בדרך. עוצרת לצידי הכביש למלא כוח (אזהרה דפוסי אובדנות לילד)באורך
אז אנחנו בדרך והמסע לא קל.
לא כתבתי הרבה זמן (מהניק הזה. מהניק הרגיל דווקא נמצאת בפורום וכותבת).
בינתיים, מאז הפעם האחרונה ששפכתי את הלב, המשכנו לנסוע ולנסוע ולנסוע.
חוויות חדשות בהחלט. מחזקות ומחלישות.
משתדלים להיות הורים טובים.
משתדלים להיות גם זוג.
משתדלים לדאוג לעצמינו למעטפת בכל המובנים.
רואים בעין את הטוב שבילד ובאחיו.
מודים על הטוב. יודעים שצריך לברך גם על הלא טוב ובמובן מסוים גם את זה עושים.
מבינים שיכול לצאת הרבה טוב, גם מזה.

אחרי שאמרתי את כל הדברים האמיתיים האלה
אני רוצה לבכות בבקשה.
כי בנקודת זמן הזאת נגמר לי הכוח.

קשה.
קשה.
קשה.
קשה.
קשה.
קשה.
קשה.
קשה.



קשה.


זה כל-כך לא מה שרציתי. (אני יודעת שאף אחד לא שאל אותי)
אני חולמת על הדברים אחרים.
עצוב לי. הלב מפוצץ בעצבות וחמלה. אני מאמינה בו ובכוחות שלו אבל כרגע, עם כל מה שאנחנו מנסים ופועלים, הוא עדיין כזה מסכן, הוא כל-כך סובל. אתן לא יודעות כמה.
וגם עצוב לי על עצמי. על הניפוץ הזה. זה כואאאאאב. זה ממש כואב.


חברות. בבקשה שלחו כוח. שלחו תפילות. תעזרו לי לעבור את זה. להגיע ליעד הטוב בבטחה.


להוריד כל אשמה ממךסיה
תודהבאורך
שולחת חיבוקים ותפילות. קורע לב ממשאורוש3
תודה..!באורך
מתפללת בשבילכם. מחזקת אותך וחושבת עלייך!!!anonimit48
בעזרת ה׳ שתתבשרו בטוב, שיהיה שינוי לטובה אמן אמן אמן
תודה רבה!אמן..באורך
זוכרת אותך, חשבתי עלייך לאחרונה...בארץ אהבתי
איזה ניסיון קשה! לא מצליחה לתאר עד כמה...
את נשמעת באמת מדהימה..
מתפללת עליכם. ומתפללת שהכוחות שנבנים בכל עכשיו מתוך הקושי, יהיו לעזר גם בעתיד, לכם ולאחרים.
תודה!!באורך
בעזרת השם שיהיה לכם רק בשורות טובותרויטל.

העיקר שאת מתחזקת באמונה ולא נופלת,בהצלחה רבה לך אמן.

תודה!באורך
אויש יקרה שאת!תוהה לי
שולחת לך המון כוחות וחיזוקים
מהכתיבה שלך ניבטת נפש חזקה, חמה וכל כל אוהבת!
משתפת אותך שבן משפחה קרוב סבל מאובדנות בגיל 10, היה מאושפז במחלקה סגורה ויצא מזה לגמרי לגמרי לגמרי, נשוי באושר, חרוץ, חיוני, מוקף חברים. יש תקווה!
נותן כוח ואופק,תודה רבה על זהבאורך
תודה רבה יקרות. מי שרוצה לשלוח עוד חיזוקיםבאורך
זקוקה לזה.

באמת תודה לכל מי שהגיבה על המילים ועל התפילות ועל המחשבות. זה מרגיש קצת פחות בודד בדבר הגדול והמפרך הזה.תודה.
חיבוקקקק♡♡♡♡ה' אלוקינו
תודה רבה!באורך
כמה עוצמותבאורות
גרמת לי לדמעות כאלה בגרון ותפילה בלב עליכם על אף שאני לא מכירה, שתצאו מזה, בטוב, בשלום בית, בשלמות נפש וגוף...שולחת המון כוחות בתפילה שהכל יהיה בסדר בעז"ה בקרוב
תודה רבה!באורך
גיבורה!!השם בשימוש כבר
הלוואי שיהיה לכם טוב, שהתקופה הזאת תהיה מאחוריכם במהרה.. ותצאו ממנה מחוזקים לעולם.
הלוואי שהניסיון הזה יסתיים מהר מהר ומבלי להותיר זכר על הילד הטהור שלכם.
המון המון כח
מתפללת
❤️💙💜
תודה יקרהבאורך
הגעתי לקצה שלי

