פורום הריון ולידה (עמוד 2595)

לעשות בדיקת דם יפתור לך את הספקות
בשורות טובות!

והרופא טען שאם הבדיקה שלילית אז אין מצב שאני בהריון אבל הוא בכל זאת נתן לי בטא והבטא הראתה הריון.

אם יש בעיה, לבקש עזרה ולא למשוך זמן

לבקש ממי שאפשר,כדי שהבעיה לא תתגלגל ותחמיר (כי אחרת החלב יכול להתייבש,או שפצע עלול להחמיר או דלקת וכל מיני כאלה)

 

ומצרפת

שיש ארגון הנקה התנדבותי מקסים שקוראים לו ליגת לה לצ'ה 

ויש להם מענה טלפוני בהתנדבות, קבוצת פייסבוק, פגישות קבוצתיות, וגם פגישות וירטואליות

ממש כדאי להכיר: 

 

שבוע ההנקה

 

לפעמים זה ממש עוזר

(לפעמים צריך קצת יותר מזה,אבל לעזרה של שאלות קטנות  ומידע ובעיקר תמיכה,זה מצויין)

לי עזרו בשאלות קטנות,וגם הייתי במפגש ובכנס שלהם. ממש נשים מקסימות

ואם לא רוצים להתחיל עם תחליפים פשוט להוציא את האפשרות שלהם מהלקסיקון
לצאת מנקודת הנחה בסיסית שיש לך חלב והתינוק רוצה ויודע לינוק



(כדי למנוע מראש עכשיו עגבניות...
כמובן שצריך שכל ישר, ולפקוח עיניים, ולא להיות לגמרי שאננים,
ואם יש בעיה קיצונית של משקל או התיבשות לבדוק ולטפל,
בדיוק למקרים האלה נועדו התחליפים, והם עושים עבודה טובה ב"ה)

ולהאמין בעצמך

-להאמין שאת מסוגלת! הגוף שלך נועד לזה וכנראה שהוא גם מסוגל להפיק את כל כמות החחב שהילד שלך צריך

-לשתות מלאאא מים

-לזכור שזה זמן איכות שלכם, ממליצה לנסות עד כמה שאפשר בזמן הזה להנות מהמתיקות של התינוק שלך, ופחות בפלאפון וכאלה עד כמה שאפשר, זה גם מגביר את החלב

פשוט להניק ולהניק ולהניק. ככל שמניקים יש יותר חלב. אם יש תחושה שמשום מה ירדה הכמות באיזו תקופה,אז להניק עוד ולהציע עוד,זה מה שמגביר חלב

 

ועוד:

ילדים בית ואני שביניהם: טיפים לשימור הנקה מוצלחת

 

 

 

 

חילבה
שקדים
אגוזים
מנוחה טובה
אוכל טוב

אנחנו מזלזלות בטיפ, אבל בחיי שזה פשוט עוזר בטירוף. בנוסף, לאכול מזין, פירות וירקות, אגוזים, בשר.
להתחלה- יועצת הנקה טובה שתלמד איך מניקים. לא להסתכל על השעון. רפידות נרסיקר אם יש כאבים. לתפוס בעיות בזמן ולא להתעלם מכאבים כי אם זה דלקת/פטריה, כמה שיותר מוקדם לתפוס את זה אחרת זה כאבי תופת. ללבוש חזיות הנקה טובות שלא לוחצות.

ספר מעולה

ממש מסביר על הכל הכל בצורה טובה

לפעמים אפילו מרגיש מפורט מדי כי לא לכל אישה יש את כל הבעיות האלה שמפורטות שם

אבל כתוב טוב ונעים לקריאה בעיניי

וטובה

כולל שיתוף של רופאות מוכרות ומומחיות בעינייני הנקה

זה ספר על הנקה,יש צילומים של חזה ושל הנקה,לא חושבת שיש מנוס.זה לא מרגיש לי בוטה,זה מרגיש לי נצרך,אם זאת הכוונה.

זה ספר בשבילך,לא בשביל הילד ולא בשביל הבעל

אצלי הוא על מדף גבוה בחדר שלי,הילדים לא אמורים לדפדף בו

פשוט שאלתי כדי לדעת.

המדריך הישראלי להנקה

מותר 2 בחדר לידה.
1 במיון יולדות ובאשפוז.

הריונות קודמים נפסק לי לדעתי בין שבוע 13-14
בעזרת השם יעבור לך בקרוב!

לק"י

לא לכולן.....

שלי יחסית השתפר בשבוע 16. וממש מעט.. לצערי..
כבר לא הקאתי לפחות בלי סוף.. והתחלתי להתחיל לבשל..
אבל אותי הן מלוות עד סוף ההיריון הבחילות.. יש ימים יותר מוצלחים ויש ימים פחות... גם הצרבות מלוות אותי... אבל יש כאלה שזה עובר להן לגמרי בשבוע 16... כל אחת והתיק שלה כמו שאומרים. עוד קצת ומאמינה שיהיה לך שיפור.. את ממש כבר לפני השליש השני שהוא הרבה יותר קל. תחזיקי מעמד.. לא פשוט..🤗

אבל בשני נגמר כבר בשבוע 12 אז היתה בי איזו תקווה 

יש מצב עוד שבועיים ככה?

מתה מסקרנות כבר

 

והבחילות כבר כמעט נעלמו.....
תתעודדי

מאוד מתסכל ☹
שזה יהיה כבר מאחורייך!

זה שאני חושבת על זה שבזמן שאני חודש אחרי חודש נדפקת עם המחזור המטומטם הזה, ויותר משנה לא מצליחה להיכנס להריון, אז כל החברות שלי כבר ילדו, ואמנם הן היו אסורות גם, אבל לפחות יש להן כבר ילד, ולי אין...
שורף לי הלב.

גם על הדחיה של הטבילה

 

וגם על התחושה המבאסת והמכאיכה ככ להגיע למקווה שוב ושוב כשרוצים הריון..

 

בעז"ה מתפללת איתך שהפעם הבאה חוץ ממוצש היא אחרי לידה.

את אומרת שיותר משנה אתם מנסים ולא מצליחים? (אני בכוונה כותבת ברבים כי זה שניכם ולא רק את).
פניתם לרופא פוריות וכו'? זה זמן שמצדיק בירור.
פורום זה מעולה אבל אני מקןוה שיש לך מקורות תמיכה במעגל הקרוב. זה באמת נסיון 🌷

סליחה אם דרכתי על נקודה רגישה 😔
שיעבור מהר וכמה שיותר בטוב

תאריכי את זמן הטהרה.

אני ל-2 ההריונות נכנסתי איתו.

אחד מהם היה הריון אחרי הריון לא תקין ובלאגן בגוף שיחסית לשאר ההריונות לקח לי הכי הרבה זמן להכנס אליו.
אחרי שנכנסתי אליו אז הרופא אמר לי שזה כנראה לא מקרה.... פרימולט נור נותן תמיכת פרוגסטרון ומגדיל סיכויים להכנס להריון.



בפורומים שמעתי על עוד כמה מקרים.
זה ייתן לכם מרווח נשימה.

לפחות יצא לכם כמה ימים ולא בידוד מיום לפני ליל טבילה.....

כשאני לקחתי אחרי הריון לא תקין (כמה חודשים טובים....) זה היה בין השאר כדי לקחת מרווח נשימה.

