פורום הריון ולידה (עמוד 2786)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי

מכתב פתיחה

שרשור חדש

גמילה מהנקות לילהלהשתמח

התינוק כבר בן שנה ושלושה חודשים ועדיין קם לינוק פעמיים שלושה בלילה. אני כבר הרבה זמן חושבת לגמול מהנקות לילה. יש לי את כל הסיבות, גם שיפור איכות הלילה שלי, ובנוסף אני כבר מתחילה לרצות עוד היריון ובינתיים ההנקה מונעת לי מחזור, וגם ההנקה מאוד פוגעת לי בחשק ובהנאה ביחסים ואני מקווה שגמילה מהנקות לילה יהיה מספיק כדי לשנות את אלו.
התזמון עכשיו מושלם, יש עכשיו תקופה רגועה גם מבחינת שיניים וגם מבחינת שגרה רגועה ומסודרת בלי יציאות בשבועות הקרובים. וגם חשבתי שזה כדאי לפני תחילת שנה כשאני אתחיל לעבוד בעבודה יותר אינטנסיבית, ובסוף הקיץ כנראה נצא לנופש אז זה זמן פחות מתאים.
אבל.... מאוד קשה לי עם הרעיון שהתינוק יבכה וירצה לינוק ואני לא אתן לו כ"כ הרבה שעות, זה לא למשוך אותו שעה או שעתיים, אלא 6-7 שעות. מרגיש לי אכזרי. אומרים לתת לו ארוחה גדולה משביעה לפני הלילה אבל הוא באופן כללי אוכל רק ארוחות קטנות כמה שאני מנסה לעודד אותו לאכול יותר. כנראה בונה על ההנקות בלילה. ולכן נראה לי שהוא באמת רעב בלילה. רק אחרי שיהיה רעב לילה או שניים כנראה ילמד לאכול יותר. וקשה לי לעשות לו את זה. וגם אומרים שאם אני לא שלמה עם זה אז זה לא יעבוד.
בקיצור קצת אבודה בנושא.
אשמח לתובנות.

קשה לי להאמין ש ייחפש לינוק 6-7 שעות... הוא לא תינוק בן יומויראת גאולה

יהיה לו (ולכם!) קשה למשך מספר ימים. אבל הוא יתרגל להירדם בחזרה בלי הנקה. בד"כ בגיל הזה הנקת הלילה היא הרגל הירדמות, וגם קצת שובע.
לשני אלו הגוף מתרגל תוך כמה ימים.
באמת כשהבנות שלי הפסיקו לינוק בלילה בכזה גיל, הן היו מתעוררת ב5 בבוקר מרעב... נתתי אוכל מוצק, ואחרי כמה ימים גם זה עבר.

אני מאלה שמניקות גם בלילה גם אחרי הגיל הזהאמא גם

באמת מאותן סיבות שאמרת, שאני חוששת למקרה שהם כן רעבים כי זה המון שעות של כאילו צום של לילה

אז לא יודעת אם זה עוזר ואם זה מה שאת רוצה לשמוע

בגיל הזה לא צריך עקרונית לאכול בלילהמתואמת

אז לפחות שמהבחינה הזו שלא יהיו לך נקיפות מצפון...

זה יכול להיות קשה, הגמילה, אבל זה אפשרי. דבר ראשון - תסבירי לו: מהיום לא יונקים בלילה. רק כשיהיה אור בחוץ אפשר לינוק.

ותתכוננו לכמה וכמה לילות קשים, שבהם הוא ינסה להתעקש, ולכן כדאי למצוא תחליפים להרגעתו (מוצץ, בקבוק, שמיכי, נדנוד בעגלה, טיול בחוץ, במקרים קשים - גם מיני מתיקה ואפילו סרטון קצר). והכי טוב שבעלך יקום אליו בלילות הראשונים, כדי שלא תהיי לו אופציה.

בהצלחה!!

(צריכה לעשות את זה כבר בעצמי עם בת השנה וחצי שלי )

חוששת לתת לו תחליפים שאני לא רוצה להמשיך איתםלהשתמח

כי אני מכירה אותו שכל דבר שאני מציעה לו פעם אחת הוא לא מוותר עליו בקלות בהמשך

אז תחשבי על תחליפים שאת כן מוכנה שיישארו לומתואמת

אפילו חיבוק מאבא, במקום הנקה.

אבל נראה לי לא הוגן להשאיר אותו בלי כלום...

שכחתי להציע גם את האפשרות של שירים - את הילדים שלי לרוב זה מרגיע.

באמת חשובלהשתמחאחרונה

תודה!

לי עוזר לדעת שרפואית הם לא צריכים לאכול בלילה בגיל הזה.אוהבת טבע

הוא ישן איתך באותו חדר?
כי כשאני מעבירה לישון בחדר אחר - די אוטומטית גם מפסיקים לקום לאכול

כבר לא ישן איתי בחדר מגיל חצי שנהלהשתמח

אני יודעת שרפואית לא צריך. אני לא חושבת שזאת התעללות, פשוט כואב לי הלב על הקושי שאני אגרום לו

יכול להיותבת 30

שזה לא יהיה ככה.
יכול להיות שאם הוא יבין שאין הנקה בלילה, הוא פשוט לא יקום וזהו.

הלוואילהשתמח

היצור הקטן שלי/מחשבות של אמא מאוהבתאין לי הסבר

יש לי יצור. יצור קטן וחמוד.

יצור בייצור מיוחד.

יצור שאני יצרתי.

ואני כ"כ אוהבת את היצור.

ואת הקולות החמודים שהוא משמיע.

ואת הצחוק שלו כשאני מדגדגת אותו.

ולפעמים קשה לי עם היצור.

כי הוא בוכה.

כי יש לו גזים.

כי הוא פוצע אותי כשהוא יונק.

כי הוא לא נרדם.

ולפעמים היצור שלי הוא כמו מראה.

הוא עושה את הפרצופים שאני עושה.

הוא מתעטש כמו שאני מתעטשת.

הוא צוחק בלי קול כמוני.

הוא מחייך עם העיניים בדיוק איך שאני מחייכת.

ואני אוהבת אותו.

והיצור הקטן שלי אוהב אותי.

ואני מחייכת אליו.

והיצור הקטן מחייך אליי בחזרה.

ואני דואגת ליצור,

וחוששת מפני העתיד,

כי הוא כ"כ קטן ועדין.

חושבת על היום שהיצור שלי יקים משפחה,

ויהיה כבר אמא בעצמו.

אבל בינתיים, הוא רק היצור הקטן שלי.

אהבתי

פשיטא

תודה!!אין לי הסבר

פששששששש.........השם בשימוש כבר

משוררת יש לנו פה.
🙂👍

לא משוררת... סתם פלספנית

אין לי הסבר

משוררת פלספנית וחמודה 🙂השם בשימוש כבר

איזה שיר אהבה מתוק. עושה נעים בלבאורוש3

תודה!

אין לי הסבר

מתוקחולת שוקולד

מקסיםנגמרו לי השמות

תודה נשמות!

אין לי הסבראחרונה

שבוע 17 הפרדות קרומים 10*45 האם מישהי?אנונימיתקבועה

תוכלו לעזור לי בנסיון אישי שלכם

תודה רבה מראש

לא יודעת אבל שולחת חיבוקים.אורוש3

אף אחת?אנונימיתקבועה

מחבקת אותך ❤תפוחים ותמרים

קרה1234אנונימי

לי משהו דומה. לפני שלוש שנים אז לא זוכרת כבר בדיוק.
בשבוע 10 בערך היה דימום ואחריו הייתה היפרדות קרומים (המטומה)
הרופאה אמרה שיש שלוש אופציות:
1. ההמטומה תיספג ברחם
2. יהיה דימום נוסף שבו יצא הדם מהרחם
3. הפלה חס וחלילה

אני לא זוכרת כמה זמן זה נמשך, זוכרת את הלחץ לבוא לבדיקת אולטרסאונד וכל פעם עדיין יש היפרדות, ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף זה נעלם וב"ה היום הילד המתוק בן שנתיים.

לי הרופאה מליצה להימנע מיחסים ולא לסחוב דברים כבדים עד שזה ייעלם.

בהצלחה והמון בריאות!

תודה רבה תגובה מעודדת אשמח לעוד כאלהאנונימיתקבועה

יש המון1234אנונימי

שרשורים בפורום.
את יכולה לעשות חיפוש עם המילה "המטומה". ותגיעי לשרשורים הרלוונטיים

..1234אנונימי

האם המטומה זה הפרדות קרומים, מדובר באותו הדבר?אנונימיתקבועה

לא מספיק מבינה1234אנונימי

נראה לי שכן

המטומה זה שטף דם ברחם,שגרה ברוכה

אם אני לא טועה בדכ נובע מהפרדות של קרומים/שק ההריון איך שלא קוראים לזה..
אצלי היה המטומה ענקית וגם אמרו לי את המילים הפרדות קרומים(אצלי ממש 50% מהשק נפרד)

ומה נהיה בסוף? מה עשית? איך ההריון הסתיים?אנונימיתקבועה

ההריון הסתיים בשלום ב"ה,שגרה ברוכה

היא בובה בת שנה וחצי. היה הריון לא םשוט ומפחיד ומלא חששות אבל נגמר בשלום. בעצם,ככל שהיא גדלה בפנים היא לחצה על מקום ההפרדות וזה התחבר. לאט לאט זה קרה

לי היתה הפרדות קרומים שבוע 8 . זה היה גדול מאוד,שגרה ברוכה

ונמשך בערך 10 שבועות
הכל נספג וההריון המשיך תקין.
קיבלתי כדורי דופסטון ונמנעתי ממש ממאמץ (התכופפות,הרמה של דברים כבדים וכו')

מי נתן לך את הכדוראנונימיתקבועה

כי אני שאלתי את הרופאה והיא אמרה שאין איזה משהו שאפשר לתת לזה, האם הכדור אכן עזר לך?

גם אצלי אמרו כאילו לא שהכדור יבטיח לי שההריון,שגרה ברוכה

יחזיק. אבל זה לא מזיק והרבה פעמים עוזר. לכן נתנו לי ולקחתי אותו עד שבוע 18-19! הרופאת נשים נתנה..

