פורום הריון ולידה (עמוד 2658)

נראה לי שרק מעצם זה שהם בסביבה הקטנים מתיישרים קצת

הקטנים נורא אוהבים אחים גדולים

 

בהחלט תגלית מרעישה

תגידי להם את זה בחיוך כשיחזרו

אם רק הקטנים בבית אני כל היום סביבם.

בערך בגיל הזה באמת הפסקתי להניק בחוץ, לא הצלחתי בצורה שהייתה לי נעימה. אפשר לתת טעימות בכפית, גם אם זה לא ממש ארוחה מלאה, זה דוחה את הארוחה הבאה בשעה או שעתיים, ומניקים לפני היציאה.
עם הקטנה גיליתי את נפלאות הגרבר בצורת טרופית. לא זוכרת בדיוק מאיזה גיל, היא הייתה מחזיקה לבד ומוצצת באיטיות (בלי ללכלך!).

גם לי תמיד יותר קשה מחוץ לבית ההנקות

לחפש חדר הנקה יעזור?

להניק באוטו? 

להניק בתא מדידה?

לאן את יוצאת בדרך כלל?

ממוש, ילד לא תמיד מבין מה טוב לו. 

ואם הילדה שלי מתלוננת שאין לה מספיק?

או שאין לה אחים רק אחיות?

או שיש יותר מדי שנים בינה לבין אחותה?

אז??????

 

מה זה אומר עלי? כלום. מותר לה לא לאהוב או לא להבין את המציאות כמו שהיא

היא גם לא אוהבת שאני עובדת משרה מלאה

לפעמים היא לא אוהבת שאני בבית

לפעמים היא לא אוהבת את האוכל

זה בסדר

שיתמודדו. לא יזיק להם.

יום אחד הם יעריכו, או שלא. הכל טוב.

בס״ד

וקיבלתי את החיבוק, עשה טוב...

עוזר?
אם לא, מקפיצה

קמה בין שש לשבע (בימים האחרונים קמה הרבה יותר מוקדם. מקווה שיעבור מהר,)
חוזרת לישון בדכ משבע וחצי צעד תשע בערך, אוכלת
חוזרת לישון שוב בערך מאחת עשרה וחצי עד אחץ
קמנ,אוכלת מרק
חוזרת לישון בערך בארבע לאיזה ארבעים דקות, קמה, יונקת
בערך בשבע אוכלת דייסה עם פירות, מקלחת, לינוק ולישון בערך בשמונה וחצי
האמת שבימים האחרונים היא התעוררה מלא בלילה, נראה לי שהיא מוציאה שיניים, אבל הלוואי 'יעבור מהר

ישנה במהלך היום הייתי אומרת פעמיים שעתיים בערך כל פעם ערה בדרך כלל מ2 או 3 בתקווה יותר 3 או אחרי אח''כ שנת לילה 18:30-6:30 בערך מתעוררת בדרך כלל פעם אחת לאכול לאחרונה גם מתעוררת בין 9 ל10 משום מה
אבל היא תינוקת שיודעת לישון והטווח התקין מאוד רחב

היא יונקת?
כי אמרו לי שתינוק יונק קם לינוק יותר פעמים בלילה מאשר תינוק עם בקבוק.. אולי גם קשור...?

לא לוקחת בקבוק ועוד לא התחלנו מוצקים
אבל באמת ישנה יפה ב"ה

אין לי האפשרות להרדים שעות על הידיים או לנדנד בעגלה

לפחות הרגעת אותי שזה לא מחייב שהנקה מלאה = לא לישון טוב
תודה..

אני פשוט חושבת שלאמהות לילדים שלוקחים בקבוק אין את הפריבילגיה להרדים בהנקה כמו לאמהות מניקות.

אז אין להן ברירה ומההתחלה הן מסגלות דרכים אחרות

אבל גם להן קשה

והאמהות המניקות שמרדימות הנקה , זה כיף ומעולה,כי זה כלי מדהים. וחלקן לא אוהבות את זה, אז מי שלא אוהבת יכולה לנסות להרדים בעוד דרכים

אבל להמון אמהות ההרדמה זה עניין קשה לא קשור להנקה/בקבוק

אז באמת ניסינו למצוא דרכים אחרות
יש תינוקות שיש להם יכולת להרדם לבד אם רק יתנו להם את האפשרות ויש כאלה שעם כל העזרה והרצון הטוב להיות איתם ירדמו בידיים בצרחות.

