פורום הריון ולידה (עמוד 2793)

תבדקי אצלכם.

שיוכלו לעזור לך

מתייגת לך
@YaelL

אם עוד כמה ימים זה לא יתפתח לדימום אדום וטרי
תבדקי הריון, אבל יש נשים שיש לי דימום השתרשרות זה בדרכ ביום 10 11 מהביוץ

וגם היריון...
זאת אומרת
שפעם מכתמים חומים היה היריון ופעם מחזור

בבקשהההה
זה היה ביום המחזור? ופשוט לא הגיע?
היו הרבה כתמים? חומים?

שלושה שבועות רק כתמים חומים .. בלי סוף
המחזור שלי היה סדיר אבל חברה אמרה לי שלפעמים מחזור מגיע בצבע חום(שטויות)..
אז הלכנו לרב ואמר שזה לא אוסר הכתמים ,
וככה שלוש שבועות וכלום לא מגיע
בסוף עשיתי בדיקת היריון(חיכיתי 4 וחצי שנים לא ציפיתי לזה בכלל)
2 פסים כהים!!!!
בדיקת אולטרסאונד למחרת שבוע 7+3
הייתה לי המטומה לכן הכתמים.

בקרוב אמן ביידים מלאות ובריאות.

כן..

לק"י

ורק אם לא מתחיל מחזור- בודקת הריון.

בשורות טובות!

מחכה איתך שיעבור כבר. 

יש מי שתומך בך מחוץ למקלדת? בעלך, אמא, חברה? (שואלת מדאגה. קשה לעבור את זה לבד).

 

 

חיבוק גדול 

יום שישי הוא אמור לחזור כבר. ברוך השם יש עזרה. אמא שלי ואחיות שלי... אני שמה הרבה את היךדים אצל חברים...

מסנג׳רת את כל מי שאפשר...

אם הדימום לא כבד אלא ברמה של מחזור פחות או יותר לא חושבת שזה מסוכן, כי הרחם רוצה להתנקות וזו הדרך שלה.

הקב"ה ישלח לך כוחות לעבור את זה,
וגם את תיקחי עזרה, במיוחד ליום רביעי וחמישי שיהיה מישהו שידאג לך ולבית.

שייגמר כברררר

בעז״ה זה יהיה לך הקלה להיות אחרי

מקווה שיעבור לך בשלום הזמן שלפני ואולי גם יהיה בצורה טבעית

חיבוקים חמים

תני לעצמך את הזמן לנוח ולהתאושש

לי האחות אמרה שזה כמו מכבש קטן שעובר על הגוף

רשמית זה 3 ימים מנוחה, בפועל- תפרגני לעצמך כמה שאת צריכה

💕💕💕💕

עברתי 3 גרידות...מרדימים אותך ואת מתעוררת אחרי. רק מעירה שאם כבר יש דימום יש סיכוי טוב שכבר יצא לבד עד אז ( רק צריך לבדוק שהכל יצא).
וואי, כל כך מכירה את ההרגשה שלחכות רק להיות אחרי. סיוט

איך נשים מסוגלות לעבור את זה יותר מפעם אחת!! ועוד אחר כך להמשיך לרצות להכנס להריון

אתן ממש לביאות!

יכולתי לנדב מניסיוני על ציטוטק, אך לא רלוונטי.
מאחלת לך שהכל יצא לבד ולא תצטרכי שום גרידה ושום התערבות רפואית!
ומהרה ימלא ה' בטנך בהריון תקין וקל!!
💜💜 תעדכני אותנו.
🙂

היה פה עמוס היום אחהצ

עם הקורונה הזאת

אני לא בגיאה בכל פרט ופרט

צבעי ידיים באמבטיה
לקרוע עיתונים ולעשות עיסת נייר

לק"י

בריכה בתוך הבית (אם יש מקום).
לתלות שעוונית נילון גדולה על הקיר ולצייר עליה או לתלות עליה בריסטולים ולצייר עליהם.

סלוטייפ צבעוני מדביקים על הריצפה ויוצרים מסלולים ואסור לדרוך על הקווים

אל תיגע בריצפה- הקטנה שלי קראה את בילבי ונגנבה מהרעיון ואנחנו שכללנו אותו
הרעיון הוא ללכת על מסלול בלי לגעת הריצפה
אז משלבים סולם ושרפרפים וכסאות ואיך לא השולחן של הסלון. בקיצור משעשע ממש
ומצוין לחיזוק קורדינציה

יכולה גם בפרטי..

קניתי לפני החופש המון חומרי יצירה מיוחדים קצת (סלוטייפים נוצצים, דפים זוהרים נוצצים שאפשר לגזור ולהדביק, טושטושים, מדבקות וכו') וגם בלוק ציור עם דפים גדולים בשביל יצירות מיוחדות. כל יצירה מיוחדת מספיק אנחנו שומרים לקישוט הסוכה.
בשנה שעברה הדפסתי בתחילת החופש הרבה מנדלות, במהלך החופש צבענו עם צבעי עיפרון מידי פעם, ומכל המנדלות שהצטברו עשינו קישוט גדול לסובב - לקחנו קרטון גדול מאיזה ארגז, והדבקנו עליו את כל המנדלות כמו קולאז', והוספתי כיתוב של 'ושמחת בחגך'. יצא מהמם ומרשים, והיה כיף לראות את התוצאה של מה שעשינו כל הקיץ.

השנה התחלנו עם משהו בכיוון אחר, לדעתי ממש מוצלח -
תליתי על הדלת של הבית אחד מהדפים הגדולים של הבלוק ציור, ריק. אתמול ישבנו ביחד וגזרנו הרבה ריבועים קטנים של דפים, ולכל אחד יצרנו מסגרת מיוחדת מכל חומרי היצירה שתיארתי מקודם. עבדנו על זה ביחד בערך שעה. את כל הדפים אספנו בסלסלה (פשוטה, של פטריות..) עם עטים זוהרים ודבק יבש, במקום נגיש.
סיפרתי לילדים (גם כהכנה לי"ז בתמוז ולשלושת השבועות) על איך שכל מעשה טוב שאנחנו עושים מקרב את בניין בית המקדש, אז כדי להרגיש את זה יותר אנחנו נבנה לנו בבית אחד מהקירות של בית המקדש.
אז עכשיו כל מעשה טוב שהם עושים, אנחנו כותבים באחד הריבועים, ומדביקים על הבלוק (מתחילים מלמטה ובונים שורות שורות). וכל שבת מקריאים את כל המעשים הטובים שנעשו השבוע.
זה יוצא ממש יפה, וגם נותן להם תחושה שרואים מה שהם עושים, ומתייחסים למאמצים שלהם (וגם מעלה להם מוטיבציה להקשיב לנו בכל מיני מצבים). זה אפילו לא מבצע עם פרס בסוף, עצם זה שרואים ומתייחסים ומדברים על כמה טוב הם עושים וכמה זה משמעותי זה לגמרי מספיק להם.
וכמובן זה גם עוד זמן של פעילות ביחד (הריבועים שהכנו כבר עוד מעט ייגמרו, אז יהיה לנו עוד סבב של שעת יצירה להכין עוד).
ונראה לי שגם את זה נשמור לתלות בסוכה - איזה קישוט יותר יפה לסוכה מבלוק מלא במעשים טובים?

