פורום הריון ולידה (עמוד 2787)

לא כיף בכלל!

ההתלבטות הזאת אם נוסעים או לא ..

זה מתיש נפשית...

באלי ללדת, באלי להיות בלי בחילות ולישון טוב!

אלו 3 השאיפות של חיי כרגע!

אצלי בהערכת משקל האחרונה לפני שבוע העובר היה עוד קטן 2.200

לכן אני אומרת לעצמי שאולי עדיף שזה לא יהיה עכשו כדי שהוא יוולד קצת יותר גדול.

לא יודעת מה הגודל של העובר שלך..רק נתתי נקודה למחשבה

שבעז"ה יעבור בקלות ובידיים מלאות!

אז דןןקא סבבה לי ללדת לפני התאריך

לק"י

אני בסוף תשיעי, יש לילות שאני ישנה לא טוב (וגם הילדים לפעמים מעירים אותי). אבל ממש לא בונה על לישון טוב אחרי הלידה......

ולקום מבחילות ולרוץ להקיא...

לק"י

אבל לפחות אין בחילות והקאות.

לא מאמינה שהגענו לזה. היו ימים שחשבתי שזה הסוף שלי. היפרמיסטיות יבינו...

לא 100% סדיר ובא בגלים, אלא תמיד כואב פשוט

שעות עבודה

עובדים מהבית לא אומר שאין עם מי לדבר

אני עובדת מכל מקום בו אני נמצאת ובעלי כנ"ל

ואם אפשר להשיג נייד אז אמורים לנסות גם בו, לא?

והמספר השני כל הזמן אמר שאנחנו ראשונים בתור אז חיכינו .... לפחות תגידו אין מענה או משהו!

הכי מרגיזים אלו שאין דרך לפנות אליהם חוץ מהטלפון, וגם בו את יכולה לחכות שעות על הקו, וכלום

 

בהריון ראשון ושליה קדמית
שבוע 24 ומרגישה עדיין ממש תנועות עדינות ולא כל היום
נראלי שזה ממש משתנה בין הריון להריון
ויש כאלה עם שליה קדמית שמרגישות מוקדם
נראלי שאין לך מה להילחץ
למרות שמבינה את הצורך באות חיים

אפשר לפרט יותר ?

סיכוי גדול שהיה גם ביוץ ויהיה ביוץ נוסף אבל ההנקה יכולה לגרום לשינויים גם בהורמונים אחרים כמו פרגסטרון ולגרום שלא יהיה הריון למרות שיש ביוץ

השאלה אם הוא חלש בגלל ההנקה

אחרי לידה זה לא כמו לפני. יש שינויים באורך המחזורים. יכול להיות שאורך המחזור לך השתנה. והוא יותר מ30 יום.
2. לפעמים בהנקה אין ביוץ. ויש דימומים. אבל זה לא מחייב כלום.

היה לי כל כך כיף שכל זה מתרוצץ לידי ולא בתוכי
שהגוף שלי חזר להיות שלי.
לא אוהבת את ההריון.
כן נהנית בתוכו להרגיש תנועות ולקבל ד"שים קטנים
אבל זה רק אמצעי כדי לחבק את היצור הקטן הזה בחוץ.
אבל עם העקרון של השיר הזדהיתי. מהצד ההפוך.
של היה ונגמר וזו מן הרגשה אחרת

ברור שכל ההריון הוא אמצעי למטרה ובכל זאת מן געגוע לזמן הזה שהגוף שלי ייצר חיים. כאילו לקחו מתוכי חלק שהיה בו 9 חודשים...

כאילו תמיד יש את ההתרגשות של לבוא לאולטרסאונד ולפגוש את העוברציק

ופתאום את נכנסת ושום יצור קטן לא זז לך שם, וזה כבר לא מרגש  חח קטע לשמוע את זה מעוד משהי

 

שבימים הראשונים אחרי הלידה הייתי נבהלת מזה שאני לא מרגישה תנועות 😅

כשהגעתי לעשות אולטרסאונד אחרי מחזור שהגיע אחרי הפלה
היה כ"כ מוזר לא לראות שם כלום
אחרי שכבר הגעתי לחודש שלישי
ופתאום זה הפסיק
כתבת מקסים!

בעקבות חשש לזיהום (שב"ה לא היה) עשו לי אולטרסאונד *4 ימים* אחרי הלידה.
בדיוק כמו שתיארת הרופא ממש התלהב שהכל נקי וריק.
ואני, עם כל הלחץ מהזיהום, כל כך התבאסתי לשמוע כזה משפט..

תודה שהבנתן אותי

שקפת אותו בשחור ולבן
נתת לשמוע את הדופק
מסרת דש בקטן.
היום נפגשנו שוב
והמסך היה ריק ומשמים
לא עוד ידיים רגליים
לא עוד תנועות לצדדים
הרופא התלהב והחמיא לי
וואו הכל נקי זה מדהים
ושמחתי אך ביחד הרגשתי
את החוסר הזה מבפנים
שמחתי שהכל מאחורי
כי לא היה טעם שישאר בתוכי
שמחתי על הזדמנות חדשה
ועל כאב שאולי יתרפא מליבי
שמחתי שכך זה נגמר
כי יש עוד דרכים לצערי
כאבתי שחשתי הקלה
כששמעתי שהכל נקי..
לא כך דמיינתי את סוף המסע
ברחת מבין עולמי

כמובן שאני מושפעת ממצבי אני..

חיבוק גדול גדול!! הוספתי בסוף השיר את ההתנצלות כי ידעתי שיש לו קונוטציה שלילית.. מאחלת לך בקרוב כאב כמו בשיר שאני מתארת. שלא תדעי יותר כאב גדול יותר!