גם אצלי לא כולם כל הזמן נרדמו בהנקה
היה די מבאס למען האמת

 

זה יותר קשה

הם צריכים לצאת החוצה,לראות שמה, להיות פעילים ואז הם מתעייפים בצורה שעוזרת להם לישון טוב

ובלילה ישן גרוע... ממש קשה

זה כזה קשה כשהם לא ישנים טוב....

ישנה 2-3 פעמים, אני לא שמה לב בדיוק כמה, נראה לי לי בבוקר שעה ואחר עוד פעמיים שעה-שעתיים.

הולכת לישון לילה איזור 7-8 וחצי
זה בכללי אבל הלוז שלה עוד לא מסודר.



המותק שלך היה גמור כי לא ישן מ1 בצהריים אז הוא נרדם וישן טוב, אבל לוז קבוע של תינוק שער מ1 בצהריים זה מתאים לגילאי שנה-שנה וחצי כשמורידים את השינה השניה ונשארים רק עם שינה של סוף הבוקר.

ישן בלילה 11-13 שעות. מ7/8 עד 7/7וצי.

ביום ישן פעמיים. כל פעם כשעה/וחצי/45 דקות.

ישן בסביבות 9/וחצי בבוקר עד 10 וחצי/11.

ועוד פעם סביבות 1 בצהרים עד 2 וחצי/ רבע ל3.

לפעמים הוא ישן שוב כחצי שעה שנ"צ אחרון לפני הלילה. סביבות 5 בצהרים. אבל לאחרונה הוא מסרב. תלוי ביום ומתי התעורר וכמה ישן בכל שנ"צ.

כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון:
1. לפני שמרדימים תינוק להחליף טיטול ובגד (אם מלוכלך/רטוב)
2. לשים לב לטמפ' החדר. בקיץ יש לנו נטייה להדליק מזגן ולצאת מהחדר. הקור עלול להעיר את התינוק.
3. אני אישית מאכילה אותו קצת לפני שנ"צ. לא ארוחה אבל מספיק כדי שלא יקום מהשינה מורעב.

בהצלחה!

שאין לי מושג מה השעות שלו... 🤣
אבל סה"כ הוא ישן טוב
נרדם בעצמו
מודיע לי מתי הוא רעב, מתי עייף, מתי צריך החלפה ומתי משעמם לו או רוצה ידיים
אני ככ הרבה זמן בבית שפשוט זורמת עם המתרחש יותר מאשר מנסה להקפיד על זמנים מסויימים

קשה לי שלא מצליחה להבין אותו ומנסה להיעזר בחישובי שעות וכד.. =(

קם סביב 7 וחצי, סביב 10 נרדם לשנת בוקר של סביב השעה שעה וחצי. ב2 בערך נרדם לעוד שעה- שעה וחצי. הולך לישון סביב 7 וחצי. מתעורר עד 1 בלילה מלא פעמים(יונק וחוזר לישון/מוצץ וחוזר לישון) ואז נרדם למשך זמן יותר רצוף.

לה' על כל השפע והטוב שיש

כתבת על זה שלפעמים יש מקומות שרואים איך הקב"ה ממש מוליך אותנו יד ביד.
קרה לי בתקופה האחרונה פעמיים, ממש זכיתי לראות אותו מחבק אותי ואומר לי אני פה בת שלי, בתוך כל הקושי אני פה.

אז למה?? למה אני לא מצליחה למשוך את זה הלאה? למה להמשיך לקטר?

וקשה. לפעמים קשה. לפעמים גם לעשירים קשה.

ונמשיך לעבוד

לקום ליפול

להאמין

להתפלל

ולהיות בת שלו.

