פורום הריון ולידה (עמוד 2809)

לא יודעת אם קשור ללידה...

סליחה על הבורות...

אבל בעיקרון בישול או אפיה מאדים את האלכוהול, והוא לא נשאר.

בעוגיות מקמח מצה ?

במצה עשירה זה אפילו איסור חמץ כי אלכוהול מחמיץ את הקמח

 

כדי שלא יהיה לי עוגיות חמץ בבית.

לפסח יש לי אחרות.

לק"י

יכול להיות שהבעיה איתן רק בפסח.

בדרך כלל במצה עשירה יש מיץ ענבים ולא יין כי אלכוהול זה תוסס ומחמיץ את הקמח

כתוב עשר אחוז יין. זה בסדר? בטוח הכל מתאדה סופיה?

וחוץ מזה שמותר בהריון מעט אלכוהול. באירופה אומרים אפילו עד כוס יין ביום.
אז בטח שקצת פה ושם זה לא בעיה

לא צריך להיחלץ אם שתית,רק לדעת להבא:
תסמונת האלכוהול העוברית, משרד הבריאות

אלכוהול

ובכל מקרה, תקפידי לבדוק את ההשגחה.

לפעמים היא יונקת כמו שצריך, זה לא תמיד

אולי משהו מציק לה. שיניים או פטרייה
סתם זורקת רעיונות אפשריים

לא רואה סימנים של פטריה. היא גם רגועה וברוך ה' יש טיטולים מלאים.

אולי תנסי להעביר לצד שני

אבל גם בצד שני אותו דבר....

זה קורה בתחילת ההנקה, או אחרי כמה דקות? היא כנראה צריכה הפסקה, שתרימי אותה, והיא תעשה גרעפס, אולי יותר מאחד אפילו, ואח"כ היא תוכל להמשיך לינוק בנחת

אולי גרעפס. ברגע שמתחילה תרימי, תתני לה לעשות גרעפס ותעשי הפסקה.
אולי שיניים, זה מציק בחניכיים
זה גם גיל שהכל מתחיל לעניין אותם אולי תנסי למתן את כל הסיכויים החיצוניים, להניק בשקט, בלי דברים מהצד שיכולים לגרום לה לאבד ריכוז..
וכדאי לבדוק הריון!
בהצלחה

פחדתי מאוד והלכתי כמה פעמים לבדוק, והכל היה תקין. אלה כאבים של התרחבות הרחם.
מצד שני אני יודעת שיש הנחייה להיבדק אם מאוד כואב, כדי לוודא שההריון לא מחוץ לרחם. אבל אחרות בטח ידעו לומר יותר טוב ממני.
בכל מקרה תדעי שבע"ה רוב הסיכויים שזה תקין כי להמון נשים כואב בהתחלה בהריון הראשון.
בהצלחה ובבריאות!!

ממש זוכרת לילה אחד ממש בהתחלה, שפשוט לא הצלחתי להירדם מרוב כאבים ופחד.
מעודדת אותך שב"ה הכל היה תקין והיום הוא בן שנתיים..
ובכל זאת נשמע שכדאי להיבדק. מציעה לך להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך- ידעו לומר לך הכי טוב מה לעשות.
חיבוק!

למרות הקורונה.
יכול להיות שתקין, אבל בדרך כלל זה לא כואב כל כך. יותר מציק / מחזור.
תתקשרי לקופה, לכי לאיזה מוקד נשים.

ללכת להיבדק מאמי... אין ברירה..
ובעזרת ה' שתתבשרי בבשורות מרגיעות.
כולי תקווה בשבילך 😍😘🤗

כדי לשלוח חוץ רחמי.
אבל יכול להיות מאד שזה תקין.
רוצה להגיד לך שגם לי די כאב בתחילת ההריון הראשון וגם אני התחתנתי מעל גיל 30... הרחם לא רגיל להתרחבות הזאת וזה כואב.
אבל עדיף ללכת להבדק
בהצלחה!

מקווה להרגע אולי אני סתם בסטרס?

אבל זה באמת ממש לא נעים

מי רוצה עכשיו להיות בביה"ח? אני אתאפק

הריון חוץ רחמי יותר מדאיג מקורונה.

תנסי לברר עם עצמך... בעזרת ה' שזה כלום

כדי להיות בטוחה וגם אולי זה יעזור לסטרס

אל תשחקי עם זה!
הסיכון של קורונה לא משחק ליד הריון חוץ רחמי!!
זו סכנת חיים במיידי!

לי גם הייתה בדיקת הריון חיובית וכאבים חזקים, וזה היה חוץ רחמי.

בעז"ה לא תידבקי, אבל אם כן, את תתגברי על זה, והריון חוץ רחמי אם הוא קיים הוא מסוכן מאוד.

בעיקר אם כבר ממש כואב לך... הייתי הולכת למיון בלי לחשוב פעמיים. 

אם הכאבים חוזרים, תלכי להיבדק!
חוץ רחמי זה מסוכן ממש ממש, הרבה יותר מקורונה!

(אני גיליתי הריון בשבוע שעבר, היו לי כאבים חזקים והלכתי להיבדק למרות הקורונה. ב"ה הכל בסדר אצלי, מקווה שגם אצלך)

אגב גם לי הריון ראשון היו כאבים ממש חזקים כמו מחזור..
הריצו אותי להיבדק וב"ה היה תקין והרופא אמר שהרבה פעמים יש כאבים כאלט בתחילת הריון...

(כמובן שכדאי להיבדק אם אפשרי,אבל ברוגע...)

בהריון הראשון. עבר רק אחרי כמה שבועות טובים. אמרו לי שזה כנראה בגלל כל השינויים שהגוף עובר.
בכל מקרה אם הכאבים לא עד כך בלתי נסבלים לא חושבת שצריך ללכת. אין להם מה לעשות בכל מקרה. זה גם מה שאמרה לי הרופאה שבאתי אי אפשר לראות כלום באולטרסאטנד בשלב הזה והחזירה אותי הביתה

אין מצב שזה חוך רחמי . רק גיליתי שאני בהריון. זה לא שבוע 7 או 8. חוץ מזה הזרעה הוזרקה לתוך הרחם.

מפחדת לראות דם בגלל הכאבים

אצלי גילו שזה חוץ רחמי עוד לפני האיחור במחזור.

והיתה פה מישהי לא מזמן שגם היה לה חוץ רחמי אחרי הזרעה.

מקווה בשבילך שהכל בסדר..

חיבוק!

וההפריה בפועל מתרחשת בחצוצרה, עכשו השאלה אם הביצית המופרית המשיכה בנדידתה לרחם או לא

מה זה אומר שאני אמורה לעבור עכשיו?

ויש לי כאבי בטן כבר 3 ימים.

היריון קל ותקין

א. אפשר לסמוך על זה?

ב. חייבים בטא? מפחדת בגלל הקורונה.

