פורום הריון ולידה (עמוד 2640)

את גם מקפידה יותר בשמירה? שינית בתזונה היום יומית שלך? אולי זה גם משפיע

בכל מקרה אם הרופא לא עונה לך אל תקחי כרגע. נמוך מדי זה גם לא טוב.

אני אוכלת רק לפי התפריט ובשאר היום הערכים שלי בטווח..

השאלה אם מותר להפסיק עד שיענה ואז להמשיך אם יהיה צריך אחרי(נגיד יקח יום יומיים)

מקווה ממש שאשיג אותו..

(למשל קרקר מקמח מלא עם גבינה צהובה או גבינת שמנת)

ביחד זה אמור לתת תוצאה טובה.

וגם שימי לב שצריך למדוד אחרי שנת לילה של 8 שעות ובסמוך לקימה.

אם משתהים בבדיקת סוכר בצום מהקימה זה גם משפיע על הערכים.

 

נפגשת עם דיאטנית?

ולא מדדתי סמוך לקימה ממש.. גם לא היו לי 8 שעות בלילה.. מ5 רק ניסיתי לישון ללא הצלחה וב7 וחצי בדקתי.

נפגשתי עם דיאטנית, אני מאוזנת חוץ מבצום.
ואכלתי קרקרים עם גבינה צהובה כשלקחתי את הכדור.

אני לא רופאה, כמובן, אבל זה בדיוק מה שהיה לי:

הייתה לי סוכרת היריון גבולית (כלומר - לא הייתה לי סוכרת בוודאות), והרופא רשם לי לקחת גלובן.

מה שקרה הוא שעם הגלובן הערכים שלי צנחו ממש! (לא צניחה מסוכנת, אבל כן נמוכה. זוכרת שזה היה בסביבות ה-60 או 65)

אז הפסקתי לקחת, וכשהצלחתי לתפוס את הרופא הוא "התנצל" שבאמת התרופה לא מתאימה לי, ורשם לי תרופה אחרת.

מיותר לציין שלא לקחתי את התרופה האחרת... כבר לא סמכתי עליו...

וב"ה הכול היה בסדר. בסופו-של-דבר כנראה שלא הייתה לי סוכרת (היו רק לעתים רחוקות ערכים גבוהים).

אפילו הדיאטנית שהלכתי אליה (דיאטנית עם ניסיון רב בסוכרת היריון) לא הבינה למה הוא רשם לי תרופה עם מצב גבולי שכזה...

אני חושבת שתרופה אמורים לקחת רק במצב שבו למרות ששומרים על התזונה יש ערכים גבוהים... (ואם יש ערכים *ממש* גבוהים - אז לוקחים זריקות...)

[כנראה שהרופא החליט לתת לי את הגלובן, כי לפי מה שתיארתי הוא הגיע למסקנה שלא אצליח לשמור על התזונה... ]

לי אחרי שבועיים של בדיקה הוא נתן..שבצום באמת היו ערכים יותר גבוהים ממה שצריך. לא יודעת עד כמה גבוהים אבל היה לי בין 99-102..
ואני ממש מקפידה על תזונה


בסוף לא לקחת כלום עד סוף ההריון?

אני חושבת שבינתיים אל תיקחי, וכשתצליחי לדבר איתו נראה מה הוא יאמר. אולי הוא גם ייתן לך תרופה אחרת.

אני אישית לא לקחתי כלום עד סוף ההיריון, ובשלב מסוים גם לא כ"כ הקפדתי על התזונה, והכול היה בסדר... אבל כנראה שלא באמת הייתה לי סוכרת היריון... (החליטו שיש לי סוכרת על סמך פרופיל סוכר שעשיתי אחרי שלא צלחתי את ההעמסה של המאה. יצאו שם כמה ערכים גבוהים, ולכן החליטו שכדאי להתייחס לזה כאל סוכרת...) 

להגיד לא להקפיד על תזונה..

כנראה שאצלך זה עבר ב"ה בשלום, אבל סכרת הריון זו סכנה ממשית לתינוק ולאם וממש חשוב לא לזלזל בה!!!

ההמלצה הייתה בקשר לכדור, שכדאי להפסיק לקחתו בינתיים. אם אני לא טועה - ככה במוקד האחיות אמרו לי אז, כשלא הצלחתי לתפוס את הרופא...

 

ואם כבר אני אמליץ למי שגילו לה סוכרת היריון גבולית (כמו מה שהיה אצלי) - שלא תסתפק בלשאול רופא אחד, ולסמוך עליו (כמה מומחה שיהיה בעיקרון), אלא לשאול עוד רופאים. כי ראיתי בעיניי שרופא יכול לטעות...

את עלולה להתעלף אז תיהיי עם יד על הדופק ועם אוכל זמין ליד המיטה למקרה שהסוכר נמוך.
אולי אפשר לקחת רבע כדור?

לא רוצה לשחק עם זה על דעת עצמי..

תפסתי את הרופא ובא לציון גואל

(למי שמעניין אותה, אמר להוריד לרבע כדור)

ככל שהאזור יישטף יותר
וגם השתן יהיה פחות מרוכז
ישרוף לך פחות.

בהתחלה תרוצי הרבה. אבל זה יירגע.
שתי 3 ליטר ביום
מים

מיד רצה להכין לי כוס מים ענקית

זה בדיוק לכאבים האלו..
צריכה מרשם רופא
זה צובע אתהשתן בכתום

קבעתי עכשיו תור בטלפון לבקש מרשם

מניסיון רב לצערי, זה כאבי רצח

זה מקל ( בתור אחת שסבלה וסובלת)
הרבה הרבה מים. הרבה!!!!
וחמוציות..