גם אני כתבתי פעם שיר על התחושה הזו

יש משהו מדהים במלאות הזו - כמה שהיא כבדה וכואבת ומלחיצה לפעמים - שממלא גם את הנפש בחיים... וכן, זה גם סוג של אובדן. אובדן מבורך, תודה לה'! אבל אובדן... (בסוף התנסחתי אף יותר קיצוני ממך...)

לא חולקת על רגשותייך
אבל צורת ההתנסחות באמת לא במקום
לדעתי לפחות

התכוונתי לומר שאובדן זה לאו דווקא משהו טרגי. גם נישואין, למשל - זה אובדן הרווקות, וזה הרי אחד הדברים המשמחים בחיים...

אבל כיוון שהמילה אובדן מושאלת לשימוש העצוב שלה, אז באמת לא נכון שהשתמשתי בה...

בכל אופן - התכוונתי נטו להביע את הזדהותי עם הפותחת.

בתור אחת שראתה us עם עובר ואחכ us ריק, והידיים לא היו מלאות. פעמיים.

שוב, כתבתי רק כדי להזדהות עם הפותחת. (ומתוך נקודת הנחה שמדובר בפורום היריון ולידה).

נשים שעברו הפלה בחייהן..

וזה בסדר, מקבלת את ההתנצלות

(בשלב מוקדם, ולא בהיריון שחיכינו לו מאוד - אז אני לא משווה לנשים אחרות שעברו הפלה...)

שמחה שקיבלת את ההתנצלות. באמת שלא הייתה לי מטרה להכאיב

אך לא כל הריון מסתיים בלידה
לא כל "פס זה פס"
ולא כל דופק ממשיך לנצח.
יש נשים שבשבילן בדיקה חיובית לא מבטיחה כלום, כלום. גם לא התלמ.
אני שמחה בשבילך שלא חווית ומאחלת לך רק בשורות טובות🙏

טומאה באה במקום של העדר חיים ואבדן.

זה מסביר יפה למה אנחנו נטמאות בלידה: אמנם הבאנו חיים חדשים לעולם אבל בתוכנו אנו חוות אבדן של החיים שהיו שם..

מדהים בעיניי שהתורה נותנת מקום גם בתוך כל השמחה של הולדת הילד למקום של הכאב של האבדן של האמא ע"י הלכות טומרה וטהרה..

סתם מחשבה שלי... נראה לכן?

הרי כל וסת היא אובדן חיים. גם בלידה, אף שב"ה יש תינוק ויש חיים - הם כבר לא בתוך גוף האישה, ולכן היא מדממת את הדם, שהוא כידוע הנפש...

לכן טומאת יולדת בת היא כפול מטומאת יולדת בן
כי היא כביכול מאבדת גם את פוטנציאל ההולדה של הבת...

-זה לא להלכה כמובן, מבחינת טהרה אחרי לידה -

תוך כדי שאני קוראת את השרשור חשבתי על זה.. ואז הגעתי למה שכתבת..
מדויק!

ומוסיפה שבערך חודש אחרי הלידה של הראשון הסתובבתי ברחוב וקינאתי ממש בנשים בהריון.
ותהיתי מה נסגר איתי

לי זה קרה כבר אחרי כמה ימים...

עוד שיצאתי מהחדר לידה אמרתי עכשיו אני רוצה עוד אחד...עכשיו.
חחח ב"ה חוויה מהממת
בתור אחת שראתה 9 חודשים חיים קיימים בועטים בה ,ופתאום דקה לפני המשוער הלב הםסיק לפעום💔
זה עוצמתי, מטורף, ומהמם לעבור היריון שלם ולצאת בידיים מלאות ב"ה....

הוצאתי מיד כי לא היה לי כוח למשוך את זה, העדפתי שנאסר וזהו
נראלי לא עוזר לך
החלטות טובות

אני שןנאת להיות במצב של כתמים, אז גם מוציאה כבר...
נ.ב. זה קבוע אצלי שלא סוחב יותר מ7.5 שבועות, אז מוציאה קודם פשוט.
ואם כבר מנצלת לשאלת נוברינג נוספת- אם השארתי את הטבעת הראשונה בפנים ל4 שבועות ועוד כמה שעות ורק אז החלפתי טבעת, האם עדיין מגן?

הכתמים לא עוברים רק מתגברים, כדאי לך להוציא ככה תוכלי להיות מותרת יותר מהר.

למקווה בכל מקרה תצטרכי ללכת, ותקחי בחשבון שיש לך לחכות עוד כמה ימים עד שהמחזור יגיע

לנו זה היה מאוווד קשה להיות שבוע וחצי ביחד בלי לקיים יחסים, ואז להיות אסורים עוד שבועיים...

בהצלחה 

אבל זה מאד אישי, כל אחת עם מה שטוב לה

הכתמים ממשיכים בינתיים...

באסה, אבל באמת הכי חכם זה כבר לקבל מחזור ולא למרוח את זה

 

 

אכן הוצאתי...

שוני משמעותי בהריון שלישי לעומת הקודמים.
הייתי הרבה יותר כבדה ומותשת

בכל הריון יש ילד אחר עם מאפיינים שונים, ולכן גם ההריון עצמו שונה.

לאמא שלי יש 10 ילדים והיא תמיד אומרת שכל הריון הוא סיפור שונה לגמרי.

ואין ספק - אנחנו מאוד שונים

אין מה להילחץ,

תהני מהרגעים של הציפייה לפני הלידה,

תנוחי ותתפנקי!

שיהיה בשעה טובה.

ידיים מלאות בעז"ה!!

פשוט יש בי רצון להספיק הרבה דברים,

להכין אוכל ולהקפיא לפני הלידה ועוד..

ובפועל אני בכלל לא עושה את זה.