אני מבינה מה את עוברת אני גם מחכה שנה וחצי כבר.. כל חודש אני שבורה וממש מרימה את עצמי לנסות חודש הבא 

זה לא פשוט בכלל הכמיהה הזאת ..הסביבה..התגובות של האנשים אבל תאמיני בעצמך בסוף זה יקרה 

כל בוקר אני קמה ומעודדת את עצמי עם השיר הזה 

 

 

חיבוק יקרה!!

מבאס ככ עניין הטבילה. במיוחד כשנמצאים בריב. כשמותרים יותר קל להשלים...

וההריון...

וואו. נשמע קשה ככ ככ!!!

בעז"ה שהקב"ה יזכה אתכם במהרה!!

 

זה קשה כל כך 

גם בידוד זה קשה  וגם הדחיה של הטבילה

ועוד עם הקושי של הריון לפספס ימים ולא לטבול זה עוד יותר קשה

ובטח שאת מקנאה כי את כל כך רוצה גם,זה מכאיב

מקווה שישתפר לכם

ובעז"ה בקרוב במהרה ובקלות הריון יקרה

אין לי מילים. איתך.

 

(שיבוא בקרוב.)

את מזכירה לי את עצמי לפני שנה פלוס.
הייתה לנו סיטואציה מאוד לא פשוטה עם יום המקווה. אני גם לא זוכרת במדויק על מה זה היה אבל אני זוכרת שאמרתי לבעלי שאין לי זמן וכוח בשביל ההכנות ואני לא יכולה ללכת למקווה. נחכה למחר.

(אאלט זה היה בזמן שעבדתי וגם עשיתי התנסויות במקביל. היו לי משמרות של 8 שעות. מ7 בבוקר עד 15 ואז שוב משמרת מ15 עד 23. ואז יום למחראת גם משמרת בוקר מ7. (זה אומר לקום בשעה 5וחצי בבוקר)
הייתי על סף התמוטטות)

החלטתי בכל אופן ללכת למקווה. על אף המריבה שהייתה לנו ועצם העובדה שהייתי באפיסת כוחות אחרי מרתון של משמרות.
הגעתי למקווה וכשניכנסתי למיים אמרתי לקב"ה: אני את ההשתדלות שלי עשיתי. הלכתי מעל ומעבר ליכולות של בנ"א ובמקום ללכת לישון הלכתי והתארגנתי כדי לעשות מצווה בזמנה. תעשה אתה את שלך, גם אם זה קשה ונוגד את דרך הטבע...

באותו חודש נקלטנו.

שנה לאחר מיכן, אחרי הלידה, צריכה ללכת לטבול.
כל השבוע לפני עושה בדיקות, הן יוצאות גבוליות. בעלי לא בעיר אז רק יום למחראת יכול להביא את העד לרב ובנתיים אני עושה הפסק כל פעם כדי לא לפספס יום. יצא שעשיתי 4/5 פעמים הפסק לאורך השבוע.. (בנתיים יש תינוק פיצפון שדבוק אלי וצריך אותי 24/7)
הצלחתי לסיים 7 נקיים. בדיקכ ביום סבבה. נכנסת לשירותים מסיבה אחרת - דדםםםםם.
בעלי לא בעיר. יחזור רק שעתיים לפני שבת.
בסוף בעלי חוזר והולך לרב. רק שעה לפני כניסת שבת הצליח למצוא רב והוא התיר.
התחלתי להתארגן למקווה. פותחת את הברז (אמצע חורף) המים ק פ ו א י ם...!!! (היה לי בנוסף תגובה אלרגית להורמונים של ההריון ואחרי לידה. וכמובן שקור החמיר את המצב) פשוט קפאתי בתוך המים בניסיון להתארגן, התחלתי להתגרד בכל הגוף..

הלכתי למקווה. בקור. השיער קפא. אמרתי להקב"ה בתוך המים: אני את שלי עשיתי. עכשיו תעשה אתה את שלך ותעזור לנו לגדל את הילד הזה לתורה לחופה ולמעשים טובים.

חזרתי הבייתה. טהורה. בעלי היה מבסוט. וגם אני.
אני חושבת שהזמנים הללו של הקרבה גדולה למען המצוות זה זמן שמסוגל לעשות הרבה טוב ולשנות את הגזירה.

הדימומים יכולים בהחלט להיות בגלל נטילה ממושכת של הכדורים. צריבה בעת מתן שתן יכול להיות דלקת בשתן, או דלקת בנרתיק (לרוב פטרייתית). בכל מקרה נשמע שזה לא משהו שאפשר לטפל בו בלי בדיקה. את יכולה לגשת לרופא משפחה שיפנה לבדיקות שתן, אבל בדיקה גניקולוגית מניחה שהוא לא יעשה כך שזה יתן רק מענה חלקי.

לגבי הכדורים, אם הדימום כרגע לא אוסר אותך לא הייתי מפסיקה כי אז בוודאות יתחיל דימום בכמות של מחזור (בדרך כלל תוך שבוע מהפסקת הכדורים). אם בכל מקרה כבר הגעת למצב כזה אז כבר עדיף להפסיק. 

לקחת פרימולוט נור במשך שלושה שבועות (ותכונת המשך לשבוע רביעי) - זה באמת יכול להיות מוגזם מבחינת יכולת הגוף לשמור את רירית הרחם שלמה וללא דימומים וכתמים.

ההרגשה ששורף - נשמע כמו דלקת בדרכי השתן.
את צריכה רופא.

דלקת בדרכי השתן או באיזור הזה. במיוחד אם אם מתארת צריבה במתן שתן ומלאות.
הדם, אגב, יכול להיות מהשתן. לא מהרחם.

אם יש תסמינים של דלקת בדרכי השתן ודם (שלא מגיע מהרחם אלא יוצא בזמן מתן שתן) כדאי לרוץ לרופא הקרוב או למיון.

הפרימולוט נור אכן עושה מעט כאבי בטן. אבל אם מדובר בכאבים חזקים ושאר התסמינים שכתבת כדאי להיבדק אצל רופא.

בהצלחה!

או נניח בארוחת הערב? לרוב זה הדרך שלהם לקבל עוד קצת זמן אמא לפני הפרידה הארוכה של הלילה... נראה לי פשוט הייתי מדברת איתו על זה בצהריים, בסגנון של נכון בערב יש לך לפעמים המון שאלות? ואני מאוד אוהבת לדבר איתך וזה נורא כיף לי, אבל יש זמן שצריל ללכת בו לישון, אז בו נחליט שאפשר לשאול את כל השאלות האלו עד המקלחת.

נשמע טוב,
אדבר איתו בצהריים ונראה איך יהיה .
תודה רבה!

אולי להגיע איתו למיטה חצי שעה לפני השעה שאת רוצה שישן ואז לאפשר לו את זה?

אחותי הקטנה גם מאוד אוהבת לדבר לפני השינה, ואצלנו זה כבר נהיה קבוע ששולחים אותי למיטה רבע שעה עשרים דקות לפני הזמן שרותים שתישן ושוכבים לידה ואז היא מספרת את כל הסיפורים והשאלות שיש להם רק במיטה
והיא יודעת שאחרי כמה דקות שנמצאים איתה אומרים לילה טוב והיא נשארת בחדר לישון

זה פחות רלוונטי אבל תודה רבה על ההצעה!

בכל גיל...
פשוט לומר את מה שכתבת: עכשו לילה,זמן לישון,אני אשמח לשמוע מחר
משפט אחרון ויותר לא מדברים.

