פורום הריון ולידה (עמוד 2738)

אצלנו זה היה שבוע ורק בלילה ממש דאגתי
וכן זה היה מליחה צינון
תשימי מי מלח אינהלציה תגביהי לו את הראש

התגבר במוצ"ש הקודם (לא אתמול)
ומאז כל לילה לפחות הקאה אחת אם אנחנו מביאים לאכול.
אם לא, הוא פשוט בוכה.

זה כמות. בערך כל מה שאוכל.
הוא אסמטי. ולפני שבועיים היה לו קושי בנשימה.
עשינו משאפים ואז הגיעה ליחה בגרון עצמו.
ופשוט נשמע לי ממש מוזר שהרופאה אומרת שזה קשור רק לליחה.
כי קודם כל זה בד"כ בלילה.
וגם זה כבר הרבה זמן.
אני מפחדת שאני מפספסת משהו.
אנחנו כל יומיים אצל הרופאה.
תוהה אם מישהי פה תאיר את עיני מניסיונה.

בגלל שזה בלילה הוא מקיא.
הוא שוכב, וכל הלילה עולה לו, ועומדת לו בגרון.
אני לא חושבת שאת צריכה להילחץ, נשמע תקין, עם כל חוסר הנעימות שבזה.
תנסי בימים לטפל בליחה, ובלילות לעמוד איתו, להאכיל בהפסקות, לחכות קצת זמן, ולהשכיב על מזרן מוגבה- לשים קלסר עבה מתחת למזרן באופן שבחלק העבה בקצה המזרן (בצד של הראש) וכך המזרן מוגבה בלי כריות...
מי מלח, אדים, אינהלציה אולי...

אנחנו מותשים. אני בטוחה שלו קשה יותר ועדיין.
תודה

ליחה שגורמת להקאה זה תסמין של דלקת ריאות, תבקשי צילום חזה, דלקת ריאות יכולה להיות ללא חום ואז לרופאים קשה לעלות עליה, מנסיון של 2 ילדים חובבי דלקות ריאות ורופאים שמסרבים לתת אנטיביוטיקה

שמעו אותו 2 רופאות שונות ואמרו שהוא לא מצפצף

יש לי ילד שהיה אסמטי+ דלקות ריאות, וילד נוסף רק רגישות לדלקות ריאות, לשניהם היו מאבחנים דלקות ריאות ע״י צילום או בדיקת דם. רופאים היום נמנעים מלתת אנטביוטיקה גם כשצריך, אני כבר יודעת להבחין בין שיעול רגיל לשיעול של דלקת ריאות ומתעקשת על צילום/ בדיקת דם, תמיד כשביקשתי יצא דלקת ריאות, זו מחלה שיוכלה להיות פעילה באופן שקט הרבה זמן בלי חום ורופאים מתקשים לאבחן אותה

אכן מגביר ליחה ויכול לגרום להקאות, אצלי שניהם לא שותים חלבי רק סויה

אני אבקש ממנה

אנזיל

מקווה שיעזור לו מסכן קטן

היא אמרה שהיא בקוצר נשימה רציני למרות המשאפים שעשינו לו כבר שבועיים פלוס.
והיא מביאה את זה בתור התחלה.
אם לא יועיל, היא תתחיל בבירור של שעלת.

זו אנטיביוטיקה המועדפת על הרופאים למרות יעילות נמוכה, לילדים שלי אני לא נותנת אזניל ודורשת מהרופא מרשם למוקסיפן בגלל מקרי עבר שהאזניל לא עזר ומוקביפן שנלקח לאחר מכן עזר. נתנו לך אנטיביוטיקה לאחר הרבה ימים של מחלה תהי עם יד על הדופק ואם אין שיפור תחזרי שוב לרופא ותדרשי אנטיביוטיקה יותר יעילה, לא רוצה להלחיץ אבל הבן שלי הגיע לאישפוז ממושך בגלל אבחון שגוי של דלקת ריאות מה שגרם לי להבין שיש מקרים שצריך לכוון רופאים.

ואיך הילד שלך התנהג?
בכי ממושך?
ובאיזה גיל הוא היה?

הוא בן 7 חודשים

בן שלי מגיל כמה חודשים ועד גיל 10 שנים היה חולה אסטמה וריאות. לילד אחר שלח מגיל כמה חודשים ועד גיל שמונה היו דלקות ריאות כל כמה חודשים. רופא ילדים רגיל לא יודע לתת טיפול מיטבי לילדים אסמטים ורגישים בריאות, ממליצה לך אחרי שירגיש טוב ללכת להתייעץ עם רופא מומחה לריאות שהילד יקבל טיפול מונע אפקטיבי. תרגישו טוב ותשמרי עליו

ובכל מקרה האנטביוטיקה אמורה לעזור אחרי 48 שעות. אם עדין מקיא סימן שהאנביוטיקה לא עוזרת

בלילה הקיא פעם אחת אבל לא כמות ולא בקשת גדולה כמו עד עכשיו.

