פורום הריון ולידה (עמוד 2670)

סתם. את יכולה גם לפדל אם את בכושר טוב ורגילה לספורט. משוט לא הייתי לוקחת מחשש למכה. בכללי פשוט לא להתאמץ יותר מדי. תהני

כשרטובים לפעמים לא מרגישים כמה חם ולא צמאים...

פה זה שונה כי אין חשש להתהפכות אבל עדיין יש התנגשויות בין הסירות ויש כאלו שבכוונה נכנסים בך וחזק 

יש הריונות תקינים שמתחילים ככה גם עם דימום
אז מעקב בטא ולשלול הריון חוץ רחמי

כבר עברתי כמה פעמים
אצלי הבטאות לא עברו את ה40 בכימי , גם זה תוצאה אחרי 5 ימי איחור כנראה היא התאפסה

כי גם ככה לא בונים להריון כרגע, מקווה שהביא התאפסה, היא לא היתה גבוה ל5 ימי איחור

זה אפילו לא שבוע של הריון עם שק

הריון חוץ רחמי עם בטא נמוכה ודימום. בלי שרואים שק. כך היה לי.

הריון כימי הבטא צריכה להתאפס ואם יש לך דימום לפני איפוס צריך לעקוב

וההריון הוא בכלל מחוץ לרחם. וזה עלול להיות מסוכן.
את חייבת לעקוב

לק"י

אם זה כמה ימים בודדים, לא נראה לי שצריך מעקב כלשהו.
כי ת'כלס אם לא היית בודקת, לא היית יודעת שהיה הריון בכלל (ואם זה היה כל כך חשוב לבדוק משהו במקרה של הריון כימי שנופל מיד, היו מנחים נשים לבדוק הריון מיד כשהמחזור לא מגיע.
אני לא סמכות רפואית, אבל זה נשמע לי מאוד הגיוני).

שהיא צריכה להבדק בגלל עניינים של הריון חוץ רחמי ח"ו.
כך שלפי דעתי אם היא כבר גילתה את זה, שתבדוק. עדיף מאשר חלילה להגיע למצב של כאבים
ייתכן גם שלא יקרה כלום, אבל אם היא בדקה ויודעת למה לקחת סיכון?
זה לענ"ד

כימי הדימום מגיע לרוב כשהבטא מתאפסת 36 זה חיובי לגמרי אז כדאי בהחלט לודא

לק"י

אצלי קרה שיצאה בדיקה ביתית חיובית וקיבלתי מחזור. הבנתי שזה כנראה הריון כימי והמשכתי הלאה.

ב"ה בחודש שאחר כך נכנסתי להריון. הרופאה שהייתי אצלה לא אמרה לי שהייתי אמורה לבדוק את הבטא התאפסה אחרי שקיבלתי מחזור (לא שזה אומר. אולי לא הרגישה צורך לומר).

השאלה מתי צריך לבדוק. אם מקבלים מחזור כמה זמן אחרי האיחור?

כבר בחודש רביעי
אין חוקים אבל היא כבר בדקה וראתה בטא חיובית לגמרי אז צריך לעקוב
בהריון חוץ רחמי שלא נדע יש דימום והבטא יכולה לרדת ולעלות

בדקתי עם מקלוני הריון ויצא פס ממש חלש כנראה הבטא ירדה ברוך ה
היא לא היתה בטא גדולה מהתחלה

כי זה המקום היחיד שיש לי לפרוק..

את מדהימה שזו תפילתך.
זה באמת מה שהוא בטח זקוק לו...

שה' ישלח לכם את כל הטוב שבעולם!!

איזו מדהימה את!

 

מתפללת עליכם בעז"ה

עוד הכל יסתדר!!

ומאחלת לכם שאכן הכל יסתדר לכם מהר על הצד הטוב ביותר!

חיבוק אהובה!

את
מקסימה איך שאת חושבת עליו ולהיות שם בשבילו. כשהכל סביבך כל כך מערער. את אשה מיוחדת וזה שאת דואגת ומבקשת מה׳ זה אומר שאת כבר שם. את בשבילו. את מתפללת וזה הדבר החשוב היחיד שיש לעשות. ואת רוצה ואת אוהבת. את מדהימה!
שהקבה ישלח לכם הרבה כוחות מעז יצא מתוק והכל יסתדר יותר טוב משהיה ❤️❤️❤️❤️❤️

טובה מהר

תמיד קוראת את הסיפורים האלה של גברים שהצליחו בזכות הנשים שלהן שהיו איתם בתחילת הדרך ובאמת מאמינה בכח השקט הזה שיש לנו
כל כך רוצה להמשיך להאמין בו
גם כשכולם מסביב מייאשים
וגם הוא בעצמו מתקשה להאמין בעצמו בגלל כל הכשלונות שחווה
אוף מאיפה לקחת כוחות
בא לי לשמוע סיפורים אופטימיים

יש בך עוצמות נדירות! בעלך ממש זכה שככה את מתייחסת לזה!
הלוואי שה' יתן לך כל להמשיך בזה, ולא תצטרכי כח מהסביבה, אלא רק מאת ה'!

חיבוק ענק יקירה!
מתפללת שה' יתן לכם כוחות
ותראו בשורות טובות וישועות בקרוב!!ש

מעבר דירה זה זמן איכסס עוד מעט זה מאחוריכם.

חיבוק!