ובאמת לעמוד על זה

וגם לנסות לדובב אותו בשעה אחרת ביום למחרת להזכיר לו:זוכר שרצית לספר לי? אז עכשו אני יכולה לשמוע

לק"י

הפוך, נראה לי שיש מעונות שמבקשים להביא חפץ מעבר לילד, אם יש כזה.

לפעמים אחרי תקופה המטפלת מחליטה שיותר נוח בלי ומחזירה לך

תכלס למטפלת יש אינטרס לא פחות ממך שהילדה תישן טוב במעון..

אנחנו הבאנו דובי קטן להסתגלות וזה מאוד עזר לו.

כבר שאלתי את המנהלת והיא אמרה שאי אפשראז רציתי לדעת איך זה ברוב המקומות שאדע אם להתעקש עם המנהלת

אבל זה גם שנה ראשונה של המנהלת הזאת במעון וגם פעם ראשונה של הבת שלי במעון אז לא כ''כ ידעתי איך זה מתנהל..

אז אני יכולה להתעקש איתה על זה נכון?

לק"י

יכול להיות שהיא תירדם יפה גם בלעדיה. ואם לא, אז לדבר עם המטפלת ולהתייעץ איתה. יכול להיות שהיא תגיד לך להביא לה את השמיכה. ואולי היא תוכל לדבר עם המנהלת ולהסביר לה שזה טוב לילדה.

או שתשאלי אם אפשר להביא חפץ מעבר קטן אחר.

במעון הקודם הבאתי לו שמיכה מהבית שיהיה איתה והמנהלת (היא ותיקה) אמרה לי שזה בעייתי שמיכה גדולה ואפשר רק להביא משהו קטן יותר (לא זוכרת מה הגודל שהיא אמרה לי) , בפועל המטפלת החליקה את זה והוא כן היה עם השמיכה שלו בשינה.
במעון עכשיו הם ממש זרמו עם השמיכה שהבאנו..

מניחה שזה משתנה בין מקומות, הם חוששים מחנק.
(באותו מעון שהעירו לנו על השמיכה אז גם בקשו להגיע בלי סוודרים או מכנסיים עם שרוך כי חששו מחנק, זה היה בזמן שהיה את הסיפור על ילדה שנחנקה מוילון במעון)

אני הייתי מטפלת במעון עד שילדתי. והיתה ילדה שאמא שלה לשחה אותה עם בובה בתחילת שנה כדי שיהיה לה משהו מהבית, ואיך שהאמא הלכה הילדה נטשה את הבובה איפשהו וזה לא היה מרגיע אותה לשינה וגם לא סתם ככה באמצע היום. והיא לא רצתה אותו. אז הייתי שומרת לה במגירה ואז בצהוריים כשהאמא הגיעה לקחת היא לא הבינה באיזה קטע לקחתי לילדה שלה את הבובה.. ואני יצאתי מטפלת קשוחה ומעצבנת שלוקחת לילדים דברים. אבל פשוט היא לא רצתה את הבובה ולא רציתי שיתערבב במשחקים של המעון...

קיצר, לדעתי כדאי לראות אם הוא צריך, לשלוח יום אחד ולשאול את המטפלת אם זה עוזר. ואז להחליט... אבל לא לתקוע את זה כל יום אם הוא לא משתמש בזב שם כי לפעמים זה סתם מעיק על האמא, ועל המטפלת, ולפעמים גם על הילד...

והיה גם את אותו סיפור עם סמיכה...

ומצד שני היתה גם ילדה שהיה לה סמיכי שהיא היתה מגיעה למעון, שמה במגירה ומוציאה אותו רק לשנצ ומחזירה כשהתעוררה.. חמודה

קיצר, אם הילד שלך צריך, תביאי!! זה מקל ועוזר, אבל אם לא אז זה סתם מעיק. ובמעון הם לאו דוקא צריכים את מה שהם צריכים בבית... תבדקי.

הייתי הולכת לסקירה רגילה בקופה

תינוקות נורא נורא משתנים כל הזמן.ומה שהיו עושים בחודש אחד,חודש אחר כבר משתנה. הם ישנים פחות ופחות במשך היום,ערים יותר וצריכים יותר תשומת לב מאמא. זה באמת מתיש.

בגיל 3-4 חודשים הם פתאום עושים קפיצה כזו וקשה להם להרדם עוד יותר. לפעמים זה נרגע אחרי תקופה. ולפעמים בגיל 8 חודשים ככה שוב יש קושי גדול עם ההרדמות. וזה סתם חודשים נפוצים שזרקתי. כל פעם שיש להם קפיצה בהתפתחות חווים קושי. וזה מעבר לקושי שגם ככה לא תמיד קל עם תינוקות בהרדמה ובשינה.

שימי לב מתי ישנה פעם קודמת והאם זה משפיע על שעת השינה הסופית בלילה. וגם שימי לב מתי קמה בבוקר. אם קמה מאוחר משנת הלילה זה גם מזיז את הכל קדימה. 

מצרפת כמה טיפים להרדמה:

 וזה באמת לא קל הנושא הזה,בטח אם את בעצמך לא רוצה לעשות סדר יום קבוע

ילדים בית ואני שביניהם: איך מרדימים תינוק - טיפים

 

 

בהצלחה

שולחת לך כוחות ושק של סבלנות 

 

 

היא בת 3 חודשים. באמת מאד מפותחת לגילה. לגבי שעות השינה היא קמה לקראת 7-8 ומרב שאני עיפה אני מאכילה אותה ומחזירה אותה לישון ולפעמים רק ב11-12 אנחנו יוצאות מהחדר וכאילו מתחילות את היום.

יש לך דרך אחרת לשלוח לי?

אני אתחיל עם הנחות הבסיס שלי:

💝תינוק לא חייב להרדם באופן עצמאי.הגיוני וסביר שיצטרך הורה לידו.

💝תינוק יכול להרדם בהנקה,זה טבעי וזה בסדר

💝תינוק יכול לרצות להמשיך להיות בידים ולישון על אמא וזה טבעי, תקין ונורמלי אם את עושה את זה, ולא יקלקל לך את התינוק ולא ירגיל את התינוק שלך לידים יותר ממה שהוא כבר ממילא רגיל (כי הוא תינוק וככה זה תינוק עם אינסטינקטים השרדותיים בסיסיים להיות צמוד להורה)

 

 

ואמשיך עם טיפים איך בכל זאת להרדים ואולי לפעמים גם איך להניח ושישאר לישון עוד קצת מבלי להתעורר:

 

צאי איתו לטיולים בחוץ כל יום, שימי אותו על שמיכה על הדשא, אויר צח ושמש עושים טוב לתינוק, וגם מעייפים אותו בצורה שישן טוב יותר כשתחזרו הביתה ותנסי להרדים אותו בבית. 

(האמת שלהרדים בעגלה בחוץ,זה אחד הדברים המרדימים ביותר לתינוק. ממש לא תמיד יש לנו כוח לזה... אבל כשזה קורה לפעמים אפשר להכניס אותו הביתה כך בעגלה ויש סיכוי שימשיך לישון טוב) 

 

שימי לב מתי הוא עייף, אל תמשכי אותו כי אז הוא עייף מדי וכבר מתקשה לפעמים להרגע ולהרדם. כל גיל זה קצת אחרת,תראי איך זה אצל התינוק שלך. יש גיל שכמה דקות זה מספיק וצריך כבר לקחת לישון (כשהוא רק נולד). זמן הערנות מתארך לאט לאט עם הגיל. 

