שרשור חדש
רק לומר שהפכתם להיות הפורום המועדף עלי!!בהשתדלותי
אם בא לי קצת לצחוק...

השירשורים פה אחד אחרי השני... קטנים... (*צינזורה*)

אומנם לא משתתפת פעילה, אבל נהנית לקרוא ולצחוק על הפדיחות שהאדימו אתכן בכיף עם בעלי😁😅

תגובה של מוש בעוד 3.. 2..בהשתדלותי
תגובה של מוש בעוד 6...7.....השם בשימוש כבר
שעות!!
מקסימה שאת! צוחקת על הפדיחות שלנו ולא משתפת מעצמך?אין לי הסבר

שמחות לשמועאפאטי

האממבהשתדלותי
מי אמר שלא שיתפתי😎
תשמעי... כתבת "אומנם לא משתתפת פעילה"אין לי הסבר

אז הסקתי מסקנות

 

ונראלי מוש עשתה בחכמה והלכה לישוןחושף שיניים

חחבהשתדלותי
לא התעמקתי בהודעה של עצמי 😅


באמת חכמה מוש. תהיו מוש
ריכלו עלי פה בהעדרי, מה?? תיקון קל: לא "הלכתי" לישון,השם בשימוש כבר
העייפות הילכה עלי וסחבה אותי לשנת לילה קצת מוקדמת. בלי שכמובן עשיתי כלום בבית.. בלי שבישלתי לשבת.. אבל לא נורא, היום נסתער.
חח אז בעז"ה גם לא "תבשלי"בהשתדלותיאחרונה
התבשילים יתבשלו מעצמם ואת תמשיכי לישון בכיף
מסכימהההרק להודות
זה תמיד טוב לצחוק על חשבון אחרים.. אולי תשתפי אותנו גםהשם בשימוש כבר
בפדיחותייך??
צריכה עזרה.. גילחתי אתמול עם סכין במפשעה ומגרד לי נוראאת תראי

למישהי עצות איך להקל על הגירודים??

תודה רבה רבה

היה שרשור פעם. תעייני בו...אין לי הסבר
אלוורה, להתקלח עם קצת מרכך שם עוזר (בצד החיצוני).anonimit48אחרונה
להבא חשוב שתהיי עם סכין טובה וגם תעשי את זה בעדינות כדי לא לפצוע את השערה ואז את עצמך
כאבי גב תחתוןEm91
היי, כל פעם לפני מחזור יש לי כאבי גב תחתון חזקים מאוד
עשיתי הפרייה לפני 10 ימים... האם לאבד תקווה ולהפסיק עם התמיכה? או שזה יכול להיות סימן להריון? מישהי חוותה? אשמח לשמוע תגובות לכאן או לכאן
יכול להיות גם וגם ,anonimit48
באופן כללי תסמיני הריון וטרום מחזור מאוד דומים לצערנומיקי מאוס
רק סבלנות ותפילות.. לא לאבד תקווה.
בטח שלא להפסיק תמיכה בגלל תחושות. זו שאלה רפואית

בשורות טובות!!
אמןןןEm91
לא מפסיקים תמיכה לפני בדיקת דם. אף פעם.מיואשת******
זה הכלל וזהו. לא הולכים לפי תחושות למינהן.
שיהיה לך בהצלחה רבה! 💕
תודהEm91
אם לא אקבל בלילה, אעשה מחר בדיקה אפילו שזה יום 11 ולא 12 כי אני לא אוכל לסבול את המתח כל השבת. מקווה לטוב בע"ה!
אבל זה לא אמין ב11מיואשת******
תעשי אם בא לך אבל אל תפסיקי בדיקה בשום אופן עד יום ראשון ותעשי שוב בדיקה חוזרת!
אם את רוצה תמיד תוכלי ללכת ביום שישי למעבדה פרטית ולשלם
צודקתEm91
החלטנו בעלי ואני לעשות בראשון ולהמשיך עם התמיכה כמובן. תודה על העזרה!! אעדכן.
שיהיה בשורות טובות לכולנו אמן
בשורות טובות. מקווה שתתבשרו במהרהanonimit48
אמן תודה!!!Em91
איך מחשבים 12 יום?Em91
אם עשיתי את ההחזרה ב5/7? מתי עוברים 12 יום? מחשבים גם את היום של ההחזרה?
למען ההגינות, לא התאפקתי ועשיתי בדיקה ביתית עכשיו ויצא שלילי.
זה עדיין מוקדם, וגם לא בדקת בבוקר!anonimit48
בדקתי גם היום בבוקרEm91אחרונה
יצא שלילי, בכל זאת הלכתי לעשות בדיקת דם. עדיין מתפללת!
אז אימצתי פטנט (מהמנקות בבית חולים ) חייבת לשתף!אם_שמחה_הללויה
לשפוך מים עם חומר מהנטלה ולגרוף , אח״כ לאסוף את המים המלוכלכים לתוך יאה ולשפוך לדלי. כל זה בלי להתכופף כמעט ובלי לסחוט. אח״כ להעביר סמרטוט יבש.
מושלם לרצפה שמתלכלכת על בסיס יומיומי
לאחרונה גיליתי את הפטנט הזהלבי ובשרי
בשביל לנקות קיא 🥴
לא יותר פשוט להעביר סמרטוט רטוב?אמא גם

תמיד מסתבכת כשמנסה עם היאה

נשפך לי וזה

יעה. נדמה ליאמא גם


בדיוק באתי לכתוב... יעה. יכול להיות גם יאה, בהחלטהשם בשימוש כבר
אני ב״משכב לידה״ אחרי קיסרי..אם_שמחה_הללויה
משתדלת כמה שפחות להתאמץ..
גם על השטיפה הזאת היה לי מצפון
נכון!!אמא גם

מצפון בהחלט. תנוחי!

לי יותר קל להעביר סמרטוט בכל מקרה

 

אבל כלאחת מה שנוח

וואי חמודה תנוחי קצת אחרי לידה...רעותוש10
הלכלוך לא יברח (לצערנו...)
ממוש אחרי ניתוח את עוד לא אמורה לעשות את זהההההאורוש3
מהר להביא עזרה
אתן צודקות בהחלט!אם_שמחה_הללויה
העזרה שאני יכולה להרשות לעצמי זה פעם בשבוע..
היה פה שרשור למתנה ליולדת..בלי ספק הייתי בוחרת בעזרה בנקיון שתבוא אליי מישהי כל יום בית נקי עושה לי טוווובב
תמצאי לך נערה צעירה בגיל יסודי...רעותוש10
שתגיע ממש בקטנה חצי שעה בסוף יום לשטוף את הכלים, לטאטא ולהתכופף במקומך להרים כל מה שצריך

תאמיני לי זה לא יעלה הרבה, והצעירות פחות מנוסות אבל יותר חרוצות וזורמות (לפני שיא גיל ההתבגרות....)

גם אם את לא בטוחה שזה מתאים לך, תנסי 2-3 פעמים אם היא תכיר את הבית זה בכלל יהיה טוב
מרגיש לי לא מתאים לילדהאמא גם

בעיקרון זה עוד לא גיל שמותר לעבוד בו

אז בקטנה בייביסיטר, מילא

אבל ממש עבודות ניקיון,נראה לי לא מתאים

זה זה נשמע בסדר, התכוונתי לילדה מגיל עשר ומעלהרעותוש10אחרונה
וזה לא ממש ניקיון אלאמיותר סדר וכד'
לטאטא ,
להרים צעצועים ודברים מהרצפה ולשים במקום (הכי סיוט אחרי ניתוח להתכופף אם מישהי תרים לה הכל על השולחן והיא תסדר זה יהיה מעולה)
לשטוף כלים בקטנה, לא לצחצח סירים, אלא כמה צלחות כוסות וכו'

אם זה כל יום זה עוזר מאוד מאוד לשמור על הקיים

אני הייתי שמה ערימת כביסה ליד הפתח של המכונה ומכוונת את המכונה,
הבת שלי הייתה מכניסה ומדליקה כי לא הייתי מסוגלת להתכופף
והנערה תלתה כביסה..
ככה התלבשנו איזה חודש
נוטרילון טעות בכמותקרן84
הי
אני חושבת ששמתי בטעות 4 כפות במקום 5 על 150 מים.
מה ההשפעה של זה?
לא קרה שום דבר משמעותי. להבא תקפידי והכל בסדר🙂השם בשימוש כבר
זה בסדר גמוראת תראיאחרונה


אוף עצוב ליאניחדשהכאן
הקטנטני בן 5 חודשים
אני בתחילת הריון עם היפרמאזיס קשה לא מסוגלת לדבר לא לאכול לא לשתות ממש כל היום מושבתת
אני איתו כל היום עד הערב שבעלי איתו
עד לפני ההריון היתי משחקת איתו מצחיקה אותו מדברת איתו דואגת שלא יהיה לו משעמם
אז מאז שאני ככה חצי בנאדם הוא פשוט רוב היום משחק עם עצמו באוניברסיטה והאמת שהוא כבר איבד עניין ולרוב הוא סתם שוכב עם השמיכי ומשתעמם ובוהה באוויר
על המשטח בבטן הוא מתבכיין ולא רוצה להיות
אז אני נאלצת לתת לו להשתעמם אפילו לדבר איתו אני לא מסוגלת
עד שמגיע הערב ובעלי קצת יותר מפעיל אותו כפיצוי ומדבר איתו והכל(בשפה אחרת)
אני ממש מפחדת שאני פוגעת לו ככה בהתפתחות ושבקצב הזה אפילו לא ידע לדבר עברית(כי בעלי מדבר איתו שפה אחרת) עצוב לי שהוא ככה משתעמם אבל מצד שני אני באמת לא מסוגלת לעשות כלום אני מנסה לשרוד בעצמי
מהצד ההתפתחותי בנתים הוא מפותח יפה ממלמל ״אמא אמא״ כל היום מתהפך משתי הכיוונים וקצת זוחל
אבל אני מפחדת שהכל יעצר בגלל שאין מי שידחוף אותו כמו פעם
מה לעשות??
קודם כל תפסיקי להאשים את עצמךאו מיי גאד
את עוברת תקופה קשה בטירוף,
ומה שעובר עליך עובר על כל בני ביתך. זו "גזירה" סביבתית.
את יכולה לתת רק מה שאת יכולה לתת. וה' יתן את השאר. הוא השותף השלישי...

הסירי דאגה מליבך, וזה לא שאי אפשר להבין אותה, היא פשוט לא מיטיבה איתך
תאמיני בה' ותתפללי שהתקופה הקשה תעבור, ושהכל יהיה בסדר עם כולם.

אולי כדאי בנוסף, כדי שתהי רגועה, לקרוא לאחיות, גיסות או אחינית שתהיה איתו קצת במהלך היום.
כדי שיקלו עליך, וישוחחו איתו קצת...