אני אתן לו היום עוד מנה.
ובכל מקרה אקבע מעקב למחר

והפנו אותנו למומחה ריאות עכשיו נמצאים בברור אצלו

כמה שעות קודם.

וגם בבוקר ובצהריים מוקדמות🤷‍♀️

שמקיאה רק בלילה, בלי חום במשך שבועיים ועבר. לא ברור מה היה שם.. כבר כמעט קבעתי תור לנוירולוג

הוא עם בעלי בבית ועכשיו הקיא לו שוב

הבן שלי היה עם סימלאק חלבי עד גיל 11 חודשים ופתאום התחיל להקיא כל פעם אחרי שהבאתי לו את הבקבוק..
החלפתי לסימלאק צמחי והכל הסתדר

בהצלחה!

תודה!

מנסיון

לא עוזר.
עכשיו הרופאה שלחה אותנו לבדיקת צואה אולי יש לו משהו בבטן

ומחר בבוקר ניקח אותו אליה שתשמע את הריאות עוד פעם

זאת תופעת לואי נפוצה של הגלולות האלו

עכשיו זה הפסק? אם כן, עשית שטיפה לפני?
את בטוחה שזה צבע אוסר?
העד צריך להיות טהור, לא נקי. יש צבעים שלא אוסרים.

כי זו בדיקה פנימית,

היא כתבה שיש דם.

דם בנייר או בתחתון זה משהו אחר

 

אלא אם כן הלכה לבודקת טהרה ואמרה שיש פצע.

רק שאלתי אם היא בטוחה שזה צבע אוסר.

מה גודל הכתם דם שיוצא?

(ליל הטבילה)
בכל מקרה תשאלי רב. דם בעד טעון הוראת רב.
בהצלחה

אתמול עשיתי הפסק ויצא נקי.
והיום עשיתי בדיקה, ויצא דם.. מעורבב עם צבע חום
אבל רואים אדום.

באסה אני מתחילה את הספירה מהיום.
לאחרונה התחלתי לעשות הפסק ביום ה7 אוף
איך מקצרים??

את זה הרבה, החל מהיום השלישי למחזור.
בכללי-לשתות מלא מלא מים. מניסיון- מקצר פלאים את המחזור.
בהצלחה!!

פצע ותקבלי הקלות

לי קרה גם ביום התשיעי להצליח לעשות הפסק.. אין מה להילחץ ולא בטוח שמעכשיו ככה תמיד יהיה.. בהצלחה רבה!

נשמע מאוד כמו פצע.

לא חייבים לזהות פצע רק ע"י בודקת טהרה (פעם זה בכלל לא היה מקובל ופצע כן היה משהו שפסקו לפיו)אפשר גם באמצעות התאור שלך וההיכרות עם הגוף.

תנסי לעשות הפסק אחרי שטיפה טובה של המקום

מותר לעשות שטיפה במקום לפני בדיקה רק בהיתר של רב . וגם אם מתירים אז צריך לחכות 10 דקות ואז לעשות בדיקה.

כדאי שתשאלי את הרב שלכם ואל תעשי דברים על דעת עצמך.

לק"י

לפני שאר הבדיקות את צודקת.

ובימים הראשונים של המחזור זה היה סבבה כי הדם פעל כחומר סיכוך, אבל מאמצע המחזור זה כבר נהיה לי ממש לא נעים,כי הנרתיק די יבש אז, ובכלל, להוציא טמפון יבש שכבר התנפח עוד יותר כאב לי. אז פשוט הפסקתי.

על פניו נשמע תקין אם אין תסמינים נוספים. את יכולה לנסות לשים קצת שמן שקדים ואז לשים אותו

כמובן שהכל בעדינות

עשיתי דיקור סיני שמיועד לזה...

אצל מישהי בירושלים

 

אומרים שהליכות, עלייה במדרגות

קיום יחסים, עיסוי פיטמות...

 

 

ומה עם סטריפינג? אולי כדאי?

(עשיתי בשני הקודמים בגלל עובר גדול, הפעם דווקא החלטתי לא לעשות ולראות איך יהיה )

 

בהצלחה!

מעניין אותי להשוות לשלי.. הלכתי היום פעם ראשונה למעקב הריון עודף והוא שוקל 3600 כבר..

מה המשקלים שלכם במשפחה? זה משו סביר?

אבל הרוב בסביבות 3500

ההערכה של הרופא היתה 4000, ואז הוא שלח לא.ס במכון כדי לדעת בדיוק, ואז לראות מה לעשות...
כי שם מ4500 מנתחים..