 

אל תעבירי אותו באופן חד מפעילות לשינה, קחי קצת זמן להרגיע אותו לפני כן,להכניס אותו למצב שקט יותר. תחזיקי קצת בידים על הכתף שלך, בשקט בלי גירויים. לפעמים אם תניחי אותו אחרי כן במיטה הוא אפילו ירדם, (ולפעמים לא... וזה גם בסדר)  אפשר גם להניח יד.

 

להרדים בהנקה או בידים. 

תוך כדי שהוא עטוף בשמיכה או חיתול בד וכאשר הוא נרדם להניח אותו כך עטוף. לא הכרחי ממש עיטוף רשמי, רק שפחות יורגש אצלו השינוי במעבר מהמגע עם אמא אל המיטה כי השמיכה נשארת איתו.

(הסתייגות: תינוק ממש פצפון שרק נולד, עדיף לא לעשות את זה , במיוחד אם הוא לא מתעורר לאכול, כי זה מרדים אותו מדי, והוא אמור להתעורר לאכול כל 2-3 שעות לפחות. אז שימי לב.

ודבר נוסף בהקשר הזה, תינוק יונק שרק נולד זקוק לפעמים להיות במגע חשוף עור לעור עם אמא כדי לינוק יעיל ולא להרדם תוך כדי הנקה. תראי כאן עוד בנושא של הנקת תינוק ניובורן שרק נולד.)

 

בהנקה, תעשי את זה רק חלק מהזמן, כדאי שיהיו זמנים אחרים שבהם את כן מניקה בצורה חשופה והתינוק לא עטוף כדי שכן תהיה לתינוק חוויה של עור לעור עם אמא שהיא חשובה מאוד לויסות ולהתפתחות של התינוק מכל מיני בחינות. וגם לקשר עם אמא. (ולתינוק שאוכל מבקבוק,כדאי לנסות לדאוג לזמן כזה של מגע עור לעור עם אמא,אפילו אם אין הנקה)

 

לגלגל בעגלה. 

גם טיולון שיש בו שכיבה הוא טוב לזה (כמובן לקשור את התינוק). כשאת רואה שנרדם להוריד באיטיות את מהירות הנדנוד עד להפסקה,שלא יהיה שינוי פתאומי שיעיר אותו. 

אם את יודעת שהוא מתעורר כעבור חצי שעה, 40 דקות, אז עוד לפני שהוא מתעורר נסי לבוא ולגלגל אותו עוד קצת בעדינות כמה דקות כדי שימשיך עוד את השינה. 

נכון,זה אומר להיות במודעות לזמן,אבל זה יהיה שווה את זה אם תצליחי להאריך את זמן השינה.

 

להרדים במנשא. 

יש תינוקות שנרדמים רק במנשא. וחיים במנשא. זה נורמלי,אפילו שזה לפעמים קשה. כי הם יודעים שאצל אמא/אבא/על גוף בן אדם חי הם יהיו הכי בטוחים (זה השרדותי להשאר צמוד להורה,ככה תינוק שומר על עצמו). 

קודם כל, זה דורש להרגיל את התינוק למנשא, אל תכניסי אותו למנשא בפעם הראשונה, כשהוא עייף,לא רגוע ועצבני,כי זה לא ילך. תרגילי אותו למנשא בזמנים נוחים יותר ואז אחרי שיתרגל לזה, תוכלי גם להרדים במנשא. אחת הבנות שלי היתה כל כך רגילה ככה,שהיא רק נכנסה למנשא כבר כל הגוף שלה נהיה רפוי והיא נרדמה ברגע. 

אבל האמת שכדי להרדים במנשא הרבה פעמים לא מספיק רק להכניס אלא צריך לזוז קצת. אז שימי במנשא ותתחילי לעשות משימות בבית. תקפלי כביסה, תכניסי כלים לארונות, תשמעי משהו מעניין באזניה מחוברת לטלפון תוך כדי הליכה מצד לצד.

 אם את מנסה להוריד למיטה אחרי שנרדם,את יכולה להוריד עם המנשא יחד ולהשאיר אותו כך בתוך המנשא (תלוי איזה מנשא יש לך,אבל בהרבה מנשאים אפשרי) יש יותר סיכוי שפחות ירגיש שינוי דרסטי כך וישאר לישון. 

ויכול להיות גם שאי אפשר יהיה להוריד אותו מהמנשא והוא ישאר לישון במנשא, יש הרבה תינוקות כאלה, ואולי התינוק שלך גם עם צורך כזה תמידי במגע ותנועה, וזה די טבעי ונורמלי לתינוק. אז אחרי שהוא נרדם את יכולה לנסות לנוח יחד עם המנשא, או לנסות להספיק לעשות דברים עם המנשא. אם את לומדת לשים אותו במנשא על הגב,אז האפשרויות שלך לעשות דברים מתרחבות עוד יותר,וזה גם יותר נוח לגב. 

בכל מקרה,כדאי שיהיה לך מנשא טוב ונוח לגב שלך,וגם נוח ובריא לתינוק. זה משתנה לפי גיל התינוק. 

 

אם את מרדימה במנשא או בידים ורוצה להוריד את התינוק למיטה, שימי לב שאת לא מורידה בבת אחת כדי שהוא לא ירגיש תחושה של נפילה, אפשר להוריד בהדרגה או ככה להזיז מצד לצד תוך כדי הורדה למיטה, למסך את תחושת הנפילה. 

 

מיטה מתחברת

בחודשים הראשונים מאוד נוח שתהיה לך מיטה מתחברת לתינוק שנמצאת ממש ליד המיטה שלך, כך שאת יכולה להיות ממש במרחק נגיעה מהתינוק, אם את מניקה זה מאוד מאוד עוזר, כי תינוקות יונקים בלילה ויהיה לך קל יותר להושיט יד ולקחת להניק, או להניק בשכיבה. ואם התינוק שלך לא רגוע וקשה לו לישון, לפעמים מספיק שתניחי עליו יד וזה יעזור לו להרגע, והקרבה אלייך תעזור לו לישון טוב יותר. 

ההמלצות היום הן שתינוק ישן בחדר ההורים ולא בחדר נפרד, כי מצאו שיש פחות סיכון למוות בעריסה.

 

                                                                                                            שמלה ורודה

בכל מקרה, איזה תינוק שזה לא יהיה,מתישהו הוא יגדל,ומתישהו הוא ישן. יש לך עם הילד שלך המון שנים,לא כל הזמן יעבור בלהרדים,זה רק נראה כמו נצח עכשו💕

 

 

לפעמים אנחנו עושים הליכות אחרי המקלחת שלה ואז היא באמת מתעייפת, אני חושבת לנסות להקדים את ההליכות לאזור 6-7 ואז מקלחת וארוחה ומקוה שככה תרדם יותר בקלות

זה נורא תלוי מה את רוצה לעשות עם זה

אם עדיף לך כך ושתישן שנת לילה מאוחר,או שאת רוצה לשנות את זה

אם את רוצה לשנות.אז אני מציעה שבשעה שהיא קמה בבוקר 7-8 תחשפי אותה לשמש,שתרגיש שבוקר, השעון הביולוגי שלה יסתדר יותר טוב כך לאט לאט ככל שיעבור הזמן. 