ואם אנטיביוטיקה כדאי גם פרוביוטיקה...

לי היתה פעם אחת דלקת בשתן ולא לקחתי אנטיביוטיקה כדי שהגוף ידע להתגבר על זה. ב״ה מאז אין לי דחקות בכלל. מה שכן זה היה סבל רציני.

אילו תרופות סבתא או טיפולים טבעיים יכולים לסייע בהתמודדות עם דלקות בדרכי השתן?

במחקרים רפואיים רבים נמצא כי פרי החמוציות (Cranberry) מכיל רכיבים ייחודיים שמונעים את הצמדות החיידקים לשלפוחית השתן, ורופאי נשים רבים ממליצים על נטילת כמוסות חמוציות באופן שוטף. בתחילה סברו, כי חומציותן של החמוציות היא שמונעת את הדלקות בדרכי השתן. ואולם בהמשך התברר כי החמוציות מכילות רכיבים שונים (פרואנתוציאנידים), המונעים מהחיידקים להיצמד לשלפוחית, לכן גורמים להם להישטף עם זרם השתן לפני שהם מספיקים להתרבות ולגרום לזיהום.

בשנים האחרונות נערכו ופורסמו מחקרים קליניים שהצביעו על כך שתמצית החמוציות שיש בכמוסות עשויה להפחית את שיעור דלקות השתן החוזרות באופן ניכר, ושהכמוסות הינן בטוחות לשימושן של נשים בהריון ושל נשים מניקות. כמו כן, ההמלצה היא להשתמש בכמוסות כטיפול מונע וגם במקביל לטיפול האנטיביוטי.

יש הסבורים כי שתייה קבועה של מיץ חמוציות עשויה לעזור במניעה של דלקות בדרכי השתן. ואולם חשוב להדגיש: חמוציות הן מזון ולא תרופה, לכן אינן יכולות להוות תחליף לתרופה לדלקת בשתן.

מה עוד ניתן לעשות?

• לשתות לפחות 10 כוסות ביום: הנוזלים מסייעים לשטוף את החיידקים מהגוף. השתייה המומלצת היא מים או תה צמחים.
• הפחתה בסוכר: מומלץ להפחית שתיית משקאות מתוקים ולנסות להימנע ככל האפשר מצריכת סוכרים פשוטים (עוגות, עוגיות, ממתקים, קמח לבן, משקאות מתוקים).
• לא להתאפק: החזקת שתן יוצרת לחץ על השלפוחית ומסייעת לחיידקים להתרבות ולשגשג.
• להקפיד על היגיינה: בעת ביקור בשירותים יש לנגב היטב, מלפנים לאחור, כדי למנוע מעבר של חיידקים מפי הטבעת.
• לשלב פטרוזיליה, עלי סלרי ועשב חיטה (חי או מבושל במים) וכדומה. ברפואה הטבעית עלים ירוקים ידועים כמסייעים למערכת השתן.

נטילת פרוביוטיקה: השינויים ההורמונליים המתרחשים בגיל המעבר ובמהלך ההריון עלולים לגרום לחוסר איזון חיידקי, ובסופו של דבר להוביל לדלקות בנרתיק ולעלייה בסיכון לדלקות דרכי השתן. במחקרים נמצא, כי לחיידקים הפרוביוטיים תפקיד חשוב בפעילות מערכת החיסון ויכולת להיטיב במצבי זיהום שונים. כמו כן, נמצא כי שימוש בפרוביוטיקה עשוי לסייע בשמירה על הבריאות האינטימית ובהקטנת הסיכון לדלקות בדרכי השתן.

לקחת מיץ חמוציות

תודה על כל התגובות וההצעות ❤
כרגע אחרי שתיית מים מרובה וכדור סדורל אחד- הרבההה יותר טוב!
מתפללת ליום טוב יותר מחר
שוב תודה מקסימות ❤

שימחת.
תמשיכי להרגיש טוב!

שלי שנה ושמונה וגם לא יכולה לעלות או לרדת לגמרי לבד.
גם עם יד בקושי.
הכל טוב

אני רואה את הבן של השכנים בגילה מתרוצץ על המתקנים לגיל שש (איפה אמא שלו איפה? תכף הוא נופל מאיזה חור) אז תהיתי על הפער העצום בינהם

יש ילדים שמתחילים ללכת בגיל עשרה חודשים ויש שנה וחצי...
אז מה?!
וכן על זו הדרך.
אל תשווי לאחרים.
חבל על האנרגיות

היא גדלה בבית עדין (עם חיריק) עם בנות...

איפה היא רואה מודל של מטורפים ומנסה לחקות?

הבת שלי גדלה אחרי בנים ומנסה לעשות דברים שהם לא עשו בגילה

כי היא חושבת שהיא בת 1:10 ותצליח לטפס על עץ כמו בן 6 (אמיתי לגמרי.... שופך מצחוק)

 

הכל בסדר לדעתי האישית כאמא זה עניין של בטחון ויציבה שמשתפר עם הזמן.