העיקר, אל תדאגי, יש לך מספיק עומס ❤
מהממתמרווה כחולה
זה מדהים שהוא אומר אמא בגיל חמישה חודשים! וזה בסדר גמרו, זה מצב זמני ועובר, אני לא חושבת שזה יפגע לו בהתפתחות. בגיל הזה הרבה יותר ממה שלומדים שפה לומדים תקשורת.
זה לא משנה באיזה שפה מדברים איתו, הקטני לומד לתקשר, לזהות צלילים, להבין שלדיבור יש משמעות, לקחת תור בשיח (ממלמל בתגובה לדיבור אליו), להבין שאם הוא משמיע קול מתייחסים אליו. כל זה בסיס ללמידת שפה אחר כך ואת זה הוא מקבל גם במצב הנוכחי אל תדאגי יקירה!
מה עם לשלוח לכמה שעות למטפלת?מיואשת******


קודם כל חיבוק!!!חיהל'ה
בתור היפראמזיסית... מבינה אותך מאוד!!!!
את חייבת להפסיק להאשים את עצמך מצד אחד, ומצד שני בשבילו ובשבילך - לחשוב על פיתרון שבו הוא לא יהיה רק איתך כל היום בבית...
שאפו שאת שורדת בכלל ומצליחה לטפל בו - גם אם לא להתייחס..
מה לגבי מטפלת?
הכל בסדראמא גם

אם הוא רגוע על השטיח ולא בוכה אז בסדר גמור. הם לא צריכים כל כך הרבה בגיל הזה

ילדים כאלה לפעמים הולכים למטפלת בגיל הזה, והם מתפתחים יפה מאוד לבד בלי שכל היום דוחפים אותם לזה. יש להם בפנים כוח רצון חזק להתפתח.

במיוחד אם בעלך בא בערב ומשחק איתו וצוחק איתו

בטוחה שאת מטפלת,מאכילה ומחליפה טיטול. ומחייתכ ומנשקת. זה מספיק כרגע.

 

הוא לא בוכה הוא משתעמם עם עצמואניחדשהכאן
כמובן שאני מאכילה מחליפה והכל
אבל האמת מחייכת בקושי בקושי מצליחה אולי פעם פעמיים מזויף כדיי שיחייך גם
מנשקת גם בקושי כי אחרי שמקבל טיפה תשומת לב הוא בוכה שרוצה עוד תשומת לב
בעיקר בערב אני מרשה לעצמי לתת לו מלא תשומת לב ואהבה כי אז שהוא מתבכיין שרוצה עוד אז אני מעבירה אותו לבעלי שיתן לו
איך הוא מגיב כשהוא משתעמם?אמא גם


עונהאניחדשהכאן
שוכב עם השמיכי בפה ומסתכל על התקרה ואז על הקיר ואז עליי..ואז על החיות באוניברסיטה.. ונוגס שוב ושוב בשמיכי.. וככה שעה ועוד שעה..
ויש לו ים צעצועים ומשחקים והוא מסרב לשחק כנראה הוא כבר מיצא אותם
אנסה לחפש לו דברים אחרים שימשכו אותו
שימי דיסק עם שירים. חשוב לשמוע קולותמיואשת******


בעיקרון האוניברסיטה שלו עושה קולות של מוזיקהאניחדשהכאן
כל מיני צלילים מנגינות
וגם יש בה אופציה של מנגינה עם קולות של חיות(פיל, קוף, כלב וכו)
זה מספיק?
עדיך ממש שירים עם מיליםמיואשת******
שירי ילדים נחמדים כאלו, כמו הופ
עוד הצעהאמא גם

עכשו חופש ויש הרבה נערות בחופשה

אולי לנסות ששעה ביום תגיע ילדה לשחק איתו כשאת שם משגיחה

תדבר איתו,תצחק איתו, אולי אפילו טיול קטן בעגלה 

וזה יקל עלייך, גם בקטע של המצפון,וגם כי תוכלי לנוח

וגם,את בתחילת ההריון,עוד יש סיוכוי שתשתפר ההרגשה

חושבת שחשוב למצוא מישהו שיתייחס אליו במהלך היום..ישועת ה' כהרף

אפשר להביא מישהי בשכר..

אפשר אמא, אחות, גיסה, שכנה..

מי שיש ואפשר..

הייתי אפילו חושבת על ילדה קטנה של שכנים.. גן חובה והלאה שיכולה בהשגחתך לשוחח איתו, להצחיק אותו, לשחק איתו "קוקו", לגרות אותו לזוז..

להתייחס אליו, לדבר איתו, לשיר לו, לנהל איתו דו שיח (חילופי קולות)..

זה חשוב להתפתחות שלו, להתפתחות הקוגנטיבית, להתפתחות הרגשית, להתפתחות התקשורת ועוד..

יכול לקרות שאמא לא מרגישה טוב.. את לא אשמה בכך.. אין לך בחירה..

אך, צריך מי שימלא את החסר הזה..

קצת זמן בערב זה לא ככ מספיק להתפתחות..

בהצלחה!!

מצטרפת לדבריםזוגית +


אוף האמת ממש נלחצתי עכשיואניחדשהכאן
אין לי ככ את מי להביא גם אם זה בתשלום
יהיה קשה לי לסמוך על מישהי שאני לא מכירה
וקרובות משפחה אין ככ
אוף אני פשוט ינסה בשארית כוחותי לתת לו את התשומת לב והיחס וזהו
למה שלא תביאי מישהי הביתה?מיואשת******

ככה את בטוחה שהכל בסדר והם תחת ההשגחה שלך.

אין לי את מיאניחדשהכאן
ואין לנו תקציב להביא אדם זר
במצב היום יש מלא בחורות שלא יקחו הרבהמיואשת******
אפילו שעתיים ביום נערה בת 15 שתשיר לו שירים תיקח אותו לטייל,׳שחק איתו על הבטן. זה הוצאה הכרחית. באמת שכן.
💕💕💕
נכון מאודלאה1234
חייב שתביאי לו מישהי שתתייחס אליולאה1234
את לא אשמה במצב שנוצר אבל גם הילד לא. וחוסר יחס בגיל הזה קריטי להתפתחות נפשית ותקשורתית תקינה
לכן תשקיעי ותביאי נערה או מטפלת, אפילו בתשלום. אם תמצאי מישהי בחינם מצוין ואם לא אז אין ברירה אלא לשלם. נגיד אם תינוק לא יונק את קונה לו מטרנה, נכון? את לא אומרת "אין לי תקציב" אז אותו דבר גם כאן. כרגע בלי כוונה רעה מצידך אבל נגרם לתינוק נזק נפשי וחבל.
נשמע לי שזה ממש חשוב בשבילךאמא גם

את במצב שקשה לך נורא

גם פיזית וגם נפשית

את זקוקה עכשו לעזרה,זה ברור

נערה,יש סיכוי שתמצאי מישהי קבועה. הן עכשו פנויות. באמת שאפילו ילדה בת עשר ששעשע אותו כשאת שוכבת על הספה או במיטה,יהיה טוב. 

 

תרגיעי את המצפון שלך דחוף rivki
א. אם הקטנצ'יק עושה את כל מה שתיארת בגיל 5 חודשים- הוא סופר- מפותח!
ב. תינוקות לא מתפתחים, כי מישהו 'דוחף' אותם לזה. יש להם דחף מולד לחקות אותנו. ואין מושג 'להשתעמם' בגיל 5 חודשים כשכל המציאות עדיין חדשה. מספיק שהוא רואה אותך בסביבה, זה כבר 'מפתח' אותו.
כמובן, אני לא מדברת על מקרים של הזנחה כשמשאירים תינוק לבכות ולא מתיחסים.


לסיכום, את לא צריכה להיות צוות בידור. בורא עולם נתן לך ילד נוח ובעל שעוזר כדי שתוכלי לעבור את החודשים הקשים האלה בשלום. תהיי רגועה וטפלי בעצמך!
אני כשהייתי חולה עם תינוק יונק ולא היה לי עזרה..רעותוש10אחרונה
קרה לי כמה וכמה פעמים

הייתי שמה מזרון על הרצפה ושוכבת ליד התינוק,
ככה הןא רואה אותך ואפשר לשים עליו יד ולטטף אותו או לנענע לו את המשחקים או לשים אותו לשכב עליך על הבטן או שאת שוכבת על הצד ונותנת לו כאילו לטפס עליך מהצד

אפשר לשים דיסק עם שירים שישמע קצת קולות אנושיים או אפילו שיעור שאולי יחזק אותך (משהו לנפש לא משהו עיוני) ממליצה על הרב לסרי שזה קליל ומצחיק או על הרב יגאל כהן שזה ממש מחזק באמונה
טוב.. אז עשיתי את זה.. לא מאמינה..באר מרים
בהמשך לכל הדיונים בימים האחרונים על שיחות לקראת גיל ההתבגרות..

אקדים ואומר - אצלי הגדולים הם בנים והם דוסים ממש..
ועם כולם באיזשהוא שלב יצא לבעלי או לי להסביר להם על כל ענייני הגוף והקשר הגופני בין איש ואשה. אצל חלקם בעלי לימד תוך כדי לימוד גמרא או משנה (כולל בן אחד שבגיל 11 למד מסכת יבמות ונתקל בביטויים של העראה וגמר ביאה ומכחול בתוך שפורפרת ובעלי היה צריך להסביר לו הכל) ואצל חלקם מתוך מענה לשאלות שהתעוררו.. ועם כולם זה זרם טבעי והם מרגישים ממש פתוחים לפנות לבעלי או חי עם שאלות בנושא.

בעלי גם ניהל איתם בגיל המתאים שיחות על קרי, שמירת הברית וכו.. וממש מעורב איתם בכל התהליכים הגופניים.

כרגע יש ילדה בת 11 פלוס שאני ממש משקשקת מהרעיון של לדבר איתה ודוחה ודוחה.. לא יודעת למה קל לי יותר לדבר עם הבנים מאשר איתה..

אבל שיחה כזאת עוד לא היתה לי.. מסבירה:

כתבתי כאן השבוע שבשבת באמצע דיון תורני על מעשה זמרי הבן שלי בן ה 9.5 הודיע שחברים שלו אמרו שאבא ואמא שוכבים במיטה ערומים ומעבירים דברים מאחד לשני..

אז החלטתי שצריך לדבר איתו והיום יצא לי לתפוס איתו שעה פרטית.

מסתבר שהמידע שהילד כבר ידע הוא ממש לא מעט:
(מסיים כיתה ג בת"ת ממש דוסי וכל החברים שלו ממשפחות ממש תורניות, אין לנו בבית לא מחשב ולא אינטרנט והפלאפונים ברמת חסימה ממש גבוהה ואין לילדים גישה אליהם. גם לחברים אין מכשירים לא מסוננים, יישוב ממש תורני..)

1. למדו במסכת ברכות על בעל קרי והרב הסביר להם על הזרע. איפה הוא נמצא ומאיפה הוא יוצא ושהוא צריך להגיע לתוך הגוף של האשה.

הוא היה מודאג האם רואים את הזרע או מרגישים אותו והאם זה כואב כשהזרע יוצא.

2. למדו בכתה בחומש ויקרא על נדה והרב הסביר להם שאם הזרע נכנס לגוף של האשה והיא לא נקלטת יוצא ממנה דם במשך כמה ימים.

הוא רצה לדעת האם גם לי כשאני לא בהריון יוצא דם וכל כמה זמן זה קורה..
התעניין עד איזה גיל זה קורה.

3. החברים הסבירו לו שאבא ואמא ישנים במיטה ערומים כדי שהזרע יעבור מהאבא לאשה. הוא הבין מהם דרך אילו איברים זה אמור לעבור.

