פורום הריון ולידה (עמוד 2792)

הגוף שלך מתרגל לייצר חלב בשעות שהוא צריך אותו, גם שעה של שאיבה זו שעה שהוא צריך לייצר..

לשתות הרבה
לאכול מאכלים מגבירי חלב כמו שקדים וקוואקר (אפשר גם לקחת תוספים כמו מוריגנה,חילבה, בי פולן של פוראוור ועוד..)
ולחזור לשאוב בקביעות עם עדיפות לכמה שיותר באותה שעה.

תנסי לשאוב כשאת אחרי מקלחת. המגע עם המים החמים הרבה פעמים מגביר את הוצאת החלב ואפשר לשאוב כמויות יותר גדולות.

 

בהצלחה!!! ❤

אני ראיתי התרגלות של הגוף לשאיבות

זה הולך להיות קבוע? אם כן תשאבי כל יום באותה שעה זה אמור לעזור.
כדאי לעסות קצת את האזור לפני ובזמן השאיבה
אומרים גם להריח בגד שלה או תמונה

וכל מה שמגביר חלב

אבל - יכול תהיות גם שיש בעיה במשאבה אם הרבה זמן לא השתמשת. תבדקי שכל החלקים מחוברים טוב ושלא נהיה איזה חור קטן או משהו כזה שהורס את הוואקום

כל יום שעות אחרות. אבל כן שאבתי בה פשוט ממש מידי פעם, פעם בשבועיים ככה. אנסה לבדוק שוב בכל מקרה

שיכול להיות שיש איזשהי בעיה באחד מהחלקים במכונה
לי גם יש את המכונה הזאת וכשזה קרה לי בדקתי טוב טוב את כל החלקים ובאמת זה היה מאיזשהי תקלה באחד החלקים.
לדוגמה פעם יצא לי מעט חלב גם בהרבה זמן ואז גיליתי שיש קרע קטנטן באחת מהכוסיות השקופות(שעושות את הוואקום)
בקיצור מציעה לך לבדוק שכל החלקים מחוברים כמו שצריך ושאין בהן איזשהי בעיה

במיוחד אם בירכיים הכל סבבה!
לא בקיאה בנקסט אבל מזמינה מלא באינטרנט

אז לפי מה שאת אומרת, אני צריכה להזמין 44

אני בד"כ מידה 42. ובנקסט קבוע 40.

ואני לא לובשת צמוד מדי.. כך שזה יכול אולי להוות לך איזו אינדקציה....

אני הייתי ממליצה לך לקחת את המידה שלך הרגילה ואפילו אולי מידה פחות...

 

אם יש ספק אז לרדת מידה, ולפעמים גם לרדת מידה שלמה..

שימי לב שזה רלוונטי אם את מזמינה משהו מהמותג נקסט עצמו. יש שם מותגים נוספים שבהם המידות אחרות.
מונסון - טיפונת גדול.
ג'ולס - מדויק יותר.
זה מניסיוני.

דיכאון אחרי לידה הוא דבר ידוע ולא לוקחים סתם ילדים מההורים שלהם. אני בעבר עבדתי הרווחה וגם במקרים קשים(מאד מאד) לא לקחו כל כך מהר את הילדים מההורים.
היום הגישה הרווחת זה שהכי טוב לילדים אצל ההורים שלהם ופשוט מנסים לעזור להורים כדי שיצליחו לגדל בטוב את הילדים.
אני חושבת שהמחשב שלך הזאת המקור שלה מחרדה- וחרדה המון פעמים מתלווה לדיכאון.
לא לדאוג , יהיה בסדר, העיקר לקבל עזרה כדי שתוכלי לעזור לעצמך להרגיש יותר טוב.
יש אירגונים כמו ניצה ועוד אירגון שנותנים לך אישה שמלווה אותך(לא זוכרת איך קוראים להם... מישהי יודעת?) והיא משמשת לך אוזן קשבת וכמו אימא שמלווה אותך...
תרגישי טוב ובהצלחה!!

