שרשור חדש
פוסט שנכתב בלב כבד מאדהריוניסטית

בס"ד

 

באמת שלא רציתי להגיע למצב שאני מתייעצת על זה.

רציתי שהכל יעלם ודי.

 

הקטנה שלי בת 1.4 התחילה מעון בא' אלול.

היא השתנתה לי בין הידיים..

 

כשהמטפלות לוקחות אותה היא בוכה ולא רוצה,

למרות שאחר כך נרגעת.

אתמול היא לא ישנה. כל הלילה היא התעוררה והשינה שלה הייתה קלה.

והערב שמתי אותה והיא בכלל לא רוצה לישון ורק בוכה וקוראת לי כל רגע.

 

אני לא מכירה אותה ככה. פשוט לא.

מצד אחד אני מבינה שקשה להסתגל,

אבל זה נורמלי ברמה הזאת? 

אני כל הזמן שואלת וחוקרת את המטפלות שהכל תקין והכל בסדר וכו.

ובפנים הלב שלי רועד.

אני לא רוצה סתם לחשוד בכשרים. זה לא בסדר.

ומצד שני, האוצר שלי... 

 

לדעתכן זה שינוי הגיוני ונורמלי, או שינוי שמעורר חשש כבד?

ועד מתי סביר שינויים כאלו בהתנהגות?

 

תודה יקרות. הלוואי ותחזקו אותי. הלוואי וטוב לה.

אני הייתי מסתובבת קצת ליד המעון, לנסות להקשיב מה קורה שםכל הישועות

וגם קצת ביקורי פתע כאלה עם תירוצים שאת צריכה להניק/שכחת להביא לה בגדים או טיטולים/משהו אחר..
לדעתי יכול להיות גם שזה סתם מהשינוי, אבל גם יכול להיות שכדאי לך לבדוק יותר לעומק.. (שזה אף פעם לא מזיק)

אפשר גם לשאול את המנהלת מעון איך היא רואה אותה במשך היום, אם טוב לה ומה היא עושה.. לקבל ממנה תמונה גם..

הן שולחות כל הזמן תמונות והיא נראית בסדר כזה.. והמנהלת צדיקההריוניסטית

ונוכחת המון.

אני ממש רוצה להסתובב שם ולהסתכל,

אבל הקורונה לא נותנת...

זה מתחם נעול בקוד ואחריו צריך לצלצל שאחת מהמטפלות תוציא לי אותה.

אין לי שום אופציה להציץ..

אז תצלצלי שיוציאוסודית
אם היא על פנים נפוחות מבכי תוציאי משם
אוףףףףאורוש3
אז תיכנסי למתחם ותסתובבי בחוץ, ליד החדרכל הישועות

בלי להיכנס.
לכי עם הלב שלך.. זאת הבת שלך והיא חשובה יותר מהכל.. 

היי יקרה דבר ראשון כל ילד לוקח אחרת את השינוייםבתי 123
מנסיון יש ילדים שההסתגלות קשה להם מאוד מאוד ומגיבים מאוד בקצוניות אף על פי שהכל תקין.
זו מסגרת ראשונה שלה?
לא. זו מסגרת שניה שלה.הריוניסטית

אבל היא הייתה בלי מסגרת מלפני סוף אוגוסט.

ואיך היא הגיבה במסגרת הראשונה? באותו אופן?אנונימית לרגע1
היא נכנסה כשהייתה ממש פיצית. פחות מ4 חודשים.הריוניסטית
לא זכור לי משהו מיוחד.
מצד שני הגיל הוא שונה...
כמה זמן עבר?מיואשת******

נראה לי בגילה, טווח של שבועיים שלושה זה נורמלי. הבעיה שתכך חגים ואז זה יכול להתחיל שוב. 

אני חושבת שאם יש לך אפשרות לקפוץ להסתכל מדי פעם בחלונות המעון זה הכי ירגיע אותך. אפילו הייתי לוקחת יום חופש בשביל זה. וגם אפשר לדבר עם אימהות אחרות ולשמוע אם כל הילדים ככה 

חיבוק גדול גדול!!!

לדבר עם אמהות אחרות זה רעיון מעולה.. תודההריוניסטית


עדיף לך "לחשוד סתם" מאשר לגלות דברים לא טוביםה' אלוקינו

תלכי ליד המעון ותקשיבי מאחורי הדלת (מקווה שהמעון הוא לא בתוך שער נעול שאת לא יכולה לשמוע כלום) 

אכן נעול עם קוד בכניסה. זה מתחם עם כמה כיתות.הריוניסטית


אוי. לא מבינה את זה !! למה לא נותנים להורים קוד לשער?ה' אלוקינו

לדעתי שכל ההורים יתעקשו על זה!!

לא הובנתי נכון, יש קוד לשער וההורים יודעים אותוהריוניסטית

פשוט בגלל הקורונה אסור להכנס מעבר לשער לתוך המתחם,

אז אין בזה הרבה תועלת

אני מאמינה ללב.סודית
זה לא אומר שהסייעת מתעללת, כן?
זה אומר שלילדה שלך, ספציפית, לא טוב שם.
אם זה לא נעלם אחרי שבועיים (הפרעת השינה, לא הבכי בבוקר)
תוציאי אותה משם
העניין הוא שאני לא. הלב שלי חשדניסט מדי.הריוניסטית

גם בבת הבכורה שלי ממש חשדתי במעון אחר,

הרגיש לי שלא טוב לה.

וכל הזמן הייתי מרגלת, מפתיעה, מציצה, שואלת

והמטפלות היו טובות וחמות

והיא כן נהנתה שם וסיימה שנה עם הרבה חוויות חיוביות וזכרונות טובים.

 

עוד מעט חולפים שבועיים. אבל היא החסירה יום-יומיים

וזה מרגיש לי מהיר מדי. כי זה לא שהיא חוזרת נפוחה מבכי,

היא נראית כזאת בסדר-+.

לא הכי טוב ושמח שלה, אבל גם לא עצובה.

לא הבנת אותיסודית
המעון יכול להיות סבבה ולא בשבילה.
היא צריכה לישון טוב בלילה.
אני שמתי 2 ילדים באותו מתחם. הגדול היה שמח הקטן נסוג התפתחותית. הוצאתי אותו משם. ב"ה הייתה לו גננת נפלאה
אם היא סובלת זה לא מתאים
לא נשמע חריגאורוש3
אמורים לראות שיפור הדרגתי תוך שבועיים שלושה אצל ילדים שלא היו במסגרת.
תמשיכי לשים לב. אולי תלכי לאסוף אותה מוקדם יום אחד. תראי מה הולך.
נשמע נורמליבוקר אור
חכי עוד שבוע ככה לדעתי. ואולי תבואי לקחת אותה מוקדם יום אחד? תגידי שיש לכם מפגש משפחתי או אנא עארף
מה אצל אמהות אחרות?
אני מגיעה תמיד בין שעה לחצי שעה מוקדם יותר.הריוניסטית

אבל אולי באמת אפתיע בשעה יותר מוקדמת. אולי בזמן האוכל.

תודה.

איזה כיף לבת שלך!בוקר אור
ובעיניי- אם את מגיעה תמיד מוקדם בלי להודיע ואין להם שום בעיה עם זה זה סימן טוב..
ואם בעלת משפחתוןמקורית 1
אומרת לי שאם אני מגיעה לאסוף מוקדם יותר להודיע לה בבוקר .. האם זה צריך להדליק נורה אדומה?
חשבתי לעשות הפתעות ולהגיע מוקדם יותר קצת מוזר לי שצריך להודיע אם אני נגיד יוצאת מהעבודה קצת יותר מוקדם ורוצה לקחת אותה..מה אומרות?
זה לא מדליק נורה, אבל כן הייתי מגיעה בלי להודיעמיואשת******
יכול להיות שזה תמים לגמרי. היא רוצה להכין את הילדה, לא להשכיב אותה , אולי זה משנה לה את הסדר יום. לא הייתי נבהלת מהאמירה בפני עצמה גם אם לא מתלהבת ממנה.
מה שכן הייתי מגיעה לפחות פעם אחת בלי להודיע, ושפוט אומרת יפה ששכחתי/ סיימתי מוקדם בהפתעה/ בדיוק הייתי באיזור... משהו כזה. ורואה שהכל בסדר
דווקא זה הגיוני מאודהריון ולידה
יש לה סדר יום ואם את מגיעה מוקדם
א. לפעמים זה מפריע נגיד באמצע זמן שמרדימה או מאכילה
או מעורר בכי אצל השאר.או שתשעמלארגן אותו לפני
או לא להרדים לפני
וכדומה

אם זה רק זה-לא סיבה לחשד בכלל לדעתי
גם אני הייתי מעדיפה לדעת
זה לגמרי מקובל לבקש להודיע לפני במשפחתוןבתי 123
פרטי זה בכל זאת הבית שלה וצריך לכבד אותה
אני חושבת שפעם אחת אפשר להפתיע עם תירוץ מתקבל זה בכל זאת הילד שלך ואת צריכה לפקוח עין אבל בהרבה רגישות כלפי המטפלת
ברור לעשות הפתעהבוקר אור
אם יש לך אפשרות אפילו יותר מפעם אחת
נשמע על גבול הסביר מינוסאנונימית לרגע1
להתעורר כל רגע ולרצות בקרבתך וממש לסחוב את החוויות לשינה, גם אחרי שבועיים... קצת מדליק נורה.
מצד שני זה הרבה עניין של אופי של ילד
ועוד נקודה שמעלה לך אולי בגלל ההריון החום וכו, שני לילות רצופים נראים כנצח?

הייתי מחכה עוד קצת. אם לא ישתנה בהמשך זה בהחלט דורש בירור
בתור מטפלת לשעברמהי אמת
תוציאי. לא שמעתי על הסתגלות כזו של ילד..הייתי מטפלת לפחות 4 שנים.
לדעתי קיצוני מידי..עד כדי השינה ובכי..
לדעתי זה סימן משמיים.
אל תשלחי!
אל תשבי בשקט!כי לעולם חסדו
תסתובבי ליד המעון, תשאלי שכנים אם יש כל הזמן רעש של בכי מהמעון ביוםיום, תבואי בהפתעה בשעות לא שגרתיות עם תירוצים, תשאלי הורים אחרים אם הם מרוצים ותגששי.