ברור שיש בזה צדק 

אבל דווקא לטפס על דברים בבית ולקפוץ מהם ראש היא מנסה בהחלט. ואני מעודדת אגב... ואין לה ממי לראו תוללמוד

והיא גם מנסה לטפס על עצים ברחוב. נעמדת לידם ומרימה רגל כמה שהיא מצליחה ואומרת- אמא, תעזרי לי

אבל מדרגות מפחידות אותה יותר מעץ מסתבר 

של הגרם מדרגות יוצר לה משהו מפחיד בעין..
נשמע לגמרי תקין שלי באותו גיל גם רוצה יד או מעקה להחזיק בו והוא עושה דברים משוגעים בבית ובכלל .
לא הייתי מתרגשת מדי

רואה את המעקה ולא מוכן להחזיק ..חח

אבל עוד לא התחילה לדבר (חזקה בתחום אחד, חלשה באחר).

לכלאחד יש את התחום שהוא חזק בו

לרגע לא חשבתי שיש סיבה לדאגה

מה זה אומר עלי...

אבל ברצינות, תשמחי... לפעמים כשילד מתפתח מאוחר, זה אומר שהוא יגיע יותר רחוק. ככה אומרים, ולפי מה שבדקתי, זה די נכון.

זה אומר עלי שאני עייפה ואין לי כח לסחוב את עצמי

ועולה ויורדת עצמאית, אבל היא ממש ילדה פעילה
חושבת שזה ממש נורמלי לגילה

וההאחות שאלה אם היא עולה במדרגות עם עזרה.

כנראה שזה הנורמה.

 

אצלי היא מאוד זריזה. עולה לבד בעמידה, וגם יורדת לבד בחצי ישיבה.

אבל היא מאוד מאוד שובבה - לוליינית,

לפניה יש בן...אולי זה קשור.

כדי תלמדי אותה זה מאוד קשה ללמוד צבעים מצבעים לציור
יותר האוטו לבן המעיל שחור הצלחת כחולה..

והם ילדים חכמים מאד שידעו לספור ואותיות וצורות וחפרו בכל נושא בעולם וצבעים קלטו ממש ממש מאוחר לא יודעת למה. היינו בטוחים שהם עוורי צבעים.

אמנם יש ילדים שקולטים צבעים מוקדם, אבל יש הרבה שעדיין לא. וזה לא מעיד על חוסר הבנה.
אני לא זוכרת באיזה גיל "חייבים" לדעת, אולי 4

היא יודעת למיין צבעים? אם את מראה לה קוביה צהובה, ואומרת לה "תביאי לי עוד קוביות כאלו בצבע צהוב" - היא תביא?
המיון הוא שלב קודם לשיום (=לכנות אותם בשם) הצבעים.

פעם אחת ביקשתי כחול, והיא הביאה לי. ושוב ושוב.
ושניה אחכ היא כבר התחילה לדחוף כל מני צבעים "הנה כחול".

העולם מורכב מגווני כחול בלבד.

אבל תבדקי שהיא יודעת להבחין בין צבעים, גם אם היא לא יודעת לנקוב בשמותיהם ולא זוכרת את שמותיהם. למשל - תרימי חתיכת קליקס בצבע ירוק, ותבקשי ממנה להביא לך עוד חתיכות "אותו דבר".

בעיקרון עד גיל ארבע הם כבר לומדים את השמות של צבעים. בלי לחץ...

איך השפה באופן כללי? אוצר מילים טוב? משתמשת בפעלים מדויקים? מדברת במשפטים ארוכים ומורחבים?

מה הכוונה בפעלים מדויקים?
היא אומרת משפטים כמו
"אמא תביאי ל--- שלוק, היא בוכה הרבה הרבה"
או
"אמא ישמור לי הבימבה ש--- לא יקחה לי"

לא הכי מדויק הייתי אומרת. אבל משפטים בעקרון כן ארוכים.

נניח "מציירת" ולא "עושה ציור", "ללבוש" ולא "לשים בגדים..."

כנל לצייר וכ'ו.

תנסי להקדיש לכל צבע שבוע שלם, ובמהלך השבוע הזה תתמקדו אך ורק בצבע הזה.

הבנתי שזה בסדר עד גיל מסויים (אחרי גיל 4 נראה לי)  ואח"כ צריך לבדוק ממה זה נובע

תלוי מתי אני שואלת.
פעם כן ופעם לא.

 

רק בשביל להיות רגועים?

גם ככה צריך לעשות בגיל הזה, לא?

 

ככה הבנתי.

היא רואה דברים מרחוק מאוד.
ויש לה אבחנה חדה.
שמה לב לדברים שלפעמים אפילו אני לא שמה לב.

 

ומקרוב? 

אני לא יודעת אם הוא בודק עיוורון צבעים חלילה

מניחה שבטיפת חלב ידעו יותר.

 

אם כי לפי התגובות כאן זה לא חריג בגיל הזה עדין

וסתם עושים מזה הרבה יותר ממה שזה

 

נראה לי מרפאה בעיסוק אמרה לי את זה

שצריך להסתכל על כל ההתפתחות, על דברים אחרים שעושה. לוטו למשל, לזהות צורות, לצייר לראות את כל ההתפתחות ולא רק העניין של הצבעים

מודאגים שהילד עדיין לא יודע לומר שהמפה בצבע חום? תהליך רכישת מושג הצבע מתחיל בסביבות גיל שנתיים ומסתיים בסביבות גיל 3.5. כחלק משלבי ההתפתחות, גם תהליך רכישת מושג הצבע הינו הדרגתי. חשוב להבין כי ישנם שלושה שלבים ברכישת הצבעים:

 

 

שלב ראשון - שלב ההתאמה

 

בשלב זה, בסביבות גיל שנתיים, הילד מצליח להתאים שני חפצים באותו צבע. זאת אומרת, לקחת חפץ בצבע מסויים ולהתאים לחפץ אחר באותו הצבע. משחקים מומלצים לשלב זה הינם משחקים בהם על הפעוט להתאים את החלק שבידו ללוח שצבוע בצבע זהה. לא חייבים לקנות משחקים יקרים, ניתן לעשות זאת עם חפצים שיש בבית. כמו לדוגמה להתאים אטב כביסה צבעוני לדף או מדבקה באותו הצבע.

