אם כן את צריכה להוציא טופס 17
אבל בגלל שלא ראו את קורת המוח שלחו אותי לבי"ח לסקירה מורחבת מכוונת מוח.
[סתם אחת]
בס"ד
אז ב"ה אני נכנסת לתשיעי...
ראיתי שממליצים לעשות עיסוי למי שהיה חתך וקרע בלידה קודמת...
מישהי יודעת מה בדיוק צריך לעשות?
וגם איך ניתן למנוע חתך וקרע?? אני ממש ממש פוחדת מיזה!! זה זכור לי ככואב מאוד.....
ובכללי איך זה לידה שניה? ההתאוששות קלה יותר?
כל עצה תתקבל בברכה!
ואי איך באלי כבר ללדת רק מהמתח והחששות
אנבע"ה מקווה שיהיה לידה קלה , שאדע ללחוץ נכון ושלא יהיו קרעים או חתכים...!
הייתי בסקירת מערכות מאוחרת פעמיים (בגלל שבפעם הראשונה לא ראו בבירור חלק מהאיברים)
ובשניהם אמר לי הרופא את מין העובר. אותו דבר.
בשבוע 30 הייתי באולטראסונד והטכנאית אמרה שבגלל המנח שהעובר שוכב לא ניתן לראות כרגע את המין.
האולטראסאונד הבא בשבוע 37 וכרגע אני בשבוע 32+.
האם ניתן לסמוך על מה שהרופא אמר לי בסקירה ולהתארגן על פי כך?
אני רוצה להתחיל לקנות כמה דברים ולא לחכות עד אחרי שבוע 37..
בסקירה מאוחרת מין העובר הוא וודאי?
כמובן שלפעמים יש טעויות, אבל זה ממש נדיר..
והגיוני גם שכשהעובר שוכב קצת אחרת לא רואים.. ילד צנוע
הריון ולידהוכמה פעמים אמרו לה את זה?
אבאלה...
לתכנן משהו אחד ולקבל משהו אחר...
אמן ! תודה
בד"כ אי אפשר לזהות האם זה בן/בת בגלל מנח העובר..
וזאת באמת בת
הוא גם הראה לי דברים אחרים חוץ מהמוח ...
מיואשת******אבל הייתי בסקרנות אדירה אחרי 4 בנים
אז אמרתי לו
תגיד לי 100 אחוז לא 90
זה בן או בת
נשבר לי הללב מלקרוא את השרשורים באמת
אתן אמיצות אחת אחת
חיכיתי חצי שנה להריון הזה (של הבת הכוונה. היא כבר בת 7 חודשים)וזה הספיק לי
היה לי גם הריון צעיר שנפל בין לבין
מאז לא לוקחת צ'אנס. מכבסת רק באבקה לתינוקות/ עור רגיש
😭שלום
אנחנו מחפשים עגלה קלה ונוחה לקיפול . וגם יחסית יציבה
ההתלבטות זה בין מאמס אנד פאפס אורבו 2 אויסטר זירו בייבי גוגר סיטי מיני
או אפה בייבי קרוז (עגלה חדשה לגמרי)
התלבטות קשה. אם משהיא מכירה אחת מהעגלות יכולה להמליץ
תודה ושבוע טוב
על אורבו בכלל.
היתה לי ולא הייתי מרוצה בכלל בכלל
היא קשה וכל אבן התינוק הרגיש,בעיניי עגלה מעצבנת ממש
כי זה נוטה לרדת עוד ועוד
)סכרת הריון קשורה למשקל ההתחלתי שלך, לגילך, לסכרת (רגילה, לא הריונית) במשפחה.
אני זוכרת שהגבול הוא עד 130 או 140. בכל מקרה את רחוקה ממנו
סכרת הריונית יכולה להתפתח בכל שלב. אם את רוצה להתרחק מהאפשרות תנסי לאכול מאוזן ולהגביל שטויות (קל לומר קשה לעשות)
אם יעלה חשד בהמשך הרופא יפנה אותך להעמסה של מאה אבל ממש לא חושבת שעכשיו תצטרכי
אצלי במשפחה לאף אחד לא היה.... הבנתי שזה קשור לתורשה של סכרת , לא סכרת הריונית. אולי דעות שונות.
הריון ולידה2תקינות לחלוטין ולא גבוליות בכלל. המוגלובין 11 בהריון זה מצויין. ההעמסת סוכר רחוקה מלהיות גבולית, אבל בכל זאת זו בדיקת סקר, אף אחד לא יכול להבטיח לך במאה אחוז שלא תתפתח סכרת הריון אבל כרגע אין שום סיבה לחשוב שיש לך סכרת על סמך תוצאת הבדיקה.