לפעמים יש ממש הארה כזו, הרגשה של חיבוק מה' ורואים עין בעין איך שה' פשוט אוהב אותנו ומחבק אותנו, עוזר לנו ומגלגל את הדברים בצורה הכי מדוייקת בשבילנו.
ואז... ביום הבא שוכחים.
ואם אני מנסה להזכיר לעצמי כמה שה' אוהב אותי ודאג לי וסידר הכל בשבילי בפעם הקודמת (שאולי היתה אתמול או לפני יומיים), זה כבר לא מורגש כל כך חזק ולא "משכנע".
וזה מתסכל... כמה שהחושך מתגבר כל כך מהר ומסתיר על הרגעים המוארים והמחזקים

ושתדעי שגם הקיטורים מחזקים פה אנשים.
כי זה מזכיר לנו שאנחנו נורמליים. לפעמים חלשים, לא מושלמים ושכל אחת מתמודדת עם דברים. גם כשזה רק צרות של עשירים (מי יכול להגדיר בכלל..?)
ועכשיו את מלמדת אותנו עין טובה והכרת הטוב 🌷
שנמשיך ללמוד פה אחת מהשניה!

ואיך כתבת יפה!!

וגם ריגשת אותי

כתבת מקסים והצלחת לרגש.
מאחלת לך שפע של טוב, ושתזכי תמיד להרגיש שהקב"ה צועד איתך ומכוון אותך בדרכך

וכמה צריך לזכור להודות
כי שום דבר אינו מובן מאליו
וכל יום של שגרה הוא ברכה
ותודה עם הצרות הקטנות כי אוי לנו כמה צרות גדולות יש...
תודה שדאגת להזכיר זאת
ותודה לך בורא עולם על שאנחנו קמים כל בוקר!!

ממש ממש.
את כ''כ צודקת,
לפעמים אנחנו מנסים לדחוף בכח,
ולא, זה לא בשבילנו עכשיו.
יש לו תכניות משלו.


(בדיוק רצינו מאוד מאוד לקנות משהו וברגע האחרון זה לא הלך. ואנחנו לוחצים ולוחצים, במקום להבין שזה לא בשבילנו)

הולכת להתבונן קצת עם עצמי על כל הדברים הטובים בחיים שלי
תודה לך ה'!

קוראת ומהנהנת בראשי.
כי זה ככ נכון!!!
בכלל בחצי שנה האחרונה ככ הרבכ תלונות וקשיים יש לי וחוסר אמונה כפשוטו אבל בעצם? אני בריאה. בעל בריא ילדים בריאים הורים בריאים. יש מה לאכול ויש קורת גג מעלינו.
זוגיות טובה . למה אני עוד בוכה?
הולכת להודות! תודה על ההכוונה..

את מותק!!

ותכלס מה יש לנו אם לא מה שאבא נתן?
רק להודות לו

שנזכה תמיד לצרות של עשירים
שנצליח לראות את הטוב
אמן

איך הייתי צריכה את המילים האלה עכשיו, תודה

איך את מדויקת.

כל פעם מעלה לי דמעות עיניים מהזדהות.

"צרות של עשירים" הלוואי על כולנו.

נשמח גם ל"שמחות של עשירים..."

וגם המחיר שלה הוגן

איזה כיף לשמוע שיותר טוב!!!

ב"ה..

ותכל'ס אחרי משפט כזה מדרדסית בת שנתיים וחצי איך אפשר שלא להתעודד קצת??

 

חיבוק לך

בעז"ה שימשיך להיות יותר טוב!!

וחיבוק

אני לא תמיד מגיבה לך אבל תמיד קוראת, והסיבה שאני לא תמיד מגיבה היא דווקא בגלל שאני ככ ככ מזדהה אז לפעמים זה גדול עלי.. אבל שתדעי שגם אני בקוראות ומחבקות, טוב?

איזה מתיקות, הילדונת הזאת ממש ממיסה...

בחיים לא הייתי חושבת שילדה בת שנתיים תגיד דבר כזה חחחח

הבת שלי גם שאלה (בת 4.5)
אז אמרתי לה בספונטניות מוגזמת שאנחנו אוהבים לגוון
כמו שלפעמים את אוהבת להזיז קצת את המיטה שלך ליד אחותך.