עושה כזאת אווירה נהדרת בבית הפתקים האלו

נראה לי אעשה את זה עם בן ה3 שלי, הוא ממש יאהב את זה

הילדים שלי גם עשו אותו בשנה שעברה - אבל זה לא שרד הרבה זמן... ננסה שוב!

מקימים מתרס של 2 שורות כסאות אחת מול השניה

כל אחד בוחר עמדה מאחורי הכסאות

מכינים מלא חיצים מקשים פלוס החלק הצהוב תקוע בכל קש

ומתחילים במלחמה.... יורים אחד על השני עושים הפסקות אש וכו׳

אזהרה- המון בלאגן!

יתרון - תעסוקה טובה לקורונה בבית

מכינים מהם מעין חיצים: קש כשבקצהו נעוץ הצ'ופצ'יק הצהוב שמחבר בין הקשים.

חמודים ובנים...

לבנות אוהל בתוך הבית, אפשר גם לאכול בו ארוחת ערב.
לגדולים- אוריגמי. יש ביוטיוב ערוץ ''רומיגמי'', מאוד נחמד. אפשר להכין כל מיני דברים שקשורים לסיפור מסוים ואז לעשות הצגה. (בפסח הכנו צפרדעים, פירמידות, אנשים, ועוד כמה דברים וככה סיפרנו על יציאת מצרים).

הכנת קישוטים לסוכות- כבר כתבו כאן. זה הזמן...אולי בריסטול גדול ועליו ריבוע לכל אחד מהאושפיזין, לכל אחד בוחרים סמל. נניח יעקב- סולם וענן. ומכינים את הסמלים מכל מיני חומרים- בדים, כפתורים, צמר גפן וכו'.

הכנת צנצנות מעוטרות- צריך מפיות בכמה דוגמאות ודהק לבן. פשוט גוזרים פרחים או דגמים מהמפית, מדביקים על הצנצנת ומורחים מעל עוד דבק. כשמתייבש- זה ממש יפה.

כנ''ל עיסת נייר. יש מתכון לעיסה בלי דבק, רק מים וקמח, וזה מאוד נעים לעבוד איתה. יוצרים כלים ואחרי הייבוש- צובעים בצבעי אקריליק.


יצירת פסיפס- גוזרים בריסטולים צבעוניים למלא חתיכות קטנות או שצובעים דפים רגילים בצבעי פנדה חזקים, ומציירים להם תמונה. הם ממלאים בפסיפס, ויוצא מקסים.
לגדולים- אפשר לתת.להם להכין מצגת בנושא מסוים. אולי- נושא בית המקדש. נושא בטיחות בקיץ, או אולי על דמות מסוימת או מקום מסוים.

הילדים שלי מעסיקים את עצמם נהדר. (בדרך-כלל, כן?)

כמה רעיונות מאצלנו:

* פלסטלינה איכותית+ספר שמלמד איך להכין דמויות מפלסטלינה: אתמול הילדים שלי ישבו עם זה שעות, ויצרו גן חיות שלם. אח"כ הכניסו אותם ל"כלובים" (סלסילות מיותרות שיש לנו), וחיות מים הם הכניסו לתוך קערות מלאות במים.

* להכין גן שעשועים ביתי: אפשר עם דברים טריוויאליים וקנויים, כמו מגלשה, סוס נדנדה, טרמפולינה... אבל אפשר גם להמציא - להכין טרמפולינה ממזרן ישן, להניח את אותו מזרן בשיפוע על הקיר ולהתגלש עליו, להפוך שולחן ציור קטן על פניו ולשבת עליו וילד אחר מסובב אותו כקרוסלה, להכין "בריכה" מאביזרים שונים - כדורים, בובות, קליקסים, ניירות קרועים לחתיכות קטנות... אפשר גם שילד אחד ישמש כ"סוס" לילד אחר, לתלות חבל חזק על סורגים חזקים (במרפסת למשל) ולטפס עליו... אפשר להמציא עוד כיד הדמיון.

* בריכה באמבטיה או במרפסת. אישית אני לא אוהבת את זה... ראו בשרשור של תפוחים ותמרים, ותבינו למה אפילו מבריכה ביתית אני חוששת...

* להוציא מלא אביזרים של תחפושות (אפשר גם סתם מטפחות של אמא/חולצות גדולות של אבא), ולתת לילדים להעלות הצגה. אפשר לתת להם סיפור שיש בבית כרעיון להצגה. (אצלנו זה המשחק האהוב עליהם - כל היום הם עושים פה הצגות. והם שכללו את העניין, והכינו תפאורות מושקעות מארגזי משלוח וכו'...)

* לבנות עיר שלמה על הרצפה. (מי שמכירה את הסיפור "עיר של חלומות" של רות בייפוס - אז בסגנון הזה) לבנות בתים ממשחקי הרכבה, וגם רחובות ובניינים וכו', ולשחק בתוך העיר עם דמויות של פליימוביל.

* לבנות אוהל בסלון מכיסאות ושמיכות.

* להקריא סיפורים או לנסות לכתוב לבד סיפור משפחתי.

* להקים תזמורת משפחתית - אפשר עם כלים אמיתיים, אפשר עם כלים מומצאים - תופים מכלי מטבח או מקרטונים, חלילית משריקות באמצעות הפה, כלי מיתר - גומיות מתוחות על קרטון חלול, אורגן - כוסות זכוכית מלאות במים בגבהים שונים (זהירות על הכוסות!), וכו'... אפשר לחשוב על עוד רעיונות...

* פיקניק בבית - פורשים מפה או שמיכה באמצע הסלון, ויושבים עליה ואוכלים את ארוחת הערב.

* כמובן - משחקי קופסה ופאזלים לרוב.

 

שכחתי משהו? מן הסתם כן... אין גבול לרעיונות האפשריים!

הבעיה היחידה היא הבלגן שיש אח"כ... אני עדיין מחפשת פתרונות מנצחים לגרום להם ת-מ-י-ד לסדר - אבל זה כבר רעיון לשרשור אחר  

 

יש ספר של רינת הופר ''גלילונה''- עם עשרות יצירות מתוקות מגלילי ניר טואלט, מספריים וטוש שחור.

ובכלל בשרשור

עשיתי עם הילדות והן נהנו עד השמיים- מה שכיף שהבית נשאר נקי...