ולפותחת - שולחת לך מחשבות טובות, תקווה ותפילה לרפואה שלמה בקרוב ולטוב גלוי!💗

וחיבוק גדול ממני אליך

יש אולי ארגוני חסד בסביבה שלכם? שווה לברר
ואולי גם להתייעץ ם ארגון ניצה ודומילהםו לגבי הטפשות של פניה לרווחה, מאמינה שיש להם מידע גם על זה

אבל אני לא בטוחה שהרווחה היא הכתובת הכי טובה בשבילך.
תפני לארגון "ניצה" הם ידעו לעזור לך,
וכדאי גם לרופאת המשפחה .

כל הכבוד שאת רוצה לטפל בעצמך זה מאוד מאוד חשוב גם לך וגם למשפחה שלך

בהצלחה

באמת כיף שהזמן עובר בלי שמרגישים

 

לפי מה שאני יודעת - שקיפות אפשר לעשות עד שבוע 13+6 , השאלה אם גם את הבדיקת דם המשלימה צריך לעשות עד אז או שאפשר אחרי.

בהצלחה!

ובשורות טובות ומשמחות

עד 13.6

תוהה אם זה לקחת סיכון ללכת אז...

שימשיך שקט ושלווה ובידיים מלאות!

איך את מרגישה פיזית?

לגבי השקיפות הייתי מציעה להרים טלפון למזכירות של המרפאה הם יודעות הכי טוב לענות לגבי הטווחים

אחד הדברים שאני שונאת בחיים זה להתקשר לקבוע כל מיני דברים...ועד שעשיתי את זה אתמול, אני צריכה להתקשר שוב?...חחח סתם, אנסה לעשות את זה מחר...תודה!


ו..אני מרגישה...עייפה.....כל הזמן..חסרת כוח ועייפה. לוקחת ברזל ופרנטל. לא תמיד שותה מספיק (שזה גם סוגיה כי קשה לי ובעלי כל הזמן מזכיר לי וזה יוצר מתחים..)
אבל ב'ה שכמעט ואין הקאות, והבחילות רק בזמנים מסוימים ביום. ב"ה.

תודה על ההתעניינות..

תקפידי לשתות הרבה

חח צריך לשמור על הטוב בשקט מסתבר..

במיוחד כשמגיעים לשבוע 10 שזה כבר פחות מדוייק...

בנוסף, יצא לי לעשות סקירות או שקיפות יומיים-שלוש איחור, לא היתה בעיה.

אבל תשאלי את הרופאה (באפליקציה?)

כי הוא יותר קטן....לא יודעת..חח

אתקשר מחר למזכירות ואברר.תודה!

אח''כ באמת הגודל של העובר משתנה מיחת לשניה ובהתחלה הוא די אחיד
לי המון פעמים בכל ההריון החל מהבדמקה השניה העובר היה גדול בשבוע ובפרוש אמרה ךי גם האופאה וגם גוגל וגם פה בפורום- לא מזיזים תאריך שנקבע באו''ס ראשון

צר לי להשבית את האושר בהקפצת הכיתה
אבל בעקרון תקראי על זה ותראי שהרוב המוחלט יגידו לך שמשארת באותה הכיתה🙂

לק"י

ונראה לי שיש טכנאיות שיותר מומחיות לאולטרסאונד מהרופאים, ולפעמים גם המכשירים אצלן טובים יותר.

בריאות והצלחה!

לק"י

הכל בסדר!

אז לא נראלי שזה בעיה

ואיזה הקלה זה לראות דופק!! וואו

בסיר, אולי תנסו לקנות את זה וממש להראות לילדה?ולהסביר לה על כל התהליך- שאם שותים יש פיפי ושעושים אותו בשרותים...

מקטין אסלה ניסית? כתבת כסא קטן ואסלה, וסיר-ומה לגבי מקטין אסלה? בד"כ הילדים פוחדים לשבת באסלה רגילה, זה באמת גדול למימדים שלהם.

