פורום הריון ולידה (עמוד 2737)

מולטי ויטמין כדאי כמובן אבל לא נורא לשכוח.
מין- בסקירה ראשונה. לפעמים אומרים לפני אבל אז יש טעויות

ומתי עושים סקירה ראשונה?

סקירה סביב שבוע 15-16 למיטב זכרוני

במיוחד אם התחלת ממש מהתחלה
הזמן הקריטי זה ממש ממש ראשית ההריון.לכח ממליצים לקחת עוד לפני ההריון.

מין כבר רואים לפעמים בשקיפות,כבל זה לא סופי

לק"י

קראתי פה בפורום נראה לי, שזה לא באמת בעיה כשלא מקבלים מחזור הרבה זמן. לא יודעת מי אומר את זה, אבל נשמע לי הגיוני.

אצלי כשקיבלתי אחרי הלידה הראשונה אחרי סרזט (שנה ו-11 חודשים אחרי הלידה) דוקא המחזורים נעשו יותר ידידותיים, בלי כאבים וכמעט בלי תופעות לוואי.

ואיזה עצוב זה על השכנה

ומצחיקה הבת שלך

למה הוא תמיד מגיע בלי הזמנה ברגעים הכי לא מתאימים?! תנסי לקחת את הבאסה בסבבה....ולהנות ממה שאת יכולה.
הבת שלך חמודה ומצחיקה!!!
ושיהיו בשורות טובות מהכיון של השכנים, בהחלט כואב הלב לשמוע

איזה קשה. איזה מעצבן.

 

ואיך אומר השיר..."ילדים זה שמחה"

חמודונת הקטנה הזאת

אין על הילדונת שלך!!! פשוט מתוקה!!!

ואני לצערי גם חוויתי השבוע סיפור נוראי שכזה עם שכנה.... אז גם פה מזדהה.....

זה כ"כ כואב!!!!

כל כך

3 שנים לא קיבלת מחזור אחרי לידה? ואוו

אני לא קיבלתי שנה ו8 בגלל הנקה וחשבתי שזה המון

הריוןראשון, ילדתי, הנקתי, נכנסתי להריון שני (בביתו הראשון בלי לקבל מחזור), ילדתי, הנקתי והנה אני כאן

עכשו מובן
חשבתי 3 שנים אחרי אותה ילדה

מחזור זה בעעע אחד גדול

חיבוק

לא יצא לנו לעשות עדיין חלאקה בקורונה או חלאקה בכלל...

 

אבל עוזרת להקפיץ

כדאי לחפש קבר של צדיק במרחב הפתוח

תמיד מקום פתוח יותר בטוח.
לצמצם את כמות המוזמנים (אולי רק סבא וסבתא? אחים בלי ילדיהם? וכו וכו בהתאם לגודל המשפחה ושיקולים אישיים)
לבקש מכולם להגיע עם מסיכות
כיבוד קל מועט ולא בישיבה מאורגנת וצפופה אלא שולחן בצד שכל אחד בא ולוקח משהו..
מזל טוב!

אבל לא הייתי מגיעה לאירוע חלאקה.
גם לא לחנוכת בית, זבד הבת וכו'.

לכן מציעה שתשאלי את המשפחה אם הם יגיעו לפני שאת בונה מגדלים.

אם כן, אפשר לערוך בשטח פתוח שולחן לכל משפחה גרעינית עם על האוכל והכל מההתחלה. (לכסות עם ניילון נצמד) ככה שלא יהיה מעבר בין השולחנות ללא צורך.
בני דודים קצת קשה להפריד אבל זה אחריות ההורים שלהם גם...
לטקס עצמו מי שרוצה יתקרב ומי שלא, לא..
לזרום ולתת הרגשה ממש בסדר.

אם לא הולכים על אירוע כזה, אפשר לעשות בוק משפחתי +לחגוג במסגרת המשפחה הגרעינית בלבד (את בעלך והילדים)
ילד בן שלוש שרואה עוגה, כתר, שירים, מתנות יהיה שמח ומאושר מזה.

קצת אחרי הסגר. העדפנו לא להסתבך ולא להפריד בין בני המשפחה שבקבוצת סיכון לבין אלה שלא.
מי שיכל שלח מתנות מראש, והן נפתחו לעיני המצלמות . כך גם גזיזת התלתלים ואכילת העוגה המושקעת.
הקרנו גם מצגת שהבת שלי הכינה, אבל זה יצא פחות מוצלח בגלל בעיות הקליטה.
בדיעבד זה היה טוב, כי גם ככה הילדון היה המום מכל החגיגה והגזיזה (ועוד התעורר משינה רגע לפני) - ואם היו מגיעים אלינו אורחים או שהיינו נוסעים, הוא בטח היה משתגע...

בשבילכם - זה תלוי מאוד כמה קרובי משפחה יש לכם. אני חושבת שבשעות הבוקר המאוחרות קברי הצדיקים יחסית ריקים (אולי לא רשב"י אבל כן אחרים), ואפשר לחגוג במספר מצומצם של אנשים בשטח הפתוח שמחוץ לקבר.

בלי אמצעי מניעה
הנקתי מלא עד לא מזמן, ואז התחלתי להוריד, והווסת הגיעה..