וכמובן שהיא מן הסתם תחזור לישון אחר כך שנת בוקר,היא צריכה לישון. אבל אם את רוצה לסדר ולהפריד יום ולילה צריך איכשהו לשנות משהו. אם את מעדיפה לזרום איך שזה ואיך שנוח לך,זה גם בסדר.תחליטי לעצמך מה את מעדיפה

מאמצת כמה רעיונות.
האמת שעוד חודש אני כבר חוזרת לעבוד והיא גם תתחיל מסגרת אז מאמינה שאוטומטית דברים ישתנו. בינתיים אני צריכה להחליט מה יותר נח לי..

הכי טוב במיטה, אני חושבת. אני הייתי עוטפת ומניחה אותו בין שתי כריות.

קשה לי להאמין שהיא תרדם רק מלהניח אותה...

זה בהחלט יכול להתחיל בגיל הזה.
אצלי התחילה, אבל רק אחרי חודשיים יציאה סוף סוף השן ששיגעה אותה..

תנסי אולי לשים טיג'ל ולראות אם זה מרגיע.
אופציה אחרת, גרועה מאד אבל השתמשנו בעיתות מצוקה קשות: לתת נובימול/אקמולי. אבל זה כשהיינו בטוחים שהיא לא נרדמת בגלל כאבי החניכיים.

לגבי השיניים באמת כתבתי פה שהיא כבר מפתחת ואני מרגישה בליטה מתחת לחניכיים. בינתיים עוד לא יצאה השן. יכול להיות שזה קשור אבל זה לא נראה שהיא סובלת. היא סתם ערה וחייכנית בהתחלה ורק שהיא כבר ממש משתגעת מכל הנסיונות שלנו להרדים אותה היא בוכה . ולגבי הנובימול קרה לי גם שנתתי כמה פעמים וזה באמת שיקוי פלא אבל אז עצרתי את עצמי כי קלטתי שזה נהפך להיות על בסיס קבוע..

מה עושים עם הכתמים האלה שלא יורדים מהתחתונים?
מבאס אותי שאחרי שנה הם נראים ככה. שמתי מסיר כתמים...

בתחתון שחור נוצר כתם עגלגל בצבע בורדו / חום בהיר.
אין מה לעשות...

זה סתם מגעיל כזה בקטע שזה נראה ישן......

תודה לך.

זה לא באמת כתם, זה צבע שירד, ולכן אין סיכוי להעלים את זה..

הפתרון - לקנות תחתונים חדשים ויפים בזיל הזול בנקסט..

משתמשת באופן קבוע בתחתונית ,לץ
לא אוהבת שיש הפרשות על התחתון

גרד, אי נעימות... בהמלצות משפחה ובנות מהפורום, הפסקתי. ב"ה יותר טוב.
@תהל29 עונה גם לך...

אפשר לשים תחתונית

כאילו מהצד השני של התחתונים, החיכוך של הרגליים עם התחתונים..

אפשר לשים טייץ קצר..

עם הטייץ....
השלמתי עם זה.. מתקלחת טוב ומתרעננת בסוף יום...

אבל תחתונות גרמה לי לשפשפות נוראיות
אז הפסקתי עם תחתוניות ואני תמיד עם טייץ
ומידי פעם גברת שפשפת באה לביקור ואני מקבלת את פניה בשנאה יוקדת וזהו.

במפשעה יש ריכוז גבוה של בלוטות זיעה אפוקריניות, כמו אלו שיש בבית השחי. ההפרשה מהן יותר מרובה ומסריחה יותר כי הן מכילות חומרים נוספים מלבד מים ומלח.
מה אפשר לעשות?
לקנות תחתוניות רב פעמיות שעשויות מבד, ובימים חמים לשים אחת ועוד אחת בשקית להחלפה בתיק. דבר נוסף- לשים דאורדורנט על האזור הפנימי של הירכיים(לא במפשעה עצמה אבל).

בהלם שלא ידעתן על הדבר הזה שנקרא תחתוניות

לא הרגילות חד פעמי

למה להתלהם?
גם אני לא מתחברת לזה, יש כאלה שכן.

ריבוי הפרשות ונטייה לדלקות ופטריות, שזה נשים רבות.

שלישיית תחתוניות רב פעמיות FLORIANA - צ׳רלי בננה ישראל
יש את של צרלי בננה

ול @באורות על ההסבר והטיפים!

הזעה מהנרתיק עצמו לדעתי

זה מכל אזור המפשעה

ועכשיו עוד בהריון...

קודם כל רק תחתונים של 100% כותנה.
אני שמה מינימום 2.
בקיץ, בעיקר בהריון אני הרבה פעמים מחליפה באמצע היום.
אחרת זה עושה לי שפשפת.

זה מתגבר אחרי יחסי אישות.

זה גם לא רק מהנרתיק אלא מכל הסביבה.

אפשר למרוח רק על הרגליים, לא במקום כמובן משחת חיתולים.

יש הרבה פנים לאהבה. ואהבה נמדדת גם בעליות וגם בירידות. ניסיתם ללכת לטיפול מקצועי?

גם אם זה אומר שתלכי לטיפול לבד לתקופה...
אם תדעי איך להתנהל במצבים מסויימים זה ישפיע על הדינמיקה בבית. מי יודע אותי יום אחד הוא יצטרף.
בהצלחה

ומורידה לפני השינה
לבת את יכולה לשים פפיות גדול עם קליפס

מהרגע שמציק..

(ואני סיפרתי בן שנתיים לאחרונה אז🤭)

אבל הן לא תולשות איתן חצי מהשיער כשמורידים אותן? או אפילו אם גוזרים אותן? (כי השיער נכרך סביבן?)

לבן שלי עד שסיפרנו אותו הייתה איזו חצי שנה שהוא היה כל יום עם גומיות כאלה, וכמעט לא נתלשו איתן שערות.

יש כאלו שהן כמו הרגילות מבד כזה, פשוט קטנות (נניח קוטר של 1-1.5 ס״מ).
ויש כאלו שהן ממש כמו גומיות (נניח כמו גומיות משרדיות), פשוט קטנטנות (נניח קוטר של 0.5-1 ס״מ).

שעשויות מסיליקון וקונים בחנויות כמו ביוטיקר ו"וואו"..

לא נתלשו שערות בכלל.

אנחנו גוזרים רק "סיבוב" אחד שמותחים עם מספרי צפורניים של ילדים.

וכשזה לא הספיק התחלתי לעשות קוקו.
עם גומיה קטנה, אבל לא סיליקון.


לא מדמיינת סכנת חנק... כי זה בד, ולא כזה פיצי.

אבל כשכן אני שמה סיכה,אני שמה סיכה גדולה שנראית לי גדולה מדי מכדי להוות סכנת חנק מקסימום ליקוק, כמו של כיפה כזאת

ונראה מהמם

אחרי שניה

בגיל הזה מגניבה להם סיכה תוך די הסחת דעת שלא ישימו לב

לק"י

אני בדרך כלל לא אוהבת לראות תינוקות עם מעט שיער ופפיון ענק (האמת שבכללי אני לא אוהבת דברים ענקיים על הראש, אז אולי זה לא קשור רק לתינוקות ).

כדי שלא יצליחו להוריד.
אח"כ רגילות.

סיכות רק בגיל 3 בערך.... שאין סכנה שישימו בפה.

בגיל צעיר עם גומיות פיציות. שגוזרים ואז מורידים בקלות.

לא יכולה לחשוב על העוגמת נפש והצער מזה שאמא שלי תדע שלא טוב לי
שכבר שבוע שאני הולכת לישון עם דמעות בעניים
שאנחנו כבר תקופה במערבולת סוערת שרק מטביעה אותנו יותר עמוק

אני עם דמעות בעיניים כמה כאב יש לך בפנים.
איך בתוך כל זה את שמה את אמא שלך לפנייך...