אוי אני אקח לי כל פעם משהו אחד שלא יעמיס עלי.

זה סלט עם שמן זית (בלי מלח ולימון!)

והרבה הרבה פירות!

הם מלאים בסוכר ובמים וממש מעוררים...

 

עם יש לך דברים שצריך לעשות לפני הלידה,

תעשי לך רשימה וכל יום תיגשי למטלה אחרת.

אל תעמיסי על עצמך יותר מידי.

הגוף זקוק למנוחה,

תתני לו את מה שהוא צריך.

 

והכי חשוב - תסלחי לעצמך!

את לא תמיד צריכה להיות 100% 

רק מתחילה שביעי... וכבר חודש מרגישה כזו בטטה, חייבת לנוח צהריים, התקשויות (גם כאלה שקצת מכאיבות) בכייף כבר מחודש חמישי, ובקושי עושה דברים בבית...
גם הריון שלישי ב"ה, אז אולי באמת יש משהו במספר הסגולי הזה 🤔

גם אני בהריון שלישי וממזמן כבר מרגישה בטטה לגמרי..
לא מסוגלת לעשות כמעט כלום ומתעייפת מהר מידי...

לפעמים הם ממש כואבים שאני כבר רוצה ללדת..

מה זה יכול להיות כך תקופה עכשו של צירים עד הלידה?

בצפת יש הרבה עם נטיה חסידית, זה יתאים?

אני מכירה את עדי 0546753575, שהיא מדהימה ממש! אם היא לא תוכל בעצמה, אולי היא תוכל לתת לך מספר אחר...

ואז לטבול עד פס מסומן כלשהו במשך 10 שניות. ואז לחכות (בדכ עד 10 דק).

את השתן הראשון של הבוקר את עושה בתוך כוס,

אח"כ את טובלת את הקצה עד הקו המסומן.

את מחכה 2 דקות.

אם יש פס אחד את לא בהריון,

אם יש 2 פסים (אפילו אחד חלש) את בהריון.

בהצלחה!

מרגישה תנועות( גם אם זה לא נכון)ואת רוצה להיבדק. בדוק יכניסו אותך בין התורים. כך היה אצלי.
בהצלחה, הריון תקין וקל בע"ה 🙂

לא יודעת מה לעשות.. אני בשלב הזה הרגשתי כבר תנועות.. 🤷

אבל נראלי שאפשר ללכת למרכז בריאות האישה.. זה לוקח זמן כי בלי תור, אבל נראלי שווה את השקט הנפשי...

והיא מביאה לי הפניה לאולטראסאונד(זה טכנאית עושה לא רופא)

במרפאה או במרכז לבריאות האישה (ככה זה במכבי לפחות, לא יודעת בקופת חולים אחרת)

לק"י

לפעמים במרכז בריאות האשה יש עומס, כי מגיעות לשם נשים עם מקרי חירום.
אז לטובתך ולטובת הכלל עדיף להגיע עם תור מסודר.

האמת שהוא לא ממש שש לתת לי אותה,

אבל אמרתי לו שזה ירגיע אותי נפשית - והוא נתן..

 

כעת רק נותר לקבוע תור.

 

תודה לכן על הרעיון!

כבר חשבתי לסוע באיזה לילה למוקד נשים..

 

אבל יותר כיף שזה בצורה מסודרת ו'רגילה'.

 

בעז"ה מקווה לחזור לעדכן

להגיד שאת לא בטוחה שמרגישה תנועות ולבקש להיבדק....

בהצלחה!

1. יכול להיות שזה ריפלוקס. תנסי לשים אותו בתנוחת ישיבה לפחות 20 דק' אחרי האוכל(סלקל/טרמפולינה)

2. יש לפעמים אצל תינוקות מעין חסימת מעיים ואז כל האוכל עולה בחזרה. זה דבר שמצריך ניתוח.

 

אם זה לא עובר תוך מספר ימים שאת מנסה בישיבה לאחר האוכל, מומלץ ללכת לבדוק...

 

בקשר לקור-חום תלבישי אותו כמה שכבות...

 

מלא מזל טוב!!!!

בכל זאת הוא כבר עקף את המשקל לידה שלו ככה שמשו בכל זאת נכנס...

 

לגבי הריפלוקס- הוא מתלונן גם הרבה אחרי שהוא מסיים את הפליטות זה קשור?

ו

החסימת מעיים מתפתחת בערך בגיל שבועיים.

אבל המאפיין של זה זה פליטה בקשת...

אז אם הוא לא פולט ככה אז זה לא זה. אם כן- מומלץ לבדוק...

הפסקתי לאכול כולל חלב בקפה. ממש כלום. ואחרי שבוע כמעט נעלמו הפליטות שלה לגמרי

חחחח אשרייך!

לא הבנתי לרגע...

איך את מצליחה בלי קפה?

הלוואי עלי!

הפסקתי לצרוך מוצרי חלב לגמרי ונעלם.
ראיתי שיפור אחרי שבוע..

כן כן אני מהמוזרות האלה שלא שותות קפה

ובכללי אני לא אוהבת מוצרי חלב..

אז אנסה להפסיק עם הגבינה צהובה אולי זה יעזור...

תודה

 

 

ותנסי להפסיק אבל אצלי גם כשהפסקתי וגם כשאכלתי היה אותו דבר.
אז לא ראיתי צורך לא לאכול

ילדתי פעמיים בשיא הקיץ והייתי יושבת ומניקה תחת למזן וישנה מתחת למזן ולא יכולתי בלי מזגן (ועדיין נטפתי )

ועם אחד מהילדים חזרתי מצונן הביתה כבר מבית יולדות.

 

תלבישי אותו ארוך וגם כשאת מניקה- תכסי אותו עם שמיכה וגם את האוזניים.... אין ברירה...