יותר מ8 ימים תפני לרופא

זה הולך ומתקצר. התחיל מ3 שבועות דימום, ורגע אחרי המקווה שוב ווסת (כי עבר חודש) ואז דימום שבועיים, ואז שבוע וחצי.. ועכשיו הצלחתי לעשות הפסק אחרי 6 ימים!!! לאט לאט חוזרת לעצמי...

וגם לי הדיום היה נחלש וממשיך חזק ונחלש שוב...

תני לגוף להסתגל חזרה. זה יקרה...

(אגב, לא מנסה להפחיד, אני בטוחה שהייתי במצב הרבה יותר גרוע, וגם התחלתי לקבל ווסת מייד אחרי הלידה... לא חצי שנה אחרי...)

בהצלחה!!

קורונה למוזיקה אצל ציבור שומר מצוות

Online Survey Software | Qualtrics Survey Solutions

הרופא פשוט מכניס אותך בחזרה אחרי שאת קונה.
אבל יכול להשתנות בין מרפאות. כדאי לך לשאול את המזכירה של הרופא שלך.
לגבי התקן- אני הלכתי על הפשוט ביותר, פעמיים, ובסך הכל מרוצה. אבל לא עשיתי על זה ממש מחקר. ידעתי שאני רוצה לא הורמונלי. ידעתי שאני רוצה התקנה והוצאה אצל רופא רגיל, וידעתי שלא רוצה להשקיע יותר מידי כסף בתחושה שזה לא בהכרח יותר טוב. בסוף עד שלא מנסים לא יודעים וכל דבר משפיע על כל אחת אחרת. זה שזה יותר יקר לא אומר שזה יהיה לי יותר טוב.
מניחה שאם היה לי ממש לא טוב הייתי חוקרת יותר ומנסה משהו אחר.

אצלנו לא צריך לקנות. מגיעים לרופא, בזמן ההתקנה הוא אמר שאחד משני ההתקנים הרגילים מתאים לי יותר לצורת הגוף/רחם.

כמובן ששאל להסכמתי.

אני מרוצה מאד

גם את @ברכת ה...

נובה טי

התקשרתי לברר לפני כדי להיות בטוחה. יש אצל הרופאה, באתי, ביקשתי, חתמתי, התקנתי, הלכתי, שכחתי
החיים הטובים

התקנתי מירנה. התקן הורמונלי. לי הוא מאד מתאים (לא פוגע ההנקה, אין לי דימומים כלל וגם לא מחזור על תקופת ההתקן, מניסיון של פעמיים קודמות)

הייתי יוצאת רק בגלל העובדה שלפעמים יש טעויות
בעקרון זו שאלה לרב כי אין האישה נטהרת אלא לבעלה ואם אין שום קרבה בינכם שמצריכה טהרה צריך לשאול רב
אולי גם המחשבה שאת טהורה תקשה על בעלך תבאס אותו?

הוא מתבודד ביחידת דיור של ההורים בעיר אחרת...
תוהה אם לטרוח ולחפש בייביסיטר או פשוט לחכות

אם מסתדר, מה טוב.
לא הייתי הופכת עולמות כדי להתארגן עם בייביסיטר שתשמור על הילדים כדי שאוכל לצאת לטבול.

ולא תספיקי להיטהר.

גם במקרים שוודאי לא תראה את הבעל, נניח שהוא לא בארץ וכדומה.

תתיעצי עם רב.

שלא חלילה תיכנסי את לבידוד,
או סיבוכים אחרים...

ולו רק מהפחד שח"ו אני אצטרך בידוד פתאום ולא טבלתי..

גם בגלל האפשרות שאולי הוא חיובי (לפעמים לוקח זמן עד שרואים אם חיובי או לא), ואז גם את בעצם צריכה בידוד

בלי להיות איתו. הוא בכלל לא בבית.

ואם הוא חולה מאומת זה אומר שגם היא תצטרך להיות בבידוד............ ולפי הבנתי עוד לא ידוע אם הוא מאומת או לא

כנראה שכולנו פגשנו אנשים שנכנסו לבידוד
כל עוד הם לא חולים, אין סיבה שנעצור את חיינו-זה לופ שלא נגמר ואלו לא ההנחיות.

לי זה קרה שבעלי היה במילואים ולא היה מצב להשתחרר

כדאי כדי שאם גם אם את תיכנסי לבידוד כבר תהיי אחרי... ולכי תדעי אולי יקצרו את הבידוד וכו'...

נראה לי שאנסה לעשות מאמץ לטבול בזמן....
הוא אמור לסיים את הבידוד כמה ימים אחרי.
ממש מתפללת שיסיים את זה בשלום ושנגמור עם הסגה הזאת. ממש לא פשוט להיות לבד עם הילדים כל היום

זה באמת לא פשוט

מהלחץ שתצטרכי להכנס גם לבידוד

עדיף שזה יהיה מאחורייך

אי אפשר לדעת מה יקרה, שלא פתאום תצטרכי בידוד גם ותתקעי בלי יכולת לטבול

שה' יהיה בעזרך.

במהרה

בבריאות ובקלות 

ובלב שמח!!

קחי לרופא. באמת חבל להרגיל למטרנה בגיל כזה

דלקת אוזניים/ שיניים בהחלט הרבה יותר כואב בלילה
תולעים יוצאות בלילה

כמו אוזניים/שיניים /תולעים
ואם לא סובל מהם, אולי הוא זקוק לקרבה שלכם?
אני הייתי מנסה להשאר לישון לידו או מביאה לישון לידי במיטה.

