חייבים לעבוד בשביל לקבל?
תודה! וסליחה על המלא שאלות...
אבל הם רוצים שתעבדי הרבה
ולכן צריך הרבה שעות
אם את מרוויחה טוב, מבחנתם את צריכה פחות עזרה מהם
לגבי עבודה באמת צריך 36 שעות בשביל ההנחה הכי גבוהה,
אבל סטודנטית ברגע שהיא לומדת 24 שעות זכאית להנחה הכי גבוהה, בתנאי שההכנסה היא פחות מ2000 לנפש. אם ההכנסה יותר גבוהה הדרגה יורדת בהתאם להכנסה, אבל אין את העניין של מספר השעות.
ואם אני סטודנטית לתואר שני?
בתואר שני בעיקר חוקרים. פחות לומדים קורסים. השאלה אם זה נחשב עבודה
אבל זה לא תלוי בהכנסה לנפש? כי אני מקבלת מלגה, אז זה יוצא שההכנסה שלנו לא כזאת קטנה




באמת
זה בדיוק קרה לי לפני כמה חודשים, חזרתי הביתה מהבית חולים ופתאום בהנחיתה למציאות. ובכיתי שאין לי מושג איך אני מתפקדת ואין לי כוח אפילו להרים את הגדול. ולא יודעת אם גם אצלך אבל הימים הראשונים עם הגדול היו מאד קשים הרגשתי שהוא כועס עלי כמעט (בראש שלי כמובן. זה פשוט השינויים בשגרה...)
תנשמי עמוק. את רק כמה ימים אחרי לידה.
תקבלי עזרה כמה שיותר מבעלך או ממי שנמצא לידך.
הנה אני 3 חודשים אחרי מרגישה חזקה בריאה ומסוגלת. כבר ממזמן
את גם תרגישי. תני לעצמך זמן לנוח. לא נורא התחושות הקשות - הם יעברו. הם לא אומרות עלייך כלום. באמת שלא.
מצטרפת לכל התגובות שלפניי...
ואת לא אמא רעה בכלל!
את אמא אלופה!

מנסה לעזוראחרונההרבה בריאות, נחת ושמחה מכולם בע"ה.
דבר נוסף- המעבר מילד ראשון לילד שני הוא הכי קשה, לדעתי (ויש לי 5 ילדים כ"י).
עד כדי כל שההפרש בין הראשון לשני היה שנתיים וחצי והיה לי מאוד קשה
ובין השניה לשלישית היה הפרש של שנה!! ולא היה לי כזה קשה כמו המעבר בין הראשון לשני.
תנסי לראות מי יכול לעזור לך. תקבלי בשמחה כל הצעת עזרה שיכולים לתת לך: עזרה בשמירה ומשחק עם הגדול, אוכל, כביסות.
אפילו אם יש לך מישהי שיכולה לשהות איתך בבית או בגינה בשעות שבעלך לא נמצא ואת עם שניהם- זה מקל מאוד.
(אני הייתי הולכת לבית של ההורים שלי בשעות אחה"צ ונמצאת שם עד שבעלי יחזור. זה עזר לי מאוד. אחיות שלי היו שם. גם פינקו והעסיקו את הגדול וגם לשבת איתם סתם ולשוחח וכו')
ותזכרי שזה עובר.
עכשיו את עדיין חלשה ועייפה ואין סדר יום לך ולתינוקת החדשה וכולם "זזו" מהמשבצת שלהם.
ייקח קצת זמן עד שכולם יתרגלו למצב החדש ושיהיה לכם סדר יום נורמלי ותקין ואז הכל יהיה שונה.
כמה שבועות/ חודשים ראשונים ותרגישי הרבה יותר טוב. גם מבחינה נפשית וגם מבחינת התמודדות קלה יותר.
בהצלחה רבה ו- ![]()
המון מזל"ט וכוח!
תמיד בימים הראשונים אחרי הטבילה אני כל כך רגישה שם למטה אחרי יחסים. הכל נפוח, שורף ולפעמים מגרד.. הוא עדין אבל עדיין זה לא עוזר..עוד מישהי חובה את זה?
גיליתי שכרית מגביהה עוזרת.. וכמובן שמן וג'ל
רוצה שזה יהיה טבעי וזורם.. אולי יש משהו אחר שאני אישית יכולה לעשות?
אנסה זאת תודה!
גם אותי זה מגעיל..