ורק לגבי המשפט "אני רוצה להעריך אבל זה זה יעודד משהו שאני מתנגדת אליו" אולי תצליחי למצוא דרך להעריך אותו ולהביע הסתייגות ממה שאת מתנגדת אליו?
לא יודעת אם הבנתי למה את מתכוונת אבל אם הכוונה שלך שאת רואה בו תכונה חיובית שיש לה ביטוי מסויים שמפריע לך-אז להגיד בדיוק את זה.
למשל: אפילו שנורא מעצבן אותי שאתה לא יודע להתמקח עם הסבלים על המחיר, אני מאד מעריכה אותך שאתה כל כך אדיב ומחפש את השלום. יש אינספור הזדמנויות שאני נורא נהנית מהתכונה הזאת ומאושרת שזכיתי בבעל כזה.

כדי לחסוך הרבה עוגמות נפש והוא התעקש ממש לעשות לבד. אז הוא עשה קשה. אבל מעשה מה שחששתי ממנו קרה.
מצד אחד רוצה לחבק כי הוא באמת עבד כדי לחסוך לנו עסף. מצד שני רוצה מאוד מאוד להדגיש ש-וואלה היית צריך להקשיב לי ואז גם לא היית עובד וגם הכל היה טוב.

"עם כל הכאב והעצבים שיש עכשיו אני יודעת שתכלס רצית לחסוך לנו כסף ולעשות שיהיה לנו טוב יותר ואני ממש מעריכה אותך על זה. היתי שמחה שתמשיך להיות אכפתי ומחושב אבל פעם הבאה תעשה את זה בדברים ששנינו בטוחים שזה יצא משתלם"
כמובן תנסחי את זה במילים שלך ובדרך שנראית לך מתאימה. אבל אם יש לך אפשרות להחמיא ולפרגן אל תמנעי ממנה רק כי מזה הוא יבין שהוא יכול להמשיך לעשות דברים שהם מעל היכולת שלו..

עמוס. וקיץ ועייפות

אנחנו מתפרצים ככה יותר

מאחלת לך שמה שתרצי יהיה

חיבוק

 

 

 

אמן!!

ולהאמין שמה שיקרה - לטובה הוא יקרה בעז'ה!!

משתדלת לא לפתח ציפיות אבלאחרי שקראתי פה אין ספור סיפורי הצלחה קשה לא לצפות..

זה בדיוק המקום הזה שהדשא של השני... צבוע יפה יותר;)

צודקת!! לא נכנסת עד שיקרה אחד מהשניים;הריון(בע"ה) או מחזור(בעעע)

הלכת לטיפול לנושא הזה או בכלל?
כי מה שאת מרגישה בנוגע להריון נורמלי לגמרי

לא בהריון.

לא מכירה את מה שאת כותבת עליו אז אין תובנות לחלוק.
אבל שולחת לך חיבוק גדול, כי זה נשמע לא כיף. תחושה כואבת.
בע"ה את תראי את העובר, והוא יתחיל לנוע ולבעוט
ותרגישי שאת מתחברת ואוהבת.

חיבוק חזק והריון מהנה! ♥️

הוא כבר בועט וזז וחי ונושם ברוכהשם..
ואצלי פחות..

מרגישה עייפה, כבדה, מסורבלת, כאבים פה, כאבים שם, לא נח בשום תנוחה, לא מצליחה לישון טוב בלילה, קמה עייפה וחוזר חלילה...
אור אלוקי? נשמה? מגדלת ויוצרת חיים? מאמינה בזה, אבל מכאן ועד להרגיש את זה בפועל הדרך ארוכה. ולא מאשימה את עצמי על זה שאני לא מתלהבת מכל רגע שאני בהריון ומרגישה את האור האלוקי, כי באמת קשה להרגיש את זה, במיוחד עם כל התופעות הנלוות. מודה לה', מתפללת שהעובר יגדל ויתפתח כראוי ויוולד בבריאות, אבל ממש לא מחוברת אליו כל הזמן וגם לא ממש מדברת איתו. תאמיני לי הם יוצאים בסדר גם בצורה הזו

ההריון עובר חלק ברוכהשם. אני דיי לקראת הסוף. ואפילו ישנה טוב
לא מצליחה אוף... לא מצליחה להגיד תודה על זה. להגיד תודה על כלום.
וכלפי חוץ אני כזאת חזקה.. כזאת מאמינה ומחזקת..

אני אפילו לא יודעת כבר על מה אני מתפללת... אבל מתפללת.. בלי רגש.

קרה גם לי בהריון.
אני הגדלתי לעשות ואמרתי לבעלי ברגעי משבר שאני רוצה לעשות הפלה.. ואני לא אצליח לאהוב תינוק שגורם לי לכל כך הרבה צער וכאב.

ואז..

הוא נולד. בקיסרי חירום. עוד כאבים. עוד אכזבות.
השבועות הראשונים היו קשים.
אבל עכשיו - זה האור.
יש נשים שעוברות הריונות קלילים עם מעט בחילות והקאות, מעט תופעות של הריון, אפס בדיקות חריגות וסקירות מורחבות. רואות את הגיניקולוג פעם בחודש/לפני הנוהל וסלמט. התינוק יוצא והכל פרחים ולבבות ונצנצים. (שנדבקים לבגדים...)
זה לא תמיד ככה.
ואנחנו לא בנויים לאהוב ייצורים שגורמים לנו אך ורק לסבל. להפך.
האור והשמחה בילד לדעתי מגיע אחרי שמתחברים אליו, ומשקיעים בו, ורואים אותו גדל ופורח וניהיה מעובר חסר ישע וחיות לאדם בר דעת.
זה מדהים.
זו זכות.
זו נשמה יהודית.
וזה לא תמיד מגיע עם בדיקת הריון חיובית ו2 פסים על המקלון... ממש לא.

קחי נשימה. הכל בסדר איתך. מחשבות לא הורגות ילדים.

