פורום הריון ולידה (עמוד 2738)

ראיתי את הפקק הרירי יוצא.
בשאר הלידות לא הבחנתי בו לפני....
מצד שני הוא גם יכול לצאת והלידה יכולה להתרחש שבועיים אחרי....
נראה לי מאוד אנדבידואלי

יומיים לפני.

דווקא הלידות שלא יצא לי קודם היו מהירות יותר והגעתי עם פתיחה ומחיקה גדולה יותר.

ולא יצא משהו לפני

התחילו צירים וילדתי אחרי כמה שעות.

באחת מהן ממש תוך כדי צירים יצא מעט דם..

ובכל זאת ילדתי כמה פעמים
יכול להיות שזה פשוט קורה ביחד...

לי היה 100 אחוז מחיקה ופתיחה 2.5 כשהגעתי ללידה, ולא ראיתי את הפקק הרירי..

אני ראיתי ב2 לידות
וילדתי 3 פעמים ;)

בהחלט עזר לי להבין את המצב

הגעתי לשבוע 40+2 הייתי במוניטור ולא עשיתי בדיקת פתיחה למרות שהציעו ...
ואין ירידת מים ולא יצא הפקק אז תודה שיש את הפורום הזה כי המיילדת אפילו לא ירדה לסוף דעתי

ובידיים מלאות!

יכול לצאת גם ממש בלידה

שיש פתיחה של צוואר הרחם ויש פתיחה של אותו המקום ....
אם אני לא טועה ⁦😆
שיתקנו אותי היולדות המנוסות

מה הכוונה אותו מקום? הנרתיק?

אבל קראתי את שאר התגובות.. ונראה לי שעכשיו הצלחתי להבין את העניין
שמחיקה ופתיחה זה קשור *רק* לצוואר הרחם??
כן הבנתי נכון? -מקווה-
תודה רבה לכן

צוואר הרחם הוא מעין מממ... גליל בערך....
קודם כל הוא "נמחק" - משתטח, נעלם לו האורך.
ואז הוא מתחיל להיפתח, עד שמגיע לפתיחה 10.
ואז בעצם הרחם פתוחה ישר לנרתיק.

(בלידות חוזרות המחיקה קורית במקביל לפתיחה, ולא לאחריה).


זה כמובן לא היה הסבר מדעי או מדוייק. ניסיתי לענות על מה שהבנתי שאת לא מבינה. מוזמנות לדייק.

צוואר הרחם אמור להתקצר וגם להיפתח.

אבל שוב- לפקק הרירי אין שום משמעות ונראה לי אף שברוב המקרים לא רואים אותו בכלל...(בכ"א בסטטיסטיקת הלידות שלי זה כך)

הפקק הרירי יכול לצאת או לא לצאת אין חוקים

לא הגעתי לשבוע כזה באף הריון
אבל כשעשיתי רפלקסולוגיה ב40+6, זה פיתח לי צירים ולידה תוך מספר שעות

סתם כי את ב41?
אם הכל תקין, הייתי מנסה למשוך עוד קצת.
מה היה לידות קודמות?

ניסית רפלקסולוגיה? דיקור?
ועוד זירוזים טיבעיים?

לנסות לשאוב חלב

ניסיתי הליכות, תמצית פטל.. לא הרחקתי לרפסולוגיה ודיקור..
ממליצים זירוז רק כי אני ב41....

@פולניה12 לידה קודמת גם זירוז אבל בגלל מיעוט מים
בגיוק רופאה אמרה לי שמי שילדה פעם ראשונה בזירוז כנראה בלידות הבאות שיהיה צורך לתת זירוז. לא משנה הסיבה. האמת שהופתעתי...

תתחילי בעדין. סטריפינג- כואב, אבל יכול לזרז לידה תוך כמה שעות.

ובכל מקרה, אל תסכימי לפקיעת מים לפני פתיחה 6-7, למרות שאומרים שיכול לזרז...

לי לא היה ככה
לידה ראשונה זירוז בגלל מיעוט מי שפיר
כל האחרות שאחר כך לידות רגילות טבעיות אחרי התאריך,ללא זרוז
אפילו בלי אפידורל
אז יש סיכוי...

לק"י

תלוי בסיבת הזירוז.

אני עמדתי בהתלבטות דומה לשלך לפני כמה שבועות.
הייתי במעקב הריון עודף בסורוקה וההמלצה שלהם היא לזרז בשבוע 41+3. הגעתי אז לביקורת אחרי שהיו לי צירים והיתה פתיחה קטנה. בסוף החלטנו לחכות עוד יום, והפתיחה גדלה עוד קצת.
זירזו לי עם בלון וסטריפינג (ילדתי לידה אחת בקיסרי, אז זה מה שמאפשרים שם). והיה בסדר גמור.

