לא זוכרת דבר כזה על ההתחלה...
מה נסגרררררר
אבל יש לי פשוט פחד להיות שוב בהריון (אם כי זה דבר הכי מהמם בעייני) וללדת ובעיקר לגדל עוד אחד
אני נשואה כ-5 שנים יש לי ילדה בת 3+, ואין, אין לי כוח לעוד ילד, ההריון היה קשה אבל מרגש, לידה זוועה, והמעבר להורות היה קשה להכלה. הילדה שלי קשה כיום, והייתה עוד יותר קשה ודורשת שהייתה קטנה, לא היינו ישנים, לא היינו הולכים לעבודה, ובהתחלה לא הצלחנו להגיע ולשמור את הזוגיות שלנו.
הילדה כבר גדולה וכולם חושבים שהגיע העת לעוד אחד, כולל בעלי, כולל הפיליפינית של סבא שלי ששאלה אותי מה קורה, למה רק 1.. (כאילו מי סופר אותה)
למשפחה אנו משחקים אותה כאילו יש בעיות...
אבל לי באיזה שהוא מקום אין לי כוח לחזור לכל הסיפור הזה של לגדל עוד תינוקת, זה נראה לי קשה ומעיק, ואל תתבלבלו אני מאוהבת בתינוקות עד לב השמים, אני גם היום שומרת על כל התינוקות של השכנים. אבל יש לי פחד בלב לא ברור להביא עוד אחד, להתמודד עם הכל מהתחלה, לידה אכזרית, החלמה קשה, הנקה זוועתית, לילות בלי שינה, אין כוח ללכת לעבודה (לא הייתי בדיכאון, הייתי אמא מאוהבת ועדיין, הילדה כללללללל החיים שלי), וכל שנה אני אומרת, נו, נמנע עוד שנה, הילדה תגדל, יהיה יותר קל. אבל זה לא קורה.
מוכר למישהי?
יש דרך להתמודד?

יעל מהדרום

כמובן שאפשר תחתונית ולהחליף כמה פעמים ביום, אבל זה פחות נעים ובריא, לפעמים ככה לפעמים ככה
בדיוק בשביל זה
אבל לא ראיתי כזה דבר בארץ\אולי אפשר לחפש באינטרנט?
עוד מישהי נתקלה בזה?

גם המטפלת או ילדים אחרים יכולים להוות 'חברה', לשחק עם צעצועים וכו'.
מוזר לי מאוד האמת...
אולי תישארי איתה יום אחד כמה שעות? זה אפשרי?
וברור שלהעביר קבוצה.
אם זה ממשיך ככה הייתי מוציאה מהמעון.

ולתת לה צומי
ואם יש קבוצה של גדולים להעביר אליה אז נראה לי באמת לנסות כמה שיותר מהר.
באיזה גיל אלו שאיתה בקבוצה?
אני מקנאה!!!!
זה לא מובן מאליו להישאר בבית עם הילדים
צריך המון סבלנות ואורך רוח
ובוודאי שביקורת יכולה מאד להוריד ולפגוע במיוחד במקום הזה
מצדיעה לך!
את אשה מיוחדת!!!
שה' יתן לך הלאה כח לגדל את ילדייך בסבלנות ובשמחה
הרבה נחת!
ומלא הצלחה במסגרת החדשה
תקראי את זה 3 פעמים ביום במשך שבוע
ואל תעני לטלפונים של החמות![]()
ממש מזדהה איתך אני גם כבר כמה שנים בבית מגדלת את הילדים ואין יותר טוב מזה וגם הבן שלי בן 3 וחצי ונכנס למסגרת סוף סוף
וגם חמותי שואלת אותי מתי את יוצאת לעבוד ומתי את מכניסה את הקטנה למסגרת..כאילו מזה עניינה כל אחת תעשה מה שטוב לה
ואם את יכולה להישאר איתם בבית זה מעולה אין כמו ילדים שגדלים בבית עם אמא ועם בטחון !!!
נכון לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד בעולם !! תמיד יהיה לאנשים מה לומר..

שאת אמא במשרה מלאה.
ואת מודה לה' על זה יום יום.
וזב לא תמיד קל- אז לא צריך את ההערות שלה.
וחוץ מזה- הרבה יותר קל לצאת לעבוד ולהשאיר את הילדים אצל גננת וכו'. אבל את רוצה לעשות את המקסימום שלך ולנצל הכי טוב שאפשר את הזמן שהפעוטות איתך בבית כדי לגדל אותך.
ומבחינתך זוהי עבודת ה' האמיתית והעבודה בכלל...
(אני לא טוענת למי שלא עושה כך, אבל מי שכן- יש לה את השיקולים שלה ולאף אחד אין זכות להתערב בצורת הגידול שלך...)
הרבה נחת וכח לנחת!
אני רוב הזמן איתם בבית, חוץ מיום בשבוע שבו אני עובדת בחוץ- אני קוראת לו "יום חופש"...
אין בעולם מתנה גדולה כמו מה שאת נותנת לילדים שלך
שווה הרבה יותר מכל הכסף שבעולם
ואני בטוחה שכל ההשתדלות הזו בחינוך הילדים תניב שכר!
הכי מצחיקה אותי הטענה שאת לא עובדת
לשלוח את הילדים למסגרת חינוכית כדי שמישהי אחרת תאכיל אותם, ותטפל- זה בוודאי שצריך לשלם! זו עבודה לכל דבר.
אבל אמא שנשארת עם הילדים? היא לא עובדת...
ותוסיפי לזה, את העובדה שאמא לילדים בבית גם עושה כביסה, גם עושה סידורים יחד עם הילדים, גם מכינה אוכל וגם עושה את ה"מובן מאליו"..
"לעזור לבעלך"- ממממממ
זה שהילדים בבית זה החסכון הכי ענק שיש. במקום לעבוד כדי לממן את מסגרות החינוך במיוחד לקטנטנים שעולות שיא היקר
את בבית. יש יותר עזרה מזה?
דלגי מעל ההערות שלה, ממש כך
את אמא מהממת ואני בטוחה שהרבה היו רוצות להיות במקומך
קניתי בכללית.
אני התכוונתי למשחה