ג. יש לי כאבי בטן לא נעימים בכלל כבר 3 ימים. מה זה אומר?

ד. באיזה שבוע זה נקרא שאני? ההזרעה היתה בול לפני שבועיים.

ה. מה השלבים הבאים?

 

 

ממש תודה רבה!

ותיכף יבואו המומחיות..
א. כן. את יכולה לעשות שוב בדיקה עוד כמה ימים כדי לוודא
ב. אני עשיתי אבל מקריאה פה הבנתי שלא כולם עשו
ג. כלום, יכול להיות קשור ויכול להיות שלא (אלא אם זה ממש כואב)
ד.צריך להוסיף שבועיים מההזרעה כלומר 4+0
ה. לקבוע תור לרופא נשים ולהתקשר לבקש הפניה לשקיפות עורפית ולסקירה מוקדמת כבר מעכשיו ( שאותם קובעים בטלפון לקופח)
מזל טוב! היריון קל ותקין!
ד.

4+0 זה אומר שבוע רביעי?

 

ועכשיו אני מפחדת מהכאבי בטן?

עד שעברתי ב"ה את משוכת בדיקת ההריון מלחיץ איתו כל הכאבים\בדיקת בדרך ויאבלה יכולים לקרות כל מיני דברים לא עלינו, עד שהצלחתי.

אבל לא רוצה לתת המלצות רפואיות
שבוע 4 זה כאילו שבוע חמישי? כי מתחילים מאפס) אבל אין לזה משמעות, בכל האתרים והבדיקות זה נקרא שבוע 4

אם כן אז דברי עם הרופא יכול להיות שחשוב לעשות בטא

אם לא - אין צורך בבטא במצב הנוכחי, מזל טוב !

נהוג לחשב תאריך וסת אחרון מחושבת אחרי טיםולים זה שבועיים לפני ההזרעה (נגיד אם ההזרעה ביום חמישי לפני שבועיים ? אז תחשבי את הוסת האחרונה ביום חמישי שבועיים לפני זה

בכל מקרה מומלץ להיות בקשר (טלפוני כרגע) עם הרופא, גם בקשר לחישוב תאריך הוסת אחרןנה

התחיל. הריון יש כל מיני תסמינים, תקינים לחלוטין. יש נשים מחוות הכל, אך בעצמה חלשה, יש כאלו שלא יחוו כלום ויש כאלו שיחון חלק.
כאבי ראש, עייפות, חולשה,בחילה, הקאות, רגישות בחזה, רגישות נפשית, רגישות לריחות/ מגע, כל זה תקין לחלוטין.
תנוחי, תשתי הרבה מים, תאכלי מאוזן לטוב. ותתפללי לה', תודי על הכל. לאט לאט, תתחילי להתרגל למצב החדש בע"ה. תתקשרי לקבוע תור לרופא/ת נשים ויסבירו לך הכל בע"ה.
בשורות טובות ו בהצלחה!

בע"ה שיהיה הנך בקלות, שמלה, נחת, בריאות ולידה. קלה בידיים מלאות בע'ה

זכור לי משהו, אבל אני לא בטוחה לגביו -
יכול להיות שאחרי הזרעה או תמיכה הורמונלית קיימת בגוף בטא כלשהי?
ואם כך כן חשוב לבדוק את גובה הבטא, שהוא זה שמעיד על הריון.
הבדיקה הביתית מראה שקיים בגוף שלך הורמון בטא.
בהריון ספונטני זה מספיק, ואין צורך בבדיקת דם.
אבל אולי אחרי הזרעה זה לא אותו דבר?

כאילו יש חומרים שיכולים לשבש את הבדיקות. לא מבינה בזה. אולי תרימי טלפון לרופא לשאול?
מקווה שכן. ושיעבור בטוב!!!

תוצאה חיובית בבדיקת הריון ביתית זה עדיין מהימן בלי בטא?

(גם בוגרת טיפולים)

אם זה ללא תרופות אז לא חייב בטא, ועבר מספעק זמן מהאוביטרל (הוא פג תוך 10 ימים)

בשעה טובה! מרגש ממש!!

המחזור שלי כל 28 יום
היום 14 היה היום..
מראשון בודקת ביוץ וזה הכי כהה שהיה , ביום ראשון..
ומאז נחלש.. מה זה אומר? שהיה ביוץ לפני?

14 יום זה הממוצע התקין של בין 12 ל16

פס הביקורת? זה הכי כהה שהיה , אבל זה לא כמו פס הבדיקה..
ולהמשיך גם ב15 וב16?

 

 לא לשתות 3-4 שעות לפני הבדיקה-  כך ריכוז שתן גבוה יותר

בשעות הערב המוקדמות--5-6

 

אם המחזור שלך קבוע 28 יום, ככל הנראה בד"כ הביוץ שלך ב14

 

ויקרה-  אם תרשי לי, אני רוצה להוסיף לך כמה מילים אישיות וסליחה מראש על האורך...

אני רואה את כל השרשורים שלך לאחרונה 

וקוראת ומבינה את הרצון העז שלך להריון

אני למדתי מהניסיון שלי- שככל שהתעסקתי בזה יותר, וחשבנתי ובדקתי ועשיתי ודברתי יותר ויותר

אז רמת הלחץ עלתה

והאויב הכי גדול של הריון- זה הלחץ

אני ממש מבקשת ממך קצת להרפות ולשחרר

לתת לזה לזרום

לא להיות ביחד עם סטופר ושעון.... להיות ביחד כי כיף ורוצים

כמובן שכדאי לתזמן על הימים הפוריים

אבל ממש כדאי להוריד לחץ

יותר חשוב כרגע שתקפידי על ארוחת בוקר ותזונה בריאה-

קראתי פעם מחקר גדול שרופא מארה"ב עשה

הוא טוען שאחוז גבוה מהנשים עם בעיות פוריות שהגיעו אליו

והוא המליץ להם להקפיד על ארוחת בוקר ותזונה טובה- נכנסו להריון תוך מס' חודשים בצורה טבעית.

לי יש מחזור מאד לא סדיר. אני אף פעם לא יודעת מתי הביוץ שלי. אני פולוציסטית!

ולפני כשנתיים אמר לי הרופא שלי שאין לי סיכוי להכנס לעוד הריון טבעי

ושחררתי וזרמתי

ונכנסתי להריון עם תאומות בצורה טבעית לחלוטין

וגם כל ההריונות הקודמים שלי- עם כל הבעיות ההורמונאליות שלי והפולוציסטיות שלי- נכנסתי טבעי

אף פעם לא בדקתי ביוץ ןזה קרה בדיוק ברגע הנכון בשבילי.

את פשוט נכנסת לי ללב

והכמיהה האדירה שלך להריון מכווצ'ת לי את הלב

אני רק רוצה להרגיע אותך ולתת לך כוחות

ןלאחל לך הריון תקין בקרוב ובידיים מלאות מתוך בריאות, אושר ושמחה.

