פורום הריון ולידה (עמוד 2596)

ראיתי שהיא מודעת מתי היא עושה, מודיעה לי.
הורדתי ישר. רק כשהם מפספסים כמה פעמים הם קולטים את הקטע..
בהצלחה!

ההורים צריכים להיות בשלים לזה יותר מהילדים
היה לי ילד שהיה מוכן ואני הייתי בסוף הריון ולא היה לי כוחות לזה אז זה קרטע מאוד, החזרתי חיתול והורדנו אחרי הלידה כשהרגשתי פנויה יותר ועם כוחות להתעסק עם זה.
ילד סביב גיל שנתיים מודע לצרכים שלו, הוא בדרכ הולך לצד כשעושה גדולים ולעיתים גם מכריז על כך שעשה בחיתול.
ברגע שאני פנויה לפיספוסים לריצות ולכביסות אני מורידה את החיתול עם כל ילד זה הלך אחרת...היו ילדים שישר ישבו בישבנון וכאלה שרצו בהתחלה רק בסיר.אני זורמת למרות שפחות אוהבת סירים....
אישית עם הגדול הורדתי בהתחלה חיתול ביום ושמתי בלילה לאיזה חצי שנה לפחות....עם האחרים הרגשתי יותר בטוחה והורדתי חיתול בבת אחת ביום ובלילה וב"ה הלך טוב ולא נרשמו פיספוסי לילה.
התהליך של הגמילה מצריך הרבה סבלנות ואורך רוח...
הרבה חיזוקים חיובים על הצלחות ונחת ורוגע סביב פיספוסים.
שיהיה בהצלחה!!!

אשמח לעוד תגובות..
אשמח לשמוע מאמהות שעשו את זה הדרגתי..

ישבה על הישבנון פעם-פעמיים ביום כמה חודשים לפני שהורדנו חיתול. ככה היא הכירה אותו, ידעה מה עושים שם והצליחה לפעמים.

מצד אחד באופן הדרגתי- במשך שנה בערך כבר ישבו מידי פעם על האסלה (ישבנון), אם ראיתי שמתחיל לעשות יציאה הייתי מציעה לגשת לשירותים (גם אם כבר התחילו להוציא בחיתול היו ממשיכים באסלה), כשבזמן מקלחת נתנו שתן הסבתי תשומת ליבם לכך...
לקראת סוף אותה שנה מידי פעם הורדתי לכמה שעות אחרה"צ או בשבת, עד שהחלטתי פשוט להוריד! סופית.
תכננתי למועד שהיה לי נוח ומתוכנן להיות תקופה בבית בלי נסיעות. התחלתי שישי-שבת בבית ומראשון כבר הלכו למעון בתחתונים.
התחלתי עם יום, ותוך יום-יומיים כשקלטו את הקטע, הורדתי גם לילה.
ב"ה היה תהליך מהיר ויעיל יחסית.
שמחה מאוד על יום ולילה בו זמנית. עשיתי את זה עם כל מי שנגמל עד כה.
**יש לציין שכל האמור נכון ביחס לגמילה מאוחרת יחסית, לקראת גיל 3.
בהצלחה!

באמת לא היה מוצלח עם הגדולה שלי

 

איך יודעים? פשוט מנסים

מכירים  לילד את הישבנון/סיר/אסלה מה שמחליטים, ולפני המקלחת מושיבים שם מדי פעם

נותנים לו קצת להסתובב בלי בגדים,כן שיפספס,ככה הוא ירגיש וזה יקדם אותו

ורואים לאן הרוח נושבת בלי להצהיר באופן מיוחד ש"עכשו גמילה"

בלילה תנסי לישון עם הגבהה, כמה כריות מתחת לראש.
אוכל מלוח.
לא לקום מיד משכיבה לעמידה, לקום באיטיות ממצב שכיבה לישיבה, מישיבה לעמידה.
ותבדקי ברזל, ברזל נמוך גם כן גורם לסחריורות

לי עזר להוסיף קופאין.
תה. קפה. שוקולד...

חשוב לא לקום בפתאומיות אלא בהדרגה
משכיבה לישיבה
משכיבה לעמידה וכו

הרופאה אמרה לי לשתות לפחות 2 וחצי ליטר ושאין מה לעשות עם זה כל עוד הבדיקות דם תקינות

נשמע לי יותר מהרגיל, הרי כשיש נפילת לחץ דם אמורים לשכב כדי שהדם יזרום יותר טוב למוח.
אין לי רעיון חוץ מלברר זאת רפואית. תרגישי טוב!

תנסי להקפיד לישון על צד שמאל כהיה לי את זה בהריון זה ממש עזר לי

לק"י

לא רק אצלך....

בהצלחה!!

גם חצי מרוקאית ושובבה ברמות!!  שלא מביאים לה משהו ישלה פיוזים והיא מתעצבנת נורא..אמרתי לעצמי כנראה באמת גיל המרד התחיל

זה נתון חשוב!

בטח שתהיה עצ'בנית !

הגיל שנתיים הזה יש לו טווח רחב

מה לעשות

לא להלחם,לתת הכי הרבה עצמאות שאת מצליחה

(הגדולה שלי משתגעת מהאח הקטן והקריזיונר שלה, ואומרת לי כל הזמן שאני צריכה לחנך אותו. אמרתי לה שהיא נראית לי יצאה בסדר גמור ונראתה בדיוק ככה)

אם זה משהו פתאומי שהופיע, לדעתי כן צריך לשלול משהו שקרה/קורה שגורם לזה.
לפעמים ילדים לא יודעים להגיד למשל שכואב להם משהו, או שמציקים להם וכו וכו וזה מתבטא בצורות אחרות...