עכשיו, אחרי הלידה וכשאני רואה את התינוק בידיי, אני משתוקקת להריון נוסף. ואני מאמינה, שההריון הבא יגיע ממקום אחר. שלם יותר. מוכן יותר. הגוף שלי עבר הריון, אני יודעת שזה סבל אבל יש לי לאן להסתכל כל הזמן, להזכיר לי איזה אוצר מחכה לי בסוף הדרך הארוכה הזאת.

בהצלחה!

את כותבת שני דברים
אחד נורמלי לגמרי, את לא מתחברת ומרגישה ניצוצות ואורות. זה בסדר גמור, את תאהבי אותו בעז"ה אחרי הלידה או כמה חודשים אח"כ.
אצלי בהיריון שני אחרי שכבר היה לי ביד גוש של מתיקות כבר ציפיתי ודמיינתי יותר את התינוק ויותר התרגשתי לקראתו, וגם זה אחרי ששקע הפחד והשוק וכל הרגשות שצפים לי כשמגיעים שינויים.

דבר שני גם נורמלי אבל לא טוב לך איתו...זה הזמן כנראה למצוא מטפלת טובה...

לגבי ההרגשות של ההריון נורמליי בעיניי ממש!!
וגם אוסיף שאצלי ובטח אצל עוד נשים לקח גם כמה חודשים להתחבר לתינוק אחרי הלידה.
אז שתדעי שזה גם נורמלי.

יכול להיות שאת צריכה טיפול אבל חשוב שתדעי שזה הגיוני להרגיש ככה ומאוד מובן, וכמובן שטיפול או משהו אחר תמיד יועיל לך ויעשה לך טוב.

ומצויין שכתבת כאן

והם לא עושים משלוחים.
אם מביאים מונית עד לשם הם מוכנים להכניס לתוכה את הדברים

וגם כי קראתי עליהם פה בפורום הזה. יכולתי שם בנחת לראות איזה מבחר עגלות יש להרגיש אותן קצת... לראות בעצמי ולשפוט בלי נודניקים ליד האוזן שרוצים רק למכור לי (ולכי תסתדרי עם משהו מעאפן שגיליתי הקנייה,בו דפקט אחרי העיקר שילמת) וגם לשאול ולקבל תשובות אמינות.

ואז הזמנו אותו דבר במחיר דומה באינטרנט
(רצינו להזמין מהם אבל הם אמרו שאין משלוחים ולא היה לנו איך לקחת)

תחפשי אותו באינטרנט... סביר להניח שתצליחי למצוא אפילו בפחות.

הפות, ויש לי אחיינית שהיתה לה פטריה בגיל שנה בפות, אז אני יודעת שזה מצב אפשרי. משערת שרופא ילדים או גוגל יכולים לעזור

לבד ולפעמים צריך משחה

יש לה מחר חיסון...
כדאי להראות לאחות?

איזה טיטולים את משתמשת?
מנסיון פאמפרס הכי טובים לנושא הזה
ואין מה לעשות אם לא מחליפים מיד נהיית תפרחת יכול להיות שהמטפלת החליפה לה בשניה שהיא שמה לב אבל היא לא שמה לב ישר

משתמשים בהאגיס.
היא בת שנה+ וזו פעם ראשונה שזה קורה...
ממש מאוכזבת מהמטפלת.

בכמה דקות

הוא אמר שזו כנראה פטריה ונתן קרם בשם Daktacort.

מישהי מכירה?

אני אישית רגישה לזה וגם הילדים שלי.
גרין במישור החוף....

הרבה פימים משחת חיתולים עוזרת.
כדאי להחליף בקיץ בתדירות גבוהה יותר.

אצלי טיטולי פמפרס היו הכי טובים.

חסכת לי

התינוקת שלי עם תפרחת כבר די הרבה זמן. כל הזמן שמה לה ביביפסטה ןמאז שזה התחיל לה הוספתי קורנפלור כל החתלה בעצת @מיואשת******. לא עזר לצערי. הרופא נתן לי בעקבות התכתבות משחת טבע דרם גם לא ראיתי שיפור. היום האדמימות ממש התפשטה על כל האזור ואני לא יודעת מה לעשות. קראתי שהמגבונים עושים גירוי וחשבתי אולי לנקות לה עם טישו ואז להעביר חיתול ספוג במים ולנגב בחיתול יבש. אמור לעזור?

היה כזה דבר שלא נגמר מלא זמן,
רק טבע קוטן עזר בסוף וחיסל את זה במהירות.
הרופאה הביאה לנו דרמקומבין וגם לא עזר. ותמיד אם אפשרי עדיף לשטוף במים ולא עם מגבונים

היתה לי פטריה באותו אזור לפני כמה שבועות וזה מה שהרופא הביא לי. אני יכולה לנסות בלי מרשם?

לקחת אחריות אבל נראה לי שהייתי משתמשת.

יש עוד סוגי משחות במרשם שיכולות לעזור

אולי החלפתם לה חברת טיטולים?
לבן שלי יש אלרגיה לחברה מסויימת ונהיה לו פריחה באיזור האיבר.. בדרכ שורף הוא גם בטוסיק...

ממש עוזר אצלינו.

המשחה הכי טובה שהתנסיתי בה

תוך פעם פעמיים הכל נעלם

גם אצלנו היא עבדה מעולה במקרים קשים

לא באלי ללכת סתם

ואם זה גם לא עוזר ללכת לרופא

ובתור טיפול מינעתי על מה הכי חשוב להקפיד?

וברגע שיש טיפה אדמומיות לשים קרם. אני שמה קצת אינוטיול וזה מעביר את האדמומיות תוך פעם פעמיים.