אז ככה- גזרתי בריסטול באמצע, עשיתי חור בצורת לב (קיפלתי את הדף, גזרתי חצי לב, פתחתי נהיה שלם)

ואז כל פעם שמתי דבק סלוטייפ על מקום אחר בלב והן הדביקו על זה עיגולי קריפונים.

יוצא יפה, לוקח המון זמן, והבית נשאר נקי

עיגולי קריפונים

הכוונה לקרפ חתוך לעיגולים?

לעיגול ואת העיגולים מדביקים. יש גם ניירות משי כאלה, בצורת ריבועים, אותם גוזרים לריבועים ומקמטים. לא מלכלכים ומורידים צבע כמו הקרפים.

מגיעים, נחים קצת, מקלחות, ארוחת ערב ויוצאים החוצה.
אפשר גם לאכול פיקניק בחוץ.

צום י"ז בתמוז יחול ביום חמישי ב- י"ז תמוז תש"פ

ירושלים:
כניסת הצום: 4:29
צאת הצום: 20:13


תל אביב:
כניסת הצום: 4:30
צאת הצום: 20:11

חיפה:
כניסת הצום: 4:27
צאת הצום: 20:15

באר שבע:
כניסת הצום: 4:32
צאת הצום: 20:11

ארוחת בוקר מוקדמת + כוס קפה למי שרגילה לשתות החוסר בקפאין גורם לכאבי ראש

לא נראה לי שאצליח לקום בכזו שעה... בדכ עולה למיטה רק קרוב ל 2 בלילה 🤭

ובכלל, שיהיה בבית, אני בשוונג של אפיה כזה, אבל השנה אני אבשל כנראה דברים אחרים.
🤭
בעלי: אני מבין שמחר אני אוכל בפתיחת הצום את ההודעות והשרשורים של הפורום.
אני: מה פתאום? תרשום לפניך: קוראסונים, עוגת שמרים, ובורקס גבינה ביתי אתה מתעתד לאכול מחר.
מחר נעדכן מה הוא אכל
צום קל ומועיל לכולם

נשמע שיש לך מספיק מה שיעביר לך את הצום...
אז תדאגי שיהיה לך גם מה לאכול *מזין* בסופו וגם מה לתת לילדים לאכול שלא ישגעו אותך (מומלץ מוכן במהירות למקרה שייגמר לך כבר הסוס)

ועוד דבר- לנסות להשכיב בזמן הרגיל כמה שיותר מוקדם- אין כמו לפתוח צום עם ילדים ישנים.... (לא שאני מצליחה...)

כבר שכחתי מה זה לצום...

אבל הלו, אם את עובדת אז סטופ! את לא עושה כלום אחרי העבודה חוץ מלשכב על הספה ליד הילדודס.
שבת תחכה לערב או לשישי.
ויש גם בעל

לכם צמים, משמע שהם מספיק גדולים בשביל להיות שותפים בהכנת האוכל
אז תגייסי אותם, כל אחד יכין משהו קטן ותהיה לכם ארוחה מצויינת

את הצומות הקלים גם שנתיים אחרי הלידה.
חטפתי חולשה רק מלחשוב על זה והייתי פטורה 😁

יכול להיות קפיצת גדילה.
2. מתי את שואבת?
3. אני לא זוכרת עד איזה גיל, אבל יש שלב כזה שהם ייקחו כמה שייתנו להם.

4. קוואקר! מעשיר ומרבה חלב. וגם אגוזים. ושקדים. וחלבונים.

לנוח המון, לשתות הרבה (מקווה מאד שברור לך שאת לא צמה מחר...), ולהניק
לאט לאט הגוף שלך ילמד שהוא צריך לייצר עוד חלב והיה לתינוק כל מה שהוא צריך...
אם את מרגישה שצריך- קחי מורינגה להגברת החלב

וגם בירה.

לא ניסיתי, עדיין לא בשלב הזה

הייתה פה מישהי בפורום שהילדים שלה אלרגיים וחיו על חלב אם בלבד.

מישהי תותחית כזאת אבל עכשיו שכחתי... מי זוכרת?
גם אם היא לא פעילה תוכלי אולי להיעזר בהודעות שלה.

והאם את שואבת בזמן שאת נותנת בקבוק?

חשוב לשאוב במקום כל בקבוק שנותנים ככדי שהגוף לא יקבל שדר להמעיט חלב.

 

כשנותנים בקבוק זה פשוט נשפך להם לפה, הם חייבים לבלוע וזה יכול להיות יותר מדי בשבילם ולא בהכרח הם רוצים. כדאי לתת כך:

 ילדים בית ואני שביניהם: איך לתת בקבוק בהאכלה קשובה (שהיא גם האכלה תומכת הנקה)

את לוקחת גלולות? כי זה משפיע לפעמים על כמות החלב אצל חלק מהנשים

מצרפת לך משהו שכדאי לך לקרוא:

ילדים בית ואני שביניהם: טיפים לשימור הנקה מוצלחת

 

ובכלל נשמע לי שאת צריכה לקבל עוד קצת מידע על הנקה והמנגנון של ההנקה,ובקבוקים וכו. אולי תנסי להתקשר לקו של לה לצ'ה? תעשי גוגל. יש שם מדריכות ממש נחמדות שעוזרות בהנקה

 

את הכתמים שמרת את התחתונית?
בכל מקרה זה דורד פסיקה של רב אל תהססי להתקשר

זה בגדול שאלה לרב.
תנסי לחפש מישהו ולא לשכוח לציין מה שהרופא אמר, זה נתון חשוב בפסיקה

זה תלוי בפסיקה כללית אבל בגלל שראית גם בשתן את צריכה לשאול אבל באמת נשמע על פניו שזה בסדר אבל אני לא רב

תודה!❤️

רוצה טלפון של רב לכתוב לו את הנ"|ל ולקבל תשובה חד משמעית?

בדיוק שאלתי רבנית
אמרה את אותה תשובה רק מעדיפה להתייעץ עם בעלה
מקווה שבאמת טהור

פעם הבאה להוסיף

🤣🤣🤣
ואיזה כיף!

פה בית לתפארת!!!

טוב, נו, לא כזאת תפארת,
אבל פינשתי את המטבח מקודם.
אז קצת...
😝

ממש אבל

להבא ממש תשתדלי לא להסתכל בשירותים! יכול למנוע הרבה בעיות...

באמתה היה נשמע שיתירו לך

מעולה

כל כך קשה
והצלחתי עוד יום.
עם הבת שלי
וזה נותן לי המון כי לא רק שעשיתי הליכה שחשובה לבריאות שלי
זה היה בשביל הבריאות שלה.

❤️

מהר לפני 3 השבועותת

הרגשתי שחוץ מלא לעשות כלום-לא עשיתי כלום

אז נזכרתי בזכותך

סיפרתי 2 ילדים

ועוד ילד מגודל (גבר)

כן, גם בלחץ של הרגע האחרון...