אני מציעה לנסות רכיבה טיפולית! אין לך מה להפסיד ולפעמים זה עושה פלאים!

היינו במצב דומה וגם אני הרגשתי ממש אבודה ולא ידעתי איך להתקדם מפה, הזמינו אותנו כל הזמן לפגישות עם הפסיכולוג של הגן ועו"סיות ופשוט הרגשתי שזה לא נותן כלום ואנחנו דורכים במקום
עד שהפנו אותנו להתפתחות הילד (זה דרך רופא משפחה אז הוא כן הדרך לישועה) שם הומלץ לנו על גן שפה (דבר שממש לא היה לנו ברור לפני כן שזה מה שצריך)
הילד פרח בגן, רץ לשם בבוקר בלי להסתכל אחורה, היה מספר לי חוויות מהגן (זה לא קרה בגן הרגיל)
היןם הוא בבי"ס ואמנם הבעיות עדיין קיימות אבל רואים התקדמות ובעיקר אני הרבה יותר יודעת איך לגשת לנושא
לדעתי בהתפתחות הילד יתנו לך כלים והכוונה ותרגישי שיש לך מי שמלווה אותך, יש לך על מי לסמוך
ובקשר למשחקים- אולי הוא מעדיף משחקים מסוג אחר- דמיון /תנועה, הוא משחק עם האחים שלו בכדור או כאלה?

כשמתחילה שנה,כמובן גננת ולשאול מיד לגבי הפסיכולוגית של הגן

ולהתחיל פניה להתפתחות הילד בקופת חולים כבר עכשו

להתחיל להגיש טפסים,הם כבר מנתבים לאיזה אבחון כדאי לעבור. זה לוקח זמן עד שמקבלים אבחון,אז כדאי כבר להתחיל

 

ואולי אפשר מדריכת הורים בשבילכם? תתן לכם טיפים ותראו אם זה עוזר ומקדם אתכם בטיפול בו. הורים יכולים מאוד לעזור

1. אין הגדרה מסויימת- לפעמים יש תחושת פרפורים בבטן כזאת שאני לא יודעת להגדיר. סוג של שלמות.
2. לגלות את הצד המסור, התומך, המעודד, המכוון.
3. להוות חלק משותפות ולגרום לעסק לתפקד.

יש המון דברים שהם שילובים. למשל לקחת את הבת העולה לכתה א' למסע קניות זה גם מילוי תפקיד טכני וגם מילוי תפקיד נפשי של ליווי והכוונה בתהליך בגרות.

אני מתחברת לדוגמא שנתת זה נותן המון משמעות לדברים כשעושים אותם

שאלות טובות
שמצריכות מחשבה
בגדול-לתת דוגמה אישית,עונה על הכל
וגם הכי קשה

וצודקת על הדוגמא האישית!

בפן הרוחני הנפשי והטכני - לתת לתת לתת!!! להיות שם בשהילהם.
לוותר על עצמי באופן הכי מופשט שיש! לטובתם.
להאמין בהם ולתת אמון !
לסמוך!
להכיל!
והלתת - בעיקר לתת כלים להתמודד. לא להתמודד במקומם.


ובתמצות - להיות הצעדים האלה שלידם.. שהולכים לידם ואיתם ולפעמים להרים אותם עלי.

ממש ככה להיות ליד.
לפעמים אני חושבת שצריך פשוט לא להפריע

מרגישה רחוקה ממה שאני רוצה להיות

אולי תרשמי רגע מה את כן מרגישה שאת נותנת?

לא מה המושלם שמצטייר לך בראש

טכני-
דואגת לאוכל (תמיד יש אוכל תוצרת בית לחמניות/לחם/עוגה/פנקייק/עוגיות/אוכל חם וכו')
הילדים מתוקתקים מבחינת מקלחות וצרכים פיזיים.

משתדלת שיצברו חוויות טובות ולאפשר להם הזדמנויות לחוות אותם.

משתדלת לפתח שיח על היום שהיה, שיתוף בחוויות מבית הספר, אני משתפת על העבודה ומעללי היום שהיה.

יושבת כל יום על חוברות עבודה..

הייתי רוצה להיות יותר קשובה אליהם, להשתולל איתם, להכיר את הנפש שלהם, לדעת להיות יותר רכה ומכילה, להיות יותר דמות שהיא מודל לחיקוי ולא אמא שמטיפה לא להיות במסך כשהיא בעצמה בפלאפון..

כולנו היינו רוצות יותר אבל את יודעת מה אומרים- האויב הגדול של הטוב הוא לא הרע אלא הטוב ביותר

אבל אני מרגישה שאני יותר בטכני מאשר במהותי
אני יודעת לדאןג לחוגים, לטיפולים משלימים (קלינאית,רגשי, רב"ע וכו)
כל פיפס קטן שלא נראה לי ישר מבררת וכו
דואגת לכלללל הצרכים הרפואיים (שיהיו בריאים כל אחד עם התיק שלו..)
אבל זה הטכני.