 

אני הייתי משכיבה אותם בהתחלה בעגלת אמבטיה ומכסה עם גגון בצורה הפוכה למזגן. 

כך שהמזגן לא יהיה ישיר אליהם...

 

ומתי שיש לך אפשרות- תוציאי אותו קצת לבחוץ. לשמש. כדי ליבש את הנזלת.

(כמובן שלא באופן ישיר מתחת לשמש)

 

בהצלחה

גידול קל והרבה בריאות ונחת

תמיד יש לי מצפון על זה שאני לי "מוסרת את נפשי" בשביל זה..

ושמה את עצמי לפני הילד..

אבל אני פשוט לט מסוגלת שם לי!הופכת לפקעת עצבים

 

 

כמובן שעושה את כל מה שכתבת כדי להגן עליו אבל מסתבר שזה לא מספיק..

אבל אצא איתו יותר החוצה.. תודה

 

אני העברתי את סוף ההריון בקיץ ובערתי מחום (גם עכשיו ב"ה, שליש אחרון וצריכה ללדת בשיא הקיץ).

חשבתי שאחרי הלידות ה"בעירה" תירגע ולא יהיה לי כזה חם...

אבל גם אחרי הלידה בערתי מחום. הייתי יושבת מתחת למזגן ונוטפת מים.

כנראה בגלל ההנקה...

ואת צודקת בהחלט. כשמאוד מאוד חם ונוטפים מרוב חום- הופכים לפקעת עצבים.

 

שנהיה בריאים

היה לי אחד כזה והיה סיוט בסוף....

 

בהצלחה!!

הריון שלישי שלי שאני "סחובת" את הסוף שלו בקיץ ויולדת בשיא הקיץ...

גם קשה לסחוב בשיא החום

וגם קשה ללדת בעיצומו של החופש הגדול כשכל הילדים בבית.

 

ה' יעזור.

 

(אבל זה עדיין פחות קשה לי מללדת בשיא החורף 

ילדתי פעמיים גם בשיא החורף והיה קשה יותר...

לדאוג לחימום כל הזמן ומליון שכבות והצטננויות יותר מעצבנות מהקיץ ואי אפשר לצאת מהבית ועוד)

 

תודה לה' על הכל!!

כן זה ביזבוז חשמל אבל זה יוצר תחושה נעימה בלי הקפאה ממש
אין לך אפשרות להשאיר חדר אחד בלי מזגן ושהוא ישהה שם?

לי גם שחלות פוליצ',ונקלטתי על החודש הראשון שלקחתי

איך משיגים ומה המינון??

הוא חזק יותר מכמוסות

אין לי המלצה ספציפית

היו פה הרבה שרשורים על זה,תחפשי

טיפות שיח אברהם.
ממליצה להתייעץ עם אנשים מקצוע מתחום הרפואה הטבעית וצמחים על המינון, גם דברים טבעיים יכולים להיות חזקים מידי או מסוכנים לגוף במינונים לא נכונים.

תמיד מקנאה בילד הזה
שקם מוקדם בבוקר ולא רוצה להישאר במיטה.

בעזרת ה'

קבעו לי בשתים עשרה נראה לי. בפועל נכנסתי בשלוש. היה סיוט
אבל גם בערב תצטרכי לצום כל היום

רוב הרופאים הבכירים נמצאים במשמרות בוקר,
בערב פחות...

וגם ניתוח מתוכנן סיכוי גבוה שנדחה לפעמים שעה שעתיים ואז במקום בערב תיכנסי בלילה... הציפיה יותר קשה, וגם כאן הצום לא נעים

אני האמת לא סבלתי כמעט מהצום, רוב היום לפני הניתוח נחתי במחלקת נשים ולא הוצאתי אנרגיה בשביל לא להיות רעבה (סיימתי ספר תהילים)

לי היה תור ל15:00 ונכנסתי רק ב17:00 כי נכנסו לפני שני ניתוחי חירום...

למה לצלצל? את לא אמורה להגיע לטרום ניתוח? לעשות בדיקות דם וכד'?

קבעו לי לבוקר... היה עיכוב קל יחסית.

בע"ה בהצלחה גבוהה!

לא נראה לי שיש אפשרות בערב.
כדאי לך רק ביום כי הרופאים המומחים נמצאים ביום והמתמחים בלילה. כלל, כמה שאפשר להגיע לביה"ח בשעות היום, עדיף כך.
בהצלחה, שיהיה בקלות ובבריאות!

לא משנה שקבעו לי בשש, משמונה בבוקר צום.
תנסי לקבוע הכי מוקדם לדעתי

כי את צריכה להיות בצום למשך כל היום , כשנקבע לשעות הבוקר הצום הוא על זמן שאת גם ככה ישנה אז יותר קל .
אני דווקא התעקשתי להיות ראשונה שנכנסת לניתוח באותו יום ואכן ככה היה הגעתי ב7 לכל ההכנות לפני ונכנסתי לחדר ניתוח ברבע ל8 בערך שיכינו אותי ויעשו את ההרדמה . הילדים היו בחוץ כבר ב8:39 ו8:40 🙌

כרגע הוא כנראה בשלב הסיבובים. אבל את לא משכיבה אותו בעריסה לרוחב. וכשהוא ישן הוא ישן לאורך. לא לרוחב.

ב. השמועה אומרת שלא כדי את היותר גדולים. כי זה פחות טוב לשיניים.

ג. כשהתינוק מתיישב. אלא אם זה כסא עם אפשרות שכיבה.

עדיף לשיניים קטן. אבל 0-3 לרוב הפלסטיק מסביב מאוד קטן. יכול להתקע בפה. בקיצור ממליצה על 0-6.