המחזור שלי מאוד סדיר והביוץ - כל חודש בזמן אחר. המחזור שלי 28 יום וביוץ משתנה בין יום 16-19.

לחברה שלי יש מחזור של 27-28 יום וביוץ ביום 9-10. 

מעבר לכך, יש בנות שמבייצות רק במשך כמה שעות ויש בנות שמבייצות כמה יותר זמן, כך שלפעמים הבדיקה מפספסת. 

אני נכנסתי להריון בחודש שבכלל לא זיהיתי ביוץ, כנראה פספסתי אותו.

ולכן אני ממליצה, אולי באמת כדאי פחות לבדוק כי גם אותי זה קצת הלחיץ, אלא לנסות יום כן יום לא בטווח השבועיים הפוריים

ויש מציאות של קבלת וסת (דימום) ללא ביוץ.

חוץ מהעניין הההלכתי הרגשי והגופני כמובן

דבר ראשון אולי בעלך לא יודע אבל מבחינת החוק אסור לעשות הפלה אלא במקרים מסויימים ח"ו זה אומר לעבור ועדה והתירוץ לזוגות נשואים צריך להיות בעיה נפשית קשה (של האם בד"כ) או בגידה או אונס שלא נדע

 

בקשר למצב המצב יכול להשתנות תוך חודש חודשיים  את התינוק אי אפשר להחזיר ויש 9 חודשים להתכונן

 

אתם יכולים לפנות לאגודת אפרת הם יעזרו לכם קצת עם הצד הכלכלי.. טיטולים מטרנה נראה לי שעוזרים גם בקניית עגלה במקרים מסויימים

 

 

בעצם ממה שהבנתי החשש שלו זה כלכלי?
אם החשש הוא מהמצב של המגיפה- בעזרת ה' עוד תשעה חודשים נקווה שהכל יהיה מאחורינו..
אם החשש הוא כלכלי אפשר לפנות לאגודת אפרת. אני יודעת שהם עוזרים גם כלכלית וגם נותנים תמיכה רגשית לזוג בכל מהלך ההריון..
בהצלחה יקרה!

קודם כל. בשעה טובה!!!!! את מעוררת השראה עם האמונה התמימה שלך- שזה נס משניים. זה בהחלט כך!
קודם כל, הפלה- זה רצח. האפשרות הזו קיימת- ויש פעמים מסובכות וקשות שאכן זה הדבר הנכון לעשות כדי לא ללדת חס ושלום ילד עם מומים קשים או עוד סיבות. אבל סיבות כלכליות ממש ממש לא. אפרט:
כל ילד מביא את הברכה שלו בעולם להורים.
הכל עניין של הסתכלות כשמתחילים לחשוב על מה מוציאים- רואים שיש המון איפה לחסוך. מתחיל מקניות, ממשיך מיציאות, נסיעות, חופשות, הכל. התקופה הזו תיגמר באיזשהו שלב בע"ה. זה לא לנצח. אותם תשתקמו.
קניות לילד-. אפשר לקנות הכל יד 2, לקבל, אנשים מוסרים המממממוווןן דברים טובים! לכבס בהרתחה, לנקות טוב טוב.
אנחנו התחתנו צעירים, בעלי אברך לןמק תורה ואני עדיין למדתי ועבדתי חצי משרה. חוץ מעגלה חדשה וסלקל שההורים שלי קנו לנו, הכל קיבלץיץ חברה טובה של אחותי מסרב מלא בגדים, מיינתי, כיבסתי ו השתמשתי. 3 שידות מסרו לנו, עריסה, לול משחקים, אח"כ עוד אחד מיטות תינוק- 2, מיטת מעבר, מזרונים. אוניברסיטה, טרמפולינה כל זה מסרו לנו. כיסאו אוכל לתינוק. צריך להבין- אנשים מוסרים דברים טובים. ואפשר לנקות הכל, זה עניין של גישה.
בנוסף ממליצה מאוד שתפני לאגודת אפרת. הם עוזרים בדיו- במצבים כמו שלך ו מציעים תמיכה נפשית, וגם כלכלית למשך זמן מסויים גם אחרי הלידה מספקים תחליפי חלב, ו אביזרים לתינוק...
שתדעי לך... יש לך נשמה של אדם ברחם. תסבירי לבעלך. הדבר הכי יפה וטהור קורה אצלך עכשיו. לא סתם הנשמה הזו ירדה לעולם עכשיו, ודווקא אליכם. יש כל כך הרבה ,שרוצים ומתפללים ולוקח להם זמן או חס ושלום לא זוכים. זה יכול להפחיד ולהלחיץ, אבל צריך להבין- זה אדם. לכל דבר לעניין. עם נשמה. זה להרוג...
בהצלחה רבה!!!

במוצרים ודברים ובטח עד שתסתדרו כבר,שווה להתקשר אליהם. הם גם יוכלו לדבר איתו ולהרגיע אותו בעניין..

אני חושבת שאת עושה נכון שאת נותנת לו את הזמן לעכל. אולי תדברי איתו שיחה טובה מהלב שוב. תגידי לו שייקח את הזמן להפנים ולקבל את זה. ושהפלה זה לא על הפרק. אין מצב בעיני שהוא קובע לך לעבור את ההליך הזה. זה הגוף שלך. והתינוק שגדל בתוכך... תגידי לו שתשמחי לתמוך בו ושתשמחי לחשוב על רעיונות לגבי הפן הכלכלי. אבל קודם שיעבור תהליך עם עצמו. שירד מעניין הזה ויהיה איתך. כולנו עכשיו בקושי כלכלי... בעזרת ה' נעבור את זה! ממליצה גם על קניות וכו' מיד שניה. אבל את רק בהתחלה. הכל עוד יכול להשתנות יש עוד מלא זמן! יהיה בסדר! חיבוקים!

בשעה טובה!!
איזו גיבורה את ומלאת אמונה!
את יודעת שקיבלת מתנה משמים כנגד כל הסיכויים- וזה ממש ככה.
וכמה חכם שכתבת לנו ופרקת, זה קשה מאוד להיות עם זה לבד
במיוחד כשלבן זוג לוקח זמן לעכל
מסכימה עם מה שכתבו לפניי, לתת לו זמן לעכל יחד עם ההבנה שמבחינתך הפלה לא על הפרק
יש לזה ככ הרבה השלכות גופניות נפשיות רוחניות
הגלגל מסתובב, כמו שהייתם במצב טוב ותוך רגע מצאתם את עצמכם בקושי, ככה הפוך!!! כהרף עין!!
רק להאמין!
הנה בדיוק חג החירות...
זה משפיע על הנשמה של כל יהודי, מכניס אמונה בלב של כולנו
בעז״ה בשורות טובות, הריון תקין ובריא וידיים מלאות!