הם הסטרים מזה
לבדוק

אנסה אבל..
ה' ישמור כמה אני אבכה אם אגלה שזה משו רפואי שיכל להימנע..

המצפון הורג.

אז אם את לא רואה תתייעצי עם הרופא..

תודה
ולפותחת- אין סיבה שיהיה לך מצפון, כולנו טועים ובעיות רפואיות זה משהו שקשה לעלות עליו הרבה פעמים, וב"ה שזה דבר שאפשר לטפל בו
אם את לא מצליחה לראות משהו חריג תקחי לרופא

אצלנו אחרי כמה לילות נצצי ורמוקס נרגעה תוך יום יומיים. ואז הבנתי שזה באמת זה..

היא צרחה בלילה צרחות ממש חזקות. ושום דבר לא הרגיע.. אז הרופאה שיערה שזה תולעים וכנראה גם צדקה.
אגב זה חזר לנו לביקור עוד כמה פעמים!

שצריך קודם לשלול בעיות רפואיות
וגם את צריכה לנסות לבחון מה האינטואיציה שלך בתור אמא אומרת לך. אם זה בכי שבאמת משהו מציק לו, או משהו אחר.
ואם שללתם עניין רפואי ואת לא חושבת שמשהו מציק לו- יכול להיות שכדאי לחזור שוב ליישם את שיטת ההרדמה שלמדתם.
הוא למד להירדם לבד, אבל אז הוא מתעורר ומצפה שתרדימו אותו בחזרה. אולי צריך ללמד אותו שגם כשמתעוררים בלילה- הוא חוזר להירדם לבד.

אבל זה היה בכי מסכני של משהו מציק ולא היסטרי כמו שאת מתארת. הייתי הולכת לרופא.
ואני יודעת שעבור רבות זה קו אדום אבל אני הייתי לוקחת אותו לישון איתי. ככה הוא ישן ואתם ישנים. אבל לי זה לא מפריע ויודעת שיש המון שזה כן

הזמזום שלהם באוזן יכול לחרפן!

ולא ראו כלום כשפתחו את הטיטול

צרחות במשך שעותתתת

נתנו לו ורמוקס- חזר לחיים!

היה לגדולה שלי
מלחיץ מוות
הילד לא ממש ער
לא מתקשר
נראה מבולבל
לא מגיב כרגיל
(מוצץ/בקבוק לא עוזרים)
ו... לא זוכר כלום בבוקר!

אין מה לעשות
עובר לבד

הייתי מתחילה אצל רופא

הוא ישן במיטת תינוק?
אולי מחפש קרבה ומגלה שאתם לא לידו ונכנס לפאניקה. עכשיו הוא נרדם לבד? אם אתם נשארים אצלו עד שנרדם יכול לביות שזה מוסיף לבהלה של 'לקום בלילה ולגלות שאני לבד'
אולי תנסו לשים לידו בקבוק מים וכשיקןם ישתה וישר יחזור לישון (לא מניסיון, שכנה סיפרה לי שזה מה שהיא עושה)
יש לו אור בחדר? אצלנו זה גם היה ככה שהיה מתעורר הרבה פעמים בבכי בלילה ומתקשה להרגע ומאז ששמנו לו מנורה קטנה בחדר זה נראה שהוא הרבה יותר רגוע. בערב אחרי קריאת סיפור כשמכבים את האור כדי לישון, אני הולכת איתו למנורה ומדליקה אותה איתו. אני מסבירה לו שיש פה אור ואמא פה

לגבי מטרנה- לא יודעת אם הייתי נכנסת לסרט הזה בגיל כזה מאוחר. יכול להיות שיתרגל לקום ולאכול והוא ממש לא אמור לקום בלילה לאכול בגיל הזה..

מקווה שעזרתי, בהצלחה!

או אולי היה אחרי מחזור ולא יכולתי לעשות הפסק..לא זוכרת כבר..

היה ביוץ כבר

אולי אתם צריכים להמנע מיחסים עשרה ימים ואז תעשי בדיקת דם להריון. ואם שלילי אז תתחילי עם הטבעת.
כדאי להתייעץ עם הרופאה, כי גם אם אין הריון לא בכל שלב במחזור מתאים להתחיל עם הגלולות. השלב הכי מתאים הוא בתחילת הדימום.

כל ילד הוא שונה
להקשיב לה בסבלנות ולא לתת לה הרגשה שהיא מדברת בצורה חריגה

צעיר פשוט לחכות בסבלנות שתסיים או תתחיל את המשפט
בעיות בשטף זה נורמלי עד סביבות גילאי 4 5 אני חושבת שאם ימשיך עד גיל 3 תתחילי תהליך של קלינאית תקשורת כי זה לוקח המון זמן ומקסימום תחליטי בסוף שלא צריך
אבל עכשיו אין לך בכלל ממה להלחץ נורמלי לגמרי

מרגיע

יכול לנבוע כתוצאה מקפיצה בהתפתחות שפתית- מעבר לרמת משפט או ארגון של סיפור  ,

שאינה תואמת את היכולות המוטוריות של הילד (ארגון של איברי ההיגוי)

 

יכולה להגיד לך ברמה האישית שהבן שלי בן 4 גמגם באופן מאוד חמור

בסביבות גיל שנתיים וחצי

זה בא בתקופות ובגלים

ובכל תקופת גמגום ממש ראיתי התפתחות שפתית. למשל- בזמן מעבר  ממשפטים פשוטים למשפטים מורכבים.

