פורום הריון ולידה (עמוד 2794)

צום י"ז בתמוז יחול ביום חמישי ב- י"ז תמוז תש"פ

ירושלים:
כניסת הצום: 4:29
צאת הצום: 20:13


תל אביב:
כניסת הצום: 4:30
צאת הצום: 20:11

חיפה:
כניסת הצום: 4:27
צאת הצום: 20:15

באר שבע:
כניסת הצום: 4:32
צאת הצום: 20:11

ארוחת בוקר מוקדמת + כוס קפה למי שרגילה לשתות החוסר בקפאין גורם לכאבי ראש

לא נראה לי שאצליח לקום בכזו שעה... בדכ עולה למיטה רק קרוב ל 2 בלילה 🤭

ובכלל, שיהיה בבית, אני בשוונג של אפיה כזה, אבל השנה אני אבשל כנראה דברים אחרים.
🤭
בעלי: אני מבין שמחר אני אוכל בפתיחת הצום את ההודעות והשרשורים של הפורום.
אני: מה פתאום? תרשום לפניך: קוראסונים, עוגת שמרים, ובורקס גבינה ביתי אתה מתעתד לאכול מחר.
מחר נעדכן מה הוא אכל
צום קל ומועיל לכולם

נשמע שיש לך מספיק מה שיעביר לך את הצום...
אז תדאגי שיהיה לך גם מה לאכול *מזין* בסופו וגם מה לתת לילדים לאכול שלא ישגעו אותך (מומלץ מוכן במהירות למקרה שייגמר לך כבר הסוס)

ועוד דבר- לנסות להשכיב בזמן הרגיל כמה שיותר מוקדם- אין כמו לפתוח צום עם ילדים ישנים.... (לא שאני מצליחה...)

כבר שכחתי מה זה לצום...

אבל הלו, אם את עובדת אז סטופ! את לא עושה כלום אחרי העבודה חוץ מלשכב על הספה ליד הילדודס.
שבת תחכה לערב או לשישי.
ויש גם בעל

לכם צמים, משמע שהם מספיק גדולים בשביל להיות שותפים בהכנת האוכל
אז תגייסי אותם, כל אחד יכין משהו קטן ותהיה לכם ארוחה מצויינת

את הצומות הקלים גם שנתיים אחרי הלידה.
חטפתי חולשה רק מלחשוב על זה והייתי פטורה 😁

יכול להיות קפיצת גדילה.
2. מתי את שואבת?
3. אני לא זוכרת עד איזה גיל, אבל יש שלב כזה שהם ייקחו כמה שייתנו להם.

4. קוואקר! מעשיר ומרבה חלב. וגם אגוזים. ושקדים. וחלבונים.

לנוח המון, לשתות הרבה (מקווה מאד שברור לך שאת לא צמה מחר...), ולהניק
לאט לאט הגוף שלך ילמד שהוא צריך לייצר עוד חלב והיה לתינוק כל מה שהוא צריך...
אם את מרגישה שצריך- קחי מורינגה להגברת החלב

וגם בירה.

לא ניסיתי, עדיין לא בשלב הזה

הייתה פה מישהי בפורום שהילדים שלה אלרגיים וחיו על חלב אם בלבד.

מישהי תותחית כזאת אבל עכשיו שכחתי... מי זוכרת?
גם אם היא לא פעילה תוכלי אולי להיעזר בהודעות שלה.

והאם את שואבת בזמן שאת נותנת בקבוק?

חשוב לשאוב במקום כל בקבוק שנותנים ככדי שהגוף לא יקבל שדר להמעיט חלב.

 

כשנותנים בקבוק זה פשוט נשפך להם לפה, הם חייבים לבלוע וזה יכול להיות יותר מדי בשבילם ולא בהכרח הם רוצים. כדאי לתת כך:

 ילדים בית ואני שביניהם: איך לתת בקבוק בהאכלה קשובה (שהיא גם האכלה תומכת הנקה)

את לוקחת גלולות? כי זה משפיע לפעמים על כמות החלב אצל חלק מהנשים

מצרפת לך משהו שכדאי לך לקרוא:

ילדים בית ואני שביניהם: טיפים לשימור הנקה מוצלחת

 

ובכלל נשמע לי שאת צריכה לקבל עוד קצת מידע על הנקה והמנגנון של ההנקה,ובקבוקים וכו. אולי תנסי להתקשר לקו של לה לצ'ה? תעשי גוגל. יש שם מדריכות ממש נחמדות שעוזרות בהנקה

 

את הכתמים שמרת את התחתונית?
בכל מקרה זה דורד פסיקה של רב אל תהססי להתקשר

זה בגדול שאלה לרב.
תנסי לחפש מישהו ולא לשכוח לציין מה שהרופא אמר, זה נתון חשוב בפסיקה

זה תלוי בפסיקה כללית אבל בגלל שראית גם בשתן את צריכה לשאול אבל באמת נשמע על פניו שזה בסדר אבל אני לא רב

תודה!❤️

רוצה טלפון של רב לכתוב לו את הנ"|ל ולקבל תשובה חד משמעית?

בדיוק שאלתי רבנית
אמרה את אותה תשובה רק מעדיפה להתייעץ עם בעלה
מקווה שבאמת טהור

פעם הבאה להוסיף

🤣🤣🤣
ואיזה כיף!

פה בית לתפארת!!!

טוב, נו, לא כזאת תפארת,
אבל פינשתי את המטבח מקודם.
אז קצת...
😝

ממש אבל

להבא ממש תשתדלי לא להסתכל בשירותים! יכול למנוע הרבה בעיות...

באמתה היה נשמע שיתירו לך

מעולה

כל כך קשה
והצלחתי עוד יום.
עם הבת שלי
וזה נותן לי המון כי לא רק שעשיתי הליכה שחשובה לבריאות שלי
זה היה בשביל הבריאות שלה.

❤️

מהר לפני 3 השבועותת

הרגשתי שחוץ מלא לעשות כלום-לא עשיתי כלום

אז נזכרתי בזכותך

סיפרתי 2 ילדים

ועוד ילד מגודל (גבר)

כן, גם בלחץ של הרגע האחרון...