אולי את צודקת, אבל אולי אמא שלך כן היתה רוצה להיות איתך בתוך זה?
אולי היא יכולה לתת לך כתף או עצה או מקום לפרוק שיוכל לעזור...כמה שיכאב לה. היא אמא שלך וכאב של ילד זה קשה מנשוא, אבל גם לדעת בדיעבד שלא היתה איתך בזה זה גם קשה מאד.

מבינה שמורכב
חיבוק
שהשם יאיר את עיניכם

אמא זו אמא ואם את צריכה אותה תספרי לה

אמא זו משענת יציבה, עוגן, מי שמכירה אותך מאז באת לעולם, ואני בטוחה שהיא תעדיף להשתתף בכאב שלך מאשר שתגונני עליה מפניו.

זה תמיד משפר את ההרגשה עצם השיתוף!
וגם רציתי להזכיר שבהריון הכל מרגיש מוקצןן הלוואי והכל יסתדר!

בעיקרון זה טוב לתת להם ללכת בלי נעליים.
אם זה רלוונטי, הייתי מושכת עוד חודש בלי נעליים, ואז קונה נעליים סגורות.

לפעמים רוצה ללכת יחפה בחוץ אבל כואב וגם המדרכה לוהטת...

זוג אחד במאה+ זה מחיר סביר.
בהצלחה!

100 זה מחיר ממש טוב.
אחרי החגים כשהמחירים יתחילו לרדת קונה נעל סגורה. ובאמת צריך כבר מידה אחת יותר.
בסתיו עד אז אפשר לשים גרב אם מתחיל להיות קריר אצלכם.

ב100₪

הוא הולך איתם רק מחוץ לבית. בערך כחודש אחרי שהתחיל ללכת.
שווה ממש

אני בדרך כלל קניתי בסביבות 250 ש"ח.
לדעתי חשוב מאוד שהנעל הראשונה תהיה גמישה ונוחה.
אחר כך אני מנסה למצוא במבצעים כי גם ככה הרגל גדלה להם ממש מהר.
בעקרון בנעלים אני משקיעה ולא מעבירה בין אחד לשני , בבגדים פחות..

מאה זה מחיר מעולה ממש! אני קניתי ב260. תקני סנדלים סגור יחסית. עד הסתיו יש עוד חודשיים..
אני לבת שלי שהתחילה ללכת בסוף החורף קניתי נעליים סגורות ואחרי חודש כבר סנדלים..
אין מה לעשות כ"כ. בנעליים מעדיפה להשקיע, בשונה מבגדים

אני קניתי שנה שעברה בגלי והייתי מרוצה. אבל השנה קניתי לבתי הנשמה שלי בפפאיה, וראיתי את ההבדל... לטובת פפאיה כמובן

אני חוסכת בהמון דברים - בנעלים לא.
כמובן תמיד מחפשת מבצעים.
לפעמים מעבירה מאחד לשני- רק עד שמספיקה לקנות חדש.

החורף בארץ מגיע מאוד מאוחר
כל עוד אין גשם שמים גרב וסנדל והכל טוב

אני סותמת את האף ומשלמת מה שצריך
ויודעת שזה לזמן קצר כי המידה גדלה במהירות

לקנות סנדלים הן מתאימות גם בסתיו,עם גרביים בפנים,אם יש מקום

אני אישית העברתי כמה ימים אחרי שהתחילו ללכת וזה עזר להם יותר..

יש גם סנדלים של צעד ראשון אז אם מתחילים ללכת בקיץ קונים אותם
לגבי להעביר, אני העברתי כשכבר היו קטנות.. אז קניתי צעד שני.. בהתחלה קניתי עדיין יחסית סגורות.

אני פשוט העברתי אחרי עונה שהם היו עם צעד ראשון

צעד שני.. כנראה המשך..
מבחינתי זה גם לא כ"כ משנה

דווקא נעל של צעד שני ולא פשוט נעל רגילה...
זה עלה לך יותר?

נראה לי כמו צעד ראשון

עזרתם וחיזקתם אותי.
המבצע כבר נגמר, ויש מבצע אחר אז יצא קצת יותר יקר אבל קניתי לה והיא מתלהבת מהם ורצה...

הם גם יחסית סגורות משהו בין נעל לסנדל אז נראה שבהחלט יתאים לסתיו.

40 אחוז הנחה.
או 2 ב200 (נראה לי על צעד ראשון)

לילדים
בואי נודה על האמת לרוב הנשים בדורנו לא פשוט להיות בבית עם הילדים זה לא כמו שהיה פעם שכולם היו נשארות נפגשות יחד זה מאוד בודד לגדל ילד לבד בבית אז גם מרגישים לבד וגם אין באמת יכולת או זמן להשקיע בדברים אחרים.
אז תשמחי שאם את יוצאת לעבוד את מביאה פרנסה הביתה ואם את נשארת בבית תוכלי לקבל טת הילדים אחר הצהריים ביותר כיף ורוגע

חשבת לא לשלוח הם גדלים ככ מהר והסדר יום המשחקים והחברים עושה להם טוב
אם יש לך אפשרות לאסוף מוקדם ולא מאוד מאוחר אז זה יכול להיות מצויין

אני חושבת שהפסקה האחרונה של התגובה של באר מרים בשרשור מתמצתת את העיקר.
בסוף הכל בסדר גמור...
הקטנה תתפתח בע"ה טוב מאוד, כאן או שם.. בבית או אצל מטפלת.
העיקר שיהיה טוב לאמא ולו.

אם לך אין את הסבלנות, איזה יופי שאפשר להעזר!
ככה יש לך את הזמן שלך ויש את הזמן איתה, כשאת עם יותר פניות נפשית בשבילה.
זה בכלל לא קל להיות כל היום עם התינוק בבית והמווון נשים באמת בוחרות כמוך.

את לא מוסרת אותה לאימוץ.. רק חלק משעות היום היא אצל מישהי אחרת וחלק איתך.
את גם מחבקת, מלטפת, מאכילה..
ואת בעיקר אמא שלה..
לא משנה כמה תפקידים תמלא המטפלת את תשארי הדמות הכי משפיעה ומשמעותית עבורה.
מזל שיש אותך!

תהיי שלמה ושמחה עם הבחירה שלך, היא מה שנכון לך ולכן נכון גם לביתך.
⁦❤️⁩

את ממש מרגשת בכנות שלך בחתירה לאמת בהסתכלות עמוקה על שאלה שהיא כביכול כל כך טריוויאלית ונשים רבות התחבטו בה לפניך.
אז קודם כל הרשי לי לחלוק עלייך- הבת שלך לא תפספס אותך. בחיים לא. אם יש לה אמא כזאת היא תקבל ממנה המון מתנות ערכיות ורגשיות ששום מטפלת לא תוכל לתת לה. וזה בכלל לא קשור לזמן ולשעות ביממה שאת איתה. יש דברים שאנחנו מעבירות באיכות ולא בכמות.
ולגוף הדברים אכן באמת יש את הרצון לספוג אותה כמה שיותר וכמו שתארת את זה בכזו חיות זה באמת עושה חשק ומצד שני יש אותך ואת מה שנכון לך ולא הכל כזה דיכוטומי.. את יכולה להמשיך לחבק וללטף ולאהוב גם אם יהיה לך זמן לעצמך. לא כל אמא בנויה להיות עם הילדה שלה נון סטופ, ומי שיודעת לשחרר מצליחה למקסם יותר את הזמן של הביחד.