הם הסבירו לי שהכי טוב יודעים מה מצב השליה רק כשהיא יוצאת אחרי הלידה. כנראה שגם באולטרסאונד לא רואים בצורה הכי אמינה.

אז בעיקר מבינה את ההתלבטות שלך.
כי מצד אחד זירוז בלי שום פתיחה נשמע קצת מלחיץ, ומצד שני גם לקחת סיכון לא רציתי.

הלוואי שבעז"ה תתפתח לך לידה בצורה טבעית!!

לא מזמן הדדליין לזירוז היה שבוע 42 מכירה נשים שמשכו יותר
מעקב תנועות קפדני ומעקב הריון עודף

אפילו ללכת למישהי

יחסי מין+הליכה
שאיבת חלב

אם את בלחץ יש סיעוי שזה מתעכב
בזמנו כשחיכיתי לזרוז,הייתי כל כך בלחץ מזה ,מהאיום שצריך זרוז,שלא הצלחתי לפתח לידה לבד.
צריך רוגע כדי שההורמונים המתאימים יפעלו..

יש פתיחה? צירים? מחיקה?
מה גודל העובר? הוא בתנוחה הנכונה עם פנים כלפי העמוד שידרה?
יש לך דולה? תומכת לידה?

כל אלה ועוד מאוד חשובים כדי לקבוע מה כדאי לעשות.

למשל: אם אין עדיין פתיחה לא מומלץ לעשות פעולות שיגרמו לצירים. זה מיותר...
הפתיחה מאוד חשובה כדי לייצר צירים אפקטיביים שמשיכו לפתיחה מלאה ולא יפסיקו באמצע.

לפתיחה - ממליצה על שמן נר הלילה. אפשר לקחת כדור בפה או לשים באיזור הנתיק. (זה מגיע בצורת נר/כדור ארוך ופחוס)
לא כואב לשים.

אם יש כבר פתיחה אפשר לעבור לזירוז טבעי:
רלפקסולוגיה, מסאז'ים שונים וכ'ו. תבדקי כי יש כמה סוגים. כל אחת בנויה אחרת אז כל סוג ישפיע עליך בצורה שונה. (לי אישית רפלקסולוגיה גרמה לצירים תוך 4 שעות שהתפתחו לצירים טובים. תוך 24 שעות הגעתי למיון...)
תה עלי פטל עוזר כדי להפוך את הצירים לאפקטיביים. זה גורם לחיזוק שריר הרחם ואז כל ציר יותר אפקטיבי.
סטריפיניג זה זירוז רפואי הכי קרוב לטבעי שיש (חוץ מבלון) ואפשר לעשות את זה רק אם יש פתיחה מינימלית. אם הכל סגור ומסוגר זה לא אפשרי.

בכל אופן, מה שלא תנסי קחי את בזמן. תנשמי עמוק. לחץ זה האויב מספר 1 של לידות. תקשיבי לגוף שלך, מה שאת צריכה לעשות.

אני אישית הייתי במקום שלך בידיוק בלידה האחרונה. שבוע 41 ומתלבטת כל הזמן מה לעשות..
היו לי סיבות טובות מאוד לזרז. אבל היססתי..
אולי פחדתי מהלידה, מהכאב, מהלא נודע, מהחוסר שליטה.
בסוף (לדעתי) שילמתי על זה בקיסרי חירום. העובר הגיע למצוקה ולא הצליח להתמודד עם הצירים. הדופק שלו ירד.
אם הייתה לי הזדמנות לחזור אחורה הייתי לוקחת את הזירוז.

סטריפיניג לדעתי זה הכי פשוט וקל מבין כל אופציות הזירוז. במיוחד אם יש לך פתיחה כלשהי וצירים פה ושם.

בהצלחה!

החכמתן ועזרתן לחזור קצת לשליטה.
אין לי פתיחה ואין לי מחיקה.
בכלל....
מנסה לשחרר ולא להילחץ ולדאוג.

תרגיעי את עצמך ותעשי לך יום פינוק וכיף: אמבטיה ארוכה ורגועה, מסאז טוב, מוזיקה טובה, ארוחה מפנקת ולישווווון.

כשהגוף רענן ורגוע זה עוזר לצירים שמתפתחים ללידה, וגם אם לא רק הרווחת מזה ונהנית..

בערך חציממהילדים שלי נולדו לקראת סוף 41 אז אם כל המדדים תקינים לא הייתי נלחצת.

