פורום הריון ולידה (עמוד 2656)

לא חושבת שהייתי מעירה על ניקיון...

זה ממש מוזר שהיא אמרה לך שזה לא נורא שהיא שותה מבקבוק של ילד אחר... את יכולה לומר לה, אם אפשר, חשוב לי להשתדל שהיא לא תשתה מבקבוקים של אחרים ולא ישתו מהבקבוק שלה. נשמע לי בקשה סופר לגיטימית...
למרות שביננו, ברור שכשאנחנו לא שמים לב הילדים שותים אחד לשני מהבקבוק/לוקחים מוצצים/ מלקקים את אותו צעצוע... ככה זה.

בהצלחה.
הפרידה קשה ככ😞

והיא עכשיו יותר קיבלה את זה אמרה בסדר אין בעיה.
לגבי השינה הבת שלי עוד לא ישנה אבל ממש לא יודעת איך תסתגל לשינה שם.. בקושי עם אבא שלה היא נרדמת.. היא עוד יונקת. לרוב נרדמת בהנקה. חוששת שלא תרדם שם .. שהיתה בטיפול אצל המשפחה שלי לאחרונה שיצאתי לעבוד היתה נרדמת בעגלה בנדנוד .. אמרו לי שבדרכ הם רואים את שאר הילדים וישנים גם משהו חברתי..

תני לה זמן... הסתגלות היא תהליך.

היום היא בכתה ממש לא רצתה שאני אלך.. לא רצתה להכנס לגן .. אמרתי לה תלכי לשחק עם החברים , רק שראתה שילד נכנס הסכימה וגם עשתה פרצוף למטפלת לא רצתה ללכת אליה נצמדה אליי.
אחרי זה צרחה שהיא לקחה אותה על הידיים לא יכלתי לשים אותה וללכת הלב שלי נקרע שמעתי מבחוץ שהיא לא נרגעת.. אוף..
בבקשה תגידו לי שהיא תסתגל ולא תבכה עכשיו שבועות .. 😵😱

הסתגלות היא תהליך. ובהחלט כשהם רואים את החברים שלהם הם לומדים להרדם לבד, אוכלים יותר טוב ..
בפרידה יש בכי וזה קשה. לעניות דעתי לא כדאי 'להמרח' שם איתה הרבה זמן. לבוא לשים אותה וללכת, להראות לה שאת בוטחת במטפלת, שאת בוטחת במקום, אולי אפילו להגיש לה צעצוע כדי להראות שאת איתה (אם אפשרי מבחינת קורונה..)
תזכרי שאת משדרת לה מה שאת מרגישה!
הרבה כוחות! קשה לראות אותם ככה, אבל את יודעת שזה יהיה לה טוב. היא כבר גדולה וזה התחלה של חיפוש חברויות..

בעקרון כל עוד יש התמדה אז זה אמור לקחת לא יותר משבוע שבועיים.. הבעיה זה החגים באמצע שאני מקווה שלא יתקע לכם את הרצף..

ולא נרגעת.. היא שלחה לי תמונות שהיא נרגעה ומשחקת .. אני אמא היסטרית?

העולם קשוח. היא תסתגל בע''ה

ראשית אנחנו ההורים צריכים לבטוח בצורה מלאה במטפלת. אם את לא נותנת בה אמון מלא, אז למה שהילדה שלך תיתן בה אמןן,? אז תחשבי עם עצמך האם את באמת מרוצה מבחירת המטפלת. אם כן אז לקצר את תהליך הפרידה בבוקר ותוך ימים ספורים הילדה תתרגל, אם אחרי חשיבה מעמיקה הגעת למסקנה שאת לא מספיק סומכת/ בוטחת תעבירי אותה למשפחתון אחר

יש לי ממש רגשןת אשמה.. היא ממש לקחה לי אותו מהידיים באתי ונישקתי אותה ואמרתי לה אמא תחזור עוד מעט לקחת אותך.. היא ממש נבונה.
דיברתי עם המטפלת היא הסבירה לי את הרציונל מאחורי ההסתגלות שצריך לעשות את זה מהר אבל יש לי ממש טראומה מזה וקצת כעסתי שהיא לקחה לי אותה מהידיים בזמן שהיא בוכה ורוצה אליי .. מפחדת שזה יעשה לה טראומה ויפגע בקשר שלה איתי ( של הילדה) ..

לק"י

זה באמת קשה שלוקחים לך מהידיים וזהו.
אני באמת תוהה לעצמי, אם הייתי נשארת עד שהילד כבר מתרגל לצוות יחד איתי, אם זה היה מקל עליו.
אני לא אוהבת את הגישה ההחלטית, שפרידה קצרה זה בטוח מה שיעזור וזהו. כל ילד הוא משהו מיוחד.

