פורום הריון ולידה (עמוד 2726)

הגינה ממש ליד הבית את יכולה לראות אותו כל הזמן מהחלון?
אם לא אז ממש לא גם בישוב קטן ומשפחתי לכי תדעי ..במיוחד בימינו שאנחנו יותר מודעים לסכנות

מה גודל היישוב.

ההורים שלי גרים ביישוב קטן, וכולנו בערך מכיתה א', כבר יוצאים לבד...

זה תלוי בגודל היישוב ובמנטליות.

אצל ההורים שלי מכוניות נוסעות ממש לאט כי יודעים שיש ילדים..

והוא מרגיש בטוח ללכת ולחזור לבד?.
שחררי.

הייתי שולחת בגיל הזה.

ולא רק בגלל הכביש.

את סומכת עליו שאם מישהו זר יציע לו ממתק הוא לא יצטרף אליו? או שהוא יוכל להתנגד אם מישהו ינסה לעשות לו משהו?

אני חושבת שזה גיל קטן מידי. זה עוד שלב שצריך השגחה, לפחות מרחוק שאף אחד לא פוגע בו.

יישובים נראים כמו המקום הכי בטוח בעולם, אבל דווקא בגלל זה זה מקום עם פוטנציאל לפגיעות

אם עד עכשיו לא הלך לבד הוא לא מספיק מודע איך להיות זהיר.
צריך ללמד איך להיזהר מהמכוניות
צריך להרגיל אותו לא לקבל שום דבר מזרים, לא ללכת איתם, ולדעת להגיד איך קוראים לו ואיפה גר..

תתחילו לעבוד על זה ובמקביל תני לו קצת יותר חופש

בגיל 5 מאפשרת ללכת כשאין כביש ראשי לחצות וכד', ויעד ההליכה (חברה מסוימת) מוגדר וקרוב

הייתי מדברת איתו בשפה שלו, על הטרדות, על דברים שלא נעימים, על סודות, ומנסה להיות מאד קשובה אליו.. גם ביישובים סופר דתיים יש סיפורים על הטרדות מיניות! וגם בקהילה הדתית שאני נמצאת בה בירושלים, בגינה יש ילדים מופרעים שעושים שטויות, בלי הורים מסביבם,לילדים קטנים שלא עשו להם כלום... (ילד ניגש לילדה בת שנתיים, ומרביץ לה עם בקבוק. אחרי דקה חוזר, שואל אתה 'חזק או חלש?' ושוב מרביץ לה...)

ברור, אין קשר בין רמה דתית/מגזר וכד' להטרדות מיניות.
זה קיים בכל מקום וחשוב להיות מודעים.

ושלא ישמע לא טוב אבל נראלי שעירוניסטים יותר מודעים לסכנות 🙈

א. בגלל המכוניות
ב. כי אני לא סומכת על אנשים גם ביישוב דתי
ג. הוא קטן. ילד לא חוצה כביש לבד מתחת לגיל 8 וזה...🙈 יודעת שאמרת שאין כביש אבל יש מכוניות חונות, וזה די מלחיץ בעיני
וזה גם תלוי בשלות.

אם הוא לא עשה את זה לפני הייתי חושפת בהדרגה
ואולי זו רק אני אבל בכל אופן אני תמיד מעדיפה לפקוח עין

אני חושבת שמי שגרה בעיר לא יכולה לענות על זה כ''כ.

זה כ''כ שונה- עיר ויישוב.
. .אני גרה ביישוב וזה נראה לי ממש בסדר.
לא שילך לשעתיים. חצי שעה שאת במרחק 2 דק' הליכה ממנו. ואת יכולה מידי פעם לקפוץ.


רק לגבי החניה - לא הבנתי מה מה זה אומר? הוא עובר בחניה? חניה זה אחד המקומות המסוכנים שיש! אנשים נוסעים ברוורס ולא רואים ילדים... ה' ישמור.

בערך סביבות גיל 9 מתחילה לשחרר. אבל אני לא גרה בישוב, יודעת שבישובים ילדים מסתובבים לבד מגיל צעיר , לא אוהבת את זה, לא רק בגלל מכוניות , בעיקר בגלל פחד מפדופילים וכו... ילד קטן לא מספיק מודע לסכנות האלה ולכן ממש מכעיס אותי לראות ילדים קטנים מסתובבים לבד.

החנייה יותר מסוכנת מכביש ראשי

נהגים נכנסים ויוצאים במהירות
נוסעים רוורס ולא תמיד רואים את הקטנים שפתאום קופצים לכביש

מעבר לזה לא יודעת לענות, גרה בעיר.

ולבקש ממנה שתשים עין עליו?

אבל רואה אותו מהחלון.בערך 80 אחוז .נראה לי שזה גם תלוי בילד.אם הוא טיפוס אחראי או לא

שמלמדת על מוגנות וכו'
היא אומרת שאין לשלוח בשום פנים ואופן ילדים לבד
לא לגינה
לא לגן לא לבית הספר
עד גיל 9 לפחות
חוץ מכל עניין המוגנות
זה גיל שילד גם אם הוא נחשב ל"בוגר" הוא לא יכול לפעול במצבים מסויימים כמו פציעה וכד'

.