להחליף לגודל הגדול יותר כשהשוני הוא רק בפטמה
שימי לב שבחלק מהמוצצים ל0-3 גם המסגרת קטנה ואז זה יכול להיות מסוכן

מה זה כסא תינוק? ברכב? לאוכל?

אם יש לך כיסא שנשען אחורה אפשר כבר בשלב מוקדם , 6 5- חודשים ככה, לקשור ולהאכיל במנח חצי שוכב

לי יש כיסא רק במנח ישיבה

חושבת שמגיל 8 חודשים בערך הושבתי שם כמובן תינוק קשור ובהשגחה

תלוי ממש ביציבות של התינוק ואם הוא יודע לשבת הכי טוב

אני הושבתי גם תינוקות שלא ידעו לשבת

 

 

וככה אפשר להוציא מהחדר לסלון וחזרה

רק שהאורך הוא רק מטר ויהיה צריך להעביר למיטת מעבר מוקדם יותר 

 

אבל גם תלוי במבנה הבית, אצלנו יצא טוב שהמסדרון רחב יחסית באזור היציאה מהחדר שאז אפשר להוציא את המיטה ולסובב כדי להעביר לסלון

יכולה להגיד לך שלהורים שלי יש לול של 90 ס"מ, והבן שלי יחסית נמוך בן כמעט שנתיים ומתחיל להיות לו קצת צפוף שם. הוא עדיין נכנס לכל אורכו אבל לא מעבר.
לעומת זאת המיטה בבית היא של 130 כזו ובה הוא נכנס ויש לו עוד מקום בשפע, ויש לי אח שישן במיטה כזו עד גיל 3+

לגבי מוצץ- אורטודנטית הכי בריא 0-6. הסיבה היחידה להחליף זה אם הילד לא מרוצה-שמעתי על ילדים שהיה להם יותר נוח ה6-12. אבל בגדול יותר קטן יותר טוב.

כסא אוכל- מגיל שיושבים. זה משתנה לפי הילד אבל לא לפני 7-9 חודשים לדעתי.

סטריליות.
לגבי הכסא אוכל-מקובל כשהתינוק יושב יציב בכוחות עצמו. אנחנו חיכינו עם זה קצת, ורק בסביבות 7 חודשים הושבנו על כסא, אפילו שהתיישב לפני.
בהצלחה🙂

מבחינת סטריליות

מבחינת בטיחות רוב המוצצים לא קטנים מידי בפלסטיק. אם זה סוג שכן אז זה אחרת.

ראינו שיש אופציה של מיטת תינוק שדופן אחת יכולה להתקצר ואז המיטה משמשת גם כמיטת מעבר.
ההבדל בין הגדלים של המיטת תינוק הזו למיטת מעבר סטנדרטית זה בערך 3 סמ' לאורך ולרוחב (לא קריטי..).

השאלה האם מישהי מכירה את האופציה הזו ויודעת האם זה באמת יעיל גם כמיטת מעבר עד גיל 6 (?! או הגיל בו עוברים למיטה הבאה בתור..)
כי אם לא באמת, אז מיטת תינוק רגילה כבר זולה יותר..

תודה!
אתן עוזרות ממש עם התשובות ואני קוראת את כולן גם אם לא מגיבה

אם צפויים בע"ה ילדים נוספים שיאכלסו את מיטת התינוק ממילא תצטרכו לגדול מיטה אחרת..

כל הפתרונות הסוג הזה טובים כשזה ילד יחיד או רווחים ממש גדולים בין הילדים..

הולך לישון בין שבע וחצי לשמונה בערב.

 

מה, יכול להיות שזה מוקדם לו? הוא רק בן 3..

שנ"צ בגיל הזה הרבה פעמים משבשת את השנת לילה.
בגיל הזה לאט לאט הם מוותרים על השנ"צ. יש ילדים שכן צריכים. אבל הרבה לא.

תנסי ערב אחד להשכיב אותו בסביבות 21:00 ותראי אם זה עוזר.

הילדים שלי בגיל הזה שישנו בצהרים נרדמו לא לפני 21:30 במקרה הטוב! ומגיע גם לעשר וחצי- 11 לפעמים.....

לא היה נרדם לפני 10 בלילה, כשהיה בן שלוש ולא ישן צהרים היה הולך לישון ב8. יש ילדים שצריכים פחות שעות שינה

אצלי בנתונים האלה - לא היה צה לדבר לפני 9:30...
היה ממש קשה ככה😶

וואלה שלי אחד מהם בשלב הזה היה הולך לישון בעשר אחת עשרה. עד שנגמר המעון והשנ''צ. לעומתו השניה הייתה צריכה את השינה ופחות פגע בלילה. תלוי ילד

סיוט. עד עשר בלילה לא נרדם
החלטתי להוציא אותו ב13:00 בימים שמתאפשר לי וככה הוא לא נרדם.
הוא בעצמו שואל אותי כל יום, איזה יום היום? היום יושנים במעון? וכשאני אומרת לו שיום שישי ולא ישנים במעון הוא קופץ וצוהל.
אמר לי ''אמא, אני לא אוהב לישון, כל יום, לישון, לישון, לישון''.

לק"י

תנאים של מעון נשמעים לי אחלה בשבילי- ארוחות מסודרות ומושקעות ושנ"צ כל יום

תענוג

חוויה לא נעימה בכלל. אולי אפשר לבקש שיתנו לו איזה משחק קטן (אפשר להביא משהו מהבית) שלא עושה רעש והוא ישב על המזרון וישחק אחרי שכולם ירדנו.

