פורום הריון ולידה (עמוד 2795)

יותר, וצריך להיזהר מאוד לא לזוז, שזה גם תורם ללחץ. אבל לא נורא בכלל.(לי לפחות )

ראיתי ביוטיוב סירטון הזרקה וזה נראה פרוצדורה ארוכה... כמה זמן זה לוקח?
יותר כואב מזריקת הרשמה לפני עקירה?

אחד הכואבים...
הסירטון הזה ממש החליש אותי

כשהצירים כואבים, או שתחליטי שאת רוצה להיפטר בהם בכל מחיר ואת מוכנה להכל ובלבד שיקחו ממך את הכאב.

או שתחליטי שהפחד מהזריקה מפחיד יותר, ולא כדאי לקחת אפידורל אפילו בשביל כאבי הצירים... יש נשים כאלו.

בסוף ילדתי בניתוח... והיה אפידורל...
לא נורא. במיוחד שתוך כדי יש כאבים של צירים, אז זה יותר כואב...

לא ממש הרגשתי את זה לדעתי

ובלילה הראשונה לא הרגשתי בכלל..
בלידה השניה ידעתי שזה יגרום ללידה להתקדם אז נכנסתי ללחץ חבל על הזמן.. אבל לא זוכרת שזה ממש כאב..

שגרגרתי מי פה כי הרגשתי כאב עלום

והילד בן ה3 אמר לי:" אמא למה את שותה את זה? זה מגעיל! מה כואב לך השיניים?

אוייייי מסכנה"

שולחת חיבוק. הלוואי שתמצאו מקום שיהיה לכם בו טוב.

איזה רע זה לשמוע כזו תגובה

כאב גדול...

חזקי ואמצי את מדהימה

לא מגיע לך לקבל כזו תגובה

בעז״ה את תהיי אמא בקרוב מאוד 

ואז נראה אותם רודפים אחרייך....

פשוט חיבוק!
יכולה להגיד לך שיש מקומות שיקבלו אותך בחום ואהבה באיזה מצב משפחתי שתיהי! (כמובן בגדר ההלכה וכו' )

הקושי מצד החברה הוא אכן קיים ובהחלט לא נעים. אני חושבת שלא כדאי לעשות סיפור מיציאה חסרת טאקט של אשה אחת, כדאי לפנות מקום במחשבה וברגש לדברים חשובים יותר.
כעיקרון, איש לא אמור להביט עלייך-עליכם במבט מרחם. שנה וחצי בלי ילדים לזוג כה צעיר זה בסדר גמור, אם כי יודעת שכשכמהים לילד-כל יום הוא נצח..
אז, מצד אי הכניסה להריון - זו ממש לא צרה צרורה, להיות נשואה שנה וחצי ועדיין לא להיות בהריון כשאת בת 23 זה די מצוי, ולא בהכרח מעיד על בעיה או קושי. אל תכניסי לך לראש מחשבות מדכאות ומייאשות, להיפך- תחשבי חיובי, ביחוד כשאת אפילו בבירורים.
מצד ההשוואה לאחותך- אכן, א ם זה יקרה והיא תהיה בהריון לפנייך, זה באמת לא יהיה נעים.
ויכאב.
וילחיץ.
אבל את תשתדלי בכל מאודך לפרגן לה, לפנק אותה ולהתפלל עליה, וריבון העולם שיצפה בך מלמעלה יפנק גם אותך בהריון קל, שמח ובריא.
זה לא יהיה ממש קל.. אבל זה יהיה אפשרי. מניסיון די דומה🙂
וכל זה רק בתאוריה אז... כשתגיעי לגשר תעברי אותו. בינתיים אל תטרידי את עצמך בחששות כגון אלה.
מבינה אותך מאוד, מאוד!
ובע"ה מאחלת לך בקרוב הריונות תקינים וקלים במהירות ובבריאות
❤️❤️🙂

סליחה מהפותחת על הניצלוש

 

אני בעיקר קוראת פה ופחות כותבת אבל לא הצלחתי להתאפק.

אני קוראת כל פעם את התגובות שלך ונדהמת מהכוחות נפש שלך!!

(גם בפירגון לנשים שבהריון וגם בדרך שאת רואה את ההתמודדות....)

שתדעי שאת השראה בשבילי!! ממש ככה!

 

והלוואי שה' ישלח לך בקלות הריון תקין וארוך ומשעמם בידיים מלאות!!