 

חשוב לנסות בכל פעם לפרוש בפני הילד שתיים או שלוש אופציות צבעים בלבד, כדי לא להסיח את הפעוט. כלומר לתת לילד לנסות להתאים חפץ אדום לשלושה חפצים בצבעים שונים. כאשר הפעוט מצליח להתאים את הצבעים, מומלץ לשיים את הצבע ולומר לו "אתה מחזיק אדום". בשלב זה מיותר לשאול "איזה צבע זה?" שכן שלב השיום נרכש בשלב מאוחר יותר.

 

שלב שני - שלב הזיהוי

 

בשלב זה הילד מתחיל להכיר את שמות הצבעים, ומצליח לזהות אותם. כדי שהילד ילמד לזהות צבעים, הוא צריך להתנסות בהם. לכן, כדאי להסב את תשומת ליבו של הילד לצבעים שנמצאים בסביבתו, לדוגמה: "אני מלבישה לך חולצה ירוקה" ; "אני מקלף לך את הבננה הצהובה". "הנה מכונית אדומה" וכו'.

 

נדע שהילד מזהה את הצבע כשנבקש "תביא לי את הקוביה הצהובה" והילד יגיש לנו את הקוביה בצבע הנכון. גם כאן עוד מוקדם לשאול "איזה צבע זה?". שלב זה נרכש בסביבות גילאי שנתיים וחצי עד שלוש.

 

שלב שלישי - שלב השיום

זהו השלב האחרון ברכישת מושג הצבע, בו הילד מצליח לומר בעצמו את שמות הצבעים. כשנשאל את הילד "איזה צבע זה?", הוא ידע לענות. שלב זה נרכש סביב גיל שלוש עד שלוש וחצי. גם בשלב זה, חשוב לספק לילדכם גירויים צבעוניים ולקרוא בשמם של צבעים של החפצים בסביבתו. ניתן למיין יחד עם הילד משחקים, חפצים ובגדים לפי צבעים.

 

אם נראה לכם כי ילדכם מתקשה מעט וברצונכם להקנות לו את מושג הצבע, מומלץ ללמד כל צבע בנפרד. אפשר לדוגמה להכריז על "שבוע אדום". את אותו שבוע הקדישו להקניית הצבע האדום ובו שימו דגש על חפצים אדומים בסביבת הילד ("הנה משאית אדומה", "התפוח הזה אדום" וכו'). בנוסף, אפשר ללבוש יום אחד בגדים אדומים וביום אחר לאכול ארוחה שלמה של מאכלים אדומים, יצירה באצבעות ידיים/צבעים אדומים וכו'. השתמשו בדמיונכם.

 

כרו כי כל ילד מתפתח בקצב שונה מהאחר, וכי הגילאים המצויינים למעלה הינם טווח ממוצע. פעוטות הם סקרנים ובעלי רצון טבעי ללמוד. אם נותנים להם סביבה רגועה ולא מלחיצה מדי ואפשרות להתנסות, הם יעשו זאת בעצמם. ולכן אין סיבה להלחיץ ולהלחץ.

 

מתי לפנות לקבלת עזרה? אם בכל זאת, אחרי מאמצים ונסיונות ללמד צבעים, אתם שמים לב שהרכישה אינה מתקדמת, כדאי לשלול עיוורון צבעים. עיוורון צבעים הינו מצב בו קיים קושי רב ולעיתים גם חוסר יכולת להבחין בין צבעים שונים. במידה ושללתם עיוורון צבעים ואתם רואים כי האיחור ברכישת הצבעים עדיין קיים, כדאי לפנות לקילנאית תקשורת..

מפורט ויפה מה שכתבת

והוא טרול
ולהעתיק מאיזה אתר כולם יודעים
חחחחחחחח

יש משפחתונים של משרד התמת. בעיקרון הרישום היה מזמן אבל יתכן שיש מקום. את צריכה לשאול בעבודה שלך מי מכירה את הסביבה ואיך קוראים למפעילים באיזור. בטח יש גם מעונות. וכמובן מטפלות פרטיות
כמה דברים שאת צריכה לשקול - אם זה מסגרת עם יום שישי אז את מאבדת אותו כי את לא בעבודה.
אם יש ימים שאת או בעלך תישארו בבית ובכל זאת תרצי לשים את הילד במסגרת אז תצטרכי לנסוע כל הדרך
להיות הרבה שעות באוטו עם תינוק קטן זה לא תמיד טוב. לפעמים הם צורחים בנסיעות ארוכות ואז את תשתגעי לגמרי. בקיץ חם נורא... לא משהו.
לא אומרת שזה לא רעיון ישים או טוב, פשוט מעלה לך נקודות לשיקול. האם באמת תצאי מהעבודה לבדוק אותו מעבר לשבוע הראשון? האם זה שווה לך?
בהצלחה רבה!

