פורום הריון ולידה (עמוד 2659)

אני מוצאת את עצמי גם מתלבטת בשאלה-אם להמשיך לצום היום או לא?

הריון ראשון שבוע 17, חוץ מקצת חולשה הכל תקין ואני קצת לא מבינה את ההבדל בין הקושי לצום היום לבין בתשעה באב עוד שלושה שבועות

מתלבטת אם זה להחמיר סתם לצום היום -אשמח לדעת מה רוב הנשים עושות

כלל בצומות בסדר גמור++. אבל בהריון זה גומר אותי

מותר לי לקחת בתשעה באב גלולה? נכון??

זה לא נבלע!

אבל נדבקת לי ללשון...

טוב, יש 3 שבועות להתאמן

גלולות עושות (בד"כ) דימומים...

יש הרבה שטובלות רק חודשיים- שלושה לאחר הלידה.

זה קשה, אבל נורמאלי וטבעי...

יכול להיות שעכשיו כן עושה...

היית אצל רופא/ת נשים?

אצלי היה דימום ארוך כי נשארו חתיכות ברחם...

מומלץ לבדוק

אז מומלץ לקבוע תור! אפילו לטכנאית!

בלי להלחיץ יותר מידי- אבל זה ח"ו עלול להיות מסוכן!

אצלי הדימום הפסיק וחזר ככה כמה פעמים...

את ההפסק הראשון עשיתי 3 שבועות אחרי הלידה. את האחרון חודשיים אחרי...

בכ"מ כדאי לבדוק. בלי קשר לדימום...

בהריונות בנים- פת שחרית: מקופלת XL ושוקו או שוקולד גדול אחר

בבת לא הייתי מסוגלת להסתכל על שוקולד או מתוק אחר

וגם הייתי יותר עצלנית, אין כח וכאלה....

לא בהיריון..

תבדקי פשוט. זה תלוי כמה המקרר טוב, כמה פעמים חיממו אותו, איזה אוכל ועוד הרבה דברים

(זה לא קשור להיריון)

או שתשאלו את הרב שהיה לכם עד כה (בבחינת אין אדם מתיר את עצמו או משהו כזה, לא זוכרת את הניסוח המפורש)

או שילך לשמש קצת את הרב ההוא וילמד ממנו.

יש מקום לשיח על זה (כשתהיו מותרים, לא עכשיו) יתכן שהוא למד אצל מישהו מחמיר יותר

וחוץ מזה תמיד מי שחדש במשהו יש לו יותר נערווים. במיוחד על עצמו שהוא חושש להיכשל. מאד נורמלי, וצריך לדבר על זה ולפתור את זה.

אצלך הפטמה לפעמים אדומה בהירה ורדרדה כזו , ודקירות, אכן, הן סימן מובהק לפטריה.

דקטרין לך ודקטרין אורל גל בזהירות רבה לתינוק

תרופת סבתא שעזרה לי מאד- סודה לשתיה מהול במים לפני ואחרי כל הנקה עם חיתול נקי לטבול בזה ולעבור על הלשון והחיך הפנימי

לא רק בלשון, אלא גם בפנים על צדי הפה. כי אז כנראה זה לא סתם חלב

קיבלת אנטיביוטיקה לאחרונה? כי זה טריגר לפטריה

ואם ההרגשה היא ששורף גם אחרי ההנקה, ולפעמים יש אדמומיות או קילופים על הפטמה

אפשר ללכת גם סתם לרופא משפחה לאבחון. ואפשר לרופא עור

לא ניסיתי להתעניין כי הוא עם אוזניות ואני לומדת למבחן...

לא באלי להציק לו ואז תיהיה סיבה אמיתית לזה

בדרך כלל זה יובש שיכול להתפתח לדלקת.

הטיפות לדעתי שהכי טובות הן סיסטיין או אולטרא סיסטיין .הן עולות בערך 60 שקל אבל שוות כל שקל ומחזיקות לחצי שנה

אפשר לקנות בלי מרשם ולהשתמש כמה שצריך

תרגישי טוב 

אני חושבת שאחרי לידה מרגישים יותר פגועים. ההורמונים ותקופת ה"בייבי בלוז". כל מילה ששומעים נשמעת כמו הר מאיים.

ואם אבא שלך אוהב אתכם וקשה לך טכנית להיות לבד בבית שלך- תישארו עוד קצת.

אבל תתחילי לחשוב מתי יהיה לך קל יותר לחזור הביתה ולנסות לתכנן את זה...

