פורום הריון ולידה (עמוד 2723)

למרות שהיה כתוב צום האחות אמרה לי שזה באמת צריך רק שלא יאכלו חלבי.

עשיתי את זה אתמול וקבעתי ליד העבודה בשעה הכי מוקדמת

כל הדרך הייתי בטוחה שאני הולכת למות מרעב ובחילות

אין מה לעשות

לקחתי תמרים וביסקוויטים אכלתי אותם עוד בת׳וך המרפאה מיד אחרי הבדיקה ושתיתי הרבה

אחר כך היה בסדר

בהצלחה תרגישי טוב

הייתי בכיתה שלה 3 שעות ביום ראשון. 

בין השאר עבדתי איתה קרוב (חינוך מיוחד, זה סוג העבודה).

אוף.

ואמרתי לעצמי- אם הבטא בעוד שבועיים יוצאת חיובית, אני שוקלת לא להגיע לעבודה. 

מתברר שמלכתחילה היה עדיף שלא אגיע. 

אווווווףףף  

וכאילו לא הספיק לי המתמר במעקב זקיקים, עכשיו ידחפו לי גם מטוש עד המוח 

יתנו לי ככה סתם לנוח? 

(שוקלת לסגור מחר תריסים ולשבת בחושך)

ובאמת זה זכות יפה מאד שאת כותבת ככה.

יו איך אני מבינה אותך.

בגיל שנה וחצי עדיין בכיתי ממש.

מאד מבינה אותך! 

ואיזה מדהימה שזכית שנה!

גם הקטנה שלי החליטה מעצמה שלא באלה יותר לינוק...

כואב, אבל הצד הטוב הוא שלפחות שנה הם ינקו מאיתנו ב"ה

זה כתוב במאמר שבהתהוות הביאה פעם.

עובר ללא דופק שהתאים לשבוע 7+

רופא הציע ציטוטק או גרידה. לקחתי ציטוטק,  עבר בסדר גמור.

דימום מאסיבי של כמה שעות, אחכ מחזור רגיל משהו כמו שבועיים וחצי הייתי אחרי הכל.

יש כאלה שחיכו שיצא לבד...אני העדפתי לגמור עם זה. הטרידה אותי המחשבה להיות עם עובר מת

חיבוק יקרה!

שה' ימלא חסרונך במהרה.

גילינו בשקיפות.

ההפלה הנוספת לא קשורה לשארית, אחרי ההפלה הראשונה נכנסתי ברוך השם להריון תקין אחרי חצי שנה בערך, ממש מיד כשהבטא של ההפלה התאפסה סופית (בדקתי בטא כל חודש כדי לא לפספס הריון, חודש אחרי שהיתה בטא אפס עגול כבר היתה בטא חיובית יפה). התכוונתי שבהפלה השניה, שהיתה בהריון הרביעי, הייתי במעקב צמוד יותר וככה ידעתי שיש שארית. ככה הבנתי שכנראה גם בהפלה הקודמת היתה שארית שיצאה לבד. בעקבות זה החלטתי לנסות לתת לשארית לצאת באופן עצמאי וברוך השם זה הצליח. יש סיכון בלחכות שהדברים יצאו לבד - סיכון של זיהום או הידבקויות - אבל לפחות לטענת הרופא שלי הוא סיכון מזערי. לא הייתי לוקחת אחריות ממה ששמעת ממני אלא מתייעצת עם רופא.

בהצלחה

אני הייתי מנסה לקחת אותה לטיול ערב לפני השינה- בעגלה

אחרי שהיא כבר אכלה ורחוצה וממש מוכנה לשינה

ככה היא יכולה להירגע , 

אמא שלי תמיד מספרת שזה הדבר היחיד שהצליח להכניס אותי לישון כשהייתי קטנה

כנראה גם הייתי כזו  מפונקת

רעיון נוסף- שעובד יחסית טוב על הבת שלי,

לפעמים נראה לי שהיא ממש מוצפת מחוויות היום, היא מבינה מאוד יפה הכל אך מדברת יחסית מעט

לפני שינה אנחנו יושבות יחד-

ואז אני מספרת לה את כל מה שהיא עשתה היום:

״היום בבוקר קמת ואכלת קורנפלקס עם חלב ואחר כך הלכת לטיול וראית חתול והלכנו לישון ואכלנו מרק ועוף ״וכו׳ וכו׳. היא כמובן משתתפת במילים שהיא יודעת להגיד. זה מאפס ומרגיע ואז אני אומרת שעכשיו נגמר היום הולכים לישון ומחר נתחיל שוב

הפריירית הקטנה מוכנה ללכת לישון אחרי זה...

1. האם היא ישנה מספיק במהלך היום?

2. טקס שינה קבוע - כלומר, זמן שבו אוכלים ארוחת ערב עד שעה מסויימת, אוספים צעצועים,

בלי מסכים, רחצה, צחצוח שיניים, פיג׳מה, קריאת ספר (או 2-3-4...), שיחה נעימה, קריאת שמע ושירים...קבוע. יכול גם לקחת שעה וחצי, אבל זה לפחות לא יימשך עד חצות.

זה תהליך ארוך שלומדים לעשות ביחד, אבל זה שווה את השינה והרגיעה שלפני.

3.יועצת שינה זה יכול לעזור...במיוחד לכם ואחרי כן - לה.