אולי אני קצת היסטרית, אבל אין מצב להמשיך ככה לדעתי.
יש לי עוד רעיון בשבילךאנונימית לרגע1
אם נצא מנקודת הנחה שהמטפלות כמו רוב רובן של המטפלות- חמות וטובות
מה דעתך לשאול אותן איך הבת שלך מתמודדת במעון? מבחינה חברתית ובכלל?
אולי הן יתנו לך כיווני מחשבה שלא הועלו

אתן לך דוגמא למקרה דומה עם ילד גדול יותר
הגיע לגן
הגננות פנו לאמא ואמרו לה הילד כך וכך.. לא יודעות מה קרה, אבל הוא לא מתנהג כרגיל
האמא ענתה אבא במילואים
הגננות: וואו טוב שאמרת! עכשיו הכל מובן
זה מקרה שראיתי במו עיני
אז אצלך זה הפוך: השאלה תבוא ממך
אבל אולי זה יאיר לך יותר

לדעתי זה שינוי הכי טבעי שישחני ל

גם הילדה שלי ככה, לא מכירה אותה, מצב רוח משונים, התפרצויות זעם. ולא מוכנה לעזוב אותי אפילו לשניה, רוצה שבשירותים אני אהיה איתה.

 

תני לזמן לעבוד ואל תראי למטפלות חשש או אי אמון, רק נזק זה יעשה

גם שלי היה ככה..בת מלך =)
לקח לו חודש וחצי+ הסתגלות..
אח"כ נכנס בשמחה לגן.
היה לו ממש קשה המעבר למעון מילד יחיד בבית במשך שבעה חודשים..
בגילאים באלה ההסתגלות בדר"כ הכי ארוכה וקשה....44444
ועוד אחרי החגים צריך שוב להסתגל....

אם מסתדר לך תעברי מידי פעם ליד המעון ותבדקי שהכל בסדר.
אוף.. לא מבינה בזה אבל שולחת חיבוק גדול ❤חדשה,,אחרונה
סתם שאלהעמקאביב
הרבה פעמים נשים פה כותבות על לחץ חברתי להביא ילדים. אז יש פה מישהי שבאמת הביאה ילד בגלל לחץ חברתי למרות שלא רצתה?
לא מדברת על הריון לא מתוכנן.
ובמה הלחץ הזה מתבטא מעבר לאיזו שאלה של איזו דודה חטטנית?
מנסה לענותאל הר המוריה
אישית לא הבאתי ילדים מלחץ חברתי, ובהחלט יודעת להגיד לכל העולם שאני עכשיו בהפסקה ללא צפי סיום..
אבל, נראה לי שזה לא שלא רוצים ילד ומביאים למרות זאת, אלא שהלחץ גורם לרצון.
נגיד, הילד כבר בן שנה, ופתאום מרגישים וואי זה כבר גדול, מקבלים הערות לפעמים, ולאט לאט נוצר דחף שמרגיש כרצון.
זה לא שהילד לא רצוי, אבל ישמצב שלאישה יהיה יותר טוב מרווח גדול יותר.
יצא לי גם לפגושנשים שמבחינתן זה לא לגיטימי בכלל לחשוב מה טוב לי, אלא רק להמשיך ללדת, אז זה לא לחץ חברתי כפשוטו, אלא מן מוסכמה חברתית שצריך להביא הרבה ילדים.
לדעתי, ברגע שבן אדם חושב יותר על מה יהיה לו טוב, ופחות מקשיב לרעשי רקע, ישמצב שזה יכול לגרום להפרשים גדולים יותר.
עכשיו אני אסייג- יש נשים שיש להן ברוך ה' כוח יותר מאחרים, או שבאמת חיות את האידיאל של הרבה ילדים ומצליחות שזה לא ייפגע בילדים הקיימים, והן חשבו על זה והגיעו למסקנה שמתאים להן הפרש קטן, וזה הכי לגיטימי בעולם.. והן עלולות להתקל בחטטנים לכיוון ההפוך, מה את לא יודעת שיש אמצעי מניעה? וכאלה...

המסקנה שלי- כל אחת צריכה לנקות את רעשי הרקע, לכל כיוון, ולחשוב עם עצמה מה נכון לה, ולכוחות שלה...
זה יותר עניין של נורמה חברתיתחולת שוקולד
אני גדלתי בסביבה ולדנית וכשהייתי צעירה ותמימה רציתי 10 ילדים, באמת רציתי, לא בגלל אידיאל, אבל כן בגלל שמה שראיתי סביבי גרם לי לרצות אותו דבר
ילדתי 4 ילדים צפופים שכולם הגיעו מתוך רצון ואפילו היו פעמים שהפסקתי מניעה קצת לפני התכנון כי כבר כ"כ רציתי ויש מצב שאם הייתי גדלה בסביבה אחרת הרצון לא היה מגיע שוב כ"כ מהר
אני איתך ^^^תותית ואגסיתאחרונה
ממי לבקש סיסמה להריון ולידה2?ריבוזום
@קרן-הפוך יש מצב שזו את? סליחה אם לא... כנראה החליפו מאז הפעם האחרונה ששאלתי
נעלבתי 🙈 פיצוש הלכה למשפחתון בשמחה ולא התייחסה אליזמרת מיוחדת
וזה פעם ראשונה שלה ואז כשבאתי לקחת אותה היא היתה מאושרת שם ולא רצתה שאני יקח אותה😳🤣 כפרה את רק בת שנה אז מה את בורחת לי כזה מהררר??? ואני כולי בוכה בבית מגעגועים והילדה מאושרת וטוב לה🙄😆
באמת שמחה שטוב לה!!!
יש פה שרשור שתזדהי איתויעל מהדרום
⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩זמרת מיוחדת
אסור לך להראות לה שאת נעלבתאמא1984
זה לא תמיד אישי תהיי בטוחה שהבת שלך אוהבת אותך אבל טוב לה ומסקרן אותה מקום חדש זה לא בא על חשבון האהבה שלה אלייך
ברור שלא מראה לה😶 דווקא ממש צחקתיזמרת מיוחדת
אני איתך! מיואשת******אחרונה


בדרך. עוצרת לצידי הכביש למלא כוח (אזהרה דפוסי אובדנות לילד)באורך
אז אנחנו בדרך והמסע לא קל.
לא כתבתי הרבה זמן (מהניק הזה. מהניק הרגיל דווקא נמצאת בפורום וכותבת).
בינתיים, מאז הפעם האחרונה ששפכתי את הלב, המשכנו לנסוע ולנסוע ולנסוע.
חוויות חדשות בהחלט. מחזקות ומחלישות.
משתדלים להיות הורים טובים.
משתדלים להיות גם זוג.
משתדלים לדאוג לעצמינו למעטפת בכל המובנים.
רואים בעין את הטוב שבילד ובאחיו.
מודים על הטוב. יודעים שצריך לברך גם על הלא טוב ובמובן מסוים גם את זה עושים.
מבינים שיכול לצאת הרבה טוב, גם מזה.

אחרי שאמרתי את כל הדברים האמיתיים האלה
אני רוצה לבכות בבקשה.
כי בנקודת זמן הזאת נגמר לי הכוח.

קשה.
קשה.
קשה.
קשה.
קשה.
קשה.
קשה.
קשה.



קשה.


זה כל-כך לא מה שרציתי. (אני יודעת שאף אחד לא שאל אותי)
אני חולמת על הדברים אחרים.
עצוב לי. הלב מפוצץ בעצבות וחמלה. אני מאמינה בו ובכוחות שלו אבל כרגע, עם כל מה שאנחנו מנסים ופועלים, הוא עדיין כזה מסכן, הוא כל-כך סובל. אתן לא יודעות כמה.
וגם עצוב לי על עצמי. על הניפוץ הזה. זה כואאאאאב. זה ממש כואב.


חברות. בבקשה שלחו כוח. שלחו תפילות. תעזרו לי לעבור את זה. להגיע ליעד הטוב בבטחה.


שלחתי לך,תודה רבה!באורך
טיפים להתנהלות עם הילדיםפעם אחרת
מה שעוזר לכן עם החזרה לשגרה החל מההשקמה ועד השינה.. זמן ל...
ניקיון
להכין אוכל/ לאכול
יחס לכל ילד
זמן לזוגיות
וכמובן זמן לעצמכן
הכל יתקבל בברכה 😜
ללכת לישון מוקדםooאחרונה
כדי שיהיה קל לקום מוקדם, כדי להתחיל את היום בצורה שלווה
באיזה גיל יצאה השן הראשונה של הבן/ת שלך?כבתחילה
קצת פחות מחצי שנה... 🙂השם בשימוש כבר
שנה ו3😁ואילו פינו
4.5 חודשים.קרן-הפוך
טווח של בין חצי שנה לשנהאנונימית לרגע1
4 חודשים שתי שינייםפרקדה
שונה בין הילדיםאמ פי 5

1. 8 חודשים

2. 10 חודשים

3. 7 חודשים

4. שנה!

5. 5 חודשים כבר הוציאה 2

אחד 8 חודשים השניה שנהמחכה להריון


8 חודשיםבימבה אדומה
יצאו 2 יחד (התחתונות כמובן)
ילד אחד 6.5 חודשים, השני 9 חודשים או קרוב לזהים...