שנתן לי היום כוחות למה שחשבתי שאין לי.
עברנו את היום הזה! ומסיימים אותו עם חיוך ב"ה
מחר יום חדש!

תודה לה' על הבעל המדהים שלי שיודע כ"כ לתמוך ברגעים המתאימים ולעזור כשכ"כ קשה
ותודה על חברות מדהימות שאפשר לפרוק להן ולשתף

טוב, היום זו לא חכמה.
צחקתי לקירות ולמדרכות כבר מאתמול...

והיא גדלה במהירות!!! רק בת 4 חודשים וכבר מתהפכת ל2 הכיונים ועושה טיולים על משטח הפעילות! ומחייכת מלא וצוחקת ומשמחת אותי מאוד!

שלמרות שהיה לי יום קשה, והייתי מותשת הצלחתי לגרד את עצמי ולתת לילדים ארוחת ערב נורמלית, לשטוף כלים ואפילו לנקות את הכיור והגז

ממש אבל!

טפו טפו טפו תודה לה' מיליון פעם!!!!!!!!

נהדר

אז תודה ל-ה'. ב''ה

שמזכיר כמה יש להודות על כל דבר בחיים שלנו!
אממ מצד אחד רוצה להודות על אתמול, שהיה יום כזה מוצלח, ניסיתי את כוחי לראשונה במכונת תספורת ושני שפני הנסיון יצאו סבירים לחלוטין ב"ה!! והכנתי כדורי בשר מ2.5 קילו בשר טחון לארוחת ערב ולמקפיא לאחרי הלידה וממש גאה בעצמי על ההתקדמות במצב המלאי במקפיא. ועבדתי ממש קשה בערב למרות שהייתי עייפה.
אבל מצד שני שאלת על היום, ולא חכמה להודות רק על הימים הנורא מוצלחים בחיינו אז מודה לה' על הסבלנות לקרוא לילדים שני ספרים היום, ועל כך שהצלחתי להעמיד מכונה אפילו שממש לא התחשק לי, ותודה ענקית לה' על הבעל שהוציא את הילדים לשעה וזה ממש עזר לי.

שעזרתן לי להבין את עצמי , לצאת מהפינה, לתקשר טוב עם אחותי, ולצאת מהבור שחפרתי לי (אלה הכי עמוקים......$&@!)
@מיואשת******
@חגהבגה
@בת 30
@בתי 123
@מטילדה
@אמ פי 5
@יעל מהדרום
@אמאשוני
@אורוש3
@השם בשימוש כבר
@חולת שוקולד
@אמא וגם
[@חדשה כאן 1
@מכחול
@עובדת עצות
לכל אחת מכן שהשתתפה קצת בעולם הפנימי שלי ועזרה לי למצוא מחדש את האיזון.
היו ברוכות!

שלמדתי למבחן שיש לי תכף, ולא פשוט לי ללמוד כרגע עם כל המצב הזה.
ובע"ה יהיה טוב .
תודה שיש ימים יפים בחוץ, ושהשמש זורחת , ושלא עננים וגשם וקר...
♡תודה חגה.

עשיתי הכל בכל מכל כל המצב השתפר אבל אין מנוס מקוסמטיקאית
מצד שני, הי , קורונה!
שימי מסיכה ולא רואים כלום 😁

עד ההריון העור שלי היה חלק כמעט לגמרי, מאוד לא נעים לי לגעת בפנים ובגב כרגע..
אבל מה שהקורונה עשתה.. שלא תדעי איזה שפם היה לי סגר קודם😺 (בעלי היה קורא לי חתלתול)

ענקיים
יצאו לי עוד לפני שקיבלתי תוצאת בטא.
טוב לא עזרתי בפתרון
אני לא טובה בטיפול בחצ'קונים

גם לי קרה כך. טיפלתי בסבון פנים ייעודי, קרם ומסיכה. מניסיון זו תופעת לוואי בהריון ואמור להיעלם בהמשך ההריון .
כמובן שווה ללכת לקוסמטיקאית טובה, אם יש לך אפשרות.

בעברי נסיון מר עם סרזט ונסיון מעולה עם מיקרולוט, לצערי כבר לא מייבאים אותו כלל.

בייאושי כי רב, עברתי להתקן- בינתיים מרוצה מאד

התחלתי עם מיקרולוט מניסיון טוב של פעם קודמת כי הסרזט עשה כתמים

ואז הייתי צריכה לחזור לסרזט כי אין מיקרולוט (התקן מבחינתי לא בא בחשבון)

ודווקא הפתיע לטובה בלי כתמים טפו טפו

אני לא טבלתי עוד מהלידה, ולא יודעת אם לחכות ואחרי שאטבול לקחת או מעכשיו??

אצלי לא בא בחשבון התקן, אני לא רוצה למנוע לתקופה ארוכה של שנה פלוס.

זה פשוט עניין כלכלי.
עלה לי 500 ההתקן, אם אשתמש בו רק 5 חודשים- יוצא ששילמתי 100 ₪ בחודש, אם אשתמש בו 10 חודשים- יוצא ששילמתי 50₪ בחודש על מניעה.

אולי תנסי לשאול שם.