מצוקה כלכלית היא דבר שניתן לפתור. לא נכון למהר לעשות הפלה בגלל זה.
ברור למה הוא מבוהל אבל יש לו שמץ מושג מה זה אומר הפלה? לא מדברת עכשיו מבחינה אידיאולוגית אלא ממש מבחינה רגשית ופיזית - בשבילך. וגם בשבילו.

ובכלל- מי מבטיח שאחר כך יבוא אחד אחר כל כך בקלות? בעז"ה כן אבל אם לא - כמה תצטערו...

אין ספק שאתם צריכים זמן לעכל. תני לו מרחב גם לפרוק את החששות שלו. הריון לא מתוכנן זה דבר מבהיל. ב"ה שיש 9 חודשים לעכל

אם הוא משלם מס הכנסה אז עכשיו יצאה החלטה שעצמאים יקבלו םפיצוי על משבר הקורונה.
צריך להגיד טפסים תוך 60 יום

אתם תצטרכו מיטת תינוק והוא יוכל לישון שם מלידה עד גיל ארבע, עגלה, במידה ואתם עם רכב ולא הולכים הרבה ברגל אז אפשר לקנות הכי זולה, סלקל, ביגוד, הרבה פעמים יש קרובי משפחה ושכנים שמוכנים למסור, תמ''ל , טיטולים ומעון כשתצאי לעבוד וזהו. זה לא כזה הרבה ,
בנוסף בציבור חילוני לא נהוג לדבר על רגשות של נשים שעברו הפלה. אבל הרבה פעמים זו טראומה לכל החיים. יש לי כמה חברות וקרובות משפחה שביצעו הפלות ורובן ממשיכות לסבול גם לאלר שנים , זה מלווה אותן ולא עוזב. ובעלך לא באמת מבין מה תרגישי מבחינה נפשית ופיזית.
ואף אחד לא מבטיח לך שפעם הבא אתם תהיו במצב כלכלי טוב יותר. אולי דווקא הולדת תינוק תגרום לכם לחסוך פה ושם ולהגיע ליציבות כלכלית.

ואנחנו משפחה ברוכת ילדים מאוד, ומבחינה כלכלית היו עליות וירידות קשות מאוד

שאלתי את אמא שלי פעם איך היא לא פחדה להמשיך ללדת כשהמצב היה כ"כ קשה

אז היא אמרה לי שלא מסתכלים לטווח קצר,אלא לטווח ארוך

כי אם היתה מסתכלת אם קשה לה כרגע, לא היתה יכולה ללדת חצי מהילדים, אבל כשהסתכלה לטווח הארוך וידעה שהם יצאו מזה בעז"ה, כי גם מקשיים כלכליים כשיש איזשהו בסיס (התחלת עבודה, הוא עצמאי, אבל העסק כנראה יתאושש אחרי הקורונה) יוצאים בסוף.

ולכן אמא שלי החליטה ללדת,כי ידעה שלטווח הקצר יהיה לה קשה,אבל לטווח הארוך לעולם לא תתחרט על זה

כנ"ל הפלה,לטווח הקצר יהיה לך קל, לטווח הארוך יהיה לך קשה עם מה שעשית ומאמינה שגם לו

 

תדברו על זה, ושיכתוב על דף יתרונות וחסרונות של כל דבר, ושידבר ויסביר מה קשה לו כ"כ, הוצאות על ילד באות בד"כ בגיל גדול יותר, כרגע זה עגלה ומיטה שאפשר לקנות במצב מעולה ביד שניה

כשנכנסים להריון בקלות נראה שהפעם הבאה תבוא גם בקלות,אבל אף אחד לא יכול להבטיח לכם את זה

מקווה שתבחרו נכון

אני מניחה שזה כמובן קשה לכם בגלל המצב והכל ואיך תסתדרו אבל חייבת להגיד לך שכל ילד מביא את הברכה שלו וכמו שאחרות רשמו לפנייי יש המון עזרה היום אם זה דברים טובים למסירה אני בעצמי קיבלתי הכל לא קניתי כלום אפילו לא בגדים ואני גם לא עובדת עם שני ילדים בבית והסתדרנו..תחשבי על זה שאוצר קטן גדל לך בבטן עכשיו וזה כלכך מרגש יש המון נשים שהיו רוצות להתחלף איתך אפילו אני מחכה להריון עכשיו וקשה לי.. הפלה זה ממש רצח מכירה המון נשים מקרוב שהפילו וממש התחרטו על זה.. אחר כך זה צלקת לכל החיים אני בטוחה שבסופו של דבר בעלך יבין את זה והכי טוב לתת לזמן לעשות את שלו ולעכל את זה..מאחלת לך הריון קל והרבה הצלחה ומאוד ממליצה לך לדבר עם מחלקת אמא מארגון הדברות הם עוזרים בהכל אם זה עזרה כלכלית ואם זה נפשית הם מדהימים!

ברוך השם לפני כמה שבועות גם גיליתי על הריון מאד התחיל אותי כלכלית יש כבר 5 צפופים ברוך השם. שמחתי ונלחצתי למרות מאמינה שכל ילד מגיע עם פת בסלו..
באולטרסאונט התברר שיש שם שתיים!!
בכלל נכנסתי לחרדות אבל ילד זה שמחה זה אושר ..
לא הוגן לבקש ממך דבר כזה.. מצד שני גם לא כדאי להתווכח
לתת לזמן לעשות את שלו לדבר בנועם

לא הייתי מדברת איתו, שומרת את הרגשות לעת עתה לעצמי, נותנת לשבועות לחלוף. עבור גבר ההריון הרבה פחות מוחשי מאשר עבור האשה. אני בשניה שראיתי שני פסים דמיינתי את הילד. לבעלי תמיד לקח יותר זמן. אין מה לעשות, זה לא בתוך הגוף שלהם.
המון מזל טוב!
מאד לא ממליצה על הפלה. אני לקחתי תרופות אחרי הפסקת דופק בשבוע 9 (לא יזומה) כשכבר הייתי אמא לשלושה ילדים. הפלה זה כאב שאין מילים לתאר אותו.
מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם שיסתיים אחרי חלוף הקורונה!