אני רוצה ילדים שמחים בנפשם
ילדים עם ביטחון והעצמה
בלי להיות ביקורתית כ"כ
ולפעמים אני מרגישה שאני עושה ההפך.
אוף אוף

אני כן יכולה לפחות לומר שאני קוראת הרבה ומשתדלת, אבל איפה אני ואיפה החלומות שלי.. טוב שיש לי לאן לשאוף.

וזה בסדר, לכולנו יש, זה לא הופך אותך לאמא לא טובה, בסה"כ את בכיוון טוב, את מחוברת לאימהות ומודעת
ולאט לאט גם תשתדלי להשתפר במה שחשוב לך

עריכה- עכשיו קלטתי, ריפוי בעיסוק
גאון שכמותי

מציעה לך לקרוא כמה פעמים מה את כן עושה!
ממש מרגש שיש אמא כמוך!

כל מה שאני עושה עשיתי ואעשה עבורם נגזר מזה.

אכן קצר ומסכם

לתת כלים
להקשיב
לתמוך
ללוות בתהליכי גדילה והתפתחות (פיזית ונפשית)
לאהוב תמיד ללא תנאי
להיות בסיס אליו יכולים ורוצים לבוא תמיד, לשתף, לשאול, להתייעץ, לחלוק בטוב וברע
להיות מקור להשראה ולמידה
***לא לפי סדר חשיבות!
***כשיהיה לי עוד זמן בטח אחשוב על עוד.
תודה!!!
חשיבה שממש נותנת מצפן!!

בטוחה שבין האדיאל למי שאת יש קשר ישיר

תודה

בפן הרוחני- שיהיה בבית שיח על טוב ה' ואהבת ה', דגש על קיום מצוות *בשמחה* וכמובן ללמד אותם איך מקיימים אורח חיים דתי

בפן הטכני- אוכל בריא, הקפדה על צחצוח שיניים, מקלחת, בגדים נקיים, משחקים,טיפולים כמו פיזיו קלינאית תקשורת וכו' (ולעזור להם לקנות דירה😛)

בפן הנפשי- הכי הכי חשוב זה לגדל ילדים בריאים בנפשם, שיכולים לכל אתגרי החיים (אל תשאלו אותי איך עושים את זה)
הבא בתור- אהבה ויחס אישי
*גבולות-כללים-משמעת
*העצמה וחיזוק הביטחון
*קשר טוב בין ההורים לבין עצמם, בין ההורים לילדים ובין הילדים, להביע אהבה ומגע ליד הילדים, לשבח אותם בפני בן הזוג
*ערוץ תקשורת פתוח, ההורים הם הכתובת
*להסביר על מוגנות
*לפתח שיח פתוח על מיניות (ומחזור וטיפוח וכו) בבוא הזמן
*לדבר על רגשות, תובנות מהחיים, כישורי חיים
*לתמלל ולתקף דברים שקורים, כולל אם כעסנו עליהם מדי לחינם
*חוויות, משחקי דמיון, סיפורים
*לעזור להם להתקדם בנקודות החלשות שלהם בלי ביקורת, ללמד לקחת אחריות, להתמודד נכון עם תסכול
*לתת להם להתמודד במידה, להתחשל, לא לקבל הכל על מגש של כסף
*לעזור להם לדעת איך להתמודד עם ילדים שמציקים להם, עם החברה הלפעמים אכזרית או מתעלמת, לפתח חברויות, לא להתבייש למשל לפנות למורה כשצריך, להיות בקשר עם הצוות
*להכין אותם לחיים ברמת ה-מתי להתחתן, לימודים, מקצוע, התהנהלות כלכלית

אנימיודעת שזה תיאור מאוד אוטופי, הלוואי שהייתי מגיעה לחצי מזה, אבל אנחנו בני אדם, ואנחנו אימהות טובות דיין גם אם הילדים גדלים עם קצת שריטות (ולכולם יש)

למדתי המון ממש תודה לך!

אני באמת חושבת שילד בריא וחסון בנפשו זה הכי חשוב...

איזה חשיבה מעמיקה,
אני מרגישה שאני הורסת חצי ממה שאני בונה כשאני ביקורתית או כועסת

ולא להשתגע בדרך
לא נראה לי שזה נכון לחלק לפן טכני, נפשי רוחני כי זה תלוי זה בזה. ילד רעב או עייף לא יכול לקלוט שום רוחניות, הוא צריך מילוי הצרכים שלו קודם. ילד מאחר לבית ספר יספוג עצבים ממורה וזה ישפיע על מצבו הנפשי למרות שנראה לנו שעשר דקות האלו זה טכני
וכן הלאה...

זה לא אחד הדברים שישר עולים לנו כשחושבים על תשובה לשאלה הזאת

עידוד לכל הלא מניקות

אם אני מתקדמת ברוחניות - גם הם מתקדמים, ואני מסוגלת ללוות אותם בהתקדמותם.
אם טוב לי מבחינת נפשית - גם להם טוב, וכן להפך.
בפן הטכני אני משתדלת לדאוג להם כמו שהייתי רוצה שידאגו לי, וכך גם הם גדלים להיות אנשים אחראיים ודואגים לזולתם.

1. בפן הרוחני- להתוות את הדרך. בידיעה שהגיוני שיצאו גם שונים ממנו ההורים.