מדהים כמה היא קיבלה את זה בפשטות...
😆

גאונה מתוקה!

ודרך אגב, הרבה פעמים כשמחזירים אליהם את השאלה יש להם תשובות כל כך מקוריות שאף פעם לא היינו חושבים עליהם!

חיבוק גדול לה ולך! וסלסילה מלאה חטיפים, כולנו יודעים שזה החיבוק האמיתי

בהצלחה בהכל, תודה שסיפרת ותייגת אותי 💓

מדהים כמה הפורום נותן כוח

מלא מלא מלא חיבוקים אינטרנטיים של נשים כמוך שקשה להן גם ומבינות אותך, מזדהות, ומאחלות לך כל טוב והמון שוקולדים

מענין שהיא באופן טבעי קישרה את זה אליה, לא עלה על דעתה שזה לא קשור אליה בכלל..

אבל זה מענין לראות את זה..

לק"י

היא לא דרשה גם שתעבירו את המיטה שלה לשם?

למזלי היא לא דרשה ליישם

חיוך על הפנים

אבל בהחלט שהמתוקים האלו נותנים כוחות...

החיים סובבים סביבה.....

אני צריכה להתכונן לשאלות האלה.
בתשעה באב בת השלוש שאלה על המיטות.
אז עניתי לה שככה עושים בתשעה באב.
אבל כשזה יהיה בזמן אחר, בטוח היא תשאל שוב

מתאימה דיאפרגמות כמדומני.
ויש רופאה בירושלים ששמה כמדומני דיאנה שהיא טובה ודי זולה. (לא מנסיון אישי).
יש גם טבלה שדפנה מאיר ז"ל ערכה בעבר שנדמה לי שפרסמו פה פעם

היא מהממת! 

והייתי נוסעת אליה גם מרחוק

עשתה התאמה, קניתי ממנה את הדיאפרגמה וג'ל קוטל זרע טבעי שהיה לה,
לא זוכרת כמה עלה אבל היה שווה את זה בכל מקרה (:

אבל זה ממש לא אידיאלי..
עורכת-
אולי תלוי בחומרת הדיכאון..

לגבי שאלתך-תלוי ברמת הדיכאון... דכדוך קל-בינוני למשך כ6 שבועית מהלידה נשמע סביר ונורמלי. מעבר לזה, הן בזמן והן בתופעות
(-שינויים קיצוניים במצב הרוח
בכי פתאומי ללא סיבה נראית לעין
אי-שקט
חוסר ריכוז
דאגנות יתר
כעס
קשיי שינה גם כאשר התינוק ישן או עייפות נמשכת
אובדן עניין או הנאה מדברים שבעבר היו מהנים
חוסר תיאבון או אכילת יתר כמעט כל יום
קושי להירדם, נדודי שינה או שינה מוגזמת כמעט כל יום
מצב רוח ירוד או עצבות משך כל שעות היום,
עייפות יתר או חוסר מרץ (מעבר לצפוי עקב הטיפול בתינוק) כמעט כל יום
תחושת הערכה עצמית נמוכה או רגשות אשם
קושי בריכוז או בקבלת החלטות, אפילו פשוטות
מחשבות חוזרות על מוות או על פגיעה עצמית
תחושה של ”אין מוצא“ והיעדר תקווה
בכי ללא הפסקה
עצבנות, כעס וזעם
חוסר עניין באישות
תחושת ריחוק מהתינוק
חרדת יתר לשלום התינוק ללא סיבה מספקת
מחשבות שליליות כלפי התינוק עד כדי מחשבות לפגוע בתינוק)
כל זאת נחשב כדיכאון לאחר לידה, ואם נמשך תקופה ארוכה ועוצמתו חזקה יותר
מרגשות הדכדוך הראשונים בסביבות 6 השבועות שמיד לאחר הלידה, חובה לפנות לקבלת עזרה מקצועית.
בהצלחה ובשורות טובות🙂