אני גם משאירה ילדה בוכיה והולכת, כי נראה לי שאם לא, אני אצטרך להשאר שם עוד הרבה זמן, וגם זה לא בטוח שיעזור.

שאם אשאר שם לא תסתגל כי תחשוב שאני נשארת איתה שם .. מפחדת לעשות לילדה טראומות.. חרדות נטישה וזה..
אני הבאתי לה בובה מהבית שתישאר איתה אולי זה קצת עוזר..
חשבתי לעשות לה הדרגתי לאסוף אותה מוקדם לאט לאט להגדיל את הזמן..
רק חושבת איך תסתגל לשינה גם... זה עוד אתגר... עוד לא ישנה שם

לק"י

ואני רואה שהיא היתהאיתך עד עכשיו, אז הגיוני שצריך זמן להתרגל אחרת.

(לא שזה אומר, אני שמחתי שהבת שלי עוד שנה במעון המוכר, בסוף היתה תחלופה בחלק מהצוות והילדים. ולא יודעת אם זה קשור, אבל קשה לה עדיין).

לק"י

גם מבוגרים שנכנסים למקום חדש, לא כולם מתרגלים תוך רגע ומרגישים בנוח.

לכמה ימים בשבוע בגלל שיצאתי לעבוד..
לא רגילה להיות עם זרים ממש ..
ניסיתי כמה שיותר להיות היום במשפחתון לשבת עם המטפלת ובעלה דיבר עם בעלי בחוץ כדי שהיא תרגיש אולי יותר נוח שאנחנו מכירים יותר אולי אותם...

לק"י

עוד יגיעו הימים שהם לא ירצו לחזור הביתה בסוף היום🤣

הולכת לאנשים שלא ממש מכירה.. וגם הינו בהתחלה איתה שם למשך שעה האמת לא חשבתי שתבכה ככה שאלך.. היום פעם ראשונה שככה הגיבה.. המטפלת אמרה שכנראה היום נפל לה האסימון ..

אי אפשר לדעת כלום עד הסוף.. אני גם בונה את האמון בה . הבת שלי בהתחלה באה אליה ובאותו יום שלא רצתה להכנס לגן ואחרי זה המטפלת לקחה לי אותה מהידיים וניסתה להרגיע אותה שהיא רוצה אליי וצורחת.. עשה לי ממש רע וקצת הוריד לי ממנה .. זו האמת .. אמרתי לה שלא תעשה את זה שוב . שאני אצא מהגן רק אחרי שאראה שהיא רגועה.. מקווה שאצליח להרגיע אותה היום שלחתי את בעלי בבוקר מרוב שעשה לי רע הקטע עם הפרידה בבוקר.. ממש קשה לי לעמוד בזה.. היא עדיין לא רוצה ממש ללכת לגן . שאומרים לה מחר הולכים לגן אז היא אומרת לא..

לק"י

אצלי בת 2.8 בוכה כמעט כל בוקר.
יש ימים שנרגעת ויש ימים שבוכה ונרגעת לסירוגין.

המנהלת של המעון שאלה אותי אם יש משהו שיכול לעזור לה להירגע, אבל לא עולה לי משהו כזה.

מניחה שיש ילדים שפשוט קשה להם הפרידה/ האנשים החדשים וכו'.

בוכה המון... קשה=\

זה משתנה בין ילדים...
השני שלי לוקח קשה התחלות חדשות.
לוקח לו שבועיים לפחות.

זו משחה שעוזרת פלאים!

מעולם לא קיבלתי אותה לטיפול בבעיות של גרד ותופעות לוואי של פטריה באיזור הנרתיק.

טבעקוטן, לעומת זאת, מוזכרת על ידי נשים רבים כאן בפורומים במקרים של גרד ותופעות מציקות סביב הנרתיק.

ואני מתמודדת עם הבעיה הזו כבר שנים

היא אנטיביוטית ועם סטרואידים וכן כדאי להיוועץ ברופא.
אני נגיד מכירה את הגוף שלי וכשיש לי או לאחת הבנות גרד מציק או כוויות מחיתול אני משתמשת...
ואני במקומך כבר הייתי טסה לרופאה על אף הפדיחה.. גרד כפי שאת מתארת זה בלתי נסבל

סטרואידים.

בעצמה מה יש/אין לי?

גרד חזק וממושך באיזור האינטמי.

זו משחה מאוד מקובלת לטיפול במקרים כמו שאת מתארת.

כתבת שמתחיל גרד תמיד אחרי גילוח...
לא נשמע לי בכלל שזה בהכרח פטריה...
אין לכאורה קשר בין גילח להופעת פטרת.
האם את משתמשת באיזה חומר בזמן הגילוח? אולי יש לך רגישות? אולי את פשוט רגישה מאוד באזור ולכן הגילוח מגרה את העור?