ממש לא פשוט מה שאת מתארת
קחי נשימה,
כולנו עוברים עכשיו תקופה קשה עם הקורונה. הגיוני מאוד שאת מרגישה ככה. לחץ, אי וודאות
התינוק שלך עדיין ממש קטן, 9 חודשים זה פחות משנה, תינוק שדורש ממש הרבה.
אם אין מצב רוח
אם את מרגישה שהסיוטים מהלידה עדיין מלווים אותך
אולי תשקלי עיבוד לידה?
אין לי מישהי ספציפית להמליץ, אבל מאחרות שמעתי שזה ממש טוב.
ואולי יבואו חכמות עם עצות נוספות
מאחלת לך כל הטוב שבעולם![]()
את גיבורה שהנקת ומניקה עד עכשיו למרות כל הקשיים
לפני כשבועיים לקחתי ציטוטק. עובר מתאים לשבוע 6+3.
המנה הראשונה נראה שעבדה כמו שצריך (דימומים כבדים, הרבה קרישי דם גדולים וכו'). הייתי בטוחה שזה מאחוריי.
לפני כמה ימים הייתה לי ביקורת אולטראסאונד והרופאה אמרה שאין שק הריון וכו', אבל שהיא עוד רואה משהו שנראה כמו קרישי דם ברחם. ואז הסתכלה בצוואר הרחם וראתה גם שם קרישי דם.
היא נתנה לי מנה שניה של ציטוטק כדי שתוציא הכל.
המנה השניה לא עבדה. היו לי התכווציות, אבל לא יצא ממני כלום. לא היה שום דימום.
הרופאה רוצה שאחזור בעוד כמה ימים לביקורת ומבחינתה אם שום דבר לא השתנה אני צריכה לעשות גרידה.
אני ממש ממש לא רוצה גרידה. מפחיד אותי נורא. אני דואגת מההרדמה, דואגת מסיבוכים, דואגת לפוריות העתידית שלי. ממש רוצה להמנע מזה עד כמה שאפשר.
אני מעדיפה לחכות למחזור, אבל היא מפחידה אותי שיכול להתפתח זיהום שיסכן את הרחם שלי (ואת החיים שלי) ושאי אפשר לחכות למחזור כי אולי הוא בכלל לא יגיע אם יש עדיין שאריות ברחם.
בינתיים הדימום שהיה פסק.
מרגיש לי כאילו הכל בסדר, אני לא מבינה למה היא לוחצת לגרידה ומפחדת שאני אגיע לשם השבוע והיא תראה כאילו את אותו המצב ותלחץ לגרידה שוב (ובגלל הקורונה אני אהיה שם בלי בעלי ומפחדת שהיא ממש תלחץ עליי).
בהרגשה שלי הכל בסדר, אין דימומים ואני מרגישה טוב. אולי יש עוד קצת שאריות ברחם, אני לא פוסלת, אבל הייתי מעדיפה לחכות למחזור ולראות מה קורה אח"כ.
מצד שני, ברור שעדיף גרידה מאשר חו"ח זיהום ברחם שיוביל (במקרה החמור) לאובדן הרחם או אפילו ליותר מזה...
אשמח לעצות. אציין עוד שאני גרה בחו"ל אז אולי הנהלים כאן שונים מאשר בארץ.
תודה רבה לכל מי שקראה.
אבל מציעה לך לברר איכשהו על אופציה של שאיבת השאריות. בארץ יש רופאה בשם ד"ר נילי ינאי שעושה זאת.
זו פרוצדורה מהירה, כמעט לא כואבת ויעילה, בלי הרדמה בכלל.
בשורות טובות...
אבל גם בגרידה יש חלק של שאיבה, לא? אז מה ההבדל?
למיטב הבנתי בגרידה דבר ראשון מחדירים צינור שדרכו שואבים את תוכן הרחם, ורק אז מגיעה הפעולה של הגרידה (שהיא ממש מלחיצה אותי).
אז מה שהרופאה הזו עושה זה את אותו תהליך של שאיבה אבל רק אותו? בלי הגרידה?
אבל בשאיבה הזו מכניסים ספקולום, ואז שואבים - לא יודעת באמצעות איזה מכשיר.
ממליצה לך לבדוק בחו"ל על הפעולה הזו היא יחסית פשוטה
הבת שלי בגיל חמישה חודשים שקלה 6.200 שזה בערך אותו דבר. תלוי כמובן מה הגובה אבל לא הייתי ממהרת לתת
ובכלל אם זה בטווח לא אמורה להיות בעיה
אז היינו בקופת חולים,
מסתבר שעשיתי בדיקות לפני שנה וקצת (לפני שהתחתנו) והמטען הגנטי לא משתנה,
ואני ספרדיה והוא אשכנזי אז סה"כ ב"ה זה בסדר ואין צורך לעשות עוד בדיקות שיש בסל.