שם את מתכוונת לאיפה שאת רוצה ללדת?

והוא רצה להיות כמה שיותר בטוח במשקל כדי לא ללחוץ לזירוז סתם..

גם איתי התחילו דיבורים כאלה, אני מכירה את זה מהבית, אמא שלי ילדה מאוד גדולים אז לא נלחצתי..

אצלי ההערכה היתה ביום הלידה 2800
נולדה 3400

הטכנאית ממש ניסתה לדייק
איזה חצי שעה ניסתה למדוד את הבטן..

תעדכני!
שיהיה בשעה טובה בעז"ה!

עם פולקעס וסנטרים

זה הכי קשה בעולם אבל תנסי לחשוב שטוב לו בבטן, כל יום הוא מתפתח ובעז"ה הוא יצא בזמן שהכי נכון לכם.
יכולה להגיד לך ששתי לידות ילדתי ממש במשוער, לידה שלישית הגעתי למשוער וכלום....
שחררתי אחרי כמה ימים ובאמת ילדתי ב40+5

כי זה ניק כללי ויש לי משהו שמאוד עזר, ב3 לידות...

קודם כל, התסכול שלך ממש מובן.

לא כיף שמי שהכי אמור לעזור לך לשמור על עצמך עושה בדיוק ההפך, גם אם זה מרצון טוב לפנק.

 

מציעה לשבת לדבר איתו על זה בזמן של רוגע, שהעצבים ירגעו,

להסביר לו שאת שמחה שהוא רוצה לפנק אותך אבל זה לא הדרך...

ולתת לו רעיונות אחרים מה כן מתאים לך ומפנק אותך בלי שמזיק לך.

 

בהצלחה

מבחינה בריאותית? תמיד זה לא טוב לך או בתקופה הנוכחית ספציפית? זה משהו שהוא מאוד אוהב? היה רוצה שאת במקומו תקני לו את זה כהפתעה?

פעם ראשונה אמרתי לו וגם לא התאפקתי ואכלתי וסבלתי
פעם שניה קנה לאיזה חג כבר התעצבנתי והכרחתי אותו להחזיר לחנות
ועכשיו אני פשוט עצבנית!
מצד אחד תגידי תודה שבכלל מנסה לפנק אותך אז אני עצבנית על עצמי
מצד שני זה באמת עושה לי רע וזה ממש מעליב שהוא לא חשב על זה

ולהסביר כמה חוסר שימת הלב שלו פוגעת בך?
אני ממש מבינה אותך אבל לפעמים יש להם באמת זיכרון של ציפור על דברים שהם בעצמם אמרו שתי דקות לפני כן.. תנסו לדבר על זה לא בשעת מעשה, בלי עצבים וכעס ולהבין מה גורם לו להפתיע אותך במתנה כזו שגורמת לך עצבות ועוגמת נפש.. חיבוק!!

כלכך מתסכל!
מה פתאום עגבניות...
אם זה היה קורה לי גמאני הייתי מתעצבנת ממש.
זה משגע שהוא רוצה לפנק אבל תכלס לא עושה לך טוב...
אוף.

חיבוק ענק יקירה.

בכיתי בשבילך...

איזה כואב

כואבת כל כך איתך

יש לך יכולת לבטא את הדברים בצורה כל כך חזקה 

ה׳ ינחם אותך

וייתן לך את כל הטוב שבעולם!

בע"ה תהיה לך ברית מילה משולשת!!!
❤️

רק חייבת עם החיבוק לומר לך שאם הגיע הזמן או יגיע תשאלו רב כי בהרבה מקרים כן עושים פדיון
עם ברכה או בלי ברכה תלוי בשלב שזה קרה

זה קרה אחרי השלב של ארבעים יום.. (כמובן שצריך להוריד גם את השבועיים של הווסת בחישוב)

לא משנה כרגע באמת שכתבת ממש מרגש ועצוב😥❤
אז בכלל התלבטתי אם לכתוב את זה אבל חשבתי שאולי זה כן יועיל קצת יש כמה דיעות בעניין ובימינו שעושים אולטרסאונד אפשר לדעת בדיוק מה השלה ולומר לרב
שוב חיבוק שהקב"ה ישלח לך הרבה כוחות ושמחה

מקווה שתתבשרי בבשורות טובות בקרוב ממש בבריאות ובשמחה!

העיקר שבע"ה תזכי להרבה ילדים בריאים ומתוקים
עם או בלי פדיון, שתהיה לך בהם שמחה גדולה
מאחלת לך מכל הלב!!