כן, ב"ה הצלחתי להגמל מהפורום ;)
עוד נכנסת לכאן מידי פעם לקרוא, כי מעניין ואני אוהבת אתכן אבל החלטתי לא להגיב כי ככל שאני מגיבה יותר אני נשאבת לכאן יותר ואצלי הרגשתי שזה ממש בא על חשבון החיים האמיתיים (העלתי כל זה סקר פעם)

(חח עשיתי לעצמי סימן שכשמישהי תשאל איפה אני כנראה שהצלחתי להגמל אז הנה זה קרה..
אולי עכשיו אצליח לחזור במינון שיותר נכון לי)

כאן, כולל אני בעצמי, זה בא על חשבון החיים האמיתיים. אי אפשר אחרת.. אפילו אם סירי מקלידה במקום קל וחומר כשזאת אני המקלידה. גם אני קצת הורדתי מינון כי הרגשתי שאני נשאבת מדי, אבל כנראה לא מספיק
ברכותי למציאת מינון נכון ואיזון..
יום נפלא!

במקרה שזה נמשך הרבה זמן או שחלילה יש מחשבות על פגיעה מכל סוג שהיא.
הרבה נשים חוות סוג של דיכאון וזה עובר לבד עם ההורמונים שמתייצבים עם שעות השינה שמסתדרות.

יש רמה שבה לקבל מספיק שעות שינה רצופות, לצאת החוצה כל יום לקבל שמש, לפגוש חברות ולהתעמל זה מספיק בשביל להתגבר על הדיכאון.
יש רמה שזה לא מספיק, אבל בשילוב של טיפול מקצועי (שיחות טיפוליות) זה יכול להספיק.
ואם כל זה לא עוזר אז צריך לשלב טיפול תרופתי.

זה לא מחייב רמה מסויימת...
גם אישה עם דיכאון "קל" לכאורה מרגישה איום ונורא.
זה שקמתי מהמיטה בבוקר, עשיתי את מה שצריך מבחינת תפקוד חיצוני... לא מעיד על מה קורה בפנים.
ברור שיש מקרים קשים יותר! אבל גם דיכאון "קל" יכול להצריך טיפול תרופתי. אותי זה הציל בכל אופן.
כדאי לדעת מראש שחלק מתופעות הלוואי בשבועות הראשונים של הכדורים יכול להיות נפילה גדולה יותר בדיכאון... אבל החיים שאחרי שווים את זה!! הלב התמלא בתקווה, התחלתי להנות מאוכל, הדיסטאנס מהבעל נעלם, לא היו לי יותר התקפי בכי בלתי מוסברים, יכולתי להיות רגועה ושמחה יותר.

וסתם לידע כללי של נשים פה....
שמעתי הרצאה על דיכאון אחרי לידה ומסתבר שזה יכול להתפרץ עד 3 שנים אחרי לידה! וגם שזה יכול להתפרץ בהריון... (לי קרה)
בכל מקרה, זה סופר נפוץ.
לדעתי זה חשוב לדעת...

ולשאלתך הפותחת, הייתי ממליצה לחברתך לפנות לאיש מקצוע לאבחון. ויפה שעה אחת קודם.
חבל על הסבל שלה... ככל שהזמן עובר זה נהיה יותר ויותר גרוע ולפעמים הנסיונות לפתור לבד רק מעצימות את עגמת הנפש והייאוש. הייתי שם..

ו-למה לא לקחת???
מה הסיבה שהיא לא אוצה לקחת, לפעמים זה מה שמאפשר את הטיפול בשיחות ובד"כ זה זמני
יש תופעות לוואי ויש כל מיני גישות אבל בעיני ממש שווה לנסות, היא לא מתחייבת לשום דבר ואם זה עוזר לה אז מה אכפת לה מגישות אחרות

לפעמים רק עם התרופות אפשר לצלוח את התהליך

ולהפסיק את התרופות זה אפשרי. זה לתקופה, לא לכל החיים.
ואפשר להניק עם תרופה, ואפשר הכל!

@חולת שוקולד לשאלתך למה לא- היא מתכחשת לזה שזה דיכאון אחרי לידה ואני די בטוחה שזה זה! (כמובן שאני לא מאבחנת)
אבל לאחרונה המצב ב"ה ממש השתפר אז עניין אותי לדעת אם טעיתי לגמרי במחשבה שלי או שאפשרי לעשות את זה גם בלי תרופות.