8 חודשיםפוהדוב
9 חודשיםפשיטא
שנה ושלושה חודשים- וזה המוקדם!!!נשימה ארוכה
עבר עריכה על ידי נשימה ארוכה בתאריך י"ב באלול תש"פ 17:21
והרופא החמוד אומר לי- לא ראיתי הרבה ילדים בלי שיניים...
4 חודשיםיעלללל
שנה ו3 והשני 11 חודשיםמחי
סביבות גיל שנה ( כמה ילדים)קטנה67
קרוב לשנהכן אני
השני בן 11 חודשים, ועוד בלי שיניים.
בין 7 חודשים לשנה וחודשרסיס אמונה
תלוי ילד..
הכי מוקדם מבין הילדים אצלינו- בגיל חודש!אמא יקרה לי*


5 חודשיםאל הר המוריה
בגדול היה גם חודשיים של סבל לפני..
6 חודשים בדיוק. שתי השיניים התחתונותנפשי חמדהאחרונה
אוף. רק התחלנו והופ היא העלתה חוםאנונימיות
לא יודעת ממה
אבל היא מסכנה וסמרטוטית ולא יורדת לשנייה מהידיים!!!
אוףףף... עם כל החששות כל כך רציתי להיכנס לשגרה
מבאס אבל ככה זהבתי 123אחרונה
פורקת . בתקווה שלא אחטוף ביקורת על סה שיש לי בכלל ציפיההריון ולידה
אני מקדימה-
אני עצמאית בהתנהלות.
לא נעזרת הרבה בהורים בכללל אפילו שגרים 5 דק' ממני
מעולם לא היתי אצל אמא אחרי לידות
אוכלים אצלהם אחת לחודש בערך ארוחה אחת בשבת
אמא שלי לא היתה אצלי בבית מלפני הקורונה
וגם לפני- רק אחרי הלידה הגיעה לשעתיים פעם בשבוע וגם אז בעיקר קראה סיפור לקטנות וזהו ואני גם שבועיים אחרי לידה התרוצצתי והחלפתי ורחצתי ועשיתי ארוחת ערב..

וזה כדי שתבינו שברגיל
ךא נשענת עליה
ולא חושבת שחייבת לי

היא אמא טובה וחמה ואוהבת
ורוצה לעזור ולתת
אבל גם קשה לה כי היא לא צעירה כמו פעם
וגם ...היא פשוט תמיד מפספסת ולא מזהה מה נקרא לעזור ומה סתם מיותר

לדוגמא
אני מנסה למנוע ממנה בכל דרך להתאמץ להגיע אלי(5 דקות הליכה !)
ולא מבקשת כלום
וגם היא לא מגיעה כי קשה לה
ופתאם היא יכולה להגיע לפה להביא איזה משהו שצריכה להביא . וסתם מתאמצת בשביל דקה בזמן תקוע ולחזור.
וה מעצבן
אם כבר את באה ולא היית פה חצי שעה אז תבואי בזמן שאת יכולה להשאר קצת..

עכשיו אנחנו עוברים דירה עוד שבוע
בעלי בעבודה כל היום כולל בערבים
אני גם עובדת חלקית
וגם עם כל הילדים בבית וגם עם תינוק עכשיו
והכל אמורה לארוז לבד ויחד איתם
ולא מצליחה להתקדם כמעט
סבבה
לא מבקשת עזרה
אבל מה?
כל שיחת טלפון היא אומרת לי-
שבוע הבא פיניתי את ה'בוע כדי שאהיה לרשותך ונבוא לעזור ולשחרר לך את הזמן לארוז
שבוע שעבר היה שבןע קשהה כי היתי לבדד כל השבוע ממש עם כולםם
לא ביקשתי כלוםם
אבל כן
כשהיא אמרה שהשבוע היא תעזור קצת
אז כן ציפיתי קצת בלב לקצת הקלה
לא מדברת על משהו קורע...רק שעה אחת אפילו לעבוד ברצף.
וכל השבוע מדברות ומה היא אומרת לי?
שבוע הבא נעזור לך
טוב..
לא משנה ששבוע הבא הכל צריך להיות ארוז כי מובילים עצמאית בנגלות אז הארונות והכל צריך להיות פנוי

אבל למה להבטיח בכלל?
לא תגידי
אני לא אצפה

ולא היא לא עובדת
רק מנקה את הבית שלה ומוצאת לה כל פעם פרויקט חר בבית.
סבבה זכותה

אבל תמיד היא אומרת -

עכשיו התחלנו לנקות לפסח מוקדם כדי לבא אח''כ לעזור לכם
וכל שיחת טלפון- בעז''ה שבוע הבא נבוא. עוד מעט נתפנה לעזור.
ו...מעולם זה לא קרה

ולא
אני לא רומזת או מבקשת
ומצידי גם לא מצפה

אבל כשאומרים
אז כן
אני בן אדם
אני כם קצת מצפה בלב
לא ציפיה של דרישה..ציפיה של ילדה שבאמת קצת הרבה עמוס לה ומשתדלת לעמוד בכל המשימות האלה כל היום. ובלי שינה.

אז קשה שמבטיחים ואומרים
ןאז בסוף לא

זהו.
רק פרקתי


מבאס. נשמע שכן יש לה רצון לעזורחילזון 123

אז למה שלא תגידי לה ישירות
אמא אני צריכה עזרה השבוע ביום רביעי, את יכולה להגיע בין 2-4? להיות עם הילדים?
אם תגידי ככה היא לא תגיע?

אולי בגלל שלא אמרת לה זמן ספציפי היא מסמסה את זה, כי היה נראה לה שבסוף זה לא קריטי לך

אי אפשר איתה בקשות ישירותהריון ולידה
נגיד כשאמרה לי שבוע הבא אני לרשותך-

אז אמרתי תודה כמובן
אבך אמרתי- כן טוב ..האמת שהשבוע אני בעיקר צריכה כי ה'בוע ממש קשה לי ךבד עם כולם כל היום..
המסר לא עבר..

וישירות-
היא לא יודעת לומר לא בכנות
ולכן אי אפשר לבקש ממנה כלום
נא נלחצת רגשית מכל בקשה ישירה כי לא יודעת לומר -פחןת מתאים לי היום
אז משתדלת לא לבקש
רק מה שמרגיש לי בטוח בסדר בשדר שלה
חמותי היתה ככה.. לא ידעה להגיד לא.באר מריםאחרונה
מה שלמדתי (כמובן כשאת יודעת כשהיא באמת רוצה לעזור) זה לתת לה בחירה בין כמה אפשרויות:

אנחנו רוצים לבוא אליכם לשבת, עדיף לך שנבוא השבת הקרובה או בשבת הבאה?

אנחנו מתלבטים האם להגיע לראש-השנה או לבוא לשמחת תורה - מה עדיף לך?

מתאים לכם לבוא אלינו לארוחה בסוכה או שאנחנו נבוא אליכם?

אני רוצה לארוז השבוע וצריכה שתשמרי על הילדים:
מתאים לך היום או מחר?

את מעדיפה לשמור עליהם אצלנו או אצלך?

מתאים לי שתעזרי לי ביום שני בין 10:00-12:00 או ביום רביעי בין 9:00-11:00 או ביום חמישי באיזה שעה שתרצי - מה מביניהם עדיף לך?

את מעדיפה לשמור על הילדים בזמן שאני אורזת או רוצה לעזור לי באריזה של ארון בזמן שאני עם הילדים? (זה עשוי לתת לה יותר תחושה של עזרה..)

את מעדיפה שאשלח אליך את הגדולים או את הקטנים?

מעדיפה לשמור עליהם בבית או בגינה?

אני חייבת עזרה עם הילדים מחר בין 15:00-18:00 - שאתאם מראש עם הבת של השכנים או שאת יכולה לבוא? ( אם את חושבת שקשה לה להתחייב תוסיפי: הבת של השכנים מסכימה לשמור רק אם מודיעים לה יום מראש, אז אני חייבת תשובה היום, אם את מפחדת שהיא תרגיש בלחץ להגיד כן תרגיעי: זה ממש בסדר את את עסוקה, הבת של השכנים מסתדרת איתם מצויין..)

(אם היא רוצה להכין לך אוכל, תמקדי..)
ממש אשמח לארוחה בשרית/חלבית..
הילדים ממש אוהבים את הקציצות שלך ואת השניצלים.. תוכלי להכין אחד מהם?

לגבי כמויות - היא באמת לא רגילה אז תכווני:
אנחנו אוכלים אורז בכמות של בערך 2 כוסות לארוחה, שקית שלימה של פסטה זה מה שצריך, אני מכינה להם קציצות מקילו בשר וכן על זו הדרך..
באמת הורים מבוגרים לא יודעים איך לדייק.
כשנתת כמויות לארוחה אחת מנעת פדיחות שהיא הכינה פחות מדי, והיא לבד יכולה לעשות חשבון כצה צריך אם מתחשק לה להכפיל כמויות ולהכין יותר..

לפעמים היא כבר עייפה ואין לה כח להשקיע, אז תאפשרי לה עזרה "על אש קטנה":

עדיף לך שאביא איתי אוכל או שתכיני להם את?
נתאים שתשמרי על כולם או שעדיף לך שאמצא סידור אחר לתינוק? (לסבתא מבוגרת קשה עם התינוק במיוחד..)
אפשר לתת להם סנדוויצים עם שוקולד לארוחת ערב. (לפעמים היא רוצה לשמור בכיף אבל קשה לה במקביל גם להכין אוכל..)
לשמור עליהם בשעות הערב המוקדמות כשאת כבר האכלת וקילחת ונשאר לה רק סיםור לםני השינה וכיבוי אורות ( את יכולה לסיים ארוחת ערב ומקלחות בשש ושהיא תגיע ותהיה איתם בחדר, ולך יהויו כצה שעות סבירות לאריזה.. לפעמים זה יותר קל לה לשבת על כיסא בחדר ולספר להם סיפורים מאשר להתרוצץ איתם ברחבי הבית ולהשגיח, לאסוף משחקים וכו..)

ממש מבאס ואת ממש נורמליתמיואשת******

ואני חושבת שכן הייתי אומרת - וואי אמא ממש יפה מצידך! ממש תודה רבה! אולי בעצם את יכולה לבוא היום או מחר? זה מאד יעזור לי, את לא חייבת כמובן ונשמח מאד גם שבוע הבא, אבל היום יעזור לי יותר.

מותר, זה אמא, ואם היא הציעה עזרה אז לבקש יפה ובכבוד שאולי היא יכולה היום לבוא, זה בסדר גמור. וכמובן לקבל כל תשובה, גם לא.