מאוד מעריכה את המילים החמות.
אני מסכימה עם כל מילה שלכן באמת, הבעיה שבעלי לא שותף איתי לדברים הללו ולהבנה הזאת..
הוא לא מקבל את העובדה שאני לא מוכנה להפיל..
אני באמת מקווה שיהיה בסדר ושאלוהים יתן לו את היכולת והסבלנות להבין שיהיה בסדר בע"ה.
לא נשאר לי האמת רק לחכות ולקוות שיהיה בסדר

לגבי העובר תהיי שלימה עם עצמך שאף אדם בעולם, גם לא בעלך, יכול להכריח אותך לבצע הליך בגופך ללא הסכמתך. וכשתהיי שלימה לגמרי עם עצמך כבר חלק גדול מהחרדה ייעלם .. ולגבי בעלך, תשקפי לו שאת מבינה את הסטרס שלו, את הלחץ מהבלתי נודע.. תכילי את הפחדים שלו הכלכליים.. ובלבך תביני שאין שום קשר בין קושי כלכלי כזה או אחר לבין הנס המרגש שמתחולל ברחמך. אם תצטרכי עזרה כלכלית לגדל את הילד, תוכלי לקבל אותה מעמותות ומאנשים טובים. יש קבוצות שפייסבוק ובוואטסאפ שמעבירים דברים לתינוקות במצב מעולה, בחינם. אפשר לקחת מחברות ומשכנות שכבר סיימו עם שלב ההריונות.. וגם בעז"ה הקורונה תוריד את ראשה מתישהו, ותעמדו שוב על הרגליים..
אשמח שתשתפי אותנו ברגעי ההריון שלך, המרגשים והמציקים כאחד..

אבל התינוק הוא חיים שאתם מביאים לעולם מהרגע הראשון והוא חי וגדל 

אל תעשי משהו שתתחרטי עליו אחר כך

בכל מקרה יש לכם עוד 9 חודשים וזה מספיק זמן למצוא עבודה מכניסה יותר ולהתחיל לדאוג לעתיד, ילד עולה כסף אבל זה לא בשמיים בכלל

גם לנו יש תקופה קשה עכשיו אבל בע"ה זה יהיה בסדר בקרוב, גם לכם יש תקופה קשה עכשיו אבל יהיה בסדר- תמצאו עבודות טובות ותתקדמו בחיים

 

סתם הערה לגבי עצמאיים- במיוחד עכשיו אני שומעת על הרבה עצמאיים שאיכשהו מחזיקים את הראש מעל המים בד"כ ועכשיו פתאום הם בבעיה ולדעתי צריך לדאוג שהפרנסה תהיה ברווח ואם כעצמאי אין באמת רווחה כלכלית אולי כדאי לחשוב על עבודה נוספת או על דרך להתפתח הלאה בתחום העצמאי

והערה נוספת, אנחנו עם תאומים ומשכורת אחת לא בדיוק גבוהה ומסתדרים יותר טוב מהרבה אחרים כך שזה אפשרי

 

 

 

 

הם יכולים לעזור בנושא של הבעל גם.

בהצלחה רבה!

תבדקי עוד שבועיים

מה יום אחרי הביוץ? לא הגיוני בעליל!

ובגלל זה לא ראית עובר או שק היריון תואם..
תחכי יש ניסים

בע"ה בשורות טובות!
את מדהימה.

אם היא לא קצרה במיוחד זה נראה לי בסדר

3 😥

לא חושבת שאמור להגיע מחזור

ואמרו שתקין.

אמנם התוצאה חורגת מהממצוע אבל לצד הנמוך, אז זו לא סכרת.

נראה לי שערכים נמוכים מהממוצע כן מעידים על בעיה אחרת אבל כיוון שזה רק ערך אחד והחריגה קטנה, לי אמרו שאין בעיה

 

הנמוך זה הסוכר בצום, כנראה היה לך נמוך בגלל שהוצאת אנרגיה על להגיע למרפאה, זה לא מדאיג בכלל וגם לא ככ נמוך. השאר תקין ב"ה.

לי יש ציסטה בשחלה השמאלית בגודל לא קטן... גילו לי אותה בהריון הראשון. (לא יודעת מתי היא נוצרה כי עד אז אף פעם לא עשיתי אולטרסאונד)
עברתי איתה את כל ההריון הראשון ואחרי הלידה היא הייתה כואבת לי בעיקר כשהוצאתי חלב מהשד השמאלי(לרופאה אין מושג למה זה ככה)
עכשיו אני בהריון שני ב"ה והרופאה עוקבת אחרי הציסטה רק שהיא לא גודלת או שאין כאבים חזקים.
וזהו.
לגבי דימומים- היו לי דימומים בהריון הראשון אבל אף פעם לא קישרו אותם לציסטה. רק להמטמות מהרחם.. אבל אין לי מושג אם זה יכול להיות קשור

שאצלי הגלולות הנקה השפיעו לרעה על נושא הציסטות.
זה גרם לי לציסטה גם בצד הימני. ברגע שהפסקתי את הגלולות הציסטה מצד ימין נספגה ונעלמה.

ובהצלחה! מקווה בשבילך שהכל יהיה בסדר. בשורות טובות!

זה ממש מרגיע

פשוט הייתה לי נרגשה באמצא היום וכשהלכתי לשרותים ראיתי בניגוב...

במיוחד במצבים מיוחדים של הריון והנקה שאישה נחשבת מסולקת דמים..

רק צריך לעקוב שהן לא גדלות יותר מדי
יש הרבה הריונות תקינים עם דימומים, דימום חד פעמי לא נשמע כמו סוף ההריון.
בשורות טובות!

הדימום היה בכמות של כף והפסיק וכרגע בניגוב זה יותר הפרשות רגילות עם פסים חומים

רב לגבי אם את אסורה או לא. פעם רב אמר לי שגם כשאישה אומרת שהיא אסור יש מצב להתיר אותה במצבים מסוימים. ואגב לכן אני מקפעדה לומר לבעלי גם כשברור שזה מחזור שאני חושבת שהמחזור הגיע ולא אטמרת שאנחנו אסורים עד שלא ממש שיטפון. ואם יש מצב שצריך להישמר אז אטמרת לו שלא יודעת עדין מה הסטטוס ונחכה לראות מה יתפתח..

ב"ה מדובר בנוזל שהיה מחוץ לשק הריון... הטכנאית אמרה שנשארה עוד קצת וככל הנראה שיהיה עוד דימום..
חוצזה שיש דופק והעובר גדל ב"ה
עכשיו נשאר לי להתמודד עם הבחילות

ובהצלחה עם הבחילות!

לבחילות תבקשי דקלקטין. לא התנסיתי אבל עזר לבנות

לעניין הציסטות
היה לחברה או שזה ייספג, צריך לעקוב שלא גדל

בהצלחההה

כן בוודאי. אם היא רוצה להיות בטוחה, אפשר להתקשר למוקד להתייעץ עם אחות.
אבל זה יכול לקחת זמן. עדיף ללכת לבדוק ו לשמור על הכללים.

אין מה להילחץ או לבדוק.

אבל תמיד כדאי להתקשר למרפאה או למוקד אחיות להתייעץ.

אולי בשליש ראשון.
בשבוע כזה בהחלט צריך לבדוק כל דימום.
וחשוב גם לשים לב מה סוג הדם- אם מינוס צריך גם לקבל אנטי די בדרך כלל..
לפותחת- האם בסקירה היא ציינה את ההכתמה? את הסקירה עושה רופא. אם היא ציינה ייתכן מאוד שהתייחס בבדיקתו לפרמטרים רלוונטיים..
וכאמור- לוודא את עניין סוג הדם.
בהצלחה!