אחרי שקראתי באינטרנט על דופסטוןאנונימיתקבועה

וראיתי מאמרים שטוענים שאכן זה עוזר למניעת דימומים, רציתי לשמוע מעוד נשים שעברו משהו דומה ולקחו את הכדור הזה וזה עזר להם, והאם ישנם גם סיכונים לתופעות לוואי לא רצויות, כי אם כן אני רוצה להתעקש עם הרופא שכן יתן לי את הכדור הזה, אני כבר לא מסוגלת עם ההפרשות החומות זה שובר אותי כל פעם מחדש

אצלי לקחתי אותו מלא זמן,שגרה ברוכה

משבוע 8 עד שבוע 18-20
והתייעצתי גם עם רופא פרטי שהלכתי אליו בעקבות ההריון הזה ואמר שהכדור לא יגרום נזק. ואם זה עובד לי להמשיך איתו. וכן ככה עשיתי

לקחתי שני כדורים בהתחלה,שגרה ברוכהאחרונה

ואחכ הורידו לי לכדור אחד ביום לפי מצב ההמטומה

לי היהשושנית78

הפרדות קרומים בשבוע 12, איבדתי 50 אחוז מהדם שלי. דימום מטורף!!! התינוק החמוד נשאר ברחם למרות הכל. דימם בערך 6 שבועות ואז הראש שלו גדל מספיק וחסם את היציאה של הדם, והדם נשאר הלאה ברחם. לא נספג הדם אבל גם לא היו יותר דימומים. שכבתי כל הזמן בשמירת הריון. היום הוא ילד מהמם שעוד מעט יהיה בן 10

מצד אחד זה קטןאמאשוני

מצד שני זה שבוע מתקדם (גודל העובר זה גם פקטור)
את צריכה לראות רופא כדי לקבל הנחיות בהקדם האפשרי (אפשר גם תור דיגיטלי לדעתי)

זה יעבור בע"ה אבל צריך לשמור.
תרגישי טוב!

למה הכוונה זה קטן?אנונימיתקבועה

כי על שטח ההפרדות שאלתי את הרופאה והיא אמרה לי שזה נחשב לא קטן ולא גדול

שימו לב- בקשר לניקים האנונימיים בפורומינו החביביעל מהדרום

לק"י

1. הניקים @הריון ולידה ו@הריון ולידה2 מיועדים לשימוש אך ורק בפורום הריון ולידה!
אין להשתמש בהם בפורומים אחרים.
הסיסמא שלהם נמצאת אצל @קרן-הפוך, וזו ההזדמנות להודות לה על כך (וכמובן שלש.א הלוי שפתחה אותם).

יש לכתוב מהם בצורה מכבדת, ולא להעביר מהם ביקורת באנונימי.

2. אין להשתמש פה בניקים אנונימיים אחרים, כמו @פלונטר 1.
זה ניק שאין לנו שליטה עליו, ודרכו יכולים להגיע כל מיני טרולים ותגובות לא נעימות. זה מה שהיה כשהיתה פה אפשרות לכתוב מאנונימי.

(הייתי חוסמת אותו, אבל יש תקלה).

המשך שבוע נעים!
@סלט, @טארקו ויעל

מוריה

מקפיצהאמהלה

החלפתי לפלונטר את הסיסמאפלונטר 1

אז כבר אי אפשר להשתמש בו..

אז מה זה עכשיו? ניק ככל הניקים?יעל מהדרום

מי נתן לך רשות 😆😆BL

מקפיצהיעל מהדרום

ושוב!יעל מהדרום

עשית לי גם חשק להקפיץ! אז מקפיצה

אין לי הסבראחרונה

שאלה לחברה... דימום אחרי לידהrivky

היי שלום

שבועיים אחרי לידה והיה דימום ממש לא כבד עד לפני שבוע

ולפני שבוע התחיל הפרשות צהובות - כמו דימום אחרי לידה אך בצהוב

אשמח לדעת מה זה?

ומה זה אומר שאני בשלבי סיום של דימום?

האם לא מוזר שהיה כל כך קצת זמן דימום?

הכל יכול להיות. הדימום גם יכול לחזורמיקי מאוס

אבל אפשר לעשות הפסק בזהירות ולהתחיל לספור.
לא לקוות יותר מדי כדי לא להתאכזב ;)

בהחלט יכול להיותפשיטאאחרונה

לי אחרי שבועיים וחצי בערך נגמרו ההפרשות לגמרי.
יכול להיות שגם יחזור בהמשך.

אוףףףףףףףףףףףף!!!!!!אהבתחינם

כבר שבועים פלוס מנסים לצאת לאיזה ערב זוגי במסעדה,
שתינו עובדים קשה
מאוד,
ולא מוצאים את הזמן
גם שמחליטים זה לא יוצא לפועל
בחמישי האחרון קבענו מקום למסעדה ל9 וחצי,
דיברתי עם אמא שלי שתשמור על הילד,
נכנסתי להתקלח, שכבתי לשניה על המיטה
ובום נרדמתי
הוא חזר מערבית, וחשב שימצא אותי מוכנה
ומצא אישה רדומה בטירוף,
מרוב שהייתי עייפה לא שמעתי אותו קורא לי בכלל.
הבין שזה אבוד😭

והיום הציע שניצא שוב,
ואין לי כוח!!!! ולא באלי לבאס אותו אבל אין לי כוח!!!!!!!!!!
אהההההה
🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

זה הדייט הכי כיפימצפה להריון.

כמה זמן שאנחנו רוצים דייט כזה ולא יוצא
אפילו שיש לנו מקלחת בחדר

מקווה שאני לא נשמעת מהאינקויזיציה...גלויה

מישהו צריך להמציא מתקו שתופס את הרגלים של התינוק/ת בזמן שמחליפים חיתול!!
למתקדמים: גם את הידיים.

ופוצי נרדמה ברוך ה'.

אין לי הסבר

מצטרפת! הממציא יהיה האדם שישנה את חיי!

אפשר גם מתקן שמחזיר את המוצץ שנפל?מיזי

ואחד שמחזיק את הבקבוק רק לרגע קטן כדי לגרד באף?

מאלפים את הילד לתפוס את החוט של המוצץ ולהכניס לפה.הנורמלית האחרונה

אין חוט?
מוחאאעההה

אני רוצה מתקן לבדיחות! שכל פעם שעצובים, או אין מצב רוח,השם בשימוש כבר

יצא מהבטן פתק עם בדיחה (כמו מהמדחן) אבל קורעת, כזאת קורעת, שתרומם לי את המצב רוח כל כך שאשכח שהייתי עצובה פעם🙂

אם כבר פתקיםמיזי

אם אפשר שאחרי ניסיון הרגעה של יותר מ-7 דק' יצא פתק עם הדבר שמציק לו,

גם פתק עם רמז יתקבל בברכה!

ואי ממש!!!!טארקו

גדול!השם בשימוש כבר

וואו לגמרי!מטילדה

אבל למה רק אחרי שבע דקות?אהבת ישראל!!

כל פעם כשאני מנסה וגיליתי שזה לא זה שפתאום יצוץ..
אם גבר משהו קוסמי כזה, אז עד הסוף😅

אני איתך!Ginger

חחחאמאשוני

את מזכירה לי איך בעלי מחליף טיטול

יושב עם רגליים מפוסקות קדימה,
מקבל את הברכיים ומקרב את העקבים לצורת כמעט מעויין.
שם את ראש הילד על העקבים שלו,
הידיים של הילד מתחת לשוקיים,
הרגליים של הילד מתחת לירכיים שלו,
והרי לך מתקן לתפארת!!

וואו מקצועןגלויה

צחקתי בקול!!!22252אחרונה

אוי גם אנחנו היינו בסיוט הזה, כל החלפה מלחמהפשיטא

בזמן האחרון היא התחילה סתם לשכב להנאתה על הרצפה, להרים רגליים ולהצביע על הטיטול. (לרוב באמת זה אומר שהיא עשתה, אבל לא תמיד)
קורעת הפיצית הזאת.

בעז"ה גם אצלכם זה יקרה!

וואי מזדההההה! וזה כואב נורא הבעיטות שלה!מיואשת******

וואי וואיאמא גם

לפעמים צריך אותי ואת בעלי יחד ולא עוזר

לפעמים אני מבקשת מהבת הגדולה יותר לעמוד צמוד מאחורי ולתפוסירושלמית טרייה

..את הרגליים השמנות של הבועטת. אחת מכל צד שלי.

היא מתמתחת ומגיעה. היה רעיון שלה.

למה לא מתקן שפשוט מחליף לתינוקות לבד?מתואמת

אני ארוץ לקנות מתקן כזה... (ואם הוא יהיה מתקדם ברמה כזו שגם יודע להחליף פספוסים שנמרחו על כל הגוף של הגמול התורן - אני אשלם כל סכום שבעולם בשבילו!)

החלק השניורד הבר

אני רצה!
***בשיא הגמילה של התאומות, וזה אחד הדברים שהכי קשים לי בתור אמא, לנקות התמרחויות. ברררררר.

וואי, וואי... גמילת תאומות...מתואמת

לא מתגעגעת לתקופה הזו! (ואצלנו גמילת התאומים התמרחה בעצמה על פני כמעט שנתיים...)

אבל גם עם ילד יחיד זה מזעזע (אצלנו זה התפקיד של בעלי, אם הוא נמצא...)

נראלי הבנות שלנו מלמדות אחת את השניה שטויותאמא חדשהה

מלא פעמים את כותבת ואני ממש מזדהה

לפחות לפחות כשמחליפים קקי.. עם פיפי עוד אפשר להתמודד

פיכס

בנות. הלפפפפהריון ולידה2

נפלנו במגע רציני אתמול (לא חלילה יחסים..ה' ישמור) . פעמיים. אחרי תקופה ארוכה (שבועיים וחצי) שהיינו אסורים.

אוףף

הרגשה דוחה כל כך.

מה עושים?

איך מתקנים??

שואלת את עצמי בשביל מה ללכת לטבול אם נופלים

קמתי בהרגשה כל כך נוראית שלא מצליחה להרגיע את עצמי.

כועסת כל כך על עצמי מאוד

החלטנו לשמור מאוד מאוד עד הטבילה. (עד אתמול שמרנו מאוד מאוד - שבועיים וחצי, בדכ אנחנו שומרים יפה מאוד)

מרגיש לי נוראאאאאאאא,

טוב זה באמת נוראאמאשוני

אז את מרגישה נכון אז הכל בסדר 😁
האמת ששבועיים וחצי זה השיא אח"כ יש ירידה מסויימת בקושי (לדעתי)

אז אם תדעי לזהות את פסגת הקושי אולי תצליחי יותר לשמור דווקא בימים האלו.
ולמה ללכת לטבול? כי זה לא קשור.

להיפך, אולי דווקא הפעם תרגישי יותר שהטבילה היא לשם שמיים.

לשמור בימים הקרוביםהריון ולידה2

בוודאי שאשמור. ההרגשה כל כך נוראית שאין סיכוי שנופלת.

אבל מחפשת משהו לעשות להרגיש ש-נקרא לזה "חזרתי בתשובה" אין לי הגדרה אחרת.

אוכלת את הלב למה נפלתי?? הרי יש עוד כמה ימים בודדים.

