פורום הריון ולידה (עמוד 2593)

וצריכה רופאת נשים והם אמורים לדעת להנחות אותך לאן לפנות

לק"י

או למיון נשים, אם לשם את רוצה לנסוע

שאני אל יכולה להגיע אליהם..

ניסיצי להשיכ את המוקד של הקורונה אך ללא מענה 

תתקשרי למיון ותודיעי שאת בבידוד ואיך להגיע

אופ, הוא לא יודע והם תתקשרי למוקד קורונה לבדוק מה עושיפ 

בהקשר אחר אבל נראה לי שאפשר להסיק מסקנה:

הבן שלי פתח את הראש בבידוד

אסור ללכת למרפאה

התקשרתי למחלקת ילדים בשע״צ הדריכו שאפשר להגיע ומאיפה להיכנס

טיפלו בו רופא ואחות במיגון מלא

 

זה שאת בבידוד זה לא אומר שאת לא אמורה לקבל טיפול

תתקשרי למיון נשים תסבירי את המצב תוציאי התחייבות ותלכי להיבדק!

רק מיון. שם הם עושים בדיקת קורונה ומטפלים

יקר אבל שווה כל אגורה!

מתאים גם למי שיש לה ״רק״ בחילות בלי הקאות

תרגישי טוב❤️

זה לא רק למי שהריון זה ממש "מחלה" אצלה?

וצריך מרשם רופא? רופא נשים?

זה כדור בטיחותי וייעודי להריון

מתאים לכולן ולא צריך היפראמזיס בשביל ליטול אותו

לגבי מרשם- לא יודעת. תמיד ביקשתי מרופא נשים.

אין תרופת קסם לעייפות

מלבד- שינה

אין עניין לסבול!!!
עזר לי מאוד

לרוב במצב של היפרמזיס דיקלקטין במקרה הטוב טיפה מקל
יש תופעות לואי ולכן עדיף לנסות קודם את כל הדברים הטבעיים אבל אם לא עוזר בדיוק בשביל זה זה מיועד

בינתיים אני עם לימון.. לא ממש עוזר :/

המיטה ואיך שאת מתעוררת לדחוף לפה
לדאוג שהקיבה לא תהיה ריקה לאכל כל פעם משהו
ג'ינג'ר ומטמין בי 6 וכו

מצטרפת לקודמותי, תקחי דיקלקטין ותחזרי לתפקוד, ממש ממש ממליצה, הייתי במצב כמו שלך והצטערתי על הימים שחיכיתי עד שלקחתי, המשך הריון קל ותקין

מה אתן אוכלות על הבוקר שעוזר לבחילה?

כלומר, לא עוזר, אלא לא מגביר אותה :/

תאכלי ותשימי לב טוב טוב מה עוזר ומה מגביר.
לי המליצו פה פעם לאכול דברים יבשים
וזה עזר לי מאוד,
שמתי לב שאחרי אוכל רטוב יותר (רטבים אוכל חם ואפילו ממרחים בכמויות) עשו לי מלא בחילות
עזר לי גם לכרסם בין הארוחות דברים כמו בייגלה וקרקרים

אבל שוב, תשימי לב מה עוזר *לך* ומה לא
בהצלחה ותרגישי טוב!!!!

זוכרת את זה כסיוטטט ארוך
וגם לי מהיריון להיריון נהיה יותר גרוע 😭

אני חייתי על קולה וחטיפים מלוחים 

קוביות גינגר טרי מאד יכול לעזור  אבל זה ממכר וצריך גם להגביל 

אצלי הבקרים היו הכי קשים אסור לי לאכול שעתיים מהקימה בגלל כדור שאני לוקחת

תנסי גם את הצמידים של סייבנדס אם לא יועיל גם ךא יזיק

לי זה הקל קצת

mikve4u
וסליחה שלא מנסה לעזור לך לחשב... המוח שלי ג'לי לגמרי 😞

וזה חישב לי ואיזה כיף שיום אחד נופל על ר"ה שגם ככה עסוקים בדברים אחרים ו2 הימים האחרים נופלים על אותו יום

שמחה שהועיל לך . איזה כיף

עוד מהמחזור הקודם....

מתפללת ומקווה שלא

אבל כבר מכינה את עצמי שהפעם לא אספיק כבר לטבול לפני המחזור הבא...

בא לי לתת לך חיבוק דוב
את הולכת לפי פסיקה אשכנזית?