אמר שלפי מה שרואה הכל נראה תקין
ואם ממשיך ללכת לבדיקת רופא נשים..
כרגע היא אמרה לי שלא שותה מים מלבד 2,3 כוסות ביום
אז כנראה שאני כבר מבינה מאין זה נובע

שעשו לה את הבדיקה וגיאנלית? לי היה ככה אחריי שעשו לי בדיקה וגיאנלית ואז זה הפסיק...בשבוע 33 ממש יצא לי הרבה דימום חום כזה כמו של דם קרוש ..ואז זה עבר...

וקצת דאגתי מה זה וזה עבר
כנראה התחלה של הכרת הגוף
עכשיו בת שנה והתחילה למצמץ לנו העינים וצוחקת נראה לי על אותו קטע

ואני לבעלי מופתעים כל פעם מחדש איך אין להן איזה שריר תפוס במקרה הטוב, או זעזוע במקרה הרע

רק לידע, כדאי לקרוא על סימנים שתינוקות משתמשים בהם, הם מסמנים את כל הרצונות/צרכים הפיזיים שלהם, כולל הצרכים לשירותים

אני עכשיו מנסה ללמוד איך הם מסמנים שצריכים לשירותים כדי להוריד להם את החיתולים

לגבי תנועות הראש- קראתי שזה אומר שהם רעבים

ראיתי סירטונים על זה ביוטיוב בזמן ההריון אבל בפועל לא היה לנו סבלנות לזה

אם זה בטיחותי..
כמו שמותר לך לעשות על האש בחצר..

שנה אחת עשינו אפילו מדורת חג בעומר קטנה בחצר..

האיסור השנה הוא מחשש הדבקה בקורונה. מבחינת בטיחות זה לא שונה מהרגיל..

החוויה השנתית של הילדים והסיוט שלי שחוזרים עם בגדים מסריחים

מעניין איזה פתרונות יימצאו לאנשים חסרי גינה שכמונו

כתוב לשפוך אקונומיקה על החמץ שייפסל מאכילת כלב...

ולשרוף במיני מדורה בתוך תבנית חד"פ, עם מעט עיתונים וזרדים לחומר בעירה. ליד הבית (גם בלי גינה, פשוט ליד הפתח..). באחריות בעלי, אנחנו אולי נצפה מתוך הבית.

מזכיר לי ששנה שעברה חזרנו אחרי חג ראשון הביתה

באחת בלילה אני פותחת את המקפיא להוציא עוף להפשרה ובישול 

מגלה שם שקית עם פרוסות לחם

בעלי המסכן הלך החוצה בקור אימים לשרוף את זה בפינה מסודרת בחצר הבנין האחורית.

הרבנות מצאה פיתרון אחר כדי שאנשים לא יצאו בהמוניהן החוצה,
אבל החצר שלך זה כמו להיות בבית אין שום בעיה

עדיף לזרוק את כל החמץ או לפסול קודם ואז לשרוף רק את פתיתי החמץ, בכל זאת מדורה ענקית בחצר אם היא קטנה ובאזור עירוני זה לא להיט

ברור נזרוק מיד אחרי בדיקת חמץ את כל מה שנשאר ורק את הפתיתים נשאיר לבוקר. בלי קשא כל שנה רק זה מה ששורפים. בעלי לא מוכן לשרוף את כל הדברים שלא באמת צריך אומר שזה מיותר. מה ששמעתי היום ברדיו זה לזרוק מיד אחרי בדיקת חמץ בפח את מה שנשאר כי בלילה העיריה מפנה את הזבל ובבוקר להוריד בשרותים עם אקונומיקה את הםתיתים הקטנים רק. וגם נתן עוד הצעה אם יש תנר שנשאר חמץ לשרוף בתוכו את הםתיתים אבל לא ממש הבנתי איך וגם אין לי תנור כזה.. אז בעזרת ה נשרוף בחצר הפרטית שלנו וזהו...

אש גדולה והרבה בלאגן- אומנם במדורה פרטית אבל נראה לי השנה נצמצם כי זה מושך שכנים וסקרנים תמיד

ששולפים פתאום מתחת לשוולחן בשלב של המכות- חיה שבאה לספר על מכת ערוב במצרים
לקחת אותן באמצע כשמאבדים קשב, לשים מטפחת על הראש ומקל ביד או שק על הכתף, דופקים בדלת, ״וואי מאיפה הגעתם??״ ״ממצרים!״ ולאן אתם הולכים?? לירושלים!! ומה קרה במצרים? ואז הם מספרים כל אחד לפי רמתו... אצלנו מאוד אוהבים את ההצגה הזו כל שנה
יש עוד הרבה אכתוב בהמשך

זה יכול להיות שיא הכיף.
תחשבי שעיקר המצווה הוא ''והגדת לבנך'', ויש פה הזדמנות- שאתם מקדישים לילדות את הערב, והן לא הולכות לאיבוד בסדר גדול מלא מבוגרים.
תעשו הצגה, תשירו שירים בכיף, תמחיזו את המכות שיקפצו כמו צפרדעים ויתגרדו מכינים, ויגששו בחושך וכו',
תקנו לכל אחת משחק קטן שיחקה להן בסוף הסדר
תכיני להן אוכל שהן אוהבות- צ'יפס נקניקיות וקטשופ אם צריך...
אפשר לעשות לגדולה חידון עם פרסי חמוציות

העיקר לשמוח בזה, לא להתבאס...

לראות בזה את מה שטוב..
אשמח לעוד רעיונות לפסח וגם לעכשיו.. הן משעממות מהר ובצדק

יש קערה אצל אבא עם דברים טובים-

שוקולדים קטנים, קצפיות...

כל מי שעונה תשובה נכונה או לחילופין בליל הסדר- שואל הרבה שאלות(!!) מקבל מהקערה

זה ממש מעלה מוטיבציה

סוג של שקדים ואגוזים של פעם, רק מותאם לקטנים מתחת 5

נאמץ.. תודה

וזה היה תוספת מתוקה לחוויה

על כל שאלה/תשובה קיבלו שושולד צ'יפס, כל 4 שוקולד צ'יפס קיבלו פרס או משהו בסגנון.

אצלי ממתקים של פסח זה רק שוקולד על כל צורותיו (לרוב חלבי) וצ'יפס (למרות שאנחנו בכלל ספרדים)

מרשמלו, מטבעות שוקולד מריר, פצפוצי שוקולד מריר, במבה אדומה
אכן מאתגר...
לגדולים יןתר אגוזים צימוקיפ זה טעים לא פחות

הילדים עפים על זה

וגם קצפיות קטנטנות- קנינו מארז

להשלים אחר כך את כל המגיד והשירים

בסדר המקוצר?

עורכים ליל הסדר פעם ראשנה???!!!
קחו אויר ותדעו שאתם תעשו את זה כמו גדולים!