מעולה ממש מרוצה

לכתוב, אנחנו פה
❤️

ממש הקש ששבר את גב הגמל אוף מרגיז

באתי מבית שכל הזמן הייתי צריכה להלחם
אח בכור שחיפש איפה להכנס בי ולהוריד אותי
יריבות תמידית
היחס התחיל מההורים שלי ודי מהר כולם שיתפו עם זה פעולה והתנהלו ככה
הייתי שעיר לעזזאל. כבשה שחורה
החיבוק האחרון של אמא שלי ובכלל לפני שהתחתנתי היה אולי בגן, לא זוכרת אפילו
האירוניה היתה ועודנה שמכנים אותי המוכשרת היפה והחכמה של המשפחה😐
דברים ששאר הילדים הבינו יותר לאט אני הבנתי מהר, כנל מצב לימודי, מקצוע וכו
אבל מה.. כבשה שחורה
היו לי חרדות מדברים לא טובים שקורים כי תמיד אני הייתי הקורבן וזו שחוטפת את הצעקות ומהלומות
אני זוכרת שגם בגיל 19 אבא שלי הרים עלי יד ואמא שלי לא אמרה כלום
אף אחד מבחוץ לא ידע ויודע מלבד חברה טובה ו.. בעלי
הגעתי לקשר הזה עם הרבה שריטות, משקעים, כאבי לב וחוסר אימון
יכלתי לדאוג לאמא שלי, לנקות את הבית ולהכין לה אוכל והיא "למה לא עשית גם את זה, למה פה נשאר ככה" או "תפסיקי לחפור מי שירצה יבוא לאכול"(אחרי שביקשו ממני להכין.. )
אפס הערכה
היום אחרי כמה שנים שאני נשואה היא יותר מעריכה ומתגעגעת אבל זה המרחק שעושה לה טוב
כלפי חוץ אף אחד לא ידע והבין, אני נראית סופר חזקה, מוצלחת ועם חיים דבש
אחרי החתונה של אחי זה די נרגע לו אבל חזר שוב אחרי שאני התחתנתי
מחפש איפה להכנס בי, מן קנאה לא מוסברת
שכולם יקשיבו לעצות שלו ואוי ואבוי אם מישהו יחשוב שאני יותר מוכשרת
קשה לי עם זה
מאוד
אבל עוד יותר קשה לי
שבעלי חושב שהוא לא צריך להתערב..
כל השנים האלה הרגשתי שאני מתמודדת לבד מול כל העולם
שמעתי משפטים מאוד קשים שבגללי קרה כך וכך(מוות של מישהו )
וחשבתי
שכשאני אתחתן יהיה לי פרטנר שיוכל לחבק ולהכיל
לא צריך להכנס בהם חזרה, אבל אפשר להעצים אותי מול כולם ולא לראות אותי מקבלת משפטים פוגעים לפרצוף לעתים מכמה במקביל ולשתוק
הוא חושב שזה לא נכון להגיב
כמה שאני מסבירה לו שאני נקרעת
חסרה לי הרגשה של להיות מוגנת
שעוד מישהו נלחם את המלחמה שלי
זה יכול להגיע למצב שבזמן אמת הןא לא מגיב ואז בבית אומר "את צודקת אולי הייתי צריך להגיב כך וכך"
קשה לי פשוט קשה לי
מטפלים שהלכתי אליהם גם מטעמם היו בגישה שאני צודקת ושצריך לגרום להם לפתוח את העיניים אבל זה לא בדיוק הלך
משפטים כמו חולת נפש את צריכה טיפול נפשי היו דבר שבשיגרה
אני מתמודדת מול עוד כמה דברים וזהו אני מרגישה שאני פשוט נשברת
כל כך חיכיתי לרגע שאבנה את המשפחה שלי וארגיש מוגנת
אבל זה לא קרה
😕

נוראי.
האם יש לך אפשרות להתנתק מהם קצת?
בנית לך בית נפלא עם בעלך ופשוט להתנתק מכל ההפרעות שמבחוץ האם יש לך אפשרות לקשר כזה עם המשפחה? כלומר להגיע רק לאירועים משפחתיים וקשר יום יומי יותר של נימוס וכיבוד הורים וזהו?

ממש שומעת את הכאב והפגיעה עד לכאן

כאב של שנים

והציפייה הכ"כ אנושית ופשוטה הזו שכאשר תקימי את ביתך שלך הדברים יראו אחרת...

 

ופתאום כאשר את לא מרגישה שזה קורה,

אז זה כואב

כפליים כואב.

כי לא רק שזה לא מתוקן - זה כאילו שידור חוזר של הלבד הזה

של האני מול כל העולם לבד.

זה באמת יכול לבעור בלב פנימה בלי רחמים.

 

אני בהחלט מציעה להתרכז בשלושה מישורים כרגע:

 

1. המישור האישי - להתחזק בעצמך, לבנות את עצמך,להשקיע בעצמך, לטפל ולרפא פצעים מהעבר אצל אשת מקצוע אולי, להתמלא בדברים שמשמחים אותך ועושים לך טוב ולהרגיש שלמה מבפנים, בזכות עצמך ולא כתלות באף אחד אחר.

 

2. המישור הזוגי - להמשיך לתקשר את זה עוד ועד ועוד בינך לבין בעלך.

להסביר לו שוב את הפגיעה הזו

אפילו להראות לו את הפוסט הזה שכתבת עכשיו

שהוא ישמע אותך עד הסוף

ותנסי לכתוב רשימה של דברים שהוא יכול לעשות כדי שלא תרגישי לבד בזה - לא רק לומר זאת מולם אלא עוד דברים, בטוח יש עוד דברים שהוא יכול לעשות שיכולים לעזור לך.

וכאשר בעלך מתאר את ההרגשה שלו אל מול זה ואיך הוא מרגיש בסיטואציה - נסי שנייה לצאת מעצמך ולהביט כאילו במבט "מלמעלה" על הסיטואציה ולהיכנס כאילו לשנייה ללב ולראש שלו - מה *הוא* מרגיש?

למה בעצם זה קשה לו?

למה הוא לא מסוגל לעשות את זה?

וכמה זה כן כואב לו?

ומה הוא כן היה רוצה ומצפה שיקרה?

ומה הוא כן יכול לעשות?

 

אני מאמינה שאם הוא ישמע ויבין אותך *עד הסוף*

ואת תשמעי ותביני גם אותו *עד הסוף*

יהיה אפשר לחשוב הלאה ביתר קלות ב"ה.

 

3. המישור המשפחתי - אם פוגע בך להיות שם, להנמיך עד למינימום את הביקורים שם ואת כל האינטרקציה שם.

את ממש לא צריכה לסבול יחס כזה!

ולצערנו יש משפחות והורים שלא מבינים ואי אפשר לחנך אותם, אז אנחנו אלו שצריכים לקחת צעד אחורה כדי לא להיפגע.

כואב אבל לפעמים אין ברירה.

 

שוב המון המון חיבוקים ותמיכה יקרה

וממש מחזקת את עניין ההתרחקות עד למינימום!
אפשר גם בהתחלה בקיצוניות ואז לחזור בהדרגה כשהם יבינו יותר.

זה קריטי בשבילך!

המו המון חיבוקים נשמע ממש לא פשוט!!!

את גיבורה

במישור האישי- מסכימה איתך מאוד ולוקחת על עצמי לעבוד על כך ולחזק את עצמי
במישור הזוגי- הוא לא מבין למה זה פוגע, רואה את הסיטואציה רק מהצד שלו אז בשבילו זה בדכ צחוקים חוץ מהפעמים שאי אפשר להתעלם שזו פגיעה או שאני מסבירה לו למה זה פוגע ולפעמים הוא מסכים
אני עברתי את הדברים האלו כל השנים, אני מכירה כל תגובה ויודעת בדיוק מה העוקצנות מאחורה, בשבילו זה רק משפט שיכול להתפרש כבדיחה בגלל שצורת ההומור שלו עם החברים הטובים זה בעקיצות אבל לא מבין שפה זה שונה לא משנה כמה אני מכניסה אותו משתפת ומסבירה.
הוא לא מחצין רגשות כאלה, הוא שותק
לימדתי אותו לחבק ולעטוף במקרים כאלה אבל מה שנקרא אין לו את זה😔 אצלו צורת התקשורת זה בצחוקים אז הוא בטוח שלכולם הכוונה טובה

במישור המשפחתי- צודקת, כפי שכתבתי בתגובות למטה

תודה❤️

אבל גם אני ממש ממש דוחפת אותך להיות כל הזמן מחוברת למטפל/ת כמו רופא משפחה כל זמן שצריך ויותר
כי את חייבת הטענה כל הזמן ולא שייך שישאבו לך את הבטריה ואין לך גב חזק או כתף יציבה להיתמך בזמן אמת.