מנסה לעזורשיהיה בקלות והמשך הריון תקין וקל עד ללידה שמחה ובריאה, לב שמח וידיים מלאות, אמן
הכל התחיל כרגיל, אני לא אחרי לידה, היה מחזור, נגמר תוך 7 ימים, התחלתי לספור נקיים, ופתאום בבדיקה לפני השקיעה של היום הרביעי- יוצא עד שכולו נראה ממש בסדר, חוץ משתי נקודות ממש קטנות, שבכלל לא קרובות אחת לשניה, מטושטשות קצת, בצבע אדום..
הרב פסל.
מתוסכלת! בכלל לא היו לי כתמים. התחתונים נראות סבבה לגמרי. האדום הזה לא המשיך. בלי הבדיקה לא הייתי יודעת עליו...
מה זה יכול להיות?? זה אף פעם לא קרה לי.
מבואסת לפספס את הביוץ (אם הוא יהיה בזמן הפעם. אי אפשר לדעת איתו) ומבואסת שכנראה אחרי שאטבול, המחזור יגיע שוב תוך כמה ימים..
בלילה התחילו צירים, כואבים בעיקר בגב
מתזמנת, בסביבות כל 10 דקות, ציר ממש גבוה וכואב של דקה.
מתייעצת עם חמודה שהיתה ערה פה וממשיכים לתזמן.
וגם @קרן-הפוך שלחה לי מידע שממש עזר לי
חוץ מבעלי לא מעירה אף אחד, למרות שבעלי לחוץ שנצא בזמן.
מחכה שיצטופפו הצירים והם נשארים פחות או יותר אותו דבר.
יש צירים קטנים בנוסף אבל לא מרגישה שזה זה.
ומשהו מתחיל להבהב לי בראש שהמנח לא טוב!!
עושה עוד תרגילים ועוד אמבטיה ועוד כדור פיזיו.
והצירים עדיין כואבים בעיקר בגב. (בלידה הראשונה זה היה ככה ויצאה מנח עורף)
בבוקר מתקשרת לחברה שאולי נצא והיא תיקח את הילדים.
(בסוף הפלאפון שלה היה מנותק ועוד תיכננו להתקשר אליה בלילה חח)
אומרת שלום לילדים בעלי לוקח אותם לגן ואני מתארגנת בבית.
יוצאים עם התומכת להבדק היא אומרת שזה לא נשמע ממש בלידה אבל בא נראה מה עושים ואיפה אנחנו נמצאים.
הגענו לבי"ח הכל ריק ורגוע.
שלחו לא.ס ועשו מוניטור ובדיקה הפתיחה 3.
בא.ס ראו שבאמת היא עם ראש למעלה ופה פתוח
והתומכת עושה איתי מלא לא תרגילים ומדרגות ותנועות לביסוס והתברגות.
בכל פעם שיש ציר אנחנו נעצרות ועושות תנוחת ירידה ללמטה והיא מעסה לי את הגב..
חוזרים להיבדק עדיין אין תדירות גבוהה.
ופתאום מגיעה רופאה ואומרת שלא כדאי לי להשתחרר ויאללה כדאי להיכנס לחדר לידה
ולשקול זירוז.
התומכת והמיילדות נותנות לי את כל הזמן לשקול ולהחליט מה טוב לי.
(הרופאה זועפת לעצמה, אני לא מתיחסת...)
אני בוחרת להישאר בבית חולים זה יותר מרגיע אותי, פחדתי לחזור הביתה ולסבול לבד את הכאבים.
(לא ישנתי בלילה) הילדים מסודרים אצל החברה ומחכים לשמוע מה קורה.
עושים סטריפינג 1.
ואז אני נכנסת לחדר לידה- התומכת חברה של המיילדת וזה גורם לי להירגע ולצירים להיות טובים יותר.
אמבטיה כדור פיזיו כל מה שאני רוצה.
פתיחה 4 וחצי - בשעה 3 כזה בצהריים, עדין אין משהו ממש ממש .
הכל רגוע בעלי נח על הספה, מדברים בינתיים איך עוד לקדם.
המיילדת צוחקת על שמן קיק שהוא משלשל התומכת רצינית לנסות להשיג.
מחליפים מילדת ואז מגיעה אליי מישהי בשיטה טבעית כמו שרציתי
אך בסוף מתחלפת עם המיילדת שאחראית על כולם כי הגיעו עוד כמה יולדות ביחד
וגם לתומכת פתאום הגיעה עוד יולדת שהיא צריכה להיות איתה שמו אותה בחדר ליידי.
אני לבד.
מפחדת מאד.
מגיעה האחראית על כולם בדיקה פתיחה 5 המחיקה גדולה, היא מעודדת שמתקדמים.
שואלת רוצה אפידוראל? בינתיים לא.
שוב האמבטיה ואז מוניטור על חוטי שמתגלש ומדאיג את כולם כי נהיה 0 על הדופק, ד' ישמור.