רוצה לשאוג את נשמתי לעולם כולו - הגעתי לקצההההההההההההההההההההההההההההההההההה (יודעת שאת לא אוהבת. מחילה.)
אז תודה שאת ואחרות התייחסתן.
💜💙❤️💚🧡💛השם בשימוש כבר
בא לי לחבק אותך
שה' יתן לכם כח
ותעברו את זה מהר ובטוב
אמן!!!!!!!!
אמן תודה רבה רבהבאורך
חיבוק שולחת לך הרבה כוחות❤בתי 123
תודה!באורך
יעשה לך טוב לפרוק קצתתוהה לי
ולשתף אותנו מה עובר עלייך ועליכם כמשפחה? רק אם יעשה לך טוב כמובן, אני חושבת על זה שבטח בגלל הרגישות הגדולה של ההתמודדות, אין יותר מדי אפשרות לשתף אחרים..
אני מאד רוצה ואני מאד מפחדתבאורך
מתגובות לא תומכות או לא מכילות. אני מפחדת מכל מיני עצות של ״תעשי כך ותעשי כך״. אני מתה לשתף אבל חוששת שיעשה לי יותר רע מטוב, בסופו של דבר. מרגישה שקושי פיזי היה הרבה יותר קל. תודה. נגעת בנקודה רגישה ממש.
יקרה שאתתוהה לי
אם כולם הין משתפים מה שבאמת עובר עליהם, היית מרגישה כמה זה נורמלי כל מנעד התחושות והרגשות שלך.. אבל יש כזו סטיגמה בבריאות הנפש שממש מבינה את הקושי שלך לשתף.. יכולה לשתף אותך שמה שלי מאד עוזר כשקשה לי וכשאני מרגישה חריגה בנושא כלשהו, זה לראות סרטונים של אנשים שמתמודדים עם אותו דבר, זה כל כך מנרמל ומרגיע אותי.
יש הרבה הרצאות טד על אנשים מדהימים שמתמודדים עם דיכאון ואובדנות. יכולה לשלוח לך קישורים אם את מעוניינת..
ומבטיחה לך שאת לא לבד! וששיתוף גורר שיתוף.. כלומר כשאת תצליחי להפתח ולשתף, כמובן רק באיזור הנוחות שלך ואם תרגישי מוכנה, יתחילו להדהד באוזנייך עוד שיתופים רבים של סביבתך שתתן בך אמון מהמקום הפצוע שיכול להבין ללא שיפוטיות..

אם אני נשארת באיזור הנוחות שלי אזבאורך
אני מרגישה בדידות איומה, ושהקב״ה מתאכזר בנו. ושכואב לי בטירוף. אתן צריכות להכיר אותו. הוא הילד הכי מתוק עלי אדמות. לב שאין דברים כאלה. הוא פשוט טוב וטהור. והוא בסבל כזה נורא. הוא כזה קטן הוא סוחב איתו ככ הרבה כאב וסבל. זה מקומם לראות סבל כזה בילד כל-כך חסר ישע. וגם זה קשה לי כי כל החיים אני רוצה לעשות טוב ומנסה להיות אדם טוב. וה׳ מתאכזר. וכואב לי ובכיתי כל היום. ואת הכל כבר אמרתי לה׳. הכל. אתן לא מבינות כמה בכי שפכתי היום בכלל ועכשיו בפרט. ואני לבד בחוץ במקום ללא טישו. בוכה את נשמתי.

מה יכול לעזור לך?באורות
כרגע מילים טובותבאורך
בגלל זה אני כותבת כאן
וקראתי שוב את הודעתך הקודמת עכשיו ותודה שוב עליה ממשבאורך
טיפול אנחנו עושים
לראות ולהתמקד בטוב אנחנו עושים
אופטימיות אנחנו עושים,יש לנו את זה בכללי
לנסות להקיף את עצמינו אנחנו עושים,כמה שינתן
לנסות להתאוורר אנחנו עושים
להתפלל עושים

עושה.עושים.. עכשיו אני רק מבקשת לכאוב.כי כואבבב.כואב כמו שאי אפשר לתאר במילים.ואני כמו עני מבקשת ממי שיכולה לתת חיבוק ולעטוף.אני נשברת אחרי חודשים של גבורה (גם בכי,אבל בקטנה יותר).מבינה?
יש לי דמעות בעינייםחולת שוקולד
כמה זה קשהההה, מבינה אותך כ"כ כ"כ!
אתם מרגישים שיש התקדמות?
יש לכם מושג מה השורש של כל זה?
אולי תנסו מח אחד או משהו בכיוון