עוד משהו קטן... אל תתאכזבי מבעלך. אחד הדברים שהכי הקלו עלי במהלך טיפול זה השיקוף של המטפלת ששיקפה לי שבעלי פשוט לא חי את הסיטואציה שאני חווה ובטח לא בעוצמות שלי. ולכן התגובות שלו יותר מינוריות ולא חו שלא אכפת לו

שולחת לך מלא כח ואנרגיות טובות.

וגם רגילים להוציא עליך עצבים שלהם.
לדעתי את צריכה להתרחק. לא להוכיח כלום לאף אחד. זה לא יעזור. כל עוד תהיי מוכנה ליחס הזה הם ימשיכו. אני מניחה שאת לא רוצה להיות כמוהם ולהשפיל אותם בחזרה. אז אין לך מה לעשות שם. ואין טעם לצפות שיעריכו אותך ויפסיקו. זה לא יקרה.
אלא אם כן הם יקחו אחריות ויעברו טיפול ארוך שנמשך שנים וגם אז לא בטוח.
בקשר לבעלך. אם את מתעקשת ללכת לשם ולקבל את היחס מה הוא יכול לעשות? זה משפחה שלך, את רוצה ללכת אליהם, את רוצה לקבל אהדה שלהם, אז הוא זורם עם רצון שלך. מה הוא יריב עם משפחה שלך ? אולי חושש שזה יפגע בך ואת לא תסלחי לו על זה? לפעמים זה קורה. בן או בת זוג מתערבים ובסוף לא סולחים להם שהם פגעו ההורה של בני זוג שלהם.
כך שזה לא נכון להכניס אותו לסיטואציה הזאת.
את אישה מוצלחת מכל הבחינות, את לא צריכה אישור של אף אחד.
וגם אם לא היית עדיין לא צריכה אישור של אף אחד

כפי שכתבתי, אפילו לא מדובר בהגבה לסיטואציה
גם מאחורי הסיטואציה הוא לא מבין למה זה ככ פוגע בי

תראי יש פה שתי מישורים

מישור אחד מול המשפחה שלך

ומישור אחד מול בעלך

 

מול בעלך אני לא יודעת מה לומר לך. מצד אחד את צודקת ומצד שני זה מאד קשה להיות בתפקיד הזה ולדעת תמיד מה לומר וכשזה המשפחה שלך זה בעיה. אם זה היה שלו זה משהו אחר. 

אבל האמת היא לדעתי האישית שאת לא אמורה להיות בקשר עם משפחה כזו. סורי. לבוא לשמחות וזהו. תתנתקי. למה את ממשיכה ללכת? למה לשבת במקום שאומרים לך כאלו דברים? לא צריך לגרום להם לפתוח שום עיניים. את צריכה לפתוח עיניים להרים רגליים וללכת. פשוט ללכת. ולבנות את הקן שלך עם בעלך.

גם המצב שבעלך שומע שוב ושוב משפטים כאלו עלייך הוא מאד מאד מאד לא בריא. אפילו שהוא לא מאמין לרגע.

את לא צריכה להילחם. את צריכה לבחור לא להשתתף במלחמה הזו. טלפונים של שבת שלום. להגיע לשמחות. וזהו.

מי שירצה קשר איתך שיגיע על ארבע. 

יש לך בעל ובית. תשקיעי בהם. תעזבי את המקום הרע הזה ואת החיפוש התמידי אחרי אישורים ממשפחה דפוקה. את לא צריכה שום אישור מהם על המוצלחות והמיוחדות שלך, את מהממת!!!! סור מרע. והעשה טוב יגיע.

אני משתדלת להימנע מלהגיע ככל האפשר
הפיצוצים האלה מגיעים גם לקבוצה המשפחתית ואם אצא הם יחזירו ויחפרו ובעלי אומר שזה לא חכם לצאת

אני לא צריכה אישור מהם
אני רק רוצה מבעלי והוא לא מבין אותי ומה שעובר עלי אני מרגישה לגמרי לבד

תצאי תצאי. אני יצאתי מכמה קבוצות כאלו בגלל סיבות פחותות מכך. אסור אסור להיות במקום שעושה לך לא טוב.
בעלך לא מבין. אוקי. תעשי לבד מה שטוב לך.
הם יחזירו ואת תצאי. ימאס להם. ובטח יש גם דרכים לחסום. תצאי מיד. בבקשה, מתחננת לך. אל תהרסי את נפשך.

הוא לא מבין. בסדר. אבל אם את רואה ויודעת שהוא לא מבין וחושב שצחוקים ולא מבין כמה זה פוגע בך, אז למה את לוקחת ממנו עצות??
הוא לא חושב שחכם לצאת אבל הוא גם לא חושב שאת צריכה להיפגע. הוא לא צודק בשתיהם. כי הוא לא מבין. הוא לא חייב להבין אם הוא לא יכול. אבל את צריכה לעשות מה שנכון לך. את יודעת את האמת. עופי משם.

אני צריכה לחשוב על תירוץ לצאת

ואת צריכה למסור אותי לתיקון או ממשהו. והרי את יוצאת מהקבוצה כי הווטסאפ עושה לך בעיות ואחרי התיקון תחזרי. וזהו.
אם מישהו ישאל תגידי שראוי לא הספקת לתקן ותמרחי

אני מרגישה כל כך טוב עכשיו😭
הקלה

כל כל מבינה אותך
מרגישה הקלה בשבילך
שיהיה לך טוב ושזה יהיה תחילת מסע משחרר לנפש עבורך
מגיע לך הכי הכי טוב בעולם! ❤️❤️❤️❤️

התחילו עכשיו חפירה בפרטי למה עזבתי ואם נפגעתי😐

מה פתאום!
בנייה בטלפון
הכל טוב
אחזור עוד מעט
לא לעשות מזה עסק!

אולי תנסי לחשוב על תירוץ נחמד לצאת שלא יראה שעזבת בזעם אולי אפילו לצאת מהוצא בכלל או להגיד שנשבר לך המסך או משהו
חבל שהיחס הנורא מהמשפחה יפגע לך גם בזוגיות בני זוג לא תמיד יודעים איך למקם את עצמם מול המשפחה

לא יכולה לצאת מהווצאפ לגמרי, זקוקה בשביל העבודה
והם יראו שאני מחוברת..

ואז לא רואים מתי את מחוברת

הדברים האלה נהיו בית הכלא שלנו לצערי...