היה נראה לו ממש לא נכון כי יצא לו לראות אותנו בלילה ישנים והוא יודע שאנחנו ישנים במיטה עם בגדים..

אז הסברתי לו ה-כ-ל בצורה הכי קדושה וטהורה ועניינית שיכלתי. לא זוכרת שאי-פעם הסברתי בכזאת רמה פירוט לגדולים שלי. ואין לי מושג האם אסביר ככה לבנות שלי. ממש מוזר לי שהסברתי לו על רחם, שחלות, מחזור לפני שהסברתי לאחותו בת ה 11.5...
אמרתי לו שזה נושא פרטי וצנוע אמנם קדוש אבל שלא מתאים לדבר עליו עם חברים ואפילו לא עם האחים אבל מותר תמיד לדבר עליו עם אבא ואמא.

הסברתי לו על המבנה של מערכת הרביה אצל בנים ואצל בנות: אשכים-צינוריות-ברית ואצל בנות הכל הפוך פנימה: צינור "הפוך"(הנרתיק) שמוליך אל הרחם וממנו חצוצרות ושחלות. הוא ידע שלגברים נוצרים כל הזמן מליונים של זרעונים באשכים ( הרב הסביר את זה בנושא בעל קרי). הסברתי לו שלאשה כל חודש יוצאת רק ביצית אחת ומחכה לזרע והרחם מכין ריפוד מיוחד כדי שאם ה' יוסיף לביצית ולזרע נשמע התינוק יוכל להישתל שם (כמו שמכינים אדמה לפני ששותלים וזורעים..)

הסברתי לו (לפי דברים ששמעתי מבת שבע שוב..) שה' ברא נשמה שישבה לידו בגן עדן והיתה קרובה אליו והיה לה נעים. ואז הוא חילק אותה לשניים וחצי שם בגוף שלו וחצי שם בגוף של ילדה אחרת.. ועכשיו לשניהם טוב והם לא מרגישים שהם רק חצי, אבל שיום אחד הנשמה תתחיל לחפש את החצי השני שלה ותרצה להתחבר וחזרה ואז הוא ירגיש ממש רצון למצוא את אשתו ולהיות קרוב אליה. ושכמו שהנשמות רוצות להתחבר גם הגופים מתחברים.

(הוא רצה לדעת מי שידך ביני לבין בעלי ואיך ידעתו שאנחנו מתאימים. רצה לדעת איך ידע שמי שהוא יפגוש בעתיד היא החצי השני שלו. רצה לדעת מה קורה אם מישהן מתחתן עם מישהי שהיא לא החצי ששמתאים לו והאם זאת הסיבה שאנשים מתגרשים..)

הסברתי לו שכמו שכשממש אוהבים את התינוק מחבקים ומנשקים אותו גם כשאבא ואמא אוהבים אחד את השני הם מתחבקים חיבוק מיוחד מאוד בלי בגדים וככה הזרע עובר מאבא לאמא ושזה דבר ממש קדוש ואז ה' משרה את השכינה ונותן להם נשמה.

הסברתי לו שכשהחיבוק המיוחד נעשה בין אבא לאמא נשואים, בפרטיות ובצניעות וכשאמא טהורה ולא נדה אז זה מעשה ממש קדוש אם זה נשעשה בצורות אחרות זה מעשה ממש פרוץ ואסור באיסור חמור.
ומכיוון שזה מעשה צנוע אבא ואמא לא מדברים על זה ולא מספרים לאף אחד מתי זה קורה.

( הוא שאל האם מותר לאבא ואמא להתחבק את החיבוק המיוחד בשירותים ציבוריים ומסריחים וזה עדין יהיה קדוש 😱)

אמרתי לו שאדבר עם אבא ושגם הוא ישוחח איתו על הנושא. ושידע שזה נושא ממש חשןב ושלאבכ ואמא תמיד יש זמן לשוחח איתו על זה.

הוא רצה לדעת מה יקרה אם הוא יחבק את אחותו הקטנה אז הסברתי לו בערך באיזה גיל הדברים קורים וכמובן שמותר שזה יקרה רק בין אנשים נשואים ואחרת זה איסור חמור.

מקווה שלא סיפרתי יותר מידי.. היה נראה לי שיש לו המון מידע שהןא כבר נשחף אליו ושהוא קצת מובך מהמידע ושהוא עשוי להבין דברים לא נכונים או לחשוב שאלה מעשים בזויים ואסורים אז היה חשוב לי שהמידע יבוא בצורה מסודרת ממני..

שמחתי שהוא הרגיש בנוח לשאול אותי שאלות בנושא. מקווה שירגיש בנח לחוזר אלי אם תעלינה אצלו שאלות נוספות. זה מה שהיה לי הכי חשוב.

והכי מצחיק..
אין לי שמץ של מושג למה איתו השיחה ממש זרמה אבל אני ממש לא יודעת כיצד לגשת לשיחה עם הבת הגדולה יותר.. היא יודעת מאיזה מקום בגוף התינוק יוצא. ויצא לה לראות תחבושות הגייניות והיא יודעת שהן סופגות את הדימום שיוצא משם אחרי הלידה ורמזתי לה שיש עוד זמנים שיוצא משם דם. אבל ממש לא יודעת איך להמשיך מכאן את השיחה..
ממש מקווה לתפוס בקרוב אומץ לעשות את זה.
גפ לא בטוחה האם אני רוצה להסביר לה את הכל ומוזר לי שאחיה הצעיר יודע דברים על הגוף של בנות שהיא לא יודעת.


על תחבןץושות כבר דיברתי איתה לפני שנתייםבאר מרים
היא היתה בערך בת תשע.
כשחזרתי מבית החולים אחרי הלידה היא ראתה את התחבושות בתיק שלי ושאלה מה זה והאם זה מה ששמים על הפצע שיש אחרי הלידה.

אז ניצלתי את ההזדמנות להסביר לה.
בשיחה משותפת הובלתי אותה להבין מאיזה מקום בגוף יוצא התינוק החוצה ואז הסברתי שמשם גם יוצא הדם של הפצע שיש אחרי הלידה והראיתי לה איך שמים את התחבושת על התחתונים.
רמזתי לה גם בלי להרחיב שיש עוד זמנים שלנשים יוצא משם דם ושגם אז משתמשים בתחבושת.

אבל ממש הגיע הזמן לשיחת המשך שתסביר לה מהם בדיוק הזמנים האלה ואת שאר המידע בנושא..

מצד שני הם למדו בכיתה את חומש ויקרא ואני יודעת שהמורה דיברה איתן קצת מסביב לזה.. אז אולי יש לה יותר ידע ממה שזה נראה לי..
מישהי מבינה פה בטבלאות חום השחר? אני חייבת להיות בטוחה 100%anonimit48
שמדובר בביוץ. חודש שעבר לא בייצתי... מצורפת הטבלה. שימו לך שיומיים אחרי החיובי בבדיקת ביוץ היתה עליה רק של 0.2 מעלה.
לפני שאני פונה לייעוץ אני רוצה לדעת שהכל תקין🤨
לי זה נראה ברור שכן..באר מרים
אבל אני לא זוכרת מה כתוב בספר. יש לי בבית את הספר הכתום הענק עם כל ההסברים..
אם ממש קריטי לי אסתכל בערב אחרי שילכו כאן לישון..

לדעתי השאלה הכי חשובה זה איך הטבלה מסתנכרנת לך עם המעקב הפרשות.. אם באמת זיהית יום שיא ביום או יומיים שלפני העליה, ואם את יודעת לזהות הפרשה g אחרי העליה אז יש לך וודאות ממש גבוהה שזה זה.

וגם איך זה יוצא לך ביחס למקווה.. נראה ביוץ די מוקדם.. קשה לי להאמין שאת מצליחה לטבול בזמן..
(הלוואי עלי.. מונעת עם שמפ וממש מסתבכת עם דחיה ליל טבילה.. טבלה כזאת נראית לי חלום.. אבל אם את מנסה להיקלט זה נראה ממש בעייתי..)
מה שכתוב בטבלה לא נכון מבחינת ימי מחזור (הצלחתי לטבול ביוםanonimit48
הביוץ עצמו). בדכ יש לי מחזורים של 30 יום אבל מה שאת רואה בטבלה זה דימום שהוא לא מחזור (דימום breakthrough קראתי שנקרא) בגלל שלא היה ביוץ.

לגבי ההפרשות: היו לי כביכול רק בבוקר הביוץ עצמו (אחרי הבדיקה החיובית), ואז כמה ימים לאחר מכן עוד קצת (אז מוזר...).

יודעת שהסיכויים לכניסה להריון כשטבלתי כנראה אחרי שתכלס היה הביוץ אפסיים אבל חשוב לי יותר מזה לדעת שבייצתי באמת.

לאיזה יום את קוראת בוקר הביוץ עצמו, לא הבנתיבאר מרים
יום אחרי שהבדיקה היתה חיובית (יש מתחת פלוס)anonimit48
ואז יומיים אחכ שוב היתה לי מעט הפרשה פוריה עם מעט הפרשהanonimit48
לא פוריה.
עונה לך מהנסיון שלי..באר מרים
לא מקצועית ויכול להיות שאני לגמרי טועה!

אני לא מדריכת שמ"פ ואפילו לא עשיתי קורס מקצועי אלא לימדתי את עצמי את הנושא..
אבל מתרגלת כבר המון שנים וגם קראתי ישר והפוך את הספר הכתום שלהם..

בת כמה את?

רוב השנים ההפרשה הפוריה התפתחה אצלי "כמו בספר" במשך כמה ימים עד לשיא שהיה ממש לפני הביוץ.
בשנה האחרונה (אני מעל גיל 40) התחילו לי "ביוצי פתע" בהם ההפרשה מופיעה רק ליום אחד או אפילו רק למספר שעות אבל בצורה ממש ברורה ולא ניתנת לפספוס שזאת אכן הפרשה פוריה.

אצלי במשך היומיים בערך שאחרי ההפרשה הפוריה יש הפרשה די מבלבלת שהיא רטובה אבל לא חלבונית ולא נמתחת. ועדין יש רטיבות חיצונית באיזור.
ממה שקראתי אלה הימים של הביוץ עצמו וזאת עדין נחשבת הפרשה פוריה אפילו שהיא לא במרקם חלבוני בכלל. בימים האלה הביצית יוצאת מהשחלה לחצוצרה אבל היא עדין פוריה.

בערך ביום שאחרי כן יש כמות ממש קטנה של הפרשה לא פוריה (g) והיא סימן מובהק שאכן היה ביוץ כי היא מעידה שהפרוגסטרון עולה. אם אין ביוץ הפרוגסטרון לא יעלה.

סימן מובהק נוסף אצלי שאכן היה ביוץ: מהרגע שהופיעה ההפרשה הקטנה הלא פוריה (גם אם הייא נעלמת אח"כ) הפתח של האיזור מבחוץ נהיה מאוד יבש וסגור. זה ממש בולט בניגוב חיצוני עם נייר טואלט יש ממש תחושה יבשה ומחוספסת. זה ניגוד גמור לימים שלפני כן.