רופא משפחה יכול לתת טבעקוטן בלי לראות, וזה יכול לעזור במקרה שהעור כבר מגורה, בלי קשר לפטרת.
אבל התאור שלך של תופעה חוזרת- דווקא נשמע לי כן יעיל ומומלץ ייעוץ עם רופא הנשים....ולפעמים אפילו ייעוץ רופא עור.
בהצלחה!

כי אם לא רק לי לתקופה ארוכה, הכל טוב ויפה.
ברגע שאגלח, גרד בלתי אפשרי עד שיקרה נס וייגמר.

באמת כדאי ללכת לרופאה,
אבל אין לי את הכוחות נפש לזה.
אנסה טבעקוטן
תודה

תנסי לא לגלח זמן מה ותראי. חבל סתם לקחת משחות וכו'. אם זכורני נכון גם לי זה קרה, גיליתי ואכן היה מגרד בגלל זה

בדקתי את זה.

השאלה היא מה אפשר לעשות עם דבר כזה
חוץ מלייזר שכרגע לא אופציה..

להשאיר את האיזור שממש צמוד עם שיער.
אני מבינה שאת מגלחת ממש הכל. מתכון לאסון. אפשר לגלח קו ביקיני וגם יותר. אבל לא לגלח ממש עד הסוף. אפשר לגזור את השערות גם כך שהן קצרות ומסודרות אפילו שלא מורידים ממש הכל.

לא ידעתי...
באסה.
תודה על המידע

כנראה הגוף סימן שהוא רוצה להתנקות בכל מקרה אני הייתי מפסיקה

לא מצליחה לתפוס את הרופא ולא יודעת אם להמשיך לקחת. בנתיים זה נראה ממש כמו מחזור. מה אומרות? להפסיק ? לקחת מחר כדור?

היא מביאה את הגישה שלה בצורה מאוד מוחלטת, מביאה נקודות משמעותיות שיכולות לעזור אבל גם בהכרח לא מתאימות לכל אם ולכל תינוק ולכל זמן.

לי זה עשה סדר מסויים אבל הרגשתי שלקחת את זה בצורה טוטאלית יהיה הרסני עבורי

 

לך מתאים היא מאוד נחרצת

קראתי את הכותרת ורציתי לתייג אותך, ואז ראיתי שאת השואלת....

בהצלחה!

פני אלי בפרטי

זה עד 12 שעות היעילות לא נפגעת
רשום בעלון בדיוק כמה

הגיוני ביותר...

אני גם עשיתי הכל כמו שצריך ורק אחרי עשרה ימים נהיה שיפור במצב...

צריך סבלנות.

ובטח יהיו פה חכמות עם עצות

באמת לקראת שבועיים מהלידה מתחיל להיות שיפור משמעותי.

ועד אז נראה שבחיים אבל בחיים זה לא יגמר.

חיבוק ומזל טוב

יש לך תפרים?

תפרים?


אני גם לא מהמעודדות. בילדה אחת שלי היה לי קשה לשבת גם שלושה חודשים אחרי (זה לא תקין, כן?)

וגם כתבתי פה..

סיוט שלא נגמר, ככה זה מרגיש.
אבל זה נגמר!
פתאום תגלי יום אחד שלא כואב (אמן!)

ועד אז...
אלופירס זה מעולה
המליצו לי על עזרקאין שמאלחש את המקום,
אני שמתי את הג'ל שנותנים בביתחולים וזה הקל מעט.
הבנתי שיש בבית מרקחת גם משחה ממש ושזה יותר יעיל.

ותפילות ... תפילות תפילות
הבנתי שעד שבועיים זה עוד נחשב נורמאלי, סליחה על הביאוס אבל לפחות תדעי שאת נורמאלית!

אם כן יש ספריי של חברת פוראבר שממש עוזר לזה.

זה ישתפר!!!

כן שמעתי על מקרים ששיחררו קצת תפר וזה עזר, או מישי שסבלה ברמות ממש והיה לה דלקת
אז אם זה יכול להרגיע אותך אפשר ללכת לרופא לבדוק