תודה לכולכן על המענה

היא מתכחשת ולא מטפלת בשום דרך.
תהיו עם יד על הדופק למרות שיש שיפור ויש סיכוי גדול שזה יעבור גם ככה
כמה זמן היא במצב הזה? ממתי השיפור? היא ממשיכה להתקדם? אם יש מגמה חיובית והיא לא עומדת במקום לא הייתי דואגת מדי

יכול לעבור גם בזכות טיפול תרופתי-אלטרנטיבי.

לפחות 12 ימים אחרי הביוץ. 

עשיתי רק מאוחרת..
אצלי ספציפית הכל היה בסדר.

ונראלי הרבה מוותרות על המוקדמת

אם את בביטוח הגבוה של קופות החולים, יש החזר של 75%.

אצל הרבה נשים.

אם כבר עושים סקירה עדיף ת'מאוחרת

היא חשובה ואני בעד לעשות.
אבל בעיקרון השניה חשובה יותר. אני בראשון לא עשיתי. כי הרופא (שאח''כ יצא לפנסיה, כבר קצת לא היה בפוקוס כנראה) לא אמר ולא ידעתי בכלל.

2200 ומעלה..
אם למישהי יש המלצה לרופא פרטי שעושה במחיר סביר יותר אני אשמח..
הגובה של ההחזרים של הקופה זה עד 600 בערך... לא היה נראה לי סביר להוסיף בעצמי מעל 1500 שקל.

יש המון החזרים!!
אני שילמתי 600₪ על סקירה מוקדמת פרטית, וקיבלתי החזר תוך שבוע של 570₪!!

מוקדם, נגיד שבוע 19-20....
זה מה שאני זוכרת שקראתי...

בשעה טובה!
וממליצה על האתר "תינוק ישראלי". מסביר על כל שבוע בדיוק מה עובר עלייך, על התינוק, המלצות לך ולבן הזוג, מה את צריכה לעשות... ממש מפורט.

הרופא שלי בשתי ההריונות אמר לי לעשות בשבוע 22.
והוא ידע שלא עשיתי סקירה מוקדמת...

שאם אני מעדיפה אחת מהשתיים אז רק מאוחרת.

בהחלט ניתן לוותר על המוקדמת...

בהצלחה רבה!!! תתכונני להתרגש מממממש

ועל הדרך מקפיצה לך...
לא יודעת לעזור אבל מאחלת שיהיו רק בשורות טובות

את בדרך הנכונה.
עוד קצת סבלנות.
הדימום שממלא פד זה דימום אדום טרי או דימום חום?
האם עשית אולטרסאונד אצל טכנאית (מכשיר יותר מקצועי ממה שיש בחדרים של הרופאים) לאחר שראו את הדימום החוזר?

הריר נשמע כמו פליטה של החומר של הנרות משולב בכתמים של סוף ההמטומה. לא מדאיג.

אם הרופא אמר שאין המטומה על סמך בדיקה שהייתה לפני הדימום המשמעותי האחרון, הייתי מתעקשת להיבדק שוב במכשיר וטכנאית מקצועית.

אין צורך לשכב כל היום, זה לא בריא. יש לך עוד הריון שלם לפנייך. כן לנוח ולא להתאמץ אבל תצאי להליכות עם הרבה מנוחה, לנשום אוויר, לראות עולם, להיפגש עם אנשים.
זה לא פחות חשוב.

אני רואה שחיכית הרבה זמן לתשובה,
אם יהיו לך עוד שאלות מוזמנת לתייג אותי, יש לי לצערי ניסיון רב עם המטומה והתייעצויות עם מומחים. (זה לא מחליף ייעוץ רפואי כמובן, אבל אם החלטת לשאול בפורום אז אשמח לענות על מה שאני חושבת שאני יכולה לעזור)