כמובן שאם את גם מצליחה לזהות את השינוי בצוואר הרחם זה מוסיף לך עוד פרמטר. קשה לי להסביר את השינוי במילים אבל בבדיקה פנימית ההבדל ממש מוחש ועוזר לזהות..

בכל אופן - אם זיהית בבירור הפרשה לא פוריה במקביל לעליה בחום וכל זה יומיים אחרי שיא ההפרשה הפוריה ועם בדיקה חיובית - נראה לי שאין הרבה מקום לטעויות ולבלבולים בעניין.

בהצלחה!

מוזמנת להמשיך לשאול..
אולי יש כאן עוד שמבינות בזה..
וואו תודה על כל המידע... אשמח להסביר ואולי תאבחני חחanonimit48
אני בת 22. בלי גלולות תכף 5 חודשים. התחלתי לפני כמה חודשים לבדוק ביוץ חום גוף והפרשות כי היה לי נורא חשוב להכיר את הגוף שלי וגם ידעתי על עצמי שהמחזור שלי לא דופק כמו שעון (מגיע כל חודש ב״ה אבל פעם אחרי 30 יום ופעם אחרי 35 יום, לדוגמא).

במחזור הנוכחי- יומיים שלושה לפני הביוץ היתה לי *מעט* הפרשה שקופה אך לא נמתחת.
ביוץ הביוץ (בשבילי- יום אחרי שהבדיקה הראתה חיובי) היה לי בבוקר איך שקמתי הפרשה נמתחת מאד דלילה ובכללי מאד רטוב שם.

לאחר יומיים (שחשבתי שכבר היה ביוץ והכל), שוב הופיעה בניגוב הפרשה נמתחת אבל לאחר בדיקה גם הפרשה קרמית. יכול להיות שמדובר בשאריות של ההפרשות שהיו?

מעידה על עצמי שאין לי הרבה ימים של יובש מוחלט שם, עכשיו למשל יש לי הפרשה קרמית כזו.

בגלל חודש שעבר אני חוששת שאני לא מאוזנת כלכך הורמונלית אז חשבתי להתייעץ עם רופא ולבדוק אם אני אכן מבייצת. מציינת גם שתמיד יש לי הפרשות פוריות, כל חודש. אבל אני חוששת שהגוף לפעמים ״לא מצליח לבייץ״.

שוב תודה על התגובה המושקעת!!! באמת
אז ממש חשוב לתעקבי במיוחד אחרי הסימנים של אחרי הביוץ..באר מרים
היובש בנרתיק וההפרשה הלא פוריה, העליה בחום, תראי אם את שמה לב גם לשינויים המצב הרוח.

שימי לב כמה ימים עוברים בין הביוץ למחזור הבא.
אמור להיות בין 12-16 ואצל כל אישה מספר די מדוייק.
אם זה פחות מ10 ימים צריך בדיקה..

מנסיון שלי, בחודשים שלא בייצתי המחזור הגיע די מהר, כ 4-5 ימים אחרי יום השיא של הביוץ..
מוסיפה עוד משהו..באר מרים
את ממש צעירה..

הרצון שלך להכיר את הגוף שלך הוא דבר נהדר וחשוב!
ההיכרות לוקחת תהליך וטבעי שיקח כמה חודשים ואולי שנים עד שממש תכירי טוב את הגוף שלך ונפלא שאת נחשפת לזה בשלב מוקדם.

לגבי הכניסה להריון:
זה לגמרי טבעי שיקח תקופה עד שנקלטים ופחות משנה של נסיונות לא מעיד על שום בעיה.
אז לא צריך להיות בלחץ לגבי השאלה האם את מבייצת.

אם את פוליציסטית אז כן כדאי להתייעץ ולטפל בזה. אבל בלי לחץ..

ודרך אגב, תזוזה של חמישה ימים בין אורכי המחזורים בכלל לא מהווה בעיה רפואית. באמת שבמקרה כזה יותר כדאי להכיר את הגוף לדעת מתי הביוץ מתרחש ומתי לצפות למחזור הבא..

היתה לי תקופה בעבר שהיו לי שני סוגי ביוצים ובהתאם שני סוגי ואורכי מחזורים. הם לא היו ממש לסירוגין אז לא יודעת האם הם פעם שחלה ימנית ופעם שמאלית או לא, אבל בביוץ מסוג אחד בייצתי בערך ביום ה20 למחזור והמחזור נמשך כ 33 יום, ובביוץ מהסוג השני בייצתי בערך ביום ה11 למחזור והמחזור נמשך כ 25 יום. מכיוון שעקבתי אחרי הגוף שלי יכלתי לדעת כבר במהלך השבעה נקיים איזה סוג של חודש הולך להיות (לפעמים בייצתי יותר משבוע אחרי המקווה ולפעמים בייצתי יומיים לפני הטבילה..)
אבל אפילו זה לא נחשב למחזור לא תקין..

רק שטוב וכיף להכיר את הגוף שלך ואת הדפוסים לפיהם הוא מתנהג.

בהצלחה..

מתייגת את @קרן-הפוך שתמיד יש לה הערות רפואיות חכמות..

אולי יש לה מה להחכים את שתינו בנושא..
תודה!! אנסה בהחלט לבדוק מתי יש ירידה חדהanonimit48אחרונה
ברטיבות.
ובהחלט אני מאד רוצה להכיר את הדפוסים האלה... מרגישה שהגוף של האישה כל כך מסובך וכל כך מלא בפרטים הכי קטנים שחייב לדעת לפחות את המינימום ההכרחי ולהכיר אותו🙏🏼

נראה לי שאם אני מקבלת כל חודש אז אין סיבה לחשוב שאני פוליציסטית נכון?
באותו מחזור שלא בייצתי הוא הגיע אחרי 10 ימים מהכביכול ביוץ. בנוסף לא עלה לי החום (דווקא ירד) אז בגלל זה נכנסתי קצת ללחץ... תמיד הייתי בטוחה שאם יש דימום הכל בסדר! ואז מסתבר שזה לא כך חח (וחוץ מזה לי גם לפני חודשיים מחזור אחרי 38 יום).
סקר מהיר לאימהות של בנות שנתיים - מכנסיים או חצאית?מיואשת******

כי שוב אמא שלי מגיבה לתמונות המתוקות שאני שולחת לה- למה מכנסיים? איפה השמלה? איפה החצאית?

לא זה לא מצניעות, זה ענין של יופי

היא אפילו קנתה לי שתי שמלות כדי ש- לילדה יהיה שמלות ללבוש ביום חול

(בשבת מלבישה לה שמלות, אל תיבהלו)

 

ומה יהיה מה יהיה

המכנסיים יפות, ורודות, ג'ינס, עם סרטים ונקודות. של בנות ממש. אבל מכנסיים

שיהיה לה נוח, נו באמת 

סתם

פורקת לי

לאמא שלי אני סתם שולחת חיוך

<מחר אני אלביש לה את השמלה לכמה דקות ואצלם אותה, אולי זה יעזור>

אכן זה הפתרון...בת 30
ככה גם את תהיי מרוצה, גם לילדה יהיה נוח וגם סבתא שלה תהיה מבסוטה.
הוא פשוט לא מפסיק לבכות!!הריון ולידה2
הוא בן 4.
יש מעליו ומתחתיו אחים.
סף התסכול שלו נמוך מאוווווווווד.
בוכה ומתעצבן מכל דבר.
מתקשה חברתית.
מרביץ כל הזמן.
מעדיף לשבת בצד ולא לקחת חלק (לא בסידור ולא במשחק)
ועד שכן לוקח חלק תוך שנייה בוכה, מתעצבן, מרביץ.

הילד זועק לעזרה!

ולאמא שלו אין כוחות. לא בכללי ולא בשבילו.

מה עושים??
צאי איתו לסיבוב ברגלמיואשת******

בחוץ יותר קל.

הוא צריך איוורור ואמא

את צריכה אוורור ולהיות איתו

תספגו שמש

תלכו לקנות כמה עגבניות אצל הירקן או שוקולד קטן בסוד בשבילו במכולת

 

חיבוק. ממש קשה להיות אשה, להיות אמא, ולהיות אמא בקורונה זה בכלל!!!!!!!!! חיבוק

שכחתי פרט חשוב...הריון ולידה2
אנחנו עוד מעט עוברים דירה.
כל הבית על ארגזים.
ואין לי זמן בכלל.
עשר דקות ביום? קניות שאת ממילא עושה?מיואשת******

באמת שזה יכול לעזור. את בטוח יוצאת פעם ביום לאן שהוא לא? פשוט קחי אותו איתך ותני לו מלא נשיקות בדרך וקובית שוקולד.

אנחנו גרים ביישוב קטן. אין מכולת.הריון ולידה2
בעלי עושה קניות בדרך חזור מהעבודה.
וכן, גם 10 דקות בקושי יש לי. בהתחשב בעובדה שיש עוד ילדים ותינוק קטן בבית ואי אפשר להשאיר אותם לבד. בקושי לשירותים יש לי זמן..

לא יוצאת בכלל..
אוףףף.ממש מתסכלאחתפלוס

מקווה בשבילך שישתנה המצב לטובה מהרררר

וואו ממש קשה. חיבוק גדולמיואשת******


וואו מוכר ממש !רעותוש10
אני יוצאת עם מנשא לטיול "עד סוף הרחוב וחזרה" רק כדי לשמור על השפיות...

מה עם חברים, אולי להזמין חבר ואס הוא יהיה עסוק יותר ובכיין פחות
יש לכם חצר ?רעותוש10
ילדים כאלה לפעמים מוצאים את עצמם יותר בחוץ... פחות עם החברה ויותר בטבע
חול וכלים
או קרשים וקרטונים (בונים מחנה מאולתר)

אם זה רלוונטי יש לי עוד רעיונות
בול כמו הבת שלימצפה להריון.
באמת כל הזמן מבקשת רק גינה
והבכור שלנןshaer
כל היום מבקש לגן שעשועים בנדנדה
זה הפורקן שלו
טוב, זה כבר סיבה להיות עצבניגתיתא

גם אני נהייתי עצבנית כשהבית שלי היה מלא ארגזים,

אפילו שרציתי לעבור דירה,

זה עדין מרגיש כאילו הבית שלי הולך לאיבוד.

יכול להיות שהוא לחוץ מהמעבר?

הוא תמיד ככה או עכשיו?מחי
אולי המעבר מלחיץ אותו?
מצטרפת לעצה לשבת רק איתו לכמה דקות של פינוק עם אמא, זה כל כך חשוב, למרות העומס הגדול
משתפת..באר מריםאחרונה
ביומיים של חג שבועות בן הארבע שלי הפך לנודניק ובכיין כמו שאת מתארת וזיהיתי שהוא משווע ליחס.
אז אחרי הצהריים הצעתי לו שהוא ואני נלווה את אבא לתפילת מנחה (הגדולים היו בישיבות ובגלל הקןרונה אלה שמתחת לבר מצווה נשארים בבית) אז יצאתי רק איתו. הלכנו פחות מחמש דקות עד לבית הכנסת. הוא נכמס עם בעלי ונתן נשיקה לארון הקודש. בדרך חזרה עצרתי לממש עוד שתי דקות ליד המתקנים והוא התגלש פעם אחת בנדנדה וחזרנו.הביתה..לא תאמיני איך הילד השתנה כתוצאה מזה..
אפילו לא דיברתי איתו במיוחד ולא עשינו כלום.
עצם התחושה שהיו עשר דקות שאמא רק שלו.
אפילו בלי העגלה והתינוק.