רק אומרת מנסיוני הדל
גם אני הגעתי לשבוע 41 בלי שום שום סימן ללידה באופק
עשיתי ערב אחד דיקור
ערב אחרי רפלקסולוגיה (דרך הקופה, אז לא ביוקר..)
7שעות אחרי הטיפול השני התחילו הצירים, וילדתי בה ב41+6..

לאחותי היה כנל אחרי טיפול אחד של רפלקסולוגיה.

זה בטח לא מזיק.. אני ממליצה.

בהצלחה רבה, שיהיה בקרוב בקלות ובבריאות!

איפה את רוצה ללדת?

אל תעשי זירוז. חכי.

לדעתי...

בגלל גזיזת ציפורניים שגויה מסתבר..
הרופא הביא משחה אנטיביוטית למרוח

אם אין לך או אם לא משתפר תקחי לרופא. אולי צריך לנקז את המוגלה החוצה.

וזה הופיע,בהחלט לראות רופא
ונכון,גם יכול להיות עקיצה
עכשו מתלוננת על כאב?

היה לילדים שלי הרבה...
בעיקרון אפשר למרוח משחה אנטיביוטית כלשהי (סינטומיצין, לנו יש משהו אחר, אפלומיצין אולי).
אם אין לך, כדאי לקבוע תור לרופא.

ואם אין לך אז על הבוקר הייצי לוקחת לרופא

ואז משכו אותו או משהו ונהיה פצע קטן שהזדהם

כשהיה לי משהו כזה לעצמי פשוט חיטאתי מחט ועשיתי חור קטן להוציא את המוגלה...
אח"כ אפשר לשים קצת משחה אנטיביוטית כלשהי שיש בבית, סינטומיצין וכד'

שמתי לה אתמול אפולמיצין והיום הידרואגיסטן
זה טוב?

ואין שיפור יכול להיות שזה באמת מגזירה שגויה למרות שבתמונה הראשונה רואים שכשזגרתי לא הגעתי לצד של הציפורן וכן נשארה שם חתיכה
אבל מצד שני היא נפלה וכשנפלה אז היא בכתה ובאה להראות לי את היד ובאותו רגע לא ראיתי כלום רק אתמול פתאום שמתי לב לזה

ולאיזה רופא לקחת אם זה לא יעזור? רופא ילדים טוב?

או שצריך לראות אותה פיזית? קצת מלחיץ ללכת בתקופה הזאת

זה מעולה.
במידה ולא - הולכת בכל זאת. זה לדעתי כן מצב שנץמצריך יציאה לקופה אם אין בררה אחרת

ללכת לרופא ילדים, לקבל מרשם למשחה אנטיביוטית מתאימה.

את יכולה לתת לי דוגמא אולי יש לי בבית?

סינטומצין זה לא לעיניים?
בקופסא ירוקה או שאני מתלבלבלת?

ואכן זה דלקת בשורש של הציפורן.
הייתי אצל הרופא ילדים עם כזה דבר בדיוק. שימי לה משחת עור ותחבושת. אם בכל מקרה הגולה תגדל עוד, תקחי אותה לרוםא והרופא מפוצץ את זה בדקירה קלה וזהו

3% לעור
5% לעיניים.
המשחה לעור באה בשפורפרת גדולה יותר.

לדברים ממש מזוהמים המשחה של העיניים יותר חזקה וטובה. אפשר למרוח אותה גם על העור.

וזה יכול להיות לא בגלל גזירה אלא גם בגלל חתיכת עור קטנה כזאת
שיש באזור הציפורניים והיא נתלשה ואז נוצר פצע קטן שהזדהם
זה קורה לי מדי פעם, וגם קרה לילדים

בעיקרון זה בסדר דרך האפליקציה, אם הרופא זורם.

לדעתי תשימי בינתיים אפלומיצין. זה מה שנתנו לי לשים לבן שלי לפצעים ולעקיצות, כדי למנוע זיהום.
לזיהומים נתנו לי מופירוצין, אם במקרה יש לך.

לזיהום כזה קיבלתי סינטומיצין אקומיצין משחות עור כתוב עליהם

את השניה שרשמת לא מכירה.
אם יש לך בקטרובן, מופירוסין, פיוסידן

סינטומצין פעמיים ביום, עטפנו בפלסטר
לא שיחקה בחול תקופה עד שעבר..

וגם זה כואב כל עוד זה לא יוצא.
אז אם זה לא מתפוצץ לבד בקרוב והיא מתלוננת על כאב לקחת לרופא שמנקז.
וכמובן משחה אנטיביוטית כמה פעמים ביום

לי זה קרה פעם כשגזרתי ציפורניים עמוק מידי.
נתנו לתינוקת אנטיביוטיקה. וניקזו לה את המוגלה.