*הרשימה הבאה תעזור לכם.*

רעיונות לליל הסדר המותאם לילדים (הרי הם לב העניין):

*פעילויות הכנה לליל הסדר:*
להכין איתם משהו לשולחן כמו פתק למקום של כל סועד (אבא, אמא, סבתא...), טבעת למפית, קישוט מרכזי לשולחן ועוד. יש באינטרנט שלל רעיונות לעריכת שולחן הסדר.

להכיר לילדים מראש את השירים שבהגדה (ולא רק שירי "הופ לילדים") וככה יש נקודות שיא של שירים בין הקטעים ה"יבשים" וזה מעורר את הילדים.

דפי ציור מענייני החג (יש חוברות בחנויות ובסופּרים ויש באינטרנט) לערב חג לכל ילד כדי להעביר את הזמן עד הדלקת נרות, כאשר יש כאלו שלא מעוניינים לנוח לפני החג.

סידור השולחן יכול להיעשות כמו מעבר בני ישראל בים סוף ("ראנר" כחול באמצע, דמויות לגו/ פליימוביל, קצת דגים, סוסים ומצרים וכד'). רק לשים לב מראש שהצעצועים נקיים מחמץ ואינם מוקצה.

*פעילויות לסדר עצמו:*
מההתחלה של ליל הסדר ועד שולחן עורך להיות בסלון על כריות/ ספות/ מזרנים. בשולחן עורך עוברים לפינת אוכל עד סיום ההגדה.

לשים לב לא לקרוא את ההגדה "מעל הראש" של הילדים אלא עם הילדים. לאט, להסביר, להמחיז. לפחות בהתחלה.
מתחילים את שירת סימני הסדר בחידות בציורים (לדוגמה מציירים כרית וליד זה פס. מוחקים את האותיות ית ויוצא "כרפס").

לצאת ממצרים- מהמיצר. סבב שכל אחד משתף מאיזה מיצר/ קושי/ הרגל את/ה רוצה להשתחרר ולצאת לחירות?

בקטע שקוראים בהגדה את המשפט "שהיו ישראל מצויינים שם"- כל אחד מספר עם עצמו דבר 1 שמצטיין בו. או שכל אחד מספר על מי שיושב לידו במה הוא מצויין.

לכבוד יום ההולדת של עם ישראל, שחל ביציאת מצרים, להכין חבילה עוברת עם משימות בהווי החג (לצעוק מהחלון "פסח מצה ומרור", להציג בפנטומימה מושג מההגדה, מסאז' לאמא שעבדה קשה, לומר משהו טוב על היושבת מימינך ועוד ועוד.

להכין תחפושת לכל הילדים היוצאים ממצרים (אל-בד, חגורה ומקל, שק (ציפית) לסחיבת המצות, לקשור חולצה על הראש) ולצאת לסיבוב יציאת מצרים בסלון.

באמצע הסדר אפשר לדמות שיחה נכנסת ולנהל שיחה משעשעת של דקה/ שתיים עם דמות מההגדה. "אה, שלום משה. מה?! עכשיו?! טוב אנחנו כבר מוכנים. כן, כן. נעלנו כבר נעליים והמצות בשק. מאיפה אני אקנה עכשיו ארטיקים לכל בני ישראל?! מה? לא. החנויות סגורות בגלל הקורונה" וכד'.
חידון "א, ב" (כגון: מי היה "אובד אבי"? - ארמי. באיזה מעמד אברהם אבינו חצה את הקרבנות לחצי?- ברית בין הבתרים. כך שהתשובות תהיינה עפ"י סדר ה "א,ב")

משחק טאבו או כתר על הראש עם מושגי החג. בעל הכתר חייב לשאול שאלות של כן ולא ולנחש מה המושג המופיע על הכתר שלו. טוב להכין כתר מבריסטול ולחבר סיכת משרד. את המושגים לחבר לסיכת משרד בתור כל משתתף.

הפסקות בין קטעי הקריאה ולשאול את הילדים מה למדו, שיספרו לנו סיפור ששמעו בגן, להקריא להם מדרש מעניין על המכות/ קריעת ים סוף/ מעמד הר סיני. לעשות הצגה על הבריחה מכלא עכו או סיפור אחר של יציאה לחירות. אפשר לספר על עליית בן משפחה או חבר מוכר לארץ ויציאה מהגלות.

לשוחח עם הילדים על יציאה לחירות ממיצר אישי כגון מידות או התמודדות (ממתקים, פייסבוק, כעס, קמצנות, פטפוט בשיעור וכו')

לקום ולרקוד כולם יחד!

לחלק ליילדים פרסים קטנים/ אגוזים/ שוקולד צ'יפס על שאלה טובה, ביצוע משימה, רעיון מעניין ששיתף.

ילדים קטנים נוטים לטייל מתחת לשולחן ובין המושבים של הסועדים. כדאי להחביא שם הפתעות או להדביק תחת הכסאות וכד' דמויות הקשורות לפסח או חידות/בדיחות (10 מכות, משה בתיבה, לוחות הברית ועוד).

מעת לעת להציע לילדים להציג מכה 1 מ10 המכות כדי לשחרר קצת אנרגיות –
דם: לסחור במים (אח אחד שופך מים מקנקן) שנהפכים לדם במגע יד המצרי (האח השני מקבל מים לתוך כלי המכיל רק תרכיז אדום)/ לחלק משקפיים עם צלופן אדום.
צפרדע: לקפוץ על הספות כמו צפרדעים או לנתר כצפרדע (על ארבע) לאורך מסלול כלשהו.
כינים: "לאכול" כינים מהראש אחד של השני.
ערוב: לרוץ סביב השולחן כמו חיות טורפות.
שחין: להסתיר שרוולים שמראש צבעתם עליהם "פצעים". בזמן הנכון, לשים את שרוולי השחין על היד כמו צמיד ותוך כדי הפשלת שרוולי חולצת החג למשוך כלפי מעלה את שרוולי השחין לגלות לכולם את ה"פצעים" שלכם.
ברד: זריקת מרשמלו/ כדורי קלקר/ פינג-פונג וכד' זה על זה.
חושך: לעצום עיניים ולנוע רק בעזרת מישוש, או כיסוי העיניים עם בד/ לעצום עיניים ולבצע משימות כמו למצוא את סבתא (לא בשנת קורונה) או לגלות את החרוסת ע"י טעימה מכמה דברים בלי לראות.

לא לשכוח לתת מילה טובה וחיזוקים חיוביים לרבים שטורחים (לרעיה, לאמא, לילד על שאלה טובה ששאל)

לספר קטע מסיפור יציאת מצרים מנקודת מבט אחרת (פרעה, כינה ממכת הכינים, אבן מהפירמידות, חרטום מצרי, ערב רב וכדו')

של מי השורה הזאת: שק אטום עם חפצים. כל אחד מוציא בתורו חפץ ועליו לקשר בין החפץ לסיפור יציאת מצרים. או לחילופין, שק עם בובות שונות (חייל צעצוע, דרקון, ברבי, בוב הבנאי וכו') ולספר את "סיפורו האישי" של הבובה בהקשר לחג, ההגדה, הנקיונות... כראי דמיון המספר.