תקלי על עצמך לפעם הבאהGinger

תקבלי קבלה קטנטונת להמנע ממצבים מועדים

כמו לשבת יחד על הספה לפני השינה

או דיבורים יותר מידי קרובים

להקל מעל עצמי??הריון ולידה2

כןGinger

לי זה עזר לא ללכת על הקצה כי אז באמת נכשלנו

כי עכשיו היית בשיא הקושיאמאשוני

זה למה עכשיו נפלת.
זה קורה לי נגיד עם עצבים- אם מצליחה לזהות בזמן אז יודעת להוריד את הראש עד שהכל יעבור,
אבל אם לא מזהה אז ההתפוצצות היא כמעט בלתי נמנעת.
תהליך הלמידה שלך את עצמך זה חלק מתהליך התשובה.

ו.. את יודעת שאת מפעימה שהצלחת להגיב למרות שאמרתי לך שזה נורא?
לדעתי זה תהליך יותר בריא בנפש להבין שהיה פה משהו נורא ולנסות לקום ממנו מאשר להגיד יאללה בקטנה בסוף לא קרה שום דבר נורא...
ואז פחות לומדים ופחות נזהרים.
כמה שעות של איכסה פיכסה והתבוננות עצמית ואת בן אדם יותר חזק ויותר איתן ויותר מאמין ממה שהיית לפני הניסיון... 😘

לא הבנתיהריון ולידה2

למה הפעמתי אותך.

זה מה שאני צריכה לשמוע. שזה נורא!!

אוי לי אם אומר יאללה בקטנה. זה עוון!! אין בקטנה.

נכון שיש את החזרה בתשובה. אבל התחושה של "עברתי עברה במזיד" מרטיטה אותי.

בדכ אנחנו ממש שומרים. יש את הקושי הרגיל ... וגם זה גג שבועיים

אבל הפעם זה קושי על קושי על קושי על קושי. ובנוסף זה תכף כבר 3 שבועות .

בקיצור.

התעייפתי מעצמי.

כי אנשים לא מסוגלים שאחרים אומרים להם שזה נוראאמאשוני

ולא הייתי קוראת לזה מזיד.
מזיד זה להכיר את הקושי, להכיר את האיסור ולהחליט מתוך בחירה חופשית שמתאים לי עכשיו לעבור על האיסור.
המקרה שלך כנראה לא הכרת מספיק את הקושי, לא התנסית בזה לפני כן.
ממש לא מזיד.
עובדה שאת כל כך כואבת על זה. בחירה שנובעת מבחירה חופשית לא מתחרטים עליה כל כך מהר...

ואם התעייפת אז תרפי כרגע מהנושא. להתבונן ולהבין מה בדיוק היה שם ואיך היה ניתן למנוע,
אפשר לעשות גם עוד שבוע...
הכל טוב

תודה יקרה!הריון ולידה2

עזרת לי מאוד.

אני מתרגשת מהחרטה הכנה שלךGinger

הלוואי וגם אצלי זה היה ככה

אני רק אחייך במבוכה

הריון ולידה2

כי.... הייתי מעדיפה שלא ליפול.

ה' יעזור לנו ונצליח להישמר תמיד.

היי יקרה.. אפשר טיפה רקע?בתי 123

למה הייתם אסורים שבועיים וחצי?
האם התחלתם לשמור טהרה לאחרונה? זה תמיד היה קשה?
על אילו דברים אתם מקפידים? האם על הכל? טהרת המשפחה דורשת דיוק ולפעמים החמרות או הקלות מקשות על הזוג.
אבל חוץ מזה שולחת חיבוק❤ מה שהיה היה שימי צדקה ותקבלי החלטה לעתיד

אני חרדית...הריון ולידה2

מקפידים על הכל.

למה אסורים שבועיים וחצי זה סיפור...

אבל זה רעיון לשים צדקה. תודה!!

אולי תשבו יחד ללמוד הלכות הרחקות? לפעמיםבתי 123אחרונה

אחרי שנים פתאום אפשר לגלות שלא הקפדנו על משהו או שהחמרנו במשהו שלא לצורך

מניעהשפע ברכה

מחפשת אמצעי מניעה לשנתיים/שלוש
התחלתי לחשוב על התקן לא הורמונלי
זה אפשרי בהנקה?
איך זה מבחינת דימומים בין וסתיים?
מבחינת חציצה וטבילה?
ממליצות על סוג מסוים?
אצל מי להתקין במכבי במרכז?

התקן אפשרי בהנקהאמא גם

אפשר גם דיאפרגמה, תבררי אם מותר לפי הפסיקה שלך

מקפיצה לישפע ברכה

עונהבתי 123

התקן נחושת אין בעיה בהנקה וזה לא חציצה בטבילה
ממליצה על ג'ניפיקס רבנעם אומרים שיש איתו פחות בעיות של דימומים בין וסתיים ואם זה לתקופה של כמה שנים זה בהחלט שווה את ההוצאה

התקן לא הורמונלי אפשרי בהנקהדבוריתאחרונה

ולשנתיים שלוש זו אופציה בהחלט עדיפה
יתרונות: לא מתערב בהורמונים הטבעיים של הגוף, אין התעסקות יומיומית איתו, לא ככ יקר, ולשאלתך לא חוצץ
חסרונות: יש כאלו שמאריך להן את הדימום הווסתי ו/או גורם להכתמה בין הוסתות

הכנסתי לעצמי מוטו חדש לחייםמישהי11

"מה עושים פשוט שוחים, פשוט שוחים" (נמו, שם, שם)

מצאתי את עצמי עומדת כל כך הרבה מול התינוק שלי (ילד שני) ופשוט שואלת את עצמי ואותו, מה אני אמורה לעשות?? עד שזה התחיל פתאום להתנגן לי והבנתי שזה התשובה, תמיד! כי הם משתנים כל יום בגיל הזה, ולפעמים זה מציק, וזה מציק ועכשיו יונק ועכשיו לא מוכן ומוצקים ולא, ואם אלחץ כל פעם פשוט אשתגע,
אז כבר שבוע ומשהו זה מה שמתנגן לי בראש, ווואלה זה עובד!
זהו שיתפתי😅

יאאא זה המוטו שלי!!

אין לי הסבר

חשבתי שאני השרוטה היחדה. שמחה לשמוע שלא

חחחחח יואו מהממתחגהבגה

איך אני אוהבת את השיר הזה!!
כל הכבוד לך.. באמת

איזה יופי!אשלח את זה לאחותי שגם מתמודדת עם התינוקי הבכור שלההשם בשימוש כבר

לא ראיתי נמו אבל אהבתי!בתי 123

יש לזה מנגינה, שווה לך לבדוק אם יש בטיוב רק את החלק הזה

מישהי11

נשמע כאילו כדאי לי לוותר אם אני לא רוצה שיתקע לי בראש

בתי 123

מומלץ לשמוע

זה נתקע כיפי כזה...אין לי הסבר

אהבתי!!נביעה

וזה טוב לכל תקופה עמוסה...

מצחיקהאמא גם

אבל כל כך נכון

כמה בילד שני (והלאה) אפשר להבין את זה וגם לקבל את זה שזה ככה ולא להתקבע

אהבתי!מק"ר

יוווווו גמני!!!משמעת עצמיתאחרונה

ואני שרה את זה בצרחות בקול של דוגי😅

את מותק!
הזכרת לי...

סתם סקר😝הריון ולידה2

לאיזה זרם את משתייכת?
חילוני, דתי לאומי, דתי מודרני, חר"דלי, חרדי, חסידי וכו'...

חחח... סתם מעניין אותי🙈

לא יודעת מה איתכן, אבל אני מדמיינת ומלבישה "פרצוף" לכותבות בפורום (לפחות לכותבות המוכרות יותר) ופתאום הכותבת מוסיפה פרט על החיים שלה ואני צריכה לשנות את הפרצוף... במקום חצי מטפחת לשים פאה, או להוריד לגמרי😝😝😝

חחח... אולי זו סתם טפשת הנקה🙈 אבל מוזמנות לזרום איתי🙏

במקורמשמעת עצמית

עכשיו לא😔

הרטבת לילהטרכיאדה

אשמח לעצות לפתרון להרטבת לילה. ילד בן כמעט שמונה, חכם ונבון באופן מיוחד, עדיין מרטיב בלילה. מאד קשה לו עם זה, ניסינו מנרין במשך תקופה ארוכה ולא עזר בכלל. אולי יש לכם עצת זהב??

אפשר להצטרף?נביעה

בת 7.. סוף כיתה א, ילדה חכמה, בוגרת, נבונה,
וקמה כל בוקר רטובה לגמריי...
היא גם במשך היום מתפנה יותר מכרגיל
היא ישנה עמוק נורא..

3 (!!!) אחים מתחתיה גמולים!!!
איזו בושה.
הגדולים מעקמים את האף מהמצעים שלה,
בן 3!! גמול לילה
בת 5 גם
רק היא😕

האמת שהוא עדיין עם טיטולטרכיאדה

לא רואה סיבה להרטיב מצעים כל לילה לפחות פעמיים. בפעמים שניסינו להוריד זה היה סיוט, לקום באמצע הלילה להחליף את הכל. אבל כן ניסינו כמה פעמים להוריד במחשבה שאולי זה יעזור. לא עזר. מעניין שהוא דווקא הילד שישן הכי פחות עמוק מכל הילדים שלי. הוא מתעורר מכל רשרוש וקם הכי מוקדם בבוקר אז קשה לי להגיד שזה קשור לשינה עמוקה.

אצלינואמא ל6 מקסימים

המינרין עזר.
בכל מקרה: סבלנות, יגדלו ויפסיקו להרטיב.
הבן שלי הפסיק קרוב לבר מצוה

אבל גיל שמונה זה כבר ממש גדולטרכיאדה

לא?

לא קראת באיזה גיל הבן שלי נגמל?אמא ל6 מקסימים

ולא, גיל 8 זה לא גדול. זה לגמרי נורמלי שילד מרטיב בגיל הזה. נכון שזה לא נעים וכו', אבל מאוד נפוץ

קראתי מה שכתבתטרכיאדה

אבל עד כמה שידוע לי עד גיל חמש זה נחשב לתקין, מעבר לזה כבר לא.

אז אם הוא היה בן שש עוד הייתי אומרת שזה בסדר. אבל שמונה זה ממש רחוק מהנורמה.

גם אני נגמלתי בגיל ממש ממש מאוחר, הרבה יותר מהבן שלי, ועדיין אני רוצה לעזור לו להיות נורמלי

תקין זו מילה מאוד כללית.. בגדול זה בעיקרבתי 123

גנטי אם ילד בן 4 מרטיב בגלל טראומה זה לא תקין
אם ילד בן 9 מרטיב הרטבה ראשונית זה בד"כ גנטי וזה תקין
אחוז קטן מרטיבים עד גיל 12
זו מתחילה להיות בעיה בעיקר כשזו בעיה חברתית ודימוי עצמי נמוך וזה באמת התפקיד של ההורים פה לתמוך ולהזכיר שזה יעבור.