כי הכי הכי הכי מגיע לך בעולם!!

יותר-שטרחת לכתוב
🙂❤️🌷

YNZS

 

את מקור השראה עצום להשפעת טוב גם שלך עצמך קשה,

ויותר מכך - השפעת טוב וחמלה ועין טובה ותמיכה ועידוד לנשים שמתמודדות דווקא עם החוסר הכי גדול שלך יש - זה דרגה ורמות שאני באמת לא מכירה...

מודה שכאשר כואב או קשה לי - מאוד קשה לי לתת/לעזור לאחרים,

ומודה שעוד יותר קשה לי כאשר לאותם "אחרים" יש בדיוק את מקור הקושי שלי,

כאשר אני חיכיתי מאוד היה קשה לי ככה לפרגן לנשים בהריון ועוד לעזור להן, ממש אבל.

יש לב כ-ז-ה ענקי. וואו.

אני מעט מאוד כאן אז עוד לא זכיתי והספקתי להכיר לעומק, אבל אני חושבת שהיום רק הבנתי שאת בעצם מצפה בעצמך, ופתאום לקרוא את כל התגובות שלך לאור *זה* שאת עצמך מצפה קיבל אצלי הערכה כל כך עצומה שאני פשוט מעריצה אותך! באמת!

שהקב"ה ישפיע מטובו הגדול עלייך ועל הלב היפה והטוב הזה שלך, בשלמות, במהרה, בשמחה ובקלות א-מ-ן!!!

תודה רבה...
אמן ואמן!!
נ.ב. בפורום קל יותר לפרגן לנשים בהריון ולסייע להן, במציאות זה טיפה יותר מורכב

אני אומנם יותר גדולה ונשואה כמעט 3 שנים, אבל בעלי ואני מדברים על זה לא מעט.. מרגישה שבגלל זה אני לא מצליחה להשתלב בחברה איפה שאנחנו גרים, ואנחנו מחפשים את עצמנו, איפה נרצה לגור.. קיבלנו מודעה לפני שבוע-שבועיים על ישוב שקולט משפחות, אז החלטנו לבדוק אם יתאים לנו ומה שאמרו לנו זה שכרגע הם מקבלים משפחות עם ילדים רק  אז בעיקרון אני מבינה גם את הישוב הזה (למדתי גיל הרך..) ואמרתי לבעלי, אח"כ גם מהיישוב ההוא אמרו לנו שזאת הסיבה, שאולי הם צריכים ילדים בשביל לפתוח גן בישוב. אז אני ממש מבינה את הסיבה! אבל זה לא מוריד מהבאסה.. ובדיוק גם הערתי והארתי על זה באיזה קבוצת ווצאפ שלי, שאיכשהו מלא דברים שם מתגלגלים לילדים. לפעמים סתם מחוסר צומת לב גם האנשים הכי רגישים מעלים את זה וזה דוקר.. אז היה לי חשוב להזכיר להם שיש עוד אנשים בעולם..

בקיצור, הכי מבינה! (קצת פרקתי גם )

הריון תקין וקל, בבריאות שלמה!
ובהצלחה עם מציאת המקום.
תזכרי-רק מקום ששווה אתכם, יזכה בכם..
🙂🌹
@אולי בקרוב? - בע"ה, בקרוב!!!

ממש כואב לשמוע מה שעברתם

ממש להרגיש שלא מספיק אנחנו מחכים וזה שורףףף

אז גם להרגיש "סוג ב'" בגלל זה?!

אוף!

 

יקרה!

בטח שזה יקרה לך!

בטח שמגיע לך!

 

שולחת עוד חיבוק ענקיייי

(ממני שגם חיכתה "רק" 3 שנים לבת הבכורה וזוכרת כמה כאב לב כל חודש וכל יום כזה היה...)

שגם אני הרגשתי לא קשורה לכלום עד שהגיע הילד הראשון שלנו (לא קרה מייד.. אז היה לנו זמן בלי ילדים בכלל). וככל שהוא גדל אני מרגישה יותר ויותר קשורה לכל מיני דברים..אולי "בגללו"..
מה שאני מנסה להגיד שאני חושבת שכדאי לך להסתכל על זה כמשהו שבעז"ה ישתנה בקרוב..גם אם לוקח זמן, בעזה זה יקרה.
ומה שהרכזת הזאת אמרה מאוד לא במקום ואני הייתי נכנסת בה על זה ומעמידה אותה במקום. לא מדובר במועדון חברים, מדובר במקום מגורים, וכל עוד אתם "נורמלים" למקום אין שום סיבה שיסרבו לקבל אותכם כי "אין לכם ילדים". כולם התחילו שם.. לא רואה שום סיבה לסרב לקבל בגלל דבר כזה.