והכל טוב איתם ב"ה.
רובם היו כבר במעון בגיל שנה וחצי.
הבן שלי בן שנתיים, אוהב את המעון ממש, כל תקופת הסגר של הקורונה ביקש ללכת למעון.
את לא פוגעת בה בכלל, ואת לא אמא פחות טובה.
לרוב הנשים ( כולל אותי) קשה להיות בבית כל היום עם פעוטות, אם היתי משאירה כל ילד בבית עד גיל 3 לא היתי יעולה לעבוד יום אחד מאז שהבכורה שלי נולדה( היא בת 19).
ולדעתי הילדים מרוויחים מזה שלאמא טוב, שהיא מממשת את עצמה ומתפתחת( לא מורידה מערך הנשים שטוב להן בבית).
חמותי לא עבדה כל תקופת גידול הילדים שלה ותמיד עודדה אותנו לעבוד, תמיד אמרה שתסכל אותה להיות בבית כל היום, והתסכול הוביל לפעמים לחוסר סבלנות לילדים.
אין מתכון אחד. ילדים גדלים טוב ב"ה בכל מיני דרכים.

@פשיטא - **לי*** מתאים להיות בבית, וזה הרבה יותר טוב (לי) מאשר רע לי, אבל כמובן שיש האתגרים והקשיים באורח החיים הזה.

אחותי- יוצאת מדעתה. היא עובדת 3 ימים ובבית 3 ימים (תינוק בן שנה+3) ולדבריה "נחה בעבודה", מתה כבר להכניס אותו למסגרת.

את השני הכנסתי בגיל שנה - כבר לא יכולתי אפילו דקה אחת.

מה שמתאים לך = זה גם מה שנכון לה.
אי אפשר להישאר בכוח, או אולי אפשר, אבל זו שגיאה איומה.
תעשי מה שטוב לך ומתאים לך.
תגידי לעצמך איזו אמא טובה את - גם לה וגם לעצמך.
ובבקשה אל תשפטי את עצמך.
יש אינסוף צורות לחיות.

אני ממש מתלבטת אף פעם לא השארתי ילד בבית עד גיל כזה כרגע בן שנה וחצי רציתי מאוד לשלוח למשפחתון קטן אבל בסוף זה לא הסתדר
אז או מעון או בית אני לא עובדת חשבתי להשאחר אותו בבית בינתיים כי אני צריכה ללדת בעז"ה באמצע שנה הבאה וגם כמה חודשים של שקט להתארגן ללידה יעזרו לי
אבל מצד שני אני פחות אוהבת מעון ומאוד מפחדת מהקורונה ומה יהיה עם ההסתגלות וכמובן הכסף
השאלה אם לקחת את הסיכון ולחפש מסגרת בשלב מאוחר יותר

בעצם, מה שאני מבינה ממך שבעקבות הקריאה בשרשור חשתי שאמהות 'נורמליות' נשארות בבית עם הילד עד כמעט שנתיים כדי לשלוח למעון, ו מלמדות אותו, וחשות אותו וחוות איתו ואותו, חמי ששולחת לפני כן חלשה כי היא לא יודעת להתמודד.
ברור לי שזה לא מה שניסו הנשים לומר שם.
אבל שתדעי לך שזה לא כל במציאות.
כל אשה היא שונה
כל ילד הוא שונה
כל בית הוא שונה
כל משפחה היא שונה. זה נכון של ילדים טוב בבית עם ההורים.
אבל זה גם נכון שמספיק זמן מסויים ואיכותי עם הילדים כדי לתת את אותה תחושת ביטחון ואהבה לילדים, מאשר שעות על גבי שעות של 'מתי-הם-כבר-ישנו'.
זה לא שחור ולבן.
אבל מה שחשוב זה כשאתה איתה, איך את איתה ולא כמה זמן
וזה גם לא משנה אם עת קוראת לה ספרים, ומשחקת משחקי התפתחות ולמידה או פשוט יושבת לידה והיא משחקת בנחת.
העיקר זה תחושת ה-אני פה בשבילך שאל. משרה עליה.
וגם אם היא חוזרת מהמעון ולפעמים אין לך סבלנות- זה טבעי. אפשר להתווכח אם צריך או לא צריך לעבוד על זה אבל בגדול, זה טבע העולם.
ואין מה להשוות לפעם שהיו יושבים עם הילדים.
היום זה היום.
אל תתעצבי.
יש אמהות שישבו עם הילדים בבית ורק יתפללו שהם יהיו במסגרת. ויש אמהות שיצאו בבוקר ועיבדו, ויחזרו ויבש לו צהריים לינקולן ויסגרו וב4 יצאו להביא את הילד מהמסגרת ומשחקו איתו ונלחמו בעיניים שנעצמות ובעצבים שמאיימים להתפרץ ןיצליחו בגבורה.
תזכרי רהובה-
האיכות.
ולא הכמות.
והתחושה שלך חשובה מאוד.
כשאת רגועה- זה הכי טוב שאת יכולה לתת לילדה שלך.

וזה עושה רק טוב

אם מבחינת אוכל שרואים ילדים אחרים אוכלים וגם הם אוכלים- משהו נפתח

גם מבחינה חברתית

 

לי- זה עזר מאוד

הילד השני התחיל לאכול מוצקים רק בגיל 8 חודשים ועזרו לי במעון עם זה מאוד

אם יהיה לי זמן אגיב לכל אחת...
אבל בגדול אני לא יודעת להצביע מה קרה לי פתאום אתמול,
כל רגשות האשמה צפו וכנראה שמשהו בלב נפתח, לא ממש הצלחתי לישון בלילה.
חלמתי שאני נוסעת לטיול רחוק ונוטשת את הילדה שלי...ה' ישמור.
ברור לי שזה יושב על קשיים שלי בהתנהלות היומיומית שלי מולה, בכוחות שלי להיות סבלנית. וזה משהו שהוא בטיפול אצלי כרגע.
כנראה שהכל צף.
בעז"ה יהיה טוב...
תודה שיש אתכן...

הבת שלי בת שנה וחצי (אני עדיין איתה בבית),
ההחלטה נבעה משיקול כלכלי (יש לי אפשרות לעבוד מהבית) וגם מתוך חשש למען האמת.. אבל ככל שחלף הזמן והיא גדלה נשאר רק השיקול הכלכלי.

עם כמה שאני אוהבת אותה זה מאוד קשה להישאר בבית ואני אומרת את זה כאחת שבעלה עוזר לה בחלק מהבקרים (עובד אחה׳צ)..

נתחיל מזה שזה מבודד, יש תחושה של חוסר מיצוי עצמי (ואני עוד אחת שלומדת ולוקחת קורסים ועדיין).. לי הכי קשה העובדה שצריך למצוא לה תעסוקה כל היום אחרת היא הופכת את הבית.. יש ימים שאין לי כוחות לצאת איתה החוצה לטיולים אבל אין לי ברירה-היא חייבת את זה.

עם אחד הילדים

היה לי מצפון ששלחתי אותו בעצם בשבילי, אני הרגשתי שכבר קשה לי להיות איתו כל היום כל היום. זה גיל מאוד אינטנסיבי.

