ולמה?
יש לי הפרעת אכילה, אני מטופלת אצל פסיכולוגית ודיאטנית , ואין לי מפגשים או זקוקה למפגשים עם פסיכאטר ב"ה כי המצב שלי הוא ממש קל.
לפני מספר חודשים התקשרו אלי מחברת ביטוח.
שאלו שאלות ומכיון שאני אדם ישר כסרגל אמרתי שיש לי הפרעת אכילה.
הם נעלמו.
אחרי חודש טילפנתי אליהם מה קורה.
ענה לי הסוכן כך:
את לוקחת תרופות פסיכיאטריות או משהו כזה לא יודע בדיוק, וחברת הביטוח אמממממ...לא ככ רוצה להתעסק איתך.
הסברתי לו שמעולם לא לקחתי תרופות ומהיכן שאב את הידע הכוזב הזה, ובנוסף הצעתי לו להכנס לתיק הרפואי שלי (חלק מהנקודות הם שאני מאשרת להם להכנס לתיק הרפואי שלי).
התחיל להתגמגם ואמר לי אל תתפסי אותי במילה, (כן ? אחרי שאתה מדבר דברי הבל פוגעים ככ , והחברה לא רוצה להתעסק איתי בגלל זה , לא אתפוס אותך במילה???)
אמר שבודק שוב, חזר אלי ואמר טעיתי נכון, אבל אמרת שיש לך הפרעת אכילה, עניתי לו נכון, אבל במצב שלא מסכן חיים ולא מפריע להמשיך במצב נורמלי לחלוטין בחיים, ובכלל היום אני לגמרי בהבראה.
אמר לי תביאי אישור מהפסיכולוגית.
בושה עצומה הציפה אותי! ! !
אני צריכה להוכיח שאני בסדר? שאני נורמלית? שאני לא משוגעת?????
אז כן.
עד שסוף סוף אחרי שנתיים בהפרעת אכילה ובטיפול הפסקתי להתבייש בזה
הוא גרם לי לחזור ולהתבייש במי שאני.
אז יגידו כל החכמים זה שלו, לא שלך. בחירה שלך להפגע וכ"ו...
נכון שזה שלו, אבל עכשיו יחפרו לי בנושא הזה כל הזמן ותמיד אצטרך להוכיח שאני "נורמלית" למרות שאין לי מושג מה זה פסיכיאטר או תרופות, ותמיד "יפחדו" להתעסק איתי. כי .......
הפסיכולוגית נתנה לי את המכתב וזה אכשהו הסתדר.
אבל הפגיעה, החתך, הדקירה. היתה כואבת מידי.
והציפה את הבושה שוב.