אני אישית הייתי חודש אצל ההורים שלי בלידה הראשונה (הייתי אחרי קיסרי. גם נכד ראשון והתרגשות גדולה וכו') ורמו שאשאר עוד והתלהבו מאוד שאני שם וזה עזר לי מאוד אבל:

1. גם רציתי לחזור לבית שלי. לפינה שלי. לפרטיות שלי עם בעלי וההקטנצ'יק.

2. אני מטבעי לא אוהבת להכביד. גם כשזה ההורים ואפילו שהם נתנו ונותנים מכל הלב. מעדיפה לעשות מה שאפשר בכוחות עצמי.. וחזרתי הביתה למרות התחנונים שאשאר.

אפילו שכנה שאחרי לידה אחרת שלי לקחה את הילדים שלי אליה בכייף כדי להקל עליי- הרגשתי לא נעים ושאני מכבידה... זה בטבע שלי.. לא אוהבת להיעזר (וזאת בעיה).

מאחלת לך המון נחת, בריאות ושמחה. 

ושיהיה בקלות...

מובן מאד המצב שלכם.

(גם אני הייתי ככה בלידה ראAונה)

מאד יכול להיות שהאבא צריך פרטיות והגיע לקצה.

זה לא בגללכם, אלא צורך שלו.

אני חושבת שהכי חכם יהיה ללכת קצת הביתה, לתת להם להתאוור- ואז לחזור שוב.

וזה לא סותר שאתם אהובים ורצויים, כנראה לאבא היה קושי.

מבינה אותך מאדדד

ונשמע שההורים מסורים ואתם אנשים מיוחדים.

שאוכל לענות באריכות ומכל הלב

דבר ראשון ראשון, מזל טוב!!! תזכו לגדלו עד 120 בבריאות ואושר!

ודבר שני חיבוק עצום, גדול, מוחץ. על כל הכאב הפיזי והנפשי שמסתובב בך עכשיו. כמה קשה!!

ולעצם הענין

דבר ראשון אני רוצה שתביני שאת אשה אחרי לידה. מה שאומר שכל דבר שאת מרגישה עכשיו את מרגישה "על ספידים". אם ביום רגיל היית נפגעת מאבא שלך בדרגה 10, עכשיו את נפגעת ממנו בדרגה 100. מה שחשוב לזכור, זה שלמרות שהוא פגע בך בהחלט, הוא עדיין פגע רק בדרגה 10. את מרגישה את זה כרגע בדרגה 100, וזה הכי הכי הכי נורמלי בעולם!!! כאילו, לפגוע באשה אחרי לידה זה וואו! נוראי! אבל חשוב לי שתזכרי שאבא שלך האהוב לא התכוון לפגוע בדרגה 100 כמו שאת מרגישה עכשיו. עצם הידיעה הזו תקל עלייך קצת.

דבר שני,אני רוצה להעלות השערה לגבי מה שמתרחש מתחת לפני השטח. יתכן שאני טועה, זה רק השערה על סמך מה שסיפרת. תחשבי ותגידי את אם זה נכון.

 את מתארת מצב שאמא שלך מאותגרת פוריות ותמיד רצתה עוד ילדים. את מתארת מצב שההורים מסורים אליך בצורה בלתי רגילה! האם את בכלל יודעת מה זה למשכן את הבית? איזה סכנה זה? לעשות כזה דבר בשביל הילד שלך זה ווווווווואוווווווווו!!!!! באמת!!! 

אז אני חושבת לעצמי, האם יכול להיות שאמא שלך , לא רק עכשיו, אלא לאורך השנים קצת (או הרבה) "מקריבה" את עצמה, הזמן שלה, הכסף שלה ואולי אולי גם את הזוגיות שלה- עבורך\עבורכם. האם יכול להיות שלאבא שלך קשה עכשיו לא מזה שאת ספציפית שם הרגע, אלא מכל הסיטואציה שיושבת לו אולי בלב. אולי יש לו בלב קצת כעס על אמא שלך, אולי יש להם ויכוחים על הנושא הזה שאת בכלל לא מודעת אליו. אולי הוא מרגיש שהיא נותנת יותר מדי, מקריבה יותר מדי, אולי הוא מרגיש שזה קצת על חשבונו.

אולי קשה לו מולה. את מבינה? בכלל לא קשור אלייך ולאהבה הגדולה שלו אלייך. אלא מולה, בזוגיות שלו, במשהו שהוא מרגיש שהנתינה שלה כאמא מחסירה ממנו כבעל.

ובנוסף , גברים לא תמיד מבינים כמה קשה לאשה אחרי לידה

רגע

סליחה

אמרתי לא תמיד מבינים?

אני ממש משוגעת!