(שואלת בזהירות- יכול להיות שעברת קשיים נפשיים בהריון שלו וזה קשור לזה? מח אחד יכול לגלות את זה ולטפל)
תודה חולת שוקולדבאורך
על ההזדהות. מדלגת על השאלות ברשותך.מעריכה את הרצון לעזור.והדמעות שלך נגעו בי.
ברור שלא התכוונתי שתעני, רק שתחשבי על זהחולת שוקולד
אה.אוקיי סליחה.תודה שוב 🌷באורך
אני בוכה כשאני קוראת אותךנשימה עמוקה
כמה צער את חווה. אני שולחת המון חיבוקים. אין דבר שלם מלב שבור
תודה רבה רבה (בוכה)באורך
❤❤הרקולסית
באמת העולם מרגיש כל כך לא מובן ולא הגיוני ולא פיר
כאב של ילד זה כנראה הדבר הכי קשה בעולם
וואי אחותיתוהה לי
את מפלחת לי את הלב, את כל כך צודקת, זה סבל בל יתואר ששום ילד לא "צריך" לעבור. זה קשה קשה קשה לראות ילד קטן סובל, ועוד הילד שלך שכמו אמא לביאה את רוצה לגונן עליו מפני כל הרע והכאב ואת לא יכולה..
אבל את עושה בשבילו את החסד הכי גדול, את מושיטה לו יד בשעת צרה, נותנת לו כוח וכלים. את לא יכולה למנוע ממנו להתמודד אבל את כן יכולה לאהוב אותו,לחמול עליו, לתת לו כוח. יואו, כמה שאת מרגשת אותי.
קרעת לי את הלב... באורך יקרהחדשה ישנה
אני ממש יכולה לחוש את הלב שלך שותת דם של צער. , כאב, תסכול, פחד מהלא נודע, דאגה, רחמים....
אני שולחת לך חיבוק סופר-חזק ומוחץ ומנחם...
אני לא יודעת מה את בדיוק עוברת עם הילד, אבל הכי מבינה אותך בעולם שפיזי יותר קל מנפשי, יש פה התמודדות עם רובד נוסף של ה'לא נעים'.

הבכי שלך יחד עם התפילה לה' כ''כ חשובים ומשחררים... תישעני על ה' בכל הכח, כי רק ממנו תבוא הישועה. ומי שהביא לך את זה הוא יקח את זה מכם בקרוב , אמן!!
מבינה את הפחד שלךoo
תגובות של אנשים שלא מבינים ובעיקר מאנונימי יכולות לפצוע.
מאחלת בשבילך הרבה בריאות וכוחות
ממש תודהבאורך
נכון, קושי פיזי הוא קל יותרחולת שוקולד
ושקוף פחות, וגם יותר נעים לדבר עליו (מהצד שלך ומהצד של הסביבה) ולהתמודד איתו מבחינת הסביבה
אבל בסוף אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד ולא אשמים בקושי הנפשי, ואם נהיה מספיק חזקים מבפנים ונבין שאנחנו נורמלים והיחס של החברה נובע מסטיגמות מטופשות נצליח לסנן תגובות לא ראויות ולקבל את התמיכה שכ"כ כ"כ נצרכת במצבים כאלה
ווי חיבוקים ונשיקותהרקולסית
המשבר שלי בשילוב עם המשבר שלי גורמים לי לבכות עכשיו. יש דברים כל כך כל כך כואבים וכל כך כל כך קשים.
מאחלת לך שיהיה לך כח להרים כל פעם רגל אחת ולפסוע פסיעה אחת וכל פעם לעשות רק את הדבר הנכון הבא.
חיבוקים
בכיתי איתך בחזרה יקרהבאורך
תודה ושנזכה לרחמים
שולחת חיבוק ועוד חיבוק ועוד אחד והמון כוח!❤מק"ר
תודה רבהבאורך
את אמא גדולה!!! וגיבורה!!!תודה לך ה' 🙏
וה' יתן לך עוד המון כח. מכאן יש לכם רק דרך אחת, והיא לעלות!! ואתם תעלו ותעלו אתם תעברו את זה בעז"ה .
תדמייני לך בראש את התקופה הבאה בעז"ה שאתם אחרי הכל...
מתפללים עליכם וחושבים עליכם ❤❤❤
תודה ואמןבאורך
ושוב תודה
וואו אהובה, את נשמעת כזו גיבורה. מתמודדת עם נסיון כלShirush
כך קשה. נכון שאף אחד לא שאל אותך אבל את פשוט גיבורה. ומותר לך לבכות ולשאול שאלות. מבעד למילים הקשות שלך שגם בי עוררו את הדמעות שומעים את העוצמה שבך. אני מאמינה באמונה שלמה שתגיעו אל הטוב. שולחת לך חיבוק ענק ומתפללת שיהיה לכם רק טוב.
אמן! תודה על כל המילים האלה!באורך
מחבקת ומשתפת_עדינה