אני באותו סירה
ריגשת אותי, בעזה הריון בידיים מלאות!! חיבוקק

גם אני הזלתי דמעה מלקרוא...
זה מזכיר לי שאחרי אחת ההפלןת שלי היינו בברית וחשבתי שאני כבר סבבה, אבל שם פתאום זה תפס אותי...
מקווה שהכל יסתדר בקרוב בעזרת השם

שעם תינוק אחד במובן מסויים היה לי יותר קשה מאשר עם 2.

בהתחלה , כשהשניה נולדה היה מאודקשה להסתגל, אבל אחרי חודשיים ניהיה נחמד ממש. וכשגדלים זה הרבה יותר קל. הם מעסיקים אחד את השניה. את לא צריכה להיות כל היום על תקן ליצנית ומפעילת ילדים 😅

אבל אני מדברת רק על עצמי.

גלוית לב: ערך מוחלט

החלק השני בזכות @מאמע צאדיקה

לשני החלקים
כשהייתה לי רק אחת היה לי הכי קשה, כשנוספה עוד אחת אולי לא נהיה יותר קל, אבל קיבלתי דעת מחודשת, בניהול הבית בתמרון בין הכל...עכשיו מחכה לשלישית , אמן החונן לאדם דעת יוסיף לי דעת וסבלנות גם הפעם.

הכי קשה היה המעבר בין זוג, לזוג+1. החיים השתנו, לא הייתה לי דקה לעצמי.
היה הרבה יותר קל אחרי הלידה השניה.
אחרי הלידה השלישית, זה כבר קליייללל
סתם לא באמת כך. אבל ההתמודדות יותר פשוטה. את יותר זורמת, יותר רגועה, פחות לחוצה, בד"כ.. הדברים בסיעתא דשמיא מתנהלים.
השניה, הייתה ממש צמודה לראשונה, לגמרי ב'טעות'... הטעות הכי מהממת שלי עד היום...
וגם, הייתי בטוחה, מה נעשה ואיך נסתדר, וה' באמת שלח כח..

הריון, הורמונים. והתמודדות עם שניים לא קלה. אצלי זה היה המעבר הכי קשה והכי מפיל. אני רואה שלחלק היה קל. אבל אף אחד לא מבטיח את זה. בכל מקרה. פוצי בגיל של קטני שלי. ולא. ממש אין לי כח. רשמתי לעצמי בראש לחשוב על זה ביומולדת שנתיים. רק לחשוב. לא להפסיק מניעה.
תסתכלי פנימה. לא החוצה.

אני מתנדנדת בין שני קצוות
רצון לעוד ילד מצד אחד
ומצד שני לפעמים אין לי כוח לחיות.

החוסר כוח הזה מגיע לפעמים, גם אם יש שניים או שישה או עשרה ילדים...

כלומר, כשתהיי במצב נפשי טוב יותר בעזה ויהיה לך רצון חזק ויציב יותר לעוד ילד אז עם זה יבוא הכח
זה לא שאלה של כח כמו של רצון

אולי בינתים כדאי שאשקיע את הכוחות ב'הריון' של הספרון.
אני מקווה בעזרת ה' עד חנוכה הקרוב להוציא אותו לאור
בפרוייקט הדסטארט מגניב.
אמן שיהיה לי כח.


וזו היתה פרסומת @גלויה.

את מוכשרת בטירוווףףףףףף

אמןןןןן

ואם להיות אנוכית - מילד שתלדי אנחנו לא נוכל ליהנות... מהספרון הזה שתלדי - אנחנו כן נוכל ליהנות!

 

ולדעתי כשמצליחים ליצור משהו - זה נותן כוח... בין השאר גם להבאת חיים לעולם בדמות ילד נוסף...

אגב אני יגולה לשלוח את הקובץ במתכונתו הנוכחית למי שרוצה.
כנ''ל לגבי תמונות של פוצי ;)

לראות את שני הילדים שלך במכה זה יהיה נהדר!

ואם יש לכן חברה שהתגרשה או משהו דומה
אז תגידו לי.

ברוך ה' קמתי היום במצב רוח טוב
ואני בטוחה שזה קשור...
מתפללת שימשיך ככה ויהיה לי כח.

סבלתי מזה המוווון. צריך להקפיד לשתות הרבה שמתי לב שזה עוזר קצת. מעבר לזה באמת אין מה לעשות. גם אני נמנעתי מאקמול. ופעם אחת שלקחתי זה גם לא עזר אז לא לקחתי יותר.
מאחלת לך מכל הלב שתרגישי טוב. זה נורא הכאבי ראש האלה.

אם ממש ממש לא נסבל תקחי אקמול..

יש תרופות סבתא ..לשים לימון על המצח, עזר לי גם מקלחות ולנוח בחדר חשוך בלי גירויים ובמקרים שלא הייתה לי כבר סבלנות לקחתי אקמול.