2. בפן הנפשי- לאהוב. ולקבל תמיד. גם אם יעשו לי את המוות

3. בפן הטכני- לדאוג לכל צורכם, אבל גם לתת להם אפשרות להיות עצמאיים לגמרי.(אין סיכוי שיהיה לי ילד שבגיל 8 לא ידע להכין לעצמו ארוחת בוקר ארוחת ערב וסנדוויץ לבי"ס)

 

 

הוא לראות אותם. להרגיש איפה כל אחד נמצא, ללוות אותו בחוויות שלו בעולם, להשתתף, לשאול, להיכנס לעולם הפנימי, וכמה שיותר לעזור (כמיטב הבנתי) בקשיים שמתעוררים בדרך.

בתור ילדה גרושה, ובתור אדם שמתמודד עם מידת הכעס (במידה הולכת וגוברת של הצלחה לאורך השנים) אני מציפה גם ההתמודדויות זוגיות/אישיות (מדברת איתם על ריב שראו ביני לבין בעלי,מספרת איך התגברתי על קושי שלי). מתארת להם תהליכי צמיחה אישיים שכל אחד עובר כפי שאני חווה אותם כאמא. מתייעצת לגביהם הרבה עם בעלי, אחותי ואמא שלי.

מחנכת המון לנפרדות- אתה יודע, אני מתה על אבוקדו, אבל אנחנו שונים. ועוד ועוד.

משחקת איתם המון. עם כולם ביחד, עם חלק מהם. מחבקת, מנשקת, מספרת להם כמה אני שמחה בהם.

העניינים "הטכניים" של תחזוקת הבית נדחקו קצת לשוליים אחרי ככ הרבה חודשים בבית.
מבשלת, מקפלת, מטאטאת. אבל הבית שלי לא מופת. גם לא אסון. פשוט לא ראשון בסדר העדיפויות. ואם אין כוח לבשל אז מרק עם קוסקוס/חביתות וטוסטים הולך יופי.

וזה כל כך מעודד לראות שאפשרי ללמוד להתמודד עם הכעס ולהשתפר בזה לאורך השנים,
למצוא זמן לשחק עם הילדים ולהנות איתם גם כשיש חמישה ב"ה,
ולראות אותם באמת, לאהוב, לחבק, להשקיע בעולם הפנימי שלהם יחד עם כל שאר הדברים החשובים שכתבת...

לפסקה הראשונה!
כמובן הכל, אבל זה במיוחד חידד לי נקודה חדשה.
תודה!!

אגב, אחד השרשורים הבודדים שממש חיכיתי שיהיה לי זמן לענות לפני שיסתכל בתשובות של אחרות. כדי לחדד קודם כל לעצמי.. אז תודה על השאלה!

תפקידי כאמא-
לתת לאור של הילדים להאיר הלאה. להעניק להם כלים לדייק את הכוחות שלהם נכון כלפי עצמם וכלפי הסביבה כולה. להעניק להם את ההכרה בקב"ה, את הדרכים היפות והרבות להתקרב אליו.
תפקידי כאמא להיות אישה טובה, כי כשיש בסיס חזק ויציב של בית, זאת קרקע פוריה לגדול ולהתפתח בה מכל הבחינות.
תפקידי כאמא לעבוד על המידות שלי, גם כדי לתת להם להיות הם עצמם, וגם כדי לדייק להם שיש כזה דבר עבודה עצמית, התקדמות והתפתחות אישית, יש דבר כזה תיקון.
תפקידי כאמא להכיר להם את המושגים של תודה, בקשה, וסליחה במובנים הרחבים של המילים האלו.
תפקידי כאמא לדאוג שיהיו הוגנים, שלא יעשו נזק לעצמם ולסביבה, שיהיו מכבדי הבריות ובעלי דרך ארץ.
לדאוג שיהיו עצמאיים במחשבה ובמעשה, שיכירו את עצמם ויידעו להבחין מה שייך להם ומה לא.

ובעיקר בעיקר, תפקידי כאמא לזכור שאני אחת משלושה שותפים, ולפעול יחד איתם מתוך השתדלות מתמדת ותפילה יומיומית, ומתוך אהבה והערכה לילדים עצמם. אמן.

אני מרגישה שהתפקיד העיקרי שלי בתור אמא זה..
לעבוד על המידות שלי
ללמוד לשמור על הכוחות שלי (להאציל סמכויות וללמוד לקבל עזרה, מהבעל, לשלם למנקה, לקבל עזרה מחמותי)
לעבוד על הזוגיות שלי, כי זה בסיס להכל
לדאוג לעצמי, שלא אגיע למצב שאני רעבה/עייפה/לחוצה
זה העיקר בשבילי, מרגישה שילדים שלי זה המראה שלי. אם אני לא רגועה , הם לא רגועים. וכשאני ״מתמלאת״ אני עושה את התפקיד שלי הכי טוב שיש.

לא מספיקה לענות לכל אחת ..
אבל כל תגובה מעשירה ומלמדת, יש כאן מגוון נשים ככ רחב ומעניין!

הייתה ביום ראשון (לפני יומיים)

הימים מיום קיום היחסים
הכדור מלא הורמונים ומונע הריון בכמה דרכים כך שגם אם היה ביוץ ואפילו קליטה לא תהיה השרשה ברחם

כלומר לפי תוצאות הבדיקה הסיכון לתסמונת דאון או טריזומיה 18 נמוך מאוד.
בהצלחה!

לפי מה שאני יודעת כשיש שיליית פתח צריך לנוח۔
תתקשרי מחר לרופא שלך לברר

חושבת שגם אסור לקיים יחסים.