אצלי אני די בטוחה זה נבע מבעיית קשב וריכוז שיש לי...
דווקא בעלי הוא המסודר וזה שהשתגע מהבלאגן...
שהתחתנו הוא ממש ממש סבל ורב איתי בלי סוף על הערימות בגדים ומטפחות שיש לי על המיטה.
על זה שלא אכפת לי שבוע שהבית מלוכלך וכו.. מבחינתי זה היה נראה ביזבוז זמן להשקיע אנרגיות בלסדר ולנקות אותו. וגם לא היו לי כאלה כוחות.. הגעתי מבית שלא עשיתי כלום.. היתה עוזרת.. והחדר שלי קבוע היה מבולגן ולא סידרתי אותו...
הסברתי לו שאני לא שמה לב. שאני ממש בקושי עם זה ואעבוד על זה.
עם השנים עבדתי על זה. הוא גם הבין שאני משתדלת ועושה את המירב... והוא הפסיק ללחוץ עלי.
מכל הלב זאת היתה עבודה ממש קשה. ממש סבלתי . כי אני ממש מבולגנת. ככה הייתי רגילה...
אז אני יכולה מאוד להבין את הקושי של בעלך...
הוא בנוי אחרת. הוא לא רואה בעין שלו שהבלאגן זה משהו משמעותי. בעיניים שלך זה משמעותי ומטריף אותך.. וגם אותך אני מבינה
לדעתי את צריכה לבוא ממקום אמפתי ולהסביר לו כמה זה מפריע לך.. כמו שלו נגיד מפריע איחורים.. (סתם דוגמא. ככה זה אצלינו.. שיבין פשוט את התיסכול שלך...)
ואז משם הוא יצטרך להתחיל לעבוד על העניין הזה.
אבל זה דורש מאמץ בשבילו... אני יכולה להבין את הקושי.
ואת תצטרכי להיות סבלנית...
השאלה אם יסכים לבוא לקראתך.. לא יודעת מה טיב היחסים ביניכם. אבל יש לזה פיתרון. זה פשוט יקח זמן.
חייבת להגיד על עצמי.. שהיום אחרי יותר מעשר שנים אני לא סובלת בלאגן.. אני מסדרת מנקה מלא.. לבעלי אין טיפת תלונות עלי כבר חח. אם כבר זה הוא שהפך להיות המבולגן שאני רודפת אחריו .. מבינה? הגענו לעמק השווה..
אחרי עבודה מאוד לא פשוטה שלי וסבלנות ואמפתיה שלו
בהצלחה

גם לי לפעמים יש בעיות כאלו עם בעלי ברמה של איבוד חפצים, כל המטבח בלגן שהוא מכין סהכ טוסט וכו'..

אני חושבת שהדבר הראשון שחשוב להפנים הוא שהוא לא עושה את זה בכוונה. יש לו כוונה טובה: הוא רוצה להיטיב ולקחת חלק במטלות הבית. מבחינתו, הוא משתדל, מפנה זמן, ומבאס אוצו שמה שהוא מקבל לכאורה זה רק תלונות.

באמת שלגברים יש בעיה ידועה שהם לעתים פשוט לא שמים לב שהפח מלא/דברים הפוכים. בעלי תמיד אומר לי שאם אני רוצה שהוא יזרוק את הפח אני צריכה לקרב את הפח לדלת כדי שיזכור 🙈


הדבר הראשון שעלייך לעשות לדעתי זה לנסות ולראות את בעלך בעין טובה. סהכ הוא אוהב אותך ואת הילד, רוצה לקחת חלק, עושה מה שהוא יכול, ולהתעצבן כמובן רק יגרום לו לא לרצות לעשות כלום (למרות שבאמת הרבה פעמים העצבים מוצדקים!)
תנסי אפילו לרשום 3-4 טובים שאת רואה בבעלך דווקא בתחום הזה. אולי זה שהוא מבולגן גורם לכך שהוא בעצמו לא מעיר לך על בלגן? יש נשים שמאוד סובלות מכך שהבעל מחפש אותן על נקיון.. סתם הצעה לחשיבה.


שנית, אולי כדאי שתחשבי פרקטית איך לייעל את העזרה שלו. אולי תתלי ליד הדלת רשימה עם דברים ספציפים וברורים שאת מבקשת ממנו לעשות. אם הפח מלא, תקרבי אותו לדלת או למקום שיהיה בולט "ויזכיר לו". שאת בעבודה וחוזרת בערב, תשלחי לו בהודעה יפה שמאוד תשמחי אם שתחזרי יהיה כך וכך..


כמובן חשוב מאוד שתחזקי אותו. תאמרי לו תודה על הרצון, תחמיאי לו שהוא מצליח לשמור על הסדר ותנסי (אני יודעת שזה קשה) "לבחור את המלחמות שלך" ולא להעיר על כל דבר אלא על כמה דברים שהם מבחינתך קו אדום ואת מחורפנת מהן..

מקווה שקצת עזר בהצלחה

אז הפסקתי להעיר לו פשוט אני לוקחת .
שלא יעשה כלום בבית . אבל שלא יבלגן גם

אבל אני חושבת שזה לא המקום להתייאש
צריך לחשוב מה יביא לו למודעות.. אני יוצאת מנק הנחה שהוא לא מתעלם בכוונה כי בא לו להרגיז

תראי מי שהוא מפוזר מאוד קשה לו להבין ולראןת את מה שאת מתארת.

וגם צריך לזכור ששינוי של חיים שלמים לוקח זמן.

בצד הפרקטי מציעה שבזמן רגוע מאוד תשבו לשיחה ותעלי את הנושא.