יכולה לשתף מניסיוני שהילד שלי נגמל בגיל 3,דקה לפני גן עירייה,( שבוע לפני) וכל הניסיונות שעשינו בגיל שנתיים וחצי לא צלחו, אז עזבנו את זה והחלטנו לעבוד איתו בחופש הגדול, ובאמת תוך 3 ימים נגמל מפיפי,(כולל גם בלילה-אמרתי לו שישמור את הפיפי בבטן כל הלילה ובבוקר יקום לשרותים להוציא את הפיפי שנשמר-ברוך ה' ברוך ה' זה עבד ולא פספס פעם אחת מאז )ותוך עוד שבוע מקקי-זה היה קצת יותר מורכב אבל עם הסברים וסבלנות וכמה תחתונים בפח-צלחה המשימה.
הייתי מציעה לך לחכות עד גיל 3 ממש, גם אם מדובר בעוד חודש חודשיים. יכול להיות שהזמן הזה-גם אם הוא מועט-קריטי עבורה מבחינת בשלות.
שיהיה המון בהצלחה, לא קל... המון סבלנות ואורך רוח, נשימה עמוקה... והתהליך מאחורייך.
ולידה קלה בע"ה 🙂

לא עבד לי. באותו סיפור רק עם תינוקת נוספת. עוקבת

אם כן אולי תנסו לעשות משהו שהיא אוהבת בזמן הזה: לקרוא ספר או משהו (אני מניחה שכשכתבת ספרים התכוונת לספרים בנושא, לא בהכרח קריאת ספרים על הסיר.. או שלא?)

שתעשה איפה שתעשה. על הרצפה גם. אין טיטול יותר. ואל תעשו מזהעסק. ברח, יופי, אומרים, כדאי לעשות בשירותים. מנגבים מחליפים תחתונים. בחום הזה שתסתובב בית רק עם תחתונים שלא יהיו לך מלא כביסות

אחרי שהיא תתרגל שאין טיטול ואפשר לעשות גם בלי טיטול, לכוון עוד לשירותים. להכין ליד הסיר כל מיני דברים ספרים או משחק שאפשר לשחק אך ורק כשיושבים על הסיר וצריך להשאיר אותם לידו. לעודד אותה לשיר שירים כשהיא שם (אל תקומי עד שנגמור לשיר את השיר) ודברים אחרים שיסיחו את דעתה

ופשוט עובדה מוגמרת שאין טיטול, יש תחתונים חדשות ויפות וזהו. בלי עסק, תסמכי עליה שהיא יכולה. ותשדרי לה את זה

היא יכולה להיות רק עם חצאית. יותר קל...

ומוסיפה שגם אם נראה שדבועיים זה לא מתקדם בסוף זה קורה.
להאמין בה ולשדר לה את.זה בלי הרבה דיבורים ועניין סביב הנושא

להפסיק לגמרי עם הדיבור על זה..
בטח בלי הבטחות והפתעות... זה שלה היא צריכה לםתח את העצמאות שלה (גם) דרך זה.

מדי פעם לשאול אם רוצה לעשות בשירותים אבל בצורה סתמית בלי ניצוצות בעיניים...

ממליצה על המדריך לגמילה של אפרת וקסלר (מפרסמת אותו בחינם)

זה אולי מסריח יותר להחליף בתקופת ההריון, אבל לדעתי זה לא סיבה לגמול.

אם היא לא מראה עיניין, תחכי קצת.
תעשי לה היכרות כללית עם השירותים. תיידדי אותה קודם עם השירותים.

גם אצלי היו שלושה ילדים עם טיטולים, ולא קרה כלום.

אין מה לדחוק בילד שעוד לא בשל, תחכי שזה יבוא ממנה.
את בתחילת ההריון נכון?
יש סיכוי גדול מאוד שעד הלידה בעזרת השם היא כבר תגמול.

לדעתי ילד בן פחות מ3 שעוד לא גמול זה נורמלי לגמרי.
אחים שלי כולם נגמלו סביב ה3 פלוס

יש לי ילדון חכם ובוגר מאד לגילו

שלא הצליח להיגמל עד 3 וחצי

ואז זה קרה  ברגע יום ולילה

לא קרה לאף אחד כלום מזה שעדיין היה עם טיטול

למדתי מאז שרק כאשר זה מגיע מהילד- הגיע הזמן....