גם בבית הוא אומר ככה. לא בא לו לישון. החיים מעניינים מידי , לא משתלם פשוט לעזוב הכל וללכת לישון

בדרך כלל בעלי משכיב אותו והוא נהנה מזה ונרדם ממש מהר (בעלי שר ו/או מנגן לו...) אבל אם אני משכיבה אותו הוא עושה בעיות ובוכה וטוען שעדיין בוקר או שכבר הגיע הבוקר של מחר...
בפעמים האחרונות שהשכבתי אותו המצאתי לו שיר שמסכם את כל מה שהיה היום, (כל פעם בהתאם למה שהיה היום..) והוא ממש אוהב להקשיב לו, ובסוף השיר אני אומרת שהלך לישון ומחר נקום שוב ונשחק ונהנה ויהיה יום יפה וכיפי... זה ממש עזר בימים האחרונים. הוא שמח מזה אוהב את זה, נותן לו תחושת חשיבות וגם מרגיע אותו שזה לא נגמר... ושיהיה לו עוד כיף ומעניין...
ותודה לחמותי שעזרה לי להגיע לתובנה הזאת כי בשבתות היה הכי קשה להשכיב אותו, והיא אמרה שאולי הוא חושב שבהליכה לישון נגמרת שבת...

נספח - הכיוון הכללי של השיר

השיר הוא במנגינת אם אשכחך (של סעודה שלישית כזה...)
השיר--
עכשיו הולכים לישון, היה נעים מאוד שלום ל---- לילה טוב, היה נעים מאוד, שלום ל---- לילה טוב היה נעים מאוד...
בבוקר הלכת למעון שיחקת עם החברים, רבקה וצופיה המטפלות החמודות
היה נעים מאוד
רבקה וצופיה המטפלות החמודות היה נעים מאוד...
ואז ממשיכים נגיד עוד בית אם יודעים על איזה משהו מיוחד שהיה במעון,
ואז מה שהיה בצהריים אחרי שלקחתי אותו משם (ברמת ה"אכלנו שלוק"...)
וזורמת וממציאה...

אצלי בגיל 3 כשישנים במעון הולכים לישון ב10:00 אפילו 10:30. אני אפילו לא מנסה קודם.
זה מתחיל אצלי כבר בגיל שנתיים וחצי ואפילו קודם, אין מצב אצלי שילד בגיל הזה שישן במעון ילך לישון בשבע וחצי או שמונה. פשוט לא עייפים.
נראה לי שמכל הילדים שלי יש אחד שלמרות השינה במעון היה נרדם בשעה סבירה.
עכשיו אנחנו עם בן שנתיים ושלושה חודשים שכבר לא עייף בשמונה בגלל שינה במעון. בדרך כלל לפני תשע אין מה לנסות. יש לנו עוד שנה במעון, כך שאני צופה שהשעה תלך ותתאחר.
רק כשמגיעים לגן חוזרים לישון בשעות נורמליות.

החלטתי היום לא להשכיב לפני 21:30 כדי למנוע תסכול משותף... במקום זה נסדר את הבית יחד;) אולי אפילו נצא לטיול בחוץ.. עוד חודשיים ונגמר הסיוט שנקרא שנ"צ, אז ננסה להינות מזה לבינתיים

אחרי שחשבתי שהם גמורים, השכבתי אותם מוקדם מהרגיל! היה שקט מהחדר, ואני מבסוטה, לא, אני יודעת מתי הילד שלי עייף...
כעבור 10 דקות "אמא, משעמם לי" 😌 שניהם קמו, מסיבות ובלגנים יאייי

אצלי זה נשמע ככה-

אני רק מחפש את הדובי שלי בסלון (מתיישב באלגנטיות ליד אבא ומתחיל לנשנש מהסלט)

אני רק צריך לשרותים (עובר דרך סלון, מרפסת שרות, אמא מה זה השוקולד הזה למה לא הבאת לי -תפס אותי על חם)

אני צמא (דווקא למיץ פטל בכוס שמלוכלכת בכיור, ועל הדרך צמא להסברים על איך הסבון והמים עובדים)

קר לי (אני צריך שאמא אבל רצוי אבא , יבואו לשכב לידי לחמם אותי ולשוחח איתי)

אני רק רוצה לישון עם המכונית (קרי: מכוניות. הרבה מכוניות. בונה שורה ארוכה במיטה ומתחיל להסיע בקולי קולו ת ולהעיר את התינוקת)

 

טוב נראלי שהבנו את הרעיון

ואת הורסת לא פחות

ב״ה הם באמת הורסים בכפולות

גם מחריבים את הבית

וגם בונים יצירות פאר במקומות יצירתיים (למשל בשרותים)

(עם כל כמה שזה בטח יכול לשגע בזמן אמת...)

הוא לא משקר כי הוא יודע שאני לא מסכימה כלום, לא משנה מה.. רק שירותים. ואז זה שירותים ארוכים, יושב שעות ומדבר בלי סוף, אחד הקורעים.. ואז אני אומרת לו שילחש כדי לא להפריע להשכבה המחודשת של הנסיכה, אז הוא לוחש משהו ואז צועק לי "אמא! אמרתי בשקט!"

אני עברתי קיסרי בחמש בערב והייתי בצום משמונה בבוקר
זה ממש סיוט
אבל אני חושבת שזה כדי שאם יקרה מצב חירום או שפתאום יתפנה תור לפני זה שיוכלו להכניס אותך.
מסכנונה
לא זוכרת מתי צריך להגיע לשם אבל כמובן עם מלווה ולקחת בחשבון שישאר איתך שעתיים בערך אחרי. ואולי לבקש ממישהו ספר חדש והרבה שוקולד 💕💕💕💕

עכשיו אני בכאב ראש של לסדר את הילדים....

בעקרון יש פתרון אבל מישהו צריך להביא אותם לשם

כנראה שבעלי שמלווה אותי יצטרך לצאת להוציא מהמסגרות ולהביא אותם

מפחדת שבדיוק אז יחליטו להכניס אותי...