לגבי התמודדות עם המשפחה המורחבת-אבאמא ואח,אין לי כ"כ טיפים,ומאמינה שהנקודה שכרגע רגישה אצלך זה דווקא האכזבה מאי- התגובה של בעלך ,ולגבי זה דווקא יש לי מה לכתוב:

 

נראה מתוך מה שכתבת שהאישיות של בעלך היא פשוט אישיות לא לוחמנית ולא ווכחנית שתצא למתקפה ול מי שפוגע.               אי השבת אש מצידו היא לא משום שלא אכפת לו או משום שאת לא חשובה לו.כמדומני שהיה מגיב באותו אופן לו פגעו בו עצמו.

אני חושבת שלא לחינם בחרת אותו כאיש שלך!כנראה זיהית את הרוגע והעדינות אותם מן הסתם חיפשת ומצאת אצלו -כחלק מהאישיות שלו. התנהגותו מולם כואבת לך,אבל כנראה שהיא אותה ההתנהגות גם מולך-עדינות ,אי ווכחנות. מן הסתם הוא גם בן זוג שלא ממהר להשיב מלחמה,נכון?

בעצם את מרוויחה שיש לך בעל רגוע שלא ממהר להתלהם.                                                                                              אדם לא יכול לשנות את אישיותו לפי הזמנה.עם כל הכאב, מציעה לך להתמקד במחשבה אודות היתרון העצום של האופי העדין והרגוע של בעלך ולדעת שכשיש תכונה היא לכל הכיוונים,והיית מן הסתם מעדיפה אותו כפי שהוא ולא אחר.

 

תחזקי את התא הפרטי של המשפחה שלך .

תבני לך קן חמים ומנחם!

את נשמעת מיוחדת ,חכמה וחזקה. 

הרבה הצלחה, יקרה!

היטבת להבין,
מהמשפחה כבר "התייאשתי".. מה שכואב לי זה התגובות של בעלי
מסכימה איתך שהוא רגוע ולא משיב מלחמות אלא מחליק
אבל כן ווכחן, מאוד אפילו
וזה מעייף אותי
הוא מתחיל להתווכח איתי למה אני לא צריכה להיפגע ועכשיו ניסיתי לדבר איתו על כך שהוא לא צריך להתערב במשפחה אלא אשמח שיעצים אותי לבד ומספיק לי שרק יבין את הקושי והוא עוד פעם עונה אני לא מבין למה אם שלושה מהמשפחה נכנסים בך זה נקרא אמבוש
עייפתי.. באמת אבל
הסברתי לו יפה ואמרתי לו שאני מבינה שקשה לו להבין אותי כי הוא לא עבר את זה אבל שינסה קצת ולפחות יהיה בצד שלי ולא שלהם
הוא לוקח ירידות כאלה כצחוקים אבל זה ממש לא מצחיק!! זה ירידות וזה רק עלי והוא לא מכיר דבר כזה אז זה נשמע לו הומור
גם אם הם יגידו חולת נפש הוא יקח את זה כהומור
אני פשוט לבד לגמרי לבד

תגידי לו מפורשות שוב ושוב שאת צריכה ממנו רק הכלה והבנה.

 

ייתכן שהוא חושב שאם יקטין ויחליק את ההתנהגות שלהם יגרום לך לא להתמקד בעלבון? או שמרגיש שאם יתן לזה מקום הוא יצטרך להגיב מולם?

אני אומרת לו כל הזמן
מספיק שתכיל אותי ותבין אני אשכח את זה בשנייה ואפילו לא אתבחבש
הוא פשוט לא מבין למה זה פוגע
הוא הסכים איתי שהוא לא יוכל לעולם להבין כי הוא לא היה שם
ואז בקשתי רק הכלה והוא התחיל שוב לומר שהוא לא מבין למה אני נפגעת של לוקחת את זה בהומור

רדי והצליחי

חחח

תמשיכי לעדכן כל כמה שבועות, שנוכל לפרגן לך (ושתדעי שיש לך סיבה לרדת )

את מחלקת כוחות רצון?

איזה אלופה את!!! כל הכבוד!!

מתחילה לקנא בך

תפרגני לעצמך!!!
עם קרם גוף או משהו חחח
או סלט

איזה כיף לראות תוצאות!
בע"ה רדי והצליחי!
מלכה 🤗🤗

איזה התמדה!!

תמשיכי כך

איזה כיף

וואו
פשוט וואו!

יש שכר לעמלך!

בהצלחה!!

איזה כיף! תודה תודה חברות שלי!

זה מלחמה. אבל אני אנצח (עוד 20 קילו....)

אלופה!!!!!!

משתתפת בשמחתךך

1200 קלוריות ביום.
שלוש ארוחות רגילות שלוש ביניים.
פחמימה אחת בכל ארוחה
ורצון עז לתינוק...

ווינרית שכמוך

גאה בך

אימאלה אימאלה אימאללללהה
לחגוג?!
להתפרע
יוהווווווו אלופה!!!!!
כל הכבוד לך אימאלה

ועם השתפרות היכולת גם הכוח הפיזי עולה

פשוט אולי היה עניין עם החמצן בבית
ובחוץ נשמתי אויר.....
וזה באמת נותן מרץ.
הלוואי שמישהו הייתה יכולה לצאת איתי להליכות

קחי אם פי ותעשי הליכות עם עצמך. עם מוזיקה שאת אוהבת (יש הרבה דעות שלצורך התעמלות מותר עד תשעת הימים)

לפעמים יש חוסר בוויטמינים וכשלוקחים תוספות מרגישים הקלה מיידית.

אם אין שום דבר פיזי אפשר ללכת לקאוצ'רית שמעתי על כמה שזה ממש עזר להם.

מגדירים חלומות. איך היית רוצה לראות את החיים שלך בעוד 10 ו20 שנה??
ממש לדמיין את זה חזק ולהאמין שזה אפשרי.
אח"כ לפרוט ליעדים מה צריך לקרות כדי להתקדם לעבר החלום. להתמקד ביעד הראשון ובזה שאחריו.
מה עושים כדי להגיע ליעד?
לפעול להשגת היעד. עוד צעד ועוד אחד ועוד אחד.
תחושת סיפוק זה דבר מדהים וממריץ.

עושים רשימה של הצדדים שטובים בך. עושים עם זה משהו.
עושים רשימה של דברים טעוני שיפור (2-3 דברים)
זה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי (אצלי למשל שיפור אנגלית..)
חושבים איך אפשר לשפר ולסירוגין פעם מגשימים צד שטוב בך ופעם עובדים על משהו לשיפור.

נתינה- מתנדבים לאורך זמן בפרוייקט שמדבר אלייך. עדיף בקבוצה. חשוב ההתמדה.

מצטרפת לעצה על ספורט.

בהצלחה!

לא מכירה שברזל עולה מאוכל
אבל אם את מיחידות הסגולה אז יש בכל הירוקים (פטרוזיליה, ברוקולי ושות')
בכבד (בשר של האיבר שנקרא כבד)
ויש כל מיני בדרגה מופחתת טחינה וכזה.