אם זה יעודד אותך- לי כאבה הבטן ברמות שונות, לסרוגין, בכל התקופה של אחרי ההפלה(חודשיים וחצי)
בגדול אני סובלת הרבה מהבטן והיא כואבת המון.(אחרי מחזור, לפני, במהלך, ביוץ... רוב החודש בערך)
מאחלת לך שמחר בבדיקה תהיי נקייה לגמרי ללא שום שארית, ומהרה ימלא ה' בטנך.
בשורות טובות!!! 🧡

אמורים לעודד אותי...? באיזה קטע? 😁😁

אמן שיעבור כבר שיהיה מאחורינו
כולן אומרות לי זו התקופה שאת הכי פוריה ואני בכלל לא מסוגלת לחשוב על עוד הריון אפילו...

ב. האם בדקת הריון, גילית שאת בהריון ואז דיממת? את בטוחה שזאת היתה הפלה?

 

לדעתי אל תקדימי להספיד. עוד היו מקרים בעולם שהמשיך תקין.

תלכי לרופא ורז תהיי חכמה יותר

הרבה בהצלחה!

נבדקה כמה פעמים וכו'...

שהיא כבר נבדקה ובטוח היתה הפלה אלא שהיא רק חושבת ככה.

 

בכל אופן צריך להיבדק..

 

לפותחת:

שה' ימלא חסרונך במהרה!

באמת עד שתיבדקו א״א לדעת מה המצב שלך

סיפרהלי השבוע חברה, שעברה הפלה טבעית בבית 

ונשארו לה שאריות שהוציאו אחר כך בגרידה

שהיו לה ממש כאבי בטן והתכווצויות חזקות

מאחלת לך שיעבור הכללללל בקלות , בגוף ובנפש 💐

ואז כבר היה לך בטן לפחות קטנה .
ועוד תקופה ארוכה רשמת, נגיד חודשיים? ואז בגלל היית שבוע 28 עם בטן וודאית.

אממ..לא קראתי שכתוב שאין בטן...

אני חצי שנה אחרי ושמתי לב שאני גם מרגישה כמו תזוזות כאלה פחות בעיטות אבל כן יש תנועות השבוע אפילו הדמיון שלי עבד שעות נוספות הרגשתי והתסכלתי על הבטן והיא גם זזה ( ממש דומה לתנועות בהריון)

אני מונעת וגם בדיקות שליליות, בקיצור כנראה שזה פעילות מעיים ושזה נפוץ

מפעילות מעיים ובגלל שחוששים מהריון פשוט שמים לב לתנועות שעד כה לא שמנו לב אליהם
וגם בגלל שתקופה ארוכה היו תנועות המוח ממשיך לדמיין כמו כאבי פנטום
את מניקה? כבר שנה לא קיבלת מחזור? את עם אמצעי מניעה?

ממש מוכר שמעתי את זה כבר מכמה נשים גם לי היה עד שלא הלכתי לרופאה והיא עשתה לי אולטרסאונד לא נרגעתי ומסתבר שפשוט הייתי לפני מחזור גם בהנקה מלאה

כולל תנועות, עייפות, חוסר תיאבון...

ואני עם התקן. ומקבלת מחזור סדיר

 

השאלה אם את מונעת, ועד כמה אמצעי המניעה שלך יעיל

שאני מרגישה בעיטות בבטן מטורפות
חחח אמלה...

בין ההריון הראשון לשני
רצתי למוקד נשים
נשבעתי לאחות "אני מרגישה תנועות!!!! אני לא מדמיינת!!!"
כמובן שבדיקת הריון שלילית לחלוטין וכנראה שכן דמיינתי......

וגם בין ההריון השני לשלישי אותו סיפור
מינוס המוקד
כי די כמה אפשר להיות כפכף 🙈

שהרגשתי תנועות על כלום
לא הרבה אחרי לידה

בדקת הריון,מה עוד יש?

אני ממש אוהבת אותם.
מפרטת מה הספקתי לעשות שם עד כה - עושה שם את הטיפולים, אושפזתי לשעה בערך במחלקת נשים, הלכתי כמה פעמים למיון נשים במהלך ההריון, ילדתי שם בקיסרי אלקטיבי+כמובן אשפוז של 5 ימים במחלקת יולדות.

צוות פשוט מושלם. הרבה כבוד ורגישות למטופלת (רופא שהכאיב לי חזר אח"כ לחדר כדי להתנצל והיות וכבר היו לי כמה חוויות מפוקפקות מול רופאי נשים, זה היה לי משמעותי מאוד).
שיתפו אותי בהתלבטויות ובמחשבות שלהם לגבי הטיפול בי ולא רק הנחיתו עלי החלטות. לא ניסו להציג לי חזית אחידה, אלא הביעו את דעתם האישית. זה גם היה קצת מבלבל, אבל נתן לי יותר מידע כדי לקבל החלטות לגבי הלידה.
המחלקות ישנות, אבל מאוד נקיות.

