פורום הריון ולידה (עמוד 2597)

איך שורדים את זה?!
הקטנה, בת ארבעה שבועות, יונקת בלי סוף. היא נולדה קטנה ובהתחלה לא עלתה מספיק במשקל אז הנחו אותי לדחוף לה הנקות.
עכשיו היא דורשת הנקה כל זמן שהיא ערה. לפעמים היא מתנתקת ורגועה, אבל רק לחמש-עשר דקות לפני שהיא מחפשת שוב. והיא לא רעבה- במקרים כאלה היא מתחברת, מוצצת לשניה ואז נרגעת. אבל אוי ואבוי אם אני אנסה לנתק אותה.
היא נרדמת רק בהנקה ולפעמים מתעוררת תוך עשר דקות ושוב רוצה לינוק כדי להרדם. וניסיתי להרדים אותה בדרכים אחרות, זה פשוט לא עובד.
לפעמים קורה שאני מניקה אותה ארבע שעות רצוף, כי היא כל פעם נרדמת ומתעוררת אחרי דקה בחיפוש אחרי ההרגעה שבהנקה.

ילדתי לפני כמה זמן ועדיין לא נטהרתי..😔
הייתי אמורה לטבול שבוע שעבר ואז ביום השביעי בבדיקה ראיתי דם. מאז אני מדממת משהוא כמו ווסת.
רציתי להתחיל לקחת סרזט רק אחרי הטבילה אבל בנתיים זה לא קרה.
השאלה שלי האם הייתן מתחילות לקחת סרזט במקרה הזה? מצד אחד אני חושבת שהדימום יפסיק לגמרי לפחות עוד יומיים שלוש, מצד שני לא באלי שאם יהיה לי דימום מהסרזט זה יאריך לי את הזמן עד שאוכל לטבול..🤔

אשמח לעצות!! תודה לכולן!!

מי עשתה את הסגולה של הרבי מתיה בן חרש עם ה18 נרות ואכן ראתה ישועה? 🤞

תגידו מה יהיה עם כל הפרשות המזעזעות האלה עם התעללויות בגנים ??

הי אני נמצאת בשבוע 36+5 , הייתי בהערכת משקל העובר במשקל 2.600 הטכנאית טענה שהעובר מעט קטן ..
האם זה באמת קטן לשבוע שלו?

אז רציתי לצאת עם הבנות לגינה.
נעלתי לקטנה סנדלים, וביקשתי מהגדולה להביא את הסנדלים שלה גם.
היא ישר צרחה "לא רוצה".
מאז התחילה סאגה של בכי בלתי נגמר.
היא בעצם מצפה ממני להביא לה את הנעליים,
וכי למה שאני אעשה את זה?
הילדה בת 3, גדולה ועצמאית.
אז התעקשתי איתה שהיא תמצא,
ועד עצם הרגע הזה סאגת הבכיות נמשכת.

אין לי כח להיות אמא חינוכית
בא לי פשוט למצוא לה את הסנדלים
ותפסיק
כבר
לבכות
אלוקיםםםםםםםםם

שלום,

 

זו פעם ראשונה שלנו שאנחנו צריכים לפנות לרב לבדיקת עד טהרה [מוזר.....].

אנחנו גרים באזור בקעה, מישהי יודעת למי ואיך אפשר לפנות? עדיף באנונימיות..

 

תודה!

חשוב לי שיהיה גגון גדול, לא רחב מידי ואם יהיה אפשר לקפל ביד אחת זה בכלל נחמד
משהי מכירה טיולון capri של Gobaby?

האם פריטין 8.1 זה נמוך ?

 

יכול להיות שזו סיבה לסחרחורות שאני חווה כשאני מתרוממת מישיבה לעמידה?

האם לנשים מותר להסתפר היום? בתשעת הימים? לא תספורת מיוחדת.. רק לקצר את השיער שארך מידי והתחיל להציק....