תיגשי לרופא ילדים.

הלכנו לרופא להביא אנטיביוטיקה. ממליצה להיוועץ ברופא

שלחתי לרופאה בבוקר תמונה אמרה ללכת לכירורג והלכנו הוא ניקז לה את זה ופתח וזהו אמר להקפיד על שטיפות מים עם סבון או סודה לשתייה

שכחתי לשאול אם למרוח אנטביוטיקה, אם הוא לא אמר אז לא צריך נכון?

מניחה שאם הוא לא אמר כלום אז לא צריך
מכל מקופ הייתי עושה שטיפות יום יומיים ואם לא משתפר חלילה חוזרת לרופא אולי בכל מקרה צריך משהו יותר חזק

אחרי שהרופא ניקז את המוגלה, הוא המליץ לנו להרבות כמה שאפשר לשים את האצבע בקערה עם מים חמימים (אולי גם עם סבון, לא בטוחה מה בדיוק היה, אבל החמימות של המים היתה חשובה), זה מאוד עוזר. כמובן לבדוק שלא חם מידי.

כי הוא ניקז את המוגלה, עכשיו רק צריך להקפיד שהפצע יחלים בלי להזדהם.

רק בריאות

יש לו פשוט רגישות כנרטה בגלל שכוסס ציפורנים.. לפעמים צריך לנקז את המוגלה לפעמים מספיק שטיפות במים פושרים וסבון ומריחה של משחה אנטביוטית

ללמוד בנית אתרים זה קל אם את טובה בתחום. זה אחד מהנושאים היותר קלים. יש המון אתרים ללמידה עצמית כמו udacity ועוד כמה.
ללמוד במקביל לעבודה וילדים תובעני
עצמאית... וואו לדעתי זה קשה. במיוחד בתחום בנית אתרים מכיוון שהוא קל יחסית יש היצע גדול.
האם עצמאות מתאימה חך בכלל ? תסדרי עם הידיעה שאת
לא יודעת כמה יכנס לך כל חודש? נראה לי שצריך עצבי ברזל. אבל יבואו העצמאיות ויספרו.
אישית הייתי יותר מנסה כרגע בכיוון של הורדת אחוזי משרה ושילוב עבודה מהבית. יש הרבה מקומות יותר גמישים כיום.
ממליצה בכל מקרה למרות הבנתי את תחושתך מאד! שלא תעשי צעדים פזיזים כרגע. הקורונה גרמה למלא מובטלים והמצב בשוק קשה ממש. יש לך עבודה? תודי כל יום לה׳ ותגידי בה חזק. בעה יבואו ימים קלים יותר
חיבוק גדול!

כרגע שבעלך סטודנט אולי באמת אין ברירה אבל כשהוא יעבוד אני חושבת שיהיה לכם הרבה מרחב בחירה
אחרי הדברים הבסיסיים- בית, אוכל וכו אפשר לבחור בכל דבר (איזור מגורים, אוכל יקר, רכב, וארשה לעצמי להכניס לכאן גם את מספר הילדים כי מה לעשות.. ילדים זה כסף, והרבה) האם שווה לעבוד בשבילו או שעדיף לוותר
אני לרוב מעדיפה לוותר

בס״ד

זאת שאלה שמעסיקה אותי כבר כמה שנים. ממש מבינה עמוקות את המחשבות ואת התחושה. אשמח לספר לך בפרטי איפה אנחנו ביחס לזה כרגע 🙂

מה טוב לך ? מה מעניין אותך ? כמה שעות תרצי לעבוד ביום ?
יש נטייה לחשוב שעצמאים עובדים פחות - מה שכמובן רחוק מאד מהמציאות .
עצמאים עובדים 24/7 גם אם לא פיזית אבל הראש עובד כל הזמן .
כן יש יותר חופש פעולה , יש יתרונות ויש חסרונות וחשוב להביא הכל בחשבון כמו העובדה שבתור עצמאית את חייבת לשווק את עצמך כל הזמן (כי אין משכורת ב1 לחודש).
בקיצור תמיד אפשר לנסות - כן ממליצה על רשת ביטחון לתקופה הזו ( חיסכון , אבטלה וכו')

לדעתי החיים של העצמאים הרבה יותר קשים, הרבה יותר כאב ראש ואחראיות. אלא אם כן בעלך הוא המפרנס העיקרי ואת עובדת 'בשביל הכיף'.

ברור שעכשיו אתם בתחילת הדרך ואת המפרנסת, וקשה לכם. אפשר לחשוב על כמה אופציות כדי להקל עליכם:

לרדת באחוזי משרה. זה מצריך ירידה ברמת חיים, אבל הכל עניין של סדר עדיפויות. אם גרים במקום זול עם אוכלוסיה ברמה כלכלית כמו שלכם או מטה, זה עוזר מאוד.