השאלה-מישהו באמת עושה בדיקות נוספות מעבר לסל הבריאות בתשלום? יש מליון ואחת בדיקות בתשלום ואין לי מושג אפילו איך להתחיל עם זה.
האם הכרחי?
תודה
שכל הסיפור הזה של קרישיות יתר,יש המון אמירות סותרות בין הרופאים. היו רופאים שאמרו לי שאסור לי להביא ילדים,כי זה מסכן אותי והיו כאלה שאמרו שאני רק צריכה מדלל דם
היו לי הרבה הפלות והיו לי הריונות תקינים בלי שום מדלל דם.
שנים חייתי עם רגשות אשמה,בסוף הבנתי שאין מה,עשיתי מה שביכולתי ויכולים לקרות כאלה דברים.בכלל לא בטוח שזה בגלל הקרישיות,יש כ"כ הרבה סיבות שבגללן יכול לקרות הפלה
אל תקחי ללב
לי יש תקופות ארוכות של נידודי שינה
עכשיו אני בתקופה כזו
זה התחיל בלידה הראשונה,
הדבר שהכי גרוע לעשות,זה להיכנס לפחדים האלה,כי כשאני נכנסת לזה הם מפריעים לי להירדם.
לא קרה לי שום דבר רע מחוסר שינה מידי פעם,הבן אדם שמת בגלל ששיחק 48,זה בגלל שלא זז,ומה שקורה בד"כ זה "פקקת".
זה ממש לא רק מחוסר שינה.
פשוט להיות רגועה,לא לתת לפחדים להשתלט עליך,להסביר לעצמך שלא יקרה כלום אם לא תשני (אני עדות לכך), גם אני הלכתי לרופאים וזה לא עזר. עד שלמדתי מה קורה לי לבד,והשלמתי עם זה
ככל שהשלמתי עם המצב,נרדמתי יותר בקלות.
לאט לאט תלמדי את הגוף שלך,מה עוזר לך להירדם.
לי עוזר לחשוב על דברים משמחים,לדמיין דברים טובים שיקרו לי בעתיד וכו וכו,ותוך כדי אני נרדמת.
בהצלחה
יש המון אנשים בעיקר מבוגרים עם קשיי הירדמות קשים,מכירה מקרוב
והם במצוקה,אבל הם חיים ב"ה
את הורמון השינה- מלטונין, בצורה טבעית.
פעם רופא המליץ לי לתת לילד שהיו לו קשיי הרדמות,
טען שמכיוון וזה טבעי זה לא ממכר...
אם תרצי אבדוק לך היכן קונים....
בהצלחה רבה
שתוכלי לישון, להרגע קצת ולשבור את מעגל האימים....
לפני כשנה וחצי נולד לי תאומות ב"ה
מאז לא ישנתי יותר משעה (!!!) ברצף.
בחרתי להניק אותן גם בלילות וזה אומר שאני כמעט ולא ישנה בלילות
וב"ה אני בחיים!!!!
שמחה ומאושרת
והולכת לעבודה
ומגדלת עוד כמה ילדים חוץ מהן....
![]()
אני יודעת שאני בעייתית....
ושותה קפה עם משהו מתוק...
ברור. מסכימה אתכן שחוסר שינה הוא לא טוב ומשפיע
גם עלי זה משפיע...אני לא מלאך!!!
מה שכן מאז הלידה שלהן אני מלאה אדרנלין שלא היה קיים אצלי בד"כ....
וגם כשכבר יש לי כמה שעות מנוחה בצהריים- הגוף שלי מתקשה להרפות ולהירדם.
אז אני מבינה אותה מאד!
היא נורא רצתה לדעת אם אפשר להמשיך לחיות ככה- אז כן.
ברור שאם זה כ"כ משפיע עליה לרעה היא חייבת לשבור את המעגל הנוראי הזה.
לכן גם המלצתי לה על תוספת מלטונין טבעי.
כדאי לברר על רופא כזה.. או שבוע לבקש אישור מחלה מרופא נשים ושבוע מרופא משפחה.. כך עד הלידה
אנונימי לא? איך אפשר לזהות מי זה?
יש תרופה שבד"כ נותנים אם מקיאים ממש הרבה
אבל את לא באישפוז אז אני לא יודעת
זה נשמע לי בסדר (לא מוסמכת לענות, עונה רק מנסיוני האישי).
גם אני מקיאה אחרי הרדמה מלאה.