ועוד עיצה קטנה-

לפתוח לה ברז מים- זה עובד פלאים!!!!

ואני גם הושבתי לידם דובי קטן עם אסלה ממשחק, וסיפרתי את הספר"אני והסיר שלי" תוך כדי שהם יושבים על האסלה...

זה מסיח את דעתם ומשחרר מאד

בהצלחה רבה

כל פעם שעשתה ברצפה חזרתי ואמרתי שעושים רק בשירותים.

אחרי חודש קרה הפלא התחילה לבקש לעשות רק בשירותים, ב"ה.

הם צריכים את האחריות עליהם, לא לחוג סביב זה יותר מידי וזה יצליח

 

בהצלחה

אני אגיד לך מה אני עשיתי, לא יודעת אם מתאים לך-
מלבישה חולצה די ארוכה למען הצניעות, בלי מכנסיים או משהו כי זה לפעמים נותן תחושה שיש טיטול ואפשר להתפנות חופשי. ופשוט מורידה את הטיטול ופשוט אומרת לה כשאת צריכה פיפי, נלך לשירותים.
בבתחלה יברח לה, ואז היא תחווה מה זה התחושה שהפיפי יוצא, ותגיד בנחת - אוי. פיפי עושים בשירותים! אם את צריכה עוד פעם תגידי לי ונלך יחד. לנגב את הםיפי ולא להתרגש. תני לה לנקות את זה , את עם בטן 😅
לאט לאט היא תשים לב מה מרגישים שניה לפני שיוצא הםיפי ותגיד לך. היא גדולה, תסמכי עליה שהיא תעשה את זה בגדול!
ותקני לה תחתונים תעטפי במתנה יפה ותסבירי לה שהיא גדולה ואלופה .

אני אישית תמיד העדפתי לחכות עד שראיתי שהילדה מוכנה ורוצה. בכל מקרה, אני משערת שבגיל שלה, היא כבר בשלה.
אז מנסיון שלי: עד שהילדה לא תפספס פעם או פעמיים או שלוש, היא לא מבינה מה היא צריכה לעשות בשירותים. ולכן, גם אם הושבת אותה, ולא יצא לה, תשאירי אותה עם תחתונים, מידי פעם תוכלי להזכיר לה ללכת, אבל בסוף או שייצא בשירותים, או שייצא בתחתונים, ואז היא תבין מה היא צריכה לעשות בשירותים.
אז פשוט להבין שהפיספוסים זה חלק מהשלבים של הגמילה, ולגשת לתהליך הזה בסבלנות.
ולא להחזיר טיטול אם היא ישבה בשירותים ולא יצא כלום, אלא להשאיר עם תחתונים.

אני מעדיפה להשאיר בלי, כמו שחדשה ישנה כתבה, ולדעתי זה עובד אפילו יותר מהר. התחתונים, למרות שזו הרגשה שונה מטיטול, עדיין נותנים הרגשה שהם מכוסים במשהו ואפשר לעשות שם.

לא מתאים לי.
אבל למעשה- זה לא משנה

והיא שניה באה, מתיישבת, קמה ו..... נהנית כהוגן מכל הפסטיבל 😁 זו דרך נהדרת לקבל תשומת לב הורית.

בלי פרסים
בלי מים
בלי כלום - חוץ מתחושת הגאווה האמיתית שלכם על הבגרות שלה. זה מספיק.

אישית אני מעדיפה סיר - מאפשר המון עצמאות, ניידות, נוחות (לא צריך ליווי)

תזרקי כמה סמרטוטים בפינה, היא תשמח לעזור לנקות את בפספוסים. תחתונים עם קקי אני זורקת.

זהו. סבלנות והעברת אחריות ואתם שם. בהצלחה!

נכון שזה קשה קצת אבל עוברים את זה.
לי היה חודש עם 3 ילדים עם טיטולים עד שהגדול נגמל
ותקופה של כמה שנים עם שניים
בנתיים לא נרשמו בעיות עם הגמילה, כשהיו מוכנים ורצו עשינו את זה יחסית מהר

אם אני זוכרת נכון צריך לבקש הפניה מרופא משפחה.

