רק מגיל חצי שנה.
הרופא הביא לי אותה... בדר'כ השתמשתי באגיסטן.. ובעלון של המשחה הזאת כתוב במפורש לא לדלקת בנרתיק. מוזר. משהי מכירה?
היי כולן, אני קוראת סמויה כאן של הפורום וממש נהנית... אשמח ממש שתתיחסו ותגיבו לשאלתי כי אני ממש מיואשתתת
סליחה מראש על האריכות.
אני אימא לתינוק מטריף בן 9 חודשים, תמיד היה בכיונוני וצרחנוני... בגיל קטן- גזים- הנקה כל הזמן. מה שיצא שעכשיו הוא ממש מפונק ולא לוקח מוצץ, אבל בכללי כיום הוא הרבה יותר רגוע ושמח. בגלל הקורונה יצא שהוא כל הזמן היה בבית איתנו והוא בקושי מכיר זרים.
לפני שבועיים התחלנו משפחתון(של התמ"ת 5 ילדים), והמצב- קטסטרופה- הוא פשוט צרח לה כל השבוע הראשון, לא הסכים בקבוק( ממני הוא כן לוקח בקבוק), לא הסכים לאכול, בקיצור, עשה הפגנה. כמובן שלא היה יום שלם, בממוצע שלוש שעות כל פעם
.
יום ראשון שעבר הייתה תחילתה של השתפרות, לא צרח, אלא בכה לסירוגין, ולקח לה קצת פירות... אבל ביום שלישי הוא צרח לה שוב פעם שעתיים עד כדי שהתקשרה להזעיק אותי. והיא הודיעה לי שלא עוד, שאקח לו מטפלת פרטית וזהו, שאין לה כוחות, ויש לה עוד ילדים במשפחתון וכו'... סתם לציין שביררתי עליה עם הורים ששלחו אליה שנה שעברה וכולם המליצו ממש.
בסוף השתכנעה להחזיר אותו, אבל התנאי שלה הוא מקסימום שעתיים ביום עד שיסתגל ושהיא תראה שהוא יכול עוד היא תגיד לנו...
מצב כזה דורש מאחד מאיתנו לעזוב את העבודה... יצא שבעלי בינתיים הודיע שהוא לא מגיע (אני מורה ובדיוק התחלנו את השנה...)
מאז היה אצלה יומיים שעה אחת כל פעם והיא אמרה שהיה קצת שיפור, פחות צרח, והלך אחריה לכל מקום( עד עכשיו הוא לא נרגע גם עליה)
ובדיוק שחשבנו שאנחנו קצת בעלייה... התקשרה להודיע שאחיה נפטר והיא יושבת שבעה ואין משפחתון שבוע....
עכשיו השאלה היא האם שבועיים זה זמן נורמלי שילד יצרח על מטפלת וגם לא יירגע לה על הידיים?? או שזה אומר משהו עליה?? (הוא בדיוק בגיל של חרדת נטישה וחרדה מזרים..) להעביר אותו למישהי אחרת? (המליצו לי על מישהי בעלת ניסיון והיא אמרה שהיא תוכל להתמודד עם צרחן שכזה...)
אנחנו ממש במצב של ייאוש... האם לתת לה עוד צאנס- זה אומר שהוא יהיה עכשיו שבוע בבית (ה' יודע עם מי ) ולהתחיל הכל מהתחלה שבוע הבא. (כי הוא בטוח ישכח אותה)
או פשוט לנסות מישהי אחרת השבוע?
סליחה על האורךךך
הנסיכה הקטנה התחילה לזחול, והיא מצליחה למצוא כל הזמן לכלוכים קטנים ואוכלת אותם..
אנחנו מתלבטים אם שווה להשקיע ולקנות irobot כי הדירה שלנו די קטנה, אבל מצד שני לא מצליחים לטאטא פעם-פעמיים ביום ומפחדים ממש מהדברים הקטנים שהיא מכניסה לפה..
יש משיהי שיש לה irobot בדירה קטנה ויכולה להמליץ האם שווה להשקיע או לא?
המטבח, פינת האוכל והסלון מחוברים אז קורה שנופל ולא שמים לב/עוד לא התרגלנו שחייבים להקפיד להרים מיד
והיא אומרת שזה לא נח... אז בבית קטן? לא הייתי קונה
יעל מהדרום
כי בסופו של דבר את עדיין צריכה לעבור בעצמך.
זה הרבה יותר נח משואב אבק רגיל?
האמת שממש לא היה דחוף לי לרכוש irobot. אך הבעל חובב הגדאטים החליט להפתיע 
ומאז הרצפה הרבה יותר מאושרת וגם אני.
דרך אגב, יש אפליקציה שדרכה ניתן לתזמן את זמן הפעולה. אצלי בקבוע ב 5 בבוקר, חוץ משבת כמובן.
והמלצה: תניחו אותו מתחת לספה/כורסא או כל חפץ שהילדים לא יכולים להגיע אליו. ותורידו את האפליקציה,
כך ניתן להדליק אותו מהפלאפון.
ואין מה להשוות בין תוצאות השאיבה שלו לעומת הטיאטוא הרגיל, כי אח"כ מספיק רק ל"העביר סמרטוט"
אם לא עובדים מול אנשים זה יכול להיות אחלה..