להשתמש במיקור חוץ לעבודות בית, אפילו נערת תיכון לעבודות קלות.

לבדוק חלוקת תפקידים בינך לבין בעלך. אולי הוא יכול לקחת על עצמו יותר. לפעמים זה לא עניין של כמות הזמן, אלא של תחושת הקלה בנטל האחראיות.

לרווח הריונות.

מכל מיני סיבות יצא שמי שגידל אותי בפועל היו סבא וסבתא. אז מתוך ידיעה, איך החיים נראו לפני דור או שניים, אני חושבת שהחיים שלנו הם מאוד-מאוד טובים ונוחים. ב'ה אפשר לחיות טוב, אם בוחרים לתעדף את מה שהכי חשוב ל כ ם .

זו החלטה ככ אישית והיא תלויה בככ הרבה גורמים....
האם לגדל 2 ילדים קל יותר מלגדל 7?
האם להיות נשואה לבעלי קל יותר מלהיות נשואה לבעל של מישהי אחרת?
כל אחת וחייה
כל אחת וההתמודדויות שלה

ובכל זאת:
להיות עצמאי זה קשה מאד
הבוס קשוחחח
שעות העבודה אינסופיות
הרבה יותר קשה לתחום את הזמנים בין הבית לעבודה
אין בטחון כלכלי
לא מתאים לכל אחד

נכון שבהייטק זה יותר קשה בד"כ, אבל לפעמים יש הפתעות! או לחפש עבודה אחרת מעניינית יותר שרק צריך בה תואר והיא יותר גמישה מבחינת אחוזי משרה?

אין לי תשובות
חיבוק
לא קל
אני בחרתי לרדת באמת החיים מאוד

אחרי שנים ארוכות ציפינו להקלה כלכלית בימים אלה, שנים ארוכות של עבודה מאוד קשה ואינטנסיבית שלי (וגם שלו) תוך כדי הריונות בסיכון וגידול ילדים ואתגרים רפואיים ומה לא
לצערנו הקורונה טרפה את הקלפים
ונצטרך לנשום עמוווווק לקראת תקופה עוד יותר מאתגרת
שבה אני מפרנסת יחידה. ועובדת 125% בשלוש משרות, שתיים מתוכן אעבוד גם בחופשת לידה...




אני כן חושבת
שהקורונה היא לא תקופה להחלטות ארוכות טווח.
מה שאת מחליטה עכשיו, זה החלטה לזמן הנתון
עם כל האתגרים והקשיים והיכולות שלכם כעת.
אם בחרת להמשיך לעבוד- זו לא החלטה סופית... או עקרונית...
אם בחרת להפסיק- זו החלטה כרגע זמנית. תמיד אפשר לחשוב מחדש בעוד שנה או שנתיים.
זה לא זמן לפתוח עסק
זה לא זמן להתנסות באתגרים גדולים חדשים (אלא אם יש לך מלא אנרגיות ואמביציה וזה בא לך בכיף)
זו לא שגרה כלכלית.
זו לא שגרה מבחינה נפשית ומנטלית.
או שנשארים בתחום המוכר והידוע
או שנשארים בבית, כי הבית עכשיו זקוק לנו מאוד מאוד.
פשוט לשמור על הקיים, בין בעבודה או הקיים והיציב והבריא והשמח שבבית.
יותר מזה אנחנו לא צריכים...
(גם לשמור על שפיות ויציבות במצב הנתון זה חתיכת אתגר!!!)
אנחנו גם במירוץ ליצירת יציבות כלכלית, אחרי שהגענו מבתים עניים וחסרים. אני עובדת על עצמי לשחרר. זו לא תקופה להתקדמות, זו תקופה לשמור על הקיים. אלא אם כן ברוגע ובנחת מגיעות הזדמנויות (ואכן יש הזדמנויות כלכליות יחודיות לזמן הזה - אבל בנחת. אולי גם דירות יתחילו לרדת במחיר, לכי תדעי, אבל הלחץ להספיק ולרוץ במירוץ לא יעזור... מה שיקרה יקרה, אנחנו עושים מה שביכולתנו תוך שמירה על בריאות נפשית ומשפחתית).

החלטת להשאר בעבודה בינתיים?
תחשבי בכיוון של חוג וירטואלי, פינוק שיקל או ישמח אותך, משהו להתמלא.

במשך 3 השנים הקרובות

זמן...

מזדהה עם הרבה ממה שכתבת

האמת היא שבמצב של היום לא הייתי עושה שינוי כזה, בטח לא לכיוון של עצמאות.

