קודם כל, שאפו על המאמצים וההמלחות בהתאם!
נראה כי את משקיעה בעניין את כל כוחך טמרצך ומניבה תוצאות מהממות.
א-ב-ל
זה לא אורח חיים.
אפשר לעשות את זה לזמן מוגבל.
באיזשהו מקום, באיזשהו שלב, זה מתפרץ- כי את מתארת מצב שכל הזמן יש חשק למתוק שפשוט מטבח. עלול להגיע שלב מסויים שלא יעניין אותך ותאכלי רק מתוק כל היום, מרוב התקופה ש'לא יכולת'.
התשובה לרצון למתוק, הוא הפחתת עד כדי העלמת סוכרים/פחמימות מהתפריט לאלתר.
הסבר ביולוגי-
הגוף יודע לייצר אנרגיה מ2 מקורות- פירוק פחמימה, גלוקוז, ופירוק שומן.
כל זמן שיש לגוף פחמימה זמינה לפרק, הוא יתמקד בה, ואת השומנים יעביר למאגרים, וגם את עודפי הפחמימות
ברגע שאין פחמימות ריקות זמינות, הצג יפיק אנרגיה מפירוק שומן. תהליך הנקרא קיטוזיס. קשה מאוד להיכנס לתהליך הזה, זה דורש לתפעל תזונה קיטוגנית למהדרין, אבל בעיקרון, כל זמן שהגוף מפרק פחמימה, הוא מייצר אינסולין וכשאין פחמימה, הוא 'מבקש' ממך אנרגיה זמינה בצורת ישר למתוק.
כל זמן שפחמימות קיימות בתפריט באחוז מסויים, הגוף ידרוש זאת.
על מנת שלא ידרוש, צריך לעשות גמילה מתוק. זה קשה בהתחלה בסוף זה משתלם, כי את מרגישה שאת לא 'חייבת' את המתוק הזה, ולא נכנסת להתמודדות...
בלי סוכר בקפה, בכלל, וגם לא סוכרזית/סטיביה
בלי עוגות ועוגיות, אולי חתיכה קטנה אח. בשבת
לחם מלא, ולא קל, כדי שישביע
בלי פסטות/אורז./תפו"א
עדיף כוסמת/קטניות.
זה קשה מאוד ולא עובד לכולם.
אולי תצליחי כך לאורח זמן, מנגנון כואב לא רק שלי, בסוף נשברים..
תוה על השיתוף ו בהצלחה!
כולם חושדים שאני בהריון לפי איך שאני לא מסוגלת לאכול כלום..
בוכה איתך