בלידה קיסרית חירום.
לכן עד עכשיו לא ה תה לי התלבטות אם להפסיק למנוע או לא כיון שלפי ההנחיות הרפואיות צריך להמתין שנה.
כשאני נזכרת בלידה אני פשוט נלחצת ממש.. הגעתי עם ירידת מים ובלי צירים, חיכינו יום כדי שאולי יגיעו צירים ולא הגיעו. התחילו לתת לי פיטוצין כי זה הזירוז היחיד שמתאים לי. קיבלתי זירוז מלא זמן ולא היו לי צירים חוץ מטיפה כאבי בטן שמזכירים כאבי מחזור. אחרי כמה שעות עשו הפסקה כדי לתת לי להתקלח ולנוח וכשחזרו לתת לי פיטוצין התחילו ירידות בדופק כמה פעמים.. עד שהגיע מצב שנכנסו מלא אחיות לחדר מתחילות לסובב אותי וללוש אותי כמו בצק כדי שיחזור הדופק של העובר.
בגלל שלא היו לי עדיין בכלל צירים ואיכשהו הגעתי לפתיחה 4 זה לא הספיק ושלחו אותי לקיסרי שגם זה היה מאוד מלחיץ בגלל הירידות בדופק ופתאום ניתוח.
לסיכום אני פשוט חוששת.. גם מההריון גם מהלידה. אני רוצה עוד תינוק או תינוקת. הבן שלנו זה הדבר הכי מדהים שקרה לי . אבל פשוט קשה לי.
הייתי כמה פגישות בעיבוד לידה וזה כן קצת עזר לי.. אני יודעת שמהלך הלידה היה לטובתי אבל עדיין אני לא מדמיינת את עצמי חוזרת לבית חולים הספציפי הזה ולא יודעת מה יהיה. קיצר ממש מפחדת.
אשמח לעצות




(קשור אליכן)