אבל זה לא ממש אסורים,

רק לא חיבוק/נשיקה וכמובן לא קיום יחסים

לא צריך לנהוג דיני הרחקות

כך ידוע לי בכ"א

מקווה שלא טועה/מטעה

אני יותר טובה בחישובים מבעלי

מותר חיבוק ונשיקה אם זה לא יגרום לכם להיסחף...

הפלגה (ההפרש)- סופרים מיום הראיה עד יום הראיה, כולל. זאת אומרת- מכ"א אב (כולל!) עד יא אלול (כולל)

החודש- התאריך העברי של קבלת הוסת

עונה בינונית- 30 יום- מתחילים לספור מיום הוסת (י"א אלול), עד היום ה30- זה העונה בינונית.

 

ולמעשה-

החודש והבינונית יוצא לך החודש הזה באותו תאריך- יא תשרי.

ההפלגה- ב' תשרי.

 

בשניהם צריך להרחיק מזריחה עד שקיעה, וזה לא אסורים במגע- זה אסורים בחיבוק ונישוק שמביאים לידי תאווה. וללבוש לבנים ובדיקות.... לפי הפסיקה שלכם.

 

בהצלחה :-*

תודה רבה❤

נראה לי ששנה ראשונה חינם ואח"כ תשלום די סמלי

תזונה בהריון: מדריכים וטיפים | שירותי בריאות כללית

תזונה בהריון | שירותי בריאות כללית

הכל על תזונה בהריון | ליס, איכילוב

ועוד ועוד

אבל זה היה לפני כמה שנים...
ויכול גם להיות שמשתנה בין בתי חולים/מרפאות, ואולי גם הסגר משפיע...
ממליצה לך להתקשר. אל תתביישי!
בהצלחה רבה ושנה טובה ובשורות טובות!!

בעקרון היא אמרה לי שבחגים הם לא עובדים.. רק מקרים דחופים ולא מתחילים טיפול.. אז אני לא יודעת אם חגים הכוונה סוכות או כל תקופת החגים מראש השנה...

האחות אמרה לי שאני כן יכולה להתחיל לקחת אסטרופם החודש כדי לדחות את הביוץ (הרופאה נתנה לי אסטרופם ואחכ איקוקלמין)
ועכשיו מקריאה קצת באינטרנט אני רואה שזה כן מצריך מעקב.. משהי יודעת לגבי זה? בעקרון לא אמרו לי שאצטרך עם זה מעקב (אולי כי יש מעקב אחרי האיקקלומין) וגם האחות אמרה לי שאני יכולה להתחיל לקחת אם אני רוצה.. למרות שלא אהיה במרפאה

כי זה היה נשמע נחוץ ונראה לי כבר מהתור השני הבנתי שזה לא ככ נחוץ ומבזבז לי זמן יקר אז הפסקתי.
זה נראה לי גם לבדוק אותך פעם בכמה זמן לחץ דם משקל וכאלה... סוג של מעקב.
בכל מקרה, אין צורך בשאלות 🙂

היא בודקת במעקב רציף לח״ד, משקל, נוכחות חלבון בשתן

אלו דברים חיוניים שיכולים להשפיע מאוד על ההריון (ח״ו לח״ד גבוה, או רעלת הריון...)

ממליצה לא לחפף בזה

אצלי האחות נמצאת צמוד לרופא במרכז בריאות האישה, אז זה מאוד מקל- במקום להיסחב כל פעם אנ- אצל הרופא עושה גם ביקורת אחות.

הפנו אותי לעשות בדיקת שתן אבל אני לא ממהרת כי אני זוכרת שמאז ומתמיד היה לי את זה בבדיקות עוד כשהייתי ילדה קטנה...

תעשי את הבדיקה.

ובכלל בהריון דברים שביום יום חיינו איתם והכל טוב;מקבלים משמעות אחרת ( כמו טיפול בדלקות ופטריות למשל...)

יצא 10 mg, שזה תקין
ולפני שבועיים עשו לי במקלון ואמרו שיכול להיות גבוה ולהבדק בבדיקת שתן, אבל לא עשיתי אותה כי זו לפני חודש פלוס היתה תקינה...
הסתכלתי עכשיו בתיק רפואי ואני שמה לב שלפני 7 חודשים עשיתי את הבדיקה ויצא 100 שזה מלאאא

אז התוצאות שלי ממש משתנות... אבל כמו שאמרתי השתן לא מזמן הראה תקין והמקלון קצת אחריו לא... לא ברור לי

(אני שבוע 11)

אבל בטוחה שלרופאת הנשים שלך יהיה מה חהגיד על זה.