בנות מה יהיה אני שלושה וחצי חודשים אחריי לידה קיסרית והבטן מסרבת לרדת.. אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע אוכלת בריא ואני תקועה במשקל יורדת ממש לאטטטט שום דבר לא עולה עליייייי..אני כל כך עצובה אני על הגבול של בכי כל יום..
בשישי היינו צריכים לצאת לארוחה מדדתי את כל הארון הבגדים הקודמים לא עולים עליי...והתחלתי לבכות זה כל כך קשהההה..

ממש לא לראשי, תודה...

אז אני חושבת שיש לי איזה הפרעה סביב נושא של אכילה והשמנה ודימוי גוף.. ואני יודעת שזה מהבית שגדלתי בו. בית טוב והורים אוהבים ומקסימים.
אבל... הנושא הזה לא מדובר שם בצורה בריאה. אני חושבת שמכל הילדים, אני הושפעתי מזה הכי חזק.
אני לא אשה שמנה. יש אומרים אפילו רזה... לרוב אני מרוצה מהמשקל שלי, אבל זה לא בא לי בקלות בכלל. כל דבר שאני מכניסה לפה או לא, מלווה במחשבה ולפעמים במצפון "זה היה מיותר", "זה סתם"...
ועד היום אני מוצאת את עצמי, אם בא לי משהו טעים כשאני בבית של ההורים, אני מחכה שלא יהיו בסביבה כדי להרשות לעצמי. בלי שיהיו הרמות גבה... (כשהייתי ילדה ומתבגרת, כנראה הרגלתי את עצמי לזה כדי לא לקבל נזיפות והטפות "זה סתם משמין", ובגלל שהתביישתי ולא רציתי לשמוע את זה, לא נגעתי... ואז זה התהפך, ונהייתי הזאת שלא נוגעת אף פעם)
זה בסדר לי, לא אכפת לי. כשאני בוחרת לפרגן לעצמי, זה במודע, לפעמים הייתי שמחה להיות קצת יותר משוחררת בעניין הזה (בעלי למשל מגיע ממשפחה של דקיקים (וגם זה כשלעצמו מכניס אותי להשוואות מיותרות), קונה לי לפעמים איזה ממתק, למרות שאני מבקשת ממנו לא להכניס אותי לפינות האלו... הוא פשוט לא מבין את זה)

למדתי להשלים עם זה, עם הדיונים הפנימיים האלו, עם זה שאני כמעט לא אוכלת בציבור ובטח שלא מפרגנת לעצמי "שטויות" לעיני אחרים..
וכנראה שבגלל שבגדול אני שמחה בתוצאה, אני בסדר עם זה.

העניין שמטריד אותי הוא הילדים שלי...
איך אני מלמדת את עצמי לשחרר אותם מהעול הזה.
חשוב לי שיאכלו בריא. בבית שלנו אין ממתקים ואין מעדנים ואין שתיה מתוקה.
יש אוכל שאני משתדלת שיהיה כמה שיותר מזין ובריא, ויש פירות בין הארוחות. ובשבת יש עוגה..

הילדה שלי בת שנתיים וחצי אוהבת אוכל. היא לא ילדה רזה, ולא ילדה שמנה. היא ילדונת בת שנתיים וחצי עם בטן..
הרבה פעמים היא מבקשת "עוד", בגלל שהרגלי האכילה שלה חשובים לי אני מאפשרת כמובן תוספת של ירקות ללא הגבלה וכן מגבילה בתוספת פחמימות.
לאחרונה היו כמה מקרים אצל סבא וסבתא שפשוט גרמו לי מועקה רצינית והרבה מחשבה איך אני לא יוצרת לילדים שלי את אותה הפרעה שפיתחתי, או שפיתחו לי בילדות...
למשל, אחרי ארוחת ערב, המבוגרים אכלו מה שאכלו, הילדה פחות אהבה מה שהוגש ואחרי שכבר פינו את השולחן, ביקשה ממני יוגורט. ראיתי שהיא לא אכלה טוב ונתתי לה בלי שום בעיה יוגורט טבעי. סבא רואה אותה אוכלת ומזדעק: "מה היא שוב אוכלת?? אחר כך אל תתפלאו מאיפה הבטן שלה"
ואני מוצאת את עצמי מתנצלת, חצי לו, חצי לעצמי, עם חץ בלב, ש"היא לא אכלה כמעט", במקום לחייך ולהעביר הלאה בלי להתרגש, כי אני יודעת שהיא אוכלת בריא וטוב.