שמעתי טובות מהרבה חברות אבל בעיקר על חדר לידה

אבל חשוב לי באמת גם מחלקת נשים. (5 ימים של זירוז במחלקה בבי"ח אחר

גרמו לי לברוח ממנו)

 

בקיסרי אלקטיבי יש אפשרות גם למנתח פרטי? (כמובן בתוספת תשלום)

כי בכלל לא הייתי מודעת לאפשרות (נכנסתי לזה הכי קלולס שאפשר).

 

רק רוצה לספר שאיתי במחלקה היתה מישהי שחיכתה לקיסרי השישי שלה (אם את כאן- היי! ) ואמרה שמעולם לא לקחה פרטי. מתפללת לפני שה' ישלח לה שליחים טובים, ותמיד נופלת על המנתח שהיא רוצה.

 

לגבי מחלקת נשים- באמת שהייתי שם רק שעה. זה לא נאמר בהגזמה. היתה לי אינטראקציה רק עם האחות שישבה בעמדה. 

אבל שוב- האווירה שם טובה. לי זה הרגיש שרואים אותי כל הזמן- עוד דוגמא- כשהגעתי לקיסרי כל אחות שעברה בלובי וראתה אותי גוררת רגליים ונשענת על הקירות מרוב שהיה לי כבד (הריון תאומות) מיד הציעה להביא לי כיסא גלגלים. וזה כשהן כולן ממהרות להיכנס למשמרת שלהן. 

יש לי להשוואה רק בי"ח אחד (גדול ונחשב במרכז הארץ) שהייתי בו במיון נשים במהלך ההריון. גם אני וגם בעלי נשבענו שאנחנו לא מגיעים לשם יותר בחיים. 

זה כבר פחות קשור לאנשי הצוות-

אחד הדברים שהיו לי מאוד משמעותיים זה הנוכחות של שאר הנשים. 

היה חיבור מיידי ותחושה של קבוצת תמיכה. 

אני חושבת שאם לא הן- הייתי חווה את האשפוז אחרי הלידה באופן טראומתי.

אבל יש לי חברות שילדו שם והיו ממש ממש מרוצות

אוף. איזה תקופה מתסכלת ללדת 

הלוואי שהמצב ירגע עד אז

אם יש לך שאלות ספציפיות - אענה בשמחה

לפני חצי שנה
לא מכירה מקומות אחרים זאת היתה לידה ראשונה
אבל בהרגשה שלי היה מעולה
בהצלחה!

וואי, לא פשוט. בהצלחה ממש.
אם אני זוכרת נכון זה גם הריון תאומים. נכון?
מקווה שלא נדבקתם ושתעברו את הבידוד בקלות.
לא יודעת להגיד לגבי האוכל.

1. אם יש אפשרות לא לאכול- הייתי מקפיאה הכל בשקיות אטומות
אם אין ברירה- שמה כפפות ומעבירה את כל האוכל לכלים ותבניות חד"פ ואוכלת רק מה שמחומם היטב על הפלטה.
אם יש לך אפשרות תכניסי לתנור ותתני להכל כמה דקות טובות של חימום בחום גבוה.
בכלים שלהם לא הייתי נוגעת בשום אופן בידיים חשופות.
לא אוכלת סלטים.
הייתי מעדיפה לאכול חלה עם טונה כל השבת מאשר לקחת את הסיכון. אם האבא חיובי והאמא לא הייתה בבידוד ממנו מאוד יכול להיות שהיא עדיין בתקופת הדגירה.
וגם איך אפשר לוודא שהאבא לא נגע בכלים ובשקיות?

2. בעיקרון את צודקת אבל אני הייתי מחמירה גם בזה. לא בטוח ששבוע שעבר הוא היה חולה, ייתכן ונחשף במהלך השבוע האחרון,
אז עד שיתברר ממי נדבק הייתי נשמרת גם מבעלי.
לפחות עד שיעשה בעצמו בדיקה.

זאת דעתי. לא הייתי לוקחת סיכון ואני לא טיפוס היסטרי. אבל זכותך כמובן לפעול אחרת

רב הסיכויים שאת לא נדבקת
לבעלך יש סיכוי הרבה יותר גבוה מכיון שהיה איתו ממש יום לפני
אני במיוחד בהריון לא הייתי מתקרבת אליו. שירותים נפרדים וחדרים נפרדים ובלי מגע

ולהבא, ברגע שיש חשש שמישהו חולה (שזה אומר שעשה בדיקה או בתור לבדיקה) להתרחק להתרחק להתרחק.

רפואה שלמה ובהצלחה!

תעבירי לכלים שלכם בזהירות, תשטפי ידיים, ותחממי את האוכל טוב. לא בהיסטריה.

תעבירי לסירים נקיים ותחממי ואין מה לחשוש, גם אם הווירוס הגיע לאוכל איכשהו החימום יפרק אותו.
וממה שהבנתי הווירוס לא עובר בשילייה, הבעיה היא אם את לקראת לידה שיפרידו בינך לבין התינוק אחרי הלידה.
אבל אם יש לך עוד זמן לא חושבת שיש ממה לחשוש גם לגבי זה.