 

ויכול להיות שהיא לא מסוגלת לעזור, מכל מיני סיבות, ומוצאת מפלט בלהבטיח ולדבר על זה. אם זה התנהלות רגילה אז גם כשהיא מבטיחה תגידי לעצמך בלב, היא לא מסוגלת , היא רק אומרת אבל בסוף היא לא תבוא, וזה יקטין את האכזבה

 

נשמע ממש מאתגר

חיבוק

וואי תודה את ממש מדויקתהריון ולידה
כשהיא מתכוונת באמת לבא היא פשוט אומרת אני באה היום אחה''צ

ובאמת זה נכון אני צריכה להגיד לעצמי בדיוק כמו שאמרת- היא לא באמת תבוא. ולא לצפות בכלל

נראה לי שפשוט בזמן פחות שגרתי- כמו להצליח לארוז בית שלם לבד לבד עם ילדים בין הרגליים ועל הידיים הרגיש לי כמו זמן קצת יותר נצרך וקיוויתי שהפעם המלא יהיה רק דיבורים

אני גם יודעת שנגיד ביום יומיים לפני המעבר הם כן יעזרו בטח..אבל דוקא כי דואגת לה מעדיפה שתעזור מראש מדי פעם משהו קטן לשעה שעתיים גג
מאשר 'פתאם ביום יומיים תשתגע ותתאמץ מדי

אבל בסדר..
מאמצת את העצה שלך!!
נראה לי היה לי קשה להודות לעצמי שאני כן מצפה ומתאכזבת כל פעם
כי מאוד משתדלת שלא..אבל לפעמים הזה מאתגר
אבל אנחנו בני אדם, ברור שתצפי כשאומרים לךמיואשת******

תשמעי, אמא שלי אומרת לי- אני מביאה לך מלא אוכל.

מגיעה עם 8 קציצות. 

עכשיו אצלה, שתי אנשים בבית, זה מספיק ליומיים פלוס. אצלי, זה לא מספיק לארוחה אחת.

לקח לי זמן להפנים את הענין, ולא להתאכזב, ולומר לה תודה רבה מכל הלב

אני חושבת שאת שיא הנורמלית

ובאשר למה שיותר קל לאמא שלך את יכולה לומר לה באמת, אמא אני פוחדת שיהיה לך קשה מדי שבוע הבא יהיה פה בלאגן גדול, אולי תבואי היום

או לחילופין אולי לשלוח אליה את הילדים שבוע הבא שאת תוכלי לארוז בשקט?

את ממש מתוקה ומרגיעההריון ולידה
באמת אנחנו בקשר טוב ואוהב

ואת מזכירה לי שבקשר מותר להיות אם רגשות שקם לפעמים מתבאסים ובכל זאת..זה לא הורס את הקשר

כמו בזוגיות שלפעמים מאכזבים ומתאכזבים
אבל הקשר יותר עמוק מזה

מצידי כשאני מדמיינת עזרה- זה לאו דוקא שתבוא לפה
נגיד שאביא את הילדים אליה אפילו לשעה זה מעולהה
או 'אבא 'לי יקח אותם לגן שעשועים לשעה (הוא בהרבה יותר עם כוחות ולא קשה לו )

האמת שאפילו אם תבוא ורק תהיה בלי לעשות כלוםם מלבד להחזיק את התינוק

זה מעולה



אבל בעצם
..באמת את חודקת
צריכה פשוט לומר לעצמי שמותר לי לצפות
ולא נורא אם לא קורה
זה לא בכוונה רעה
והעיקר שלא אשאר עם מרירות בלב

שימור דם טבוריאמאשוני
מה יש לכן לומר על הנושא?
היו פה כמה שרשורים ארוכים בנושא אם תצליחי למצואבתי 123
בגדול ממה שאני בררתי ולכן לא עשיתי שדבר ראשון זה מאוד תיאורתי לאף אחד אין באמת מושג אם יהיה ניתן להשתמש או שזה יהיה אפקטיבי בכלל אם ח"ו לא על אף אחת..
מדובר על תשלום ראשון חד פעמי והשמירה היא לפרק זמן מסויים ואם רוצים להמשיך מעבר לתקופה הזו זה כבר תשלום חודשי שגם עולה עם הזמן אותי זה קצת הלחיץ העניין הזה.
יש אפשרות לתרום לבנק כללי אני לא יודעת איך רק שמעתי על זה ואז זה נשמר שם עד ואם מישהו חלילה צריך ומתאים
לא ברור אם יהיה ניתן להשתמש?אנונימית לרגע1אחרונה
איפה נאמר לך? שוחחתי איתם כמה פעמים טנאמר לי אחרת..

מה שמנע ממני לעשות את זה, זה בעיקר המחיר היקר
הנקת תינוק אצל המטפלת / שאיבותהריון ולידה
הקטן בן 4 חודשים ואני חייבת לחזור לעבודה ולכן מכניסה אותו למטפלת (מנסה עוד למשוך קצת כמה שיכולה אבל בכ"מ זה יקרה בשבועיים גג חודש הקרובים).
אני דואגת מאוד מעניין השאיבות מכיוון שאף פעם לא הכנסתי למסגרת תינוק כזה קטן, תמיד זה היה כשכבר אכלו גם מוצקים.
איך יודעים כמה שאוב לשלוח? כמה בערך תינוק בגיל הזה אוכל?
וכמה מנות צריך? 3? (וואי זה המון )
הצלחתן לשאוב כ"כ הרבה ולשמור על ההנקה? מפחדת שזה לא יחזיק מעמד.. אמאלה.
הוא שוקל ב"ה 5.800 בערך.
ויש לי הרבה שאוב במקפיא מהחודש הראשון בגלל שבהתחלה היו קשיים בהנקה. לתת קודם אותו או את מה שאשאב?

בנוסף בגלל שאני דואגת מזה חשבתי אולי במקום לשאוב, לבוא להניק אותו כשהוא יתעורר. כי המטפלת גרה לא רחוק ממני.
עוד לא שאלתי את המטפלת אם זה אפשרי מבחינתה בכלל, אבל אני מתלבטת בכלל אם זה כדאי או שזה יבלבל את הקטנצ'יק..
נראה לי שלא, בגלל שהוא כ"כ קטן אז הוא עוד לא כ"כ מבין בדיוק אצל מי הוא נמצא (לעומת ילדים קודמים שהכנסתי סביב 8 חודשים שזה ה-גיל של חרדת נטישה וכו'..)
אבל אני לא יודעת אז אשמח לשמוע אם מישהי כאן עשתה את זה ויש לה ניסיון להגיד לי איך זה הלך..
ירד מהר אז מקפיצה לי...הריון ולידה
אני מנסה...אין לי הסבר

1. יש נוסחה כללית לכמות המנה, משקל התינוק כפול 150 לחלק ל8.(5.80X150:8=108.75. הייתי שואבת לארוחה 110.)

בגלל שהנוסחה מאוד מאוד כללית(טוב, אצלי היא גם אוכלת יותר) אז אני שואבת גם מנות קטנות,

ואז אם חסר לה אז אפשר לחמם עוד מנה של 30cc.

כמות המנות משתנה בכמות השעות שהוא נמצא אצל המטפלת...

 

2. ההנקה לא חייבת להיפגע, פשוט זה דורש הרבה מאמץ...

מכירה כמה נשים ששאבו והניקו עד גיל שנתיים...(מומלץ על משאבה חשמלית דו"צ. ככה יהיה יותר קל...

 

3. מומלץ לתת את הטרי ושהקפואים ישארו ספייר, כי חלב שלא עבר הקפאה הוא נחשב ליותר בריא...

חלב בפריזר יכול להישאר עד חצי שנה!!

(אלא אם כבר עוברת חצי שנה לחלב הקפוא, ואז מומלץ לתת אותו)

 

4. אין לי מושג...

ראיתי ש@באר מרים עשתה את זה, אז אולי היא תוכל לענות לך

 

בהצלחה!!

 

 

הכי קטנה שהכנסתי למטפלת, וגם זה רק ליומיים בשבועבאר מרים
היה בגיל 8 חודשים, סליחה..
עכשיו הבנתי מה שאלת..באר מרים

כן, הנקתי אצל המטפלת תקופה די קתרה. אבל היתה לי מטפלת מהממם שהסכימה..
ממש תודה!!הריון ולידה
עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך י"ב באלול תש"פ 21:37
הלוואי שגם אני אצליח
לגבי לתת את השאוב הטרי, הבעיה שמה שיש לי מוקפא זה חלב ממש מגיל שבועיים כלומר עברו כבר 3.5 חודשים.. אם לא אתן את זה בקרוב זה ילך לאיבוד, אז לא עדיף לי לתת את זה עכשיו? ואת מ שאשאב אשמור להמשך..
לא מבינה מספיק בשאיבההתמסרות
אבל אם המטפלת זורמת שתבואי להניק זה הכי טוב לך ולתינוק זה יהיה מעולה מעולנ!
אולי תציעי שרק בהתחלה תבואי עד החגים...
באמת רעיון טובהריון ולידה
גם ככה אחרי החגים יהיה לי עמוס יותר ולא אוכל לבוא.
אני שמרתי על ילד בן 5.5 חודש והאמא נתנה לי מנות בשבילונפש חיה.
אחת הייתה מהמקרר
והשנייה הייתה קפואה.

נתתי לו מנה אחת (את הקרה, חיממתי לטמפרטורה נעימה לו) כשבכה, אכל ונרגע יחסית.


את המנה הקפואה שמרתי ליום הבא ובה השתמשתי.


התינוק שלך עוד קטן ולא ישנה לו מי מטפל בו, כמו שאמרת.
היה לי כמטפלת די בסדר.