ביציאה לעצמאות לא תמיד יודעים מה תהיה המשכורת בהתחלה, עובדים המון וצריך הרבה להשקיע.

 

אולי שווה לך לשקול להוריד אחוזי משרה? להביא מנקה/מישהי שתבשל או תכבס? 

וככה להוריד מעצמך עומס?

לצאת לערב רגוע עם בעלך+לקבוע שעות של כיף עם הילדים?

ללכת לחוג חדש? לצאת עם חברות?

 

לא הייתי עוזבת עבודה בטוחה בימים ששום דבר דבר לא בטוח בהם...

 

בהצלחה בכל החלטה 3>

כתבתי בבוקר בדרך לעבודה ורק עכשיו התפנו לי כמה דקות להציץ בתגובות...

תודה לכל המזדהות, תודה על כל העיצות.
גם אם אחליט לצאת לדרך עצמאית זה לא יקרה מחר, אני קודם אתמקצע ואנסה תקופה קצרה במקביל לעבודה (אוריד בה חוזי משרה). וזה כנראה יקרה גם קרוב יותר לזמן שבו נראה משכורת מבעלי...

זה היה סוג של פוסט פריקה אחרי שבת שבה אני מבינה באיזה מרוץ מטורף החיים שלנו מתנהלים וכמה אני מפסידה את המתוקים שלי.




לגבי בעלי עושה המון בבית, בכל תחום. מנקה זה פתרון שצריך למצוא לו תשובה ביישוב שלנו... אולי באמת למצוא בחורה לפחות לעבודות בית הקלות.
לוקחים הרבה בייביסיטר ויוצאים, אני מתעמלת קבוע, יש לי זמן לעצמי.
אבל עיקר אני עייפה, נורא, וחיה משבת לשבת, זה ההרגשה

לא בטוח שזה מתאים לך.
אני ממש ברוגע. עובדת בהוראה משרה לא מלאה, הרבה שעות פרטניות (גם במסגרות אחרות , לא הכל דרך משרד החינוך). ויש לי המון זמן לעצמי וזמן לבית.
אפילו מרגיש לי יותר מדי. אני יודעת שהייטק זה דורש וזה שעות קשות, אז מה עם חשיבה על הסבה? או שזה לא בא בחשבון?

בתור שכירה אני עובדת באחוז משרה נמוך מבחירה בגלל הסיבה שכתבת, בהנחה שבעלך גם סטודנט וגם משלב עבודה זה אפשרי ומשתלם נפשית (זה מבחינתי בסדר העדיפויות שלי- השפיות!).

בתור עצמאית, ללמוד בניית אתרים זה אחלה מקצוע אם כמובן את אוהבת ומתחברת (הייטק זה תחום מאוד רחב ויש הרבה 'נישות', לא כל תפקיד נוח וככה גם בבנית אתרים), מה גם שהלימודים קצרים וקלים יחסית אז זה פלוס.
העניין לדעתי הוא ההתנהלות בתור עצמאית האם את בטוחה שאת בנייה לזה?
זו התעסקות מעבר לעבודה ת'כלס, סביב ניהול כספים, שיווק, גיבוש ושמירה על לקוחות קיימים.
והעבודה בשעות בדרכ גמישות לפעמים זה מסתדר עם השגרה ולפעמים לא, בתור פרילנס אני חושבת שאת צריכה להיות בחורה מאוד ספונטנית ואחראית עם ראש גדול!
עצה שלי- לא לחסוך עלויות להיעזר בכל תחום שאת לא בקיאה בו, ולא להשקיע אנרג' מיותרות בתחומים שאת לא כ'כ מכירה, כדי שתוכלי להשקיע בעסק במה שאת הכי מוכשרת ומוציאה תוצאות טובות.

מסכמת את הדעה שלי- אני כן חושבת על עתיד כלכלי בטוח ולכן אני מעדיפה לשלב גם עבודה כשכירה במשרה נמוכה וגם להיות עצמאית, ככה אני לא דואגת אם נכנסו לעסק עבודות או לא, יש לקוחות או אין, העסק הוא צדדי ולא הפרונט.
שוק העצמאים עד כה לא היה יציב, ואין תנאים סוציאלים כמו לשכירים, המהפיכה של השולמנים? הלוואי ותצליח לשנות לקדם את התחום.
לא ברור עדיין מה הולך להיות ולטובת מי..

יש עבודה שתכניס לך בהתחלה סביבות ה3 אלף בחודש, וככל שמתמקצעים יותר אפר להכפיל ולהשליש ולהכפיל את זה.. מוזמנת לפנות בפרטי.