כי את שואלת גורמים רפואייםאמא ל6 מקסימים

וזה מה שכתוב בספר. וזה נושא שלא מדברים עליו בחברה, שכנות/חברות וכו'.
אבל אם תתחילי לדבר ולשאול (לא חייבת, כי באמת את רוצה לשמור על כבודך וכבוד בנך.), תגלי מה הנורמה באמת, ולא מה כתוב בספרים

הרטבת לילה תקינה גם מעבר לגיל 5טארקו

אבל מעל גיל 5 אם זה מפריע לילד מנסים לטפל.

זה פיזיולוגי, בשונה מהרטבת יום שיש לה הרבה התנהגותי, הרטבת לילה היא פיזיולוגית ודורשת בשלות של המערכת.

ממני, שהרטיבה עד גיל 8 בערך
אחי עד גיל 10
אחותי גם
עוד אחות עד גיל 8
ואחי בן 6 ועם טיטול בלילה(תחתוני גמילה ללילה) כי זה מה שהוא בחר- נתנו לו בחירה בין זה לבין להתקלח כל בוקר והוא העדיף טיטול.

זה גם עניין גנטי לפעמים.

אין לי מושג מי ומה אבל קראתי בעבר עלהשם בשימוש כבר

"רינה פארם" מירושלים-מקווה שזוכרת נכון-שמטפלת בבעיות כאלה.
בהצלחה שיהיה!! בשורות טובות 🌷

ויסות חושיהודלולה

אתמול שמעתי הרצאה והיא אמרה שיש ילדים עם הרטבת לילה שיש להם איזה שהוא קושי בוויסות חושי. לדעתי צריך לעשות עיסוי עמוק, אבל לא זוכר בדיוק. כדאי לבדוק את הכיוון הזה

ואי מעניין!טארקו

פירטתי בהודעה למעלה עלי ועל אחיי..
וכולנו עם תחושתיות יתר.... וואלה

דברים שעזרו לילד שליoo

לא לאכול שעתיים שלוש לפני השינה, להוריד לגמרי שתיה מתוקה, שההרטבה לא תהיה נושא שמטריד את ההורים או את הילד, כשמרטיב מחליפים פיגמה ומצעים ברוגע. מגיל 5 עד גיל 8+ תדירות ההרטבות ירדה עד שהפסיק להרטיב

אני יודעת שיש איזשהו טיפול גם להרטבת לילהעלה למעלה

יש גם משהו דרך הקופת חולים, אולי זה יעזור
בהצלחה!

שללתם בעיה רפואית?מחי

זה ממש לא קשור לחכמה... זה פזיולוגי לגמרי, לפעמים גם רגשי אבל זה בדרך כלל אם מתחילים להרטיב מחדש אחרי שכבר נגמלו.
לאח שלי היתה בעיה עם השריר, לקח תרופה תקופה מסויימת

הרופאת ילדים שלחה לבדיקות דם ושתןטרכיאדה

לפני שהתחלנו מנרין. הכל היה תקין.

אני יודעת שזה בכלל לא קשור לחכמה, אנחנו גם מאד רגועים עם זה, במיוחד שאני כאמור נגמלתי הרבה יותר מאוחר. פשוט זה ממש מפריע לו ואני רוצה לעזור לו.

אחיינית שלי טופלה במרפאת הרטבה בשערי צדק והיו מרוצים מאודיראת גאולה

הטיפול כלל מינרין והנחיות מתי לשתות ואיך להתפנות וכנראה עוד דברים... אני חושבת שזה היה כמה חודשים ואח"כ כבר הייתה גמולה גם בלי המינרין.

מצטרפת למעידות על עצמן

קמה ש.

בס''ד

גם אני הרטבתי עד סביב אותם גילאים

וגם הבכור שלנו הרטיב קבוע עד לא מזמן. הוא כמעט בן 8. לפני כמה חודשים ראינו התחלה של מגמה חיובית, עם קימה יבשה בפעם בשבוע כזה, ולאחרונה ממש הוא קם יבש כמעט כל בוקר, תודה לה'!

נביעה, אני מבינה אותך, גם אצלנו יש שני ילדים לגמרי גמולים מתחתיו.

במקרה שלנו, אני מאמינה שבסופו של דבר הוא נגמל מתי שהוא נגמל כי רק עכשיו הגוף שלו היה מספיק בשל לזה. אשתף במה שעשינו ושמן הסתם תמך בתהליך הטבעי שלו. (מציינת שבמקרה שלנו הוא ב''ה לא היה נבוך מדי מהסיטואציה).

החלפנו לו את המצעים כמה שיותר ברוגע בבוקר, עם כמה שפחות התייחסות ובאופן יחסית דיסקרטי.
שאלנו אותו אם הוא מעוניין להפסיק להרטיב ומשהוא אמר שכן, עודדנו אותו לשתות כמה שפחות בשעות שלפני השינה.
הסברנו לו שכל ילד והקצב שלו ושהוא בכלל לא מקרה בודד. סיפרתי לו על עצמי. וגם הצגנו את זה שאם הוא ירצה ממש לעבוד על זה, יש מה לעשות (כמו להימנע לחלוטין משתייה בשעתיים שלפני השינה).
לוקחים אותו לשירותים באמצע הלילה. בהתחלה זה היה סביב שעה וחצי-שעתיים אחרי שהוא הלך לישון, עם הזמן זה נהיה 3 ו-4 שעות אחרי שהוא הולך לישון.
אם קרה שאחותו הגמולה (בת 5) אמרה משהו בנושא שיכל להיות לו לא נעים, לקחנו אותה לשיחה באופן פרטי ושיקפנו לה איך הוא עלול להרגיש בגלל זה, ושאנחנו מאד רוצים לא לפגוע בו ולעזור לו.

אני באופן אישי קיבלתי המון הרגעה מעדויות שקראתי בפורום, לדוגמה @בת 30, שהזכירה כמה פעמים את מה שהיה עם הבנות שלה. ככל ששמעתי יותר ויותר שזה לא כזה נדיר גם בגילאי יסודי, ושלרוב זה עובר לבד כשהמערכת מבשילה, כך לקחתי את זה יותר ויותר בנחת ובאמון בגוף הילד. (מה ש@אמא ל6 מקסימים כתבה עכשיו לדוגמה מאד הוסיף לי...)

בהצלחה רבה רבה 💕

תייגו אותי אז באתיבת 30

האמת שהרבה שנות פיפי עברו עלי

ועברתי עם זה כל מיני דברים עד שפשוט השלמתי עם זה
רופא הילדים שלנו אמר לי שעד גיל עשר יש אחוז מסוים של ילדים שמרטיבים, וזה נחשב לרוב כתקין.
בהתחלה זה תסכל אותי, אח''כ החזרתי טיטול, אח''כ הורדתי שוב כי טיטול ממילא לא עזר.
ובסוף פשוט נרגעתי היו לי שלוש פשפשניות בו זמנית, כיף גדול למכונת כביסה...
הן היו מטפלות בעצמן בבוקר- מקלחת וכו', הגדולות יותר היו שמות מצעים בכביסה והצעירה- אני שמתי לה.
איכשהו הן הפסיקו להרטיב כמעט ביחד. כשהגדולה היתה בכיתה ג נראה לי, אחותה בב' ועוד אחת בגן.
אולי זה השפיע אחת על השניה? אין לי מושג.
אבל העיקר זה שאני הפסקתי לצפות, ולכן גם הפסקתי להיות מתוסכלת מזה.
הקושי העיקרי הוא לישון אצל אחרים...הייתי מביאה סדיני פלסטיק, טיטולים, ומצעים להחלפה.
באיזשהו שלב הבטחתי להן שמי שתקום יבשה הרבה זמן, תקבל סט מצעים חדש משלה לא יודעת אם זה עזר, אבל לפחות היה להן למה לחכות.
עכשיו יש לי ילדונת בת כמעט חמש שהיתה יבשה בגיל שלוש ואח''כ חזרה להרטיב.
אני פשוט בסבלנות...ולאט לאט ההרטבות הופכות להיות פחות תדירות. והמצעים שלה כבר מחכים לה בארון...
אז זו עצת הזהב.
פשוט לא להתרגש מזה יותר מידי

ועוד דברבת 30

שמתי לב שאם לוקחים אותם לשרותים בערך שעה וחצי או שעתיים אחרי שנרדמו- זה עוזר מאוד

אפשר לנצל"ש?מכחול

אנחנו עוד לא בשלב הזה, אבל ילדה בת 3.5, גמולה ביום יותר משנה, ובלילה עדיין עם חיתול.
אך פעם לא ניסינו להוריד, כי החיתוך כמעט תמיד מלא בבוקר.
מצד שני, אולי אם הוא לכמה לילות היא תלמד ולא תרטיב?

אני מבינה שזה פיזיולוגי, ולא רוצה להלחיץ אותה אם היא לא מוכנה, אבל אולי היא מוכנה ואני רק לא מאפשרת לה להראות את זה?

אני קצת דואגת שהיא תפגע אם מוריד חיתול ואחרי חודש נחזיר.

ממליצה על טיפול הומאופתייעל -NDאחרונה

צירים בשבוע 20???פעם ראשונה

אני עובדת בעבודה משרדית ובימים האחרונים אחרי ישיבה ארוכה על הכיסא אני באה הביתה ומרגישה התקשויות בבטן התחתונה, ממש ממש למטה.

אחרי שאני שוכבת זה נרגע. אבל חוזר שוב אחרי ישיבה ממושכת.

יש מה לעשות?

מצריך ללכת לרופא?

יכול להביא ה"י ללידה?

יכולות להיות 3 אופציות:אין לי הסבר

1. צירים אמיתיים

2. צירים מדומים

3. את מדמיינת מהלחץ(כמוני למשל )

בשביל לשלול את האופציה הראשונה הייתי הולכת לרופא...

תודהפעם ראשונה

איך רופא יכול לדעת אם היו לי צירים אם כרגע אין?

ובשלב כזה יכול להיות צירים מדומים?

כשאני חששתי מציריםאין לי הסבר

אז הרופא בדק אם יש מחיקה של צוואר הרחם.

כן, זה הגיוני...

יש נשים שמחודש רביעי הן עם צירים מדומים...

ועוד משו-אין לי הסבר

צירים בד"כ באים בצורה מסודרת...