מגבונים ומשחה טובים. ושום תפרחת היא לא כרונית, אם לא עוזר משחה מסוימת אז אחרת תעזור

דוקא עכשיו החלפתי לה טיטול אחרי הלילה וראיתי שהמצב השתפר. אני אמשיך להקפיד על שטיפות ואקנה את המשחה שהמלצתן

כלומר אם הילד מתחיל לאכול אוכל אמיתי אז לפעמים עגבניות וכד' הם חומציות יותר וזה "שורף" די מהר

לנסות לא לתת אוכל חומצי מידי עד שזה יעבור או להחליף מהר טיטול

אולי נגד פטריה

משחה מדהימה!! לא צריך מרשם. המליצה לי עליה רופאת ילדים. היא קצת מסריחה כי היא מבוססת על דגים.... אבל היא מצוינת! יכולה לקנות בכל סופר פארם

כדאי לשים מסיכה לפני ששמים אותה 😷
אבל היא מצוינת.

תשאירי אותה כמה שאפשר בלי טיטול. אפילו כמה דק'.
אחרי שהיא עשתה יציאה, אז את יודעת שלא אמורה לעשות עכשיו שוב, אז מקסימום תעשה פיפי על הרצפה, מנגבים את זה בשניה.
האוורור מאוד חשוב גם לתפרחת וגם לפטריה.

זה מה שעוזר לפטריה

אני גם מורחת שמן קוקוס שהוא אנטיפטרייתי. או שמן זית להקלה

או ממש ללכת על משחה מרופא,תלוי כמה זה חמור

יכול להיות גם שאם תאווררי כמה ימים זהי ישתפר

עשינו היום מלא טלפונים
הלואי ותמצאו

תודה.. בהצלחה גם לכם!!!💙

מהמם ומומלץ ממש גם לזוגות וגם עם ילדים , וממש עכשיו ראיתי בסטטוס שהיא פרסמה שהתפנה מקום לסופש!! משמיים..
אם רלוונטי לכם תחפשי באינטרנט את המספר והפרטים..

נראלי גודל 4*2..לא סגורה על זה

0549109920

תבורכו כולכן 💐

תהנו!!

ברגע שיש הפרשות שקופות ונמתחות אפשר לדעת שהביוץ קרב

למה שלא תסעי איתו? העיקר הנוכחות שלך. הגיוני שלא תעשי אטרקציות אבל העיקר תצאי קצת ותיהי עם בעלך כמובן שהוא לא יסע לבד.

 

תאונה בדרך
נפילה שלי
או כל דבר שיצריך בית רפואה
לא רוצה ללדת אי שם

אבל באמת שאני חושבת על זה
הוא כל כך רוצה
אמר שידאג לי לשירותים כל הזמן
ושאנחנו נעשה דברים שמתאימים לנו וכשיתאים נצטרך למשפחות שלנו ששם (בארוחות, במנוחות וכאלה)

אהיה בתחילת תשיעי
כמה זה משוגע לצאת ליומיים בזמן כזה?

נהננו מאוד
קצת חופש לפני הלידה
אני בטוחה שבעלך יהנה איתך עם פחות אטראקציות
מעצם נוכחותך

אין לי זמן להגיב בפירוט על תחושת החוסר תועלת, אבל מבחיה אותך ממש. חיבוק

לא מאמינה שבזמן כזה במקרה רגיל (לא בסיכון או שידוע צפי ללידה מוקדמת) יהיה לך סיבה להגיע לבית רפואה באופן דחוף כזה שלא תוכלי לסוע לבית חולים בו את רוצה ללדת..

זה לא קל לצאת לנופש בזמן כזה מבחינה פיזית, אבל זה יכול לעשות לך טוב! תחשבי איך תרגישי אם תסעו לעומת איך תרגישי אם לא תסעו.. אתם לא חייבים לעשות את האטרקציות שהם עושים, אבל גם לשנות אווירה זה כבר עושה טוב. אולי אתם תוכלו במקביל אליהם לעשות דברים שמתאימים לכם לבד..

הדברים שאת מציינת יכולים לקרות חס ושלום גם בלי הריון (תאונות וכו'). בהריון אפשר לעשות דברים רגילים, כמובן לא להשתגע. אין סיבה שלא.
חיבוק!

נכון, רק שיש הבדל בין נפילה בהריון לנפילה שלא בהריון

לק"י

בו בחודש תשיעי.
כמה רחוק הטיול מביה"ח?

בטח אם לא יודעים מה יקרה בטיול
לא הייתי לוקחת שום סיכון של לידה רחוקה מהבית או התייבשות ח"ו וכל החששות שציינת..
את נורמלית!

בע''ה לא יקרה כלום. גם אם מתחילים צירים לרוב בלידה ראשונה יש לך את כל הזמן שבעולם ותוכלו לחזור. ומקסימום מקסימום יש בתי חולים גם בצפון. תשתי הרבה תסתובבו קצת בצל. תאכלו עם המשפחה. תשנו קצת אווירה.

אני נסעתי לנופש בתחילת תשיעי, אפילו ישננו באוהל , עם הילדים. זה היה הריון שביעי, כבר מכירה את עצמי ויודעת שמעולם לא ילדתי לפני התאריך.
ומקסימום, גם בצפון יש בתי חולים.
חייבת נופש ויציאות לנפש שלי.
האמת, אני ממש זורמת בענינים האלה, כמובן לא עשינו קיאקים, או מסלולים קשים. ממילא לא היה רלוונטי עם ילדים קטנים.

למה ישננו עם 2 נ'?
פשוט ראיתי כבר כמה פעמים בפורום וזה נראה בכוונה...
מבחינה דקדוקית המילה ישנו היא עם נ' אחת ודגש חזק משלים

גם אני לא הייתי הולכת בחודש תשיעי לשום מקום שרחוק מהבית או מאמא שלי.
ושחם בו מאד או לא נוח!
את נורמלית מאד!!
תרגישי טוב עם עצמך.
(ואני מאד אוהבת טיולים ומים אבל בזמן המתאים)

את מתארת כאן את התמודדות חיי!!