שנתן לי היום כוחות למה שחשבתי שאין לי.
עברנו את היום הזה! ומסיימים אותו עם חיוך ב"ה
מחר יום חדש!

תודה לה' על הבעל המדהים שלי שיודע כ"כ לתמוך ברגעים המתאימים ולעזור כשכ"כ קשה
ותודה על חברות מדהימות שאפשר לפרוק להן ולשתף

טוב, היום זו לא חכמה.
צחקתי לקירות ולמדרכות כבר מאתמול...

והיא גדלה במהירות!!! רק בת 4 חודשים וכבר מתהפכת ל2 הכיונים ועושה טיולים על משטח הפעילות! ומחייכת מלא וצוחקת ומשמחת אותי מאוד!

שלמרות שהיה לי יום קשה, והייתי מותשת הצלחתי לגרד את עצמי ולתת לילדים ארוחת ערב נורמלית, לשטוף כלים ואפילו לנקות את הכיור והגז

ממש אבל!

טפו טפו טפו תודה לה' מיליון פעם!!!!!!!!

נהדר

אז תודה ל-ה'. ב''ה

שמזכיר כמה יש להודות על כל דבר בחיים שלנו!
אממ מצד אחד רוצה להודות על אתמול, שהיה יום כזה מוצלח, ניסיתי את כוחי לראשונה במכונת תספורת ושני שפני הנסיון יצאו סבירים לחלוטין ב"ה!! והכנתי כדורי בשר מ2.5 קילו בשר טחון לארוחת ערב ולמקפיא לאחרי הלידה וממש גאה בעצמי על ההתקדמות במצב המלאי במקפיא. ועבדתי ממש קשה בערב למרות שהייתי עייפה.
אבל מצד שני שאלת על היום, ולא חכמה להודות רק על הימים הנורא מוצלחים בחיינו אז מודה לה' על הסבלנות לקרוא לילדים שני ספרים היום, ועל כך שהצלחתי להעמיד מכונה אפילו שממש לא התחשק לי, ותודה ענקית לה' על הבעל שהוציא את הילדים לשעה וזה ממש עזר לי.

שעזרתן לי להבין את עצמי , לצאת מהפינה, לתקשר טוב עם אחותי, ולצאת מהבור שחפרתי לי (אלה הכי עמוקים......$&@!)
@מיואשת******
@חגהבגה
@בת 30
@בתי 123
@מטילדה
@אמ פי 5
@יעל מהדרום
@אמאשוני
@אורוש3
@השם בשימוש כבר
@חולת שוקולד
@אמא וגם
[@חדשה כאן 1
@מכחול
@עובדת עצות
לכל אחת מכן שהשתתפה קצת בעולם הפנימי שלי ועזרה לי למצוא מחדש את האיזון.
היו ברוכות!

שלמדתי למבחן שיש לי תכף, ולא פשוט לי ללמוד כרגע עם כל המצב הזה.
ובע"ה יהיה טוב .
תודה שיש ימים יפים בחוץ, ושהשמש זורחת , ושלא עננים וגשם וקר...
♡תודה חגה.

עשיתי הכל בכל מכל כל המצב השתפר אבל אין מנוס מקוסמטיקאית
מצד שני, הי , קורונה!
שימי מסיכה ולא רואים כלום 😁

עד ההריון העור שלי היה חלק כמעט לגמרי, מאוד לא נעים לי לגעת בפנים ובגב כרגע..
אבל מה שהקורונה עשתה.. שלא תדעי איזה שפם היה לי סגר קודם😺 (בעלי היה קורא לי חתלתול)

ענקיים
יצאו לי עוד לפני שקיבלתי תוצאת בטא.
טוב לא עזרתי בפתרון
אני לא טובה בטיפול בחצ'קונים

גם לי קרה כך. טיפלתי בסבון פנים ייעודי, קרם ומסיכה. מניסיון זו תופעת לוואי בהריון ואמור להיעלם בהמשך ההריון .
כמובן שווה ללכת לקוסמטיקאית טובה, אם יש לך אפשרות.

בעברי נסיון מר עם סרזט ונסיון מעולה עם מיקרולוט, לצערי כבר לא מייבאים אותו כלל.

בייאושי כי רב, עברתי להתקן- בינתיים מרוצה מאד

התחלתי עם מיקרולוט מניסיון טוב של פעם קודמת כי הסרזט עשה כתמים

ואז הייתי צריכה לחזור לסרזט כי אין מיקרולוט (התקן מבחינתי לא בא בחשבון)

ודווקא הפתיע לטובה בלי כתמים טפו טפו

אני לא טבלתי עוד מהלידה, ולא יודעת אם לחכות ואחרי שאטבול לקחת או מעכשיו??

אצלי לא בא בחשבון התקן, אני לא רוצה למנוע לתקופה ארוכה של שנה פלוס.

זה פשוט עניין כלכלי.
עלה לי 500 ההתקן, אם אשתמש בו רק 5 חודשים- יוצא ששילמתי 100 ₪ בחודש, אם אשתמש בו 10 חודשים- יוצא ששילמתי 50₪ בחודש על מניעה.

אולי תנסי לשאול שם.