חדר אחר. שרותים. תשאירי לו אוכל ליד הדלת של החדר וכו'

איזה קשה הקורונה הזה.סיוט מתמשך..

אכלתי טבעול ופיצה מהמקפיא בשבת,

ישנו בחדרים נפרדים, מקלחות , מגבות נפרדות....אכלנו בקצה השולחן.

(אבל א"א בלי להעביר דברים, ולהיות ליד - סה"כ אנחנו חולקים אותו מרחב).

התבאסתי למה זה קרה, למה הוא היה צריך ללכת שוב להורים לפני שכולם קבלו תשובה.

ובעיקר לא נגענו שזה היה ממש ממש קשה עם בעלי ההורס.

 

בקיצור- הכי באסה.

השאלה מה יהיה עכשיו? במוקד משרד הבריאות לא עונים. הכל כזה כושל.

את חמודה

כיף שיש בעל הורס לימים טובים יותר

הוא פשוט קורא את ההודעות בפורום

סתם, גם, אבל הוא באמת כזה=)

להתקשר למוקד הקופה שלכם ולשאול איפה עושים בדיקות.

ובאסה על השבת!! אבל כל הכבוד ששמרת על עצמך

העיקר תרגישו טוב

במיוחד אחרי חורף גשום במיוחד..

אם מדליקים מזגן אז 2 שכבות.

ולא פועל באופן קבוע, אז כל הזמן מוסיפים או מורידים שכבה? 

אם כי לא מדליקה הרבה מזגן באופן כללי...

לשמור על טמפרטורה די קבועה ולא גבוהה מדי לתינוק קטן הם עדיין לא יודעים לווסת את חום הגוף

אבל במזגן כן לשים ארוך 2 שכבות

עד לא מזמן הלבשתי דק וארוך, ראיתי שהוא מזיע, ועכשיו אני מלבישה גופיות קצרות.
ממש מתוק לו😍

אם יש מזגן אני שמה שמיכה.

היא בת חודשיים ואמא שלי קנתה לה בגדים קיציים ויפים אבל היא קטנטונה.. מיד נהיה לה קר ואנחנו כל הזמן עם מזגן בבית.

אפילו הבגדים שקנו לו ללידה, קנו 3-6, זה עוד מעט יהיה עליו טוב, כי הוא תופח במהירות...

הבת שלי בת חצי שנה רק עכשיו מתחילה ללבוש 3-6 🤣

גופיה שרוול קצר/ ללא שרוול

אוברול (גם מעטפת- לא התפלספתי על העובי מקדימה)

שמיכה דקה לפי הצורך

כל זה- במזגן

 

ללא מזגן כשהיה חם (נגיד ביציאה החוצה ביום)

הורדתי שכבה עליונה

השארתי רק עם גופיה

לק"י

והרגשתי שחם לה.
מאז היא לובשת שכבה אחת ארוכה ודקה.
ומכסה בשמיכת פיקה או משהו קצת יותר עבה, תלוי אם היא במזגן או לא, יום או לילה.

לק"י

אחרי שהגברת בת השנתיים וחצי כיבתה את המזגן😰
וחשבתי שאולי גם לקטנה חם (היא אפילו מזיעה קצת לפעמים).

כי היא זוחלת...

בחנויות

אולי לחפש חנויות,או אפילו ללכת לחנות יד שניה יש את כל העונות

אם זה דקה שתיים שנכנסת למקום עם מזגן חזק תשתמשי בשמיכה וכובע דק

זמן ארוך יותר יש לי כזה מן בגד שאני שמה מעל החולצה
כמו סוודר אבל לא מבד עבה
שמה על התינוק כשיש מזגנים
כדאי גם כובע דק
הראש של התינוק גדול ויוצא ממנו הרבה חום
כמובן, לראות איך הוא ? חם ? קר ? ולפי זה לפעול.
עדיף לבדוק חום גוף בהרגשה אבל לא בכפות ידיים, יש להן נטייה להיות קרות תמיד

החומר וזה שלילי אבל אם זה פז עם צבע אז כן

מזהה בטא נמוכה יחסית

לפי החישוב הייתי אמורה לקבל אתמול
ואני מרגישה בחילות ותחושה כללית שבד"כ אני מרגישה רק בהריון

שגם בדיקת דם לא תזהה עדיין

תתקשרי למוקד? אומרת בזהירות שאם לא קבלת ש ו ם מכה ואת מרגישה טוב, לכאורה אין סיבה לדאגה. אבל כדאי שתתקשרי להתייעץ עם מוקד רפואי.
תרגישי טוב ובשורות טובות! שיהיה הכל תקין וקל! 🙂

לק"י

לא מדברת על פותחת השרשור, ששם בכלל לא נשמע שקרה משהו.

אלא כמעט? בזמן של ההתקלות במשהו ואז הנסיונות ייצוב?

לק"י

נראה לי שאם הטלטלת ממש עד שהצלחת להתייצב, עלול להיות הדף.