הדימום הראשון היה טרי ומאז היה מיושן אדום יותר ישן.. יש לציין אני לןקחת קלקסן בשל הפלה קודמת גילו לי קרשיות האם זה גם גורן לדימומים?
אני בכללית מחר יש לי הריון בסיכון והיא עושה לי אולסטרסנד רגיל יש משהוא אחר? אני קצת פחות מבינה ואם יש לך המלצה על רופא/ת נשים שעזרה לך אשמח מאוד כל תזוזה גןרמת לי לכאב חד בצד של הגב למטה הרופאה נתנה לי אולטרסנד כליות ובנתים כבר שבועים עם כאבים חדים בצד ימין בגב

@אמאשוני

בעיקרון יכול להיות קשר בין קרישיות להמטומה (אצלי תוצאת קרישיות הייתה תקינה אז לא הומשך הבירור)

כאב חד בצד הגב לא נשמע קשור, כדאי לברר ממה זה נובע בלי קשר להמטומה.
אם מאז הפעם הראשונה שהיה דימום טרי לא היה דימום נוסף והרופא אמר שהיא נרפאה אז כנראה שהיא באמת נרפאה.
המשך הפרשות חומות ייתכנו, זה דם ישן שעכשיו יוצא.
אם את רואה הפרשות אדומות כדאי להיבדק שוב.

אם את במעקב הריון בסיכון זה מצויין, לא כל רופא נשים מבין מספיק בהמטומה,
בכל מקרה את אומרת שהיא נספגה אז זה כבר לא כ"כ משנה...

המשך הריון תקין!

יש לי המטומה ליד שק ההריון ממש קרוב בגודל בינוני לדעת הרופא ניראת שניספגת אמלה אני ממש בפחד עכשיו שזה ממש ליד השק שבוע 11 ניתקלת במשהוא כזה? היא הגדירה את זה בהפלה מאיימת@אמאשוני

הכל טוב, תמשיכי לשמור על עצמך.
גודל בינוני בשבוע שלך זה סביר ובסדר.
לא להילחץ. לשמור.
לי היה בשבוע מתקדם יותר המטומה גדולה אז היה מסוכן יותר (הסכנה כי העובר הגדול בועט בהמטומה ומחמיר אותה)
אבל כרגע הפצפוני שלך קטנטן ולא מזיק.
הגדרה של הפלה מאיימת זאת הגדרה קשה נפשית. שונאת את המונח הזה.
איכסה.
חיבוק על התחושות!
מקווה בשבילך שעד הסקירה הכל יהיה מאחורייך! (אבל גם אם לא זה עדיין לא סוף העולם. כל עוד היא בכיוון להיספג הכל טוב)

תרגישי טוב!

מה שהקב'ה עושה, לטובה הוא עושה!!

חייבת לנסות גם...

זה באמת כיף גדול 💗💗

לפעמים שמקבלים את הבומבה לפנים, אז מחליטים לעשות שינוי.


עכשיו שאלתי את הילדים בלחץ שלא יגידו לי בפלא' - מה אמא עושה הכי הרבה בבית?
הגדול ענה- מבשלת בתנור
הילדה ענתה- מקלחת אותי..חחחח

יש להם מזל!

והם ענו לי בהפוכה 😁

מצטרפות אליי?? ממש רוצה לנסות גם מחר

הלוואי ואצליח להתמיד בכך!

להיות ככה לשעתיים שלוש נטו עם הקטנה, בלי עוד מסיחים...

מצטרפת בעז"ה!!

זה כל-כך מחזק שיש עוד נשים שמצטרפות למעגל

אני עוד מחפשת אפליקציה שתגביל אותי.. :/

לא כיביתי את הפלאפון אבל הייתי איתו הרבה פחות, והיו לי הרבה רגעים יפים עם הילדים שהייתי רק איתם. למשל הקראתי סיפור, הכנו עוגיות, יצירה. אז בכל אחד מהדברים האלה הייתי בלי הפלאפון, ובין לבין כן הצצתי, אבל לא נראה לי שזה כזה מפריע, העיקר שכשהייתי איתם הייתי עד הסוף.
וכן עברה איזה שעה פלוס שבסופה תהיתי איפה הפלאפון בכלל, והיה ממש מגניב לגלות את זה
תודה לכולן כאן על העידוד להשתפר בזה!