תבררי..
בהצלחה!

חיבוק על החוויה!
ב"ה שהעובר בסדר וזו רק שליית פתח.
במקומך הייתי ממש מנסה לנוח, כי נראה שהדימום הגיע אחרי מאמץ. תבררי את זה

איך הברזל שלך?

ב"ה הספקתי לעשות 4 עירויים לפני ההיריון אז הברזל גבוה⁦⁩

יש בזה גישות שונות. כשלי היה דימום עם שליה נמוכה, בבית חולים אחד אמרו לי לנוח ובבית חולים אחר אמרו שאין צורך. אני אישית לא רציתי לקחת סיכון ונשארתי בבית לנוח

אמרה לי אחות שעבדה קרוב לשוק, שהגיעו אליהן כל כך הרבה נשים שהתחילו לדמם מהסיבות של השוק... המציאות מדברת בעד עצמה..

לא צריך להמליץ במיוחד על מנוחה
את יכולה להסיר מסקנות לבד
חזרת מיום עמוס, עשיתם קניות (הרמת דברים כבדים???)
השיליה דיממה.
לא צריך לשכב במיטה כל היום אבל שימי לב מה את עושה והאם את זוכרת לתת לגוף את המנוחה שלו.

וצודקת.. הזכיר לי כמה חשוב לנוח ולשים לב יותר מה הצורך

ממש מלחיץ

אם יש לך שאלות,תתקשרי לרופא שלך

רק בריאות

(זה היה בשבוע הרבה יותר מוקדם, ובסקירה אמרו לי שהיא בכלל לא קרובה לפתח וזה היה כנראה משהו אחר)

הרופא שלי אמר לי לא להתאמץ יותר מידי, אבל שאני לא צריכה לשכב כל היום במיטה, כי יכול להיות עוד דימום גם בזמן מנוחה.. הוא גם נתן לי תמיכה של פרוגסטרון

זה היה כדי להסביר מה היו ההנחיות שאני קיבלתי באותה תקופה (עד שעשיתי את הסקירה ואמרו לי שהשליה לא קרובה לפתח)

ב"ה שהכל בסדר!! תדאגי לעצמך, תנוחי. אל תעשי פעולות מאומצות מדי/תרימי דברים כבדים (אם יש ספק האם להרים או לא אז אין ספק) המשך הריון תקין🌷🌷

צודקת!! אמן ואמן!!

אבל לרוב השאלות שלך אין תשובה ברורה, תצטרכי לנסות ותראי איך משפיע עליך

התקן הורמונלי זה התקן שמבוסס על הורמונים
לא הורמונלי הוא בלי הורמונים והוא האידאלי מכל הבחינות.

מומלץ להתקין במחזור או לקראת ביום, נראה לי
דימומי הסתגלות שכיח שיש
יש נשים זה יעשה להן מחזורים יותר כבדים וטיפה יותר ארוכים
אבל התועלת שבמניעה בלי הורמונים שווה את זה, לדעתי לפחות

החלטות טובות!

בהתקן ההורמונלי בדכ יהיו יותר דימומי הסתגלות ולפעמים גם לתקופה ממושכת אבל אחכ אין מחזור- יותר מתאים לתקופת מניעה ממושכת
בלא הורמונלי בעיקרון לא אמורים להיות דימומי הסתגלות (אבל יש נשים שיש להם, לי אישית כמה ימים חזקים ואחכ עוד קצת כתמים באים והולכים תקופה קצרה)
בדכ באמת מאריך את הדימום בווסת וגורם לו להיות כבד יותר
לשניהם עלולות להיות תופעות לוואי מעצם ההכנסה של גורם זר לתוך הרחם (פחות שכיח)
בהצלחה!

כתבת הנקה מלאה, כמה זמן את אחרי לידה?
האם את מקבלת וסת בהנקה? אם לא, יש לך נסיון לכמה זמן את לא מקבלת? (לא צריכה לענות לי אלא שיקולים בשבילך).

לפי מה שכתבת, התקן לא הורמונלי יכול להיות לך פחות מוצלח כי תופעות הלוואי הנפוצות הן הגברת והארכת הדימום.

התקן הורמונלי- אני מכירה נשים שזה גן עדן בשבילן ונשים שהוציאו כי פשוט היו אסורות 90% מהזמן.

בסוף שום דבר לא ודאי ב- 100% ואי אפשר לדעת עד שלא מנסים..
התייעצת עם רופא נשים?

עוד לא ילדתי, אני בודקת אופציות בינתיים... התייעצתי עם רופא וזה מה שהמליץ

לגבי וסת בהנקה- האמת שאני לא יודעת בודאות כי לא העזתי לנסות לבדוק

והיה לי בלגן אמיתי עם הגלולות, המון המון דימומים ברמה שאני לא יודעת כבר מה נבע ממה. 

 

גם אני חשבתי כמו שאת אומרת לגבי הגברת הדימום, השאלה היא - בין הלידות המחזורים שהיו לי ללא מניעה היו קלילים ממש. מאוד שונים מהמחזורים לפני. השאלה אם אכן זה אומר שהדפוס השתנה או שלא מחייב...

כי באמת במצב של מחזור קצר שגם ככה לוקח זמן להטהר... נשמע לי סיוט

 

מה קורה עם המחזור בהתקן הורמונלי? 