מעולה ממש מרוצה

לכתוב, אנחנו פה
❤️

ממש הקש ששבר את גב הגמל אוף מרגיז

באתי מבית שכל הזמן הייתי צריכה להלחם
אח בכור שחיפש איפה להכנס בי ולהוריד אותי
יריבות תמידית
היחס התחיל מההורים שלי ודי מהר כולם שיתפו עם זה פעולה והתנהלו ככה
הייתי שעיר לעזזאל. כבשה שחורה
החיבוק האחרון של אמא שלי ובכלל לפני שהתחתנתי היה אולי בגן, לא זוכרת אפילו
האירוניה היתה ועודנה שמכנים אותי המוכשרת היפה והחכמה של המשפחה😐
דברים ששאר הילדים הבינו יותר לאט אני הבנתי מהר, כנל מצב לימודי, מקצוע וכו
אבל מה.. כבשה שחורה
היו לי חרדות מדברים לא טובים שקורים כי תמיד אני הייתי הקורבן וזו שחוטפת את הצעקות ומהלומות
אני זוכרת שגם בגיל 19 אבא שלי הרים עלי יד ואמא שלי לא אמרה כלום
אף אחד מבחוץ לא ידע ויודע מלבד חברה טובה ו.. בעלי
הגעתי לקשר הזה עם הרבה שריטות, משקעים, כאבי לב וחוסר אימון
יכלתי לדאוג לאמא שלי, לנקות את הבית ולהכין לה אוכל והיא "למה לא עשית גם את זה, למה פה נשאר ככה" או "תפסיקי לחפור מי שירצה יבוא לאכול"(אחרי שביקשו ממני להכין.. )
אפס הערכה
היום אחרי כמה שנים שאני נשואה היא יותר מעריכה ומתגעגעת אבל זה המרחק שעושה לה טוב
כלפי חוץ אף אחד לא ידע והבין, אני נראית סופר חזקה, מוצלחת ועם חיים דבש
אחרי החתונה של אחי זה די נרגע לו אבל חזר שוב אחרי שאני התחתנתי
מחפש איפה להכנס בי, מן קנאה לא מוסברת
שכולם יקשיבו לעצות שלו ואוי ואבוי אם מישהו יחשוב שאני יותר מוכשרת
קשה לי עם זה
מאוד
אבל עוד יותר קשה לי
שבעלי חושב שהוא לא צריך להתערב..
כל השנים האלה הרגשתי שאני מתמודדת לבד מול כל העולם
שמעתי משפטים מאוד קשים שבגללי קרה כך וכך(מוות של מישהו )
וחשבתי
שכשאני אתחתן יהיה לי פרטנר שיוכל לחבק ולהכיל
לא צריך להכנס בהם חזרה, אבל אפשר להעצים אותי מול כולם ולא לראות אותי מקבלת משפטים פוגעים לפרצוף לעתים מכמה במקביל ולשתוק
הוא חושב שזה לא נכון להגיב
כמה שאני מסבירה לו שאני נקרעת
חסרה לי הרגשה של להיות מוגנת
שעוד מישהו נלחם את המלחמה שלי
זה יכול להגיע למצב שבזמן אמת הןא לא מגיב ואז בבית אומר "את צודקת אולי הייתי צריך להגיב כך וכך"
קשה לי פשוט קשה לי
מטפלים שהלכתי אליהם גם מטעמם היו בגישה שאני צודקת ושצריך לגרום להם לפתוח את העיניים אבל זה לא בדיוק הלך
משפטים כמו חולת נפש את צריכה טיפול נפשי היו דבר שבשיגרה
אני מתמודדת מול עוד כמה דברים וזהו אני מרגישה שאני פשוט נשברת
כל כך חיכיתי לרגע שאבנה את המשפחה שלי וארגיש מוגנת
אבל זה לא קרה
😕

נוראי.
האם יש לך אפשרות להתנתק מהם קצת?
בנית לך בית נפלא עם בעלך ופשוט להתנתק מכל ההפרעות שמבחוץ האם יש לך אפשרות לקשר כזה עם המשפחה? כלומר להגיע רק לאירועים משפחתיים וקשר יום יומי יותר של נימוס וכיבוד הורים וזהו?

ממש שומעת את הכאב והפגיעה עד לכאן

כאב של שנים

והציפייה הכ"כ אנושית ופשוטה הזו שכאשר תקימי את ביתך שלך הדברים יראו אחרת...

 

ופתאום כאשר את לא מרגישה שזה קורה,

אז זה כואב

כפליים כואב.

כי לא רק שזה לא מתוקן - זה כאילו שידור חוזר של הלבד הזה

של האני מול כל העולם לבד.

זה באמת יכול לבעור בלב פנימה בלי רחמים.

 

אני בהחלט מציעה להתרכז בשלושה מישורים כרגע:

 

1. המישור האישי - להתחזק בעצמך, לבנות את עצמך,להשקיע בעצמך, לטפל ולרפא פצעים מהעבר אצל אשת מקצוע אולי, להתמלא בדברים שמשמחים אותך ועושים לך טוב ולהרגיש שלמה מבפנים, בזכות עצמך ולא כתלות באף אחד אחר.

 

2. המישור הזוגי - להמשיך לתקשר את זה עוד ועד ועוד בינך לבין בעלך.

להסביר לו שוב את הפגיעה הזו

אפילו להראות לו את הפוסט הזה שכתבת עכשיו

שהוא ישמע אותך עד הסוף

ותנסי לכתוב רשימה של דברים שהוא יכול לעשות כדי שלא תרגישי לבד בזה - לא רק לומר זאת מולם אלא עוד דברים, בטוח יש עוד דברים שהוא יכול לעשות שיכולים לעזור לך.

וכאשר בעלך מתאר את ההרגשה שלו אל מול זה ואיך הוא מרגיש בסיטואציה - נסי שנייה לצאת מעצמך ולהביט כאילו במבט "מלמעלה" על הסיטואציה ולהיכנס כאילו לשנייה ללב ולראש שלו - מה *הוא* מרגיש?

למה בעצם זה קשה לו?

למה הוא לא מסוגל לעשות את זה?

וכמה זה כן כואב לו?

ומה הוא כן היה רוצה ומצפה שיקרה?

ומה הוא כן יכול לעשות?

 

אני מאמינה שאם הוא ישמע ויבין אותך *עד הסוף*

ואת תשמעי ותביני גם אותו *עד הסוף*

יהיה אפשר לחשוב הלאה ביתר קלות ב"ה.

 

3. המישור המשפחתי - אם פוגע בך להיות שם, להנמיך עד למינימום את הביקורים שם ואת כל האינטרקציה שם.

את ממש לא צריכה לסבול יחס כזה!

ולצערנו יש משפחות והורים שלא מבינים ואי אפשר לחנך אותם, אז אנחנו אלו שצריכים לקחת צעד אחורה כדי לא להיפגע.

כואב אבל לפעמים אין ברירה.

 

שוב המון המון חיבוקים ותמיכה יקרה

וממש מחזקת את עניין ההתרחקות עד למינימום!
אפשר גם בהתחלה בקיצוניות ואז לחזור בהדרגה כשהם יבינו יותר.