אם תחליטי לבוא זה לא יבלבל אותו
במקסימום יפריע לשגרת היום , אבל תשאלי אותה אם זה אפשרי כי לא כל אחת רוצה שהאמא תגיע באמצע היום.
כן, אני צריכה לשאול את המטפלת אם היא מסכימה בכללהריון ולידה
מקווה שכן..
יש שם רק 4 ילדים (כולל אותו), אז זה לא אמור להפריע יותר מדי, אבל עדיין מניחה שלא כל מטפלת תסכים לזה..
גם בגלל הקורונה לא בטוח שתוכלי להכנס כשיש עוד ילדיםיעל מהדרום
תתני מה שאת מצליחה לשאובסודית
בגיל כזה מותר להתחיל טעימות ויש מצב שהקטנציק שלך יחגוג
אני הכנסתי עכשיו תינוקת בת 4 חודשיםמצטרפת למועדון
גם אצלי המטפלת גרה קרוב וביום יומיים הראשונים אכן באתי להניק. זה באמת לא מבלבל בגיל הזה.. בהמשך התחלתי לשאוב כל יום ליום הבא. לפעמים מנה אחת והיא משלימה במטרנה, לפעמים 2 ולפעמים אני לוקחת יותר מוקדם ואז יוצא רק ארוחה אחת. בכל מקרה אם הוא אוכל כל 3 שעות אז לא צריך יותר מ2. את מניקה נגיד ב7 אחכ אוכל ב1 וב10 וב4 שוב בבית..
תודה רבה. שמחה לשמוע שזה לא מבלבל אותם.הריון ולידה
לגבי כמות השאיבותאמאשוני
לדעתי האישית, תשאבי כמה שאת יכולה, בזמנים קבועים ותדאגי לסביבה תומכת (חיתול עם הריח שלו, תמונה של התינוק, לאכול ולשתות טוב לפני)
וכמה שיוצא אני מרוצה.
הגוף יתרגל לייצר חלב לפי דרישת השאיבות.
לגבי כמה הוא יאכל- שיאכל כמה שטוב לו ושתמיד יהיה לו תמ"ל לתוספת.
רק לגבי סוף היום תהיי מתואמת עם המטפלת עם את מתכוונת להניק מיד כשאת אוספת אותו שהוא לא יהיה אחרי בקבוק בדיוק.
אני רואה אמהות שכואב להן שמספרים שהיחדנאכל יפה,מכינעכדיומחא יהיה מספיק מנות וזה עולם הפוך ..
כמה שיותר מנות חלב אם זה טוב, אבל לפי היכולת וזה לא עצוב שתינוק משלים בתמ"ל.
גם כל ההתעסקות עם העברה מכלי לכלי, יש הפחתה טבעית בכמות וזה עושה רע לדעת על כל טיפה שהלכה לאיבוד.
פשוט עדיף לא לדעת.
להביא את כמות החלב שיש לך ואם יחסר שישלימו וזהו.
לגבי חלב שבמקפיא- עדיף קודם לסיים איתו ואח"כ את המנות החדשות, אם כי חלב שהתאים לגיל חודש לא בהכרח מתאים בהרכבו לחלב בגיל 4 חודשים,
אז עדיף נגיד שתי מנות ישנות ואחת חדשה כל יום עד שתיגמר הנגלה הקודמת.

לגבי לבוא להניק באמצע היום- אין לי ניסיון עם זה.

בהצלחה!
כמה טיפים..רק טוב=)אחרונה
*לשמור את החלקים של המשאבה במקרר בין שאיבה לשאיבה (באותו יום..), חוסך המון זמן והתעסקות!

*להשתדל לשאוב לפי הארוחות שלו ולא לחבר בין שאיבות, כמובן אם העבודה מאפשרת לך.. בסך הכללי גם יצא יותר וגם ישמר יותר את ההנקה.

*לשתות המון ולאכול כמו שצריך, משפיע מאוד על הכמויות..

*הייתי מנסה להביא למטפלת טרי ולא קפוא ככה היא יכולה לשים לו קצת קצת עד שהוא לא רוצה יותר ולא להפשיר מנה שלמה ולזרוק חצי

*משאבה טובה, דו"צ.. יוצא יותר לדעתי..

בהצלחה רבה!!
שאלה בקשר להנקה..פיצלוש לשאלה
הפיצית בת בערך שבועיים..
כל הנקה היא פשוט נחנקת מהמהירות של החלב..
לא משנה באיזה תנוחה אני.. זה פשוט יוצא לה מהר מידי..
יש שלכן רעיונות קלים ויעילים מה אפשר לעשות?
לסחוט טיפה קודם לפני שהיא מתחילהמיואשת******

או להניק כשאת שוכבת על הגב והיאמעלייך ואז בזכות כח המשיכה זה פחות משפריץ, אבל זה קצת מאתגר. הכי טוב לסחוט מעט קודם , עוד שבועיים בערך היא כנראה כבר תצליח להתמודד עם זה וזה גם יחלש קצת.

להשען טיפה אחורהאנונימית לרגע1אחרונה
היא לא מוכנה לשים סינר!אם כל חי

קטנטונת בת שנתיים

מצפצפת על כל העולם

קריזה חדשה-

לא מוכנה סינר!

מילא אם היא אוכלת רק לחם...

אבל אחרי שהיא אוכלת מרק-

היא נראית כמו מישהי שצריך לדווח עליה לרווחה

עכשיו נכנסה למעון- כמו בובה מסכימה לסינר. רק בבית היא ככה.

מה עושים??

 

(ניסיתי להוריד את החולצה שתישאר ערומה ותלכלך את עצמה, קיבלתי כאלה צרחות....)

מנחם אם תדעי שגם שלי ככה?מחכה_ומצפה
בת שנה ו-4 שבטוחה (כבר מלפני חודשיים ככה) שהיא כבר בת שנתיים. כולל צרחות והשתטחויות על הרצפה כשלא מקבלת מה שהיא רוצה 😳
התבלבלה קצת...

ספציפית לעניין הסינר: לפני חודשיים-שלושה החליטה שלא מתאים לה יותר. אם שמים לה היא לא תאכל עד שהיא לא תוריד אותו.
אז ויתרתי... היא אוכלת בלי סינר ומחליפים לה בגדים אח״כ. ויש לי שריטה שהבגדים צריכים להיות בלי שום כתם אז אני עובדת קשה על כל בגד, וכמובן זה שהיא אוכלת בלי סינר ממש לא עוזר. אבל זו כבר בעיה שלי, לא שלה.

תתנחמי בזה שאצלך עד גיל שנתיים כן אכלה עם סינר?
תודה❤️אם כל חי

אמן שיעבור לכולנו

אולי חולצה שמייעדים לאוכל במקום סינר?Ginger

זה מה שאני עושה עם שלי 

אבל הוא מגיל 0 לא הסכים סינר

רק בשביל משהו שווה גלידה או שוקולד הוא נכנע

👆ומוסיפה- אולי מגבת מטבח?רבע ל7
או מפית?
אצלי לפעמים הוא מסכים כי זה לא הסינר

או להתעקש על סינר ואז יש צרחות... אבל אני מאמינה שאם זה חשוב לך ומבחינתך אין אופציה אחרת, היא תבין אחרי כמה וכמה פעמים שאין טעם לצרוח
מגבת היא לא הסכימה. קניתי לה עכשיו סמינרים כמו במעוןאם כל חי

אני אנסה לשווק לה את זה שזה כמו בגן מרגלית

אולי זה יעבוד עליה...

אם לא- הלך עלי

או שאנסה חולצה כמו שיעצתן

רעיון. אנסה עם העקשנית שלי....אם כל חי


להקדיש כמה חולצות שעבר זמנן עבור אוכל?אנונימית לרגע1
אצלנואמאשוני
אף אחד לא הסכים סינר, רק עכשיו במקרה מצאנו סינר שהיא קיבלה מתנה מהמעון
זה בד מגבת עם סקוטש מאחור
הוא מאוד נעים ושומר על הבגד והיא מתלהבת כי זה שלה מתנה ⁦️⁩
אולי לקחת אותה לחנות לבחור?
גם שלי לא אוהבים (ומתנהגים מקסים במעון...)חילזון 123

משתדלת להוריד חולצה כשמתאפשר

אצלי גם הגדולים יותר לובשים- אז זה נראה להם כחלק מהארוחה...אמהלה

והיום כשאני רק מושיבה את התאומות בכסא, הן מבקשות סינר...

ממליצה מאד לשים גם לאח/אחות גדול יותר זה מאד עניין חברתי... בדיוק כמו במעון- אם כולם שמים, גם היא תשים...

בהצלחה

רק פה זה הפוך?יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

הילדה מבקשת סינר מיוזמתה....
אני פחות חברה של סינרים (מציעה לה בעיקר בשבתות כשהבגדים בהירים).
מה הסיכוי לטעות בשקיפות עורפית?אניחדשהכאן
השקיפות נעשתה בשבוע 14 שזה שבוע די ברור
והרופא טוען שראה בוודאות את האיבר מין(לא משנה כרגע אם בן/בת)
הוא אמר שהוא בטוח ורואה בוודאות וממש הראה לנו את האיבר ואמר הנה תראו..
הריון קודם זה היה אותו רופא ומה שאמר בשקיפות צדק
אבל האם בכל מקרה במצב כזה יכול עדיין להיות טעות?
קרה למישהי?
שבוע 14 אם הוא ראה בודאות אז זה ודאי אף פעם איןבתי 123
מאה אחוז אבל אצל בנים לפעמים כבר רואים שר אשכים ואז אין איפה להתבלבל ואצל בנות לפעמים רואים בבירור שאין משהו בולט שם
לפעמים זה נראה בין לבין או שאין זוית ממש מצויינת לראות אבל אם זה היה המצב הרופכ היה אומר לך שזה לא ודאי
שבוע 14 זה שבוע ברור ואם הוא היה בטוח זה כנראה נכוןאנונימיות
יש אולי מישהי בקהל שזה קרה לה? חחחאניחדשהכאן
לא קרתה לי טעות בשבועות האלהאנונימית לרגע1אחרונה
איזה ערב נאחסססמצפה להריון.
כל החופש שמרתי על גרוני ולא צעקתי על הילדים
אבל היום כנראה שצרחתי בשביל כל החופש
שונאת את עצמי שאני מאבדת את זה וחסרת סבלנות, דווקא שמחר מתחילים שנה חדשה והילדים מתרגשים וצריכים אותי יותר מכילה וסבלנית
ואם זה לא מספיק, לא שמתי לב שקיבלתי מחזור הערב תוך כדי השכבה
הספיק לעבור דימום לסדין של אחד הילדים, אוף ערב מגעיל ומבאס
רוצה כבר קפה חם, אבל אני עדיין תקועה עם לעטוף ספרים

אחרי,,,רויטל.

אחרי החושך יש אור,מחר יום חדש תחייכי להם ולבעל,תכנסי אוירה טובה,

לפעמים היצר דווקא מכניס לעצבות,ברוך השם כולם בבית תשמחי תשלחי

אותם בשמחה בהרגשה טובה,והעיקר שיגדלו בשמחה ושתזכי בעזרת השם את 

ובעלך להיות בחופה שלהם בשמחה ובקדושה אמן.