אני יודעת שאני סבבה מכל הבחינות,

עושה מה שצריך וכו',

אבל מכאן עד לאהוב את הנפש המפוזרת שלי...

 

בעלי גם בעשייה ואני בטטה בבית.

אבל בינינו-

זה לא מה שגורם לך לתחושת ה'חוסראהבהעצמית' הזאת.

אני לא יודעת על מה זה יושב אצלך,

אצלי זה יושב על פרפקציוניזם מוגזם למדי...

 

אם בא לך פירוט מוזמנת לפרטי(בתקווה ויהיה לי זמן)

 

ו....

חיבוק ענק

מבינה אותך ככ ככ!!

אם אין לך זמן אז אוותר, לא רוצה להפריע
אבל תודה.

ותודה על ההבנה.

אפילו קניות לא מרשים לי לעשות!
דיקטטורה!
על אוכל אין על מה לדבר.
רק מוכן.
שאני אעמוד?
חס ושלום!
בעלי אומר צריך לשמור
שהתינוק לא יגיד שלום.

הייתי רוצה לעשות יותר
ודי התמרדתי וכעסתי
אבל אני מבינה שזה רק לטובה
ועוד כמה חודשים אחזור להיות הסופרמן שהייתי
כי אין ברירה.

אז תאהבי ותקבלי את עצמך ואת המצב
כדי שהכל יעבור בשלום ולטובה.
והיי, מי אמר שכשלא עושים הרבה זה לא נחשב?
יש תקופות שזה חשוב לא לעשות מלעשות.

גם אני לא האמנתי אבל בסוף הכל לטובה!
מאחלת לך הריון משעמם וחזרה לשיגרה רק אחרי שהתינוק בחוץ.

תעשי מה שטוב לך

מה שתחליטי יההי טוב לתינוק שלך

אל תחליטי משהו עבור האחרים כשאת חושבת שזה לא טוב לך או להריון

את ממש בסדר,זה לא מה שיקבע אם את אהובה או לא. את לא צריכה למצוא חן. לא בעיני המשפחה ולא בעיני בעלך. תעשי מה שטוב לך.

ובטח שאני צריכה ורוצה להתחשב ולחשוב גם עליו ולא רק עליי.
בדיוק כמו שהוא חושב גם עליי ולא רק על עצמו
בגלל זה השאיר לי את הבחירה אם אנחנו נוסעים לטיול או לא, כי הוא דואג לי ולתינוק שלנו לא פחות מלעצמו

אל תעלי על האטרקציות, אבל תהיי איתו בנסיעה, תהיי שותפה בחוויה מקרוב, דברים רעים יכולים לקרות גם בבית...
אני נסעתי לטיול עם הילדים בחודש תשיעי. לפעמים אמרתי לבעלי שחם לי מדי ואני אחכה להם בקניון הקרוב והם ילכו לאטרקציה..
ועדיין, רוב הזמן היינו ביחד.
אל תישארי לבד! שניכם תרגישו רע

כי את נושאת את התינוק
לכן הבחירה וההחלטה שלך חשובה יותר
וכל הכבוד לבעלך שמבין את זה ונותן לך לבחור

נשמע לי שאת צריכה טיפול שיעזור לך לראות
כמה דברים טובים יפים ונפלאים יש בך

בס''ד

 

למדתי מ@מיואשת****** בכמה שרשורים בהם היא הגיבה. היא לא יודעת את זה אבל היא נתנה לי כוח ופרספקטיבה אחרת כשאני הרגשתי רגשות דומים בהריון. אז כל (או לפחות רוב) הזכויות שמורות לה, באהבה ובהוקרה 

 

 

 

 

ואחרי ההקדמה הזאת, אני פונה אלייך, הריון ולידה2 יקרה.

 

 

 

יקרה, 

 

כמה אני מבינה את התחושה. את התסכול. את ההרגשות הרעות. אני באמת, באמת, באמת מבינה! כי פגשתי אותם בהריונותיי 

 

להיות בהריון זה לא הדבר הכי קל בעולם. זה אושר גדול. זאת ברכה וזה נס. אבל יש לזה הרבה מחירים:

אחד מהם - זאת העייפות המטורפת הזאת שאנחנו מרגישות.

מחיר אחר - זה שזה מגביל אותנו, מבחינת הדברים שאנחנו מסוגלות - או שמותר לנו; או שמומלץ לנו - לעשות.

מחיר נוסף - זאת האחריות הענקית הזאת שיש לנו, כאימהות (כי במובן מסוים את לגמרי כבר אמא!) של העוברים שהופקדו לנו. אנחנו ממש כספת לאוצר קטן...

ויש עוד כל מיני מחירים, כמובן. 

 

 

 

עכשיו יקירתי, תקשיבי לי (ולמיואשת) רגע. אם יש משהו אחד! שאת הכי לא זה - מיותרת וחסרת תועלת!

 

לא רק כי את 

עושה קניות,

עושה כביסות

ומכינה אוכל.

(כל הכבוד!!!)

 

אלא בעיקר, בפשטות

כי את מ.ג.ד.ל.ת  ת.י.נ.ו.ק  ב.ב.ט.ן !!!

 

היום, שנת 2020, דור הסמטרפונים ושיגורים לחלל למיניהם, היום, אין מעבדה שיכולה לעשות את מה שאת עושה. אין! פשוט אין! לגדל את תינוקך, את תינוקכם, מא' עד ת', עד שהוא יהיה מוכן להיוולד. זה דבר שרק את, רק את!, מסוגלת לעשות.