הם ודאי יאמרו לך מה כדאי לעשות.
בשורות טובות! 🙂🧡

יש סיכוי לנסות להשלים? 🙏

קרה לי שבוע שעבר
מריבה מטורפת, ממש... לא ראיתי את השלום מתקרב.
ביום של המקווה חצי פיוס כזה
אחרי הטבילה הכל היה בסדר.. החיבוק הרגיע הכל⁦❣️⁩
אבל אז הילד העלה חום אז...

לריב בכזה ערב... הוא בטוח שובר את הראש לפייס אותך.
הלוואי שכך.
בשורות טובות!
וכל הכבוד לך!!

בס''ד

 

אוף, אוף, אוף!! ממש מבינה אותך , לא כיף בכלל...

 

קודם כל, ללכת בשביל עצמך ובשביל בורא עולם זאת כבר משהו גדול מאד! כל הכבוד לך!! 🥰

 

אנחנו שמנו לב אצלנו שהרבה פעמים סביב הטבילה הקשר משתבש. זה גם משהו שקראתי כאן כמה וכמה פעמים בפורום: שהיצר הרע ממש פועל מעל ומעבר ביום/ימים האלה. הטהרה שבטבילה כל-כך גדולה שהוא עושה את כל מה שהוא יכול כדי שזה יתפקשש ח''ו. 

 

 

בטבילה אנחנו כמו תינוק במים שברחם אמו

כאילו נולדות מחדש.

בטבילה, אנחנו מולידות עם ההיטהרות

אפשרות של מציאות חדשה,

הזדמנות חדשה 

 

שולחת לך מלא מחשבות טובות ומלא תפילות,

שיחד עם הכניסה למי המקווה

כל התקוות שלך

לשלום בית

לאהבה פשוטה, הדדית וטובה

ולכל הברכות בעולם

תתגשמנה לטובה!!!

 

בהצלחה יקרה! 🤍

 

 

 

 

ובאמת ראיתי את זה בעין,
איך מלא פעמים קרוב לטבילה יש מריבות, ואחרי הטבילה הכל מסתדר והדברים מתבהרים.
היצר הרע מנסה לנטרל דברים גדולים שעומדים לקרות.
איפה שהוא רואה פוטנציאל לקדושה וטהרה, הוא נכנס ומנסה לחבל.
התפקיד שלנו הוא להוציא אותו החוצה, לנעול את הדלת ולהשאיר אותו הרחק מאחור....

אוף. צריכה לטבול מחר.
לא ריב גדול, סתם היתה הרדמה מתישה של הילדים, אחרי שבת, ואמרתי משהו של ביקורת לבעלי על איך שהוא התנהל, ועכשיו אנחנו רחוקים..
וגם ככה לא היינו בשיא הזוגיות שלנו בתקופה האחרונה.
קיוויתי שהטבילה תביא לאיזושהי התקרבות. אבל כרגע לא נראה ככה. אוף, הלוואי

אבל אולי הטבילה תביא לפיוס?

אצלי המריבות קשות לי כשאסורים עוד יותר

שכל פעם ממש כל פעם שרבנו לפני המקווה, נכנסתי להריון..
היצר הרע רואה דברים טובים וגדולים שצריכים לרדת ומנסה לחבל בתוכניות..
לפי השם משתמש שלך מקווה שגם אצלך יהיה כך בע"ה!!!

זה הניק לפני ההריון.
בעזרת ה בעיתו ובזמנו

ממש חיממתן את ליבי
מקווה שנתפייס עד אז , גם אם לא אלך

😅
בהצלחה ואת בכיוון הנכון!
טבילה היא חשובה גם מחוץ להקשר הזוגי והימנעות לא תוביל למקום חיובי..
בהצלחה!

בעלך הוא בן יחיד? ואיפה חמיך בתמונה?( או שאין? )
זה ממש קשה להיות במחיצת אנשים מרירים ורטנוניים. במיוחד כשאת לא כזאת. אבל - תחשבי על זה שאם גם אתם תפנו לה עורף (בהנחה שהסביבה הפנתה) זה עלול לדכא אותה סופית. אם גם הבן שלה לא יבקר אותה ולא ידאג לה-כנראה שאף אחד לא יעשה את זה. האם זה משליך על בעלך עד כדי חוסר יכולת לתפקד ביומיום? או "רק" מעציב אותו? אם זה לא עד כדי כך פוגע, אומרת בזהירות שכל עוד אפשר, תזכרי שזו האשה שהביאה את בעלך לעולם וגידלה אותו. רק על זה מגיעה לה הכרת הטוב גדולה. ואם הדיכאון שלה כה חמור-אפשר לנסות ולסייע ע"י גורמי מקצוע.
מניסיון אני יכולה לומר לך שכשאת יוצאת מהמקום שלך, מתבוננת מהצד, מנסה להבין את המקום של מי שמולך ומרחמת, מנסה לתאר לעצמך מה היא עברה ואת הכעס עליה להחליף בחמלה-ההתמודדות נעשית קלה יותר.
ועוד משהו: מכיבוד הורים לא מפסידים.
מעריכה אותך!!
בשורות טובות!! 🧡🧡🧡