מזדהה! בצער רב מאד!!! גם אני קיבלתי עכשיו....אוף!!!!אמהלה

ואצלי קושי בלשלוט על עצמי זה סימן היכר מובהק לבוא המחזור עצוב

אני מעריצה אותך שבחופש כ"כ ארוך ומורכב, במיוחד השנה

הצלחת לשמור על עצמך....

זה לא מובן מאליו!

את ממש גיבורה!

אל תהיי עם נקיפות מצפון! זה באשמת ההורמונים! זה בכלל לא את היום!

מחר בעז"ה הילדים שלך יקומו לאמא מתרגשת וסבלנית

כי את עכשיו רצה לשתות קפה חם עם השוקולד הכי מפנק שיש וישר למקלחת ולמיטה

לילה טוב יקרה!

חיבוק גדול

חיבוק

ובעז"ה הרבה הצלחה מחר לך ולמשפחתך (ואני מאחלת את זה גם לנוקורץ)

תודהמצפה להריון.
באמת לפני מחזור אני ממש עצבנית
ובאסה שזה יוצא על הילדים בסופו של דבר
אבל גם זה חרדה ולחץ של תחילת שנה וכו
אין מה לעשות. אנחנו בני אדם... לא מלאכים. יותר נכון- אנחנואמהלה

מלאכיות! אבל לפעמים מותר לנו להיות גם אנושיות!

ברור שזה שילוב של לחץ מההתחלה...

ממש מבינה אותך

יאלה, עופי לישון

ושיהיה מלא הצלחה!!!!!

ושנעבור מהר את השבועיים הקרובים! וכמה שיותר בקלות ובשמחה

תודה, אני מתנחמת שעוד מעט חגיםמצפה להריון.
ואז שוב להיות בבית ולא במירוץ
את מדהימהלאה1234
מצטערת אבל נתקעתי במשפט הראשון "כל החופש.. לא צעקתי על הילדים"!
ואוו! איך עשית את זה?
כי לא הייתי במחזור חחחמצפה להריון.
סתם, האמת שהלכתי להדרכת הורים ובשיחות גיליתי למה אני צועקת על הילדים, זה קורה בעיקר סביב התחלות חדשות דברים לא צפויים וכו
גיליתי שבמצבים כאלה קשה לי להביע לילדים אמפתיה וזה יוצא הפוך, בצעקות ... יש עוד על מה לעבוד
אבל כן גם למדתי להיות יותר סבלנית ביום יום, לראות דברים בעין טובה ולא שלילית כי לא יוצא מזה שום דבר

איזהמשמעת עצמית
מיוחדת את.
ערב מבאס, יאללה שיגמר.
מחר יום חדש מתחיל...
🤗
וואו כל הכבוד!מיואשת******
ממש מהמם שהצלחת לפרק את זה ולהבין על מה שה יושב
מהממת!
מאחלת לכם שנה חדשה מלאה הפתעות טובות ושמחות!! ❤️
רק בטיפול הצלחתי להביןמצפה להריון.
וזה מדהים איך שיחות יכולות לעזור
וזה מדהים שהלכת לטיפול על זה. אמא אלופה!!!מיואשת******
איך עבר עלייך היום יקרה? חשבתי עליך הרבה!אמהלה


היי איזה כיף שחשבת עליימצפה להריון.
היום עבר מצויןןן
ב7:30 בערב כולם היו במיטות והיה לי ערב כיפי פנוי בלי לחץ
אלופה!!! שימשיך כך בטוב! בהצלחה יקרהאמהלהאחרונה


מלחיצים אותי וזה לא נעים לי פריקה והתייעצותמחי
אז מי שזוכרת, סיכמתי עם חברה טובה שתבוא איתי ללידה בעז"ה.
היו לי יומיים של צירים לא סדירים ועדכנתי אותה מה המצב, חיכינו בסבלנות או שלא, בסוף הם עברו.
מאז היא משגעת אותי! מנדנדת לי מה קורה ואם יש חדש, וכל מי שהיתה בהריון פעם יודעת כמה שזה הדבר הכי מעצבן בעולם (טוב היא גם היתה בהריון, אבל כנראה שהיא לא זוכרת או שאותה זה לא עיצבן, והיא לא בפורום כאן אז מסתבר שהיא לא קראה מספיק פריקות של נשים בתשיעי על זה חוסר טאקט של אנשים שחופרים אם כבר ילדת). אפילו אמא שלי לא שואלת אותי כל כך הרבה! וכשאמא שלי שואלת זה קצת פחות מעצבן, כי בכל אופן זו אמא.
מצד אחד אני מבינה אותה, היא אשה מאוד עסוקה והיא מפחדת שאודיע לה ברגע האחרון והיא תצטרך לבטל דברים, או אתפוס אותה באמצע משהו מאוד חשוב. אבל כבר אמרתי לה בעדינות כמה פעמים שכשיהיה חדש אודיע לה, ושאשתדל מאוד לא להגיד לה ברגע האחרון, אלא מיד כשאשים לב שהצירים אמיתיים אעדכן אותה.
היא גם נורא נורא מתרגשת, נראה לי יותר ממני... (או שפשוט מרוב תשישות אני כבר לא מרגישה את ההתרגשות) אבל די, אני לא צריכה להסביר לכן מה עובר לי בראש כל פעם שאני מקבלת נו? יש חדש? שום דבר? מה קורה? יש צירים? (לא הכל ביחד לפחות היא מגוונת בניסוח)
וזה כל כך מעצבן אותי שאני כבר לא רוצה לשמוע ממנה!
אני יודעת שבלידה היא תהיה מדהימה, בעיקרון יש לה המון טאקט, בדרך כלל... לא ברור לי לאן הוא נעלם הפעם. אני לא דואגת שאתעצבן עליה בלידה, היא בעצמה ממש ביקשה ממני שארגיש בנח לבקש כל מה שאני רוצה, ושאם היא עושה או אומרת משהו שמעצבן אותי שאגיד לה מיד וכו'. היא תלחץ לי בגב, תעזור והכל. אז אל תגידו לי שאם היא מעצבנת אותי עכשיו בלידה היא תהיה עוד יותר מעצבנת...
רק איך אני אומרת לה שתפסיק לחפור לי? מה לא מובן שאעדכן אותה ברגע שיהיה לי מה? ולמה היא לא מבינה שזה נורא מעצבן ומלחיץ כשחופרים ככה? אוף... היא ממש עושה לי הרגשה שהיא לא סומכת עלי שאתן לה מספיק זמן מראש להתארגן (אולי באמת לא אתן לה, אני לא יודעת כמה מהר הלידה תתקדם. אבל זה לא תלוי בי!) וזה לא נעיםלי בכלל.
אז אם יש לכן רעיון איך לכתוב לה בצורה יפה שבבקשה תפסיק לשאול אותי, בצורה שלא תפגע בה... אני בטוחה שהיא שואלת מאכפתיות, התעניינות, סקרנות, השתתפות ולא יודעת מה עוד... בכל אופן זה ממקום טוב, אז איך אני מסבירה לה יפה שזה לגמרי לא לעניין ושתסמוך עלי שאני לא מסתירה ממנה שום צירים מסתוריים?
תתקשרי לספר לה שילדתאמאשוני
תוסיפי איזה סיפור פיקנטי
ואז תגידי לה, סתם נשמה, נראה לך שלא הייתי קוראת לך??
את ראשונה.

ככה היא תהיה קצת בשוק ואולי זה יגרום לה להתאפס על עצמה.

או שתספרי על האחרים שכל שניה שואלים וחופרים וזה מוציא אותך מדעתך...

או שתכתבי לה דוגרי:
זוכרת נשמה שאמרת לי להגיד לך כל דבר? אז זה קצת מציק לי השאלות, אני יודעת שאת מחכה לעדכון ומבינה את הצורך שלך להיערך.
אל דאגה, אספר לך כשיהיה מה.
מקווה שאת מבינה אותי ולא נפגעת, חשוב לי שנהיה פתוחות אחת עם השניה דווקא לפני הלידה.
מעריכה מאוד את הנכונות שלך לעזוב הכל כדי להיות בשבילי, מחי
אפילו את זה ניסיתי 😂מחי
חח לא עד כדי כך...
אבל היום כשהיא שאלה עניתי לה כבר ילדתי ולא סיפרתי לך. חשבתי שזה היה מספיק ציני אבל נראה שלא...
נשמע שהיא מאוד מתרגשת זה באמת מרגש ללוות לידהבתי 123
וגם הפחד שתצטרך לבטל דברים ברגע האחרון באמת מלחיץ.
אם היא חברה טובה שלך פשוט דברי איתה תגידי שאת מאוד שמחה ומתרגשת שהיא תהיה איתך בלידה ובשניה שיהיה לך אפילו חשד שמתחיל משהו ישר תעדכני אותה
את יכולה לעשות לה הפוך על הפוך להגיד שכשהיא שואלת זה מעליב אותך כי מה? היא לא סומכת עליך שתעדכני אותה ראשונה?
אבל אמרתי לה את זה כבר כמה פעמים 😫מחי
הבהרתי לה שברגע שיהיה משהו אני אודיע לה, לא יודעת למה זה לא מספק אותה...
אולי באמת אגיד לה משהו כזה, שזה מעליב אותי שהיא לא מאמינה לי שאעדכן אותה בזמן אמת...
פשוט תכתבי כל פעם - לא. בלי שום תוספתמיואשת******

אני מניחה שאחרי כמה פעמים היא תקלוט שזה לא לענין.

קצת אחרת...תיתי2
תראי, ביקשת ממנה בקשה מאוד גדולה.
אולי ברגע הראשון היא התרגשה מהבקשה ושמחה להיות שם בשבילך
אבל בפועל כעת היא קצת מתוחה, ואולי תוהה האם היה נכון להסכים.
יש לה חיים, לו"ז, חופש גדול, הסתגלות, קורונה, מה לא... ולהכל נכנס האפשרות להיות מוקפצת ללידה שלך
ולהיות הכי אמפתית, תומכת, זורמת, מכילה בסיטואציה...

אז אולי גם את וגם היא צריכות לשקול מחדש את ההסכם.
בשבילך - נשמע שמתחילים במתח ובחוסר נעימות
בשבילה - אולי שינתה את דעתה, אולי לא שינתה אבל בהחלט לא פשוט לה וכדאי לדבר על זה ולחשוב ביחד מה עושים.