לי קורה שאחרי ישיבה ממושכתאישהואימא

נגיד אחרי נסיעה ברכב של שעה וחצי, אני מרגישה כמה דקות כבדות למטה בבטן וקשה לי ללכת. אבל אחרי כמה דקות זה נרגע..
זה הריון ראשון שלך?
כי אני זוכרת מההריון הקודם שלי שכשהיו לי התקשויות וזה באמת היה צירים בשבוע 26, זה היה בבטן יותר למעלה

את שותה מספיק מים? אני הייתי סובלת מכאבים בבטן, לא יודעתהשם בשימוש כבר

אם להגדיר את זה התכווצויות, בשבוע הזה, כי לא הייתי שותה מספיק מים.
הריון קל ותקין בעה🌷🙂

שכחתי לספר שגם לי זה קרה כי לא שתיתי מספיק...אין לי הסבר

אין אין, אחיות אנחנו....השם בשימוש כבר

יש מצבפעם ראשונהאחרונה

באמת כששתיתי כמה כוסות מים זה גם נרגע.

רצה לשתות

זה לא היריון ראשון ולכן היה לי מוזר מיקום ההתכוצויות.

לפי היידוע לי- אם זה עובר במנוחה, זה לא צירים.מוריה

עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך ט' בתמוז תש"פ 10:46

צירים לא עוברים במנוחה.

2. יכול להיות שזה הימתחות של שרירי הבטן.

3. לשלול דלקת בשתן.

מחפשת מישהי שמוסרת כמה תאים פנויים במוחמק"ר

לא נשאר לי אחד פנוי
כואב לי הראש
עמוס לי
עייף לי
בודד לי

(שלחתי לך מסר)קמה ש.

💜

אז בעקבות שרשור הניחושים - פותחת סקר חדשנועה נועה

מי הניקים שאתן מתבלבלות ביניהן? מכל סיבה... שמות דומים, קו מחשבה דומה, משהו משעשע אחר

אני מתחילה: אני מתבלבלת בין "השם בשימוש כבר" ל"אין לי הסבר". אין לי הסבר למה😬

❤️❤️❤️קמה ש.

יש המלצה למטפל/ת זוגית באיזור ירושלים?הריון ולידה2

נשברתי. לא חשבתי בחיים שנגיע לזה
אבל הוא לא מקשיב
זאת אומרת כן מקשיב. ולא עושה עם זה כלום.
אולי אם נשב מול מישהי או מישהו הוא יקח את מה שאני אומרת יותר ברצינות. אולי הוא יבין. שווה לנסות.
עדיפות למישהו או מישהי שמבינים גם ביחסי אישות
תודות.

בבקשההריון ולידה2

תשלחי לי מסר ואשלח לך בפרטייוםטוב

מקפיצה שוב. ממש יעזור לי המלצותהריון ולידה2אחרונה

היי חברותChayg

אך מרגילים תינוק בן כמעט חצי שנה לישון לבד?
ועוד שאלה כמה ימים לוקח ליבש את החלב?

תודה מראשChayg

זה עניין של גישהאמא גם

די קשה להרגיל תינוק בגיל הזה להרדם לבד,הם מאוד תלויים בבן אדם מבוגר,זה עניין השרדותי. בגיל הזה הם הרי לא יכולים לעשות כלום לבד,אז למה להרדם הם צריכים לבד?

ולגבי יבוש חלב. הפסקת להניק? בבת אחת?בהדרגה? את מליאה חלב או רק בקטנה? אם יש המון חלב ואת לא מניקה,אז תשאבי ותורידי שאיבות בהדרגה,שלא תגיעי לגודש ודלקת.

מוסיפה שני קישורים בהקשרים ששאלת עליהם:

איך לייבש חלב:

ילדים בית ואני שביניהם: איך מייבשים חלב? איך מפסיקים להניק?

שינה של תינוק:

ילדים בית ואני שביניהם: איך מרדימים תינוק - טיפים

תודה רבה עזרת לי מאודChaygאחרונה

עצות להתמודדות עם בחילות וצרבות בלילותמרגרינה

קבוע שעולה לישון אני נתקפת בשילוב מגעיל של בחילות וצרבות
ממש מציק ומקשה להרדם
אולי יש למישהי רעיון מה יכול להקל?
במהלך היום דווקא אני בסדר אבל בלילה זה נוראי
אוטוטו חודש תשיעי

ניסית לישות בהגבהה? הרחם לוחצת בשכיבה אין הרבהבתי 123

מה לעשות

הלילה באמת זה מה שעשיתימרגרינה

היה יותר טוב מבחינת הבחילות והצרבות
אבל לא ככ נח 😢
אז אני מבינה שהפתרון זה ללדת

😕

את יכולה לקחת לפני השינה אומברדקס או תרופהבתי 123

דומה אבל בהתייעצות עם רופא כמובן

יש לי תור לרופא השבוע, אשאל אותו מה מציעמרגרינה

תודה

נראה לי1234אנונימי

שעזר לי סודה לשתייה. למהול במים ולשתות

זה היה כבר לפני שנתיים וחצי, אז לא זוכרת כמויות בדיוק. אבל זוכרת אותי ואת בעלי רוקחים באמצע הלילה כל מיני משקאות לצורך העניין ;)
בעלי טוען שהכי יעיל היה סודה לשתייה עם מים

תודה, אנסה!מרגרינה

תנסי לא לאכול ממש לפני השינה.ניצנוצי תקווה

כמה זמן בערך? אני בדכ לא אוכלת מדי סמוך לשינהמרגרינה

ולא רואה ממש הבדל

..BL

מי סודה עזר קצת

תודה אנסהמרגרינה

אני ישנתי קבוע עם בקבוק סודה לידי. אבל עם מלא גזים!אוהבת טבע

הגזים טובים או הסודה? |מחפש תירוץ לשתות קולה|פה לקצת

חחחחח תכל'ס לא יודעת...אוהבת טבע

אבל תעשי את זה לעצמך - לשתות קולה בכמויות..😱

אני חושבת שזה הגזים... משהו בהם מרענן ומרגיע. אותי לפחותאת פניך אבקש

עם הבחילות בהתחלה הייתי שותה סודה בטעם פירות יער, או לימון.... אבל נראה לי שמוגז בכללי עושה כזה טוב ומשחרר....
אם קולה, תשימי לב לא להגזים בגלל הקפאין...

ועכשיו התחילו צרבות מסתבר... לא הכרתי לפני... עוזר לי סוכריות לימון.. ולא יודעת מה עוד.. קוראת מה שאתן כותבות..

אותי שקדים לא קלויים מציליםפה לקצת

אבל כבר לא יכולה לראות אותם...

ואני בגמילה מקולה, סתם צחקתי
החזקתי רוב ההריון בלי קולה, אחזיק עוד קצת

בע"ה...את פניך אבקש

אם שקדים עוזרים לצרבות, ננסה.. ניסיתי עם בחילות ולא מאוד עזר עד שהקאתי וכבר בכלל לא אכלתי...כמו הרבה דברים .. חוזרת לאט....
תה שומר של ויסוצקי גם טוב לי.

וגיליתי שדווקא לישון על הצד/בטן בהגבהה של החלק העליון של הגואת פניך אבקשאחרונה

ף גם מאוד עוזר....

אאמץ 🙏מרגרינה

תודה על הטיפים, אני אנסה ומקווה שיעזורמרגרינה

אוף. מכירה את הבחילות האלהאמא גם

כמה כריות ולהיות בחצי ישיבה

לא לשתות הרבה לפני השינה,וגם לא לאכול הרבה

לקחת אולי קוביות קרח למצוץ לפני השינה

ישנתי הלילה בחצי ישיבה ולא היה לי נח ☹️⁩מרגרינה

אבל זה דווקא עזר אז אולי אין ברירה..
קרח זה מעולה, לא היה לי הלילה מוכן אבל אתארגן על זה
תודה!

מבינה אותךאמא גם

אצלי הייתי ישנה גם בחצי ישיבה בשלב הזה אבל לא בגלל צרבת,אלא בגלל שלא הצלחתי לנשום

זה בהחלט לא נוח. אם זה על כמה כריות אבל לישון על הצד ולא על הגב,לפעמים זה יותר נוח. תנסי

לצרבות ממש עוזר לשתותסיפור לידה

חצי כוס מים קרים עם רבע כפית סודה לשתיה. מגעיל אבל מעביר צרבות בשניה.

אז הנה אני שמה את זה פה, כנראה בלי מצפוןמק"ר

הוא הפסיק לינוק.
וזה כנראה לא הפריע יותר מדי למצפון.

9 חודשים היה מכור להנקה וגם אני, עם כל הקושי שהוא היה תלותי בי ברמות אחרות, נהנתי מהזמן איכות מהקירבה.

והיה איזה יום שנפל לי האסימון שאני נלחמת איתו שינק, הוא לא רוצה לינוק. בדקנו אוזניים והכל היה בסדר, השלמתי עם בקבוקים ועם אוכל מוצק שהוא התחיל פתאום לאכול כל כך יפה ומסודר.
וזהו, הרפתי.
יש לי מספיק מלחמות. 9 חודשים היה לנו טוב, מאוד.
וכבר חודש אני לא מניקה, בהתחלה הוא עוד ינק בלילה, גם את זה צימצם לאט לאט. ברוך השם לא היה גודש או שאר מרעין בישין. הוא גמל את עצמו כל כך יפה וחלק

והידד! העברנו אותו חדר ופתאום אני לא ערה כל חצי שעה בלילה!

והמצפון? הזכרתי אותו מקודם, הוא בסדר. קצת צבט לי לא אשקר, וכל לילה אמרתי לעצמי מי יודע אולי זה הנקה אחרונה שלנו?
וכל פעם שמישהו בסביבה מגלה שהוא כבר לא יונק, זה כן בוקס קטן בבטן ובלב. אבל אני לא נותנת לזה להשתלט עלי, שלמה לגמרי, לא היה בי מקום למלחמה.

וזהו, תור להתקן. ביי ביי לשלל ההורמונים שהיו בי תקופה כל כך ארוכה (הריון, לידה, הנקה, סרזט).

כל זה בכלל נכתב בגלל ההתקן

תתמכו בי, קצת חוששת מההתקנה, מהדימומים, מלהתחיל לקבל מחזור קבוע (מבינה בשכל שזה יעשה לנו ממש טוב ועדיין)

כל הכבוד לך!מכחול

נשמע כל כך ברור שזה מה שהיה טוב לו ולכם, ממש אין טעם להלחם בזה.
בהצלחה!

וואי זה כ"כ מבינה אותך!תמרי.

מצד אחד אין כמו הנקה. זה קשר אחר. גבר לעולם לא יבין את זה..
מצד שני, את רוצה כבר להיות עצמאית, וגם הוא עצמו כבר אוכל מוצקים אז פחות מתעניין.
גם אצלי היה ככה, לאט לאט הפסיק מעצמו. בהתחלה כאילו 'נלחמתי' שינק ואז אמרתי באמת למה? הוא כבר גדל! אז הרפתי..
הרבה זמן לפני בעלי אמר לי אז תפסיקי עם הנקה אבל לקח לי זמן לשחרר

לגבי התקן- ממש לא מבינה בזה אז רק חיבוק! שיהיה בנחת בעז''ה.