זה קריטי בשבילך!

המו המון חיבוקים נשמע ממש לא פשוט!!!

את גיבורה

במישור האישי- מסכימה איתך מאוד ולוקחת על עצמי לעבוד על כך ולחזק את עצמי
במישור הזוגי- הוא לא מבין למה זה פוגע, רואה את הסיטואציה רק מהצד שלו אז בשבילו זה בדכ צחוקים חוץ מהפעמים שאי אפשר להתעלם שזו פגיעה או שאני מסבירה לו למה זה פוגע ולפעמים הוא מסכים
אני עברתי את הדברים האלו כל השנים, אני מכירה כל תגובה ויודעת בדיוק מה העוקצנות מאחורה, בשבילו זה רק משפט שיכול להתפרש כבדיחה בגלל שצורת ההומור שלו עם החברים הטובים זה בעקיצות אבל לא מבין שפה זה שונה לא משנה כמה אני מכניסה אותו משתפת ומסבירה.
הוא לא מחצין רגשות כאלה, הוא שותק
לימדתי אותו לחבק ולעטוף במקרים כאלה אבל מה שנקרא אין לו את זה😔 אצלו צורת התקשורת זה בצחוקים אז הוא בטוח שלכולם הכוונה טובה

במישור המשפחתי- צודקת, כפי שכתבתי בתגובות למטה

תודה❤️

אבל גם אני ממש ממש דוחפת אותך להיות כל הזמן מחוברת למטפל/ת כמו רופא משפחה כל זמן שצריך ויותר
כי את חייבת הטענה כל הזמן ולא שייך שישאבו לך את הבטריה ואין לך גב חזק או כתף יציבה להיתמך בזמן אמת.

עוד משהו קטן... אל תתאכזבי מבעלך. אחד הדברים שהכי הקלו עלי במהלך טיפול זה השיקוף של המטפלת ששיקפה לי שבעלי פשוט לא חי את הסיטואציה שאני חווה ובטח לא בעוצמות שלי. ולכן התגובות שלו יותר מינוריות ולא חו שלא אכפת לו

שולחת לך מלא כח ואנרגיות טובות.

וגם רגילים להוציא עליך עצבים שלהם.
לדעתי את צריכה להתרחק. לא להוכיח כלום לאף אחד. זה לא יעזור. כל עוד תהיי מוכנה ליחס הזה הם ימשיכו. אני מניחה שאת לא רוצה להיות כמוהם ולהשפיל אותם בחזרה. אז אין לך מה לעשות שם. ואין טעם לצפות שיעריכו אותך ויפסיקו. זה לא יקרה.
אלא אם כן הם יקחו אחריות ויעברו טיפול ארוך שנמשך שנים וגם אז לא בטוח.
בקשר לבעלך. אם את מתעקשת ללכת לשם ולקבל את היחס מה הוא יכול לעשות? זה משפחה שלך, את רוצה ללכת אליהם, את רוצה לקבל אהדה שלהם, אז הוא זורם עם רצון שלך. מה הוא יריב עם משפחה שלך ? אולי חושש שזה יפגע בך ואת לא תסלחי לו על זה? לפעמים זה קורה. בן או בת זוג מתערבים ובסוף לא סולחים להם שהם פגעו ההורה של בני זוג שלהם.
כך שזה לא נכון להכניס אותו לסיטואציה הזאת.
את אישה מוצלחת מכל הבחינות, את לא צריכה אישור של אף אחד.
וגם אם לא היית עדיין לא צריכה אישור של אף אחד

כפי שכתבתי, אפילו לא מדובר בהגבה לסיטואציה
גם מאחורי הסיטואציה הוא לא מבין למה זה ככ פוגע בי

תראי יש פה שתי מישורים

מישור אחד מול המשפחה שלך

ומישור אחד מול בעלך

 

מול בעלך אני לא יודעת מה לומר לך. מצד אחד את צודקת ומצד שני זה מאד קשה להיות בתפקיד הזה ולדעת תמיד מה לומר וכשזה המשפחה שלך זה בעיה. אם זה היה שלו זה משהו אחר. 

אבל האמת היא לדעתי האישית שאת לא אמורה להיות בקשר עם משפחה כזו. סורי. לבוא לשמחות וזהו. תתנתקי. למה את ממשיכה ללכת? למה לשבת במקום שאומרים לך כאלו דברים? לא צריך לגרום להם לפתוח שום עיניים. את צריכה לפתוח עיניים להרים רגליים וללכת. פשוט ללכת. ולבנות את הקן שלך עם בעלך.

גם המצב שבעלך שומע שוב ושוב משפטים כאלו עלייך הוא מאד מאד מאד לא בריא. אפילו שהוא לא מאמין לרגע.

את לא צריכה להילחם. את צריכה לבחור לא להשתתף במלחמה הזו. טלפונים של שבת שלום. להגיע לשמחות. וזהו.

מי שירצה קשר איתך שיגיע על ארבע. 

יש לך בעל ובית. תשקיעי בהם. תעזבי את המקום הרע הזה ואת החיפוש התמידי אחרי אישורים ממשפחה דפוקה. את לא צריכה שום אישור מהם על המוצלחות והמיוחדות שלך, את מהממת!!!! סור מרע. והעשה טוב יגיע.

אני משתדלת להימנע מלהגיע ככל האפשר
הפיצוצים האלה מגיעים גם לקבוצה המשפחתית ואם אצא הם יחזירו ויחפרו ובעלי אומר שזה לא חכם לצאת

אני לא צריכה אישור מהם
אני רק רוצה מבעלי והוא לא מבין אותי ומה שעובר עלי אני מרגישה לגמרי לבד

תצאי תצאי. אני יצאתי מכמה קבוצות כאלו בגלל סיבות פחותות מכך. אסור אסור להיות במקום שעושה לך לא טוב.
בעלך לא מבין. אוקי. תעשי לבד מה שטוב לך.
הם יחזירו ואת תצאי. ימאס להם. ובטח יש גם דרכים לחסום. תצאי מיד. בבקשה, מתחננת לך. אל תהרסי את נפשך.