היי יקרה, אני קוראת יחסית חדשה בפורום, לא מכירה אותך ואת הסיפור שלך ולרוב לא מרבה להגיב כאן.
קודם כל רציתי לחבק ולומר שאת לא לבד, שאת גיבורה ומדהימה.
משתפת שבעצמי סבלתי מאובדנות וב"ה היום אני נשואה באושר ובהריון מתקדם. לומדת, מתפקדת, מחייכת ואוהבת את החיים. ככל הנראה אם תפגשי אותי וגם אם תכירי אותי לעומק לא תוכלי לנחש שזו הייתה התמודדות מתמשכת שלי במשך שנים. 
מחזקת אותך על השיתוף של הקושי, תני לו מקום. אני באמת ובתמים מאמינה שאחד הדברים שסייעו לי היה לקבל את הרגעים של הנסיגות והשבירות, לא לנסות להילחם בהם ורק להשתדל לזכור שהם חולפים. 

מאחלת לך הרבה כוחות נפש, הרבה אמונה ורגעים של טוב.
חיבוק

עדינה יקרהבאורך
תודה ענקית על זה.
מתפללתרסיס אמונה
ומחבקת ודואגת גם לך בסיפור המורכב הזה..
מלא כוחות
הלוואי שהייתי יכולה לעזור יותר.
תודה ממש על זהבאורך
יקרות תודה שהייתן כאן אתמול איתיבאורך
כשבכיתי את נשמתי והתרוקנתי עד הסוף
זה פינה מקום לכוחות חודשים כדי להמשיך בדרך, במסע המורכב הזה.
קמתי בסדר היום (מאוחר ועם עיניים נפוחות ושקיות כהות מתחת לעיניים מרוב כל הבכי של אתמול).
תודה שוב. עשיתן איתי חסד חשוב וגדול.
מהממת את 😘😘תודה לך ה' 🙏
חושבת וחושבת עלייך מאתמולמיואשת******
מנסה לישוב מה הכי יעזור, איך לתמוך בך, איך לשלוח אהבה
ומבינה בסוף שאין לי מילים מנחמות או חזקות או עוזרות. ואני לא יודעת איך לעזור לך. עם כל האהבה והרצון שלי, לא יודעת . רק להתפלל יודעת. ולחבק.
ואת בעצם חווה אותו דבר מול הילד שלך, אוהבת עד אינסוף ולא יכולה לעזור. רק להתפלל ולחבק. ואיזה תחושה קשה זה כשיש בעיה לילד ולא יכולים לתקן. נוגד את כל המהות שלנו כאימהות. קורע אותנו מבפנים פיסה פיסה.
בא לי לחבק אותך חזק
לאחות
להדביק
ללחוש לך באוזן ולצעוק בקול גדול- ה׳ אוהב אותך!! הוא כאן! הוא איתך!! ועוד מעט, ממש עוד מעט אור גדול יאיר ואת תראי אותו. את החיבוק שלו.
אל תעזבי ידיים. הטוב יגיע
💕💕💕💕
תודה רבה יקרה שחשבת עלי ככהבאורך
האמת היא שדווקא בתור אמא (או אבא) יש אינספור ואינסוף דברים לעשות בהקשר הזה, כדי לקדם אותו. כדי להציל אותו. זה מן הורות ב-200%. חיפוש ומחקר אחרי טיפול הכי מדויק, איבחונים וטיפולים בעצמם, המון המון לחזק אותו, לחבק, להרגיע, לתמלל, לנרמל, לעודד, לחזק, להאיר,לשדר אמון עוד ועוד. המון חשיבה עם בעלי. המון חשיבה והושטת יד כדי לבנות לעצמנו מעגל תמיכה (זה לא משהו שנבנה מעצמו לבד, בגלל שזה לא יכול להיות מידע ציבורי כמו במקרה של יולדת שאנשים מתגייסים מעצמם). שיחות חשיבה עם דמויות מטפלות, עם צוות ביה״ס. עבודת המידות שלנו. יצירת חוויות משפחתיות חיוביות. המון שחנשים עם הילד בשעות לא שעות. ותפילות. דומה להורות רגילה על פניו. אבל בפי כמה וכמה יותר אינטנסיבי.