יש לי טענות בעד ונגד לעבוד איתם... יכולה לתת לך לחשוב לבד.

אני לא עובדת בזה אבל מכירה שכן וממש טוב להם...

לק"י

לפי האתר של כללית: תקין זה 120/80.
נמוך זה מ- 90/60 ומטה.

אני לוקחת ברזל , ופרנטל, וb12....

פשוט מאז הצום אני סמרטוט..
והיום הייתי בקניון, שעתיים-שלוש. חזרתי מתה.

תסכולל

ושעתיים בקניון זה בהחלט מתיש. הימים חמים..
תקפידי לנוח, לשתות, לאכול מאוזן, ותוספים שאת לוקחת..

אני על 60/90 קבוע ומתפקדת עם זה
מתי בדקת ברזל לאחרונה? אולי לתגבר ברזל
תוודאי שאת שותה הרבה, אולי הגוף שלך עוד לא התאושש מהצום עם מספיק נוזלים?
חוץ מזה שלהיות מותשת אחרי 3 שעות בקניון בהריון זה לגמרי נורמלי גם עם לחץ דם רגיל, ברזל גבוה ושתיה מרובה

אצלי בשוטף נמוך מזה , וזה בסדר גמור

למקומו, לארגן ולסדר את הבית ....

עם כל ״יציאת מצרים״ וכמויות האריזות ביציאה לנופש - החזרה אחר כך לשגרה, קשה פי כמה ....

העיקר שתהנו, ושיהיה מוצלח וכייף!
לכולכם!!!

אבל החזרה הביתה, עם כלים שלוקחים, ומנגל, וציוד מטבח למנגל, וציוד לבריכה ....

יותר זמן לסדר מחדש מאשר לארוז...

נהדר... שהכל מתוקתק מהר..

הרי כל העולם שם שם את חפציו המגעילים לפני.

הנה לך משוגעת יותר ממך.

מחכה שתחזרו כבר לשמוע שהיה כייף..

אני זאת שאחראית אצלינו לסדר מליון דברים שהם יכנסו במטראז מסוים. זה המומחיות שלי.
הבעל נוהג את החמש מאות שעות בכל הטיולים בזמן שאני מנמנמת לי 😁

תעשו הרבה כיף, ותבלו זמן משפחתי לרוב.
מגיע לאמא מהממת שכמוך להנות יחד עם בנותיה בחופשה

נכון נכון נכון
כל כך!!

קורעת את!!

 

תהנו מלאאא

כל כך נכון איך כל פעם עוד משהו מתווסף

שיהיה בהצלחה ותהנוו המוון!!
מה בסוף עם הילדה, הסתדרה?

הייתי שולחת.
אם מישהו ירים גבה - שישאל. ותעני לו שאתם בבידוד מהאבא.

אני יודעת מכלי ראשון על מקרים הרבה יותר הזויים שמשרד הבריאות התיר לשלוח ילדים למוסדות הלימוד, לא שהייתי עושה את זה... אבל לפי החוק זה מותר.

אז תשלחי

ואם עוד השארת אותם שבוע והוא עד כה ללא תסמינים את היית יותר מבסדר. תשלחי! ברור!

אם מצליחים לשמור על הבידוד מבעלך
אי אפשר להגזים,אחרת כל המדינה תהיה בבידוד
אז קבעו חוקים

וזה בתנאי שבאמת הוא מקםיד על הבידוד כהלכה

והם כללים מחמירים! הלוואי שכולם היו שומרים על הכללים כמו שצריך..
אין שום שאלה בעיני. לא צריך לסבול מהמצב יותר ממה שהוא גם ככה.

ועוד עניין לגבי הבידוד המשפחתי קחי בחשבון שזה לא כזה פשוט ויש לזה השלכות
נניח לבעלך יתפתחו תסמינים, הוא יבקש הפנייה מרופא ויקבל. במקביל תחליטו שגם אתם רוצים להבדק כמשפחה. אם מישהו מכם יתגלה כחיובי זה אומר שהוא מכניס לבידוד עוד מעגל של אנשים שהייתם איתם במגע...
אז לא בטוח שזה כל-כך כדאי , לשיקולכם

כי בעיקרון יכולתם לשמור על שגרה כבר משבוע שעבר.
קחי בחשבון הערות ותמיהות ותהיי חזקה.
מניחה שאנשים יחשבו פשוט שנגמר לכם הבידוד.