קודם תשמעי את תפיסתו ואם הוא מוכן לשינוי, כי באמת לא מובן לכולם נגיד ששמים כביסה מלןכלכת בתוך הסל כביסה ולא לידו...


ואז אחרי שדיברתם מציעה שכל תקופה תעלי 3 דברים שהם נורות אדומות בשבילך ושעליהם אתם מקפידים.
אבל זה אומר שעל השאר כרגע את משחררת.

וככה לאט לאט עד שהוא יצליח להיכנס לראש שלך, ואולי גם לא....

לא הכי מעודד אבל זו האמת כמו אנשים מאחרים לפעמים צריך מאוד מאוד להבין ואז לצאת לפעולה.

בהצלחה רבה

"כשאתה נכנס להחליף לקטן אל תשכח להניח את המשחה במגירה ואת הטיטולים בפינה אני אצטרך אותם אחכ"

בגד זרוק על הרצפה -

קרו לי קטע ים כאלה, ופשוט לא כיבסתי את הבגדים- לא כי רציתי "להחזיר לו", אלא כי הם לא היו בסל הכביסה והוא זרק אותם באחת הפינות בחדר

בשלב מסוים הוא חיפש את הבגדים האלה

ולא מצא

אז אמרתי לו שאם הוא רוצה שאכבס כדאי שיניח בסל כביסה

אני כן עושה סיבוב בקטנה במקלחת ובחדרים לראות אם משהו זרוק, אבל ברור שלא מגיעה לכל הפינות

אחרי כמה שנות נישואין מכובדות, יש שיפור קל

 

נכון שממש קשה לקבל את זה שהבגדים שלו זרוקים, והגרביים בתוך הנעליים ופעם בפינה הזו ופעם בפינה אחרת

אבל את צריכה לזכור שזה שלו

שלו לגמרי

נכון שאתם באותו הבית

אבל ברגע שתעבירי את האחריות אליו- כי זה שלו- לא כי את רוצה להחזיר לו..

עם הזמן- הוא יתנהל לפי זה

 

לי שזה כמו סימון טריטוריה חחחחח
הוא בא אחרי יום מעייף בעבודה ובבית זו הדרך שלו להתפרק.
מאז אני לא מציקה לו עם זה, וזה כבר לא מעצבן אותי כמו בתחילת הנישואים;)

דבר שני להבין שלא כולם תקתקנים וזה מותר

דבר שלישי, לשבת לשיח שבו אתם מעלים ערכים שחשובים לכם. תביני- יכולהיות שלך סדר זה ערך חשוב ואצלו זה בכלל בתחתית העדיפויות כי הוא רואה את העולם אחרת ממך. זה לא אומר שהוא מזלזל!!!!!!
ההבנה הזאת קריטית להמשך החיים. חבל לך להרוס את הקשר על שטויות כאלו. ובנינו, זה *שטויות*. לדעתי היחס המכבד ביניכם יותר משמעותי לאווירה בבית.
במשך הזמן אפשר להגיע להסכמות ואפילו לפעול לשינוי

החכמה היא לא לצפות מראש.



תעשי דחוף רשימה של הדברים הטובים שבגללם התחתנת איתו. ותשנני.


ועדיף שלא תהיי סטיגמטית עליו כי זה יפריע לך בתת מודע לקבל ולאפשר את השינוי מצידו (בלי לחץ שלך! זה יגיע לבד. תשחררי ותסמכי עליו ...)



ותקראי את "לדעת להיכנע".
מאיר עיניים!

למתי הרופא קבע לך את הבטא?

אם מתאים לך לשתף

א. המון הצלחה בע"ה!
ב. הייתי חוזר לרופא לשאול מתי לעשות בטא ולא מסתמכת בכלל על בדיקת הריון...
בשורות טובות!!

ממש מוזר לי שהרופא פוריות לא שלח אותך ואמר לך יום ספציפי לבדיקה. באיזה תאריך היה הביוץ לפי מעקב הזקיקים?

הזרקתי את האוביטרל לפי 11 ימים
מעקב זקיקים היה ביום ה 12 למחזור

שאת בביוץ?

שוחחתי עם הרופא אחרי הבדיקה והוא אמרה לי מתי להזריק אוביטרל.
ושאין צורך בבדיקת דם.
עשיתי פרופיל הורמונלי לפני הסבב שהיה תקין.

נכון שאחרי עשר ימים לא אמור... אבל זה תלוי בשעה שלקחת, 11 ימים זה גבולי. לא הייתי סומכת על זה , בשורות טובות!!!