איזה יופי שהצלחת 

זה באמת עושה שינוי

 

אני הרגשתי שאת כשיצאנו לחופשה,פתאום היינו איתם בעלי ואני,פשוט איתם

בלי להציץ מידי פעם בהודעות אלא להיות נטו מרוכזת בהם ובנו
חויה לגמרי אחרת

כבר כמה אם לא יותר רופאים אמרו לי שזה לא קשור בכלל... ואם העובר הזה צריך לשרוד הוא ישרוד .. ואם לא אז לא. בקטע פיזיולוגי.. אם הוא השתרש כמו שצריך ברחם הוא ישרוד לא משנה מה תעשי.. ברור שלא קשור להרים עכשיו משקולות וכו'..אבל מאמינה שאת לא מרימה כאלה דברים.. מה גם שאימהות מרימות את הילדים שלהם בזמן ההיריון והם שוקלים איזה 10 קילו ולא בטוחה שזה השפיע מדי.. מצד שני אם את חוששת מאוד ממליצה להתייעץ עם רופא/ת נשים.

לכופף ברכיים!!
כך העומס פחות גדול.
אני יודעת שלא תמיד יש קשר בין הרמה להפלה
אבל אני הייתי נזהרת

חזק עם צמר גפן טבול באציטון?
לגבי חוסר החשק-מבינה אותך. אכן, יש ימים כאלה. לא נעים כשיש מתחים עם הפרטנר. אבל הרבה פעמים כשבאים הביתה, עם החיבוק הראשון ואפילו רק עם החזקת הידיים-הכל נשכח.
חיבוק והשתתפות 🧡
בשורות טובות

מקסימלית ולא יותר לא לפצוע ולא להכאיב ומה שלא מצליחים לשאול רב(אני יודעת שעם OCD זו הנחייה כללית מדי) תנסי להשרות באצטון בנייר כסף
אם עדיין ישארו לך שאריות וזה משהו בלתי נראה שרק את רואה והיית הולכת ככה לחתונה את יכולה לטבול ואם לא אז את יכולה להשלים עם לק ביתי שיראה שלם ויפה כל שמעתי הוראה כללית מרב וכמובן כדאי שכל אחת תשאל את הרב שלה.
לגבי ההכנות במקווה תדמייני שאת טובלת בליל שבת תעשי את כל ההכנות תעשי עיון ועיון נוסף כולל סירוק לפני הטבילה אסור להתקלח אבל תקחי איתך משייף צפורניים וייסם למקרה שתתקלי במשהו.
לגבי מה שקורה אחרי..זה ממש הרגשה נורמלית במיוחד אחרי לידה . נסי לא לחשוב על זה תטבלי ותראי איך ימשיך הערב

לא מבינה בלק ג'ל,
לגבי המתחים ביניכם- אל תחכי לזמן של הטבילה, בבוקר, תשתו יחד לפני שיוצאים לעבודה, ואם את ישנה כי את בבית, והוא קם לעבודה, תקומי איתו, ותגידי לו שאת רוצה לשתות איתו, ולהתקרב אליו. תגידי מילים חמות ומקרבות ותבקשי שיתקרב אלייך.... תבקשי שיאהב אותך ויראה לך את זה. תמצאי מה יכול לקרב אתכם באותו יום...
בהצלחה ממש!

תנסי להוריד את השאריות עם משייף ציפורניים..

עם המכשיר זה יורד מהר ממש

את טובלת את הציפורניים המדוברות באציטון (עדיף צמר גפן ספוג באציטון, ומעליו נייר כסף שיתפוס לך את זה) נותנת להם 3 דקות בערך, אח"כ מסירה בעזרת משייף ציפורניים או דוחף עור... זה תמיד עובד לי.
אם אין לך בניה, האציטון אמור לגמרי להספיק לך.

לגבי המתחים, תנסי לפתור את זה לפני הטבילה, אבל גם אם לא תספיקי, את יכולה לטבול בלי לקיים איתו יחסים עד שזה יפתר בינכם. זה עדיף מלא לטבול. לפעמים חיבוק אחד יכול לפתור את המתחים שהיו, וזו כבר סיבה טובה לטבול.