בעלי לא בן יחיד אבל הוא לוקח אחריות מאד גדולה עליה.
את צודקת,
מנסה לחשוב איך אני בייתי מרגישה חלילה,
ובאמת יש יותר אמפתיה.
אבל עדיין.
אי אפשר להשליך את כל הבעיות שלך על אחרים,
לצפות שיכילו כל הזמן.
כאילו היא כל כך כלואה בדכאון ובקושי שלה
שאין לה שום יכולת לראות את האחר. את הבן שלה.
אין פה תפקיד שח אמא ובן.
זה התהפך לגמרי.
בעלי הוא המבוגר הדואג, המטפל,
היא הילדה הנשענת, הקטנה,
חסרת הכוחות.
רק אומרת שברוך ה' בעלי ממש משתדל לשים את זה בצד,
לא לתת לזה לפגוע בחיי היומיום שלנו.
באמת. מעריכה אותו מאד על כך.
אבל מצב הרוח זה דבר שיותר קשה לשלוט עליו.
אוחח כמה זה מתסכל אותי.
יש תקופות שאני יותר בסדר עם זה
ויש שזה ממש משגע אותי😣

מוכר, חלקית לפחות.
בעלך הוא הכותל המערבי שלה, היא פורקת לו הכל ומרגישה אח''כ יותר טוב, והוא צריך להסתובב עם התיק שהיא פרקה לו...
הצעה טכנית, לא יודעת אם בעלך יסכים- כשהיא מדברת איתו לעשות עוד משהו במקביל, נניח לקרוא או משהו אחר, וככה לא הכל נכנס ישר ללב. לתת לה לפרוק, בלי שזה יפול עליו כבד.
אני יודעת שזה נשמע ממש לא יפה לעשות, אבל לפעמים אולי אין ברירה.

בעיקר שישאיר את זה מחוצה אליו....

משהו שהוא אוהב במיוחד,
ועוגת יומולדת,
ולעשות ערב כיף יחד בבית,
אולי גם לראות סרט יחד

לסדר את הבית עם בלונים וכו,
להכין שלטים,
להכין פופקורן להתחלה,
להזמין המבורגר/פיצה/אוכל אסייתי/מה שאוהבים
ולשבת להתפנק איתו

חלום
מחכה כבר ליום הולדת שלו

אבל בכללי, אל תקחי כל כך ברצינות מאמרים מאתרים לא מדעיים.
תחפשי קשר בין קורונה להריון באתרים מקצועיים/מדעיים. ויש לך המון באנגלית דוג' הfdi .
בהצלחה רבה!

אשמח אם למישהי יש איזשהו מידע.
לא הבנתי כאילו יכול להיות שהם מפרסמים דברים לא נכונים?

אבל גם החוקרים בעצמם טוענים שהמחקר קטן מכדי מכדי לבסס מסקנות
ושכל התינוקות נולדו בזמן ובריאים לחלוטין.
כלומר, לא מצאו השפעה בין הממצא (שיליה קטנה יותר) לבין פגיעה בעובר.

מבחינתי: לא שינה כלום לגבי ההתנהלות מלכתחילה. לא עוצרים את החיים אבל בהחלט מוותרים על מותרות. (לא הולכת לחתונות ואירועים)
לא מסתובבת סתם במקומות הומי אדם.
כן הולכת לעבודה והילדים למסגרות.

בעצם את אומרת שזה שהשלייה קטנה זה בסדר? כאילו אין מצב שהיתה איזה פגיעה בגלל זה (שלא תמיד רואים בהתחלה) לא יודעת זה נשמע מלחיץ שאספקת הדם לעובר לא מתפקדת טוב.
לחתונות ואירועים אני בכלל לא הולכת השאלה אם להחמיר יותר מזה. לא שאני יודעת איך באמת אצליח לבצע את זה.. תודה על ההרגעה

לא אמרתי ששיליה קטנה זה בסדר,
אבל המחקר לא אומר ההפך ששיליה קטנה הובילה לפגיעה.
יש סיכון נמוך מאוד להידבק בקורונה, יש סיכון מסויים לשיליה קטנה, ויש סיכון שלא הוכח לפגיעה בעובר.
בשקלול הנתונים לא נשמע דרמטי למרות שהכותרת מלחיצה.
עוד לפני המחקר הזה היה ברור שיש סיכון כלשהו. לא יכול להיות שמחלה כל כך קשה ואין שום פגיעה משום תופעת לוואי של המחלה. (אפילו סתם חום גוף גבוה עלול לגרום לפגיעה)

וגם ברגע שהוכח שהתינוקות לא יוצאים חיוביים לנגיף היה די ברור שככל שההריון צעיר יותר הוא גם רגיש יותר.

אז כן להיזהר. אבל לא רואה סיבה להיסטריה. כשיהיה מידע יותר אמין ויותר מבוסס יכול להיות שההחלטות ישתנו.

כל יום מעל אלף נבדקים שחלק גדול מהם לא יודעים ממי נדבקו. אבדו שליטה לחלוטין פה.

שעל כל חולה מאומת אחד, יש 10 לא מאומתים.אסימפטומטים.