מה לעשות?

סבלנות

לא להשלים לילד את המילה

אם הילד אינו מודע לא לעורר את המודעות

לתת לה תור בשיחה- במיוחד אם יש מעליה אחות פטפטנית שתופסת את כל הבמה.

עלית על זה בול!!
יש מעליה אחות וואחד פטפטנית באלאבוסטע
והיא מאוד מאוד מאוד קפצה משמעותית מבחינה שפתית..
תודה עצומה!

שלא נותנים ספייס לאח קטן,,,

ואכן אני קלינאית

https://ambi.org.il/wp-content/uploads/2019/03/חוברת-מידע-להורים-לילדים-בגיל-הרך.pdf

מומלץ לקריאה!

הרגעת אותי..אלפי תודותתתתת!!!!

לק"י

הגדול שלנו בן 5.5 לאחרונה נתקע לפעמים בתחילת משפט (קודם כל זה נורמלי לגיל?). ילד חכם עם אוצר מילים ובלי שום בעיה בדיבור ב"ה.
אחריו יש בת אמיתית שאוהבת לדבר (בת 2.5), וגם ככה הוא קצת נתקע עם הדיבור, ולפעמים היא גם מדברת במקביל/ נדחפת לו לדיבור, אז זה כנראה מפריע לו מן הסתם.

גם אחים קטנים יותר

הלחץ שה״תור״ שלי לא קיים או הולך להיגמר מחמיר תופעות של חוסר שטף נורמלי והופך אותו לגמגום.

אני ממליצה לך :

1. להקפיד על תורות- עכשיו איקס מספר מה היה בגן וכולם מקשיבים. גם וואי האחות מקשיבה בשקט ולא מדברת עכשיו

2. לקרוא את החוברת ולפי זה לדעת האם רצוי לפנות לטיפול

תוםעות של חוסר שטף יכולות להופיע בכל גיל

פשוט יותר נפוץ סביב גיל 2-4 בשל התפתחות שפתית, אך ממש לא רק.

לק"י

אני באמת אומרת לה לפעמים, שעכשיו הוא מדבר.
ותודה על שאר מה שכתבת.

גם הבן שלי בן שנתיים וחצי
לאחרונה "נתקע" בתחילת מדפט ומגמגם את המילה הראשונה
ברגע שמצליח אומר ברצף משפט או הרבה יותר

ולא הבנו מה קרה פתאום


אז תודה! הרגעת אותנו

לפעמים זה בגלל שהמחשבה שלהם מהירה יותר מהדיבור

או שיש להם הרבה במחשבה, והם לא מצליחים להוריד הכל לדיבור

סבלנות

לתת לה לפטפט ולפטפט כדי שתשתפשף

תודה יקרות ממש הרגעתן אותי...

לפני חצי שנה בערך התייעצתי פה על זה
מאז ב"ה זה עבר לגמרי, אחר כך חזר, אחר כך עבר, אחר כך חזר טיפה שוב וכרגע ב"ה הילדון (בן 3 ורבע) מדבר שוטף בלי שום גמגום.
אז לזכור שזה נורמלי, לא להילחץ, להקשיב בסבלנות ובלי להשלים לה את המילים. ייעצו לי פה גם להקפיד בעצמנו על דיבור איטי וברור, להקריא סיפורים לאט מילה במילה (בקצב איטי יותר ממה שאת מקריאה בדרך כלל) וזה גם עוזר. לא להיבהל אם זה עובר ואחר כך חוזר, ובעיקר - לא להתחיל לחשוב שהילדה עברה איזו שהיא טראומה/לא מקבלת מספיק צומי/אנחנו הורים לא טובים

שמעתי פעם, לא זוכרת בשם מי (יש לי תחושה שזה הרב קוק אבל לא סגורה על זה), שמשה היה כבד פה וכבד לשון, פשוט כי הרעיונות שלו היו כל כך גדולים, והאתגר היה לפשט אותם למילים של ממש..

הבן שלי בן 5.5 ואנחנו כבר שנה בטיפול אצל קלינאית , ובאמת אחד הדברים שהיא הסבירה לי זה, שהראש שלו ככ מלא בדברים שרוצה להגיד והוא מתכנן בראש כבר כמה מהלכים קדימה אז יוצא שאין תיאום בין המוח לדיבור ואז הוא מתחיל בגמגום.. ותוך שניה עובר נושא ואז ממשיך לעוד משו...
בקיצור, בלאגן שלם יוצא לו מהפה 🙈

וזה משתפר

באמת כנראה עניין של גיל

בשתי שקיות

או שהמצאתי....

לא זכור לי בכל אופן..

באלבום.
יש שנוהגים לשקול ולתת לצדקה תמורת המשקל של השיער

אבא!
אחרת מה תעשי? מה תראי להם? הנה המספריים שגזרו בהם את הקוקו? זה לא אותו דבר!

אחרי חודש שהבנתי שאין לי באמת מה לעשות ואיפה לשמור את זה-

זרקתי

יש אלבום תמונות מהמם מהחלאקה

זה מספיק!

מה הכלה תעשה עם זה לא ברור לי...
(את של בעלי מצאנו באלבום אחרי שנתיים שהיינו נשואים או משהו כזה... אמרתי שזה מקום טוב להשאיר את זה...)

לא, לא קוקו שלם, רק התלתל הראשון

לק"י

מעניין מה עומד מאחורי זה.