התכוונתי שהם - תמיד לא מבינים!!! 

ואיך יבינו?

ואולי עד עכשיו התפנקת פה ושם- מותר לך, את צעירה, ואמא שלך אוהבת ורוצה לפנק, ואולי באמת באמת אבא שלך לא מבין. לא מבין, חושב שזה פינוק כי הוא לא מבין. ואוקי, מבאס ופוגע קצת... אבל ... הי, הוא לא היחיד שלא מבין. הוא לא היחיד שחושב לפעמים שזה פינוק. 

ואולי הוא היה עצבני מיום עבודה קשה, ונפגע מאמא שלך שקצתלא מתייחסת אליו, ולא לגמרי מבין מה כזה קשה אחרי לידה.. ומכל זה יצא שהוא אמר מה שהוא אמר.

אז הוא טעה.

לרגע לרגע לרגע אל תפחיתי מהאהבה שלו אלייך בגלל זה. את תראי כהורה, שאנחנו טועים לפעמים. אומרים דברים לא טובים. לפעמים  - אוי ויי חס ושלום לא עלינו בכללל - חושבים על עצמינו קצת לפני הילדים... בא לנו קצת שקט מהילדים...ה' ירחם וישמור  קורה. באמת. אנחנו בניאדם

נשמע שיש לך הורים פשוט מדהימים. אוהבים , נותנים, מפנקים, אין כאלו.

אז אבא עבר עליו יום קשה

אבא לא הבין

אבא עשה טעות

אבל הוא אוהב, והוא התנצל לך.

תסלחי לו. 

תחשבי על כל הפעמים שבתור ילדה הוא סלח לך. מן הסתם יש מלא.

תחשבי על כל מה שהוא עשה עבורך עד היום.

תנשמי עמוק.

תסלחי לו.

תישארי עוד כמה ימים. לא את כל מה שתכננת, אבל תישארי. תלכי בנחת, עוד מעט. מתוך אהבה והבנה. מתוך הבנה שאוהבים לתת לך אבל שלפעמים קשה. שאולי אבא צריך קצת שקט ומקום שלו כזוג ואת אמא שלך כאשתו.

שזה שאוהבים אותך הכי בעולם לא מפחית לפעמים את הקשיים שיש בעזרה

שאולי מרב שנותנים מעט נשחקים

תאהבי אותם

תחבקי אותם

תני להם לתת לך

הם רוצים. 

אולי הם רוצים לתת יותר ממה שהם יכולים לתת. תהיי ערנית לזה, אל תישארי עד הקצה, תלכי לפני שהם נגמרים מרוב נתינה

ותשמחי שיש לך הורים מדהימים כאלו.

וכן, החיים גדולים, ועמוסים, ולומדים המון המון המון מדברים כאלו.

את אשה מיוחדת עם הורים מיוחדים ואני מקווה שעזרתי לך קצת 

מזל טוב!!!

למה להוריד כביכול את הערך של ההורים בעיניו?

אבל זאת החלטה של היולדת...

מצטרפת לכל מילה

זווית שבהתחלה לא חשבתי על זה בכלל

זה הקטע הנחמד בסיפור,

ה"אנטיות" התייחסה לנידה.

הבנתי שהפותחת התבאסה על הכתם ועל שבוע נוסף של "אסורים".

גם לנידה אתן מתחברות?

מבאס זה לא מילה

אוף ואוף ועוד אוף

אחרי שזה יעבור,

כן ממליצה להיות בקשר עם עוד סמכות הלכתית ולשמוע הדרכות איך לא להיאסר אפילו במצב כזה,

יש הדרכות גם לזה!

אם תרצי מספר של רב כתבי לי בפרטי

חיבוק יקרה

ב"ה מקווה שיעבור מהר

לעשות איתו את מלאכות הבית

מתוך ידיעה שתצטרכי להפסיק כמה פעמים באמצע ולהחליף משימה.

הם מאוד אוהבים,אבל טווח הקשב שלהם קצרצר ולא מסוגלים כלכך לסיים משימות,בטח לא ארוכות.

אז להכניס איתו כביסה למכונה וללחוץ על הכפתורים-להיט! להוריד ולתלות-גם להיט עד שנמאס לו ובתקווה שהספקת משהו.

לבשל תבשיל ירקות או משהו שלא דורש הרבה זמן ליד הגז. ולתת לו לשטוף ירקות או רק להחזיק אותם. למשל מרק ירקות עם ירקות כמעט שלמים חתוכים גס. וכו וכו למצוא את החלק שהוא יכול לעשות. זה גם מקדם אותך טיפה וגם מאוד מעניין להם