וערכים משתנים בשתן יכולים לקרות... פשוט שבהריון פחות לוקחים עם זה סיכונים..

(ממני שסבלה בהריון מדלקות חוזרות....

דלקת בשתן בהריון מסוכנת יותר.

בהצלחה!

ואני מכירה את ההרגשה.

חחח אם כבר בדלקות עסקינן: סבלתי כל כך הרבה מדלקות שאני יכולה להגיד לך שאצלי לפחות כל דלקת מלווה בתסמינים אחרים. אחת עם צריבה אחת בלי אחת עם כאבים אחת בלי...

מגוון לי;)

יש סימנים אחרים כמו לויקוציטים, ניטריטים, דם. לפעמים בזמן דלקת יש גם חלבון אבל אם יש רק חלבון זה לא מכוון לכיוון של דלקת.....

אבל גוגל אומר שחלבון בשתן עלול לרמוז על בעיה בכלייה.
ובהריון דלקת בשתן לא מטופלת עלולה לעלות לכליות.




בדיקת חלבון בשתן
| שירותי בריאות כללית


ותרבית שתן היא בדיקה פשוטה.
אני מאמינה שבמצב הנוכחי כלום לא פשוט, אבל יחסית זאת בדיקה קלילה ומהירה. שאפשר את רובה לעשות בבית.

ראי מה שרשמתי למטה,
אכן עלול להעיד על בעיה בכליה, אבל לא דלקת. בוודאי כשזה כרוני כמו שהיא כתבה.

הסיבה שעוקבים אחר חלבון בשתן בהריון זה בגלל שזה אחד מסימני רעלת הריון. אבל רעלת מלווה בתסמינים נוספים. ובכל מקרה כשזה מצב כרוני אז זה לא סימן לרעלת.
כמובן חשוב מאוד שתיידעי את הרופא שזה כרוני.
ובכל מקרה רעלת זה מעל 300.
כן ימשיכו לעקוב שהכמויות לא עולות.
וכן אולי כדאי עכשיו או אחרי הלידה לעשות איזשהו בירור למצב הכרוני הזה....
תתייעצי על זה עם הרופא נשים ו/או משפחה.
בהצלחה!!

בלי שאלות בלי כלום.. פשוט בשביל המעקב כמו שאמרו לך..
זה מרגיע.
והיא גם נותנת טיפים מתעניינת שואלת...
חושבת שאם זה בקלות לך, תלכי..

היא גם חברה מאוד טובה שלי היום! עד עכשיו מדברות והילד שלי בן שנה, היא מהממת ומקסימה מלאת טיפים נכונים.

תבקשי מהרופא נשים.

מומלץ ליווי תזונאית.
הרבה מהנשים עם סכרת הריון שמתחילות תזונה נכונה וליווי תזונאית נעצרת העליה במשקל או ישנה אפילו ירידה, וזה לרוב בשליש אחרון כשלכאורה העליה הכי גדולה במשקל....
בהצלחה!!

כמובן באישור רופא..

עורכת..
נזכרתי שהולך להיות סגר.
אז פחות רלוונטי..

אולי תיבדקי לקורונה???

הברזל קצת נמוך

אם יש לך באמת קוצר נשימה ולא סתם תחושה כזו תלכי למרפאה
גם ברזל נמוך יכול לגרום לכאבי ראש ותחושת כבדות בנשימה וגם העייפות והחולשה הכללית.
אם זה ימשיך לך תצטרכי לבדוק שזה לא מהאפידורל
גידול קל והרבה נחת!

אפידורל חוזר כדי שהם יעברו

אלו גם תסמינים של קורונה...

אם הכאבים מתחזקים שאת עומדת הייתי חושדת

אבל עבר אחרי שבוע בערך.

ממליצה לך ללכת לרופא לבדוק

לי היה רק סחרחורות קלות....

אחותי ילדה בסגר הקודם.
בעלה כל פעם הראה את הצמיד שמקבלים בלידה ונתנו לו לעבור בלי בעיה.

וגם להורים אם יגידו שהולכים לבקר מישהי שקשה לה( במצוקה לפי הגדרתם)

את התאריך שקיבלת בו מחזור אחרון. ואז יחשב לך באיזה שבוע את. כדאי לקבוע אולטרסאונד ורופא נשים לשבוע 7-9.