סתם יצא משפט חסר פשר קצת, אז הייתי נחמדה ותיקנתי..

אבל בעלי לא עשה חלאקה (ההורים שלו לא בעניין - פשוט סיפרו אותו ואת אחיו כשנהיה ארוך...)
אבל אני יוצרת חוויה מתקנת בשביל הכלות שלי. וחסר להן שהן לא יתלהבו מהשערות הרכות-גליות האלה! (אם כי אני לא בטוחה שאוותר כ"כ מהר על המזכרת... )

חח חברה שלי סיפרה לי שחמותה נתנה לה שקית עם השערות מהחלאקה של בעלה, והיא תוהה מה היא אמורה לעשות עם זה עכשיו. אמרה שהיה חמוד לראוצ, אבל עכשיו מה? היא צריכה לשמור את זה לעולם ועד?

לק"י

גם אצלינו פשוט סיפרו את אחי בגיל שנתיים וחצי. אבל דוקא שמרו שיערות

אנחנו סיפרנו בגיל קרוב לארבע, כי הוא ממש התנגד להסתפר. אז בטח שחגיגה סביב זה לא היתה עושה לו טוב (בכלל השנה בגיל 5 הוא רצה יומולדת רק עם המשפחה המצומצמת. ביישן הבחור).

לק"י

אבל מבינה ש"התעצבת" באופן אישי על היעדר השיער השמור
(למרות שעכשיו אני חושבת שזה לא קשור. לא חייב חלאקה רשמי כדי לשמור שיער)

לק"י

הסתפר כמו כל גבר אחר....
וזרקנו לפח.

נזכור את שיערו החתיכי מהתמונות

גם לא היה לו כזה שיער מהמם בינינו

סתם כי זה נחמד לראות את זה כעבור כמה שנים. אין באמת סיבה

היה ממש קצת שיער

לבן שלי היו תלתלים זהובים מושלמים וכאב לי הלב לזרוק אז שמרתי בנתיים, אבל כל פעם שנתקלת בזה אני חושבת למה לא לזרוק, מה יש לי לעשות עם זה?

ז''א, מצמידים על תמונה של הילד במקום של השיער, כמו תמונה תלת מימדית...
אני פחות אוהבת, אבל יש כאלה שמתחברים לזה.

שמרה את השערות של אבא שלי בערך 50 שנה!

באמת מה יש לי לעשות עם זה...

אני בדיוק חושבת לעצמי למה שאלתי פה נראה שהרבה דמרו.

מבחינתי רציתי לראות עשר תשובות קצרות ''זרקנו'' והייתי מאושרת !

תודה .
נראלי גם אזרוק. אולי אשמור צמה קטנה קטנה שנכנסת בין הדפים של האלבום.

ויש כאלו ששורפים במדורות של לג בעומר במירון ויש כאלו שנוהגים לשמור ואחרי 120 קוברים את זה עם הבנאדם.אני את של שני הבנים שלי בנתיים שמרתי

למזכרת יש תמונות... גם את העורלה מהברית לא שמרנו...

אצלנו באחת הבריתות בטעות זרקו לנו אותה

אם ממש רוצים אפשר קווצת שיער באלבום
אם זה ממש ארוך(30 ס"מ) אז לתרום

זכור לי שהוא אמר להם לשמור את התלתל באלבום ולשרוף עם אבא בל''ג בעומר אחרי שיחתנו בעז''ה..

אבל אני לא מצליחה לשלוח לך מסר

מסר

אנסה לשחזר לך.

עד אחרי שבוע

לפעמים גברים קשה להם להגיד במילים שהם אוהבים.

אז האהבה שלהם מתבטאת במעשיים של עזרה נתינה וכו' כפי שציינת בהודעה נשמע שאת ממש חשובה לו  

לגבי יחסי אישות יכול להיות שהוא לא מודע לזה אולי זה מספיק לו, נסי לדבר איתו על זה ..

שהוא אוהב אם אני אשאל
אבל לא יבוא ממנו
אני לא אכתוב מעשים כי זה יהיה אאוטינג רציני אבל במעשים הוא שם.
אבל הוא לא יסתכל עליי במבט מאוהב (אני יכולה בכיף להיות עם מבט עורג) ולא מפריע לי המבט כמו שנראה לי שזה פשוט לא שם.. מבינה?
לאחרונה התחיל לתת חיבוקים כל בוקר. והוא כן משתדל יותר בקטע הגופני. אבל נדיר שיוזם יחסים מעצמו.. ניסינו ללכת לטיפול מיני ולא עזר. קשה לומר שהשלמתי על זה, אבל בהחלט מעדיפה על מצב של בעיה הפוכה של גברים שרוצים כל יום, ובסוף יום אם הוא ישן איתי מחובק אז זה עונה על הצורך להרגיש נאהבת. ובזה הוא כן משתדל אחרי שדיברנו על זה המון.

משמע שהוא בתת מודע יודע שזה מפריע לך,

נשמע שהוא די מתאמץ,לדעתי תמשיכי לדבר ולדבר אולי עם הזמן גם בזה הוא יראה שיפור ויפתיע אותך ..