התקן זה נפלא! מחזור בתקופה כזו זה גם נפלא! תרגישיבתי 123

טוב עם עצמך גם אצלי קרה שפשוט לא רצו לינוק יותר בגיל הזה פשוט לא רצו ניסיתי להלחם בזה ומבינה לגמרי את הבאסה

כל הכבוד!! 9 חודשים זה המון, יפה ומכובד!אמאשוני

לפעמים קצת קשה לשחרר ולגלות שהם גדלו ויש להם רצונות משל עצמם.
הכי תהיי גאה בך ובו.

לגבי ההתקן, זה באמת לא נורא. לא נעים אבל לא נורא וזהו התעסקות אחת לאורך כל תקופת המניעה.
בהצלחה רבה!!

תודה למגיבות, אתן מחזקות, שאלה לגבי ההתקנהמק"ר

@בתי 123 @אמאשוני
אני קצת חוששת ממנה, ,זה כואב? כמה זה מביך? כמה זמן זה לוקח ההתקנה?
וכמה זה כואב באותו יום אחרי?

איזה התקן? אני מאוד רגישה וגם מאוד ביישנית אזבתי 123

לא אשקר לך זה לא היה נעים וגם כואב אבל זה היה ממש קצר והרופא היה ממש עדין. טיפ מהרופא .. לשים סוכריה בפה ולהתרכז במציצה שלה.
בנוגע לכאבים אחרי היה לי קצת כמו כאבי מחזור קלים ממש לא נורא

עונה למרות שלא תייגת אותי

בוקר אור

לי לא היה כואב כמעט בכלל בהתקנה(ואני מאוווד רגישה באזור, צורחת בבדיקות פנימיות), אולי קצת לא נעים ודווקא ממש לא הייתי מובכת, הרופאה עשתה את זה ממש בעדינות, אחרי זה לא כאב בכלל, ווזה לקח בערך עשר דקות נראה לי? אבל כולל הכל.. ההתארגנות ועשתה הכל בנחת, נתנה לי לנשום כשרציתי והכל

לדעתי בדיקת פאפ יותר כואבתאמאשוני

זה לא נעים, מרגישים כאב, אבל ממש עדין כזה.. כמו זריקה נגיד מאוד מקומי לא כאב כללי כזה.
נושמים עמוק משחררים כמה שיותר,
כמה דקות וזה נגמר.

הכאב אחרי יש קצת תחושות אני מרגישה צורך להיות פינוקי שיכינו לי ארוחת ערב ויפנקו אותי או לקנות משהו טעים. קצת הרגשה מסכנונית כזאת אבל לא ממש כאב

לגבי מביך, עברת כמה לידות.. מתרגלים. אבל אני יכולה להגיד אחרי ההריון בסיכון עם כל כך הרבה בדיקות דווקא נהייתי רגישה יותר אז הלכתי לרופאה שאני מרגישה מאוד בנוח אצלה למרות שהיא מקבלת בעיר אחרת מרחק שעה נסיעה...
אז זה תלוי מצב נפשי באותו רגע

תבקשי שיסבירו לך מה עושים, צריך למדוד את גודל הרחם או משהו כזה וזה מעצבן להיות במתח כל הדקות האלו בלי להבין מתי את "אחרי".
אז תבקשי שיגידו לך.

עונה גם

ברכת ה

מביך- כמו כל בדיקה פנימית (מניחה שעברת כזו מידי פעם?!)
כמה זמן- כמה דקות.
כואב- לי היה כואב החלק של ההחדרה של ההתקן לתוך הרחם, ובערך חצי שעה ראשונה אחרי. אחר כך יום-יומיים כאבי מחזור קלים וזהו.
מומלץ על אף כל זה? לטעמי בהחלט כן!
בהצלחה יקרה!
גם אני חששתי מתקופה של מחזורים סדירים אלרי תקופות היתר ארוכות, ובאמת כמו שכתבת, זה באמת טוב בסך הכל! ממש מרענן את הזוגיות!
ולישון רצוף בלילה- נהדר!! איזה כיף!! ועוד בלי מצפון שזה בא ממך, זה הקצב של התינוקי שלך! נשמע נפלא ממש!
בהצלחה רבה ותהני מהתקופה

לא כואב, לוקח 2 שניות וזהו;)פיג'מה

עונהאורוש3

הרופא פותח עם ספקולום ומכניס. לא אמור לכאוב (לי כאב בגלל סיבה אחרת מהקיסרי). בעיקר לא נעים. מביך כמו כל בדיקה אינטימית אצל רופא. אני מזכירה לעצמי תמיד שזו העבודה שלו וזה לא מזיז לו. לי אח''כ היו התכווצויות לא להרבה זמן. וקצת דימום. קחי שני כדורי אדביל חצי שעה לפני. תלכי עם בעלך ותגידי לו שאח''כ את חצי יום במנוחה. מקסימום לא תצטרכי.

מצטרפת לכל הנאמר פה

מיואשת******

תודה לכל העונות, נשימה עמוקהההמק"ר

בוגרת שני התקנים...אמהלה

עשיתי אצל רופא מאד עדין ואכפתי, הסביר לאורך כל התהליך מה בדיוק עושה.

לא אשקר- זה לא נעים

לא ברמה של כאב חזק אלא תחושה שמישהו מתעסק לך בתוך הרחם.

מביך כמו כל בדיקה פנימית אחרת...

לא כאב לי בכלל אחרי

היה לי דימום קליל כמה ימים אחרי

ולא היה בכלל דימומים נוספים.

בהצלחה רבה רבה

לי זה קרה פעם בגיל הרבה הרבה יותר פיצפון ולגמרי לא מרגיה מצפליבי ער

הוא לא רצה לינוק יותר. בשום אופן למרות הנסיונות.
שחררתי
קבלתי תינוק חדש רגוע וישן בלילה .תענוג.
חופש עצמאות
מאודדד אהבתי להניק. אבל מאחר טהוא זה שבחר להפסיק ..משתדלת לראות רק את המתנות מהמצב ובהחלט יש כאלה

וואו 9 חודשים!! זה מלאאמא חדשהה

9 חודשים בבטן ואחר כך 9 חודשים של הנקה בלי הפסקה!!
איזה אלופה!
כיף שהוא גדל ויהיה עצמאי יותר, את תשני יותר ותחזירי לך את הכוחות, תוכלי לצאת קצת להתאוורר ותדעי שטוב לו..
אין לי מה לעודד על התקן אבל יש לי מה לעודד על הפסקת גלולות. כשהפסקתי הרגשתי שהוצאתי את הראש מהמים השחורים שכיסו אותי.. בי מחשבות אובדניות. בי תהומות כאב (לא בי דמעות אבל במינון הרבה יותר סביר..) שלום לעצמי.. מקווה שגם את תרגישי שיפור
חיבוק על ההתמודדות הלא פשוטה! ובאמת את אלופה (אומרת לא רק על סמך ההודעה הספציפית הזאת.. אבל גם זה לבד זה ענק)

בענין ההורמונים ואמצעי מניעהMeme

אני קוראת סמויה בד"כ הפעם הייתי חייבת לעורר את המודעות להורמונים.
שמעתי מכמה אנשי מקצוע ולא מעט נשים שסבלו המון שהבעלים שלהם סבלו, שהילדים שלהם והכל בגלל אמצעי מניעה הורמונלי שלא התאים להם. שמעתי על נשים שאובחנו בדיכאון אחרי לידה שעבר!! (כמובן שאין לעשות שום צעד בלי לשאול את הרופא המטפל בעניין כדורים פסיכאטרים) אחרי שהפסיקו להשתמש בהורמונים, שמעתי על נשים שסבלו מירידה חדה בחשק המיני שדרדר את שלום הבית שלהם, שמעתי על מגרנות מטורפות ששיבשו לאנשים את כל החיים.
בקיצור ההורמונים האלו רחוקים מלהיות חגיגה כל מי שיכולה להסתדר עם אמצעי מניעה אחר ללא הורמונים. שתעשה טובה לעצמה.
ולך מק"ר יקרה מתפללת בשבילך שתעלו על דרך המלך ומעתה תהיו תמיד רק בעליה...

אבל מוסיפה את הצד השני, שיש כאלה שהגלולות עושות להן טוב..ירושלמית טרייהאחרונה

קשה לי ורע לי עם השינויים הקיצוניים של מחזור טבעי. אצלי לפחות הם קיצוניים ומשפיעים לרעה על חלקים אחרים בגוף. וגם סובלת ממחזורים קצרים.

אז מבחינתי גלולות הן חלום, בלי שום קשר למניעת הריון.

גלולות משולבות, כמובן. לא הנוראיות של הנקה.

וואי מדוייקתחגהבגה

אני מכורה מכורה מכורה להנקה...
ניראלי יותר מהגורות...
וגם חושבת על התקן...

גם בשבילך- מותר התקן בהנקה.אין שום קשרמיקי מאוס

או שלא לזה התכוונת?

אלופההההאורוש3

הכל טוב נשמה. תתמקדי הכי בהחלמה שלך. נשיקות

אלופה שאת!!!פיג'מה

גאה בך כל כך שהצלחת לשחרר ולקבל את מה שטוב לו....
כשאני שמתי התקן (לפני חצי שנה) הייתי מתוחה קצת, כי אמרו לי שזה טיפה כואב, הרופא ראה, ואמר לי להירגע, ושזה ממש לא כואב... באמת לא כאב לי בכלל

כל הכבוד לך אלופה!מיואשת******

גם על ההנקה, 9 חודשים זה המון!

וגם על הידיעה מתי ואיך לסיים, לקחת בשתי ידיים, לשמוח. לעזוב נקיפות מצפון לעד

את אמא מדהימה

ואשה מדהימה

איזה נשים יקרות ואהובותמק"ר

לא יכולה לתאר כמה התגובות שלכן נותנות כוח,
קמתי על הפנים, ועכשיו אני עם רב יותר כוח ורק בזכותכם!

אישה ואמא לביאה אמיתית!מרגרינה

מאחלת לך הרבה הרבה שלווה, רוגע וטוב!
😘😘😘

וואו.[סתם אחת]

מקרוש..
מעריכה אותך ממש.
גם בכללי וגם ספציפי על זה.
את מהממת ממש!
מדהימה ההשלמה שלך ואיך את מקבלת את זה ברוגע.