 

 

יש כאלה שלאחר תקופת הסתגלות לא מקבלות מחזור בכלל, יש כאלה שמקבלות חלש מאוד ולא כל חודש,
ויש כאלה שההסתגלות כל כך נוראית שהן מוציאות.
יש עוד תופעות לוואי ששמעתי כמה נשים מתלוננות עליו כמו עלייה במשקל ונפיחות בבטן. לא יודעת כמה זה נפוץ.

לפי הנתון שהוספת אולי כן כדאי לנסות לא הורמונלי כי אולי המחזורים שלך כבר נהיו יותר קלים. אגב, זה לא מחייב שהתקן יגרום להגברה אבל זה נפוץ.
הרופא המליץ על הורמונלי או לא הורמונלי?

המליץ כללית על התקן, לא אמר מה עדיף

גם אמר שלא בודאות מאריך את המחזור.

הבעיה שזה לא לנסות כדורים וזה, זה גם יותר יקר וגם כל ההתקנה והכול... 

הורמונלי/לא הורמונלי.
נכון, שום דבר לא ודאי. קצת מעצבן אבל לא יודעים עד שלא מנסים...
ההתקנה לרוב לא נוראית. חשוב להרפות את האיזור ואפשר לקחת משכך כאבים שעה לפני. זה אמור לקחת דקה וזהו. אחרי זה יומיים של כאבי מחזור (ברור שיש פחות ויש יותר, אני חושבת שזה ה"קלאסי").
מחיר- זה כבר אינדוידואלי. בעיני זה שווה כל שקל, גם למניעה של חצי שנה. אבל כל אחת ושיקוליה (ואיך זה משפיע).

אז אמנם זה מקומי ובהחלט הגיוני להגיב אחרת מאשר לגלולות (כמו שיש הבדלים משמעותיים בין גלולות אצל חלק מהנשים)
אבל אם היה נסיון לא מוצלח עם גלולות כדאי לקחת בחשבון...

חוץ מזה בהחלט התקן עלול להגביר את עוצמת המחזור אבל בדרך כלל רק במחזורים הראשונים.

זה בהחלט מבאס אבל זה כ"כ משתנה שאין מנוס אלא לנסות

מונעת, אבל מקנאה בכל אישה בהריון שפוגשת

ממש באלי שוב

שאני לא היחידה...חחח והתינוקת שלי לא הכי שקטה..יש לה אופי..אבל עדיין מתגעגעת לתחושה של היריון..
כשילדתי מצאתי את עצמי נוגעת בבטן מנסה להרגיש בעיטות..חחחח והיום חלמתי שיש לי בטן של היריון ורק בולטת מהבטן 🤣

לה תינוק מאד נוח? או שזה לא בהכרח?
אני תשעה שבועות אחרי חידה ולא מצליחה לדמיין שאי פעם יהיה לי כוח לעוד ילד.. ללילות בלי שינה, להרדמות אינסופיות במהלך היום, לזה שאין לי זמן לעצמי..
אתמול ראיתי זוג חרדי עם 9 ילדים ופשוט עמדתי וספרתי את הילדים שלהם שוב ושוב כמו איזו תיירת ותהיתי איך למען השם מגייסים כוחות לזה..

שלי בן שנה וארבע. ממש לא רוצה עוד תינוק חחח. כל אחת מה שהיא, הכוחות שלה, היכולות שלה וההתמודדויות שלה.
השלב שלך בכלללל, עוד שלב ההישרדות. השרדות נעימה לך יקירתי. הרצון עוד יגיע. אל דאגה.
ועוד נקודה- לא כל מה שרואים בחוץ זה מה שבפנים.
כל אחת צריכה לפעול בהתאם לכוחות הגוף והנפש שלה. ולדעת שלא הכל בידיים שלנו כמובן.
יש משפחות מדהימות עם תשעה ילדים ויש כאלה שפחות..
כמו שיש משפחות מדהימות עם שלושה. ויש כאלה שפחות.

כמה ריחמתי אחרי הלידה על נשים בהריון שראיתי

גם תשעת הילדים הללו מן הסתם באו לפעמים אחרי רצון חזק ולא הגיוני, ולפעמים אחרי רצון חזק פחות והגיוני יותר...
לי היו פעמים שהזדהיתי עם הפותחת והיו פעמים שהזדהיתי איתך (ודווקא בלי קשר לתינוק הנוכחי, אלא יותר לחוויית ההיריון והלידה) - והכול בסדר, והגיוני להרגיש את כל מנעד התחושות בהקשר הזה...

עוד לא ילדתי ואני כבר רוצה עוד הריון 😅

תהיי בריאה

היה ככה אחרי לידה ראשונה

כל כך התגעגעתי לניו בורן הפיצית שהיתה לי

3 חודשים היתה בעיניי ענקית כבר

כל אישה עם בטן שעברה לידי
בכיתי לבעלי "למה כולן בהריון חוץ ממני!!"
חודשים-שלוש אחרי לידה.
אנחנו משהו אנחנו

ורואה אישה בהריון אני מרחמת עליה מאד
להיות בהריון זה זוועה

מיד אחרי לידה יש כזאת הקלה של להיות אחרי זה..
זה לרצות תינוק נוסף לא הריון נוסף
לפחות אצלי
אבל נראה לי שרק בבכורה זה היה עד כדי כך רצון חזק

ו"מונעת" עם שמ"פ (ובלי לפתוח דיון ובלי עגבניות..) ברמה שכבר ארבעה חודשים דוחים ליל טבילה בכמה וכמה ימים כי אני לא מוכנה לקחת אפילו סיכון קטן להריון..