שווה!

עם כל העומס של המעבר דירה.

תגייסי את בעלך או בת של שכנים שתשמור על כולם וצאי איתו לעשר דקות.
שאלה- ביוץPandi99
אתמול במשך חצי יום היו לי כאבים בבטן התחתונה בצד שמאל
היום (לצערי לא עשיתי אתמול) עשיתי עם מקלון ביוץ והיו 2 פסים- אחד כהה ואחד בהיר (אבל רואים אותו).
מה זה אומר.? מתי בדיוק בדיוק הביוץ?
לפי הכאבים והמקלון ייתכן שהיה היום.קרן-הפוך
רמת ההורמון שמזוהה על ידי המקלון, יורדת בביוץ.

אז הקו הבהיר אומר שההורמון ברמה נמוכה, פלוס כאבים בצד אחד - יש להניח שהביוץ היה היום.

בד״כ את סובלת מכאבים באחד הצדדים בבטן סביב הביוץ?
לא בדקתי את זה בצורה מסודרתPandi99אחרונה
אבל כנראה שכן.
מחמיאה לעצמימחי
על האמא המהממת שאני.
אז מה שאני לא מפעילה את הילדים ובקושי משחקת איתם והם רואים אותי רובצת על הספה כל היום.
אבל, ככה הם לומדים להיות עצמאיים!
להמציא משחקים לבד
לפתור את המריבות שלהם בכוחות עצמם
לומדים לטפס ולקחת אוכל
לומדים להדליק מוזיקה ולרקוד
לומדים איך להפוך את אמא לטרמפולינה
להתגלגל מצחוק ביחד
להיות יצירתיים
אז כל הכבוד לי שאני רובצת על הספה ומלמדת אותם כל כך הרבה דברים חשובים 😁
כל הכבוד לך! אחת הפעילויות המפתחות ביותר ever! מיואשת******

וגם הצחקת אותי

שזה חשוב לא פחות! חיבוק

ושכחתי להוסיףמחי
שעל הדרך אני מנצלת כל דקה כדי לענות למלא שרשורים בפורום ולגמול חסד עם כל הנזקקות לעצה ותבונה!
אז אני גומלת פה חסד כפול, גם עם הילדים שלי וגם עם הפורום 😅
גם אני השקטתי את המצפון שלי בתרוץ הזה...השם בשימוש כבר
את אלופה!!!
💚💛🧡
אמריקאית לשעבר,אל תתלהבי עם האנגלית שלך מול האמריקאית בהווה!השם בשימוש כבר
ever
התכוונת אלי? 🙃מחי
ממש לא אמריקאית
מצטערת שאכזבתי מחי
אז מי זו מחו"ל? לא את?השם בשימוש כבר
חחח אנימחי
אבל ממתי חו"ל זה רק אמריקה?
עולם שלם לפניך יקירתי!
צודקת....היה לי הרושם.... אז מאיזה חול את? או חולון? השם בשימוש כבר
נניח מחי
מישהי כאן מתכסה במעטה סודיות קלהשם בשימוש כבר
חחחחחחחחחחחחחח. בשבילך עד עולםםםםםםםםםמיואשת******אחרונה


תיארת אותי 🙈🙈🙈הריוניסטית
אין לי הסבר

אין אמא כמוך!!

את הכי הכי!

 

(וד"א- אני ממש מאמינה בזה שהילדים צריכים ללמוד להעסיק את עצמם וההורים לא חייבים לספק להם אטרקציות)

את מקסימה! אהבתי!קטנה67
צריכה עצות דחוף! אני אמא דואגת...22252

התינוקת בת 7.5 חודשים. עם וירוס... (לא קורונה ברוך ה'...)

פשוט קמה בבוקר הקיאה. הקיאה נוזל שקוף..

רבע שעה אחכ הקיאה שוב. נוזל צהוב.

אחכ שוב. הקיאה לחה...

ינקה... הקיאה את כל החלב.. פעמיים.

הלכנו לרופאה.  היא אמרה שיש לה וירוס בבטן שיעבור תוך 4-5 ימים..

ואם זה לא עובר תוך הזמן הזה אז לחזור אליהה...

היא גם אמרה לנו שהיא אמורה להתחיל לשלשל ואולי להעלות חום...

אז הגענו הביתה, כל היום הקיאה, שלשלה, הקיאה, שלשלה...

חום עוד לא והלוואי ולא יהיה...

היא שותה מים עם חומר שהרופאה אמרה להוסיף לו ורק יונקת.

 

עכשיו היא נרדמה בשעה ממש מוקדמת (שעה וחצי לפני השעה הנורמאלית שלה...) ולא הספקתי אפילו לקלח אותה או להחליף לה טיטול...

אז זה היה היום הראשון.

איך שורדים ככה 4-5 ימים?

איך מקלים עליהה שלא יהיה לה קשה? שלא תהייה מסכנה...

 

וחוץ מזה, גיס שלי עושה מחר בדיקת קורונה והוא היה אצלינו לפני יומיים ושיחק איתה...

ואם יצא לו חיובי? זה שבוע וחצי להיות בבידוד עם תינוקת חולה!!

 

וחוץ מכל הבאלגן הזה, אני אמורה לקבל תכף מחזור...

(כן, כן... מקבלת מחזור מסודר גם בהנקה...)

אז אם זה בידוד- זה בידוד אסורים... ואם בעזרת ה' לא זה הריון,  ואז זה חולשה אין סופית!!!

 

אבאלה!! מה עושים???
 

רפואה שלמה!מכחול
הכי חשוב לדאוג באמת שהקטנה לא תתייבש.
לנו עוזר "אלקטרו רייס" (זה כנראה דומה למה שהרופאה נתנה לכם).

תחזיקו מעמד!
הכי חשוב למנוע התייבשותאורוש3
לתת מינרלי או משהו כזה כל פעם כמה סיסי במזרק. אם היא ממשיכה להקיא המון, נראית אפטית, לא מגיבה טוב. לטוס למיון לקבל נוזלים והשלמ מלחים וסוכרים לוריד!!!! רפואה שלמה! ממש קשה!



מנסה להרגיעפשיטא
מנסיון שלי, למרות שאומרים שהוירוסים האלה עוברים תוך 4-5 ימים, הם עוברים לפני.
פעם אחת בחיים חוויתי וירוס בטן למשך כשבוע.
כל השאר עברו תוך יממה- גג 2.
גם אצלי, גם אצל בעלי, גם הבת שלי חטפה וירוס נוראי ורק הקיאה והקיאה ושלשלה והיינו על הגבול של לרוץ למיון,
ועבר ב"ה תוך פחות זמן.
וזה באמת מלחיץ
אבל עובר כלא היה בעז"ה!!
מעדכנת הברוך ה' היום היא לא הקיאה!!!22252אחרונה

רק היתה קצת חלשה מהרגיל... אבל פשוט מרגיע שהיא הרגישה טוב יחסית! תודה לכם על ההקשבה!!

היריון לא מתוכנן - מצב נפשי קשהDanadan
שלום בנות,
כל כך נהנית מהפורום ומהבנות הנמצאות כאן שהחלטתי לשפוך את ליבי על המצב שאני עוברת. בבקשה בבקשה בלי שיפוטיות פשוט זקוקה לעצה טובה ולשפוך את הלב
אני 5 חודשים אחרי לידה וגיליתי שאני בהריון.
ההריון לא מתוכנן וסליחה אבל לא רצוי בשום אופן.
מהרגע שגיליתי אני רק בוכה, לא ישנה בלילה, לא אוכלת, לא מתפקדת, לא יכולה לטפל בתינוקות שלי. פשוט הרגשה שקרס עליי עולמי.
חשבנו על הפלה, ננעלתי מהפחד של ההשלכות של ההליך הזה על הגוף שלי וגם ההשכלות ביני לבין אלוהים שכן הוא העניק לי את ההריון.
קשה לי, אני מודה פשוט קשה לי לראות את עצמי שוב בהריון. שוב יולדת, שוב חופשת לידה. מגדלת שני תינוקות עם הפרש של שנה וחודש ביניהם. אני לבד, בעלי עובד שעות רבות, המשפחה שלי גרה רחוק ואני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
מתחילה לחשוב מחשבות נוראיות שיקרו לי רק שאני לא אצטרך לקחת את ההחלטה ולהפיל, מצד שני מפחדת להמשיך בהריון כי אני מרגישה שאני פשוט לא יאהב את התינוק ואני לא אצליח לקחת את זה החוויה טובה כמו שהייתה לי בהריון הראשון שלי.
אני אובדת עצות, אין לי עם מי לדבר כי אני מתביישת ובצדק בתחושות שלי....פשוט זקוקה לפרוק.
אלפי חיבוקים!!!מיואשת******

את ממש נורמלית

ברור שזה הלם

הריון לא מתוכנן זה תמיד הלם גדול

וחמישה חודשים אחרי לידה??? ווואו! 

מותר לך! מותר לך לבכות ולהרגיש קושי. הכי מותר לך בעולם

 

כמה דברים

קודםכל יש מושג שנקרא דיכאון הריון. זה קשה. לא מדובר. אבל קיים. אני עברתי אותו. אם את מרגישה שמצבך מחמיר או לא משתפר עוד שבוע שבועיים בבקשה תלכי למישהו לדבר. מגיע לך . תנסי את זה

דבר שני גם אם כרגע זה לא מנחם אותך, אפשר להתאהב ולאהוב תינוק בעצמות גבוהות גם אם הוא לא היה רצוי כל ההריון. לא תמיד זה קורה ביום אחד אבל זה קורה. ובע"ה יקרה גם לך. אני מבטיחה לך שתאהבי אותו. מבטיחה. גם אם עד חדר הלידה תצטערי על ההריון.

 

ואת ממש לא צריכה להתבייש. נפל עלייך הר. גם אם זה הר של גלידה, זה עדיין הר, זה כואב, זה קשה. תני מקום לתחושות שלך אל תתביישי בזה שאת נורמלית

חיבוק גדול גדול!

כל מילה ומוסיפהאורוש3
לקבל עזרה טכנית, לקנות עזרה. אוכל, מנקה, בייביסיטר לאח''צ לתקופות הקשות בהריון ואחרי הלידה.
תמיכה נפשית- בעל, חברה, אמא. או עזרה מקצועית אם את שוקעת.
לא לחשוב מדי קדימה. מה יהיה ואיך וכל זה. להתמודד עם כל קושי עכשוי בכלים הכי טובים שאפשר.
אני גדלתי עם שני אחים בהפרשים קטנים והייתה ילדות קסם. לא שלאמא שלי לא היה קשה. היה לה בהחלט. היום אני מבינה כמובן. אבל בנו נצרב בעיקר הטוב. תחלמי עליהם בעתיד. מעבר לשנים הראשונות שבהחלט מאתגרות. זה ייתן לך כח.
תגובה פרקטיתשלומצ'

רפרפתי קצת על התגובות, ומהיכרותי עם נשות הפורום בוודאי קיבלת חיזוקים והכלה, אז ברשותך אני מדלגת על השלב הזה.