זה לא מה שיכניס אותי ואת משפחתי לסגר מרצון ל9 חודשים

למה את מכניסה לי מילים לפה?

דיברתי על מה שאני עושה ולמה...
כתבת שאני טועה בשיקול הסטטיסטי ולא מכניסה את המקרים הלא מאומתים וכתבתי ש"טענות" זה לא מה שיכניס *אותי* לסגר. כלומר זה לא משפיע על השיקול כיצד לנהוג בהריון.

(אגב ההבחנה בין סימפטומטיים לאסימפומטיים היא מזמן לא רלוונטית כי בודקים גם אותם)

ולכן- זה כן רלוונטי . בהצלחה.תעשי מה שבאלך

יתרגם לך את כל האתר לעברית.(תקף ל כ ל אתר)

ידוע כבר כמה זמן שמגבירה קרישיות.
התופעות של שיליה קטנה, הפרעות בזרימות - הן תופעות שקורות כתוצאה מקרישיות יתר.
ככה שזה לא מפתיע מאוד אלא מחזק את ההבנה שיש סיכון מבחינת קרישה.
מצד שני, ואני ממש לא רופאה, יש פתרונות תרופתיים לסיכון הזה, שמשתמשים בהם כבר כעת אצל חולים בקורונה (דילול דם...).

שבהריון הראשון היתה לי שליה קטנה מהרגיל ותינוק בריא ושלם ב"ה.
אם עברת את השליש הראשון לא הייתי דואגת יותר מדי, השליה ברובה כבר מפותחת (לא זוכרת מתי בדיוק היא מגיעה לגודל המלא שלה)

איך האיזור של החיסון?
יש איזו אדמומית? נפיחות?
לפעמים לוקח קצת זמן עד שנעלם.

לדעתי, תמשיכי להיות עם יד על הדופק. אם היא לא חוזרת לעצמה תוך שבוע נוסף, כדאי לבדוק איכשהו. (אני לא אגיד ללכת לרופא, כי רופא כנראה לא יתן לך מענה בענין הזה, וגם יגיד שאין שום קשר לחיסון)

ואיזה פתרון את מציעה חוץ מללכת לרופא?

אבל, לצערי יש הרבה מאוד ילדים שנפגעו ברמה זו או אחרת מחיסונים. לפעמים זה עובר אחרי כמה זמן, לפעמים לא.
יש כל מיני סוגי טיפולים שיכולים לעזור לזה.
אני יכולה לשלוח לך בפרטי שם של מישהי שהנכד שלה נפגע מחיסון, ההתפתחות שלו נפגעה והיא הצליחה להחזיר אותו למצב תקין.

בע''ה בע''ה שהכל בסדר עם הבת שלך, וזה יעבור והיא תהיה בריאה ושמחה.

מקוה באמת שזה שום דבר...

רוב הסיכויים שהכל בסדר...
רק שצריך לזכור שחיסון זה משהו שאכן יכול לגרום לגוף קטנטן ולמערכת חיסון צעירה איזושהיא טלטלה.
ב''ה בדר''כ רוב הילדים עוברים בשלום את חיסון גיל חודשיים. אבל יכול להיות שהבת שלך צריכה עוד קצת זמן.
כתבתי לך כדי להרגיע אותך...לא כדי להלחיץ...
אם בסך הכל היא בסדר, מגיבה אלייך כרגיל, ישנה, יונקת, מחייכת, מתעניינת בסביבה וכד' אז כנראה שהיא בסדר.

הגיוני שזה מה שמציק לה. זה לא נעים אבל מחלת רוטה הרבה פחות נעימה .. אז טוב שחיסנת. תרגישו טוב!

תודה על המידע

כששמים תינוק עם הפנים כלפי חוץ מלבישים בד על המנשא כדי שהרוק לא יכתים את המנשא
אני בדיוק הגעתי למסקנה שזה שימושי ממש. אבל בארץ זה יקר טילים

ואת המים פקעו לי בכלל בלידה..לא מחייב בכלל. כל לידה זה משהו שונה....
היריון ראשון ילדתי בתחילת תשיעי והיריונות אחרים אחרי התאריך...
אין חוקים בכלל.
בהצלחה

"אני יולדת תמיד לפני התאריך"/"אני יולדת תמיד אחרי התאריך".

אני יכולה לומר שכעיקרון אני יולדת בסביבות התאריך - שלוש פעמים בשבוע 39 ופעמיים בשבוע 40 (ופעם אחת - תאומים - בשבוע 34).

ירידת מים הייתה לי בלידה השלישית ובלידה השישית, בשאר הפעמים לא. (מה שכן - כנראה שאצלי ירידת מים לא מתפתחת לצירים. בשתי הפעמים הללו ילדתי בניתוח...)

בראשון היה לי ירידת מים, בכל השאר לא.
לגבי התאריכים, כולם לפני התאריך אבל רחוקים זה מזה... בתשיעי, בשמיני ובשביעי

ובסוף זה פשוט קרה. דווקא כשהפסקתי לבדוק ביוץ ופשוט שיחררתי.