יש יישובים שנותנים לשכור קרוואן מורחב רק אם יש מספר ילדים מסויים, כאילו אם יש לך פחות או שאין לך את לא זכאית להתרווח, ותישארי בקרוואן קטן.

כן, אני יודעת שרוצים להרחיב את היישוב ורוצים לפתוח גנים כי זה כלכלי ויצרני. אבל זה גישה דוחה.

אני איתך בתחושות לגמרי, לפעמים מרגיש שזוג בלי ילדים הוא לא בעניינים, במיוחד בחברה דתית

חיבוק

האמת שגם לנו זה קרה שלושה חודשים אחרי החתונה

נשמע שהבעיה העיקרית פה שזה נוגע בנקודה כואבת מאחלת לך שתפקדי מהרה בקרוב.

(בדרך כלל יישובים שיש בהם יחסית מעט משפחות מעדיפים משפחות עם ילדים
כדי שיהיו להם מספיק ילדים לפתיחת גן/מעון/בי"ס, שזה ממש צורך בסיסי לאנשים והכי לא אישי נגדכם )

הבעיה העיקרית היא כשחושבים שזה הגיוני להציב כלל כזה ולומר אותו לבנאדם בלי להתבלבל,
או לפרסם או בפלייר (כן ראיתי את זה כתוב בפלייר של יישוב קהילתי שמחפש לקלוט)
הצורך הבסיסי הזה לפתוח גנים מובן, וברור שזה לא אישי נגד אף אחד, ועדיין יש הבדל בין לרצות ולקוות בלב שזה המשפחות שיגיעו, לבין לכתוב על פלייר או לומר מפורשות.

לכם זה קרה 3 חודשים אחרי החתונה.
מה יקרה כשתתקשר מישי שנשואה שתיים עשרה שנה ללא ילדים, ולא יודעת בכלל מתי ואם תזכה? אז היא בטח תגיד לעצמה 'אה הגיוני זה צורך מובן הם רוצים גנים, אני מאד אוהבת את היישוב הזה, אבל לא אוכל לגור בו לעולם'

אני לא מוצאת איך זה דרכה של תורה
ועצוב שזה קורה דווקא ביישובים דתיים בדכ

ומאחלת לך שבמהרה תזכו להיפקד

ועדיין הרגישות שהשנים האלו נתנו לי
כנראה תשאר גם כשיהיה לי בע"ה מלא ילדים
ואני שמחה על הרגישות הזאת לסביבה, לכך שדברים לא מובנים מאליהם לכולם. וזה לא רק בילדים. לאחד זה בפרנסה, לאחר בזוגיות וכו
כי מי שלא היה במקום הזה
לפעמים לא יבין
ומי שהיה שם
יבין לנצח

גם כשיהיו לו ילדים משלו
ושיקבלו אותו ביישובים וירצו אותו כי הוא יצרני

שההמתנה לילדים הייתה לטובה.
כואבת מנשוא-אבל לטובה.
כי הפכה אותי לאדם רגיש יותר.
את מקסימה!!
ושיהיה לך הריון קל תקין ושמח, ידיים מלאות בבריאות בע"ה!!
💚💚💚🙂🙂🙂

כל פעם שאני קוראת אותך זה מעלה לי חיוך!
אני כל כך שמחה בשבילך!

נורא קשה שככה עושים 

היית אומרת לה משהו,זה היה שותל אותה שהיתה מבינה לפעם הבאה

בהצלחה

כתבת משעשע
חיבןק ואיחולים נחת

בגלל העייפות הקשה שזה עושה
וגם ההרגשה שאני יחיה עכשיו על הכדורים האלה 9 חודש אוף אוףף אוףףףף

אבל קחי, תתחילי, כמה ימים ובסוף מתרגל לעייפות
זה שווה את זה!

יכול להיות שפשוט ניסית להפסיק ולאהצלחת להתמודג עם הרגרסייה?