 

תראי כמה הוא אוהבת אותך

מה הוא מוכן לעשות בשבילך,כמה הוא משתדל

אהבה זה לא רק במילים (אם זה היה רק במילים,את גם היית משתגעת), אהבה זה במעשים

וזו דרכם של גברים,לעשות בלי לדבר הרבה

זה לא אומר שאת לא יכולה לבקש שיאמר לך, את בהחלט יכולה לבקש.והוא נענה לך,רואים. תמשיכי לבקש ממנו,הוא אוהבת אותך וממש מנסה

יש אחד שאוהב יותר..

הפער כנראה גדול מידי ממה שאני מסוגלת להכיל..

ושזה נכון לאורך כל הנישואין?

דווקא בגלל שאתם מותרים ברצף תקופות ארוכות..אני בהחלט רןאה פער בתקופות ארוכות של טהרה..הידיעה שאת והוא מותרים לזמן מוגבל יכולה לפעמים להשפיע

ככה מההתחלה, לכן לא בטוחה שזה קשור..

בס״ד

של גארי שפמן (תורגם לעברית). הוא מסביר שיש בעולם שפות אהבה שונות. ממש כמו שברמת הדיבור ניתן להתבטא באנגלית, בעברית, באיטלקית ובצרפתית....

יש מי שמבטא אהבה במילים
יש מי שמבטא אהבה במעשים, בעזרה
יש מי שמבטא אהבה במגע (כולל יחסים, לא רק)
יש מי שמבטא אהבה במתנות
יש מי שמבטא אהבה בהקדשת זמן לשני

לפעמים יש שילוב של כמה שפות אבל לרוב יש לכל אחד שפה דומיננטית. הבשורה הענקית היא שעם מודעות ותרגול - אפשר ללמוד להתבטא ולתקשר גם בשפה שהיא לא ״שפת-האם״ שלנו.

התיאור שלך, איך שהוא עושה כל-כך בשבילך, מכיל אותך, מקדים את רצונותייך לפני רצונותיו וכו׳, ואיך שאת זקוקה לקרבה פיזית שהוא יזום, ולמילים שהוא יזום - כל זה הזכיר לי פער קלאסי בשפות... מה את אומרת? יכול להיות?

בס''ד

 

הרבה אמונה. הרבה תקווה. הרבה תפילות. הרבה מחשבות טובות. יהיה טוב בע''ה 

גברים ונשים מאוד מאוד שונים בקטע הזה, ולפעמים זה מרגיש לנו ככה מולם

לגבי יחסים אני לא יודעת לומר

אבל לגבי אהבה, אנחנו פשוט שונים,ונדמה לנו שהוא אוהב פחות,אבל בעצם הוא מבטא את זה אחרת

ראיתי פעם סרטונים של מישהי בשם סורי פוליאקוב, ממש נפל לי האסימון אחרי ששמעתי את מה שיש לה לומר על יחסים בין גברים לנשים. תנסי לעשות חיפוש ביוטיוב או בפייסבוק עליה ותראי קצת מה היא אומרת,אולי זה יעזור קצת.

משהו כמו אהבתך נחוצה לי
מתעסקת לא מעט בפער באהבה, המסקנה בכל זה היא שאת צריכה לאהוב את עצמך.
מאוד מומלץ לקרוא

אני חושבת שהפער בציפיה בתחום האישות יוצר אצלך את הרגשות האלו. יש נטיה לנשים להשליך מכמה שהגבר מעונין בהם פיזית למידת אהבתו הנפשית.
אשה שלא מרגישה שבעלה חושק בה הרבה פעמים תשליך את זה גם על האהבה.
ולרוב זה לא ככה.
אבל ההרגשה מאד מובנת.
מציעה מצד אחד לעבוד על לומר ולהפנים לעצמך כמה שהוא אוהב אותך. מילים הם כלום לעומת מעשים. אם במעשים הוא שם אז הוא שם.
נורא קלל לומר למישהי כל בוקר אני אוהב אותך
מאד קשה כל יום מחדש לעשות מעשים עבורה.
אם המעשים שם אז הוא שם. תשנני את זה.
אלא מה, לך יש בראש הגדרה שהמעשה שהכי קובע הוא זה שעושים אותו במיטה.
גם זה את יכולה לחשוב ולהסביר לעצמך, מה יותר קשה, לעשות משהו שנהנים ממנו במיטה או לנסוע חצי שעה באוטו רותח לקנות לאשתך אבטיח? (אוקי סתם דוגמא כן?) ברור שקל יותר לעשות משהו שגם אתה נהנה ממנו
אז ברור שאם הוא עושה עבורך מעשים קשים הם מעידים על אהבתו יותר מאשר במיטה.
אבל זה קשה. זה עדיין קשה. חונכנו לדעת שגברים רוצים הרבה ושזה מדד לאהבתם
וצריך לעבוד על ההבנה השכלית שזה שהוא רוצה פחות זה שלו. רק שלו. זה לא מעיד עלייך לא ביופי, לא באהבה שלו אלייך, לא בכמה את טובה. כלום. זה שלו.
ומשעשעים שמוכיחים על אהבה הוא עושה עבורך כל יום את אומרת . אז הוא אוהב. הכי.
ובמקביל לעבודה העצמית שלך בהחלט רצוי לעבוד גם על התחום במיני. יש יועצים רבים היום ואם לא עבד עם אחד הולכים לאחר. אתם צריכים להגיע לתדירות שנעימה לשניכם, ואני ממליצה בהחלט לפתוח מולו את ההרגשה שזה שהוא רוצה פחות גורם לך להרגיש פחות נאהבת ולדבר איתו על זה. בצורה עדינה, לא מאשימה ולא דורשת, אלא פשוט לשתף ברגשות האלו
זה מסע ארוך
בהצלחה

ומסתכל מאד.
נשמע שהצרכים המיניים שלכם שונים.
תזכרי - בבקשה - שאין דבר כזה "נורמלי" / נכון ולא נכון
רק מה שמתאים או לא מתאים לכם.