אם הפסקת לבדוק איך ידעת מתי צריך לנסות?

אם המחזור שלך בין 28-31 יום אז את יודעת שהביוץ הוא בין היום ה14 ל17 בערך.. ואת מכסה את השבוע הזה, אבל בנחת..

אכלתי מלא מלא סלק אדום מבושל כמה ימים

זה קטע,פתאום ראיתי את זה באיזה פורום הריון ואמרתי אני אנסה,מה אכפת לי, וחודש אחר כך הייתי בהריון

אבל זה בא יחד שאלת רב לגבי 7 ימי נקיים כי חששתי שזה ביוץ לפני טבילה וכמה פעמים שניסיתי לפי ההנחיות שלו לטבול קודם

את רירית הרחם וזה מעלה את הסיכויים להפריה להשתרש ברחם
לא יודעת אם זה מוהח אך יןדעת מכאלה שעזר להן.

רק יודעת שקראתי על זה

וניסיתי ועבד לי

ומכיוון שזה רק ירק בריא סך הכל,אין מה להפסיד

והיא הייתה לחוצה טילים למה היא לא נקלטת- נראה לי שזה הסיבה אולי מרוב הלחץ בין השאר (אצלה בכל אופן)

בסוף תקתקה אותם יפה מאוד

סתם,

בלי שום סיבה

הכל היה תקין

עקבתי אחרי ביוץ והוא היה בזמן

לא לקחתי כלום חוץ מזה...

הריונות קודמים לקחו הרבה פחות זמן(מיד פעמיים, ו-4 חודשים)

 

יש דברים שהם ביד ה׳ , ואף פעם לא נבין למה

ובעיני זה רק מוכיח ש-כן, זה נורמלי מאוד לא להיכנס להריון במשך שנה (אא״כ יודעים שיש בעיה ואז זה כבר משהו אחר)

כי אם שאלה ספציפית מציעה לך רק במקום שאת יודעת מי העונה

רשום שם מי היועצת הלכה שעונה כל פעם.
עונים תוך כמה ימים

אם זה דחוף אפשר להתקשר אליהם לקבל תשובה מיידית

אם את לא בת ארבעים פלוס סיכוי קלוש שיש לך מוצר כזה. זה חומר חזק ודי יקר
יחסים אם אין דימום ולא אמר לך הרופא כלום מותר חופשי.

תרבות הדיון.

רוב הדיונים ממש יפים ומכבדים את הקהל כאן
אבל לפעמים לא...
ומאד פוגע לשתף במסקנה או חוויה אישית ולקבל בוסט לפרצוף
חייבים לנסות להבין שמאחורי המקלדת יש אישה
שחוותה את החוויה שלה ומשתפת מהמקום שלה.

לפסול ולמחוק משהי אחרת כי דעתה לא מקובלת עלייך- לא ממש נעים וגורם הרגשה רעה בלב.

אם יש חשש כל שהוא, אפשר לדווח למנהלות.
בגלל זה הן מנהלות.
יש להן כלים להתמודד ולבדוק אם זה אמין או לא.

בשורות טובות!

צר לי על איך שהרגשת..

לק"י

אפשר לדווח על הודעות ממש בקלות.

מכמה סיבות זה חשוב:
1. לא תמיד אנחנו רואות פה הודעות.
2. כדי לא לפגוע אם חושדים במישהי כטרולית והיא לא.
3. אם היא אכן טרולית, התגובות עוד יותר מתדלקות אותה.

שבת שלום

לניטב הבנתי יש סיכוי לכאבים עד לסיום הצמיחה של כל השיניים

אני עצמי עברתי כאבים של צמיחת שיניים (שיני בינה) פעמיים בחיי.
בפעם הראשונה היו לי כאלה כאבים שהלכתי לרופא אף אוזן גרון עם תלונות של כאבי ראש, אוזניים, גודש באף וכאבים בלסת.
הוא איבחן דלקת כרונית בחיבור בין הלסת העליונה לתחתונה.
אחרי שבוע בערך יצאה לי שן.

זה
דבר
כואב!

אולי תולעים?? הם בדרכ יוצאות בלילה..

אחוריות (מתחילות לבצבץ),
האמת שלאחרונה היא יותר בוכיה מהרגיל,
טוב לדעת!
תודה

וחשדתי בשיניים, ובאמת יצאו לה 3 טוחנות😏

כבר היו שיניים שפשוט נרקבו
טיפלנו בהקדמה מלאה
את רואה משהו חיצוני בשיניים?
(וזו ילדה ששותה רק מים בבקבוק, שום דבר ממותק, מצחצחת שיניים ובלי מוצץ)

ולא אוכלת סוכרים וכאלה במשך היום

אבל זה באמת חריג לפתח כאלו חורים בגיל ככ צעיר
לא קרה לי עם אף אחד מהילדים
הרופאה אמרה לי שיש כאלה שנולדים עם מעטפת שן מאוד דקה שנפרצת בקלות ע"י חיידקים

הייתי בודקת עוד כיוונים

אזניים ותולעים (יש אחים גדולים?)