הוא לא מבין. בסדר. אבל אם את רואה ויודעת שהוא לא מבין וחושב שצחוקים ולא מבין כמה זה פוגע בך, אז למה את לוקחת ממנו עצות??
הוא לא חושב שחכם לצאת אבל הוא גם לא חושב שאת צריכה להיפגע. הוא לא צודק בשתיהם. כי הוא לא מבין. הוא לא חייב להבין אם הוא לא יכול. אבל את צריכה לעשות מה שנכון לך. את יודעת את האמת. עופי משם.

אני צריכה לחשוב על תירוץ לצאת

ואת צריכה למסור אותי לתיקון או ממשהו. והרי את יוצאת מהקבוצה כי הווטסאפ עושה לך בעיות ואחרי התיקון תחזרי. וזהו.
אם מישהו ישאל תגידי שראוי לא הספקת לתקן ותמרחי

אני מרגישה כל כך טוב עכשיו😭
הקלה

כל כל מבינה אותך
מרגישה הקלה בשבילך
שיהיה לך טוב ושזה יהיה תחילת מסע משחרר לנפש עבורך
מגיע לך הכי הכי טוב בעולם! ❤️❤️❤️❤️

התחילו עכשיו חפירה בפרטי למה עזבתי ואם נפגעתי😐

מה פתאום!
בנייה בטלפון
הכל טוב
אחזור עוד מעט
לא לעשות מזה עסק!

אולי תנסי לחשוב על תירוץ נחמד לצאת שלא יראה שעזבת בזעם אולי אפילו לצאת מהוצא בכלל או להגיד שנשבר לך המסך או משהו
חבל שהיחס הנורא מהמשפחה יפגע לך גם בזוגיות בני זוג לא תמיד יודעים איך למקם את עצמם מול המשפחה

לא יכולה לצאת מהווצאפ לגמרי, זקוקה בשביל העבודה
והם יראו שאני מחוברת..

ואז לא רואים מתי את מחוברת

הדברים האלה נהיו בית הכלא שלנו לצערי...

לגבי התמודדות עם המשפחה המורחבת-אבאמא ואח,אין לי כ"כ טיפים,ומאמינה שהנקודה שכרגע רגישה אצלך זה דווקא האכזבה מאי- התגובה של בעלך ,ולגבי זה דווקא יש לי מה לכתוב:

 

נראה מתוך מה שכתבת שהאישיות של בעלך היא פשוט אישיות לא לוחמנית ולא ווכחנית שתצא למתקפה ול מי שפוגע.               אי השבת אש מצידו היא לא משום שלא אכפת לו או משום שאת לא חשובה לו.כמדומני שהיה מגיב באותו אופן לו פגעו בו עצמו.

אני חושבת שלא לחינם בחרת אותו כאיש שלך!כנראה זיהית את הרוגע והעדינות אותם מן הסתם חיפשת ומצאת אצלו -כחלק מהאישיות שלו. התנהגותו מולם כואבת לך,אבל כנראה שהיא אותה ההתנהגות גם מולך-עדינות ,אי ווכחנות. מן הסתם הוא גם בן זוג שלא ממהר להשיב מלחמה,נכון?

בעצם את מרוויחה שיש לך בעל רגוע שלא ממהר להתלהם.                                                                                              אדם לא יכול לשנות את אישיותו לפי הזמנה.עם כל הכאב, מציעה לך להתמקד במחשבה אודות היתרון העצום של האופי העדין והרגוע של בעלך ולדעת שכשיש תכונה היא לכל הכיוונים,והיית מן הסתם מעדיפה אותו כפי שהוא ולא אחר.

 

תחזקי את התא הפרטי של המשפחה שלך .

תבני לך קן חמים ומנחם!

את נשמעת מיוחדת ,חכמה וחזקה. 

הרבה הצלחה, יקרה!

היטבת להבין,
מהמשפחה כבר "התייאשתי".. מה שכואב לי זה התגובות של בעלי
מסכימה איתך שהוא רגוע ולא משיב מלחמות אלא מחליק
אבל כן ווכחן, מאוד אפילו
וזה מעייף אותי
הוא מתחיל להתווכח איתי למה אני לא צריכה להיפגע ועכשיו ניסיתי לדבר איתו על כך שהוא לא צריך להתערב במשפחה אלא אשמח שיעצים אותי לבד ומספיק לי שרק יבין את הקושי והוא עוד פעם עונה אני לא מבין למה אם שלושה מהמשפחה נכנסים בך זה נקרא אמבוש
עייפתי.. באמת אבל
הסברתי לו יפה ואמרתי לו שאני מבינה שקשה לו להבין אותי כי הוא לא עבר את זה אבל שינסה קצת ולפחות יהיה בצד שלי ולא שלהם
הוא לוקח ירידות כאלה כצחוקים אבל זה ממש לא מצחיק!! זה ירידות וזה רק עלי והוא לא מכיר דבר כזה אז זה נשמע לו הומור
גם אם הם יגידו חולת נפש הוא יקח את זה כהומור
אני פשוט לבד לגמרי לבד

תגידי לו מפורשות שוב ושוב שאת צריכה ממנו רק הכלה והבנה.

 

ייתכן שהוא חושב שאם יקטין ויחליק את ההתנהגות שלהם יגרום לך לא להתמקד בעלבון? או שמרגיש שאם יתן לזה מקום הוא יצטרך להגיב מולם?

אני אומרת לו כל הזמן
מספיק שתכיל אותי ותבין אני אשכח את זה בשנייה ואפילו לא אתבחבש
הוא פשוט לא מבין למה זה פוגע
הוא הסכים איתי שהוא לא יוכל לעולם להבין כי הוא לא היה שם
ואז בקשתי רק הכלה והוא התחיל שוב לומר שהוא לא מבין למה אני נפגעת של לוקחת את זה בהומור

רדי והצליחי

חחח

תמשיכי לעדכן כל כמה שבועות, שנוכל לפרגן לך (ושתדעי שיש לך סיבה לרדת )

את מחלקת כוחות רצון?

איזה אלופה את!!! כל הכבוד!!