וגם נשמע שהוא
אוהב אותך מאדדד!

יש אנשים שזקוקים להרבה מגע (לאו דווקא מיני) ואנשים שעודף מגע לא נעים להם.
את מספרת שהוא משתדל להתחבק כשהולכים לישון, אז כנראה שזה פחות טבעי לו.
לא הבנתי עד כמה הפער לגבי ענייני האישות מדובר ביניכם. כדאי לדבר. להסביר.

וממליצה: להירשם לחוג ריקוד. לנו זה נתן קפיצה באינטימיות.

הרחם נמצאת ממש למטה ומאחורה עדיין

יש הרבה סיבות לנפיחות ואם זה לא מההורמונים וזה ימשך כדאי שתתיעצי עם רופא גסטרו הרחם מאוד קטנה ונמצאת באגן בשלב הזה
וכן הנפיחות הזו נראית לגמרי בטן של הריון לא דומה לנפיחות מארוחה גדולה

ולפני שבוע היא הייתה רגילה ושטוחה כרגיל

כמו שאמרת, זה לא באמת העובר. נפוץ מאוד שהבטן מתנפחת ואחר כך הנפיחות יורדת, ובהמשך יוצאת הבטן האמיתית

כי גם שישיית אפונים לא מצמיחה כרס...

בתחילת הריון לרוב אנחנו שמות לב לבטן הזאת הרבה יותר ממה שאחרים...
ובאמת השינויים מרגשים, מבלבלים, מוזרים, מפתיעים
אשכרה יש שם משהו
קורה משהו
זה לא רק שני פסים על מקל.

בשעה טובה ובידיים מלאות!

אני מרגישה שהבטן ממש קשה בתחתית שלה. וחיצונית זה נראה בטן עגולה ממש כמו של תחילת הריון. לא מרגיש "סתם" נפוח. לכן מלחיץ אותי

למטה זה הרחם והיא קשה
אבל המראה הנפוח והעגול זו נפיחות שתרד בהמשך
גם גזים יכולים לגרום לבטן נפוחה וקשה

איך מסתירים את זה?? ממש אבל ממש לא מעוניינת ל"בשעה טובה" בשלב הזה!!

אצלי תמיד תחילת הריון בחורף אז שמה סוודר

מבינה אותך שבאסה שהבטן יצאה כשאת עוד לא מוכנה
מקווה שאנשים סביבך יהיו עם מספיק טאקט ולא יגידו כלום

יש מישהי בעבודה שלי שקצת יצאה לה הבטן. אני מתה לומא משהו, ומתאפקת

אמאלה הכי מבינה אותך גם בשבוע 6 ומרגישה נפוחה ברמות ולא יודעת מה יהיה בהמשך🤦🏼‍♀️

ספר נחמד שמדבר על הנושא בגובה העיניים. את יכולה לבחור כמה ואיך לפתח אותו

@חגהבגה שאמרה לא מזמן שיש לה ספר טוב בנושא.
ואני גם אשמח, תודה שהעלת והזכרת לי

לא..
המלצתי על ספר לגמילה מחיתולים..

ספר על הגוף ופרטיות, או שטעיתי באמת 😏

איזה?

בשורות טובות!

למיטב ידיעתי לא קשור להריון ספונטני או להריון עם טיפולים.
אין סיבה ידועה או משהו לא בסדר בשלב הזה.

לפי השאלה נשמע שזה חדש..
וגם בדרך כלל לא בודקים הריון 12 יום אחרי הביוץ כשזה לא טיפולים אז בכלל לא יודעים שהייתה עליה..

זה הריון לא תקין לצערי...

פשוט בשבועות הראשונים עוד לא רואים מספיק ברור.
בטוחה שהוא אמר שזה מאה אחוז בן בשבוע 13? כנראה אמר שנראה כמו בן, אבל אי אפשר להגיד בטוח בשבוע כזה

אמר לי בוודאות בן כי ראה צופציק וגם רואים בברור בתמונה... אז איפה הצופציק נעלםם

בדרך כלל רופאים לא מוכנים להגיד בוודאות בשבוע כזה כי קשה מאוד להבדיל בין בנים לבנות בשבוע כזה,
כי גם לבנות יש בליטה בהתחלה שבהמשך נכנסת ולא רואים אותה

זה שמבקשים ומתפללים, לא אומר שזה "תוכנית כבקשתך". "הוא אכן אישר שיש לי בן" אישר את מה? את התפילות? , בשבוע כזה לפי ידיעתי אין תשובה שהיא 100%, זה לא שזה "השתנה" אלא כנראה שזו אכן הייתה בת והייתה טעות בסקירה המוקדמת. כדאי לשמוח במה שה' נותן לנו, יש אנשים ששנים קורעים את ליבם לפני ה' ואפילו ילד אחד אין להם, אז ה' בירך אותך בהריון, תשמחי, בע"ה בפעם הבאה תתפללי לבן, אבל שוב- זה שמתפללים לא אומר שה' חייב לי והרופא רק צריך לאשר זאת. תשמחי בהריון ובע"ה בתינוקת המתוקה שתהיה לך. בהצלחה, הריון קל ותקין ולידה קלה בע"ה!!