או שהיא מקבלת פרוסת עוגה בשבת, פעם בשבוע. ומבקשת עוד. (זה לגיטימי שילדה בת שנתיים מבקשת עוד עוגה, לא?)
אני מיד מעבירה נושא, מציעה לה ללכת לשחק והיא שוכחת.
שם היא מקבלת הטפות "לא צריך עוד עוגה, זה סתם משמין"... (היא בת שנתיים למען ה'. מה היא יודעת מה זה משמין)

או, סבתא יודעת שאני לא אוהבת לתת לה הרבה שטויות ודברים מתוקים. (מבחינתי, כי זה סתם לא בריא ואני לא מעוניינת ליצור הרגלים לא טובים) אז היא מוציאה מעדן מהמקרר ושואלת אותי: אני יכולה לתת לה? זה רק 57 קלוריות... 🤦‍♀️

אני דואגת שזה ישפיע עליה.
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
רוצה לשחרר אותה מהעול שיש לי כלפי עצמי. לא רוצה שיהיה לי כל כך אכפת ממה חושבים ואומרים
רוצה שהיא תהיה יפה בעיני בכל מצב
חשוב לי שהיא תהיה בריאה, בגוף
אבל גם בנפש...

איך מתמודדים?

משהו כזה..

אמרו לי שכדאי להצטייד בזה כבר בתיק ללידה.
מישהי מכירה? יודעת להסביר לי מה זה בבקשה? ויודעת איפה להשיג את זה?
) כי הבנתי שקשה למצוא את זה סתם ככה)

אני יודעת שצמד המילים תזמון ותכנון לא הולכים בהכרח עם המילה הריון. עברתי כבר הריון שהפסיק באמצע, ואני יודעת שאף אחד לא מבטיח לי להיקלט ברגע שאפסיק מניעה.
ובכל זאת מתייעצת פה..
רקע:
ילד בן 7
ילד בן 3
ילד בן שנה וחצי
לאחד הילדים יש נכות מסויימת שמשפיעה על כל המשפחה בתפקוד ביום יום.
אני עובדת במשרה חלקית במשרד החינוך
בתחילת שנות ה30.
מחשבות בעד להפסיק מניעה- הריון יותר קל בגיל צעיר, פער קטן יותר בין הילדים ורצון לסיים ללדת יחסית מוקדם
מחשבות נגד- קשה לי עכשיו עם 3 אז מה יהיה עם 4, אני לא מצליחה להגיע לכולם, מאבדת סבלנות, רצפת האגן לא משהו
ועוד שיקול מרכזי- להפסיק עכשיו אומר שיכול להיות חופשת לידה ביולי אוגוסט.
הייתן מחכות כמה חודשים כדי "להבטיח" שזה לא יקרה?
ואיך יודעים שיש כוח לעוד הריון ולידה?
אני לא בטוחה שהרצון בכלל מגיע מהבטן. יותר מהשכל.
אוף אוף אוף אני מסתבכת עם עצמי.

מה ההגדרה?
החלקתי מדרגה אחת במדרגות ונפלתי על הישבן...מקסימום סימן כחול לא משהו חמור מידי
אבל הבנתי שזה יכול להשפיע על העובר בפנים ...
אני מרגישה טוב אבל לא רוצה להיות חסרת אחריות

מזה יכול להיות? ועצירות אחרי לידה זה דבר נפוץ? אולי זה מהעצירות?..
חייבת לציין שאני משתדלת לאכול הרבה םירות וירקות אבל לא מספיק, יודעת שצריכה יותר.
ואולי גם ב3 ימים האחרונים קצת התאמצתי, ופחות נחתי..

היי בנות,שאלה קצת מוזרה..מי שקיבלה זריקת אוביטרל ,יכול להיות שיצאו לה פצעונים בפנים? ממש יום יומיים אחרי..כמו לפני מחזור,אבל אין מצב שזה מתסמונת קדם וסתית כי יום לפני הטבילה קיבלתי את הזריקה,כלומר רק יצאתי ממחזור..