והתלבטתי אם לשלוח בכלל לגן,כי בעבודה הרווחתי בערך את מה ששילמתי לגן שלו,אז תהיתי לעצמי בשביל מה (זו לא היתה עבודה עם עתיד והתפתחות או משהו כזה. ולא המון שעות שבועיות)

וגם לקח לו זמן להסתגל והוא בכה אז בכלל ייסרתי את עצמי

ובהמשך השנה היה לו כל כך טוב שם,הייתי כל כך מרוצה מהמסגרת, הוא חזר שמח,אהב את הגננת,אהב את הילדים. ואני עצמי הרגשתי הקלה שאני הולכת לעבודה והוא הולך לגן. 

כבר כתבה פה מישהי על זה שאולי זה בדיעבד לשלוח לגן,אבל גם איך שאנחנו חיים זה לא כמו פעם.זה לא חבורה של נשים שנמצאות יחד ומגדלות את הילדים והם משחקים אחר עם השני. כך שזה גם מענה לצרכים של האמא וגם מענה לצרכים של הילד. אנחנו לבד בבדידות בבית.אז בכל מקרה,הכל בדיעבד,מה שלא נבחר

גם אני מסכימה שיש עוד שיקולים

הכוונה, לא מה שהיית בוחרת מלכתחילה. נראה לי שבדיעבד זה - בררת מחדל

זה אומר "בשעבד", כלומר מדובר במקרה שכבר עשה.
כשדנים במשהו יכולה להיות הלכה שונה בין "מלכתחילה" (מה שאמורים לעשות אם עוד לא התחלת לעשות) לבין "בדיעבד" (כלומר מה עושים אם כבר פעלת בצורה מסוימת שהיא לא הכי טובה).
משתמשים בזה הרבה בתור "באופן לא אידיאלי".

בדיעבד- זה לאחר מעשה. זו ההגדרה הכי פשוטה ומילולית. ההפך של מלכתחילה- לפני מעשה.
כשמשתמשים במונח בהקשר להלכה, מדברים על -אם הדבר כבר נעשה, אפשר להתיר. נניח משהו שהתלבטנו- מותר או לא? לפני מעשה כנראה שהיינו אומרים שאסור, בדיעבד- לאחר מעשה, אפשר למצוא משהו שיתיר.

כולל המקורות וההלכה וכו 

 

התכוונתי שלכתחילה בעולם מושלם, או לפחות פעם היה כך,היה עדיף שאמא תהיה עם הילד ועם חברת נשים וילדים סביבה.חיים יחד,עובדים יחד במשק הבית והחצר. לעזרה לתמיכה לחברה לכולם גם לילד גם לאם.

מכייוון שבימינו זה לא כך בכלל בכלל,אז אי אפשר להשוות

בימינו אמא וילד נשארים בודדים בבית,ואפילו אם עושים מאמצים לפגוש חברים של הילד ושל אמא,זה עדיין לא אותו דבר

ועבור אמא זה קשה,ולא בטוח שעבור ילד שלאמא שלו קשה זה טוב להיות כך

של הקורונה כרגע בינתיים אי אפשר לדעת מה יהיה בחורף עם המסגרות
חברות שלי השנה ששלחו למסגרות פרטיות הפסידו הרבה כסף

זה ממש תלוי איפה

אצלינו לא הפסדנו כסף למרות שזו מסגרת פרטית.היא הוסיפה לנו ימים באוגוסט, וגם חודש אפריל לא שילמנו כלל

אין על הנשים פה. איפה עוד הייתה לי לגיטימציה לפתוח את הלב בלי שיפוטיות?

בעקרום בקשר לבעל איפה שילדתי כמובן שמיד אחרי הלידה הבעל והמלווה היו איתי
בקשר לשחרור זה לא בדיוק 48 שעות אלא שתי לילות ומשחררים בשעת השחרור ואם ילדת משעה מסויימת בערב זה כבר נחשב יום אחרי וצריך להשאר עוד לילה
עכשיו בגלל הקורונה משחררים ממש מהר

משתחררים בשחרור הבא. אם תלדי ב4 אחהצ תאלצי לחכות כמעט 36 שעות(ככה לפחות היה אצלי...)

ובעלי היה איתי כל הלילה

על 2-
יש שחרור בוקר ושחרור צהריים. הם לא מקפידים על 48 מלא, מה שיותר קרוב..

לא יודעת מה קורה עכשיו עם הקורונה,

1. כשילדתי בשערי צדק, נתנו למלווה (פעם זה היה בעלי ופעם אמא שלי) להישאר קצת זמן במחלקה, ואחרי שהתמקמתי ביקשו ממנו ללכת.
לא חושבת שאמור לעניין אותם מה תעשה ב2 בלילה... אפשר תמיד לחכות בלובי או במסדרונות מחוץ למחלקה.

2. לגמרי תלוי מקום.
יש מקומות (קטנים כנראה) שמשחררים בדיוק 48 שעות אחרי הלידה, באיזו שעה שזה יוצא... ויש מקומות, כנראה רובם, שיש שעות שחרור קבועות.
אבל,
את תמיד תמיד תמיד יכולה לחתום ולהשתחרר קודם.
אז אם את רוצה להקדים בכמה שעות - פשוט תבקשי מראש להשתחרר בזמן שאת רוצה.

גם גם אםשר לזהות יום יומיים לפני האיחור - חבל לזהות ואז להתאכזב, במקרה של הריון כימי, שמתחיל, ומסתיים כבר בוסת.

הריון קודם שלי זיהיתי 5 ימים לפני איחור אבל לא עם תשובה כנה

פשוט כי לא הייתי מתאפקת

אבל זה לא אומר שזה נכון

כמובן שהכי נכון להתאפק עד אחרי האיחור...

אני ינסה לחכות כמה שאפשר 

יש את ד"ר יובל עוז שנחשב מומחה או"ס ממש והוא עושה סקירות בצפת דרך הקופה (כללית), אבל לא יודעת אם עושה גם שקיפות. שווה לברר. בכל מקרה אם הבנתי נכון המרפאה הפרטית שלו בראש פינה, אם שווה לך נסיעה הוא מעולה.

אבל אחות ליווי הריון פה אמרה לי שהוא מומחה ממש. סיפרה לי שפעם הוא התלבט על איזה ממצא ושלח לרופא מרמב"ם שלימד אותו והמורה אמר שהוא לא היה רואה אם ד"ר עוז לא היה מראה לו או משהו כזה... שמו הולך פה לפניו

חלקות לגמרי?
אני משתמשת בשל אולוויז הם ממש גדולות ודבק חזק
אבל לדעתי יש דוגמא על התחתונית

הם שינו והכניסו דוגמא לצערי . גם אני מחפשת חברה כזו

לק"י

של שופרסל נראים בלי דוגמא בתמונה באתר.

השתמשתי בשל קוטקס עד שהם שינו😕
ואת של לילי פחות אוהבת

אולי בקוטקס של הנערות זה כן חלק?
אם זה קיים עדיין..

יש בבתי מרקחת . אני יודעת שבירושלים ברחוב בר אילן, יש. תבקשי את הסוג עם הפס הלבן (מצוייר גם על האריזה, שימי לב לא להתבלבל)

ולדעתי גם לא נדבקות כמו שצריך אני אישית לא אהבתי בכלל

אז אין לי ניסיון אבל ממה שאני כן זוכרת הם היו יחסית גדולות ומחזיקות טוב.

מקסימום שמים 2 לאורך.

תשאלי רב, לי רב אמר שזה בסדר עם דוגמא..

יקרות. לבנות לגמרי.
מה שיש אצלי בכל אופן.