מתחילה לקנא בך

תפרגני לעצמך!!!
עם קרם גוף או משהו חחח
או סלט

איזה כיף לראות תוצאות!
בע"ה רדי והצליחי!
מלכה 🤗🤗

איזה התמדה!!

תמשיכי כך

איזה כיף

וואו
פשוט וואו!

יש שכר לעמלך!

בהצלחה!!

איזה כיף! תודה תודה חברות שלי!

זה מלחמה. אבל אני אנצח (עוד 20 קילו....)

אלופה!!!!!!

משתתפת בשמחתךך

1200 קלוריות ביום.
שלוש ארוחות רגילות שלוש ביניים.
פחמימה אחת בכל ארוחה
ורצון עז לתינוק...

ווינרית שכמוך

גאה בך

אימאלה אימאלה אימאללללהה
לחגוג?!
להתפרע
יוהווווווו אלופה!!!!!
כל הכבוד לך אימאלה

ועם השתפרות היכולת גם הכוח הפיזי עולה

פשוט אולי היה עניין עם החמצן בבית
ובחוץ נשמתי אויר.....
וזה באמת נותן מרץ.
הלוואי שמישהו הייתה יכולה לצאת איתי להליכות

קחי אם פי ותעשי הליכות עם עצמך. עם מוזיקה שאת אוהבת (יש הרבה דעות שלצורך התעמלות מותר עד תשעת הימים)

לפעמים יש חוסר בוויטמינים וכשלוקחים תוספות מרגישים הקלה מיידית.

אם אין שום דבר פיזי אפשר ללכת לקאוצ'רית שמעתי על כמה שזה ממש עזר להם.

מגדירים חלומות. איך היית רוצה לראות את החיים שלך בעוד 10 ו20 שנה??
ממש לדמיין את זה חזק ולהאמין שזה אפשרי.
אח"כ לפרוט ליעדים מה צריך לקרות כדי להתקדם לעבר החלום. להתמקד ביעד הראשון ובזה שאחריו.
מה עושים כדי להגיע ליעד?
לפעול להשגת היעד. עוד צעד ועוד אחד ועוד אחד.
תחושת סיפוק זה דבר מדהים וממריץ.

עושים רשימה של הצדדים שטובים בך. עושים עם זה משהו.
עושים רשימה של דברים טעוני שיפור (2-3 דברים)
זה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי (אצלי למשל שיפור אנגלית..)
חושבים איך אפשר לשפר ולסירוגין פעם מגשימים צד שטוב בך ופעם עובדים על משהו לשיפור.

נתינה- מתנדבים לאורך זמן בפרוייקט שמדבר אלייך. עדיף בקבוצה. חשוב ההתמדה.

מצטרפת לעצה על ספורט.

בהצלחה!

לא מכירה שברזל עולה מאוכל
אבל אם את מיחידות הסגולה אז יש בכל הירוקים (פטרוזיליה, ברוקולי ושות')
בכבד (בשר של האיבר שנקרא כבד)
ויש כל מיני בדרגה מופחתת טחינה וכזה.

אלר גם מאגרי ברזל.
אני הייתי עייפה עייפה, עשיתי בדיקות דם מקיפות ובאמת היה חוסר משמעותי בברזל (ההמוגלובין היה גבוה)
התחלתי לקחת ברזל והעייפות נעלמה לחלוטין.

היה מדהים.

הייתי יותר עירנית וירדתי 11 קילו. כי היה לי על מה לשמור

 

וכמובן מה שאמרו לבצע בדיקות דם לרראות שאין חוסר ברזל או משהו אחר שגורם לכך...

שלך שזה צבע שבגדול הוא טהור אצלנו הפסיקה היא שעל תחתונית כל עוד זה לא כתם מאוד גדול אין אפילו שאלה
מצחעה לך לשאול פעם אחת רב ולצאת מהספק

שהצבע הצהוב תקין.
בטח כשזה הפרשה רגילה שאמורה להיות צהובה לא נראה לי שיש סיבה לחשוש.

האם אתם פוסקים שתחתונית מטמאת או לא?
אם לא אז אין בעיה ואם כן כדאי לשקול לשים תחתונית שחורה או להמנע מתחתונית שלא יגרום לבעיות

והוא אמר שתחתונית לא.
אוף אני חיכיתי להיריון הזה כל הרבה ,אחרי הרבה מחזורים שהייתי מקבלת והייתי סובלת מכתמים, שמעצבן אותי שכל פעם אני מחפשת שאולי יש לי כתם אולי אני לא טהורה מספיק.

עוזרת לי בשאלות האלה . ואם יש צורך היא מפנה אליו.

אי לברר את זה סופית ולא לשים את עצמך במצב שכל כתם מדאיג...
בעקרון ההנחיה היא ללבוש צבעוני למעט בשבעה נקיים, כדי שלא יהיה מצב של ספקות כל הזמן.
אם תחתונית היא כמו תיתונים צבעוניים לפי הפסיקה שלכם אל תשימי אותה או שתשימי תחתונית שחורה אם את חייבת.

בז אותי יש בעיה אומרים על חום לשאול
אבל בזמן טהרה לא הולכים עם צבע שיכול לאסור!
זה א ב בשמירה על נידה.
אם לפי הפסיקה שלכם תחתונית מטמאת אז תקני תחתונית שחורות (יש כזה דבר)
ואם היא לא מקבלת טומאה אז זה לא משנה מה צבע הכתם.

גם חלק גדול מגווני החום (כמו נס קפה נניח) זה עדיין טהור.
רק חום שיש לו גוון של אדום (שזה כבר צריך רב או יועצת טהרה ששימשו כדי לזהות) זה אוסר
או אדום ושחור כמובן שאני מקווה שלא תזכי לראות עד הלידה.

את צריכה ללבוש צבעוני ולהפסיק לחשוב על זה בכלל בכלל.
הדבר היחיד שצריך להטריד אותך זה לא להסתכל בניגוב לפני שעברו 15 שניות בשביל הסיכון הקטן שיש איזה כתם.
וזהו.