להתחבר לאתר של ביטוח לאומי, ליצור קוד משתמש וסיסמא ואז תוכלי לראות מה סטטוס הבקשה.
אצלי למשל התעכב כי בקשו מסמך נוסף

או לבדוק שלא שלחו לך מכתב באתר

אחרי ההפסקה יכולה לקחת זמן האם אלו בחילות שאת מסוגלת להתמודד איתן ?
לדעתי תחזרי על הבדיקה לא שמעתי אף פעם שצריל בשתן הראשון של הבוקר אבל כן לחטא את האיזור לפני ושיהיה מספיק שתן כדי לתת לדגימה שתן אמצעי

התייעצתי עם מוקד אחיות היא אומרת שיש חלבון בשתן להתייעץ עם הרופא שאולי ייתן לי בדיקה חוזרת לא כל-כך הבנתי מה זה אומר!? חלבון בשתן דלקת או לא?.
זה לא פעם ראשונה שאני עושה עושה בדיקה שתן ועד עכשיו יצא תקין אפילו שזה שלא היה שתן הראשון.

צריך לחזור על הבדיקה

תרגישי טוב!!!

הצום וההנחיה לשעות ערות נובעים מהעובדה שאחד מההורמונים הנבדקים – הפרולקטין – מושפע בין היתר מאכילה ומשינה

ה 3 שעות זה נכון, אבל אמרו לי במכבי שכבר לא מקפידים על זה.

אפשר לבדוק אחרי שעה מהקימה, שזה מה שקורה לי, ורק אם יוצא לא תקין או גבולי חוזרים על הבדיקה עם הקפדה על שלוש שעות ערות (או לוקחים כדור שמוריד את זה לשבועיים, כי למה להסתבך עם זה בטיפולי פוריות, יש מספיק עניינים אחרים ).

ממש חשוב לבדוק
ואם צריך אז תלכי למיון. בנחת, אבל לבדוק.

אבל בעלי תכף חוזר אז אני מקווה שלא אזדקק למיון שוב 🙏🏼תודה ❤️

ואל תוותרי על לראות רופא

עם כמה שלפעמים הודעות של - יו איזה כיף כמה התגעגעתי לבעלי הם חמודות מבחינה מסוימת, לפעמים זה מוגזם ולא במקום.

האמת שנשמע לי ממש מוגזם ולגמרי לא חשבתי שזה נכנס להגדרה של סיפורים אינטימיים

אבל בסדר, מקבלת את הכללים
ויישר כח על עבודתכן המסורה

לק"י

לכן כתבתי הודעה כללית.

לדעתי ככל שתשחררי ותחששי פחות כך זה יעבור בקלות רבה יותר.
תעשי מזה חגיגה ותשדרי לכולם שהוא כבר גדול ולכן עובר לחדר שלהם, ולגדולים תגידי שהם יכולים לעזור לו אם מתעורר בלילה בזה שיגידו לו לחזור לישון ולא לחגוג יחד איתו.
מניסיון באיזשהו שלב הגדולים מתרגלים לנוכחות של הקטן ומפסיקים להתעורר ממנו. אצלי הקטן מופיע אצלנו בחדר פתאום באמצע הלילה לבד

אבל עונה כדי שעוד כמה יראו ואולי יענו לך תשובה.
בשורות טובות בקרוב אצלך יקרה!!

מחזור מגיע 4-6 שבועות לאחר הפלה.

לעתים קורה שנהיה ציסטה בשחלה וזה גורם לעיכוב של המחזור- בד״כ רואים את זה בבדיקת רופא

אולי כדאי לעשות בדיקת דם לראות שהבטא התאפסה.
אצלי אחרי הפלה היו מחזור או שניים עם ציסטות, והן עשו בלגן בתזמונים. זה נפוץ אבל כמובן לא חייב שיהיו לך.
כדאי לעשות גם אולטרסאונד.
אשרייך שאת רוצה מיד הריון שוב. אני לא רציתי, הייתה לי טראומה ולא הרגשתי שאני מסוגלת להכנס לזה שוב. רק רציתי שקט.

חיבוק על מה שעברת ❤️

וצריך לקבוע ממש הרבה זמן מראש
פשוט תתקשרי לאיפה שאת קוצה ויסבירו לך שם הכל

עברתי שם 3 דיקורים על רקע גיל.
מניחה שזה כך בכל ביהח רציני.
כשהתקשרתי מסרו לי את השמות של כולם וקראתי על הנסיון שלהם לפני שהגעתי.

פעם אחת עשה לי ד"ר יובל גלינצקי (או משהו כזה)
ובפעם ה

בפעם השניה ד"ר משיח
בדיעבד ראינו ששניהם ממש מקצועים ומומלצים ומקבלים גם פרטי


שניהם מקסימים ואנושיים מאוד
וכמובן מאוד מקצועיים.

בהצלחה גדולה בע"ה!