מחכה לבשורות טובות ממך
יישוב טוב ובהצלחה!

בשורות טובות ומשמחות..
ישוב טוב ורק טוב!!

תעשי עוד כמה ימים בע"ה

אולי תעשי בדיקת דם?

חכי עוד כמה ימים. יום אחרי איחור מינימום

ואם לא תלדי אז ביום ראשון...
קראתי פה פעם על צמרמורות, לי לא היה...
המון בהצלחה ובשעה טובה, בקלות, בריאות ושמחה!

לראות אם זה עושה את הפעולה שצריך אפילו רק חודש אחד לראות אם זה עוזר או שצריך להחליף כדור

בנצלחה

משום מה אני מרגישה דקירות כמו בביוץ

נכנסתי להריון.
בהצלחה!

וכמה וכמה נשים מהפורום ענו שגם הן נכנסו להריון מיד או ממש בסמוך לנטילת אסטרופם. אנסה לחפש לך את השרשור

בסוף בדקתי עם סטיקים שיש לי בבית ואני לא בביוץ עדיין תודה להשם כנראה סתם הרגשה..והלוואי ויהיה הריון הפעם כי פעמיים נקלטתי עם כדורים של דחייה הלוואי שגם הפעם..

בוודאי שאפשר וזה גם תלוי מה יהיה לך בלידה

ככל שארגז הכלים שלך להתמודד גדול יותר וגם של המלווה שלך (להזכיר לך איך לנשום, מסאז' עזרה בתנועתיות) אז זה ייקל עליך

בלידה ראשונה לפעמים יש הלם מהצירים ולא יודעים איך להתמודד

אני ילדתי בלי אפידורל וכן עם דולה אבל הייתי מצליחה גם בלעדיה למרות שהיא עזרה לי מאוד,
הענין היה שהלידה היתה ארוכה מאוד ואחרי 12 שעות צירים כל הלילה קראתי לדולה כי כבר הותשתי
אמא שלי פחות הצליחה לעזור לי והיא בתוך ליבה היתה בעד שאקח אפידורל

זו לידה שלישית בע"ה.

 

לידה ראשונה היתה עם אפידורל,

לידה שניה,היתה לידה מהירה בלי אפידורל

 

אם לא מצאת מישהי שיש לך קליק איתה עדיף שתוותרי עליה

לידה זה חוויה אינטימית

תתכונני טוב, חשוב שמי שמלווה אותך יהיה באותו ראש איתך ! כמו למשל שאמרו לאמא שלי אולי כדאי שתיקח אפידורל ?? אז אמא שלי אמרה באסרטביות שאני לא רוצה. היא דיברה בשמי וזה עזר לי (למרות שהיא אישית הייתה ממש בעד אפידורל- תמיד)

היוהאיתי אמא שלי ובעלי שעזרו לי ו"הזכירו" לי לנשום.
הייתי המון במקלחת ג'קוזי (בשערי צדק)
לא ניסו לשכנע אותי אבל זה כי אסור לי רפואית.
אבל מבחינת הלידה עצמה עבר בסדר

עם אמא שלי, שעודדה אותי שאני מסוגלת בלי וסייעה לי. (וגם עזרה לי להיות תקיפה מול המיילדת בלידה הראשונה, שניסתה לשכנע אותי שלידה ראשונה היא ארוכה וכדאי לי אפידורל... היא לא צדקה, ב"ה).

אם אמא שלך מסוגלת לעשות את זה - אז בהחלט לא צריך דולה.

(בלידות שאח"כ כן לקחתי דולה, חוץ מאחת שהייתי רק עם בעלי, וגם לקחתי אפידורל - אבל אלה היו כבר לידות מסובכות יותר...)

ילדתי עם בעלי. בלידה השניה גם למדתי היפנובורתינג מהספר והרגשתי שזה עזר לי (הייתה לי לידה חלומית). לקראת הלידה השניה קצת נלחצתי שבחרתי לא לקחת דולה כי הייתי כל כך בתוך הלימוד של השיטה ושל לידה פעילה שפחדתי שהמלווה שלי לא מסונכרן עם הרצונות שלי בכלל. אז הכנתי מסמך שמפרט כל מה שאני רוצה עם ציורים של תנוחות שכדי להציע לי ומה מתאים לכל מצב. וישבתי עם בעלי ועברנו על הכל וזה נתן לי הרגשה יותר בטוחה. בסוף הוא היה מלווה מעולה.

ילדתי בלי אפידורל ורק עם בעלי.
כתבתנו מראש את כל מה שאנחנו רוצים שיהיה בלידה מבחינת ההתנהלות ושהמיילדת תעודד אותי שאני יכולה להתגבר על הכאב מתוך ידיעה שאני לא רוצה אפידורל לכתחילה..