 

אני מציעה אחרי שההלם ירגע מעט, לנסות להבין מה הכי קשה לך- ההריון? הלידה? חופשת הלידה? לגדל שניים כל כך צמודים? (אפשר לבחור בהכל) ולנסות למצוא פתרונות. 

סתם לדוגמא- בעלך לא נמצא שעות ארוכות בבית ואת חוששת שיהיה קשה מידי עם שני קטנטנים לבד? להתחיל כבר עכשיו לחסוך כסף כדי להביא עזרה הביתה (אחות לילה/מנקה/מבשלת/נערה שתהיה איתך בערב/מישהי שתהיה איתך ביום)

 

ברוך ה' יש לך כמה חודשים טובים להתכונן, ולייצר לעצמך מציאות שתתאים למידותיך. 

 

 

אגב, יש בפייסבוק קבוצה שנקראת "הורים לאחים צמודים_הקבוצה המקורית"- אפשר להתייעץ שם (לא תומכים ללא סייג כמו בפורום, אבל אפשר לראות איך אחרים מתמודדים)

בטעות הגבתי למיואשת. התגובה היא לפותחתשלומצ'


וואי מלא חיבוקים!!אנונימיות
משדכת לך את @אניחדשהכאן
חברה שעוברת אותו דבר מאוד עוזר.
ותפני לעזרה!!!
חיבוק 💕כי לעולם חסדו
חשוב שיהיה לך עם מי לדבר.
בעלך, חברות וגם גורם מקצועי (אולי דרך טיפת חלב או רופא משפחה) ותרגישי חופשי לפרוק כאן כמובן.

מלא מלא כוח!
את מבוהלת ובצדק. נפל עליך תיק רצינימיקי מאוס
אבל יחד עם הנסיון ה' נותן כוחות.
ואני בטוחה שאחרי הלידה תתאהבי בתינוק/ת.
אני מציעה לך לא לדאוג כל כך ממה יהיה אחר כך ולהתרכז במצב הנוכחי. לשמחתנו יש 9 חודשים עד שבא התינוק לעכל ולעבד ולהתכונן
כרגע יש לך אתגר לסיים את ההריון בבריאות ובטוב.

ואל תחששי לקבל עזרה אם רק יש לך ממי!!

בהצלחה!
את פשוט מדהימה! אני יכולה לספר לך על מישהיבתי 123
שאני מכירה שהיתה בדיוק בסיטואציה הזו ולא דתייה בכלל פלוס היפרמזיס קשה
והיום יש לה שתי בנות צמודות יפהיפיות הן כמו תאומות ויש לה רק נחת מהן נכון באמת היה לה קשה בשלב הראשון אבל זו תקופה שעוברת ורוב השנים זה דוקא מקל שהם צמודים.
אני מכירה כמה וכמה אמהות שחשבו להפיל וכל יום שהן מסתכלות על הילד המקסים שלהן הן בוכות רק מהמחשבה שהיתה להן.
אני מברכת אותך שה' יתן לך את כל הכוחות לעמוד בניסיון הזה ושיהיה לך גידול קל והרבה נחת.
והכי חשוב עכשיו לדעתי זה לקחת כמה שיותר עזרה אפילו אם צריך אז לקחת הלואה בשביל זה.. בייביסיטר יחד איתך שתשמור על התינוק בזמן שאת נחה
מנקה אם יש להשיג אצלכם
לקנות אוכל מוכן
לי יש 2 בהפרש של קצת פחות משנהליבי ער
ורוצה קצת להרגיע


עכשיו
אל לא מדמיינת את המציאות
עכשיו הפחד שלך לקח את המכחול ומצייר לך ציור כל כך חי ומוחשי של מה בולך לעות לך..ההריון..הלידה..אחרי הלידה..הכל הכל הוא מנפח ,מעצים, מקצין ובעיקר מדגיש את כמה זה קשה וקשה ואת לבד ואת לא תסתדרי וזה יהיה סיוט ואת לא יכולה
וכו וכו וכו

עכשיו את בשוק
עכשיו את מפחדת וחוששת
וזה מותר וטבעי
עכשיו תאמרי לפחד -עכשיו אני מפחדת. נכון
אבל אל תתערב לי במחשבות על העתיד
העתיד יכל להיות גם אחר
אולי יהיה הריון קל יותר
אולי לידה טובה וחלומית
אולי אני לאט לאט אתרגל לרעיון
אולי בחדר לידה אתאהב בתינוק ואקבל משמיים כוחות
אולי ניקח עזרה בתשלום לחודשים שאחרי וזה יקל עלי מאוד
אולי אני אתרגל לגידול
ואולי אגלה שקיימים בי כוחות שלא תיארתי
אולי אני אפילו אהיה שמחה בהפרש הזה
אולי

אז בבקשה ממך אדון פחד וגברת חרדה
אל תציירו לי את העתיד כ'בטוח שיהיה סיוט'
כי זה רק אולי

עכשיו אני צריכה כח לכאן ועכשיו שלי
לילד שלי שהחא תינוק וצריך אותי
לגוף שלי שעובד קשה
לנפש שלי שקצת מפחדת וקצת בהלם
לבעלי
אל תעמיסו עלי מחשבות על מה יהיה עוד 9 חודשים

עכשיו
תבכי קצת
זה בסדר
זה מותר וטבעי
אבל תזכרי
שמה שיהיה בפועל זה לא יהיה מה שהפחד מצייר...

אולי זה יהיה מן מיקס כזה
של רגעים מאתגרים לצד רגעים טובים ומעצימים

ואולי גם תגלי מלא כוחות חדשים

ומנסיון -
זה אפשרי ממש
גם אני חששתי(אפילו שהיו לי הפרשים צמודים גם לפני אבל של שנה היה נראה לי מפחיד ממש)
וב''ה זה היה הרבה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי- בגלל שבאמת חשבתי מראש מה אני זקוקה ומה יכל להקל עלי
לקחת עזרה בחודשיים הראשונים- לא להתקמצן זה לא מותרות. גם אם אין הרבה מאיפה זה שווה.
ללמוד להתרגל לחיות בפשטות ובלי בית נוצץ ומבריק ועם אוכל מהיר הכנה יותר.
השלב הקשה זה בחודשיים הראשונים- שאז זה באמת 2 תינוקות
אבל לומדים את זה ומגלים את הדרך
אח''כ זה בוודאות הולך ומשתפר
אצלי היום הקטן בן חצי שנה וזה כבר בכלל לא כמו בהתחלה. מסתדרת בבית מצוין רוב הזמן.
בחוץ- תלוי איפה ולכן יוצאת רק למקום נח ..
המאתגר שלי זה החלפת טיטולים ומקלחות שהקטן בוכה ורוצה רק ידיים
אבל גם לזה יש פתרונות
ולפעמים אין ואז הוא קצת בוכה ל3 דקות וזה מבאס אותי אבל זה מה יש לפעמים..וזה בערך התרחיש הכי נורא שיש..שמישהו יבכה קצת במקביל

את תלמדי ותגלי גם כמה זה מתוק
ואין על התענוג לראות כמה הם חברים

רק לאט לאט עם הדמיונות
תהיי בכאן ועכשיו
בלעבור את היום הזה והחודש הזה והרגע הזה
איזו תגובה יפה ומחזקת!מחי
כתבת מקסים. באמת הורמונים נוטים לצבוע בשחור את ההווה והעתידתפוחים ותמרים
תודה תודה תודהDanadan
אלפי תודות על המילים האלו, חיזקת לי את הנפש ונתת לי נקודות אור חיוביות להתבונן עליהן
אם את צריכה כאלה- בואי אלי תראי כמה הם משמחים ונותנים כחליבי ער

תאמיני בעצמך ובכוחות שיש לך בפנים
את תגלי אותם
תדברי הרבה עם בעלך- תחשבו יחד מה יכל להקל ולעזור כל פעם
תקחי עזרה להתחלה ואל תהיי גיבורה

ולאט לאט..יהיה בסדר

אני רק חיבוק ענק!נב"י
נשמע כל כך מפחיד.

אני אנסה אולי להרגיע שיש תינוקות כל כך רגועים וזורמים שיחסית קל מאוד איתם ואפילו כייף. בעזרת השם שהכל יתהפך לטובה וכל החששות יהפכו לשמחה גדולה. שתקבלי ילד מיוחד מיוחד ותהני מכל רגע. אמן


איך בעלך מעורב? יוכל להשתתף יותר בבית? אולי תוכלו להביא עזרה חיצונית?
חיבוק חזק.חדשה בתחום!!!
עכשיו מאוד הגיוני מה שאת מרגישה..
פעם אחת כתבה כאן בפורום וזה כל כך נכון שההיתי חייבת לכתוב..
שהריון לא מתוכנן זה ההריון הכי הכי של ה.. כאילו הקבה אומר לך נכון שלא תכננתם אבל אני מנהל את העולם.. וכמו שהוא עשה שאת תכנסי להריון ככה גם הוא ידאג לנהל אותנו ובעזה שיהיה הריון קל..
הי, זאת אני...באר מרים
ההריון האחרון שלי היה ממש לא מתוכנן וברווח יחסית קטן (נקלטתי כשזאת שמעליו היתה בת שמונה חודשים) והייתי ממש בבלם.. וברגשית מאוד מעורבים...
ושנאתי את המחשבה של איך יראו תשעת החודשים הבאים.. ובכיתי.. וריחמתי על עצמי..

מההשלי עזר זה משפט של בעלי, שנראה לי ש@חדשה בתחום!!! ציטטה, שאמר שזה ההריון הכי רצוי שלנו. כי ה' כל כך רצה את הילד הזה עד כדי כך שהוא התעלם מהרצונות ומההשתדלות שלנו..

ואכן, הנסיך כזה מהמם והיה שווה את כל הקושי הגדול.

ומוסיפה עוד משהו:
בתור אמא למשפחה גדולה וברווחים די צפופים הרבההפעמים יש לי התחושה שכל הזמן הבית מתפרק ושהילדים חווים אותי כאמא לא מתפקדם. להפתעתי הילדים ממש שמים את הדגש על התקופות הטובות ועל העשיה וממש שוכחים מהר את החודשים הלא תפקודיים של ההריון..

וכן. תגייסי כמה שיותר מקורות עזרה.
ובעיקר תקבלימאת זה שהתפקוד יהיה ברמה אחרת ותנמיכי ציפיות..

בהצלחה!
בדיוק כמוך..מירב23
חמישה חודשים אחרי לידה נכנסתי להריון לא מתוכנן ולא רצוי..
עכשיו בשבוע 10 ועדיין בשלב ההכחשות,
מבינה אותך מעמקי ליבי ונשמתי.
תדעי שיש תקווה... זה מה שבחר לנו בורא עולם
הוא לא נותן דברים שלא נדע להתמודד איתם..
בחרתי להביט בזה כעל ״ניסיון״ ואני מעדיפה ניסיון של יצירת חיים ולא דבר אחר ♥️
תהיי חזקה
כל הכבוד לכן על התגובות המעודדותהריון ולידה2
אבל להבדיל מעידוד שהוא תמיד מבורך, בעיניי זה לא הוגן לומר לה שבטוח שהיא תתאהב בתינוק ולא תתחרט על ההריון בהמשך. כי זה לא תמיד נכון.
לא אתן תצטרכו לגדל את התינוק הזה, והחוויה שלכן הייתה במצב דומה (או לא דומה, כי החיים שלנו אף פעם לא דומים ואתן לא יודעות שום דבר על החיים שלה) לא בהכרח תהיה החוויה שלה.
ואגב, יש דברים הרבה הרבה יותר גרועים מזה שתינוק יבכה 3 דקות. ולא ארחיב כי זה ממש לא המקום.