ההפניות עכשיו עם הקורונה עדיף בטלפון
ולקבוע לשבוע 8 בערך לאולטרסאונד ראשון

לקחתי כדי לצמצם כתמים אחרי מחזור
לא זוכרת מינון
בהדרכת מכון טהרינו (יש להם הרבה פתרונות רפואיים לעזור לנשים להיטהר)
ממש עזר!
יכולה לבדוק מחר איפה כתוב לי מינונים
אני קניתי בחנות טבע

אשמח למינונים

זה מה שהמליצו לי

אבל את יכולה להתייעץ עם הרוקח

יש כמה חברות אז צריך לבדוק

זכור לי גם שלחבר אחת היה ריח מזעזע 

כל הכדורים באותו מינון מבחינת מיליגרמים?

זה חלק מהחיים. אמא ואבא לא תמיד מסכימים, אבל תמיד אוהבים (גם כשאני עצבנית עליו רצח אני יודעת לומר את זה), תמיד מכבדים ובסוף משלימים.
בעיניי זו דוגמא אישית לאיך לריב.
כמובן שיש דברים שלא אומר ליד הילדים אם זה קשה מידי בתור ילד לשמוע (,ענייני כסף או דברים של בינו לבינה וכו).

ו ותתפייסו מולו...
זה קורה.

יש כאלה שרבים ליד הילדים ומתפייסים בחדר, אז הפוך. לריב בחדר ולהתפייס ליד הילדים...

זה קורה ובסדר שיראות אתכם, חשוב גם להתפייס מולם...

יש ריבים עקרוניים וחשובים בנוגע למחלוקות על חינוך הילדים על מעבר דירה על ההורים וכו ואז בהחלט צריך לנהל את זה בארבע עיניים. לא כי אסור לילדים לראות ריב אלא כי לא כדאי שהילדים ישמעו את דעתנו על הנושאים האלו.
אבל ויכוחים או עצבים על משהו שמתעוררים פתאום על הדברים היום יומיים.. מה אמורים לעשות להתאפק? זה לא תמיד משהו נשלט ואני לא חושבת שיקרה לילד משהו אם הוא ישמע את ההורים מתווכחים מקסימום יבין שויכוח זה לא סוף העולם.

גם לגבי אי הסכמות- להחליט בחדר ולהגיע לילדים עם דיעה אחת.

להתווכח על משהו אפשר, אבל תמיד בכבוד הדדי, לפחות להשתדל...

אני יודעת שזה יותר מידי לדרוש מבני אדם אבל זה מה שכדאי. בתור אחת שההורים שלה רבו המון לידה והיא סבלה מזה

רבו וסבלתי מזה, אבל גם כשרבים בחדר, ילדים מזהים את המריבה, צריך לדעת לריב נכון, ואז מיקום המריבה פחות משנה

לפעמים דנים על נושאים שונים. תמיד בכבוד ובנעימות. (גם לא ליד הילדים אנחנו משתדלים ככה, בעצם...)
אני באמת חושבת שזה חשוב לנהוג ככה, ושזה טבעי לעשות כך. במיוחד שלפי דעתנו פיוס אמיתי בין בני זוג לא מתאים שייעשה לפני הילדים.
(פעם אחת התווכחנו ויכוח פוליטי בינינו ליד הילדים. הבת שלי, בת שבע אז, נבהלה מאוד ואמרה: "בגללאם לא ייבנה בית המקדש!" לקח לנו קצת זמן להסביר לה שבכלל לא רבנו אבל זה היה נחמד להסיק מזה שהיא בעצם אף-פעם לא ראתה אותנו רבים באמת...)

אבל עובדים על זה. מאד השתפר
יש מצב שיום אחד עוד נהיה מלאכים

מה שכן אנחנו דואגים בכל שאר הזמן להראות המון אהבה אחד כלפי השני! ולא לשמור את זה רק לחדר שינה..

חושבת שלריב ליד הילדים זה בעייתי רק עם הריבים הם בסלון והאהבה מוסתרת בחדר.. ואז יוצא שהם רואים בעיקר את הריב ופחות את ההתפייסות.

ילדים צריכים לדעת שגם עם ההורים שלהם רבים הם עדיין הכי אוהבים שיש.