והייתה לי מיילדת מקסימה שייסמה את כל מה שביקשתי, ובעלי שתמך בי נפשית- ולא הייתי צריכה יותר מזה

(שע"צ אם רלוונטי, אני העדפתי אותם בגלל ששמעתי מהמון חברות שהם מאוד מכבדים את רצון היולדת ולא מנסים לדחוף דברים, ובאמת כך היה!)

מה מרגיע אותך ומה נעים לך, נשמע מעיק שהיא רוצה לבוא איתך ולך לא נוח עם זו, היפנובורת'ינג זה אומר כל מה שיולדת מרגיע זה הכי טוב

לא מזמן היה שרשור בנושא וכמה אמרו שהן חוו או עדיין חוות את זה

יש לי המלצה למטפל מעולה עם התמחות בתחום הזה אם תרצי.

אישה שבאה לטיפול באה כדי להפתח ולתת אמון.
עניין הטהרה הוא עניין מאוד אינטימי אצל רוב הנשים.
בטוחה שאת מציעה לה אדם מדהים שאת סומכת עליו אבל עדיין- יש פה סיכון לפגיעה שכדאי לחשוב עליו...

ולפעמים הפתרון הוא דווקא כן רבנית, היא יכןלה לתת הגדרות מדויקות כמו למשל "אחרי ** פעמים שעשית ** זה בוודאות בסדר", זה הרבה יותר עוזר מטיפול

אולי גם רבנית תעזור

אם יש לך המלצה למישהי שעוזרת בזה ספציפית

בהצלחה! זה ממש התמודדות

אני מניחה שהם ידעו למי להפנות אותך..

יכול להיות שגם בקו הפתוח של נשמת יודעות..

שמכון פועה עוסקים בזה ובטח ידעו למי להפנות

ביטויי הפרעה טורדנית-כפייתית במצוות טהרת המשפחה.

נכתב על-ידי נחמה שולמן, אחות מוסמכת (M.A), בודקת טהרה, יועצת הלכה.
לע”נ דבורה שושנה בת אסתר ז”ל