ואינלי מושג בהתקן..לא עברתי
אבל ממש מבינה ומרגישה את הפחד שלך!
בהצלחה גדולה גדולה
שיעבור מהר בקלות ובריאות!!
ושיהיה לכם רק טוב🌺

לא יודעת להגיב לך על ההתקן, חייבת לומר לך-9 חודשים הנקת??השם בשימוש כבר

וואו. אני בקושי הצלחתי להניק ולשאוב 3 חודשים.
את נהדרת!!

רק רציתי להגיד לך שאת אלופה!!!! 9 חוד' זה המון!!!אמהלה

תחשבי שהענקת לו 9 חודשים זהב טהור

9 חודשים של אהבה עצומה

9 חודשים של קרבה וחום

9 חודשים של מזון, ויטמינים וחיזוק המערכת החיסונית

9 חודשים מזוקקים של אמא!!!!

מצדיעה לך!!!!

מתקנת את עצמי ומוסיפה...אמהלה

וגם עכשיו את מעניקה לו אמא!!!

אמא שהבינה מה הילד שלה רוצה וצריך

אמא שיודעת להרפות ולשחרר גם כשקשה

פשוט אמא!!!!

באהבה

לגבי התקןאמא6

אצלי פעמיים אחרי ששמו לי התקן הרגשתי מאוד לא טוב שאני עומדת להתעלף. השכיבו אותי 10 דקות וזה עבר. לא רוצה להפחיד אותך אבל תקחי בחשבון שיכולה להיות תגובה כזאת (שמעתי על כמה נשים שזה קרה להן)

כנ''להודלה

כל הכבוד שהרפית! נשמע שטוב לשניכםמיקי מאוס

ו9 חודשים זה המווון. למה בכלל היה שם מצפון מלכתחילה? (סתם.ברור לי, נשים...)

לגבי התקן- קצת לא נעים, צריך קצת להרחיב את הנרתיק עם הספקולום וליישר לפעמים את צוואר הרחם אבל לא אמור לכאוב. מקווה שיהיה לך מתקינ/ה טובה בעז"ה.
אחר כך יש אי נעימות כי הרחם קולטת שיש שם איזה גוף זר, קצת התכווצויות וכאלה.

ועוד נקודה חשובה- אין שום צורך לחכות לסיום הנקה בשביל להתקין התקן תוך רחמי. למה הבנת ככה?
חבל לי בשבילך...
תזכרי את זה לפעם הבאה בעזרת ה'.

טוב שאת מרגישה שזה היה לטובהאמא גם

צובט זה תמיד. להפסיק הנקה גם בגיל שנתיים יכול קצת לצבוט. ובכלל כשתינוק גדל זה צובט

אבל למה זה קשור להתקן

למה אי אפשר התקן בהנקה?

עונה לך ולמיקי מאוס על השאלה של הקשר הנקה והתקןמק"ר

אין שום קשר

זה כבר רצון שמתבשל אצלי די הרבה זמן, חששתי נורא, קבעתי תור לרופא המעולה שלי שיש לו תורים רחוקים מאוד והנה הגיע התור...

בצירוף מקרים מופלא אני מסיימת בדיוק חבילה של סרזט ביום של ההתקנה

מציינת למקרה שאת לא יודעתזוגית +

שבעיקרון אפשר להמשיך עם הסרזט גם כשמפסיקים להניק.

היו לי חברות שעברו להתקן או החליפו גלולות כי חשבו שהסרזט מיעד להנקה בלבד,

וכששמעו שיכלו להמשיך איתו התבאסו על שהחליפו.

אז רק מציינת זאת.

אני יודעת, תודה

מק"ר

מחכה כבר להעיף ממני את ההורמונים האלה
אני כבר חודש איתו בלי ההנקה

מרגישה שצריכה יותר שפשוףהריון ולידה2

הי חברות, אני ממש אשמח לעזרה בתחום אינטימי. בה אנחנו נשואים תקופה של שנה שברובה הינו מותרים בעקבות הריון, אחכ הפסקה קצרה של אחרי לידה ועכשיו שוב מותרים(הנקה). אנחנו זוג מאד אוהב ופתוחים מאד אחד עם השני. שתינו טובים בלהביע רגשות ויש לנו אמון מלא אחד בשני כך שאנו מעיזים לפתוח גם דברים לא נעימים שדורשים עבודה. בהריון לא סבלתי מחוסר חשק ועם כל המורכבות של המגבלות הפיזיות קיימנו יחסים בתדירות של פעמיים בשבוע לפחות. הינו מודעים לכך שיש לנו לאן להתקדם מבחינת איכות היחסים אבל לרב מאד נהננו וזה לא הפריע לנו.
אחרי הלידה מאד התגעגענו אחד לשני וחיכינו כבר להיות מותרים, ואכן הלילה הראשון היה מאד מיוחד והתשוקה נתנה דלק וכל התהליך למעט החדירה שהיתה פחות נעימה היה ממש כיפי. אמממה הריגוש הראשוני נעלם כעבור יומיים וחזרנו להיות זוג שסתם מגע לא ממש מרגש וצריך לדעת לעשות את זה נכון. עברנו תקופה שבה כל אחד שם לב שגם לו וגם לשני לא בוער לקיים יחסים. איכשהו לא מגיעים לזה ולא רק כי עייפים וסחוטים (אם כי גם). בגדול אני מזהה חוסר חשק אצלי שכנראה קיים בגלל ההנקה, חוסר חשק אצלו בין השאר בגלל שינוי במראה שלי ולא לטובה.. (תגידו מה שתגידו זה מפריע לו ושתינו יודעים את זה) ואולי גם קצת חשש שלי מפני החדירה. בליל הדברים האלה לא עובד לטובתנו וזה מגיע לכך שגם שאנחנו מנסים פתאום לא הולך לנו ואנחנו לא מצליחים ליצור מגע שנעים ומקדם את שתינו.. וחבל לנו מאד מאד. ברור שיש כאן דברים זמניים שיעברו אבל גם דברים שצריך ללמוד וכנראה שעכשיו זה הזמן.
אז מה שרציתי ממכן חברות זה בעצם טיפים מה יכול לעזור לנו? ייעוץ מיני? יש המלצה למשהו טוב ורגיש? סדרה של אפרת צור? משהי ראתה? באמת עוזר או שצריך משהו יותר אישי לפי הנתונים שלנו?

חושבתמיזי

לא חושבת שכל מגע צריך לרגש,

מגע יכול להביע אכפתיות, לענות על צורך, דרך להתייחס לבן/בת הזוג, להרגיע, מגע מנחם וכו' וכו'

אולי לנסות לאט לאט לשלב קצת יותר מגע כל פעם טיפה יותר?

כדאי גם לפתוח את זה אחד עם השניה כדי להבין מה כל אחד מרגיש לגבי זה, מה מפריע בזה, למה זה קורה וכו'

לפעמים שיחה פתוחה ואינטימית יכולה להוביל למגע

אני מבדילה בין מגעהריון ולידה2

במשך היום שקורה הרבה למגע במיטה עצמה.. המגע אצלנו בהחלט מעורר אכפתיות וקרבה אבל לא תמיד מעורר את החשק המיני. ואנחנו מדברים המון על זה ועל הכל ככה שהעניין פה זה לא מודעות. היא קיימת בה. אני יותר מחפשת דרך ללמוד על זה יותר. כלומר על ההבדלים בין גבר לאשה מבחינת עוררות ועל איך לקיים יחסים בצורה זורמת

המעבר מזוגיות להורות משליך על כל תחומי החיים.קרן-הפוך

אישה שילדה לעולם לעולם לא תחזור לעצמה
ה"עצמה" שהיתה, כבר לא קיימת
יחד עם התינוק שזה עתה ילדה
נולדה לה אישה חדשה
ה"עצמה" נולדה מחדש
הגוף שלה נולד מחדש
הנפש שלה נולדה מחדש
הזוגיות והמיניות שלה נולדה מחדש.
האישה היא עכשיו גרסה מתקדמת יותר של עצמה.

לחזור למה שהיה לפני זו לא מטרה
לחגוג את לידת האישה החדשה שנולדה (וגם הגבר האב) - היא היא השאיפה!
למנף את השינוי במיניות
לצמיחה אישית
להתפתחות זוגית
לחיים מלאים שלמים ואמיתיים יותר

לקבל את השינויים באהבה
ולראות מה הם הולידו בנו כיחידים וכזוג
ואיזה הרפתקאות חדשות צפויות לנו בשלב ההתפתחותי החדש של המיניות שלנו.

פחות ספונטניות - יותר השקעה בזמני איכות
פחות חשק, פחות רטיבות (עקב הנקה) - יותר השקעה במשחק מקדים
הגוף הנשי המחוטב והמוצק נהיה רפוי - את אישה שהיא אמא !!

איזה תגובה כיפית ומכילההריון ולידה2

השאלה איך עושים את זה??

איך לומדים להיות הורים לילד ראשון?קרן-הפוך

לפני כן, איך לומדים להסתגל מייד אחרי החתונה לחיים בזוגיות?

אני פחות מאמינה בסדנאות והדרכות לאינטימיות זוגית.
הזכרת את אפרת צור - לא לקחתי את הקורס שלה, רק מכירה קצת מדוגמאות שהיא פתחה בעבר לגישה חינמית להתרשמות.

אני לא התחברתי לתכנים, נראה טרחני....
זו דעתי וגישתי.

אני לא באה לפסול אותה ולשלול את הגישה.
להיפך. יש המון נשים וזוגות שגם מתחברים לסגנון שלה.

גם, להבדיל, כרטיסשיח - לפני חודשיים הבעלים פתחו להורדה חינמית את רוב הכרטיסים. מלבד בנושאים המיניים.
עברתי על כל הנושאים שנפתחו להורדה חופשית.
זה לא הסגנון שלי ושל בעלי. שוב, עניין שנראה לי טרחני.
מאידך הרבה מאוד כאן בפורומים משבחים את כרטיסשיח.

כך שקשה לייעץ ולהמליץ.
כל נפש, כל אישה ואיש, כל זוג - הם עולם ומלואו משלהם, בסגנון, באורח חיים, בהרגלים, ציפיות, רגישויות, אמונות ודעות בנושאים האינטימיים והזוגיות בכלל...
לומדים מניסיון, ניסוי וטעייה, ובעיקר המון המון שיתוף, שיחות, תאום ציפיות - ולזכור שהראש הגברי שונה מהראש הנשי, הגישה הגברית שונה מהגישה הנשית.
אנו נשואים למי ששונה מאיתנו, לא למי שהוא שכפול שלנו

מזדהה עם הפותחת, והלוואי והתשובה הזאת הייתה משכנעת אותי : -(ירושלמית טרייה

אנחנו לא היינו במצב טוב כמותם לפני הלידה הראשונה, ואנחנו במצב הרבה יותר גרוע מאחריה, אבל אני חושבת שהיא הגדירה היטב גם קצת את הבעיות שלי.. הלוואי והייתי מוצאת דרך לשפר.