לא אמרתי שבורא עולם חייב לי
אני סובלת מדיכאון קשה מזה 3 שנים השימחה שלי היתה שבעזרת השם הבן הזה ישמח אותי ויקים אותי מהמצב שלי
זה שבורא עולם לא חייב לי כלום זה ידוע

תהיה שמחה שיש לך הריון זה הכי חשוב!
כל ילד מביא איתו אושר ושמחה !

בשבוע 13 עוד לא רואים טוב.
לי קרה הפוך, בשקיפות עורפית אמרו לי בת( הייתי מאושרת, כ"כ רוצה הרבה בנות). כבר דיברנו על שם. בסקירה המוקדמת אמרו לי שזה בן.
ב"ה נולד ילד מתוק מדבש.
אין מצב שזה השתנה , מין העובר נקבע ברגע ההפריה.
מבינה שציפית דוקא לבן, מניחה שיש לך סיבות טובות לזה.
מותר להתאכזב, אבל באמת שהכי חשוב תינוק בריא, ובנות זה כייף! הלוואי שהיו לי עוד בנות.

גם בסקירה יכולות להיות טעויות במקרה שהתנוחה לא מאפשרת זוית טובה
מותר לך להתאכזב תני לעצמך להרגיש ברור שבהריון יש רגשות מעורבים
אחרי הלידה כבר יש נשמה מיוחדת ביד וכל המחשבות האחרות מתגמדות

כי החגורה ברכב נמתחה לי על הבטן שבעלי בלם חזק.
ניגשתי למיון בדקה ואמרה לי שהכל בסדר, שאלה אותי את יודעת מה יש לך? אמרתי לה עדיין לא.. אמרה לי בואי נבדוק
הראתה לי צ’ופצ’יק ואמרה לי ואי יש לך בן
בסקירה הרופא הראה לי שחלות ואותו צ’ופצ’יק היה חבל הטבור שבצבץ שם .. עדיין מוקדם לדעת בשלב הזה
אני זוכרת שאף אחד שבדק אותי לא התחייב עד הסקירה מאוחרת ששם רואים את השחלות..
כל מי שהיה סביבי בטוח שיש לי בן בטן נמוכה ענקית את נפוחה - כל הגיסות והחברות שלי היו בהלם שראו שיצאה לי בת!
בשלב הזה הכל יכול להיות!
יכול להיות שיהיה לך בן כמו שאת רוצה ויכול להיות בת העיקר שיהיו בריאים והריון תקין בעזרת ה 🙏🏼

שתביא לך חתן צדיק כמוה...

ובאמת- העיקר שיהיו בריאים ושלמים...
לי היו רק בנות ולגיסתי רק בנים... כל אחת שמחה בשלה אבל גם רצתה גם מהמין השני
התפלתתי מאוד לילד בריא ושלם בלי קשר למינו- ונולד לנו בן

יכולות להיות טעויות
גל אצלי בשבוע 12 בהריון הקודם אמרו לי יש משהו בין הרגליים ובסקירה התברר כבת!
תודה לה' על מה שהוא נותן
מבינה מאוד את האכזבה שלך...
יניו לך עוד ילדים בעז"ה , כל ילד הוא מתנה!

כי זה ממש לא ברור עדיין.
אגב בנות זה ה-דבר!!!! ומותר להתאכזב, גם אני התאכזבתי שגיליתי שיש לי עוד בן ואין לי בנות בכלל

כיוון שההאיבר הזכרי והדגדגן נראים כמעט באותו גודל.

החל משבוע 16 האבחנה יותר ברורה.

כאשר העובר הוא זכר, ניתן לראות שק אשכים ברור ואיבר מין זכרי המאופיין בצורה וגודל נכונים. אשכים, עדיין לא ניתן לראות בשלב זה של ההריון, כי הם יורדים לשק רק בשליש השלישי .
כאשר העובר ממין נקבה, ניתן לראות את השפתיים הגדולות והקטנות ואת הדגדגן, שגודלו כמעט זהה לזה של איבר זכרי אך הוא בזוית ומיקום שונים.

שלא נצפו אשכים.( רופא נחשב מאוד שלא טעה בשום שקיפות וסקירה אצלי ) מה הסיכויים לבת?
אני כל-כך רוצה תינוקת בריאה וידיים מלאות.
אחרי שלושה בנים מתוקים ובריאים!

איזה מרגשת שתראי מהם נחת בעזרת ה ❤️

בנות זה דבר מתוק ומיוחד.
הן לא נופלות מבנים בכלום.
מניסיון של אמא ל2 שקצת התבאסה ועכשיו מאושרת

מותר לך לקחת את הזמן להתבאס.
ואחר כך לקום ולהתגבר ולהודות על בריאות ותקינות ולהתפלל לחיבור ואהבה. בהצלחה

איך מבן השתנה לבת? בדרכ יותר נפוץ לטעות שזו בת ואז זה בן
אבל שטויות, אין כמו בנות העיקר שתסיימי בידיים מלאות

בין האיבר הזכרי ובין הדגדגן.

זה קורה מידי פעם טעויות כאלה. מניחה שזה לא ישפר את הרגשתך כרגע אבל בנות זה אושר גדול במיוחד.