והנקתי אותו.
גם כלכלית, ככה לא משלמים למטפלת על הזמן של הנסיעה...

איך מחפשים - שואלים נשים בעבודה מי מכירה 😏

נראה לי קשה
אם השיקול שלך זה לקפוץ להניק,אז זה שווה את זה, אם רק לקפוץ לראות מה שלומו,אני לא בטוחה.
בשלב כלשהו יתכן ויהיה לו קשה להפרד ממך כשתקפצי אליו
אבל הכי קשה זה הנסיעה עם תינוק. יש שלבים שממש קשה לנסוע איתם,בטח בפקקים של הבוקר

איך את נוסעת לעבודה עם רכב?

בעיני שווה לחפש ליד העבודה פשוט כדילחסוך את העוד שעה שעתיים ביום אצל מטפלת (גם כלכלית אבל בעיקר כדי להיות איתו יותר)
לא יודעת כמה זה שייך לקפוץ מדי פעם, נראה לי לא ימצא חן בעיני המטפלת (אם זה להנקה זה משהו אחר)

כשהוא במושב לא רואה אותך ישן או צורח? אני לא חושבת שזה נותן לו משהו

אבל אם הוא ישן או ער ורגוע ודאי שכדאי, זה נותן לו פחות זמן להיות אצל המטפלת (לא חייבים לראות את אמא, עצם זה שהוא לא עם מישהי אחרת זה העניין)

אולי אם הוא נמצא במושב ליד הנהג ורואה את אמא שלו, יש בזה משהו. אבל זה מושב מאד לא בטיחותי. לדעתי וודאי שעדיך לתינוק להיות עם מטפלת (טובה ואחראית וחמה וכו) בסביבה שנעימה ונוחה לו, מאווררת ומוארת ושוכב או משחק וכו מאשר להיות תקוע באוטו 45 דקות כל כיוון גם אם אמא שלו נמצאת באוטו- אם הוא לא רואה אותה בכלל.

אני מאמינה שיש מטפלות חרדיות טובות וזולות (יחסית) אם יש לך חברות מהמקום תבקשי המלצות.
ללכת רק רק עם המלצות.
אפשר המלצה מחברה של חברה של בת דודה.. העיקר שתהיה אמא ששלחה את הילדים שלה וממש מרוצה.

לא ענית אם את עם רכב..הבדל מאוד משמעותי. בתחב"צ לא ריאלי לנסוע כל יום עם תינוק ועגלה וציוד.

יתרון למטפלת ליד הבית שאם את נשארת בעבודה עד מאוחר מדי פעם, הבעל/אמא/שכנה/בייביסיטר יכולים להוציא אותו...
ליד העבודה זה את ורק את ללא גמישות.
(כולל אם פתאום הילד לא מרגיש טוב וצריך להוציא אותו באמצע היום)

אל תשכחי שאמנם הוא פצפון עכשיו אבל הם גדלים ממש מהר
ככה שלא יודעת עד כמה השיקול של ההנקה הוא משמעותי. (אצל סטודנטיות שמכניסות תינוק בגיל חודש זה באמת משמעותי)
בגיל חצי שנה כבר יהיה קשה לתזמן את זמני ההפסקות שלך עם הצורך שלו לאכול ולא בטוח שיהיה סבלנות למטפלת לחכות.

אני עשיתי את זה מגיל 7 חודשים עד שנה כל יום הגעתי להניק בשעה 11...
)בשלב כלשהו הייתי מגיעה לפי קריאה כי לפעמים הוא ישן ב11)

בבוקר הוא קיבל כוס פירות עם דייסה בצהריים סביב 1 מרק ירקות... ב2 הייתי באה לקחת

עם הגדולה שלי נסעתי ללימודים בתחבורה ציבורית, והסתדרתי, עדיף עם סל קל שמתחבר לעגלה. הייתי מקפלת את העגלה, מכניסה לתא מטען( הרבה פעמים היו אנשים שעזרו) עולה לאוטובוס עם סל קל ביד ותיק על הגב. , וככה למדתי 3 ימים בשבוע במשך חודשיים בערך. יחד איתה.
יש גם יתרון לאוטובוס, את יכולה להרגיע אותה ביתר קלות אם היא בוכה, אפשר אפילו להניק עם שכמיית הנקה( השתדלתי להשאיר בסל קל , אבל כדממש בכתה , באוטובוס יותר בטוח להוציא מאשר ברכב פרטי).
לעצם העניין, היה לי תינוק אחד שבשום אופן לא לקח בקבוק ומצאתי מטפלת ליד העבודה, יצאתי להניק, אחרי שבועיים , היא הרגילה אותו לבקבוק.
אבל היה כייף, נסיעה של חצי שעה , שמתי את הסל קל לידי ברכב( ביטלתי כרית אויר). פגשתי אותו באמצע היום, היתי איתו יותר.
אבל לא חזרתי על זה בילדים הבאים, כי לפעמים הם בוכים בנסיעה, ואם התינוק מסתדר עם בקבוק ויש מטפלת טובה, יותר נח להשאיר אותו קרוב לבית.

מטפלות ומעונות (לא מאמינה שתמצאי מקום בשלב הזה, אבל אפשר לנסות).
לי נשמע שבהחלט עדיף לשים אותו לידך.
החסרון הוא שכשאת לא בעבודה אין לו מסגרת אבל בגיל כזה לא הייתי מתחשבת בו.