ולפותחת היקרה: שולחת לך הרבה כוחות ומבינה לגמרי את ההלם שאת נמצאת בו כרגע. אני מקווה שתצליחי לצאת מהמקום הזה, ואם את רואה שזה לא קורה בבקשה פני לעזרה כי זה יכול להיות הרסני. שולחת לך הרבה אהבה!!!
לא מדובר פה על החלטה אם להכנס להריון או לא שאזבתי 123
בהחלט את צודקת
פה ההחלטה היא בין הריון קיים לבין ח"ו ההיפך
אני לא חושבת שיש פסיכולוג פסיכיאטר רופא שיגיד לך שבמצב כזה עדיף לאמא לסיים את ההריון מבחינת הנזק הנפשי והגופני לאמא.
חוץ מזה שבמצב כזה זה גם לא חוקי לעשות דבר כזה.
אז כן בין האופציות הקיימות אפשר להבטיח לה שהיא לא תתחרט שהיא עשתה את הבחירה הנכונה גם לעצמה וגם לתינוק שבדרך
הכוונה שלי הייתההריון ולידה2
שאף אחת לא יכולה להבטיח לה שהיא תתאהב בתינוק ולא תתחרט והכל יהיה נהדר ומושלם.
זה יפה לעודד ולספר מניסיונכן, אבל בעיניי זה לא נכון להבטיח הבטחות שלא בהכרח יעמדו במבחן המציאות.

וממש ממש לא אמרתי שום דבר על לסיים את ההריון, איפה ראית שאמרתי כזה דבר? רק אמרתי לגבי להבטיח לה דברים ושהכל יהיה בסדר ויהיה ורוד. כי אף אחת לא יכולה להבטיח לה כזה דבר. וגם בהודעה הזו שלך את מבטיחה לה שהיא לא תתחרט - מי יכול להבטיח כזה דבר? לא את ולא אף אחד אחר בעולם.

(ובמאמר מוסגר אני רק אגיד שזה לא נכון מה שאמרת לגבי פסיכיאטר פסיכולוג רופא. ולא אפרט. כמו שאמרתי, יש דברים הרבה יותר גרועים בחיים מתינוק שבוכה 3 דקות).

כתבתי מאנונימי כי נראה לי שההודעה לא תתקבל בצורה יפה ולא התחשק לי להתמודד עם התגובות.
אני מסכימה איתך בהחלט שיכול להיות קושי אבלבתי 123
כל קושי כזה של חיים הוא זמני וגם אם מתגנב הרהור של חרטה גם הוא זמני.
לעומת אופציה השניה של לחיות עם זה על 120
וכמובן אני מדברת על הפותחת במצב שההריון לא מתוכנן ויש פחדים ולא מדובר על מצב של סכנה נפשית או גופנית לאמא תמיד יש יוצאים מן הכלל.
ואני מאוד מצטערת בשבילך שעברת או את עוברת משהו מאוד קשה ואני חושבת שמה שיפה בפורום הזה שאפשר לשמוע ולהשמיע המון דיעות אני באופן אישי לא מכירה אף אחת במציאות אבל כן נחמד להכיר מישהי כ"ניק" וגם את הדיעות שלה גם אם הן מנוגדות לשלי
לילה טוב❤
מותר לנו להחזיק בדעות שונותנב"י
וגם כתבת כל כך בעדינות ורגישות שלדעתי ממש לא צריך אנונימיות. חשוב שנדע לשמוע ולהגיב למישהו שגם חושב אחרת מאיתנו, כמו שאת עשית🙂
אגב, אלו בדרך כלל השיחות הכי מעניינות מאשר שיחות של הנהונים והסכמה הדדית.


אני כן חושבת שאדם שנקלע למצוקה רגשית ולפחד מהעתיד יכול לקבל תועלת גדולה לשמוע אנשים ש"מבטיחים" שיהיה בסדר. מעבר לזה שמדובר באיחול טוב שזה תמיד נעים לשמוע. הפורום הזה הוא גם במה לתמיכה אחרי הלידה וכמו שכרגע כל אחת יכולה לפתוח את הלב ולשפוך את הצרות ולקבל אוזן קשבת ומכבדת ואפילו תמיכה ועצות טובות אז גם בעתיד לכשהילד הזה יוולד והמציאות תאתגר אותה להתמודד עם כל מיני קשיים, היא תוכל לחזור לכאן ולשפוך את על ליבה ומיטב המוחות והלבבות יהיה כאן ברגישות ויתמכו בה.

אני גם חושבת שהאפשרות השניה אצל אדם שכרגע נמצא מול התמודדות שנראית לו כמו הר בלתי אפשרי ולשמוע נכון זה הר נכון זה קשה, מה נעשה תהיי חזקה. זה מקטין ומייאש עוד לפני שהמשימה התחילה. עדיף להקטין את ההר ולתמוך בהתמודדות.

ודבר אחרון. אין דבר העומד בפני הרצון, כולנו אמהות ורוצות להיות הכי מושלמות שיש, בכל התחומים ולפעמים מישהי שכותבת שירשור על טיפים לניקיון הבית שבעצמם נותנים מראה של בתים אחרים שמבריקים ברמת מעבדה אבל במקום ליצור תסכול יכולים גם ליצור רצון ולחזק את הרמה של הניקיון בבית דווקא כי זה מגיע ממקום לא שיפוטי ונעים לשמוע.

מקווה שלא פגעתי❤
ולמה מאנונימי?בתי 123
אפשר לשאול אותךמיואשת******אחרונה

האם את כותבת את זה כי עברת משהו דומה והיום את לא אוהבת את התינוק שלך?

חיבוק גדול גדול באמת ניסיון לא פשוטאני זה א
יקירתי... את לא מתארת לעצמך עד כמה שלמרות שאני רחוקה שנותהשם בשימוש כבר
אור מהמקום שלך, אני עוצמת עיניים, נכנסת לנעלייך ( שמי יתן ויהיו לי. הלוואי שהייתי במקומך, הלוואי שאני הייתי נכנסת עכשיו להריון כשיש לי תינוק אחד בבית. גם אני הייתי בוכה, אבל מהתרגשות. )
מבינה אותך ואת ההרגשה. אז קודם כל קבלי הכלתי וחיבוקי.
אם הבנתי כיאות- הקושי הוא פחות ההריון עצמו אלא יותר העובדה שיהיה ילד נוסף בהפרש קטן מהבכור. אז אני לא אשכנע אותך לא להפיל, רק אציע לך לא להפיל, ללדת, ואז לתת לי את התינוק. אגדל אותו באהבה רבה, ואעניק לו את ליבי. מבטיחה לך.

💜🧡❤️

מתוקה שאת!Danadan
תודה על המילים וההבנה, מאחלת לך בע"ה היריון כמה שיותר מהר !!!!
עשית לי לבכותתוהה לי
איזו מדהימה שאת. איכשהו הצלחת להעביר מסר מאד רגיש בכזו חינניות ואמפיה ואהבה.
מאחלת לך המון טוב ובקרוב ❤
ולפותחת חיבוק גדול, זה ממש מורכב ומאתגר!
וואותפוחים ותמרים
את כל כך לא בנעליה...
ברוכה תהיי
ובידיים מלאות!
כמה דבריםעמקאביב
הגיוני שאת מרגישה ככה ובאמת לגדל צמודים זה נורא קשה. אבל הכי חשוב שתרגישי טוב , שילדים יהיו בריאים. כל השאר אפשר לפתור. כשגדול שלי חגג ארבע, ילדתי פעם רביעית. אז לא הייתי מושלמת, היה קצת מלוכלך, הכנתי אוכל לכמה ימים אבל בסוף ילדים גדלים. תקופה קשה תחלוף וילדים יגדלו ויהיה יותר קל.
אם את חושבת שיש אביזרים או עזרה בתשלום שיעזרו לך אז תלכי על זה.
בקשר להפלה. יש נשים שזה באמת מלווה אותם עשרות שנים. אימא שלי שיתפה אותי , היא הפילה בדיוק מסיבות שלך, היא הרגישה שהיא לא תוכל להיות אימא כמו שהיא רצתה אם תביא עוד תינוק רצוף. זה או שהיא תקרוס או שהיא תרגיש אימא לא טובה. בסוף היא הרגישה כל כך רע עם זה שישר אחרי הפלה נכנסה להריון וכן ילדה.
קצת בלחץ. בדיקת קרישיות דם. מישהי מבינה?הרפו ודעו..
הגיעו תוצאות ועכשיו אי אפשר לתפוס את הרופאה
מקפיצה ליהרפו ודעו..
למה הפנו אותך לבדיקה הזו?באורות
כי התינוקת שלי נולדה קטנההרפו ודעו..
בגדול ממה שהבנתיבאורות
זו בדיקה שבודקת נוכחות של נוגדנים שקשורים לקרישיות יתר (בודקים את זה הרבה פעמים בהקשר של חשד ללופוס). תוצאה של מעל 1.2 נחשבת כחיובית להמצאות נוגדנים ודורשת לקיחה של נוגדי קרישה.
מה הכונה?הרפו ודעו..
מה זה נוגדני קרישה?
קרישיות יתר-באורות
לפעמים בהריון(במידה ואין היסטוריה משפחתית ידועה של הבעיה הזו) הגוף נוטה לפתח קרישיות יתר. מה הכוונה? הגוף שלנו מייצר יותר מידי פקטורים שקשורים לקרישת דם, דבר שגורם להיווצרות קרישי דם- גושים של טסיות שמסתובבים בכלי הדם. הדבר הזה מאוד מסוכן כי הקרישים האלו יכןלים להתקע בכלי דם קטנים באזורים חיוניים כמו בריאות או במח ולגרום לכך שלא יגיע לשם חמצן. בהריון זה בעייתי בגלל שזה עלול לפגוע במעבר הדם מהאם לשליה ומשם לעובר- ולגרום לiugr שזה מה שנשמע שהיה לבת שלך..
אני לא יודעת מה תהיה ההנחיה הספציפית של הרופא שלך אבל הרבה פעמים במצב כזה ההנחיה הרפואית היא לקחת בהריונות קלקסן- זו זריקה שהאישה מזריקה לעצמה והיא נוגדת קרישה ובעצם מונעת את ההיווצרות של קרישי הדם.
חשוב לי להדגיש שכל זה על סמך תמונה אחת שהבאת, יכול להיות שהסיפור אחר לגמרי והתוצאות לא חריגות ברמה שתדרוש התערבות כלשהי.
תודה! הרגעת אותי קצת..הרפו ודעו..
בעז"ה אדבר עם הרופאה
רופאת משפחה מספיק או צריך רופאת נשים?
תתחילי ממי שהביא לך את ההפניהבאורותאחרונה
והוא יפנה אותך לרופאים הרלוונטיים במידה ויהיה צורך..הרבה בריאות!
שלום לכולן! כמה שאלותהריון ולידה2

מתרגשת!!! הריון ראשון ב"ה. שתי בדיקות ביתיות חיוביות מאתמול ושלשום והיום עשיתי בדיקת בטא והתוצאה 35. לפי תאריך וסת אחרון אני אמורה להיות שבוע 3+5 (אני לפני האיחור, פשוט ממש היו לי תסמינים אז בדקתי)- תקין? 