כשניסיתי להפסיק הקאתי 4 פעמים ביום (בחודש שישי)
אז נאלצתי לחזור לזה

גם אם הפסקת בהדרגה אז מראש לדעת ולהיות מוכנים לעד שבועיים של סבל אבל זה עדיך על עוד חודשים של תופעות לואי של התרופה
יש באמת נשים שסובלות עד סוף ההריון אבל הרוב לא

ובחילות אימים

לא יכולה לא לאכול ולא לשתות מרגישה כלכך גרוע אוףף איןלי כח לטפל בתינוקי(5 חודש) והוא כלכך חייכן ומתוק באלי לאכול אותו ולפנק אותו אוף אוף אוףף

אני כבר יומים לא שותה כלום לא מסוגלת
ומה שהצלחתי לשתות הקאתי הכל
איך לזהות אם אני מיובשת?

להתייבשות? תתקשרי לרופאה שלך ותבקשי שיתנו לך עירוי
הנוזלים גם מדללים את ההורמונים קצת בדם וגם זה מקל טיפה

אוף אוף לא רוצה את ההריון הזה איזה סבללל

עם הבחילות. מוזמנת לבכות איתי יחד
ישבתי בלילה ופשוט בכיתי לקב"ה ריבונו של עולם תעשה לי נס! הוא כל יכול ומה כבר בקשתי בקשה קטנה.. זה לא נס ענקי או מעל הטבע בסך הכל שהתרופה תעשה את העבודה שלה כמו שצריך
ישבתי והתפללתי שישלח אלי את המלאכים שיעזרו לי אפילו שזה לא בנוסח התפילה שלנו "מימיני מיכאל משמאלי..."
אני מנסה לתקוף את הבחילה מכל הכיוונים גם דיקלקטין גם דברים טבעיים אומהופתיה שמנים אתריים..
באמת עכשיו הצלחתי לאכול משהו והצלחתי לשתות מקווה שימשיך ככה. אבל אני יודעת שאני ממש בהתחלה והשיא עוד לפני מקווה שאשרוד את זה
שולחת לך חיבוק וכוחות

זה באמת הרגשה של גועל שלא נגמר ואי אפשר לתפקד ככה...

 

חיבוק גדול

בסוף זה יעבור

אני יודעת שלא עוזר עכשיו

אבל יעבור ויהיה אוצר לחיים שלמים ב"ה! (לב)

תקופה איומה איומה.. וכל מי שמסביבי בקושי עברה איזה צרבת... ואף אחת לא הבינה. אז תדעי שאני מבינה. זה מלווה אותך 24/7. את מרגישה כמו וירוס מטורף שלא מפסיק. סבל באמת כל כך קשה.. גם אני הרגשתי כך...לא היה לי יום. לא היה לי לילה. כלום לא עזר.... וואי... שתסיימי עם זה במהרה. אני היום בשביעי... נושמת.. לא מאמינה שאני אחרי וזה עבר.אבל זה עובר... עברתי את התקופה הזו כמה פעמים.. והכל עובר.. שוכחים.. מה יכול לעזור? בכיתי הרבה .. זה משחרר... והסתכלתי איך כל יום אני שורדת ספציפית אותו. לא להסתכל כמה נשאר.. רק על אותו יום. זה יעבור.. תחזיקי מעמד. הכל בסדר. ... גם לי היה תינוק באחת ההיריונות וזה היה בלתי נסבל יותר. אין לי מילה יותר לנחם. רק שאני בכאב שלך ואת גיבורה כל כך.. מי כמוני יודעת. שמי שעברה את זה היא עם כוחות מעל הטבע. כי זה באמת נשים יקרות.. בלתי נסבל ונתפס.

לא מצליחה להתעודד מכלום מרגישה שאני מתמוטטת מרוב חולשהההה
הקאתי 4 פעמים והיום רק התחיל
לא רוצה ללכת לעירוי
לא מצליחה לשתות לא לאכול דיי דיייי מצידי שיהיה לי הפלה טבעית לא רוצה את הסבל הזההה
קשההההההההה כלכךךךך וזה רק ההתחלה רק שבוע 5
לאאאא רוצה לסבולללללל אוףףףףףףףףףףףףףף

מלקררוא אותך.
נשמע שאת עוברת ממש ייסורים קשים,
ועוד המשפטים שכתבת נשמע שאת באמת כבר קורסת. נשברת .
אין לי מילים לעודד אותך,
אני מבינה שהמצב הפיזי על הפנים,
תנסי לחשוב מה לעשות כדי להציל לפחות את המצב הנפשי.
שלא תפלי לתהום. קל כ''כ להיות מדוכאת במצב כזה..... תחשבי מה ישמח אותך בכל זאת.