וגם מה נראה לכן- שהולך להיות עוד הפעם סגר, וכל המעונות ייסגרו? כבר מדברים ששנה הבאה בתי הספר יהיו בזום...

לגבי תינוקות וגיל הרך אני מתקשה להאמין
שממש כל הזמן יהיה סגור כי בסוף חייבים לאפשר עבודה במשק.
השאלה כמה איך וכיצד וכדאי גם להגדיר את זה בחוזה מסודר.

באופן אישי לא מכירה משם מטפלות מעודכנות לעכשיו,
אבל כדאי לנסות לחפש מישהי משם שיכולה לברר לך בקבוצות מייל או ווצאפ, או שמכירה בעצמה.

שאם את ביום חופש או חלילה מחלה אז הקטני איתך בבית....
פחות נח לדעתי

הבת שלי הפסיקה להתהפך. אבל בסדר, אני יודעת שהיא מסוגלת ומחכה שתתפתח בדברים אחרים...

 

אני חושבת שכדאי לשחרר מזה

כל עוד היא מסוגלת אז הכל טוב...

היא פיצית ומאוד מפותחת! אין צורך לנסות לזרז אותה. תני לה להיות על הבטן כמה שיותר, מדי פעם להרחיק קצת את המשחקים וזה יבוא, במיוחד שהיא כבר עושה את זה לפעמים. ומאוד. נורמלי שיש קצת נסיגה אחרי שחולים

ופתאום נלחצתי שלא מביאים כי הרופאת נשים עשתה אולטרסאונד ולא הביאה..

בתנאי שהיו 30 יום

אני מתלבטת אם לחזור או לחכות שיאשרו
זה שאני חוזרת לא יפגע במה שכבר היה במידה ומאשרים נכון?
ותוך כמה זמן מחזירים תשובה בערך?

בעיקרון אין סיבה שיפגע אם את חוזרת עכשיו.

ומקדים מהריון להריון... (אצלי לפחות)
פעם או פעמיים ביום זה תקין לגמרי
אם יש יותר מ4 בשעה זה כבר יכול להיות בעייתי
בכל אופן שימי לב שאת שותה הרבה ושזה לא מגיע ממאמץ מוגבר

אוהבת לקרוא תגובות כדי לא לחזור על מה שכתבו
וגם לפעמים הפותחת מחדדת דברים בתגובות

ואם אני מתחילה לכתוב תגובה בלי לקרוא,

אז אני מרגישה לא נוח,

ובאמצע הכתיבה עולה למעלה לקרוא...

מתי שהתשובה זה מנסיון אישי כן מגיבה בלי לקרוא

לפעמים ב מלכתחילה

חוזרים על מה שנאמר
אז עונה גם אם כבר ענו

לפני שמגיבה).

ואז כותבת רק אם יש לי משהו חשוב (לדעתי) להוסיף

בס''ד

 

בגדול תלוי מאד אם הפותחת ממשיכה להגיב בתוך השרשור או לא.

 

אם היא ממשיכה להגיב - אני קוראת את הכל, על מנת לקבל את התמונה המלאה. זה עוזר לי לדייק את התגובה

 

אם היא לא ממשיכה להגיב - אני דווקא אוהבת להגיב קודם, ורק אחר-כך לקרוא. אני מרגישה שבאופן הזה התגובה שלי יוצאת הכי אוטנטית. היא ממש יוצאת מהלב ומהראש שלי, בלי להיות מושפעת ממה שכתבו לפניי. אני מרגישה שכל אחת יכולה לתרום מהמקום שלה, ושאין לדעת איזו תגובה תועיל הכי הרבה לפותחת, ולכן זה שענו לפני מבחינתי לא מבטל את התרומה שהתגובה שלי אולי תביא לה. מה שכן, ברגע ששלחתי את תגובתי, קוראת את כל השרשור ואת כל התגובות 

 

 

 

ו...אהבתי את השאלה 

 

א בדרך כלל כי אני קצרה בזמן וקצת אימפולסיבית🙊 בהתאם לאורך השירשור ולזמן אני גם אעבור אחר כך על עוד חלקים בשירשור ואגיב עוד או שאערוך.
ב כשיש לי מספיק זמן וישוב הדעת שזה לצערי נדיר יותר לאחרונה

שזה מתי שכבר רואים שלייה בבירור שמחליפה את שק החלמון בתפקידו.

תנסי שם גם

סיפור גם...
מאחלת לך שהקב"ה ישלים לך מהרה בילד/ה בריא/ה ושלם בע"ה!!!
🧡🧡🧡🧡

והכל נראה מפחיד ומסובך עדיין לא עשיתי הפלה ... אולי אני מקווה שיהיה סיכוי שמשהו יקרה או שקשה לי לעכל שזה נגמר

בשרי לנו בשורות טובות!!

וזה עצוב...☹️
אצלי שק ההריון פחוס (לא עגול) ויש מצב שתתרחש הפלה טבעית
מנסה להיות בשמחה

של אי וודאות והמון מתח

שלוחת לך חיבוקים וחיזוקים

זה ממש לא קל הבלתי נודע והצער שבזה

💕💕

אני אחרי 2 הפלות רצופות ילדתי ברוך השם 6 ילדים בלי עין הרע

זה מזה לא קל.שתהיה לך הרבה הצלחה ושילך בקלות

בנתיים אני מחכה אולי עוד שבוע משהו ישתנה ... לא נראה אבל מקווה

האי ודאות הזאת... ה' ישלח לך כוחות. אמן!
חיבוק ענק ענק.. משתתפת בכאבך.. מאחת שכל כך מבינה...
שבת שלום יקרה

איזה מתסכל להרגיש ככה.... גם אני בתקופה שמרגישה שכל תופעה אפשרית עם הנקה קורית לי וזה ממש ממש קשה..
לא מבינה במה שתארת אבל מקוה שזה ייגמר הכי בקטנה שיש..