ובכללי כדאי לך ללמוד את ההלכות. זה נותן לך הרבה רוגע וכח ולא להרגיש תלויה ברבנית או ברב בשביל כל דבר.
רב המקרים פשוטים ואפשר לדעת לבד. כמובן שתמיד יהיו ספקות שמצריכות שאלה אבל אפשר למזער אותן

הריון קל ותקין! וברוגע

איזה שבוע את?

כנראה בגלל הווסת הלא סדירה...

😁
לי יש בדיקה שבוע הבא

שימשיך בקלות ונחת

פוריות.. דיי.. בא לי בחילות, בטן, 2 פסים..
אני עם דמעות בעיניים..
כבר יש כאבי מחזור וטיפה הכתמות חומות.. מרגישה שמחר זה יגיע..
אין לי כוח.. השם בבקשה .. למה לי לא מגיע???
למה?? בבקשה.. אני כבר חצי שנה מנסה . . כבר בת 30 רוצה הריון ראשון.. אין לי כוח כבר ... הדמעות לא מפסיקות לנזול... השם מה איתי?..

הלוואי שבקרוב בקרוב תבשרי בשורות טובות!!!

בשורות טובות בקרוב, אמן!

אני גם חיכיתי בערך חצי שנה עד שנקלטתי, ולא ממש ויתרתי , הלכתי לרופאת נשים וביקשתי הפניה לרופא פוריות..
אמרו לי בשנה הראשונה לא נותנים כי שנה 'עיכוב' זה תקין..
לי היה קשה לקבל את זה, כי אמרתי אם יש ח"ו בעיה, למה שכשתחלוף שנה היא תיפתר? צריך לעשות השתדלות כלשהי מעבר לתפילה...
(גם מהבירורים שעשיתי היה נראה לי הגיוני, כי המחזור שלי היה ארוך יחסית, הייתי עושה הפסק אחרי 8 ימים בערך מיום קבלת הוסת, והמרווח בין המחזורים היה 30 ימים+-)
ובסוף ב"ה קיבלתי הפניה לרופא פוריות, ובדיעבד הסתבר שהביוץ שלי קודם לטבילה.
אז במחזור הראשון שהגיע באותה עת, לקחתי כדורים שקיבלתי מהרופא +מסטיק תימני לקיצור ימי המחזור..ואז נקלטתי ב"ה.

לדעתי תגשי לרופאת נשים ותבקשי הפניה, תגידי שאת בת 30 ואת לא מוכנה לחכות שנה עד ש....

מאחלת לך שלפני שתגיעי לרופאת נשים כבר תתבשרי על הריון תקין ומשעמם

ובכל אופן, תבדקי כמה ימים המחזור שלך ומה המרווח, זה בד"כ הבדיקה הראשונה שעושים, לראות שהביוץ לא יוצא לפני הטבילה.

ואם אכן הוא ארוך, ממליצה לך לנסות לפחות לקצר אותו בדרכים טבעיות (אם קיבלת עכשיו, אז מתחילים בד"כ מהיום הראשון) ככה לפחות אולי תרוויחי את הפעם הזו...

בהצלחה יקרה ♥️⁩

תקווי להריון קל

בהצלחה. בשורות טובות.

אני לא בחורה דתייה... אם משהי מוכנה להתפלל עלי או משו אני ישמח שתרשום לי בפרטי ואביא את השח שלי ושם האמא

מבינה את הרצון כ''כ....
אבל להתפלל עכשיו על משהו שכבר היה זה לא רלוונטי. כדי להיקלט היה צריך להתפלל לפני שבועיים כשהיה את הביוץ.

אני מתפללת ורוצה כל הזמן
ובכל זאת השם יכול לעשות הכל מהכל ויש ניסים
ואני מאמינה שהוא יכול להפוך הכל ולעשות את הבלתי אפשרי

ומה ששמעתי זה לא מסוכן ברמה כזו אלא ברגע שמגלים צריך להפסיק אני מניחה שאם זה באמת היה הריון בשבוע כזה שכבר יש תופעות כל בדיקה ביתית היתה מגלה

ואני בפחד פתאום שאולי הבדיקה הביתית לא זיהתה..

קוצר נשימה וטשטוש ראיה ובמיוחד אם זה מרגע שעברת לגלולות משולבות תפני מיידית לרופא
לא נשמע שיש לזה קשר להריון

מהגלולות הנקה.

ופניתי אז לרופא, שלא עשה קשר לגלולות.. סתם הפנה לבדיקות דם וגם לבדיקת קורונה (בגלל הקוצר נשימה) וגם לבדיקת ראיה אצל רופא עיניים אבל לא הלכתי כי אין לי כוח להגבלות של הקורונה..

כדי לשמוע עוד רעיונות.

עכשיו התחלתי להילחץ גם מהקטע של התופעות, שאולי זה מהגלולות ואולי זה מסוכן יותר מסתם תופעות לוואי רגילות של גלולות..

עשית בדיקת הריון לפני שבועיים שיצאה שלילית ואת חושבת שאולי בכל זאת התנועות הם תנועות עובר?
אז לא. אין סיכוי מותק!
בהחלפת גלולות יש תקופת הסתגלות לא בטוח שתמיד תסבלי כמו עכשיו.
מעבר לזה לא מבינה, תרגישי טוב!

דמיונות שווא זאת תופעת...
אממ..
הריון.
סתם סתם!!

גם בקרב הדתיים, לא כולם מקפידים על ארבעת הצומות הקלים.

יום כיפור ותשעה באב כולם שומרים.

צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר וי״ז בתמוז - הרבה מחפפים.
רואה גם אצלי בעבודה. חבר׳ה עם כיפה אוכלים ושותים.

אם ישאלו אותך - תסנני איזו תגובה מתחמקת...
(יש לי לחץ דם נמוך ואסור לי לצום, עלולה להתעלף...)