הרבה פעמיםהריון ולידה2אחרונה

נראה מהנשים כאן בפורום שהבעיה של דימוי הגוף נמצאת אצל האשה ולגבר זה לא מפריע. ואדרבה כשהיא תהיה בטוחה בעצמה אז בעלה יקבל אותה כמו שהיא. ואני שמחה שיש עוד נשים שמזדהות עם התחושה שלפעמים לגבר מאד קשה עם השינוי במראה ולא יעזור כמה שאני יאהב את כל הצמיגים שיש לי...

תשובה מעולה.צבעי התכלת

אני חושבת שהמון יכול להשתנות אם אנחנו נשדר שדר בטוח יותר.
חלק מהסתמיות הזאת ביחסים נובעת מכך שאנחנו מרגישות לא מספיק טוב עם עצמינו.
וזה בהחלט ש.ב. שלנו לעצמינו לפמפם שוב ושוב כמה אנחנו מיוחדות על כל החלקים שלנו.

מהמם!!!אוהבת טבע

ומוסיפה:
גם בלי ההריון, לא היה לכם מספיק זמן לחקור את המיניות שלכם היטב...שלא לדבר על ההריון שהוא מאתגר מאוד גם זוגות ותיקים בנושא, והנקה עם חוסר החשק שלה...
אבל אתם פתוחים ביניכם ובשיתוף מלא- שזה נפלא! והכלי הכי חשוב!!!
יש לכם אפשרות ללמוד את הנושא דרך קורסים מסודרים. יש את אפרת צור, וליאורה בוקסבוניום - אחותי למדה אצלה ומאוד נהנתה..( יותר סגנון חרדי)
ויש לכם אפשרות פשוט ללמוד את זה לבד, מניסוי ותהיה. תראי, אם אתם פתוחים מאוד ביניכם אז זה יכול להיות ממש כיף ומהנה... כל פעם לגלות משו חדש, איזה מגע היה לך נעים, איפה, עוצמה... לא חסר... זה ממש ממש כיף ודי חד פעמי- מגיע שלב שכבר "יודעים הכל" ואז צריך לעבוד על גיוון...
אתם בהתחלה, הכל חדש, תהנו מזה! תנצלו את זה שיש עולם שלם ומרתק שעוד לא גיליתם . ולגלות לבד זה נראה לי כיף יותר.
אבל לא שולחת בכלל למידה דרך קורס מסודר - זה כבר ממש תלוי אופי שלכם...
בהצלחה❣

איזה תגובה יפה!התמסרות

תשקיעי בהכנהGinger

אני יודעת שזה נשמע בנאלי אבל יכול לעזור המון

ארוחה טובה, תשטפי את הבית תתאפרי, בגד שנראה עלייך טוב

בטוח יש משהו

בסוף הרבה עובד אצלנו על הרגש

הורות חדשה היא טריגר מספיק חזקהריונית ותיקה

אני חושבת שאתם צולחים את התקופה המאתגרת הזו בצורה טובה , דווקא לא הייתי ממהרת לייעוץ מיני.
הייתי מתחילה מבילוי משותף ואינטימי שלא מחייב מגע כמו הליכה בים , מסעדה טובה וכו' ....אני נורא אוהבת גם ספורט משותף ( מעלה הורמונים של חשק ואהבה ) .
בהצלחה

אז נכון שאתם נשארתם הזוג החמוד שאתםנגמרו לי השמות

אבל המציאות שלכם השתנתה לבלי היכר.

אם פעם הייתם זוג צעיר

ואח"כ זוג צעיר עם אישה בהריון

ואח"כ זוג צעיר עם אישה אחרי לידה

ואח"כ זוג צעיר שהאישה נהייתה גם לאמא

ואח"כ זוג צעיר שהאיש נהפך גם לאבא

ואח"כ זוג צעיר עם אישה מניקה

ואח"כ זוג צעיר עם אישה שנוטלת גלולות

ואח"כ זוג צעיר שהאישה חווה פתאום כאב

ואח"כ זוג צעיר שהמציאות של אסורים פתאום יותר קיימת ונוכחת בחיים

ואח"|כ זוג צעיר שכבר יש לו פז"ם של יותר משנה

ואח"כ זוג שמגלה לעיתים גם חוסר חשק

ואח"כ זוג שהגוף משתנה

ואח"כ זוג שמגלה את העייפות במלוא תפארתה ועוצמתה

ואח"כ זוג שיש לאישה חשש מכאב

אז בהחלט, יש המון המון שינויים!

במציאות!

המון!

לא פייר וגם לא נכון לשפוט את עצמכם של פעם לפני כל הטלטלות והשינויים האלה (כל שינוי, גם שינוי טוב הוא לא קל, קל וחומר ששינוי שלאו דווקא חיובי) לעצמכם של עכשיו.

כל זוג הכי מדהים ועם הכי הרבה תשוקה שהיה עובר את כל זה - זה היה משפיע עליו!

כל זוג!

והמציאות המשתנית משפיעה עלינו אין מה לעשות,

אז את במדהימותך ובכנות שלך והחוכמה שלך רוצה לטפל ישר וזה כ"כ כ"כ מדהים ומבורך וחשוב בעיני!!! ממש!

וכ"כ לא מובן מאליו!

ואיזה כיף לשמוע שלמרות כל השינויים אתם (מצטטת אותך (:

זוג מאוד אוהב

מאוד פתוחים אחד עם השנייה

שניכם טובים בלהביע רגשות

יש לכם אמון מלא אחד בשנייה

אתם מעזים לפתוח גם דברים לא נעימים שדורשים עבודה!

אתם מאוד נהנים בקיום היחסים

מאוד מתגעגעים אחד לשנייה

מחכים כבר להיות מותרים

לילה ראשון מיוחד במינו ותשוקה בשמים!

היה מאוד כיפי

ועם כל זה את אומרת משפט מחץ חשוב חשוב "ברור שיש כאן דברים זמניים שיעברו

אבל גם דברים שצריךם ללמוד

וכנראה שעכשיו זה הזמן"

חותמת על כל מילה שלך במשפט הזה!!!

נכון!

ממליצה למשל על מדריכות לחיי אישות של מרכז יה"ל ועל מרכז יה"ל בכללי - יכולה להיות כתובת מדויקת עבורכם.

ממליצה גם על הסדנא האינטרנטית של אפרת צור וגם של שירי לופוביץ (אבל זה יכול להיות יותר כללי מאשר מישהי שתשב מולך ומול בעלך באופן אישי ותכיר אתכם לעומק על מי *שאתם*, אבל עדיין יכול להיות נפלא נפלא)

אני באמת חושבת שעם ידע מתאים וכלים מתאימים תרגישו שיפור ע-צ-ו-ם, אני בטוחה בכך!

לאט לאט

לפרוק דבר דבר את כל השינויים שכתבתי למעלה,

ממש לגעת בכל אחד מהם ולהבין אותם ואיך אפשר לשפר

זה לגמרי לגמרי בר-שיפור, ובכמויות!

למשל (ממש על קצה המזלג) -

ואח"כ זוג צעיר עם אישה בהריון -

לברר איך ההריון השפיע עלייך, עליו, עליכם, ועל חיי האישות

ואח"כ זוג צעיר עם אישה אחרי לידה - איך הלידה השפיעה כנ"ל

האיזור וכל הגוף עבר חתיכת טראומה, ועוד פעם ראשונה,

ואיך כל השינוי והטראומה הזו והכאבים משפיעים על הנפש ועל הגוף

ואח"כ זוג צעיר שהאישה נהייתה גם לאמא - איך המעבר לאימהות השפיע כנ"ל,

מהי התפיסה של בעלך לגבי אמא?

האם יש לו תפיסה(מוטעית) שאומרתצ שאמא=דבר קדוש ולא מתאים שהיא תהיה גם מאהבת?

האם תפיסה אחרת שמעכבת?

האם לך יש תפיסה כזו?

ואח"כ זוג צעיר שהאיש נהפך גם לאבא - איך הוא תופס את האבהות האם הולך לו "חלק"?

יש לו מצב רוח טוב בכללי?

הוא ישן טוב וחיוני?

ואח"כ זוג צעיר עם אישה מניקה - איך ההנקה משפיעה?

הרבה פעמים היא מורידה חשק למשל

ואח"כ זוג צעיר עם אישה שנוטלת גלולות - כנ"ל, לגמרי יכול גם להוריד חשק ולהשפיע על עוד הרבה דברים בגוף-נפש

ואח"כ זוג צעיר שהאישה חווה פתאום כאב - נתון מאוד מאוד ***מאוד*** משמעותי!

כי כל פעם שכאב אפילו קצת,

אפיןלו פעם אחת -

הגוף זוכר.

ואז בפעם הבאה הוא הרי חכם, הוא לא רוצה שיכאב לו, אז יכול מאוד להיות שמראש הוא "מוריד מסך" ומוריד חשק ולא רוצה בכלל,

או אם הוא כבר "נכנס לזה" הוא נעצר ומפחד וחושש בקטע של לפני החדירה.

גם כאן צריך עבודת עומק עדינה עדינה

ולראות מהם הפתרונות הפרקטיים (רק אחרי ועל-גבי ההבנה השורשית של הכל כמובן) שיכולים לעזור - ויש הרבה!

ואח"כ זוג צעיר שהמציאות של אסורים פתאום יותר קיימת ונוכחת בחיים - גם - לראות איך אנחנו אל מול מצבי חיים משתנים ותקופות זמן שיש או אין געגוע חידוש, ציפייה, שיגרה וכו'

ואח"|כ זוג צעיר שכבר יש לו פז"ם של יותר משנה - כנ"ל

ואח"כ זוג שמגלה לעיתים גם חוסר חשק - לברר האם יש חסמי חשק, ואם כן מהם ואיך לנטרל אותם (יכולים להיות ה-ר-ב-ה)

ואח"כ זוג שהגוף משתנה - גם לעבוד על דימוי הגוף ודימוי עצמי בכלל

שלך מול עצמך

שלך מול בעלך

מאוד יכול להשפיע גם.

ואח"כ זוג שמגלה את העייפות במלוא תפארתה ועוצמתה- הוווו זו נקודה שיכולה לגמרי להרוג כל טיפת חשק העייפות הזו!

והעוצמה שנתקלים בה פתאוטם במעבר חד מהפיכתנו להורים מדהימה אותי כל פעם מחדש!

או במילים אחרות: מה-זאת-העייפות-המטורפת-הזאת-למען-השם?!?!

ואח"כ זוג שיש לאישה חשש מכאב - כמו שפירטתי בסעיף על הכאב

זהו לבינתיים

בהצלחה רבה רבה וכל הכבוד לכם!