חיבוק לך ולתינוק הקטן .
ועוד משהו, שמעתי פעם שמי שעוברת כאלה ייסורים קשים בהריון סימן שהיא מורידה נשמה גדולה ומיוחדת לעולם ... תזכרי שבסוף מתוק .

אמרתי לה' תיקח אותיייי אני לא יכולה עוד...
מסכנהההה שלי.. לבי וצערי איתך..
אני יודעת שעוד שנה את אחרי הכל לא תזכרי כלום בעזרת ה'.. הכל יעבור
איפה בעלך בתמונה? הוא עוזר?

עושה הכל בשביל התינוק. כל כמה דק מביא לי כוסות מים. חותך לי לימון. מעודד אותי. מחזיק לי את היד שאני מקיאה.
דוחף אותי לאכול ביגלה
קשה כלכך בלעדיו בכלל לא היה לי כוחות

יופי נשמה.. תנסי לצאת לאוויר. לשנות מקום. אולי זה יעזור לך קצת.. קומי קצת. תפעיל שרירים. לי זה עזר.. הוריד קצת את רמת הבחילות.. ההליכה...
שמעתי שירים ורקדתי.. זה גם עזר. כמובן לא להשתולל בעדינות יותר.. תנסי.. לי זה באמת הקל התזוזה הזו

מתה לצאת לאזור הים לנשום אוויר(אנחנו גרים מעל הים)
אבל הבחילות הופכותתתתת לי את כל הבטןןןןןן לא יכולה לזוז אוףףףףףף איזה סבל
אין לי במה להתנחם
אני רק שבוע 5
בכלל לא רוצה את ההריון הזה לא רוצה עוד ילד(הריון בטעות)
הריון קודם סבלתי ככה בציפיה ובהתרגשות לקראת התינוקי אבל עכשיו בכלל לא באלי אז אין לי אפילו למה לצפות ולהתרגש
אוף אוף אוף

אפילו לקום לצחצח שינים לא קמתי, לא לסדר את השיער. כלום כלום כמו שבר כלי

איזה יסורים אלה..
תקשיבי לרעיון שלי. קומי טיפה לאוויר. קחי סודה קרה עם לימון וקרח..
שימי שיר שאת אוהבת ותרקדי...
תנסי.. זה יכול ממש לעזור
גם לשתות קולה היה עוזר לי

מעולם לא שתיתי משהו אחר חוץ ממים
לא ניסיתי לשתות סודה או קולה מעולם לא יודעת איך אני יגיב לזה

דקות של ג'ינג'ר או תרכיז תפוחים

ביום שפתחו אחרי הגל הראשון. בעיני חופשה זה צורך בסיסי תמיד ובמיוחד במצב הזה

לתכן אם כן כי בעלי צריך לבודיע בעבודה מראש

נודע... אז לדעתי לא שווה לתכנן כלום..

ואם יהיה שינויים לבטל וללכת לעבודה. כך אני עושה לגבי אוגוסט

מגיעים עם ספרי ניקוי, בכניסה לצימר עוברים על הכל 

מביאים כלים חד פעמים לאכול בהם

והמחמירים ממש יכולים להביא ציפית. 

אבל אם את לבד בצימר שניקית טוב למה שזה יהיה שונה מהבית שלך?

 

למלון לא הייתי הולכת בשום אופן.

צאו

הנפש חשובה מאד.

הצימר. למרות שצימרים בד"כ לא נמצאים בערים, אבל לכי תדעי...

שיהיה אסור, אין מה לתכנן..
אנחנו לא יודעים על איזו עיר יהיה סגר מחר, בטח לא נדע מה יהיה עוד חודש...

כל צימר היום מסכמים (שזה ברור כאילו?) שאם אי אפשר לבוא בגלל קורונה אז זה מבוטל. אין דמי ביטול

גם אצלנו חופשה ואנחנו בונים ממש על חופש.
נראה לי שנלך על משהו עם כמה שפחות סיכון. אולי קמפינג או משהו בצימר... משהו עם כמה שפחות סיכון וחשיפה, כל עוד אפשר...