נשים רבות מוצאות את עצמן עוסקות בשאלה האם הפסק הטהרה שלהן נקי? האם שאר הבדיקות נקיות?
האם ניקו את גופן מספיק לקראת הטבילה? האם לא הייתה כל חציצה בזמן הטבילה? ועוד.
רבות מאיתנו יבדקו שוב ויעיינו בשנית. במקרים רבים נעלה שאלות בפני הרב, או אף ניבדק אצל בודקת טהרה.
אצל כ- 2% מכלל הנשים השאלה תמשיך להטריד שוב ושוב והן תמצאנה את עצמן בודקות שוב ושוב, פעמים, עד כדי פציעה. אחרות, מתקלחות במשך שעות לקראת הטבילה או שוב ושוב פונות לרב מיד הטבילה בשאלות הנוגעות לחציצה.
גברים רבים החוששים ממורכבות הלכות טהרת המשפחה יעסקו בשאלות כתמים גם אם בהכרתם יודעים שכתמים שמצאו על בגדים שונים אינם ממקור דמי.
היכן עובר הגבול בין שאלות ענייניות ושאלות הנובעות ממחשבות טורדניות?
בשולחן ערוך (יורה דעה הלכות נדה סימן קפה) מובא כי “נאמנת האשה לומר טבלתי”. גם בכל שאר ענייני הטהרה מסתמכים בקביעת ההלכה, קודם כל על נאמנות האשה , תיאורה את הבעיה והצגתה את השאלה.
אך, כיצד יסתמך הרב על עדות אשה שתיאורה את המציאות נובע מפרי דמיונה ולא ממציאות אובייקטיבית?
מוכר וידוע בקרב הרבנים המושג ‘עדי קופסא’ – אלו עדים נקיים לחלוטין המובאים לשאלה לרב.
הנשים והגברים הלוקים ב- טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית-כפייתית
( Obsessive Compulsive Disorder = OCD) עשויים למצוא את עצמם טרודים ועסוקים רבות סביב שאלות שמקורן בקיום מצוות טהרת המשפחה.
טורדות כפייתית אינה מוגדרת כמחלת נפש, זוהי הפרעה בה סובל אדם ממחשבות חוזרות וקבועות הגורמות לפחד או דאגה בלתי הגיוניים. למרות שהאדם מודע לכך שאין הגיון במחשבותיו, הוא מרגיש צורך לביצוע פעילויות החוזרות על עצמן שוב ושוב על מנת להפחית את החרדה.
להפרעה שני מישורים:
1. מחשבות טורדניות.
2. התנהגות טקסית- התנהגות החוזרת על עצמה, תוך שימוש בחוקים.
מטרת ההתנהגות היא להקטין את הלחץ, המתח ואי השקט שגורמות המחשבות הטורדניות.
למרות זאת, אין קשר הגיוני בין ההתנהגות הכפייתית למחשבות הטורדניות.
ההתנהגות הכפייתית מתאפיינת בד”כ בשלוש דרכים עיקריות:
1. רחצה.
2. בדיקת דברים.
3. ספירת חפצים.
ההתבטאות של ההפרעה בחיי האדם מושפעת מאמונותיו ומהסביבה בה הוא חי. לאור זאת נראה את התופעה באה לידי ביטוי במספר היבטים בחיי הדת:
• כוונה בתפילה.
• נישוק מזוזה.
• מחשבות והתבטאויות כפירה.
• ערוב בשר בחלב.
• ניקיון לפסח.
• טהרת המשפחה.
במקורותינו מצאנו מספר התייחסויות לתופעה:
במסכת פסחים אנו נתקלים לראשונה בהתייחסות להפרעה זו בהקשר לניקיון פסח:”אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום, דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר. אין לדבר סוף”.
גם הרמב”ן כתב על כך : “לא טוב להיות האדם מחמיר יותר מדי ומחפש אחר הספקות לפסול טבילתה בדבר הקל, כי אין לדבר סוף”.
גם בשו””תים אחרונים אנו מוצאים התייחסות להפרעה בהיבטים שונים.
מקורה של ההפרעה בהפרעות בתפקוד המוח.
הלוקים בהפרעה מודעים לה אך מחמת בושה, יפנו לטיפול רק כעבור שנים רבות. תחילת הסימפטומים מופיעים בד”כ בסביבות גיל 15 ובממוצע לוקח כ- 15 שנה לאבחן. הרבה סבל, צער וייסורים עוברים בינתיים בשנים החשובות להתפתחות האישית.
האבחון קורה פעמים רבות, לאחר שההפרעה פגעה מאד בתפקוד היומיומי.
האבחון פשוט ומבוסס על שאלות מכוונות וענייניות.
ב- 25 שנה האחרונות, חלה התקדמות רבה באיתור ההפרעה המוחית הגורמת לטורדנות הכפייתית. נמצא כי יש הפרעה ביוכימית במוח של הורמון הנקרא סרוטונין.
הטיפול בהפרעה הוא ב- 3 מישורים:
1. טיפול תרופתי.
2. טיפול פסיכולוגי.
3. טיפול התנהגותי.
יעילות הטיפול והשפעתו על התפקוד המוחי מוכחים באמצעות אמצעי הדמיה מוחיים.
לעוסקים בתחום טהרת המשפחה בהיבטיה השונים: הרבנים, מדריכי הכלות והחתנים, בודקות הטהרה והבלניות, כמו גם למשפחה , תפקיד חשוב באיתור הבעיה והפניה לטיפול.
שימו לב:
• האם האשה בודקת מספר פעמים רב?
האם יש חשש לפציעות בנרתיק עקב ריבוי בדיקות?
האם מגיעים לבדיקה ‘עדי קופסא’?
• האם זוג מסוים מפנה שאלות לעיתים קרובות ללא הצדקה?
האם האשה מביעה ספקות האם בדקה? או לא זוכרת האם העד היה תקין?
• האם האשה מתרחצת משך שעות רבות לפני הטבילה?
• האם האשה או בן זוגה מביעים ספקות לא מוצדקות לגבי כשרות הטבילה?
• האם נשאלות שאלות רבות על החציצה, לאחר הטבילה?
• האם נשאלות שאלות לגבי כתמים על בגדים או חפצים שאינם רלוונטים?
• האם הבעל מטריד את אשתו בעניין הטהרה ומעלה ספקות בטהרתה?
על כל אלו להדליק ‘נורה אדומה’ אשר עשויה להצביע על הבעיה, אך תסייע לנפגעים ממנה לקבל עזרה מועילה ולחזור לתפקוד נורמטיבי.
להתייעצות ניתן לפנות למכון ‘חיבה’ – בית חולים מעייני הישועה או למכון ‘שילה’.

ביטויי הפרעה טורדנית-כפייתית במצוות טהרת המשפחה. • מקוה.נט

נכתב על-ידי נחמה שולמן, אחות מוסמכת (M.A), בודקת טהרה, יועצת הלכה.
המאמר מתבסס על הרצאתו של פרופ' יוסף זוהר- מנהל מחלקת פסיכיאטריה בתל השומר,
חבר במושב המנהלים של התעודה האירופאית לחרדה והפרעות אפקטיביות, מייסד הועד הבינלאומי על חרדה והפרעה טורדנית, כנס מכון פועה, טבת תש"ע (ינואר 2010).