אחותך (או את) יכולה לפנות אלי גם באופן אישי.
הם מטפלים *רק* ב OCD בגישה התנהגותית.
יש תרופות ספציפיות שעוזרות להילחם בהפרעה.
ופסיכולוגים מוסמכים שעובדים בכלים יעודיים מול ההפרעה.

גילוי נאות: הכותבת נשואה לאיש יקר הסובל מ OCD חמור אשר אובחן וטופל במרכז.

אופציה ראשונה : פניה לטיפול רגשי מתאים. הטיפול המוכר היום לOCD הוא טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT). בטיפול עובדים הן על ההתנהגות והם על המחשבות האובבסיביות בשיתוף פעולה מלא עם המטופלת כולל ביצוע משימות.  מוצע באופן פרטי וציבורי . שימי לב שאפשר לקבל טיפול מוזל דרך קופת החולים. 

 

מרפאות מומלצות לטיפול שמתמחות בנושא : קוגנטיקה בת"א. המרכז הישראלי לטיפול בOCD. בטוחה שיש עוד... 

ואפשר כמובן גם למצוא באופן פרטי.. 

שימי לב- יש שיטות שונות שיכולות להתאים או לא להתאים לאחותך. יש מרפאות שמתיחסות לנושא כמו עניין רפואי לחלוטין ויש כאלו שיתנו יותר מרחב לעניין הנפשי למבנה האישיותי ולתחושות. בסוף, הכל ענין של כימיה ומוטיבציה. 

 

אופציה שניה: טיפול פסיכאטרי. פניה לפסיכאטר ובחינה האם תרופות יכולות לסייע. לרוב הן בהחלט עוזרות אך טיפול תרופתי הוא עניין של בחירה. 

אופציה שלישית : שילוב. פסיכאטריה וטיפול רגשי. עפ"י המחקרים, עובד בצורה הכי טובה. 

מאמינה שיש עוד אפשרויות טיפוליות, כתבתי את מה שאני מכירה מניסיוני (גילוי נאות, מתמחה לפסיכולוגיה קלינית, עם נסיון בטיפול בOCD במתבגרים ולא במבוגרים) 

 

יכולה לעודד אותך שאפשר להתמודד עם OCD בטח אם יש מוטיבציה ושיש פתרונות טובים מאד. 

 

בהצלחה ! 

אני לא זוכרת איפה קראתי שכדאי לקום ככה
לשכב על הצד, להוריד את הרגליים לרצפה ואז להתרומם לא בבת אחת (לי אישית אם קמה מהר מידי זה כואב בבטן) בעזרת הידיים לישיבה על המיטה והופ הצלחנו לקום עם כל כובד משקלנו

ולגבי השאלה השנייה, אין לי מושג

ומה העובר מרגיש?
בטוחה שמרגיש מצויין, והכל טבעי לו שם בפנים, והוא לא מודע עד כמה צפוף לו...
אף אחד לא זוכר את חווית העובריות, אז אי אפשר לדעת ...

לאן את ממהרת אז יקח עוד כמה ימים

אבל כמיות כאלה לא היו לי אפעם 

זוכרת שכתבת פה משו על זה שהמחזור לא מגיע וכו'.. אולי לכן הדימום רב יותר מן הרגיל. חכי עוד כמה ימים לראות אם מתמעט

לי קרה כך אחרי שהפסקתי להניק וקיבלתי .