 

גופך עסוק, בכל רגע ורגע של היממה, בכל רגע נתון! בבוקר ובערב, כשאת ערה וכשאת ישנה - בלספק לעוברי שלכם את כל הדברים להם הוא זקוק: אוכל, חמצן, חום, הגנה. בכל דקה ודקה הוא גדל ומתפתח, הופך מתאים בודדים לבן אדם! אין נס גדול מזה! אין אופרציה מורכבת, מסועפת, עדינה ומשוכללת מזו. 

 

אין מעבדה

ואין אימא אחרת

שיכולות לעשות את זה במקומך.

 

הקב''ה בחר בך, בפינצטה אלו-קית, כדי להיות השליחה דרכה יוולד בעזרת ה' עוד ילד בעולם. את הצינור בו *נשמה* הולכת להופיע בעולם. יש דבר גדול מזה? דבר מועיל מזה? דבר נצרך מזה? 

 

זה דבר כל-כך אדיר, שזה לפעמים שואב את כל הכוחות שלנו. זאת מלאכה שנמשכת יום-יום, שעה-שעה, במשך כמעט שנה שלמה! ואין שבתות או חגים. הגוף עובד נונ-סטופ! בפול כוח! אז לא פלא שאת נחה כל-כך הרבה. זה שיא הטבעי. המון נשים בהריון חוות את העייפות הבלתי נתפסת הזאת, והמון נשים חייבות לנוח המון-המון. כי כל הגוף מגוייס למטרה אדירה ובלתי נתפסת. כל הגוף - והנפש (כמה הנפש מגויסת גם!) - שותפים עם הקב''ה ליצירת חיים ולהבאתם לעולם.

 

***

 

לגבי המשכנתא, לגבי הנופש - אין לי עצות מעשיות. בע''ה תגיעו להחלטות הנכונות. תדברו, תשוחחו, תתפללו לבהירות, ובע''ה תבחרו את הבחירות המתאימות ביותר. אתם נשמעים זוג מקסים. איך שבעלך דואג לך, ואיך שאת דואגת לו ולאושר שלו. 

 

 

***

 

לאהוב את עצמינו, זה דבר שלא בא לכולנו בטבעיות. לפעמים זהו דבר שמצריך לימוד. דבר שרוכשים אותו עם הזמן. דבר שאפשר לתרגל. לדוגמה, אפשר לכתוב כל יום שלושה דברים טובים על עצמך, גדולים או קטנים. כל יום, כל יום. זה תרגיל מדהים ממש.

 

 

 

בשעה טובה, יקרה. בבריאות ובשמחה ❤❤❤❤

את לא מבינה איך זה משמח לדעת שעזרתי במילים האלו. יצא לי כבר להגיב לשרשורים כאלו בסיטואציות לא נוחות, לעזוב הכל ולענות ולעודד מישהי. ואני כל כך שמחה שזה עזר, ולא סתם! שאת מעבירה את זה הלאה!!! תודה רבה רבה!!! 💕💕💕

באמת באמת, כזו הודעה מתוקה שעושה חשק לחבק אותך!
הודעה שמבינה
שיודעת
בדיוק מה את שווה מה את חשובה וכמה זה לא בגללך אלא בשביל התינוק.
והכל בשכל
והרגש רוצה את שלו
וההורמונים מגבירים פי מאתיים מליון כל רגש מאוכזב
אבל את שם, כמעט, את כן כן כן , אני שומעת שאת כן אוהבת אותך. מאד. שאת כן יודעת כמה את שוב וכמה זה חשוב.
את
פשוט
טיפה
מתביישת לומר את זה
זה הכל
כי את פשוט חושבת לך בלב
שאת אמנם יודעת ומבינה הכל
אבל אחרים, הם בטח לא מבינים
וחושבים עלייך דברים
ואת מתביישת לספר להם שאת כן שווה ואת כן יודעת וחשובה מאד!
אז תדעי לך, באמת תדעי, שרוב האנשים האחרים חושבים גם ככה! הנה בעלך חושב את זה!
ולא, הוא לא סתם אומר לך, הוא באמת מרגיש ככה!
וכל מה שאת צריכה כל מה שחסר לך זה רק... להאמין לו!
תאמיני לו!
הוא אמיתי. כן כן. זכית. ולא סתם, כי גם את מהממת. הוא אמיתי לגמרי.
וכמוהו יש עוד הרבה שחושבים כמה הרבה את עושה בעצם הבאתי תינוק לעולם
ומי שלא מבין, שלא יבין , כשזה יהיה התינוק שלהם.... הם יבינו. ועד אז הכי חשוב שאת ובעלך מבינים
וברגע שתאמיני לו באמונה פשוטה ואמיתית תרגישי הרבה יותר טוב
תרשי לעצמך להאמין לו. מגיע לו. מגיע לך 💕💕💕💕

אני רק חיבוק..
ושתדעי שאני גם בשבוע 35 לא מצליחה לשבת באוטו..
אז שלא ידברו איתי על לנסוע לאיפשהו חוץ מהמיטה.

לשבת ולא למצוא את עצמך

ריאלי לטבול בסוף האירוע או לקראת הסוף?
תגיעי מוקדם, תעלמי באמצע או תצאי מוקדם...
אי אפשר להבטיח שיתפנה לך תור בדיוק בשעה שאת רוצה...
הגיוני שלא עונים, זה עדיין לא השעות שהמקווה מאויש.
פעם הבאה להתקשר ערב לפני.

אולי ירחמו עלי ויכניסו אותי? סכנת פיצוץ יחסים עם המשפחה שאני מאחרת..
אוף. זה כזה מעייף שהמצווה הזו מביאה אותנו לכאלה נסיונות😔

אבל לצאת קצת קודם מהאירוע?
לדעתי יש מקוואות שפתוחים עד ממש מאוחר.