לא לסמוך
11 יום זה גבולי
לכי מחר ותעשה בדיקת בטא כל רופא משפחה נותן הפניה
המון בהצלחה

זה סבב שלישי שאני עושה.
בפעם הקודמת עשיתי בדיקת הריון בייתי ביום 10 אחרי אוביטרל ויצא שלילי.
אני כבר לא עומדת בזה אני ממש לחוצה
אני מפחדת לעשות בדיקת דם וממש להתאכזב

כדאי לחכות יום יומיים ולעשות שום בדיקת שתן

מבינה אותך אני מגיעה מעולם 

IVF+PGD

באמת לפעמים דחיתי ביום יומיים כי כבר לא  היה לי כוח לעוד תשובה שלילת 

 

ממליצה לך ללכת לבדוק בימים הקרובים המון בהצלחה וחיבוק ענק 

ותחזרי בשר בשורות טובות

בבדיקת ביוץ חיובי זה שהם באותו צבע או כמעט ממש. כהה. בנוסף זה לא אמין להריון. לפעמים לבנות זה הראה כי הבדיקה ''התבלבלה'' בין ההורמונים הדומים. אבל זה לא ממש נכון תמיד וגם התמונה ששלחת זו לא בדיקה חיובית. בקיצור. לחכות. מאוד קשה אבל אין ברירה. לבדוק הריון לפחות ביום איחור. הכי מוקדם ביום המחזור. אחרת זה פשוט לא אמין.

למרות ששמעתי על נשים שזה באמת היה נכון..

רק לנערה. החזרה כתוב באתר צריך לשלוח אימייל נראה לי ואז את החבילה לא זוכרת בדיוק.
יש להם מענה טלפוני נחמד אפשר להתייעץ
על האורך

אם זה אפשרי מבחינת הלכלוך לקלח לפני ארוחת הערב לסגור תריסים לעמעם את האור זה כבר מכניס לעבירה של שינה
ארוחת ערב בסביבות שש צחצוח שיניים ופעילות שקטה במיטה ספר הקלטה של סיפור או שמיעת שירים מה שהולך אצלכם.
זה סדר יום לגדולים אני לא יודעת אם התכוונת גם לתינוק בעניין הזה אף פעם לא עשיתי סדר בשלב מסויים הם מתחילים להסתדר עם סדר היום של כולם

לפעמים אני רוצה ללכת לישון והוא עדיין ער בשעה 12 בלילה. לפני זה הוא ישן אבל פתאום בשעות האלו הוא מתעורר ואז אני לא יכולה לישון בשעות נורמליות..

תגובות

לא יודעת מתי את מתחילה וגם לא ציינת את גיל הגדולים אבל סדר שנראה לי הגיוני הוא סביב רבע ל18 להתחיל ארוחות, 18:30 מקלחת ו19 להכניס למיטות את הגדולים.את התינוק בנתיים שימי עליך במנשא..
לתינוקות יש סדר יום קצת פחות ברור בגילאים האלו ולפעמים דווקא בערב הם יונקים הנקת צבר. אבל לפחות אם הגדולים ישנו יותר מוקדם זה כבר ישדרג ויתן קצת יותר שלווה בבית..

לק"י

אצלי הם בני 5.5 ו2.8, ואני ממש משתדלת לתת ארוחת ערב בסביבות שש.
השאיפה היא מקלחות אח"כ, ואז משחקים וכו' עד שמונה-שמונה וחצי, לכבות אורות בחדר.

אז למה שלא תשתמש בך?
וברצינות, מה הכוונה שמשתמשת בך כמוצץ? את מרגישה שהיא נשארת למצוץ גם אחרי שסיימה לאכול?את בטוחה שהיא לא עדיין רעבה?
יכול להיות שזה פשוט זמני הנקה ארוכים. שלי ינקה בשלב הזה חצי שעה-ארבעים דקות. זה פשוט אורך הארוחה שלה..
ואם נראה לך שזה מעבר לרעב והיא מתפנקת עליך ברמה שאת רוצה קצת שחרור אולי תנסי עוד סוגי מוצצים? יש מוצץ של חברת bibs שהרבה סרבנים לוקחים. אולי תנסי? זה קצת יקר אבל שווה לבדוק.
לגבי כאבי בטן. וואי זה פשוט סיוט.... כמה הבת שלי סבלה מזה בחודש הראשון.
אין הרבה מה לעשות חוץ מהרגעה מקומית. להחזיק בכל מיני תנוחות שמקלות על הכאב ועוזרות לאוויר לצאת. נמר על עץ אם את מכירה או להניח אותה על הבטן על גבי הברכיים שלך ולעסות את הגב. חוץ מזה יש טיפות בשם 'ביביזם' שאפשר לתת לפני ואחרי ארוחה. היו תקופות שנתתי וראיתי איזשהו שיפור.

הגיוני שהיא רוצה מעבר.. להשאר להתפנק עליך גם לא מתוך רעב. אולי יעזור לך לא להרגיש "מחורפנת שהיא מחוברת אליך סתם" אם תביני שזה לא סתם. זה צורך שלה בדיוק כמו חום ומזון.

ואם לך זה כבר יותר מידי (ותמיד מגיע השלב שזה כבר יותר מידי..)- אז שתקבל את זה מבעלך או משמיכת עיטוף מחבקת..