א. התגעגעתי אלייך פה @אנייי12
מה שלומך?.....
ב. אם אני זוכרת נכון זה מחזור אחרי הפסקת גלולות, לא? והנקת עד לא מזמן (או עדיין קצת מניקה?) בקיצור זה ממש נורמלי, הגוף שלך מתנקה עכשיו ומתאפס על עצמו, ככה זה אמור להיות לפי מה שידוע לי
ג. א-ב-ל זה אומר שהגוף שלך ממש עובד קשה בימים האלה.. וגם ימים חמים בכללי בעולם, ממש חם
אז מותק, תשתי הרבה מים, תנוחי ובכללי תשתדלי לתת לעצמך זמן של נחת
חיבוק אהובה✨

ארוכה ללא מחזור
כנראה הרירית היתה מאוד עבה
תני את הזמן לגוף להתנקות
תשתי הרבה מים ותאכלי טוב

ששוה לבדוק אם זה חוזר על עצמו

מכניסים לאווירת שינה,שקצת מפחידה אותו?(כיבוי אורות, פרישת מזרונים וכו')
אולי תשאלי את המטפלות על כך?

איזה מעצבן זה שאנחנו צריכים להפקיד את היקר לנו מכל לחסדי ידיים זרות.
מקווה שהכל בסדר איתו!
הצלחות🌷

נראה לי מוזר שהוא בוכה רק כשאני באה להניח אותו בלול, והוא ילד מאוד נוח , פשוט כנראה גדל ולא כל כך רוצה לישון ובמעון משכיבים אותו כנראה בכוח ואז גם בבית כבר נהיה לו חרדה

שום ילד לא אוהב להיכנס למיטה ..לפחות לא שלי הם פרפרי לילה כמו אמא

אני ממש נלחצת ממה שאמרת..
בתור אחת שמכירה את העיניינים האלו מקרוב, יש לך בהחלט ממה לחשוש!
תהיי נאמנה לאינטואציות שלך ומחר תגיעי בהפתעה!!! בזמן השינה ותראי בעיניים שלך.
הרי ברור שהמטפלת תגיד שהכל בסדר ושאפילו הוא ישן לבד ונהדר! תפתיעי! אומרת לך באחריות!!!
בהצלחה

מצב מאוד מאוד מסובך

לק"י

והכל טוב.
בתחילת שנה היא היתה מתעוררת בבכי במעון, והמטפלת שתפה אותי ושאלה אם זה קורה גם בבית.

גם עם הגדול שהיה צריך שישבו לידו עד שהוא נרדם- אמרו לי את זה.

אז לא צריך להפוך את כל המטפלות לכאלה שמייפות את המציאות.

שלשאול את המטפלת איך הוא נרדם, אם היא באמת מתעללת בו, לא יתן לה תשובה לגבי מה שקורה במעון באמת...

עכשיו אליה אחרי הקורונה..

ואני בטוחה במאה אחוז שזאת מטפלת מקסימה וטובה
פשוט סבתא שניה שלה

ועדיין היו לה כמה ימים ששמנו במיטה והיא צרחה ממש והתנגדה
אבל הבנו שפשוט צריכים לשדר לה אהבה ובטחון
וזה עבר תוך שבןע בערך

הרגשתי שזה ביטוי של הרגישות שלה בהסתגלות מחדש
אפילו שהולכת למטפלת בשמחה ובחיוך
זה עדיין התמודדות

אבל זה לא בהכרח אומר שום דבר.
זה יכול גם להיות פשוט בגלל שהוא לא רוצה להיפרד ממך אחרי הזמן שלא הייתם ביחד כשהיה במעון

ללכת לבית מרקחת כרגע... לא מבינה אם צריך לקחת 2 כדורים בפעם אחת או בהפרש של כמה שעות... 😓

להתרחק קצת
ואולי לדבר עם חמותך שלא תספר לה שהיא באה לשמור
יכול להיות שבגלל שהיא הבת שלה היא מרגישה שמגיעה לה יותר ממך ואולי היא מאוד מקנאה בך

לא לא באותו הביניין.. באותו יישוב
מתנחלת לי בבית שאני לא נמצאת מביאה את הילדים ומפוצצת לי את הבית מול הילדה שלי

אני מרחמת על חמתך, שבטוח רוצה להעיף אותה מהדירה שלכם אבל כל כך כואב שצריך לגרש בת..
שבעלך ישוחח עם אימו בעדינות, אם היא מסוגלת לא לפתוח לבת שלה את הדלת- מה טוב
אם לא- וותרי על עזרת החמות

איזה קשה!!
חיבוק גדול

מניחה שהיא אחותו של בעלך, כן? אז שיבהיר לה בשיחה קצרה וברורה שמותר לה לבוא רק כשהוא נמצא! ואל תתביישי לא לפתוח לה אם היא דופקת! כן! תודיעי לה שלא תפתחי לה! היא נשמעת על גבול הפסיכוטית !