יכול להיות שיתנו לך להיכנס אם תבואי מוכנה פיקס ומישהי תאחר.. אף אחד לא יעשה לך דווקא אבל צריך להיות הוגנים עם מי שהזמין תור קודם.. כמו בכל מקום
אבל אולי יהיה לך תור פנוי.
קיצר תהיי פתוחה לשינויים תעשי את ההשתדלות שלך ומה שצריך לקרות יקרה

תתקשרי באיזור שעת השקיעה

ולדעתי זה כך בכל הערים הגדולות.
אבל אין אפשרות להתארגן במקווה.

בס״ד

הוא בדק אותי אחרי אחת הלידות, כשהיה איזשהו חשש למשהו לא תקין. רופא עדין, אנושי, מכבד ועשה לי רושם שהוא גם מאד יסודי ומקצועי.

המשך הריון קל ובריא בע״ה 🙏🏻💙

לדעתי זה נשמע שהיא ככה בכלליות שלה,
לכן לא נראה שזה אמור לעשות לך נאחס באופן אישי.
אני מבינה כמובן שזה בתכלס כן עושה נאחס,
אבל אם תחשבי על זה בשכל תביני שזה לא אמור..
לדעתי פשוט תלמדי איך להתנהל בצורה שלא עושה לך נאחס.
זאת אומרת- אם היא שואלת שאלה, ואת עונה לה בחיוך והמילה קטנה, לפני שהיא נעלמת, אני מאמינה שהתחושה של הנאחס קטנה באופן יחסי.
אז אולי תסגלי לעצמך דרך לענות לה בצורה מנומסת ולא מעבר. בצורה מספקת, אבל שלא תיצור לך נאחס והרגשה שמבטלים אותך.
נשמע שיש לה הפרעות קשב ברמות על חלל, ואולי בעיה להיקשר ולפטפט עם הסביבה הפחות מוכרת לה (ביישנות וסגירות במעטה של השתלטות על שיח וצעקות?).
זרמי עם זה.

חיבוק על ההתמודדות!

והתחברתי למה שכתבת להיערך מראש למפגשים איתה ולהתנהל באופן שיבטיח הכי פחות תסכולים מצידי
תודה יקרה

כי בשבוע הזה העובר קטן עדיין, ובטח כשיש שניים
אז אם הם משנים תנוחה ומגיעים לאזור פחות מורגש, תרגישי פחות תנועות

זה מרגיש כמו בלון שמנפחים אותו לרגע ואז מוציאים את האוויר..
וגם כמו דגיגונים ששוחים שם,
ואח"כ כמו פופקורן שמתפצפץ,
ואז בעיטות

חחחח

 

אז ממתי צריך לעקוב?

מי אמור להנחות אותי?

הרמונט, מליאן, אמילי, פליים, מינס, פלורט, גינרה, מינולט.

אחוז מניעה גבוה ביותר, כמקובל בגלולות רגילות למניעת הריון - גלולות משולבות.

תתייחסי למניעה כ 100%.
(חברות התרופות לא מתחייבות אף פעם ל 100%, אלא כותבות 97%, 98%... מעשית אין הבדל בין 97% ל 100%. זה היינו אך).

מחילה, אך את לא חייבת לקרוא אם מציק לך.

עיצוב
וחוסך להחליט אם לשים סימן קריאה, נקודה, 3 נקודות

אף אישה בעולם לא מתלהבת להכניס לגוף מידי יום ביומו, בקביעות לאורך חודשים ושנים, תרופות.
(גלולה היא תרופה לכל דבר)

לכל תכשיר רפואי יש יתרונות וחסרונות, יש תופעות לואי, יש נשים שמושפעות, מי יותר ומי פחות, ומי בכלל לא.
הן בתופעות לוואי פיזיות (מיחושים, אי נוחות, כאבי ראש, רגישות מוגזמת בחזה ) והן השפעות נפשיות רגשיות.

תתחילי להשתמש.
תראי שזה משפיע בצורה שגורמת אי נוחות - תחזרי לרופא לברר. אולי תצטרכי להחליף סוג. לגלולות שונות מינונים שונים של הורמונים.

ומקווה בשבילך שהכח יהיה בסדר ולא תהיה לך שום בעיה!

ואו קרן הפוך תודה לך~

שבוע ויום זה טווח קצר בשביל לומר שהכל בסדר, נכון?

והבנתי שגלולות יכולות לדכא חשק מיני.
עוד לא התחתנתי, מפחדת שזה יפגע, במיוחד כי בכללי אני אדם של תהליך ונחת.
זה יכול לפגוע?

הורמונים..

תודה על הישירות.

אני יודעת איזה נזק זה הורמונים,
אנני נוטלת כדורים רפואיים כלל.. כבר שנים.
ומאמינה מאוש ברפואה טבעית ובדרך הטבע.

אך זה מגיע מתוך חשיבה מרובה,
הנפש שלי צריכה זמן עוד עד שיבואו ילדים בעז"ה. ויש לכך סיבות.

רצית מענה לא?

נכון גלולות זה לא מושלם אבל כרגע יש לך מטרה והמטרה שלך חשובה בשבילך גלולות תמיד אפשר להפסיק
הרבה פעמים יש מחשבות שרוצים למנוע בהתחלה ומיד אחרי החתונה מרגישים שדווקא ממש רוצים

לא לעשות שום דבר כי אחרים עושים וזה לא טוב לכם. לא עוד הריון ולא עוד מניעה

ברור שלא. אל תדאגי~

כבר כתבתי פה בפורום בעבר שבסביבה שלנו מקובל לא למנוע,
ההחלטה נבעה משיקולים אישיים שלי, שלנו.

יהיה בסדר...
מקסימום תחליפי...

גם בדיעבד אי אפשר לדעת.