פעם רבנו ליד אחד הילדים ועשינו אח"כ סצנת פיוס מבוימת לידו
(כי לא הרגשנו צורך בפיוס בלי קשר לילד, אנחנו רבים בכיף)

אין לי עדיין ילדים אבל אני חושבת שחשוב שהילדים יראו שאפשר לריב וגם להשלים, ועדיין לחיות ביחד ולאהוב
בעלי תמיד אומר שהוא היה רואה את ההורים שלו רבים ובזכות זה הוא לא נלחץ מריבים,
לעומת זאת, יש לי חברה שמבחינתה לריב זה דבר שממש אסור, ריב םירושו לא אוהבים, נפרדים,
אני בעד לריב, ברור שלא בטונים גבוהים וברור שתלוי על מה,
אבל אני חושבת שזה חלק מבריאות נפשית,
לא לטאטא דברים מתחת לפני השטח, הילדים מרגישים גם ככה,
שוב, ברור שלא בטונים ולא על כל דבר,
אבל לדעתי (סליחה) אם הילדה רואה את ההורים מתווכחים ויכוח פוליטי ומבחינתה זה דבר נורא אז לדעתי זה לא כל כל נכון, כי היא תפגש בריבים בחייה ולא תדע איך להכיל אותם
זה מסר בריא, גם אמא ואבא רבים ובכל זאת אוהבים.
לריב זה חלק מהחיים.

מבחינתי זה הטחת האשמות הדדית בטונים גבוהים. זה דבר שאסור שיקרה בכלל, אבל לפחות לא ליד הילדים.
אני שואפת שהילדים שלי לא יגיעו לריבים מהסוג הזה - שתמיד יצליחו לנהל דיון יחסית מכובד בנושאים שמפריעים להם, ואם הצד השני בכל זאת מתעקש לגרור לריב אמיתי - שהם ידעו לעזוב בזמן, ולא להיגרר אחריו.
הלוואי...

ולכן גם אין טעם לחנך ילדים ללריב
זאת לא מצווה או משהו שיש דין חינוך

לריב לא אומר להיות כנים

ברור שלא קל לשמור על טון דיבור מכבד ונעים
במיוחד לא במופעי אישיות מסויימים
אבל זה גם לא אומר שריב זה בסיס לתקשורת זוגית

אולי הוא לא ירצה. אולי לא מתאים לו עוצמת הריב או התדירות או סיבה לא חשובה מספיק מבחינתו.

ומנסים שלא, אבל אלו החיים.
במקביל, גם מראים אהבה בפני הילדים.
ותמיד אני מסבירה לילדים שרבים הכי הרבה עם מי שהכי אוהבים

פוליטיקה זה שובר את כל המוסכמות, כי הכל שם שקר...

לקראת הסגר.
זה כ''כ מתיש אותי. רק המחשבה לא לצאת מהישוב כ''כ הרבה זמן עושה לי חוסר סבלנות וכאב ראש

ואני כזה - וואו  יש חיים?  אנשים אשכרה הולכים ברחובות?  לקניות? חנויות? רגיל? (כולם היו עם מסיכות בדרגות שונות) אבל וואלה, ממש הופתעתי שיש חיים בחוץ (אני עובדת מהבית. מרגישה במערה) 

בקיץ הייתי יומיים בירושלים. החנויות מלאות, בתי קפה, מלונות, הרובע והכותל מלאים.
כולם עם מסכות, משתדלים פחות או יותר לשמור מרחק.

מסתדרים איתו. או אחד מהצדדים או אפילו שניהם רוצים להוציא עצבים.

אלא רק עם מישהו שקשור אלי ואכפת לי ממנו
אם מישהו ברחוב יגיד לי מילה פוגעת, רוב הסיכויים שזה לא יזיז לי יותר מדי. אם בעלי יגיד לי את אותה מילה, אוי ואבוי.

אבל היא גורמת לחוש הצדק המפותח שלי (על הפרציפ אני לא אשמור על שקט) לעבוד שעות נוספות

ולפי מה שאני רואה וגם קוראת פה, זה כן מזיז.
לא מאמינה שיש מישהו שלא מזיז.
ואם מישהו יקר לי או חשוב לי אני אשתדל להיות נחמדה וטובה וללכת לקראת.
מול בן אדם שאני לא מעוניינת בקשר קרוב או כזה שאוהב לריב אני לא אשתדל יותר מדי. אם הוא רוצה לריב ואין לי אפשרות להתרחק אז הוא יקבל את שלו .
מה זה אוי ואבוי? אם פוגעים בבן קרוב בטעות אז מתנצלים, זה לא יעזור להתקיף חזרה. זה או שבן אדם מבין ומתנצל או להתראות . מה זה יעזור לריב איתו? אלא אם כן נהנים מזה.

זה אומר שאני אפגע ממנו מאוד.
ועם בנאדם ברחוב - לא באמת אכפת לי. אני לא מכירה אותו ולא קשורה אליו.