יכולה לומר לך שקרובת משפחה שלי ביקשה שאהיה "בהיכון" בזמן הקרוב.
זה לא פשוט.
אני מאוד רוצה להיות שם בשבילה.
אבל המתח והלחץ להספיק ולהיות זמינה הוא מורכב.
אז סיכמתי איתה מה הגבולות שלי, מראש.
לא כל יום עבודה אני יכולה לבטל...
לא תמיד אני יכולה להבריז לילדים שלי...
ויכול להיות שיקח לי קצת זמן להתארגן לפני שאגיע. כלומר, היא תצטרך להתמודד לבד.
*להערכתי היא תוותר על נוכחותי, אבל זה מה יש*

לדעתי את חייבת המון לחברה שלך על זה שמסכימה להיות איתך, ותגובות לקוניות או ציניות ממש לא מתאימות ולא מכבדות...
האמת, שכנעת אותי. מסכימה איתך.מיואשת******


מתחברת ממש!התמסרות
וגם מוסיפה שחלק מהתהליך הבריא שקורה ני לידה הוא התכנסות פנימיה.
פתאום את הלידה, התינוק, הבית, הם מרכז המחשבות.

וקצת קשה להכיל שיש לאנשים חיים ואיך הם ממשיכים כרגיל.

לא ממש מצפה שתביני, בסוף תשיעי יש אפס סבלנות אבל לנשות טיפה לאפס את הרגישות כלפיה.

זה באמת מסירןת נפש ללוות חברה ולהיות בהיכון כל הזמן
תודה שהארת את הצד הזהמחי
עזרת לי להבין אותה יותר. אני באמת חייבת לה המון ולא מכבד מצידי להגיב בציניות, ואני בטוחה שזה לא קל לעזוב בית, משפחה ועבודה ולבוא להיות איתי בהתראה קצרה.

מצד שני, אני כן חושבת שהמקרה הזה קצת שונה. אני לא ביקשתי ממנה, היא ביקשה ממני. היא חולמת להיות בלידה טבעית וכששמעה שאני בהריון מיד הציעה את עצמה וכמעט התחננה שארשה לה ללוות אותי בלידה. כמובן שגם בשבילי זו עזרה גדולה, אבל זה סוג של הגשמת חלום בשבילה. אז אולי אני לא מספיק מעריכה את ההקרבה שלה עבורי, כי אני מרגישה שזה גם הרבה בשבילה ולא רק בשבילי. אולי אני טועה וצריכה להרגיש הרבה יותר הכרת הטוב, גם זה יתכן.
בכל אופן, עם כל ההערכה שבעולם, אני לא חושבת שזה מצדיק לנדנד ליולדת. אחד הדברים שהכי צריכים בתקופה שלפני הלידה ובשביל שתוכל בכלל להתפתח לידה- זה רוגע, ונדנודים מביאים לתוצאה ההפוכה. אמרתי לה כבר כמה פעמים שאעדכן אותה ברגע שיהיו צירים משמעותיים, זה לא לגיטימי שאבקש ממנה לא ללחוץ עלי? אני מאוד מבינה את הצורך להתארגן, אבל בסופו של דבר זה לידה, ולידה היא ארוע בלתי צפוי ויש גבול כמה מראש אפשר לדעת. מה אני יכולה לעשות? זה לא שהתחילו צירים ואני לא שומרת את המידע לעצמי...
יש לי רעיון קצת שונה בשבילךמיואשת******

בגלל שאני סופר עייפה ומטורללת חושף שיניים

אבל ברצינות, הומור . לכי על הומור.

תכתבי לה איזה משהו קטן בחרוזים שיצחיק כזה ויעביר את המסר

אם לא הייתי עייפה הייתי מנסה לעזור לך עכשיו.. 

אולי איזה תמונה חמודה הומוריסטית. 

 

חמודה שאת מחי
רעיון באמת
הנה... מיואשת******

חברתי היקרה

הנני מבטיחה

תמיד להצהיר

על כל ציר

גם בבוקר או בין ערביים

שחרית ערבית או צהרים

על כל צירצור

ללא מירמור

תמיד לדווח SOS

בטלפון או סמס

אז שני רגועה ואל תדאגי

את הטלפון הראשון עבור כל ציר בשבילי

 

<אוקי אוקי, אנ יבאמת עייפה, תצחקו חופשי!>

😂😂😂 השאלה אם זה לא ציני מדי.. שלא תעלב🙈בתי 123
זה יצא ציני? אוי ויי. לא התכוונתי. חשבתי שזה יצא מצחיק. אופסמיואשת******


כן🙈 אבל את מוכשרת ברמות!בתי 123
תודה מיואשת******

כנראה צריך להכיר את הבן אדם שכותב ... חחחח

אגב, רוצה ציני?מיואשת******

ציני זה לסמס- הי, אני הולכת לשירותים עשר דקות, אל תדאגי, זה לא ציר 

 

😂😂😂😂בתי 123
חנקת אותי 🤣מחי
יאמיואשת, למה לא גילית לנו עד היום על כשרון הכתיבה הזה??
זה לא כשרון כתיבה, זה כשרון חריזה, מגיע רק אחרי חצות מיואשת******

כמו סינדרלה!! חחחחחחחחח

 

תשמעי את מכירה את חברה שלך אם זה יצחיק אותה או לא כן? לא לוקחת אחריות

אולי אפשר להוסיף סליחה על זה שאני לא תמיד עונה או משהו, 

בכל מקרה בהצלחה! כיף שיש חברות שוות

מגניב ברמווווותתתתמשמעת עצמית
לא ציני ולא בטיח
חמוד ומצחיק ומעביר את המסר!

@מיואשת****** , תתכונני לבקשות לברכות.
את מוכשרת ומצחיקה
והכי חמוד שזה בגלל שאת עייפה

גם לי יוצא דברים מגניבים כשאני עייפה
מי שמלווה אותי בדיוק מרגישה ככה בשבילה זהבתי 123
חלום היא יודעת שבאותו זמן היא אולי תצטרך ממש לג'נגל ואפילו להפסיד דברים אבל היא לא עושה את זה בשביל לעשות לי טובה אלא בגלל הרצון שלה להיות בלידה
ונגיד היה לה מראש תאריך שבו היא אמרה שהיא לא יכולה בשום אופן ואמרה לי מראש
אני באופן אישי ממש נלחצץ שמישהו מתרגש בשביךי ושואל אותי אז אני סופר מבינה אותך.
אז אולי תשאלי אותה אם זה העניין הזה ותומרי לה שאם יש משהו מראש שהיא לא יכולה אז שתגיד לך והכל בסדר ככה לפחות תדעי מהצד שלך שאת לא חלילה פוגעת בה
תודה מותק!מחי
שמחה שאת מבינה אותי

חח אני מודעת לכל פיפס בלו"ז שלה, מתי יש לה שיעור חשוב להעביר (הערב), מתי בעלה נוסע ליומיים, מתי התור שלה ושל הילד לכל מיני מקומות... על כל הדברים האלה היא הודיעה לי ואנחנו שמחות ביחד על כל יום שעובר ועל כל דבר חשוב שלא התבטל.
אבל זה באמת כיוון להעלות את הענין בצורה יפה, להתעניין אם יש משהו חשוב שהיא ממש חוששת לפספס, ואחר כך להסביר שמלחיץ אותי כששואלים אותי יותר מדי.
תקשיבו חברות, עוד מעט אעשה סלט מכל ההצעות שלכן ונראה באיזה טעם הוא יצא
מגיע לך מזל טוב?אנונימית לרגע1
התכוונתי בכלליות🙂כי זו משהי אחת שמלווה אותי קבועבתי 123
בכל הלידות
🙂🙂אנונימית לרגע1אחרונה
להגיד בכנות- השאלות האלו מלחיצות אותיאמא יקרה לי*

לא להאשים אותה. קחי על עצמך את "האשמה". אני במתח ולחץ סביב הלידה, הרבה אנשים שואלים כל הזמן

מה קורה וזה קשה *לי*.

אני חושבת שאם היא אוהבת את העניין של הריון ולידהחילזון 123

והיא אדם רגיש בד"כ
את פשוט יכולה לדבר איתה ישירות, להסביר לה את ההרגשה שלך ולהזכיר לה איך זה מרגיש
היא בטוח תבין

מצד שני תני לה את ההרגשה שאת תעדכני אותה (אולי אפילו רק בהודעה כתובה קצרה) ברגע שמשהו הכי קטן יתקדם
לא בגלל שהיא לוחצת עליך אלא באמת שתדע שאת לא תשכחי אותה, והיא תוכל להתחיל להיות יותר ב"היכון", מבחינת הבית שלה, הילדים וכו'
כי זה באמת קשה להיות "בהיכון" כל הזמן בלי שום צפי או ידיעה מה קורה, וכנראה שזה מה שמניעה אותה בשאלות שלה...

ועוד רעיון אולי תקדימי תרופה למכה ופשוט תכתבי לה כל בוקרחילזון 123

עידכון קצרצר "הכל רגיל בינתיים" או משהו כזה
זה בטוח ימנע את השאלות שלה לא?

או זה רעיון מעולה!!!התמסרות
איך מוסיפים סמיילים ?מאוהבת בילדי


לא מצליחהמאוהבת בילדי


זה גם דרך המחשב?מאוהבת בילדי


צריך בלי הרווחים. הרווח בהנחיות הוא כדי שתראי את הסימניםקרן-הפוך
בלוח המקשים.

למשל חיבוק.

( חיבוק)

הסמל מתקבל בלי רווח בין ה ( והאות ח
הצלחתי. תודה!מאוהבת בילדי


👏👏קרן-הפוךאחרונה
רק מהטלפון הצלחתיבתי 123
בגדי הנקה לחגתלתלאז'
מחפשת בגדים יפים לחג, שמתאימים להנקה, ולא עולים כמו דירה בסביון.. באינטרנט או בירושלים.. פליז תעזרו לי למצוא רעיונות
יש בקניון מלחה בירושליםרויטל.