זו בדיקה ידנית של צוואר הרחם, בדיוק כמו שבודקים פתיחה. ממששים את הצוואר ובודקים אם יש פתיחה ומחיקה, את המרקם שלו- רך או נוקשה ואת המיקום- אחורי, מרכזי או קדמי. לפעמים יש בהריון דימום מהמגע בצוואר הרחם כי הוא נוטה להיות פריך אבל זה ממש חיצוני, כלומר לא מתוך הרחם. מה שעשוי לאסור זה סטריפינג, אבל את יכולה מראש לבקש שלא יעשה סטריפינג בלי הסכמתך.

 

אחת השאלות ההזויות שנפגשתי בה :

 

מצד אחד את חושבת על ההלכה  במבחן התוצאה בעניין דימום שיאסור  אך עצם בדיקה הוגינאלית שתיערך על ידי רופא גבר היא כלל לא מותרת לך הלכתית (מבלי להיכנס לזה יש גדרים ..) ...

 

מאוד מוזר לגלות דו קוטביות שכזו בשאלתך - כל כך ברור לך שרופא יערוך לך בדיקה וגינאלית? ומה שמטריד אותך הוא מבחן התוצאה האם נאסרת?

 

 

 

  

זה רפואי נטו. וברור שעדיף שיעשה אותה רופא מומחה אם יש צורך לזה.

לפי הכ"א שלך אתה גבר נשוי,
לא ברור למה אתה נהנה להשתמש בשם של אישה בתור ניק.
זה דוחה!!!
סע מפה ומהר
וחלאס עם תגובות מגעילות.

בנות, תתעלמו.
מנהלות שימו לב.
תודה!
@יעל מהדרום

עכשיו הרגע, הכ"א השתנה לנקבה נשואה !!
חבל שלא צילמתי מסך.

ועכשיו השתנה לאישה

לק"י

אם יש בעיה, בבקשה דווחו לנו באישי.
ואני אכתוב לה באישי גם.

שזה מה אחרי ששמתי לב והזהרתי זה השתנה,
וגם אופי התגובות מעיד.
אבל סבבה.
🤷‍♀️

אלו תגובות של גבר.

למשל כמו זה : איזה כבר ריכוז את צריכה??? - הריון ולידה

 

שרופא יערוך לה בדיקה?
למה לא להתמקד בשאלה שלה

כנאמר בכתבי הקודש - אסור להאכיל את הטרול!

אלא אם כן הוא יעשה לך סטריפינג שזה סוג של זירוז ידני שמוביל לדימום. תזהירי אותו שלא יעשה לך כי שמעתי כבר על כאלה שעושים בלי לעדכן...
מבחינת כאב ככל שתרפי יהיה פחות כואב. בהצלחה!

גדולים משלך. ממליצה לך ללכת לרופאת נשים ולראות אם יש משהו. בהצלחה!

אם עשית וראו שק הריון ועובר אז אין צורך בבטא.

אני לא יודעת למה הפנה...
בהתחלה רצה לעשות בעצמו, ולא רצינו, אז נתן הפניה לטכנאית הריון.
למה עושים בטא? במה זה מועיל?
וזה תקין שמיד כשאמרתי לו שאני בהריון רצה לעשות לי אולטרסאונד וגינלי?

עוד לא ראו עובר, אבל ראו שק ואמרו לי שאני בשבוע חמש + 4. מה זה אומר?

אם עשית א"ס אין צורך בבטא.

ותקין שרצה לעשות!

איך הוא יראה אם יש הריון?

 

ומזל טוב לך

אם זה היה ביום שישי, שאמרו לי שאני 5 +4 מה זה אומר?
זה בעצם השבוע + הימים?

או שבמשך כל הזמן הזה צריך לוודא שיש דופק?
סליחה על הבורות :-/

בודקים אם יש דופק בין שבועות 6-8.

במידה ואין מחכים בד"כ שבוע 9 כדי לוודא, ושלא חלילה יעשו הפלה לתינוק תקין.

 

תקבעי לך תור לשבועות הקרובים.

 

מומלץ כבר לקבוע לשקיפות עורפית...

 

בהצלחה!

 

ואיך אני יודעת מה אני צריכה לבדוק בכלל?

בעקרון רופא/ת נשים אמורים להסביר לך על כל הבדיקות הריון ולתת הפניות להכל.
אחרי שגילית הריון-
עושים אולטרסאונד בין שבוע 6-9 לגילוי דופק.
מכאן לכל בדיקה יש טווח שבועות מסוים שצריך לעשות אותה.
בדיקת שקיפות עורפית זה גם אולטרסאונד אבל משוכלל יותר שבודק את עורף העובר לבדיקת סיכויים לתסמונת כלשהי.
אחרי זה סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת שהן בדיקות שבהם עוברים על כל האיברים של העובר ובודקים שהכל תקין.
יש גם העמסת סוכר, הערכת משקל, מעקב אחות..