את יודעת, כשרבים, לא עושים את זה כי זה עוזר למשהו. זו לא החלטה שכלית.
מריבה נוצרת מרגשות, מפגיעויות, מחוסר הבנה. לא ממקום שכלי והחלטה מבוססת הגיון ''עכשיו צריך לריב''

ויודע מה מעצבן אותו ובדרך כלל יודע מה מפריע לבן זוג , במיוחד אחרי כמה שנים ביחד. כך שהוא בוחר להגיע לשם.
כי הוא לא חיפש דרך אחרת להוציא תסכולים או לדבר עם בן זוג ולחפש פתרון.
לפעמים סתם מוציאים תסכולים לא קשורים, בגלל המצב, קורונה, מלחמה, לחץ בעבודה.

אלא שזה לא בא מהחלטה שזה מה שצריך ונכון לעשות, בדיוק מה שאת אמרת

אבל לפעמים הוא צריך משהו או אני וזה לא הזמן לעשות את הדבר

אז אנחנו מדברים איך לדחות ואחד מוותר לשני,אבל ליד הילדים בחיים

לא .הם יודעים אמא ראשונה אבא ראשון.

בהזדמנות הזו אני אגיד לך שאני אוהבת איך שתמיד יש לך עין טובה בתגובות שלך לכולן 🌹

זה מאוד תלוי מיהם בני הזוג
ומה הדינמיקה ביניהם.
יש אנשים סבלנים, גם אם משהו מרגיז- יכולים לדחות את הויכוח או הדיון לזמן מאוחר יותר, לא ליד הילדים.
יש אנשים עם פתיל קצר, או קשב קצר, והם יהיו חייבים ללבן את המריבה באותו רגע.
יש רגועים שכל דיון ייעשה בנחת. יש אנשים חמים שכל דיון הופך למריבה.
הכי חשוב שכל אחד יבחן מה מתאים לו ולבן זוגו. להיות כנים, לא להדחיק רגשות. לא לנסות להיות מה שאנחנו לא.
אם אנחנו נהיה שלמים עם עצמנו- הילדים יקבלו שדר שגם לריב זה חלק מהחיים ולא קרה משהו נורא.
וכמובן שזה לא סותר עבודה על המידות, אבל בקצב שלנו.

מריבות לדעתי זה לא בהכרח דבר רע גם אחים שרבים מלמדים אחד את השני לקבל כלים בניהול קונפליקטים ניהול משא ומתן , לומדים לוותר, להשלים, לפייס, להכיר השוני של השני, השאלה אם לא אם רבים אלא גם איך רבים וחשוב לא פחות לדעתי אם רבים גם להראות שמשלימים ילד שלא רואה מריבה בכלל לדעתי יהיה חסר לו בתפישה לחיים שמריבות קיימות ( או לפחות אי הסכמה, ויכוח, קונפליקט, מריבה נשמע קצת סוער עם צעקות ומכות...) והם לומדים מההורים גם איך להתמודד עם מצבים לא רצויים.

אם זה סובל דיחוי, מחכים אם זה. אם לא-נכנסים לחדר. ואם בכל זאת יצא שקצת הרמתי את הטון (אצלו בחיים לא קרה) אז משתדלת אח״כ לצחוק/להקליל/להחמיא לו על משהו או אפילו סתם ללטף אותו כדי שיבינו (גם הוא וגם הילדים) שאנחנו עדיין חברים.

זה ממש חשוב!

היתה פעם אחת לפני שנה בערך שהייתי בלחץ ממשהו וכעסתי עליו ליד הילדים בלי שהיה לנו זמן להתפייס והבן שלי הזכיר לי את זה לפני חודש, זה לא היה נעים לשמוע את זה

לא מצליחה. אנשים רגועים ב''ה, הנחילו את זה לנו.
מקווה ליישם בעז''ה! מתפללים על זה.

לעומת זאת אצל חמי וחמותי יש ריבים וצעקות מדי פעם ואני כל פעם בהלם מזה.. אצלהם במשפחה הטונים עולים די מהר.