נראה לי קוראים לה אבישג המחיר פחות מדירה בסביון בסביבות 250 שקל

תאירי עיצובים! מושלמת!!!אושר
MORE עיצוביםשירוש16
יש להם חנות בבני ברק ובירושלים.
מחירים לגמרי סבירים. סגורים לגמרי על פי גדרי הצניעות אבל נוחים ועיצובים מהממים.
מחירים סבירים פלוס ויש להם קולקציות ישנות מהממות בחצי מחיר מהקולקציה החדשה.
במעיין שטובמאוהבת בילדיאחרונה


לכל מי שלא עושה גניפיקס כי זה יקר יותר מההתקנים האחריםתוהה לי
רק משתפת שיצא לי 220 שח סך הכל אחרי החזר מהקופה. הרופאה הסכימה לתת לי 2 חשבוניות על סך 750 כל אחת במקום חשבונית אחת על סך 1500.
שווה לברר
וואו, זה זול יותר מהרגיל!ליד ה'
ולא קנית את ההתקן בנפרד?
ההחזר זה בגלל המושלם?
כן, זה בגלל מאוחדת שיאתוהה לי
זה מחיר כולל ההתקן
יש החזר במאוחדת על התקן? לי אמרו שאיןמק"ר
יש לי שיא ועדיף
הרופאה לא רשמה התקןתוהה לי
היא רשמה בכוונה ייעוץ. יש רופאים חמודים בעולם
ואיך את מגיבה אליו?אורוש3
עוד לא יודעת.. מקווה לטובבבבבתוהה לי
קיבלתי את המחזור הראשון שלי מאז ההתקנה, הוא התחיל עם כתמים לפני, אבל בטח עם הכוונה של רב זה לא יאסור.
מקווה בשבילך שיהיה מעולה!!!אורוש3
תודה ואמן תוהה לי
זה יותר זול ממה שעלה לי!מק"ר
הזוי!תוהה לי
גינפיקסרחליכ
אני כבר 3 פעמים התקנתי גינפיקס. ממליצה בחום!! האמצעי מניעה היחיד שאני מסתדרת איתו .
אשמח שתכתבי איזו רופאהתותית ואגסית
אני גם מחפשת.
דר חוה יעל שרייבר בירושליםתוהה לי
יש את המספר שלה בגוגל, אם עובר לתא קולי תשאערי הודעה והמזכירה תחזור אלייך
בהצלחה!
טוב לדעת תודה. שימו לב שזה בעצם שתי קבלות שלבתי 123אחרונה
יעוצים ועל זה מקבלים החזר ברוב הביטוחים זה מוגבל אז שימו לב אם כבר ממשתן החזרים נראה לי שאצלנו מגיע שתי יעוצים בשנה
קשה לי נורא ההסתגלות הזו 😢מיואשת******
לי.

לה לא קשה בכלל!
היא הולכת לגן כאילו נולדה בו. רצה פנימה ומתלהבת מהילדים ומה משחקים ובכלל לא מסתכלת עלי כשאני אומרת שלום 🙄
שמחה לראות אותי כשאני מגיעה לקחת אותה אבל לא ממהרת ללכת
מהגן.
ואני שמחה, ומודה , ומאושרת.

אבל קשה לי קשה לייייייייי
זהו? אחרי חצי שנה איתה בבית אני צריכה לשים אותה כל יום בבוקר במקום אחר וללכת לעבודה שוב? (או לעבוד בבית הריק)
ולראות אותה רק כמה שעות ביום?
זהו היא לא רק שלי יותר?
אני לא יכולה להפסיק באמצע העבודה מתי שבא לי לחצי שעה לשבת
איתה על הרצפה ולשחק
לאכול בנשיקות
לנהל ישיבות כשהיא על הברכיים שלי
לקרוא לה סיפור ולחזור לעבודה
זה לא פייר!
זה לא פייר!
טוב לה שם בגן, היא ממש מאושרת.

ולי עצוב פה נורא נורא נורא נורא
נורא
עצוב

מצד שני אני מנסה לומר לעצמי שעבדתי המון בלילות להשלים שעות ואני קצת קורסת ועייפה ויהיה לי גם טוב לעבוד יום עבודה מסודר
אבל האמת היא שממש הייתי שמחה להמשיך ככה שתינו ולא לשלוח אותה לשום מקום.
אל תצחקו עלי
אני ממש במשבר



חמודה שאת!!מצטרפת למועדון
זה פעם ראשונה שלה במסגרת בכלל? או שכן שלחת אותה לפני הקורונה?
מזכיר לי את הקומיקס של האמא שמלווה את הילד לגן בדמעות וכל הדרך אומרת לו "אתה גדול. אתה לא צריל לבכות. יהיה לך כיף. זה לא יפה לבכות "
והילד מבסוט של החיים..
חח שמים אותנו בכיס הקטנטנים האלה. רוצים לטרוף את העולם כשאנחנו רק רוצים לטרוף אותם.
האמת שאני שלחתי תינוקת בת 4 חודשים והיתי בטוחה שבימים שאני מסיימת מוקדם אני ירוץ לקחת אותה לפני הזמן... אבל לא. מזה לא. אני כל כך נהנית מהשקט הזה לעצמי אחרי 4 חודשים. מהיכולת להתחיל מטלה ולסיים אותה כשאני רוצה....
חולה על הבובה שלי!! אבל שתינו נהנות מההסדר.
אהבתיפרקדה
אחד הדברים שאני אוהבת בפורום הזה, זאת הכנות.
אתן כותבות דברים אמתיים מבלי לחשוש משיפוטיות או מתדמית שלילית.
זה מרענן את החיים ואת המחשבות.

מתוקה שאת!miki052

אמא מהממת שכמוך.

צריכה ללמוד ממך.

 

הבת שלי גם התחילה גן פעם ראשונה. היתה איתי עד עכשיו- גיל 1.8,

והיא נכנסת לגן בגיל ובשמחה. צוהלת ממש.

עכשיו כולם במסגרות ובבוקר שקט.

אבל דווקא סבבה לי עם השקט לכמה שעות.

השקט שלפני הסערה

 

איך הגננות אומרות? זה עניין של שבוע. אולי לאימהות זה אחרת אפאטי

אז קבלי ממני לפחות חיבוק!

 

 

 

איזו מקסימה את!חדשה,,
מבינה אותך... התינוקת שלך גדלה ונהיית לאט לאט ילדה עצמאית... זה נשמע כל כך משמח וגם כל כך קשה (עדיין לא הגעתי לגיל הזה... מתארת לעצמי).. חיבוק ❤
חיבוק❤בתי 123
הבנות שלך זכו בך.אהבתחינם
תודה חמודותמיואשת******
לא חושבת שאני מיוחדת כל כך, עם הגדולות חיכיתי לשקט, עכשיו בשלב אחר בחיים. מתגעגעת אליה...
חכי חכי...יש ילדים שאחרי כמה ימים מתחילים לבכותיעל מהדרום
איתך לגמריבוקר אור
הבת שלי היתה איתי בחודשים האחרונים (סטודנטית, ולמדתי מקוון). שמתי כמה שעות אצל מטפלת כדי ללמוד אבל ממש רוב הזמן היתה איתי והיה לי כל כך כיף
עכשיו מתחילה תואר שני ושמה במעון
וקשה לשתינו כל כך.
היא כבר ביום החמישי, עדיין בוכה כשאני נותנת אותה למטפלת
אני עוזבת אותה בכאב לב
הלוואי שזה יעשה לשתינו טוב
ממש הגיוני ולא מצחיקאמאשוני
גם אצלי הפרידה מהקטנים קשה יותר מאשר מאחיהם הגדולים כשהיו קטנים (בכל הקשר- הנקה, מעבר חדר, חזרה לעבודה וכד')
זה ממש שינוי!
מקווה שלשתיכן יהיה טוב יותר בהמשך
ומשמח שלה הלך טוב, שימשיך ככה 😘
תתנחמי שעוד מעט חגים
תודה! שכחתי מזה... באמת מנחם 😁💕מיואשת******
כיף שהיא מאושרת. תכף חגים. חיבוקאורוש3
מזדהה מאודט'

אחרי שלוש וחצי שנים עם האוצר שלי בבית, משבר זו ההגדרה הנכונה.

 

קשה לי כל כך

 

 

💕💕💕מיואשת******אחרונה
היום הראשון ללימודיםחגהבגה
יש לי מיגרנה.
המחשב היחיד שהיה בבית- התקלקל.
אין א. צהריים
יש ערימות של כביסה
אני רעבה
השמנתי- כן כן, מסתבר שיש לאן
הבית בלאגן אטומי
מלא מה להכין
אפס כוח
לבעל יש יומולדת
אין לי אפילו רעיון למתנה
לא שאבתי, כנראה שיחסר בקבוק השבוע לקטנה.
נורופן לא עוזר
מחר תורנות בוקר. איזה כיף לי..
זהו.. בי
בהצלחהמאוהבת בילדי

איזה באסה....

אין לך עזרה? לפחות עם הכביסות והכלים, א. צהריים וקצת מורל...

לאט לאט, אחרי נטרופן ושינה חטופהחגהבגה
שטפתי כלים.
פרסמתי שניצלים וקיבלתי
נכנסתי פשטידה לתנור
בישלתי פסטה לקטנות
סידרתי קצת סלון מטבח
רואים את הבית
ובעלי איתן עכשיו, אני נחה...
נשמע קצת יותר טוב. כל ההתחלות קשותאורוש3
גם פה זוועה היום. הקטן לא מפסיק לבכות והתלמיד זרק את החוברת ואת השולחן בעצבים ובבכי
אווחחחחגהבגה
גם החום הזה. כל כך לא מוסיף
איך עכשיו?מאוהבת בילדי


סידרתי שאריות של בלאגן בביתחגהבגה
ניצחתי בלונים
הדלקתי נרות
כתבתי ברכה
והיו לנו כמה דק' זוגיות נחמדות
לפני שהיינו חייבים לעוף לישון
נשלח פעמייםחגהבגה
מה? איפה מפרסמים שניצלים ומקבלים? גם אני רוצה!מיואשת******


חחחחחח פרסתיחגהבגה
אוף התיקון הלא מתקן האוטומטי הזה
אבוי, חשבתי שעלית על סטארטאפ 😁מיואשת******אחרונה
וואו נשמע קשוח כל כך. קבלי חיבוק ענק!!מיואשת******