ותודה רבה ממש על החיבוק והתפילות. זה מה שאני הכי זקוקה *מכן*,חברות שלי.
וואואני מושלמת
קוראת את השרשור הזה רק עכשיו הגרון נחנק והנשימה נעתקת. אבל מלאת התפעלות ממך איך את מגיבה לכל תגובה נותנת תחושה טובה אישית לכל אחת ..... מאחלת לך שבורא עולם יתן לך גם תחושה טובה לכל ההשתדלות שלך וישמח אותך באמת כי רק הוא יכול לשמח...
...
אמן, ממש תודהבאורך
וואו זה אימהות על ספידיםמיואשת******
בקושי אני שורדת יום יום רגיל לגמרי!
מעריצה אותך
משהו כזה כןבאורך
תודה יקרה.
זה בעצםבאורך
הורות של משפחה עם ילד עם צרכים מיוחדים (ככה אני מתחילה לראות את זה) + הפחד והמתח סביב הנושא איתו אנחנו מתעסקים.
יקרה מהממת![סתם אחת]
הרבה זמן לא מגיבה פה..
אבל קראתי אותך ופשוט כואבת איתך כלכך.
וכלכך כלכך רוצה לחבק אותך. חיבוק אמיתי וחזקקק ואוהב!!!❤
מתפללת איתך להמון כח ורק טוב!
מעריכה ממש..
תודה ממש ממש. מעריכה מאד.באורך


בוז
זה קשה כל כך...
חשוב שתדעי שזה בשום פנים ואופן לא אשמתך או בגלל החינוך שלך... זה תקלות בחיווט במוח, זאת בעיה קשה אבל היא לא בגללך...

זאת התמודדות נוראית ומלאה בצער איום, ופחד עצום, ואין לי איך לנחם...

המון המון בהצלחה. בטח אתם מטפלים בו בכל מה שאפשר ולא זקוקים לעצות.
רק חיבוק, אני מניחה. והערכה עצומה.
תודה ממש שכתבת, ועל כל מה שכתבת.באורך


אין על מה. מגיע לך רק טוב, בעז''ה עוד תראו ממנו המון נחתבוז
אמן!באורך
הייבבוקר
אני חדשה פה ולא מכירה את הסיפור. אבל בתפקידי עובדת סוציאלית ועבדתי בתחומים לא פשוטים עם ילדים שעברו ועשו הרבה.
יכולה להגיד לך שהמקום של ההורים הוא תמיד כל כך כל כך קשה ומורכב. מעריצה את הכוחות (והחוסר כוחות), והיכולת לזהות כשאת צריכה אוויר לנשימה.
אתם מכירים מישהו שעבר משהו דומה? לפעמים לדבר עם מישהו שבאמת מבין מה אתם עוברים יכול מאוד לעזור.
עד אז חיבוק.
תודה רבה. לצערי אני לא מכירה הוריםבאורך
שעברו את זה ונמצאים היום במצב טוב (הילד וכל המשפחה). זה חסר לי מאד כי זר לא יבין ויש רגעים של יאוש שקשה לתאר.
אם מתאים לך לדבר בפרטי אולי אוכל לעזור..בבוקר
שלחתי לך,תודה רבה!באורךאחרונה
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.
מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:אחרונה
יודעת להגיד?
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשוניתאחרונה

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקקאחרונה
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
😱😱🫂🫂🫂רקאני
לראשונה בחיי טבילה כשהבעל במילואיםבאתי מפעם

אמאל'ה, זה הזוי.

לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.

עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים  ,  מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ... 

מצטערת לשמוע♡יהלוםנוצץ

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

חיבוק ענק יקירתימדברה כעדן.אחרונה

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקהאחרונה

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה


לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

 

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

לבן שלי היה כל עוד ינק16210
מסתבר שרגיש ברמה מסוימת לחלבי וברגע שהפסיק לינוק ( אני אכלתי חלבי לא עמדתי בזה.. ) ולאכול חלבי עבר לו.

אולי יעניין אותך