ועסוקה בלחשוב כל הזמן תשעה חודשים קדימה מתי אלד והאם הבגדים עוד יתאימו בעונה לילד הבא..
הלכתי היום לקנות בגדים ובראש שלי האם כבר אלד או עדין אהיה בהריון בקיץ הבא..

התינוק שלנו עוד לא בן שנה אבל עבר (עקב הצפיפות בבית ונפלאות חופשת הקורונה..) לישון במיטת מעבר עם האחים שלו ואני כבר מתכננת מתי נצטרך שוב את מיטת התינוק..

באמת נשים זה עם הזוי..

אני תמיד מרגישה שיש בתוכי שני קולות ממש חזקים: את זה שבשום אופן לא מוכן שוב הריון ואת זה שתמיד רוצה הריון. עכשיו. הרגע. כמה שיותר...

והשאלה הגדולה היא מי מהשניים מנצח..

אצלי יש חסם הנקה (הנקה מלאה מונעת)
חסם רצון הבעל (מבחינתו יש לנו מספיק ילדים מאז השלישית 😁)
חסם גיל

ועל מה אני חולמת בימים המטורפים האלה של הקורונה בשילוב ההמתנה לניתוח הלב של בעלי.....?
בינגו!
על 2 פסים 🤣

כבר בבדיקה אצל רופאת הנשים אחרי הלידה רציתי עוד!
בא לי הריון... בא לי לידה.. ותינוק..
הקטנה שלי בת 8 חודשים וכבר מרגישה לי גדולה.
אני כן חושבת שזה קשור לילד.. מן הסתם שאם ישנים לילות שלמים ואין גזים והתינוק נוח הרבה יותר קל לחשוב על עוד אחד.

כבר מעל 40 ואין לי כחחחחחחחח
תינוק בו חודש ועוד כמה שיהיו בריאים, מרגישה שהגוף שלי זקוק לשיקום
כרגע מבועתת מהמחשבה על עוד הריון, אבל לא לוקחת הורמונים אז מקווה שיצליח בדרך הטבעית למנוע

לי אישית גיליתי שאחרי שבני נולד עם כל האהבה אליו אני מוכנה לעבור גיל תינוקות עוד פעם אחת ודי אחרת אתמוטט נפשית

(אפילו לא הרבה, בחום הזה גם כמה דקות יכולות להספיק) בשמש?
תרגישי טוב יקרה, לידה טבעית וקלה בעיתה!! 🙂💜

ולצערי מנוסה גם בזה ⁦☹️⁩

טבלתי במקווה בשיא הקיץ והמים או היו חמים מאוד או לא יודעת מה היה בהם, מה שקרה ש2 הרגליים שלי היו אדומות, חמות, מגרדות ושורפות, כמו כוויה אחת גדולה. עשיתי כמה אמבטיות במים קרירים או פושרים, לא זוכרת, עם אמול של ד"ר פישר( אפשר גם בלנאום או השמן לתינוק של לייף מבית סופרפארם)וב"ה עבר כלא היה תוך יומיים מהאמבטיה הראשונה... בהצלחה

בכל מקרה, תתיעצי עם הרופאה נשים/משפחה.

הלכת לחוף? מרפסת? בריכה בלתי מקורה?

ולא, לא הלכתי למקומות שציינת
אני בבית במזגן כל היום

אולי אלרגיה?

אם לא ידוע לך ממה זה נגרם וזה הופיע פתאום, במקומך הייתי הולכת לרופא דחוף.

הייתי אצל הרופאה
היא אמרה שזה גירוי חיצוני
לא משהו דלקתי/פנימי
פשוט לחכות שיחלוף ובנתיים אפשר למרוח קרם מרגיע/שמן אתרי וכדו'

תנסי אולי אלופרופוליס של פוראוור.. זה ממש עוזר בכוויות של טיטול למשל.
ותעקבי אחרי זה...

חיבוק וכוחות ❤

איזו המתנה מורטת עצבים...
רפואה שלמה!! שבקרוב כבר תהיו אחרי בבריאות שלמה.

כמה קשה ההמתנה..
את גיבורה אמיתית!!
בעז"ה כל עכבה לטובה
אין לנו מושג למה דברים מסתבכים לפעמים
אבל הכל מושגח!!
בקרוב בעז"ה תבשרי לנו ישועות ונחמות והכל יהיה מאחריכם ⁦❤️⁩

מה שעוזר לי ברגעים כאלה לזכור שה' מכוון הכל מלמעלה ושזה לטובה..

הרבה כוחות!!!

ושתהיו בריאים כולכם!!!!

את פשוט גיבורה! מתמודדת עם כל כך הרבה דברים לא פשוטים.
זכרי שכל עקבא לטובה!
שיהיו בשורות טובות בעז"ה

💛💚
ממש לא קל

הוא חולה בוירוס/חיידק ?
הוא עבר פרוצדורה פולשנית לאחרונה כהכנה לניתוח?

אם אין לו חום ביום/יומיים לפני ניתוח ואין חיידק או וירוס באופק למה שתיהיה בעיה להיכנס לניתוח?

בכל אופן, שיהיה בבריאות
ניתוח לב זה לא קל אבל הרבה עברו ועוברים אותו. (אני עדה לכך...)