לא חושבת שיש עניין לראות ריבים אפילו אם מתפייסים. זה ממש לא האידאל

החלטתי לשים הכל בצד... אני לא נותנת למחשבות לשלוט בי. וכן אני בחורה מאוד חרדית ועם מחשבות...
אבל החלטתי שנכון לתקופה המאתגרת הזאת אני פשוט לא חושבת וחיה את עכשיו. מה שיהיה הוא שיהיה.
מה יעזור לי להיכנס למחשבות? משתדלת לקרוא פחות חדשות.. משתדלת להתמקד במה צריך לעשות...
תמיד יכול להיות גרוע כל כך ומפחיד.. אבל מצד שני עד שלא נהיה במקום הזה לא נדע אז הכל מחשבתי ודימיוני..
ושוב את מדברת פה עם אחת שחיה מחרדה לחרדה ופשוט החליטה להרפות... כי היא גילתה שזה לא עוזר לה בכלום וזה רק מתיש מדכא מתסכל גורם לה להיות עצבנית.
אז מה שיהיה זה שיהיה אחלה חג.. לידה מהממת ללא בידוד של אף אחד מבני המשפחה. שמחה גדולה בבית.הכל יעבור בעזרת ה' בשלום.
אחחח איזה כיף לחשוב ככה ולא הפוך..
זה משחרר את הנפש...
ממליצה

קודם כל מזל טוב!!!

גם לי זה היה בלידה הראשונה זה עבר אחרי שבועיים וחצי בערך הרגשתי את כל האזור התחתון ממש מפורק.
זוכרת שפעם בעלי אמר לי שכתוב בגמרא שבלידה איבריה של האישה מתפרקים או משהו כזה ואני ממש הרגשתייי את זה מוחשי.

אין יותר מדי מה לעשות רק תשתדלי כמה שתוכלי לא להתאמץ ולנוח כמה שאפשר כשהתינוק ישן לישון איתו ולתת לגוף להתאושש.

החלמה מהירה והתאוששות קלה בעז''ה 🙏

עכשיו הנקתי אותו על הספה, וכשניסיתי לקום מהספה כמעט נפלתי ביחד איתו על הרצפה.. קמתי בכוח והכאבתי לעצמי יותר, שבכיתי מהכאב..
אני לא שולטת על הגוף של עצמי וזה מפחיד!

הדברים הכי פשוטים הן בשבילי מאמץ נוראי..

מה עם משכך כאבים?

אם את לא מרגישה שיפור - אולי כדאי ללכת לרופא.
למרות שלא עולה בדעתי מה הוא יכול לעשות לכאבי עצמות...
התפרים כבר אמורים לכאוב פחות.


את יכולה אולי למצוא מטפלת / בחורה שתגיע לעוד קצת זמן ביום לעזור תמורת תשלום?

מה שבטוח שאת לא צריכה לעשות כלום כלום חוץ מלדאוג לעצמך, לישון, להניק, ואם אין ברירה - גם להחליף טיטול.

היא אמרה שרק אחרי חודש - חודש וחצי היא רק תוכל לדעת בי, בגלל התפרים..
וגם בלידה בלי תפרים היא מחכה חודש...

אצלי אמרה מראש 3 שבועות, בסוף נראה לי היה פחות, סבלתי פסיכי..

אני בקושי הולכת.. נתמכת בעגלה, חפצים... כמעט נופלת כשאני קמה

ממש ממליצה על אוסטואפטית, הלכתי אליה אחרי שבוע מהלידה, הצילה אותי ממש!!! שמעתי ממנה שטיפלה בכמה נשים מיד כשהשתחררו, תחפשי עוד באזורך, רפוש, תנסי בקבוק חם, מרגיע קצת, גידול קל והרבה נחת

ניסית אמבטיות חמות לשחרור?
לנסות כל ערב במיטה לעשות מתיחות קלות כאלו. ממש מעט בלי מאמץ אבל להגמיש קצת את האיזור
תנסי לנוח הרבה
❤️

מצטרפת לטיב, חפשי אחרת..
תגידי איפה את גרה אולי נוכל לעזור בהמלצות..

אני גם נמנית מאלו הסובלות מזה לצערי הרב ויכולה להגיד לך שהלכתי לאוסטאופט ומרגישה שיפור. אומנם הלכתי דרך הקופה ובמכבי זה רבע שעה טיפול.. ממליצה לך ללכת למישהו פרטי כדי שהטיפול ים יהיו ארוכים יותר ואפקטיבים יותר

טוב שאמרת לי...