אדמומיות וכאב מסמן על זה. כנראה שיש לך שם באזור סתימה. לבשת חזיה חדשה/שינית דפוסי הנקה/ישנת אולי בתנוחה שלוחצת על השד?
הטיפול הוא לתת לזה מסאז רציני, אפשר תחת זרם מים חמים. אפשר להניח כרוב נקודתית על האזור או צמר גפן ספוג אלכוהול. לקחת אדויל/אדקס/נורופן להקלה על הכאב. אם מתחיל לעלות חום אז לפנות לרופא לקבל אנטיביוטיקה.

או לפני דלקת
תבדקי אם יש צינורית סתומה צריך לשחרר.
עיסוי במקלחת עד שהאיזור רך ונעים משוחרר.
אם עולה החום צריך אנטיביוטיקה

ורק בצד הזה, כל השד מרגיש מרוקן כזה

כמו כבר כתבו לך, תכנסי עכשיו למקלחת חמימה.
תעסי את הצד הכואב טוב טוב תוך כדי שאת סוחטת מעט להקלה ולנסות לשחרר צינורית סתומה אם יש.

אח"כ לקחת את החומר ולתת לו לינוק את הצד הזה כמה שיותר, למרות הכאב. אם לא מתאפשר אפשר גם לשאוב.
כל הרעיון זה להקל את הצד ולשחרר אותו

תעקבי ואם עולה היום או לא משתחרר עד מחר תפני לרופא
רפואה שלמה!

בטוח שזה דלקת? לא מרגישה גוש.
עשיתי מקלחת חמימה, לא עזר.
עיסוי כואב לי נורא לעשות, ניסיתי..
בעקרון הכאב קצת פחת מאז הצהריים נראה לי.

ללחוץ בעדינות בעדינות כל פעם עוד קצת תוך כדי תנועה סיבובית.
אצלי זה מרגיש כמו וריד בולט ולפעמים זה עמוק יותר ופשוט איפה שכואב שם לשחרר.
להתחיל מסביב ולאט לאט להגיע למרכז. אין ברירה חייבים לשחרר
אחרת זה רק יחמיר. כל התמלאות חלב לעשות שם עיסוי ממש לאט וממש עדין ועם הזמן יותר עמוק שלא תסבלי.
אפשר גם לשנות תנוחת הנקה, זה אמור לעזור.

הגיוני שהוא ממש לא רגוע כשהוא יונק מהשד הזה? וואי זה ממש מכאיב.
מנסה עיסוי.
כל עוד אין חום, חוץ מעיסוי מה עוד אני צריכה לעשות?

בדרכ החלב לא יוצא כרגיל..
זה מאוד מכאיב. אבל מציל. הכי טוב לנסות אבל כשאת עם קומפרס חם נניח.

את החוסר רוגע שלו.
להמשיך לתת לו מהצד הזה ראשון כל פעם?
כמה עיסויים אני צריכה לעשות?
בינתיים אין לי חום.

תנסי עיסוי עם קומפרס חם או באמבטיה, ואז לשים קומפרס קר להקלה על הכאב.
אין נוסחה מדויקת, אצלי בזמנו היועצת הנה באה אלי ועשתה לי בעצמה (מביך🙄) במשך כמה דק כדי להמחיש לי מה אני צריכה לעשות. צריך לעשותא ת העיסוי בתנועה של הוצאה כלפי הפטמה..

טיפ שאחות נתנה לי ועזר לי בכמה מצבים דלקתיים כאלה.
קחי ניר סופג, תספיגי במים, תסחטי קצת ותניחי במקפיא. אחרי שזה קופא- שימי על האזור המודלק להרבה זמן. אפשר לחבוש איכשהו.
אם זה אזור גדול, אפשר להשתמש במטלית קטנה.
כדאי לך לנסות...
תחבושת שבנויה על העקרון הזה טיפלה לי נהדר בדלקת בשד, ומנעה שימוש באנטיביוטיקה.
וניר ספוג וקפוא עזר לנו בהרבה מקרים של דלקתיות סביב קוץ ברגל וכד'. על הדרך גם הקוץ יצא בקלות..
רפואה שלימה!!

נראה לי @תפוחים ותמרים פעם הסבירה באריכות.
אם את רגילה להניק רגיל לנסות לעבור לתנוחת פיינטבול או בשכיבה ואפילו כל מיני תנוחות מוזרות שהיונק יפעיל את הלחץ במקומות התקועים.

ואפשר גם לנסות לשאוב במשאבה. גם יכול לעזור (להיזהר לא להגזים שלא תגיעי לגודש)

וסיכום בו הוא כותב למה את צריכה שמירה.

 

וכן, צריך שהמעסיק יחתום.