בהצלחה!

הוא דבר עם הרופא, מרגיש טוב וללא חום היום, הניתוח יהיה ביום חמישי - הזה או הבא.

וכולנו כאן בשביל זה

ב"ה.
שיהיה לטובה ולברכה ובע"ה רפואה שלמה ומהירה!!

הרבה הרבה כוחות.
תעדכני אותנו ונתפלל להצלחת הניתוח ולשפע של בריאות

כמה כוחות יש לך וכמה כוחות את עוד צריכה...
מאחלת לך שבקרוב מאוד פשוט תהיו אחרי בריאים ושמחים.
ואת מוזמנת גם לברוח אלי אני אארח אותך בשמחה

לא בטוחה שינצחו ככה
נראה מה יהיה מחר
ביום רביעי בבוקר יש לו שיחה עם המנצח שיחליט אם לנתח השבוע או בשבוע הבא.

ובינתיים.... התנחלתי משישי בצהרים אצל חמותי (שלא יודעת בכלל שיש ניתוח בקרוב) ואני מנצלת את טוב לבה ואת הכנסת האורחים החמה שלה.

פשוט מרגישה שלא יכולה עם כל העומס הזה גם לתפקד בפורמט רגיל.

ומעולה שזכית לחמות שמסוגלת לכך ושנעים לכן ביחד!

בהצלחה ורפואה שלימה!

תתנחלי בכייף בלי נקיפות מצפון. כל עוד זה בסדר מצידה, מגיע לך לגמרי. את לא יכולה ולא צריכה לתפקד בפורמט רגיל
והבעל... נשמע קצת וירוס נפשי. יש לו אולי אפשרות לקבל תמיכה לפני הניתוח? אולי לשבת שוב עם המנתח לשמוע ממנו את כל הפרטים, אולי יש אפשרות של יעוץ פסיכולוגי ממישהו בצוות. סתם מעלה רעיונות, כי נשמע ממש שהלחץ מהניתוח גורם לו להעלות חום

ממש אהבתי את הטעויות הפרודיאניות של התיקון האוטומטי שלך. מאחלת לכם שבאמת *תנצחו* את הוירוס ואת בעיות הלב, בקלות ובמהרה!

פשוט מפני שהביטוח אינו כולל נשים בהריון.

וקחי בחשבון שמכה או חבלה שמקבלים בהריון
שברגיל אין להם השלכות רציניות יכולות להיות כאלה בהריון ולגרום ח"ו להפרדות שליה ודברים כאלה.

מה נחשב בעינייך אטרקציה

אני גם ברגיל לא מתה על הדברים שמקפיצים אותי מדי וכדו

לא כל כך משנה לי מה
העיקר לצאת לאיזה מקום להנות
יש לך רעיון כלשהוא לאן אפשר?

זוג? ילדים? איזור בארץ?
לזוג - יש פינות טבע חמד מתוקות בלי מאמץ הליכה או סכנה. כמו גנים לאומיים, מעיינות או נחלים בצפון ובאזור ירושלים
כנרת
חוף ים
יש סדנאות שניתן לתאם קבוצתי או אישי (בישול/ תכשיטים/ שוקולד/ נגרות......)
סיורים מודרכים בעל מיני חוות חקלאיות/ יקב/ מי עדן..... כמובן צריך לראות מי ואיך פועל כרגע
האקווריום בירושלים
גם חיות התנכי/ ספארי
.....

על הספה מול המזגן.
רצוי עם משהו טעים לאכול.
ו שהבעל יעשה מסאז'
ואז ללכת לישוווןןןן

שאלנו את המוכר אם זה בעייתי בהריון, אז הוא אמר שזה סגולה לבן זכר
אבל לא יודעת אם הייתי ממליצה, היו לי קצת כאבים

חיבוק ענק,
בטוחה שבסוף הדברים יסתדרו....

(כי אין לי מה להגיד. פשוט מבינה אותך ככ)

אולי לכי לנוח או לפנק את עצמך במשהו, זה יעבור

אם צריך לבכות,תני לזה,קצת
לא קלה ההמתנה הזו בהריון
והחששות והפחדים
💝💓

באותו שלב כמוך, מרגישה ממש ככה... מצד אחד הלידה ממש מתקרבת, מצד שני רחוקה כל כך.
זה הזמן לנצל את השבועות האלה לעשות את כל מה שיהיה מסובך יותר אחר כך... יציאות עם הבעל, לסדר דברים בבית, לבשל לאחרי הלידה, קניות, וסתם לנוח ולהתפנק, לעשות דברים שמשמחים אותך

גם אני בשלב כמעט כמו שלכן ( שבוע 34)
ומרגישה ככה.
ועשית לי חשק לעשות מה שכתבת בסוף..
אבל...


אנחנו ממש לפני מעבר דירה
אורזים ואורזים וחיים על ארגזים
והילדים בין הרגליים ברוך השם

בקיצור
לא קל לי בכלל😖
ואני מחכה כל כך שנגיע כבר אל המנוחה והנחלה ונתאקלם קצת ואני אוכל להתפנות להרגעות לפני הלידה
וחוששת שלא יהיה מספיק זמן 🙈🤐

ופותחת יקרה חיבוק מזדהה וסליחה שנצלשתי @אושר

ולא בלהכניס את עצמך לשטויות בראש זה מאוד אופייני בזמן הזה.. סיוט