עולה למיטה היא שואלת עם אני רוצה עוד סטריפינג, כן אני מסכימה.
הלאה פתיחה שבע ואני מתחילה להילחץ.
היולדת מהחדר השני צורחת כל הזמן (כמה שעות) צרחות מפחידות והתינוק לא יוצא!!!
בעלי עם התומכת בפלפון היא שואלת מה קורה ואז רוצה להגיע אליי ו...
לא נותנים לה להיכנס כי מתברר שהיולדת השניה היתה עם חום פתאום.
אני מתחילה לקלוט שאהיה לבד שוב.
בוכה שיהיה טוב ומפחדת.
המיילדת שואלת אותי למה אני צריכה את התומכת, והתחלתי לבכות לה, אני לבד
אני לא יכולה ככה. תהיי איתי לפחות, את כל רגע הולכת.
היא נשמה ממש ומבקשת ממילדת אחרת להחליף אותה ועושה לי מלא עיסוים ותנוחות על המיטה.
היא לא הסכימה לי לרדת כדי שלא אלד לה באמבטיה
.
עדיין היולדת צורחת בחדר ליד והמיללדת אומרת לי יאלה בואי תלדי לפניה.
אני צוחקת לעצמי זה נשמע אגדה.
ואז היא מציעה פקיעת מים .
ואני אומרת לה עוד מעט, אני עייפה אני בכלל רוצה ללכת הביתה, רוצה לישון, אני מפחדת.
הקטנה שלי בת חודשיים וחצי. יונקת מההתחלה ולפעמים שאוב. בהתחלה ינקה כל שלוש שעות והייתי מצליחה לשאוב בין לבין כמויות יפות (40-70) בין הנקות. בחודש האחרון הרגשתי שהיא לא אוכלת מספיק טוב ובאמת לא עולה ככ במשקל. שילבתי שאיבות אחרי כל הנקה ונראה שזה עזר לתקופה מסוימת. עכשיו בשבועיים האחרונים היא אוכלת בערך כל שעתיים וחצי ובשאיבות ישר לאחר ההנקה לא יוצא לי כלום מה שעבר היה יוצא בערך 30 מל. אני מודאגת כי היא שוב עולה מעט מאוד במשקל. בכללי אחרי הנקה לרוב היא שמחה ורגועה. כמו כן, ההנקה עצמה נמשכת בין 10 דק לרבע שעה (למעט בלילה שאז יונקת יותר זמן) משני הצדדים והיא לא מעוניינת לינוק שוב גם אחרי הפסקה קצרה. בשבוע הארון גם ממש בוכה שאני מנסה לתת לה לינוק (אתמול אפילו 5 שעות לא אכלה ובסוף אחרי מאמץ הצלחתי לחבר אותה ואכלה רגיל).
בעלי ממש מתנגד לשילוב תמל ותכלס גם אני הייתי רוצה שהיא רק תינק.
מה אפשר לעשות? אני מרגישה שאני כל הזמן סביב האוכל שלה וזה קצת מתיש..
יועצת הנקה הייתה אצלי לפני חודש ואמרה שנראה כי הילדה אוכלת מה שהיא צריכה..אבל למרות זאת בשקילה האחרונה עלתה 150 גר בעשרה ימים.. היא שומרת על האחוזון שלה וגדלה בהיקף ראש ובגובה..
תודה רבה!
את המוצץ של "הסרבנים",
והגברת הקטנה (3 וחצי ח') מעדיפה את היד שלה.
רוב הילדים מפסיקים מתישהו למצוץ את האצבע.
אין מה להילחץ...
בכ"מ אני מעדיפה שהיא תמצוץ אצבע עד גיל 5 ולא תהיה עם מוצץ עד גיל 4...
)זה משהו שהרבה פעמים רופאי נשים עושים, שולחים למעקב אולטראסאונד ועל סמך זה מביאים הורמונים,
גם לי עשו את זה בהתחלה..
וזה תכלס חסר כל היגיון אבל זה פשוט מה שאפשרי מבחינתם והם לא שולחים לרופאי פוריות משום מה..
אני ממש ממש ממליצה ללכת לרופא/ת פוריות שתעשה לך מעקב טוב ורמיני,
אם את לוקחת לטרוזול בלי מעקב זקיקים כשאת לוקחת אותו יש בזה סיכונים להריון מרובה עוברים ודברים כאלה, ככה שחבל שתעשי את זה בלי ליווי.
יש רופאי פוריות בקופת חולים בחינם, אם קבעת תור והוא עוד הרבה זמן, אני במקומך הייתי מנסה לבינתיים לקבוע תור לרופא פוריות אחר אפילו רק בשביל להתחיל את המעקב, גם אם זה במקום יותר רחוק (או מחכה עד לתור...)
בהצלחה!!