המוסד לביטוח לאומי רוצה לראות מתי היתה הפעם הראשונה שהרופא בדק אותך, כי יש איזשהו סעיף בחוק שמאפשר לאשר שמירה רק ביחס לתאריך הבדיקה הראשון. זו הסיבה שהם מבקשים כרטיס מעקב.
את יכולה גם לשלוח מסמך אחר.
אני צרפתי התכתבות עם הרופא באפליקציה (שיתפתי אותם שלא היו תורים זמינים והייתי צריכה מענה דחוף), ואשרו לי. (כמובן צרפתי תיעוד רפואי שהעלה זכאות לשמירה).
בהצלחה רבה.

אבל אם זה מרגיע אותך, שלי בן 3.5 חודשים ושוקל כבר 7 פלוס.. וזה לגמרי תקין ושימח את האחות בטיפת חלב. אז שלך נשמע תקין לגמרי

אבל אל תשכחי שיש ספר ויש חיים. וזה לא אותו דבר.

מה גם: תינוקות שנולדו עם משקל נמוך עולים מהר, ואלה שנולדו עם משקל גבוה - לאט.

זה בגיל 5 חודשים.
ככה שבגיל 5 חודשים היה אמור לשקול 7,
נשמע תינוק קצת גדול, אבל ממש לא חריג או לא תקין.
בעיקר חשוב זה רצף הגדילה האישי שלו (או במילים אחרות- המקומות)
נשמע שהוא אחלה תינוק!

זה לשים לב שהמשקל שלו לא מפריע להתפתחות וזה הכל שהוא נראה סבבה
ובנתיים ב״ה הוא מאוד מאוד מפותח לגילו

אם במעקב טיפת חלב לא דברו על עליה חדה מדי במשקל

ואת ב"ה רואה שהוא פעיל ומתפתח יפה

רק תודי לה'

שיהיה בריא תמיד ומלא נחת!!!!

 

(הקנאה זולגת ממני כרגע.... שלי בנות שנה ו9 וב"ה הצלחנו להגיע עכשיו ל9 קילו)

משני הצדדים במשפחה יש אצלנו תינוקות שמנים, אפילו מאוד(אחוזון גבוה במשקל ונמוך בגובה)שגדלים עם הזמן להיות ילדים נוער ומבוגרים רזרוזים ממש.

אם זה רק מהנקה אז הכל בסדר.
כנראה שילוב של פוטנציאל שלו יחד עם חלב עשיר שלך.
ב''ה!!

הוא אוכל תמ״ל סימילאק
דורש הרבה יותר אוכל מהממוצע שרשום על הקופסא
למשל אם כל 3 שעות צריך לאכול 180
הןא בכייף מגיע ל240 ואפילו יותר ואם מפחיתה לו הוא בוכה
מוצקים עדיין מסרב בתוקף

להאכיל בדרך של האכלה פיזיולוגית (או מה שנקרא האכלה תומכת הנקה, אבל זה לא רק מתאים ליונקים, זה באופן כללי יותר פזיולוגי).
יכול להיות שהוא גדול מידי בשביל להתרגל לשינוי, אבל יכול להיות שזה כן יהיה לו טוב ואולי יפחית מעט את הכמויות.

אם הוא רק על תמ''ל.

שלי בת 8 חודשים שוקלת 7.790 נולדה 2.500 והיא אם אני לא טועה עדיין מתחת לאחוזון 50...

איך המשקל ביחס לגובה? יש לך את עקומות הגדילה?

נשמע לי כמו סתם דאגה מיותרת אבל תסתכלי על המשקל ביחס לגובה, זה יותר משמעותי מאשר לגיל

ואם סה"כ הוא נראה לך בסדר אז הכל בסדר

 

 

אבל פעם אחרונה שהיתי היה בן 4 חודש..
אמרו אחוזון 82..
מעניין מה יגידו בביקור הבא.. מאז גדל..ב״ה

שלי לרוב היו אחוזון 95 ומעלה.

אלא התאבון הגדול שלו
הוא אוכל למשל 240 לארוחה ובעקרון אמור לחכות 3 שעות..
הוא לפעמים גם אחרי שעה וחצי שעתיים בוכה מרעב
מוצקין מסרב לגמריי

של לפני המוצקים, מנגנון הרעב - שובע, עוד לא הספיק להיהרס אצל הקטנטנים.
הייתי נותנת לו כשהוא רוצה, בלי דחיות ולא פחות ממה שהוא דורש.
אם תנסי לדחות אותו/לתת לו פחות - זה דווקא עלול לבלבל את המנגנון הטבעי שלו.

בדיוק כמו שלא כל המבוגרים צורכים מידה שווה.
כל תינוק הוא אדם בפני עצמו, עם הצרכים המיוחדים לו.

אם את לא מהאיזור אז אפשר להזמין מהאתר שלהם

הקודם שלי כבר לא עובד הכי טוב