לכמה זמן את רוצה את המניעה וכמה את לחוצה עליה?

לפחות לחצי שנה. מניחה שאף ליותר..

ואני לחוצה עליה. מאוד.

לכולם יש חסרונות.
לדעתי לחצי שנה עדיף גלולות.
יותר קל ל"שחק" ולשנות.
אפשר גם התקן אבל לא נראה לי שווה לחצי שנה.
דיאפרגמה לא נראה לי שווה לחצי שנה ויש לגביה דעות שונות מבחינה הלכתית.

אני כבר אקשר לך הודעה מפורטת.

יכולים להיות מאתגרים -
דיאפרגמה דורשת מיומנות של הכנסה והכרות עם הגוף.
התקן דורש בדיקה וטיפול וגינלי רגיל, אך עבור כלה שלא רגילה בכך יכול להיות חוויה מאתגרת.
התקן זה גם התעסקות עם דיני כתמים, לכלה שעוד לא למדה טהרה באופן בסיסי - זה אתגר נוסף... לפעמים דורש הרבה שאלות רב. (כשאת נשואה פרק זמן, הכל הרבה יותר פשוט וטבעי...)

במקרה כזה נראה שעדיף גלולות
גם בגלל שאפשר להפסיק אותן מיד כשרוצים.

לקחתי מליאן (שלפי מה שמישהי כתבה כאן זה אותו דבר..) תקופה ממש ארוכה. הן היו לי מצוינות בעקרון. אפילו היתה תקופה שחשבתי שהן *שיפרו* לי את מצב הרוח...

אבל בדיעבד התברר לי שהן הקפיצו לי את הכולסטרול ממש. היה לי פתאום כולסטרול גבוה פעם ראשונה בחיים ואיך שהפסקתי הוא ירד פלאים (ורופאים לא עמרו לי שזו יכולה להיות הסיבה, אז כדאי לדעת שזו אפשרות)

אוי ואבוי לי...

מקווה שזה לא ישפיע עלי בצורה כזו,
הכולסטרול שלי פעם אחרונה שבדקתי היה גבוה גם בלי גלולות.

אם זה לא יעשה אצלך שינוי אז הכל בסדר..

אוקי, תודה.

טוב לדעת שזה יכול להגרם~

אבל עם זה ל-3 ח' למשל אז הרבה מהתופעות לוואי ובעיקר החסרונות הבריאותיים פחות משמעותיים.
אם את רוצה לשנתיים אז זה משהו אחר.....

לטעמי זה ממש חשוב.
לשאלתך, כמו שכתבו הגלולות מונעות קרוב ל100% אם לוקחים אותן כמו שצריך. פספוס גלולה, שלשולים/הקאות מרובות וסוגי אנטיביוטיקה מסוימים יכולים לגרום להפחתה ביעילות ההגנה.
מזיקה לגוף- מאוד תלוי אישה. יש נשים שגלולות עושות להן נורא. לי אישית לא היו שום בעיות עם גלולות משולבות(כמו שאת לוקחת), לא פגעו לי בחשק, לא עשו יובש או דסרים בסגנון. הן מאוד הקלו על המחזורים שלי שהפכו לקצרים וקלילים ובלי מצבי רוח מזעזעים. תהיי קשובה לגוף שלך ותראי אם את רואה שינוי גדול לרעה. מקסימום תחליפי סוג אחרי החתונה. ואל תכניסי לך כבר עכשיו לראש ענייני חוסר חשק...

לגבי בריאות

אין לדעת

אני מנעתי בהתחלה עם גלולות ואחר כך בשלב מסויים אחרי לידות,הפסקתי

שזה אותה תרכובת כימית.. לי גרם להשמנה מטורפת, נפיחות ועצבים.. אבל אלה הגלולות ההורמונליות שהגבתי אליהן הכי סבבה. אם לא תנסי, לא תדעי. כל אישה מגיבה אחרת.. מניעה של כמעט 100% כמו רוב הגלולות ההורמונליות..

זה הסוג שלקחתי קצת לפני החתונה ובארבעה חודשים שאחכ.
מתחרטת על כל שניה שלקחתי אותן. עלי זה לא השפיע טוב ועברתי לדיאפרגמה ב'ה.
בכל מקרה לעניינך- אצלי הן מנעו לגמרי.

בריכה לא חושבת שיש בעיה

סתם מתעניינת, לא היה לי מושג..

אפשר בטעות ללחוץ על כל מיני שרירים ועצבים שיכולים לגרום לזרימת דם מוגברת מדי או אפילו לעורר את הגוף ללידה.
מסייגת שעשיתי מסאז' כמה פעמים בהריון מסיבות שונות (כאבי גב עליון, סיאטיקה וכו') אצל דולה מומחית, אבל סתם ככה בשביל להתפנק לא כדאי ללכת סתם למישהו

לנו היה מכשיר שיאצו בבית, והייתי עושה לפעמים גם בהריון, ב"ה ילדתי בזמן והתינוקת נולדה בריאה ומתוקה, אבל מעניין אם זה לא היה טוב לעשות..

זאת ה'אטרקציה' היחידה שעשיתי בהריון...

אסור משהו חם כמו ג'קוזי. מסאז' רק אם מומחים להריון עם אישור. לא הייתי עושה.
אפשר בריכה ים, נחל, פיקניק בחורשה, מסלול. כל זה בהריון רגיל עם שתיה מרובה וזהירות לא להתייבש ולא ליפול. אבל את עם תאומים לא? אם זה הריון בסיכון אז זה כבר רמה אחרת של זהירות.

פחות בצפון, או ממש באיזור ירושלים...

מכירה כמה ש״ישבו״ על הטלפון יום שלם ובסוף מצאו ודווקא דברים שווים.