מרגישה כן קצת אחריות לייצג כמו שצריך, כי אני שונה שם מכולם. אישה, דתייה, נשואה...
אבל אולי סתם אני נתפסת בעיני עצמי ככזאת

לזרוק הערות כאלה שאת לא מרגישה טוב, ויש לך היתר לא לצום..
לא הייתי סובלת רק בשביל מה יגידו על המגזר. אם תוך כדי הלמידה את חייבת לשתות הייתי שותה, מצד שני הייתי דואגת לאכול צהריים במקום מבודד בלי למשוך תשומת לב..
מה גם שחלק מהחילונים לא יודעים בכלל שיש צום מחר, אז אולי את סתם שוברת את הראש

שבגלל שזה צום, כשקבענו את היום הזה ממש דיברנו על זה שזה צום ובהתאם לכך גם קבענו את השעות. אז גם מי שהיה יכול לפספס, עכשיו כבר לא יפספס ;)

אני פשוט באמת נראית דתיה, ובגלל שהרוב חילונים, מרגישה שאני נמצאת שם על משבצת "הדתייה".

לא מצליחה כל כך להסביר את עצמי, פשוט בגלל שאני שונה משאר האנשים, בתחושה שלי יש לי אזשהי משבצת שאני צריכה למלא.

אבל אולי אני סתם מסתבכת

את מייצגת משהו ללא ספק וחלילה אנחנו לא רוצים לגרום למצב של חילול ה'. אם יש לך אפשרות לא לאכול ולשתות ליד כולם עדיף... 

אגב בעיני גם בהיריון מתקדם עדיף לא לאכול ולשתות בפרהסיה ממש. זה יום צום, כדאי לכבד את מי שצם ואת הצום עצמו...

מכירה את הסיטואציה מקרוב...

אישית הייתי משתדלת לא לאכול ליד כולם. למצוא לי מקום אחר ככה לאכול (יש אגב עניין הלכתי כזה שלא כולם יראו שאתה לא צם, אבל לא נכנסת לזה).
לשתות בינינו הייתי אולי יוצאת מדי פעם לשתות..

ואם צריך לשתיה טכאלה נראלי הייתי מפריחה אמירות מרמזות אבל ברורות שאני לא במייטבי ודיברתי עם רב וכאלה.

אישית היה לי צום כשהייתי בלימודים. תענית אסתר.. פשוט לא הגעתי.
צום אחר לא זוכרת מה עשיתי והשאר תקופת מבחנים..

אין לי רעיון מה אפשר לעשות, אולי באמת לספר שאת לא מרגישה טוב ולאכול את המינימום ההכרחי ליד אנשים

אפילו הייתי זורקת את זה לאוויר..
וואי אני לא מרגישה הכי טוב.. חייבת לשתות/ לאכול..
ואז מי שיודע יש צום- יעשה אחד ועוד אחד
ומי שלא- לא צריך לעשות אחד ועוד אחד

בקהילות ירושלמיות מסוימות. פשוט לא צמות וזהו. אז אל תרגישי רע עם עצמך

והרבה לא ציין בו מסיבות שונות...
רוב האנשים בכלל לא יזכרו שצום כנראה

יש אנשים 'חילונים' שיודעים שדתיים צמים כי זה צום. אה, ביום כיפור גם אני אצטרף. ולפעמים גם תשעה באב...

לתאריך העברי גם אן הם יודעים שיש צום כזה

משערת שהפותחת מדברת גם עליהם..
הם חילונים אבל דתיים. לא ברור

ואולי בכלל לא יודע שזה יום צום ומי שדתי לא יומר אף מילה

אני עונה: מה איתך למה לא צם? אתה פחות יהודי ממני?
נסתמו הטענות.
אבל בכללי בקושי אנשים מבינים בזה משהו

שגם אם יודעים שאת בהיריון עדיף לאכול בצד. מרגיש לי יותר מכבד ולא- באתי להתגרות בכם ננה בננה.

כשאנחנו היינו בנות שירות בבית ספר אף מורה בערך לא צמה וכולן אכלו לנו מול הפרצוף. לא נעים

בכל אופן אני לא אוכל ממש מולם, זה לא תיכננתי.

מדברת בעיקר על שתיית מים, שאני חייבת לשתות והרבה, אחרת אני מרגישה לא טוב.

תודה לכל מי שענתה! אגיע מחר ואראה איך זה יתנהל בדיוק, ככה אדע יותר מה לעשות.

הדתיים אולי יחשדו אבל לא יגידו כלום, זה פחות מפריע.
יותר חושבת על החילוניים שיודעים שזה צום ולא יבינו למה אני שותה

יש גבול לדברים שאנחנו יכולים לעשות בגלל "מה יגידו"

והאמת שגם הרבה מאוד גברים...
מסכימה שלא נכון לאכול בפומבי יותר מדי אבל את לא צריכה לעשות הצגה של צום.
זה עניינך הבלעדי

לא מאמינה שחילונים בכלל ישימו לב שהיום צום ואת לא צמה ואם כן הם יתוודעו למציאות הארצית ;)

יותר, וצריך להיזהר מאוד לא לזוז, שזה גם תורם ללחץ. אבל לא נורא בכלל.(לי לפחות )

ראיתי ביוטיוב סירטון הזרקה וזה נראה פרוצדורה ארוכה... כמה זמן זה לוקח?
יותר כואב מזריקת הרשמה לפני עקירה?

אחד הכואבים...
הסירטון הזה ממש החליש אותי

כשהצירים כואבים, או שתחליטי שאת רוצה להיפטר בהם בכל מחיר ואת מוכנה להכל ובלבד שיקחו ממך את הכאב.

או שתחליטי שהפחד מהזריקה מפחיד יותר, ולא כדאי לקחת אפידורל אפילו בשביל כאבי הצירים... יש נשים כאלו.

בסוף ילדתי בניתוח... והיה אפידורל...
לא נורא. במיוחד שתוך כדי יש כאבים של צירים, אז זה יותר כואב...

לא ממש הרגשתי את זה לדעתי

ובלילה הראשונה לא הרגשתי בכלל..
בלידה השניה ידעתי שזה יגרום ללידה להתקדם אז נכנסתי ללחץ חבל על הזמן.. אבל לא זוכרת שזה ממש כאב..

שגרגרתי מי פה כי הרגשתי כאב עלום

והילד בן ה3 אמר לי:" אמא למה את שותה את זה? זה מגעיל! מה כואב לך השיניים?

אוייייי מסכנה"