 

ואל תציעי לי בייביסיטר כי אין חיה נורמלית כזו אצלנו, בפרט לא בשעות הצהריים המוקדמות (לפני 5)

לא יודעת בני כמה הם.
הם יודעים בכלל מכל הסיפור?
נראה לי אם בעלך יהיה איתך כמה שעות בבוקר זה גם בסדר גם אם תצטרכי להכנס לבד ולצאת לבד. לא יודעת זה נראה לי עדיף מאשר ילדים יסתובבו בבית חולים

הם צריכים להגיע מהמוסדות בשכונה שלי לשכונה מרוחקת יותר שם גרה אחותי.

אין לה רכב והילדים שלה מדי קטנים בשביל לאסוף את שלי

אז כנראה שבעלי יצטרך לצאת ו״לשנע״ אותם

ואני סתם פחדנית להישאר לבד. אבל נראה לי שזה לגיטימי במצבי...

אולי להוציא את הילדים מחר מוקדם כבר בשלוש ואז תפזרו אותם אצל מי שאמור לשמור עליהם
ואחכ תסעו לבית חולים אולי אפילו קצת תאחרו עדיף לצאת ולחזור
או שאם בעלך יצטרך לנסוע באמצע תותרי לנשים אחרות להכנס לפניך עד שיגיע חזרה
נראה לי את מספיק תהי חזקה להכנס גם לבד

זה בחדר ניתוח והבעל לא יכול להיות שם.

חשוב מאד שהבעל יהיה לפני ואחרי. כל כל הזמן.

שיוכל להכנס לחדר התאוששות ברגע שייתנו לו.

(מנסיון)

 

מסכימה עם זה שלהוציא את הילדים מוקדם זה רעיון,

אבל אולי יותר מוקדם, לפני שבכלל נוסעים לבי"ח.

 

להוציא את הילדים לפני הנסיעה אבל השאלה אם מי ששומר עליהם חזר מהעבודה בשעה הזאת

כל שוודאי אין אפשרות להביא את הילדים לפני

נראה לי שבעלי פשוט יצא בסביבות 14

יחזור מן הסתם 15:30-16

ואתן תעבירו לי את הזמן והפחדים בינתיים בפורום

לא נותנים לבעלים/מלווים להכנס לחדר התאוששות.

את אומרת מידיעה ברורה?

אין מצב שאני מתעוררת במצב!@#₪#@

ואין לידי נפש חיה תומכת

ככה לפחות היה לפני כחודש וחצי בבי"ח במרכז.
לא יודעת מה המצב עכשיו.

ממה שראיתי בשבוע האחרון בבית חולים, מותר יותר ממלווה אחד

זאת ממש ממש תחושה לא נעימה להיכנס לבד לחדר ניתוח. 

מבינה אותך מאוד מאוד.

חיבוק גדול!

לפחות יש אחיות!

הסיכוי שיכניסו אותך בזמן לא גדול.... ואם הכי מוקדם זה שלוש, ובעלך יוצא לפזר אותם בשתיים באמת אין הרבה סיכוי שיכניסו אותך כשהוא לא שם בע"ה

תביאי לך תעסוקה בכמויות, וגם סוודר דק (הרבה פעמים המזגן קפוא וגם כשמתעוררים מהרדמה הרבה פעמים קר מאד כתוצאת לוואי)

ותוכלי לגייס כוחות הלחימה נפשית ופיזית מהירות בעזרת השם

מכינה את עצמי שזה כן ייקח זמן ולא להתאכזב

מרו לי שיכול להיות עד 8-9 בערב

וזה הגיוני אם אכנס אחרונה רק ב-7

ובע"ה תמלא בטנך בקרוב. אקרא עלייך מחר, בל"נ, מספר פרקי תהילים בע"ה.
בהצלחה, רפואה שלימה והתאוששות מהירה!
מחכות לקרוא שהכל היה בסדר...
❤️

הלוואי שיעבור הכי בקלות שאפשר...

שולחת לך חיבוק ענק!
זה באמת לא נעים להיות בכל התהליך הזה לבד, אבל גם לא ממש נורא. ברגע שמכניסים אותך לחדר הניתוח ומרדימים את לא מרגישה כלום, ומוצאת את עצמך בהתאוששות אחרי הכל...
ממליצים גם להביא משהו קטן לאכול אחרי כדי להתחזק לפני השחרור.

חושבות עלייך כאן

משתגעת עד למחר....

עכשיו הכנתי סיר פסטה ברוטב שמנת

לפחות אכלתי משו אחרי שכבר כמה ימים אני בלי תאבון לכלום....

תשמרי על עצמך בעיקר עבור הילדים המתוקים שבבית...

בקרוב זה יהיה מאחורייך בפן הפיזי ואז תהיה לך יותר פניות להתמודד גם בפן הנפשי🤗

בהצלחה מחר... חושבת עליך

בעזרת השם הכל יעבור בקלות, ללא סיבוכים וקשיים!
מאחלת לך התאוששות קלה ויהי רצון שה' ימלא חסרונכם בקרוב!

נ.ב. יש אופציה לדולה, גם בכאלה מקרים. אם את בעניין, אפשר לעזור לך למצוא.

הלוואי שיעבור כבר

(פחות בעניין עם דולה כרגע...)

 

אני מבינה את התחושה..

אתן פשוט עוטפות אותי בכזה ים של חיבוקים

שאם מגיע לי גל פחות נחמד (וואלה איזה התנסחות עדינה)

אני נזכרת בכן בתגובות כאן ומצליחה לנשום

קצת מביך אותי שאני עושה כאן אאוטינג רגשי מטורף

בד״כ משתפים כאן קצת קצת, לאט לאט בכל שרשור עוד פיסת חיים

אבל שווה את זה

ושוב תודה, רק כי אין מילה אחרת לומר את זה!