טיפול cbt שינה אותי ממש!

מנשא חצי מובנה.
אני אהבתי.
בהצלחה ובשעה טובה!

אוהבת מנשא בד ?
יש מנשא מובנה בד נעים ממש בשם "צמד"
בעבר נמכר באתר המנשאים הישראלי

נוח מאוד בגב, נלבש בקלות, מנשא בד אבל מובנה בלי קשירות

נתנו לי אותו מתנה, אז עכשיו בדיוק מבררת מה הייתה החברה שלו. מובנה בלי קשירות נשמע ממש נח. אני אבדוק. תודה לכל המגיבות

יש תחליף ״מובי פיט״

ממליצה לך לבדוק לגבי מנשא שרון דרור.

ברעיון הוא כמו הקשירה, אותו בד ואותן תנוחות, אבל יש לו לולאות שהופכות אותו לחצי מובנה, ואז זה שניה לקשור. היה לי אותו והיה לי ממש נוח. (אבל ל3 חודשים הראשונים בערך)

חוץ ממנו יש לי ארגו אומני, אני קניתי בעלי אקספרס, השתמשתי עד גיל שנה בערך.. ממש אוהבת אותו.

מהמם, ממש מחזיק טוב, אהבתי מאוד.
קיבלתי אותו, לא יודעת היכן רוכשים...
איזה מרגש, זה מתקרב ממש!!

יש המון סוגי מנשאים נוחים יותר ומאווררים יותר.
אני מאוד אוהבת ארגו, אבל לא מלידה, רק מגיל 4 חודשים בערך.

בכל התקופה של הגזים ושהם רוצים כל הזמן ידיים זה מאוד עוזר לי, דווקא המנשא שהיה לי היה מבד מאוד נושם, מחפשת משהו באותו סגנון

זה מאוד עוזר.
רק שיש מנשאים שלא צריך ללפף אותם סביב הגוף

כדאי לך להציץ בhttps://www.minsaim.co.il/
אתר המנשאים הישראלי

אני השתמשתי בילד הקודם במנשא בד ארוך עד גיל 4 חודשים, וכבר היה לי ממש חם ומעצבן להשתמש בו וגם התחיל להיות כבד, ואז הייתי אצל יועצת מנשאים והיא נתנה לי להתנסות במנשא סיני מתכוונן (מאי טאי), מבד ארוג, של חברת טופה טופ (חברה ישראלית). זה גם עם קשירות וליפופים (ממש לא נורא אחרי שלומדים ומתרגלים) אבל זה יהיה הבדל ממש משמעותי לטובה - הרבה פחות כבד והרבה פחות חם (וגם אפשר על הגב מהשלב הזה אז בכלל זה היה שדרוג. אבל גם על הבטן זה הרגיש הרבה הרבה פחות כבד מהמנשא בד).
היתרון של המנשא הזה הוא גם שהוא מתאים מגיל 0 (ממשקל 3.5 קילו, ומתאים גם לפי הדעות המחמירות יותר כי אין בכלל יישור של הגב) ועד גיל גדול ממש (אני משתמשת עד גיל שנה וחצי בערך בשימוש די תדיר, אחר כך בעיקר לטיולים). יש רמות שונות של איכות בד, הפשוטים יותר פחות עמידים למשקלים גדולים, אבל האיכותיים יותר יכולים לסחוב גם ילד בן 4 אם רק רוצים...
ואני יודעת שיש לחברה הזו גם מנשאים בלי קשירות באותו סגנון (בייבי טופ נראה לי) אבל לא התנסיתי אז לא יודעת להמליץ.

קוראים לו רוולושיין , משהו כזה.
ממש חכם לדעתי זה מנשא בד עם טבעות. לי היה הרבה יותר נח והרבה פחות חם משרון דרור וצמד. מה שכן השתמשתי בו עד בערך חצי שנה כזה, למרות שהוא מוגדר לגיל יותר גדול אני לא יודעת איך הוא בתמיכה במשקלים גבוהים. אבל לתינוקות קטנים הוא מושלם בעיקר קניתי אותו בגלל קלות הלבישה והתמיכה בגב

מנשא רוולושיין גב שחור+אפור

החיסרון שהוא יקר

אם את באזור הדרום יש לי כזה משומש במצב טוב מאוד בעיקרון רציתי למכור אותו

בסוף מצאתי ומזמינה מנשא שכבר היה לי.. קוראים לו מאי טאי מצרפת קישור מאי-טאי ארוג | Topa-Top אולי תהיה עוד מישהי שמתעניינת

זה באמת מנשא מעולה, אני ממש אוהבת אותו! מצטרפת להמלצה...