לפני השימוש וזה יוצא אחלה
אולי שווה לנסות...
אבל לא חושבת שזה עניין להתעסק בו
הם בחרו את דרכם. ברור שלהורים כואב,אבל הם לא צריכים לשנות מדרכיהם רק בגלל זה. לבוא ליומיים חג זה ממש משמעותי,לא בטוחה שאפשר לדרוש את זה
ואני לגמרי מבינה מה את אומרת,יש לי אחות לא שומרת שבת שכל פעם מגיעה בשבת והולכת בשבת. נכון שההורים שלי לא אוהבים,אבל זה מה שיש. אי אפשר לשנות אותם. ואני אפילו לא בטוחה כמה זה נכון לדרוש להתחשב,זו אמונתם כרגע.
גם בצד שלי בעלי וגם אצלי יש כאלה שלא שומרים
בצד של בעלי יותר מכבדים את ההורים אבל גם לאט לאט זה נפרץ
אצל ההורים שלי אף פעם לא בקשו ממנו לכבד אבל מאד קרבו אותו
את שואלת למה אנחנו הדתיים צריכים לכבד?
אנחנו לא צריכים לכבד אותם, נקודה.
אבל אנחנו כן רוצים לקרב אותם למסורת
שלפחות בזמן שאצלנו יאכלו כשר
לא יחללו שבת
יטעמו קצת חגים
ולכן
עם כל הכאב בלב אנחנו כן צריכים לחייך אליהם ולארח אותם יפה.
ומה גם שאי אפשר לדעת מה השני עבר, אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
ודווקא ההורים שלי שפחות בקשו כל מיני תנאים אח שלי מתקרב בעצמו ואפילו משתתף בתפילות
כותבת כרגע כילדה, לא מנק' מבט שלי כאמא-
יש לי משפחה לא דתיה. וההורים שלי (אמא שלי היא האחות הגדולה שלהם שמקשרת את כל המשפחה כמו אמא) הבינו שאם לא יגיעו אליהם בחגים/שבתות- לא ישאר קשר, לא למשפחה ולא ליהדות.
אז ההורים שלי מצידם היו מכינים להם חדר לישון בו,
ואז זה לא "עליהם" אם הם מחליטים לנסוע,
ובסוף דודים שלי עשו כרצונם. לפעמים נשארו ולפעמים נסעו..
ואני לא זוכרת את זה כילדה כחוויה מזוויעה.
אני זוכרת שזו חוויה של מורכבות- בכלל בכל ההקשר המשפחתי.
ואני חושבת שזה בנה בי קומה מאד גבוהה,
מצד אחד ההורים שלי מכבדים את השבת בכל ליבם ומצטערים מאד על חילולה,
ומצד שני אוהבים ומקרבים את האחים התועים- כי זה הקשר היחיד שלהם לה' ולמשפחה.
ובעיניי זה רק חיזק אותי באהבת השבת והמשפחה, ולא להפך.
וזה לא מצדיק חלילה שום חילול,
וצריך להזדעזע מזה מאד,
אבל אולי יש פה פתח לדיבור וצמיחה מול הילדים. הם רק גודלים ממסרים מורכבים-וחזקים ויציבים! שהם מקבלים מההורים.
וכאמא אני כותבת, שאני מרגישה שמגיל ממש צעיר אפשר להסביר:
חמוד, דוד X נוסע בשבת, כי הוא מבולבל ולא מבין שאסור לנסוע בשבת. ברוך ה' שאנחנו מקשיבים למצוות ה' ונחים בשבת.
כמובן במילותייך...
הבן שלי בן 3 מבין כבר מסרים כאלה.
בהצלחה!!
לפני שאני מתקשרת ויוצאת האמא המתלוננת הרעה המנג'זת (וזאת שלא בא לה קורונה כאילוווווווו???)
אשמח להבין מה המצב ב"שוק"
המורות מקפידות על מסיכות?
מה קורה בכניסה וביציאה מבית הספר?
מה הילדים עושים בהפסקות?
למי שיש ילדים בהקבצות \ מגמות - גם שם מקפידים על קפסולות?
כל ילד יושב תמיד בשולחן נפרד? (בגילאי הקפסולות)
מקפידים על חלונות פתוחים?
אם דוחים - זה לראשון. אבל ממליצה לפותחת לשאול את הרב שלה, יכול להיות שיש עוד פסיקות בנושא.
תמיד נחמד לדעת מה המקור...אמא של בנותירקלתשוהנואין מילים
את צריכה לנוח
לנשום
לשתות קפה
קצת שוקולד
ואז תנסו לדבר....
💕
הריוניסטיתהריוניסטיתאחרונה
(טיפשה כבר אמרתי) אז ציחקקתי וחמותי אמרה משהו בסגנון של איזה שטויות... אבל עבר כבר יום וזה עדיין מעצבן אותי, אז זהו פרקתי... היא מביאה את הגישה שלה בצורה מאוד מוחלטת, מביאה נקודות משמעותיות שיכולות לעזור אבל גם בהכרח לא מתאימות לכל אם ולכל תינוק ולכל זמן.
לי זה עשה סדר מסויים אבל הרגשתי שלקחת את זה בצורה טוטאלית יהיה הרסני עבורי
לא מקפידה על שעה קבועה, יש מצב להריון??