מה היא נודעת לך בדברים בבית?
למה היא אמורה לדעת שחמתך מגיעה?
מי היא בכלל?
או את או בעלך חייבים לשים גבול ברור אפילו במחיר של ריב. להרוס לך דברים בבית?? מה זה הברבריות הזו??
זוועה
לא תקין בשום צורה!

יש מצב לוותר על עזרת החמות ולשלוח למעון או מטפלת?
נשמע לי שבמצב כזה כדאי להתרחק

אוותר בכל מקרה וכבר לא יצא לעבוד במקום הזה אני לא סומכת עליה שתשאר איתה אפילו לא דקה אחרי המקרה הזה, אספתי את הילדה שלי מהשכנים מרוב שהיו פה צעקות ובלאגן
הגנים מוכנים רק מספטמבר וגם שם אין הרבה מקום והמקום העבודה לא יחכו לי
לא נורא הכל לטובה ניסתי וזה לא הלך העיקר הבריאות🙏🏼

מה קרה שם? ה' ישמור

רק חמותי והילדה שלי, זרקה את הילדים שלה בבית שלנו והתחילה להתפרע.. לזרוק דברים לשבור ולצעוק השכנים באו לבדוק מה קורה וראו שהילדה בוכה והכל שם שבור
אנחנו חדשים בבניין ובשכונה עברנו דירה מדירת חדר ורבע לדירת 3 חדרים כי היא ככ התעקשה לעזור ולהיות עם הילדה שלי שאוכל לצאת לעבוד.. למרות שלאורך כל הדרך חזרתי ושאלתי אותה והיא נפגעה ממני ואמרה שהיא תוכיח שהיא רוצה לעזור. לשניה היא בצד שלנו אןמרת ומספרת כמה היא רוצה לעזור לשניה אחרת בוכה שיש לה עוד נכדים ושהילדים שלה לא מאפשרים לה לעזור לנו.. להבא אני צריכה לסמוך על האינטואיציות האמהיות שלי

יותר מהחמות... אם המצב הוא כזה...

אני בדיוק מחפשת לספטמבר מעדיפה להוציא כסף מהכיס ולא לקבל עזרה

נשמע שיש לה סעיף נפשי די רציני והיא לא שולטת בעצמה.
תשמרי מרחק ותזהרי על הילדה.

חיבוק! ממש בלאגן .. מלחיץ ביותר..

כנראה יש לה בעיה נפשית. נראה שגם חמותך לא יודעת להתמודד או אולי גם לה יש בעיה.
וכתבת בעצמך שאת לא סומכת עליהם, אז פשוט להתרחק.
אם היא באה שוב, תזמיני לה משטרה

ואל תהססי להוציא צו הרחקה
ואולי לרמוז לאחיך שאישתו חייבת טיפול בדחיפות

לא אישתו של אחי 🙏🏼

רק ה יודע מה קורה שם בזמן הזה
תמיד יש שם בלאגן של צעקות מריבות זה אכל לזה זה רב עם זה זאת מביאה חבר וזאת בדיוק החליפה חבר
זה לא מקום שאני יכולה לסמוך עליו.

עם התנהגות כזאת,
שתחפש את החברים שלה.
הייתי מזמינה לה חופשי משטרה
וצו הרחקה.
אבל אני אני.
לדעתי תסבירי חד משמעית שאין לה כניסה לבית שלך,
ואם היא תכנס את תלכי עם זה רחוק יותר

לא מצליחה להבין אפילו איך קורת סיטואציה כמו שתיארת.
ה ז ו י

זה הזמן להגיד חה שעוד פעם אחת היא עוברת את הגבול ושוברת לך דברים בבית ומשאירה את הילדים שלה אצלך ללא תיאום
את פונה למשטרה על ונדליזם
ולרווחה על הזנחת ילדים

את נותנת לה להוביל ונגררת בהתאם לקפריזות שלה
זה הזמן לקחת בחזרה את המושכות לידיים ולנהל את חייך כרצונך

חוקרת את גוגל יכולה כבר לעשות דוקטורט מהעניינים האלה...