4. יש ממש מצב שהיא מרגישה את הלחץ שלכם,

אתם לחוצים שהיא תישן כבר, שהיא תפסיק לנג׳ז, שהיא תאפשר לכם רוגע.

כדאי להבין שהיא קולטת את זה היטב ומגיבה בהתאם. זה ממש מהנסיון שלי - אני ראיתי שכשאני ממש לחוצה לצאת מהחדר

ושהוא יישן בשקט, דווקא אז הוא התחנן לעוד זמן אמא, בכה, ביקש לצאת וכו׳.

תסבירו לה בשקט שעוד מעט אתם תצאו, וזה בסדר שהיא מתנגדת, כי זה מה שתינוקת עושה...חיבוקים דיבורים, נשיקות.

לקחת בחשבון שזה ייקח כמה לילות עד שהיא תהיה מוכנה.

העניין הוא אתם - לא היא!

כשאתם תהיו רגועים ובטוחים בעצמכם ובבחירה איך ומה לעשות - היא גם תרגיש בטוחה.

בהחלט ייתכן שזה אמיתי!

התנועות היו ברורות לחלוטין, אז ממש לא ניתן לומר שרק שבוע שבועיים קודם אפשר להרגיש תנועות. מסכימה להתווכח איתך על שבוע 12 או 13 שאז התנועות הן על גבול הלא מורגשות. אפילו שאני אישית לחלוטין בטוחה שהרגשתי גם בהריון שני וגם בשלישי

בהריון שלישי

שליה אחורית אם זה רלוונטי

ללא צל של ספק שזה היה תנועות, הם הלכו והתגברו ובשבוע 14 כבר היו ברורים ממש

כי רופאות נשים יודעות שאין סיכוי להרגיש לפני שבוע 15, אולי איכשהוא 14, גם בהריונות חוזרים אז גם אם הרגישו משהו הן יודעות שלא מדובר בתנועות. מעולם לא הרגשתי לפני שבוע 15. אולי הרגשתי דברים בבטן לפני אבל ברור לי שלא היו אלה תנועות. (ואני רופאת נשים ומכירה עשרות רופאות נשים).

אם בשבוע 12 עוד התלבטתי אז בשבוע 13 ו14 התנועות היו ברורות לחלוטין.

אולי באמת זה נדיר ולכן לא מצאת רופאת נשים שהרגישה כך, אבל מה לעשות שאני בטוחה בתחושת ה"בטן" שלי...

קודם כל הרחם בשלב זה עוד לא יצא מהאגן, אז אם את מרגישה בבטן , העובר בכלל לא שם... והעובר בשבועות האלה ובטח שלפני פשוט קטן מידי בשביל שהתנועות שלו יורגשו. וכל אלה שאומרות שהרגישו בוודאות.. מה זה בוודאות? אין שום דרך להוכיח שזה אכן העובר.

פעילות מעיים, גזים... בשבוע 10 העובר הוא כולו כ-2 ס"מ, אין מצב להרגיש אותו. 

ואת מזהה שזה אותו סוג תנועות שהיה קודם רק קצת יותר חזק ועקבי, אז את מבינה שזה היה תנועות

זה בדיוק מה שאני אומרת

ותחושה של פעילות מעיים היא לא חלק מהתחושות שלי, ופתאום בשבוע 12 תחושה מסויימת שחוזרת על עצמה כמה פעמים ביום, והיא מתגברת בשבועות הקרובים, ובהריון הבא בדיוק אחד לאחד באותו שבוע אותה תחושה.

לא יודעת איזה עוד הסבר אחר אפשר לתת לזה מלבד תנועות

האם בטן שצצה בפתאומיות ממש, תוך שבוע נראית כמו בהריון חודש רביעי, זה משהו שאמור להדאיג? הלידה האחרונה לפני שנתיים, אני עם התקן והמחזורים סדירים כך שאני לא חושדת בהריון.

אפילו אצל רופא משפחה, זו יכולה להיות הצטברות של נוזלים פתאום בבטן. יכול להיות שזו סתם התנפחות הורמונלית אבל כן הייתי בודקת.

פחדתי שהרופא יצחק עלי. אישה מתלוננת על בטן

גם שלי ככה

השאלה היא מה המרחק מהפה הפנימי של צוואר הרחם. יש מרחק שלא מאפשר לידה רגילה ויש מרחק שכן.

והאם היה אצלך חשש לקיסרי או לא?

בבדיקות שעשו לך כנראה מדדו, אולי לא אמרו לך מה המרחק. צריך מרחק של 20 מ"מ לפחות.

לדעתי זה משהו שהיא פשוט גילתה ועושה את זה לצומי עכשיו כי בהתחלה תמיד אמרתי לה לא לעשות את זה.

אני פשוט מתעלמת או מסיחה את דעתה עם צעצוע

אין לי ניסיון עם לידות רגילות, עברתי רק קיסרי אחד. מן הסתם אני לא כל היום חושבת על "מר גורלי" ואיך פספסתי את חוויית הלידה, אבל כשכבר כן יוצא לי לחשוב על זה- זה בהחלט מצער. אותי לפחות (יודעת שיש כאלה שמלכתחילה בוחרות בזה וכבודן במקומו מונח).

טוב שאת רואה גם את היתרונות והברכה שבזה, גם אם כרגע רק בראש ולא בלב. 

בעז"ה אחרי הלידה וההתאוששות הרגשות יעברו או יתעמעמו מאליהם