וטוב לדעת

ההתמודדות הכי טובה לדעתי זה לומר לעצמך שזה זמני ולקלוט כל פעם מחדש איזה אוצר נפלא הבאתם יחד.. תתבונני בו.. בטוחה שהוא פלא

היה לי כאבים כמו שאת מתארת בלידה הראשונה בעקבות לידה מורכבת וארוכה, לקח הרבה זמן עד שעבר , מחזיקה לך אצבעות, לצערי אין לי טיפים לשיפור, כן למדתי שיש תנוחות פחות כואבות, אצלי זה לקח חודשיים עם שיפור מתמיד ממש מיום ליום, למזלי זה היה הראשון והוא היה צמוד אלי, סידרתי מה שאני יכולה לידי, אוכל, שתיה, טיטולים מגבונים צמודים למיטה בסלסלה, עזר לי שישן באמבטיה לידי, סבלתי ממגבלה בתזוזה, הליכה, מדרגות, לצערי לא הכרתי את התחום ולא ידעתי למי לפנות אורטופד פיזיותרפיה לרצפת האגן עזר קצת להחזיר את המפרקים למקום ,אבל זה אחרי משכב לידה, בהריון השני זה החמיר ואז אמרו לי להגיע לאוסטאופט למזלי הגעתי בסוף ההריון וזה עזר לסחוב את הסוף, ולא סבלתי אחרי, אבל זה החמיר בהריון שאחרי, שמעתי שיש אסטיאופט שמגיע הביתה אחרי לידה, אין לי פרטים אבל, תנסי לשאול נשים במקצוע, דולות, עד אז לזוז ולאט, מדרגות זה מחוץ לתחום , ולפחות תטפלי בזה ברגע שאת יכולה תקבעי כבר תור , בטח לא קל עם התפרים זכור לי שהתפרים עוברים אחרי שבועיים(אלא אם כן ילדת בניתוח) אם זה כואב בצורה מציקה שווה להגיע לרופא נשים לוודא שאין תפר מתוח, כשהתפרים יפסיקו לכאוב כבר תהיה לך הקלה גדולה, הרגע ילדת, לא סתם משכב לידה זה 6 שבועות, תני לעצמך זמן , תתפנקי איפה שאת כן יכולה, ותרגישי טוב!!

לגבי הבעל הם לא נולדים עם ניסיון לתינוקות, אם זה חשוב לך אולי זו הזדמנות לדבר ולראות מה הוא כן יכול לעשות כדי להקל עלייך, כל ילד שנולד מצריך עבודה גם בצד של הזוגיות ללמוד לעשות התאמות, כי המבנה המשפחתי משתנה.

אני באמת מכתירההה את זה היום הכי מזעזעעע שלייי
הזעקתי את בעלי שיחזור מהרר ויבוא לשמור עליו
ואני פשוט סמרטוט במיטה אפילו להזיז את הידיים כואבבב לי מרגישה כבדות וחולשהה ועוד ים של תסמינים מגעיליםםם קשים וכואביםם אוףףף😭😭😭😭

זה הזמן לסוע לקבל עירוי אם עדיין לא נסעת... את צריכה לשמור על עצמך!!

הבטן מתהפכת מבחילות אימים יום ממש מזעזע
עוד רגע עומדת להקיא את הנשמה בפעם ה4
קשה לי אני שוכבת במיטה ופשוט לא זזה כדי לא להקיא ומרגישה את הבטן מתהפכת והגוף מת להקיא אבל אני מנסה לשמור את זה
אוףףףף הלוואי שהיה יותר מודעות להיפראמזיס כמה זה סבל כי כששומעים מהצד(המשפחות) חושבים שאני מפונקת ואומרים הריון זה לא מחלה כולן עוברות אתזה
אוףףף

כי זה מבאס שלא מבינים מה את עוברת 😞😞

חיבוק גדול
אין לי הרבה דברי חכמה בזמצב הזה
מתפללת שתעברי את זה במהרה.. אוף כואב לקרוא

הלוואי שמחר אני יקום טוב יותר אוף

התחילו לי ב״ה הקאות (אומרת תודה על מה שיש)
לקחתי פרטין עזר קצת
חולשה נוראית נוראית
ובקושי אוכלת (כל דבר מגעיל אותי ועושה בחילה)
יהיה בסדר 🤭
אנחנו באותה סירה

העיקר שעוד יומיים אולטרסאונד ובעזרת השם אמן אמן אמן יהיה דופק והכל מתגמד לעומת זה

נסעת לקבל עירוי?

לא היה לי כוח והצלחתי פחות או יותר לשתות..
יאו מי כמוני מבינה מה את עוברת אם זה ממשיך לך ככה ממליצה לך להתחים עם דיקלקטין! זה ממש עוזר!
תנוחייי מלא הלוואי שישתפר!
בהצלחה בבדיקת דופק בשורות טובות בע״ה מרגש ממש ולמרות הקושי ההקאות זה סימן טוב❤️(לפחות אצלי)