שהקדים ביומיים או השתרשות... אם היו תסמינים שונים..
אני מחכה בסבלנות וזה קשה כל כך..
השבוע הייתי סופר עייפה ישנתי צהריים בימים האחרונים..
שזה נדיר.. והחזה ממש כואב לי מה שלא היה אף פעם..
אבל פתאום יש דימום קליל ורדרד מוזר..
וואו רק לא שוב מחזור ... דיי

החודש לא היו לי הפרשות חומות בכלל... אין לי כאבי מחזור ,אמורה לקבל מחר.. שזה חריג ויש לי כאבים בחזה ממש ועייפות
אבל בשני היה טיפה דימום ואתמול זה המשיך דימום חלש מוזר כזה... איך יודעים אם זה מחזור או השרשה.. ומתי לבדוק הריון?
כי פתאום זה מוזר לחכות לאיחור חמישי.. כי אתמול התחיל לי כבר דימום.. רק רוצה לדעת אם זה אבוד ומתי לבדוק..

תחכי לאיחור ותבדקי..
כל ההתעסקות הזאת בעייפות ובגודל של הדימום לא טובה לך ולא בריאה לנפש. פעם הבאה שאת רואה דימום תגידי לעצמך שהגיע המחזור ותשחחרי, מקסימום תהיה לך הפתעה

לא הייתי מתרגשת מזה, ולא נותנת חטיף במקום. אולי פרי (אתמול בן השנה וחצי שלי לא רצה את העוף ואורז שהכנתי לארוחת צהריים, אפילו שהוא התעורר משינה והיה אמור להיות מאוד רעב. הוא ראה תפוח חתוך על השיש ורצה דווקא את זה. אז הוא אכל תפוח שלם לארוחת צהריים, זה מה שהוא בחר)
בדרך כלל הם משלימים ביום הבא, או אחרי יומיים

היינו (ולפעמים עדיין) בדיוק במצב כזה עם הבת שלנו. עד שאישה חכמה בחיי האירה לנו כמה דברים.
אל תרדפי אחרי האוכל שלה. בכלל. ילד רעב אוכל. וילד לא רעב לא יאכל גם אם תרדפי אחריו ואז סתם חבל על האנרגיות שלך. היא רוצה רק ביסקוויטים? תני לה, זה לא כזה אוכל נוראי. ועוד יותר אין לך מה לדאוג אם היא באחוזון 95. וגם לא נורא אם יהיו ימים שחוץ מביסקוויטים היא לא תאכל כלום (זה לא שעל זה התזונה שלה מתבססת, כן?). העיקר זה שתהיה חיונית, שלא תיראה לך ישנונית או חסרת כוחות בלי קשר לכמות השינה שלה, שתמיך להתפתח כמצופה לגילה. את ממש דואגת? תעשי לה בדיקת דם לראות שהערכים שלה תקינים.
אחרי שאותה אישה אמרה לי את זה קיבלתי פרופורציות. נהייתי הרבה יותר רגועה, שחררתי והחיים שלנו נהיו הרבה יותר רגועים. הרבה פעמים אחרי שמשחררים גם הישועה באה, והילד מתחיל לאכול. אצלנו זה לא ממש קרה, אבל זה לא הפחיד אותנו כי ראינו שהיא בסדר גמור (כל מה שכתבתי למעלה...). אחרי כמה חודשים היא כן התחילה לאכול יותר, אבל לא יודעת אם זה קשור ספציפית לזה, כי היו לה עוד כמה שינויים בחיים.
אגב, השחרור הזה נכון לעוד הרבה מאוד תחומים אחרים בחינוך ובחיים.
בהצלחה!