אלר גם מאגרי ברזל.
אני הייתי עייפה עייפה, עשיתי בדיקות דם מקיפות ובאמת היה חוסר משמעותי בברזל (ההמוגלובין היה גבוה)
התחלתי לקחת ברזל והעייפות נעלמה לחלוטין.

היה מדהים.

הייתי יותר עירנית וירדתי 11 קילו. כי היה לי על מה לשמור

 

וכמובן מה שאמרו לבצע בדיקות דם לרראות שאין חוסר ברזל או משהו אחר שגורם לכך...

שלך שזה צבע שבגדול הוא טהור אצלנו הפסיקה היא שעל תחתונית כל עוד זה לא כתם מאוד גדול אין אפילו שאלה
מצחעה לך לשאול פעם אחת רב ולצאת מהספק

שהצבע הצהוב תקין.
בטח כשזה הפרשה רגילה שאמורה להיות צהובה לא נראה לי שיש סיבה לחשוש.

האם אתם פוסקים שתחתונית מטמאת או לא?
אם לא אז אין בעיה ואם כן כדאי לשקול לשים תחתונית שחורה או להמנע מתחתונית שלא יגרום לבעיות

והוא אמר שתחתונית לא.
אוף אני חיכיתי להיריון הזה כל הרבה ,אחרי הרבה מחזורים שהייתי מקבלת והייתי סובלת מכתמים, שמעצבן אותי שכל פעם אני מחפשת שאולי יש לי כתם אולי אני לא טהורה מספיק.

עוזרת לי בשאלות האלה . ואם יש צורך היא מפנה אליו.

אי לברר את זה סופית ולא לשים את עצמך במצב שכל כתם מדאיג...
בעקרון ההנחיה היא ללבוש צבעוני למעט בשבעה נקיים, כדי שלא יהיה מצב של ספקות כל הזמן.
אם תחתונית היא כמו תיתונים צבעוניים לפי הפסיקה שלכם אל תשימי אותה או שתשימי תחתונית שחורה אם את חייבת.

בז אותי יש בעיה אומרים על חום לשאול
אבל בזמן טהרה לא הולכים עם צבע שיכול לאסור!
זה א ב בשמירה על נידה.
אם לפי הפסיקה שלכם תחתונית מטמאת אז תקני תחתונית שחורות (יש כזה דבר)
ואם היא לא מקבלת טומאה אז זה לא משנה מה צבע הכתם.

גם חלק גדול מגווני החום (כמו נס קפה נניח) זה עדיין טהור.
רק חום שיש לו גוון של אדום (שזה כבר צריך רב או יועצת טהרה ששימשו כדי לזהות) זה אוסר
או אדום ושחור כמובן שאני מקווה שלא תזכי לראות עד הלידה.

את צריכה ללבוש צבעוני ולהפסיק לחשוב על זה בכלל בכלל.
הדבר היחיד שצריך להטריד אותך זה לא להסתכל בניגוב לפני שעברו 15 שניות בשביל הסיכון הקטן שיש איזה כתם.
וזהו.

ובכללי כדאי לך ללמוד את ההלכות. זה נותן לך הרבה רוגע וכח ולא להרגיש תלויה ברבנית או ברב בשביל כל דבר.
רב המקרים פשוטים ואפשר לדעת לבד. כמובן שתמיד יהיו ספקות שמצריכות שאלה אבל אפשר למזער אותן

הריון קל ותקין! וברוגע

איזה שבוע את?

כנראה בגלל הווסת הלא סדירה...

😁
לי יש בדיקה שבוע הבא

שימשיך בקלות ונחת

פוריות.. דיי.. בא לי בחילות, בטן, 2 פסים..
אני עם דמעות בעיניים..
כבר יש כאבי מחזור וטיפה הכתמות חומות.. מרגישה שמחר זה יגיע..
אין לי כוח.. השם בבקשה .. למה לי לא מגיע???
למה?? בבקשה.. אני כבר חצי שנה מנסה . . כבר בת 30 רוצה הריון ראשון.. אין לי כוח כבר ... הדמעות לא מפסיקות לנזול... השם מה איתי?..

הלוואי שבקרוב בקרוב תבשרי בשורות טובות!!!

בשורות טובות בקרוב, אמן!

אני גם חיכיתי בערך חצי שנה עד שנקלטתי, ולא ממש ויתרתי , הלכתי לרופאת נשים וביקשתי הפניה לרופא פוריות..
אמרו לי בשנה הראשונה לא נותנים כי שנה 'עיכוב' זה תקין..
לי היה קשה לקבל את זה, כי אמרתי אם יש ח"ו בעיה, למה שכשתחלוף שנה היא תיפתר? צריך לעשות השתדלות כלשהי מעבר לתפילה...
(גם מהבירורים שעשיתי היה נראה לי הגיוני, כי המחזור שלי היה ארוך יחסית, הייתי עושה הפסק אחרי 8 ימים בערך מיום קבלת הוסת, והמרווח בין המחזורים היה 30 ימים+-)
ובסוף ב"ה קיבלתי הפניה לרופא פוריות, ובדיעבד הסתבר שהביוץ שלי קודם לטבילה.
אז במחזור הראשון שהגיע באותה עת, לקחתי כדורים שקיבלתי מהרופא +מסטיק תימני לקיצור ימי המחזור..ואז נקלטתי ב"ה.

לדעתי תגשי לרופאת נשים ותבקשי הפניה, תגידי שאת בת 30 ואת לא מוכנה לחכות שנה עד ש....

מאחלת לך שלפני שתגיעי לרופאת נשים כבר תתבשרי על הריון תקין ומשעמם

ובכל אופן, תבדקי כמה ימים המחזור שלך ומה המרווח, זה בד"כ הבדיקה הראשונה שעושים, לראות שהביוץ לא יוצא לפני הטבילה.

ואם אכן הוא ארוך, ממליצה לך לנסות לפחות לקצר אותו בדרכים טבעיות (אם קיבלת עכשיו, אז מתחילים בד"כ מהיום הראשון) ככה לפחות אולי תרוויחי את הפעם הזו...

בהצלחה יקרה ♥️⁩

תקווי להריון קל

בהצלחה. בשורות טובות.

אני לא בחורה דתייה... אם משהי מוכנה להתפלל עלי או משו אני ישמח שתרשום לי בפרטי ואביא את השח שלי ושם האמא

מבינה את הרצון כ''כ....
אבל להתפלל עכשיו על משהו שכבר היה זה לא רלוונטי. כדי להיקלט היה צריך להתפלל לפני שבועיים כשהיה את הביוץ.

אני מתפללת ורוצה כל הזמן
ובכל זאת השם יכול לעשות הכל מהכל ויש ניסים
ואני מאמינה שהוא יכול להפוך הכל ולעשות את הבלתי אפשרי