 

שאלה שניה- מחפשת המלצה לרופאה לבדיקת דופק שמקבלת בכללית בירושלים. תזכו למצוות!!

מקפיצה לעצמיהריון ולידה2

במתוטא תענו לצעירות חסרת ניסיון ותבוא עליכן הברכה

רציתי ממש לענות לך אבל-אין לי הסבר

אין לי תשובה לא לאחד ולא לשתיים

 

סליחה

חחחחחהריון ולידה2

כי אין לך הסבר!!

לצעירונת**הריון ולידה2


הבטא תקינה לשאלה השניה אין לי תשובה.מיואשת******


תודה!!הריון ולידה2

יאוו דמות פורום מוכרת ומוערצת ענתה לי אני מתרגשת!! רציני, את מלכה!

אני גם רוצה לגרום לך להתרגש, אז גם אני עונה לךהשם בשימוש כבר

סתם סתם..
אין לי תשובות-אבל-
שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!! הריון קל ותקין בע"ה!!! ❤️
חחח אין עלייך!הריון ולידה2


מה?? אמאלה הגזמתן.... אני מוכנה לקבל מוכרת מיואשת******

כי אני כאילו גרה פה.. אבוי לי.

אבל מוערצת? ה' ישמור.. אחח.. מה שמרחב וירטואלי עושה , עוד מעט אני אתחיל להאמין בזה גם כן... 

חחחמחי
את גרה פה? אז אנחנו שכנות!
ואוי ואבוי תזהרי שלא תעזי להתחיל להאמין
קפיץ קפוץהריון ולידה2


יש כמה בירושליםפפרינה
דר' תמר גרין
תתקשרי למרפאת נשים בירמיהו יש שם עוד רופאות
דר מייקלסון רחל
קחי בחשבון שהתורים ארוכים מאד

בטא תקינה לשבוע זה
ד"ר רחל בביוף מירושלים או ד"ר חנה ספיר ממודיעין.כי לעולם חסדו
מרגששש!
שיהיה בשעה טובה♡
בטא תקיןבאורות
עשית טיפה מוקדם מידי, הייתי במקומך עושה שוב עוד שבוע שבועיים.
בדיקת דופק מומלץ לקבוע לשבוע 8-9. אין לי המלצה על רופאה ספציפית בירושלים, אבל היו פה המןן שרשורי המלצות אז ממליצה לך פשוט לעשות חיפוד
לגבי הרופאהתיתילאחרונה

אני אצל נג'את אבו זניד (אחרי שהייתי אצל כמה שרשמו פה וממש לא היה לי נעים) בכללית בשערי צדק, נשמע קצת מפחיד, אבל היא מותק וגם מאוד רגישה לדתיות ומבינה בהלכות חחח..ממליצה..

 

אה ומוסיפה שתמיד מקבלת ודוחפת אם צריך אפילו בין תור לתור גם מהרגע להרגע

אתן חושבות שלקיחת גלולות באמת משפיעה אחכ על כניסה להריון?anonimit48
אני קצת מרגישה החמצה שלקחנו כלכך הרבה זמן גלולות (שנה ו8 משהו כזה). מצד שני אנחנו כל כך צעירים!
סתם מחשבה כזו שיש בי. רואה מכרות שיודעת 100% שלא מנעו וישר נקלטו אחרי שהתחתנו.
המחקרים מראים שלא אבל אצל כל אישה זהבתי 123
משפיע אחרת ולפעמים לוקח לגוף זמן לחזור לאיזון
צודקת כנראה זה באמת שונה אצל כל אחת...anonimit48
אני לקחתי גלולותאמ פי 5

אמנם לא כזה הרבה זמן אבל לשנה בערך

הפסקתי קבלתי פעם אחת ואח"כ פעם שניה וזאת הייתה הפעם האחרונה...

 

בפעם השניה שלקחתי לאיזה שנה הפסקתי קבלתי ונקלטתי טפו טפו טפו

 

דווקא עם התקן- לקח לי 7 חודשים אחרי שהוצאתי

 

אמרו לי בזמנו שאולי ההורמונים עושים משהו 

ממש אישי ולא דווקא משפיעזכיתי_לאהוב
אחרי שנה פלוס עם גלולות קיבלתי פעם אחת ונכנסתי להריון
לא חושבת שזה משפיע.. מכירה כמה שנכנסו ישר שהפסיקואין ייאוש בעולם
ומכירה גם כאלה שלא מנעו ולקח להן 8-10 חודשים להיקלט אחרי החתונה
כך שאין בזה חוקים
תודה ️ נראה שזה באמת אישיanonimit48
בטוח זה אישיאמא גם

לנו בזמנו לא השפיע

מיד נכנסתי להריון

זה נחשב שלא משפיע לרעה בכללירושלמית טרייה
יכול לקחת לגוף זמן לחזור למסלול, אבל זה זמני וקצר מאד.

מתלבטת אם לכתוב כאן משהו, אז מי שקוראת, נא לקחת את זה בערבון מוגבל:
אני לקחתי גלולות שבע שנים כמעט רצוף, לפני החתונה. כשהייתי בטיפולים (להריון השני. ההריון הראשון הגיע בקלות ב"ה) שמעתי מרופא שיש אפשרות שהגלולות מאריכות במקצת את תקופת הפוריות כי הן מונעות ביוצים ולכן" חוסכות" ביציות. הביציות מזדקנות בכל מקרה, אבל הכמות פחות נפגעת.

לא שמעתי על זה בשום מקום אחר אפילו שחיפשתי אינפורמציה, אבל יש בזה היגיון קלוש.

בכל אופן, מי שחוששת לפוריות בגלל גלולות יכולה להרגע. כל שינוי שהן עושות הוא זמני. בהתקן דווקא עלול להיות קצת סיכון אבל ההתקנים המודרניים יחסית בטיחותיים.
כשהייתי בטיפולים דווקא
דווקא אני קראתי על זה בכמה מקומות בשיטוט אונליין anonimit48
על העניין שהן ״משמרות ביציות״ או משהו כזה
באמת? אשמח אם תשלחי לי.ירושלמית טרייה
אחפש לךanonimit48
אני לקחתי גלולות הרבה שנים, לא פגע בפריון ובזמני הכניסה להריתפוחים ותמרים
והכל בגילאים מבוגרים ממש. מגיעה מעולם חילוני.
כן, אפשר כבר להגיד בפה מלא שזה לא קשור.anonimit48אחרונה
אולי אני סתם מנסה להמציא סיבות...
קשה לי להכיל את העובדה שלפעמים הכל בסדר ופשוט צריך לחכות עד שזה יקרה...
ידעתן את זה?הודלה
וואי זה ממש חדש לי שאסור להניק אחרי, מישהי יודעת מקורות? לא רשום


אני איתך.. מי שהולכת לפי הרב עובדיה צריכה ליישם את זההיושים
ושוב .. אם הוא ממש בוכה.. שום הלכה לא מורה לתת לילד לבכות לא משנה מה הנסיבות ועובדה שרשום שאפשר ליטולידיים..
אם מישהי הייתה חושבת קצת לעומק
היא הייתה מבינה ויודעת שבסך הכל זה לטובתנו ולהגנתנו ולהגנת ילדינו
שרשור המלצות על תכשירים/אמצעים/כל דבר שעולה על דעתכן, שקשורתוהה לי
1. אז בהדסה בייבי נראה לי קיבלתי כל מיני דוגמיות, בין היתר של בדי בדיקה עם מוליך ייעודי. זה היה לי פשוט תענוג להשתמש בזה בלי הצורך של לשטוף ידיים לפני ואחרי ולדחוף אצבעות.
2. ג'ל סיכה שקנינו בסופר פארם בעקבות מליון המלצות באמזון. נקרא ID GLIDE. ומה שטוב בו שאפשר לרענן אותו אחרי שמתייבש עם קצת מים/רוק. קצת יקר אבל שווה ממש. מאז הרבה פחות בעיות.
זה בינתיים מה שעולה לי..
סליחה על הבורות תכשירים למה😱😅?היושים
כל דבר שאיכשהו קשור לפורום.. כיד הדמיון הטובהתוהה ליאחרונה
שיהוקים לעובר...פיצלוש לשאלה
לפעמים יש כל מיני תחושות בתוך הבטן כאילו שהעובר משהק.. זה הגיוני?
אם כן, זה אומר שאיפה שמרגישים את השיהוקים שם הראש של העובר??
איזה שבוע את? העובר משהק והשיהוק מקפיץבתי 123
את כל האיברים יכול להיות שאת מרגישה את הרגליים או הידיים אי אפשר לדעת
שבוע מספיק מתקדם כדי להתחרפן מזהפיצלוש לשאלהאחרונה
ולקוות שלא שם הראש שלו
הקטנה גדלה.. והייתה במעון בארגז חולואילו פינו
וכל השיער שלה מלא בחול🙈
איך מוציאים? מסרק כינים מרגיש לי אגרסיבי מידי...
בת שנה ו7..
תודה!
מסרק כינים זה לא אגרסיבי כשהשיער רךמיואשת******

פשוט מלא מלא מלא מרכך, לסרק במברשת רגילה, ואז בלי להוריד את המרכך לסרק עם הזה של הכינים. אני עושה את זה לבת שלי וזה לא מפריע לה בכלל, היא ממשיכה לשחק באמבטיה תוך כדי

האמבטיה נמוכה לי מידי.. והיא לא תשבואילו פינו
לכל כך הרבה זמן.. היא נעמדת לי מלא באמבטיה..

יש לנו רק את המסרק של אסי2000, הוא בטוח לא יתלוש לה את כל השיער?
לא, אני עושה עם המסרק הזה. וזה טוב שהיא תיעמד. ככה לא תצטרכימיואשת******

להתכופף

זה מסרק מעולהרעותוש10
שימי מרכך על כל השיער ואז תשטפי חצי ממנו,
בגיל הקטן זה ציק צק
הכי טוב לנער לפני המקלחתחדשה ישנה
ממש חזק. כשהשיער רטוב קשה להוציא את החול.
אני פשוטאמא לקטנטנות
חופפת פעמיים אבל מקרצפת את הראש ממש טוב, אומרת לה שזה מסאז' לראש והיא מבסוטית
ולרוב זה מספיק.. אם לא אז באמת עם מסרק כינים
יואו רק לי ארגז חול נשמע ממש נוסטלגי?רק להודות
חחח... ממש.. בסוף שמתי מרכך ועשיתי עם מסרק כיניםואילו פינואחרונה
הוציא הרבה אבל לא הכל.. היא גם התנגדה שאסרק אותה באמבטיה אז סירקתי בחוץ עד שהיא התחילה לברוח..
מחר ננסה שוב..