אז הכל היה ממש ריק,

לדעתי מצב הצימרים בקנטים ככה שהגיוני שהם יסכימו לסגור איתך ואם יתבטל- יתבטל

את בטוחה שיש לכם הכנסה בשנה הבאה?
אם כן,
קחי את זה כתרומה לחברה.
אנשים זקוקים להכנסה, רוצים לעבוד
ומי שיש לו אפשרות - זה כמו צדקה
לתת עבודה לאחרים.
ללכת לצימר
לסדנא
לבית קפה
מסעדה
...
לא חייבים לשבת בחושך לבד, להיפך.

אבל אם הייתי מוציאה אותה עכשיו המטפלת זה היה בגלל שאני גם ככה לקראת סוף תקופת מבחנים וכבר פחות צריכה.
(אני באמת מתכוונת להוציא אותה עוד שבועיים)
לא יודעת אם עזרתי 😏

כנראה שמראש לא היו סגורים שצריכים.
כלומר לא נראה לי שזה אישי.
אלא אם כן גיליתי שהמטפלת לא מתאימה לצרכים שלי.
אבל עכשיו עם הקורונה ממש אי אפשר לדעת מה ילד יום.
הגיוני להתחרט מסיבה של חיסכון כלכלי כפחד מהשפעה עתידית או שאחד ההורים פוטר/ עובד מהבית או פחד מהידבקות או שגם ככה התבטלו המסגרות לאחים האחרים.

🧛‍♀️


ואת לא רוצה לדעת איך הבית שלי נראה...
🙊

של הררי הכביסה שגולשים פה???
עכשיו גם אני יכולה לענות בשרשור "אמהות שמזניחות את
הבית"

הוא בעצם רק מזימה כדי שנרשה לך להצטרף לשרשור ההוא?

לא יעבוד לך! הורדת את רמת הניקיון בבית שלך, אבל גם בבתים של כולנו, אז סף הקבלה השתנה

כדי להתרענן בפורום...

אבל זה שווה כל רגע!! יואוו כמה צחקתי
וברוך השם אני בחופש אז מרשה לעצמי חחח

בידיים ומנגד בעלי-
"רגע, גם היום את הולכת לעשות את מה שעשית אתמול? עד 12 בלילה? לא נגמרו כבר הפדיחות לכל נשות הפורום?"
-"אה.... אהממממ.... לא, 10 דקות ואני קמה, רק רואה מה התחדש"
(כן, בטח, שמענו)

ולפעמים יש זמנים מתים כמו מנוחה או הנקת לילה או שירותים או בעבודה או בנסיעה בתח"צ...

תקני מיורן בחנות תבלינים ותכיני לו כוס תה מכפית גדושה. אחרי שעה- עוד כוס תה. עוזר פלאים!!

עד שאגיע לחנות תבלינים- כנראה שיעבור לו.
תודה על העצה!!

 

בימים כאלה אני באמת משתיקה את הקטנים כמה שאפשר עם ממתקים

 

ואצלינו הבית מאד מאד בריא.

הלוואי שתצליחי בעצמך לנוח קצת היום ולמצוא כוחות עד שהכל יעבור במהרה ב"ה

כיף שיש איפה לפרוק ולקבל הכלה!!
(המקלדת של הפלאפון דפוקה אז דמיינו סמיילים של לבבות)
ב"ה המצב קצת יותר טוב.
אני מצליחה להתמודד בגבורה!
ומכריחה כל שניה את בעלי להגיד לי שאני אלופה.
בזכות נשים סחטניות וכו'..

לא מבינה בבדיקה הזו.
בהצלחה

האמת אני אופטימית, לא רואה סיבה שבדיקה ביתית מראה חיובי ובדיקת דם לא.. הרופאה הרגיעה אותי קצת
מחכה בקוצר רוח לבטא..
תודה לך! את מכירה את הבדיקה הזאת? מבחינת אמינות.
הבנתי שדוקא הדיגטלית כן אמינה כי היא חד משמעית ולא עם פסים מבלבלים

יודעת איך אמורה להראות כתובה התוצאה של הבדיקת דם?
יהיה רשום לי בטא? אני אבין?

מעל 5 זה לא שלילי אבל גם לא ממש חיובי מובהק. יש קופות שחיובי מעל 25.

כדאי לבדוק עוד יומיום הכפלה הבטא נמוחה אבל בטווח התקין

תודה רבה!