ממליצה ממש למצוא רופא/ת נשים טוב שיסבירו לך הכל ויתן לך הפניות.
צריך גם לקחת ויטמינים, חומצה פולית וברזל לאורך ההריון..
אפשר גם להכנס לאתר של הקופות חולים ולקרוא על כל הבדיקות.
ולגבי אולטרסאונד וגינלי- זה הגוף שלך. מותר לך לסרב ולבקש ביטני. לא תמיד מצליחים לראות בביטני ואז כדאי וגינלי.
בהצלחה!

מקפיצה לעצמי

התוצאה הראשונה היתה לפני שבוע 264 בשבוע 4

אולי תשלחי לרופא/ת משפחה שאלה באפליקציה?

אלה טווחי רמות הבטא שאמורות להיות בכל שלב של ההריון:

• 3 שבועות: 5 – 50 mIU/ml.
• 4 שבועות: 5 – 426 mIU/ml.
• 5 שבועות: 18 – 7,340 mIU/ml.
• 6 שבועות: 1,080 – 56,500 mIU/ml.
• 7 – 8 שבועות: 7,650 – 229,000 mIU/ml.
• 9 – 12 שבועות: 25,700 – 288,000 mIU/ml.
• 13 – 16 שבועות: 13,300 – 254,000 mIU/ml.
• 17 – 24 שבועות: 4,060 – 165,400 mIU/ml.
• 25 – 40 שבועות: 3,640 – 117,000 mIU/ml.
• נשים שאינן בהריון: < 5.0 mIU/ml.

לא בדיוק הבנתי את השאלה, את עכשיו אחרי שנה של נסיונות להריון ראשון, או שההריון הראשון הגיע אחרי שנה וילדת ועכשיו את מנסה שוב?

נכון שזה לא הרבה אבל בגלל שבהריון הראשון לקח לי שנה מנסה למצוא משהו שיכול לעזור

אבל יש לי חברה שנסתה להכנס להריון,מה שעזר לה זה איזון הורמונלי של בלוטת התריס,שינוי תזונה אצל מישהי טובה מירושלים ודיאטה..


לא יודעת מה מצבך אבל זה מה שאני מכירה
בהצלחה רבה!!!!

שלך כדאי שתפני לרופא
אם כבר הייתי והוא אמר שהכל בסדר וממשיך אותו הדבר אז זה בסדר הם קוראים לזה פעילות רחמית ואם מתגבר בכמות או בכאב תלכי שוב

כדאי לך לברר אם את צריכה מעקב יותר צמוד, זה אלף.
בית, אם זה לא משפיע על צוואר הרחם אין כל כך מה לעשות, אבל בגלל הלידה הקודמת הייתי חוששת יותר ומתייעצת עם רופא מומחה יותר

הם טוענים שירידת מים יכולה לקרוא לכל אישה בכל מצב,

ואין סיבה ואין איך לעזור,

היינו בשר"פ ושם הרופאה כן לקחה אותי ברצינות,

והמליצה על נרות פרוגסטרון,

מקווה שזה יעזור...

מקווה שאת מקבלת טיפול בפרוגסטרון, מי שילדה בעבר מוקדם אמורה לקבל עד שבוע 36, זה הוכח כמפחית סיכון ללידה מוקדמת שוב.

מאז לידת הפג שלי, בשבוע 31, ההריונות שלי מוגדרים בסיכון. (גם אצלי הכול יצא תקין. ועדיין צריך מעקב צפוף.)
אז דבר ראשון, אני מאד מקווה שאת מטופלת במרפאות היריון בסיכון!
חוץ מזה, עם היסטוריה כזאת מתייחסים לכל שינוי כמו שאת מתארת - בחומרה!
אני למשל הגעתי למיון אחרי שכיב לי מאד. ראו מעט צירים, נתנו עירוי, בדקו ושיחררו הביתה.

אל תזניחי ואל תתעלמי! על דברים כאלה תלכי להיבדק. לא נשמע שאני צריכה לספר לך עד כמה זה חשוב...

אני ממש לא מזניחה,

חוששת מאוד,

ומרגישה את הרופאה מנפנפת, 

כתבתי קודם שהיינו בשר"פ, שם סוף סוף הרגשתי שהיא מאמינה ולוקחת ברצינות,

היא המליצה על מעקב צוואר כל שבועיים, נרות פרוגסטרון, וזהו בעצם.

השאלה אם יש משהוא נוסף שיכול לעזור?

ההתכווצויות לא מאוד כואבות, 

הם באות מידי פעם (פחות עם השימוש בנרות)

ובעיקר מלחיצות אותי,

אני ממש ממש לא רוצה ללדת שוב פג,

מי כמוך יודעת...

 

תודה על האכפתיות והדאגה! 

זה גם היה נרות (פעמיים ביום) ומעקב כל שבועיים (או חודש). אה, וגם תרבית שתן לעתים די תכופות.
ולהקפיד על שתייה מרובה!!!

(אולי לידה מוקדמת שהתחילה בירידת מים היא שונה, איני יודעת.)

טוב שהלכת לרופאה אחרת. ואני הייתי מבקשת הפנייה להיריון בסיכון.

גם אם לא רשמית, נשמע לי מאוד משמעותי להפחית פעילות למינימום האפשרי..
וגם נסי לשים לב אם התכווצויות מופיעות בהקשרים מסויימים. לדוגמא אחרי עליית מדרגות או אחרי עמידה ממושכת (מה עם קיום יחסים? במצבים כאלה לפעמים גם בזה צריך להזהר)
בהצלחה!!