עד גיל שנה הקטנה היתה איתנו בחדר ואני הנקתי בשכיבה, מה שגרם להנקות ארוכות שחלקן סתם פינוק...
לא מזמן העברנו אותה לחדר ילדים. בלילות 'טובים' היא הולכת לישון בערך ב7 וחצי, קמה לינוק ב2 וקמה שוב לינוק ב5.
בלילות פחות מוצלחים היא מתעוררת כמה פעמים, כל הנקה יכולה לקחת גם רבע שעה ויותר. היא לא מוכנה לשחרר אותי, והיא גם חכמה, אם אני מבקשת ממנה לסיים כי אמא צריכה לחזור לישון, היא מייללת ומתעצבנת. אותו דבר אם אני מעיזה לקרב את האצבע שלי בשביל לנתק אותה ממני, היא תופסת לי את היד ומרחיקה אותה.
היא גם לא לוקחת מוצץ (לצערי...) אז אי אפשר לתת לה במקום. וגם תמ"ל לא קיבלה אף פעם.
נראה לכם שאפשר לוותר על ההנקות לילה ולקוות שתישן לילה שלם? או איך אפשר לגרום לה לשחרר אותי ולא לראות בי כמוצץ?? (כמובן שהיא בוכה ונעלבת כשאני מחזירה אותה בסוף לעריסה, בין היא נתקתי אותה בעצמי ובין אם היא התנתקה לרגע ואני ניצלתי את ההזדמנות...)
לא מזמן העברנו אותה לחדר ילדים. בלילות 'טובים' היא הולכת לישון בערך ב7 וחצי, קמה לינוק ב2 וקמה שוב לינוק ב5.
בלילות פחות מוצלחים היא מתעוררת כמה פעמים, כל הנקה יכולה לקחת גם רבע שעה ויותר. היא לא מוכנה לשחרר אותי, והיא גם חכמה, אם אני מבקשת ממנה לסיים כי אמא צריכה לחזור לישון, היא מייללת ומתעצבנת. אותו דבר אם אני מעיזה לקרב את האצבע שלי בשביל לנתק אותה ממני, היא תופסת לי את היד ומרחיקה אותה.
היא גם לא לוקחת מוצץ (לצערי...) אז אי אפשר לתת לה במקום. וגם תמ"ל לא קיבלה אף פעם.
נראה לכם שאפשר לוותר על ההנקות לילה ולקוות שתישן לילה שלם? או איך אפשר לגרום לה לשחרר אותי ולא לראות בי כמוצץ?? (כמובן שהיא בוכה ונעלבת כשאני מחזירה אותה בסוף לעריסה, בין היא נתקתי אותה בעצמי ובין אם היא התנתקה לרגע ואני ניצלתי את ההזדמנות...)
)