משביע ודי חסר טעם

ביגלה

ערמונים

אבל הבת שלי הייתה אוכלת בין 120- 150 למנה בערך פעם ב3 שעות..
ומקפיצה לך

שהחישוב הוא 150 כפול המשקל (בקילוגרם) חלקי מספר הארוחות ביום.
אבל אולי זה רק לתינוקות קטנים יותר..

א. אמא לביאה! כל הכבוד על הרצון לשאוב!
ב. אצלי הם שתו הרבה פחות חלב ממה שרשום פה... אף פעם לא יותר מ110. וגם זה נדיר...
כנראה גם כי חלב יותר משביע, וגם כי הם שתו כדי לא לרעוב- וחיכו לינוק....

רק חיבוק יקרה.

עדיין חיבוק.
)קראתי אותך גם שם)

ותזכרי שזה יעבור.
בטוב בעז"ה.


הכלללללל עובר
גם הדברים הכי מכעיסים

אצלי הזיעו ממש בגלל הבד של המושב.

הגדולה והקטנה עם אותו כסא בדיוק
והגדולה בסדר גמור..

אולי תעטפי את הכיסא בסדין כותנה תראי אם עוזר

ילדים בגיל הזה משתנים מהר ויכול להיות שפיתחה רגישות. כמו שבתי אמרה סדין או שמיכת כותנה יעזרו אם זאת הבעיה.

כי כשהם נגד כיוון הנסיעה המזגן הרבה פחות מגיע ומשפיע. ויכול להיות שנכנסת שמש בדיוק איפה שהיא יושבת בנסיעות האלו? תסתכלו אם צריך צלון בחלון שלה

אם היא נגד הכיוון נכנס פחות אויר

החלון שלה באמת צריך צילון.
אבל הדוגמאות שהבאתי הן משעות הערב המאוחרות
ולא הייתה אפילו קרן שמש אחת, אלא חוש מוחלט.

יכול להיות שהוא פולט את החום.

אולי לנסות להחליף בין הכסאות ולראות אם יש שינוי?

רואה את זה אצל הילדים שלי.
אחת הבנות עד לא מזמן היתה מזיעה המון הרבה יותר משאר האחים. היתה מרגישה הבדל משמעותי בנשיקות לילה טוב ברמת הלחות בראש שלה....

הן תמיד אותו דבר פחות או יותר.
לכן זה הלחיץ..

או כשהוא עומד במשך היום או לםני הנסיעה, ותראי אם זה עוזר.
ואולי זה בכלל הבגדים שלבשה? אולי הגדולה ישבה באמצע מול המזגן והקטנה ליד החלון והמזגן לא הגיע אליה?
לפעמים בערב אפשר לפתוח חלון ויש רוח טובה, זה יכול לעזור.

ועכשיו זה איכשהו פחות מגיע אליה?

יכול להיות מהחלון ויכול להיות אפילו שמישהו הזיז או סגר את התריס של המזגן שמכוון עליה

בין ילדי יש אחד שמינקות מזיע יותר מהאחרים.

לק"י

אני ילדתי בסורוקה לפני שבועיים (איך הזמן טס), ובעיקרון מותר מלווה אחד בלידה, בפועל נותנים לשניים לסירוגין (ככה שמעתי מאחות שעובדת שם, וממישהי שילדה שם).
ובמהלך האשפוז מותר מבקר אחד כל פעם. לא רק מי שהיה בלידה.

אישית היה לי חשוב שבעלי יהיה איתי. בעיקר שחשבתי שרק מי שבלידה יכול לבוא אחר כך לבקר.
מה שהתברר כלא נכון בסוף.

הלוואי שעד שאלד זה ישתנה שוב לטובה...

שאם חלילה אוכל רק מלווה אחד אקח את בעלי איתי.

 

אמא שלי עדינה מידי בשביל להיות אסרטיבית מול הצוות (וגם אני מידי עדינה) ובעלי יותר אסטריבי.. ולפעמים צריכים את זה בלידה.

וגם כי זה ילד של שתינו... ואני הכי רומה אותו בחוויה המופלאה הזאת של לידה.

 

וגם כי אמא שלי שתהיה בריאה טיפוס לחוץ יותר...

אם כי- היא היתה איתי בכל הלידות הקודמות למעט לידה אחת שילדתי בשבת והסכימו לנו לקחת באמבולנס רק מלווה אחד..