זה לא קשור אליך, זה קשור בסיטואציה.

תעדכני אותנו אם תרצי מה שלומך מחר.
חושבת ומתפללת עליך

מצדיעה לך!
אין כמו להחליף קידומת במשקל (כלפי מטה) בקרוב אצלי 😁

ואז מגלים שיש הרבה זמן פנוי 😁

מנצלת את הזמן לספורט, ולשימת לב למה שהיא אוכלת מול מחשב אוכלים יותר.. וספורט.. מניחה שהבנת

אני שונאת ספורט! כל סוג! זה ממש לא קשור לזמן
אבל אני שמחה שזה עוזר לך!! 😁❤️

מצאתי לי נישה של ספורט שלא כרוכה בהרבה מאמץ ואני אפילו נהנית!! יש תורה שלמה על זה. לא כל ספורט = זיעה ומאמץ. פשוט צריך לחפש מה שמתאים, ובסוף מוצאים!

שיכולים לעזור בירידה במשקל והם לא מחייבים מאמץ גדול מהרגיל!
הליכה/ הליכה מהירה
יוגה!! כן כן יוגה זה אימון לכל דבר
שחייה
רכיבה על אופניים
ריקוד

אז אולי קצת מזיעים אבל זה יותר כיף מאשר מאמץ.

חשבתי שגילית את אמריקה.
את כל הדברים האלו ניסיתי. זה לא כיף. אני שונאת ספורט!
(ממשיכה לעשות הליכות כי אין לי ברירה אבל זה מלחמה כל יום מחדש לצאת. )

ואם רכיבה על אופניים או ריקוד או שחיה נקראים אצלך לא מאמץ גדול מהרגיל אז בכושר טוב פלוס. זה הרבה יותר ממאמץ רגיל לבטטות כמוני

עם מוזיקה כיפית או משהו אחר שבא לך לשמוע בנחת?

אני פשוט הולכת כי צריך. מוזיקה והכל.

מה עם התעמלות במים? מה עם פילאטיס? אולי ללכת למשהו עם חברה יעשה את זה יותר כיף? כי מפטפטים וצוחקים תוכדי

ניסיתי כל מיני. ממש את
רוב הדברים . לא כיף לי ספורט יזהו. לא נורא. פשוט עושה בלי שיהיה לי כיף. הליכות זה הדבר היחיד שנסבל אז אני מנסה להתמיד בהן.

גמני לא האמנתי שאוהב משהו. כי אני עצלנית כזאת שאפילו לקום ללחוץ על ההשתק של מכונת הכביסה זה טו מאץ... (שלא נדבר על להעביר למייבש או לקפל את הערמה שלידי)

אבל פילאטיס עם חבורת נשים חמודה עושה לי את זה! תמיד חוזרת עם אנרגיות! וממש עוזר לכאבי גב...

איזה כייף, שימחת אותי.
גם בשבילי לקפל ערמת כביסה קטנה לידי או להעביר מהמכונה למייבש זה מאמץ על!

לא גיליתי את אמריקה
אין דרכי מילוט או דרך קצרה.. להתחמק ברור שאי אפשר. אבל אפשר בהחלט להנות. ולגבי מה שכתבת הרבה הרבה מתחיל מהתפיסה תעשי הליכה כי את רוצה לבלות זמן איכות עם בעלך/ עצמך/ לפטפט עם החברה ועל הדרך להרוויח

איך עשית את זה ?

ספרי לי 

אני בהריון חודש ראשון שבא לי בהפתעה,

תיכננתי דיאטה לפני אבל כבר לא הספקתי.

מנסה עכשיו להוריד קצת במשקל...

ורוצה גם לעצמי חחח

איך עשית את זה ?
יש לך ליווי של תזונאית או לבד ?
יש לך תפריט מסודר ?

אבל מדריכת הכושר שלי אומרת שאין מתנה יותר טובה שאשה בהריון יכולה להעניק לעצמה - מאשר לבוא לפילאטיס...
אני לא הצלחתי להמשיך לבוא גם בהריון, כי הוא היה נוראייייי
אבל יש הרבה נשים בהריון שממשיכות להגיע.
אסייג ואומר - חשוב מאוד מאוד לבדוק קודם את המקצועיות של המדריכה, והאם יש לה ידע לגבי מה מותר ומה אסור בהריון!

על פילאטיס. אבל הייתי מחפשת ייעודי להריון

אם לא, לא כדאי להתחיל משהו חדש בהריון
אם כן, צריך פשוט להגיד למדריכה שאת בהריון והיא תגיד לך מה את יכולה לעשות ומה לא

בצורה מבוקרת! זה השתנה....

לא רואה בעיה להתעמל בהריון דווקא טוב
כל עוד אין בעיה בריאותית לעשות ספורט

לדעתי קשה בהריון.. נרשמתי אחרי. מרוצה ממש מהתוצאות

שלמווותת עולםם חיימממשששללייי הסטודיו הזה תודה לה' שברא את זה.

וכן יש תכניות מיוחדות להריון ושיעורים מותאמים, ויועצת פעילות גופנית או משהו כזה שיכולה להתאים לך.

אם את כבר בהריון בכל זאת לא מומלץ להתחיל בפעילות גופנית משמעותית- אולי רק הליכה..

מאוד מעודד אותי הפורום..

אתן באמת נותנות לי הרגשה שאני שווה משהו..

עוברת משבר רציני מבחינה מקצועית, ממש דורכים עליי והביטחון והשפיות יורדים לבלטות...

מה שאת כותבת