לקרוא את ההגדה עם שגיאות שיעוררו את הילדים כגון "מלך מצרים אנטיוכוס" (במקום פרעה) ולהמתין שיתקנו אתכם.

להתחפש לאליהו הנביא ולחכות מעבר לדלת כשבאים לפתוח. להיכנס ולהרים את הילדים על הכתפיים ולרקוד.

משחק מה נשתנה: אחד ממשתתפי הסדר עוצם את עיניו, משנים משהו בשולחן הסדר (הופכים כוס, מורידים משהו מהשולחן וכדומה). המשתתף צריך לנחש מה השתנה.

מה נשתנה אצלי? שואלים את המסובים לפי תור: "מה נשתנה אצלי השנה“? כל אחד ואחת מוזמנים לספר לשאר המשתתפים על דבר אחד שהשתנה בחייהם מאז ליל הסדר הקודם או שרוצה לשנות מעתה והלאה (לדוגמא: התחלתי עבודה חדשה, עברתי דירה, דניאל כבר ישן לבד, כבשתי מידה רעה כגון כעס/ השוואה ביני לחברה, קיבלתי על עצמי ללמוד/ לומר/ לא לומר ועוד). דיון בנושא למה קשה להשתנות? מה אתה מאחל לעצמך ולכל המשפחה?

מה היית עושה לו היית במקומם של המיילדות או במקומו של עמרם במצרים? האם היית מוכן לקפוץ לים כפי שעשה נחשון? בְּמַה היום אתה מוכן לקפוץ למים ראשון?

איזו מתנה היית רוצה לבקש מההורים תמורת האפיקומן? ואיזו מתנה את/ה רוצה מאבינו שבשמים?

ידוע, שאחרי האפיקומן לא אוכלים שום דבר, כדי שטעם האפיקומן יישאר. עם איזה 'טעם' אתם יוצא מליל הסדר? מה המסר המרכזי שאתה לוקח איתך?

להחליט מראש שיש מתנת אפיקומן משפחתית. הילדים יהיו צוות שמחפש את האפיקומן וכך מונעים מריבות.

כדי לעודד את הילדים לשאול שאלות, אבל מצד שני לנסות להימנע מתחרות – מכינים מראש פאזל שרומז למקום שבו מתנת האפיקומן (המשפחתית) מוחבאת. כל שאלה טובה או תשובה טובה מזכה את הילד השואל בחלק מהפאזל. בסוף הילדים מחברים יחד את הפאזל ומוצאים את המתנה.

כדי לתת לילדים את הזמן שלהם במגיד (על הספות בסלון, כמובן) ולא לקפח את המבוגרים – מכינים מראש סימניות. כל מבוגר (או מתבגר) ששואל שאלה טובה או מעלה נקודה חשובה מקבל סימניה ושם אותה אצלו בהגדה. במהלך השולחן עורך פותחים שוב את ההגדות בסימניות ומנסים לשחזר את השאלות שאז נפתחות לדיון. כך גם המגיד מרוכז בילדים וזורם, גם המבוגרים דנים במה שמעניין אותם, וגם שולחן עורך מנוצל לסיפור יציאת מצרים ודברי תורה.

אחרי מה נשתנה עושים סבב שבו כל אחד מן המשתתפים (כולל ההורים) ממציא "מה נשתנה משלו" ("שבכל הלילות אנו אוכלים מסביב לשולחן והלילה הזה בסלון...").

עיקר הערב מרוכז בשלשה אלמנטים מרכזיים: פסח, מצה ומרור. השאלות באופן בסיסי סובבים סביבם (בוודאי במשנה) – צלי, מטבילין/מרור, מצה. גם התשובות נוגעות לאלמנטים אלו – "על שום...". רואים, מריחים וגם טועמים את המסרים המרכזיים של הערב. מסרים אלו מסכמים את כל הסיפור – מרור על שום שמררו (היה רע), פסח על שום שפסח (נסי יציאת מצרים – המהפך), מצה על שום שיצאו/ נגאלו (העתיד הטוב). הערב מחולק לעבר, הווה ועתיד. רבן גמליאל למעשה מבקש מאיתנו לסכם את הערב. הצעה לפעילות שתעזור לעקוב אחרי המהלך הזה – להכין בריסטול מראש שיש בו שלשה טורים – מרור (ציור של חסה/חזרת), פסח (ציור של כבש) ומצה (הבנתם לבד). מתחת שמים סקוטשים או חריצים לסיכות משרדיות. מכינים מראש תמונות שמתאימות לחלקים השונים של ההגדה (עבדים היינו – ציור של מצרי נוגש יהודי, כמה לקו על הים – קריעת ים סוף, המכות וכן הלאה – דורש חשיבה גם ממי שמכין). במהלך המגיד, בסוף כל קטע שואלים – למה זה שייך? למרור, לפסח (כלל ניסי יציאת מצרים) או למצה (העתיד הגאולי). כל ילד בתורו מקבל להצמיד את הציור לטור הנכון בטבלה. זה מעורר חשיבה, מזכיר את הנקודות החשובות במהלך המגיד, מזיז את הילדים ונותן להם פעילות שמשרתת את התוכן.

הכי חשוב, בנחת, לזרום עם הילדים ולהנות מהנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא. תורידו לחץ. יהיה "בסדר".

תהנו ותפיצו!
גרעין תורני "אורות יהודה" מגדל העמק

*חלק מהתוכן נלקח מרעיונות שנמצאו במרחבי המרשתת

חבל שאין לי ילדים יותר גדולים

תודה רבה רבה.. אני בהחלט אאמץ הרבה!

בסדר עצמו יושבים בספות.. כורסאות כריות וכד' מסבים באמת כמו בני מלכים
למי שיש עוד זמן וכוח- לתפור כרית לכל ילד עם בד שהוא בוחר.
טיפ לניקיון הספות מיין וכד- לעטוף את המזרן של הספה במגן מזרון כשהניילון כלפי מעלה והמגבת למטה. אחרי זה את כל הספה לעטוף בבד או סדין זוגי

הצגה מאיפה באתם- כל הילדים יוצאים מחוץ לדלת , עם סדינים מקלות מטאטא צעיפים וכד' (מומלץ להכין ציוד מראש)
הם מתלבשים כאילו יצאו ממצרים ואז דופקים בדלת
שואלים אותם: מאיפה באתם ? והם עונים ממצרים, לאן אתם הולכים ? והם עונים לירושלים, ומה יש לכם לומר ? והם שרים מה נשתנה...
אם הילדים קטנים- אחד ההורים יכול לצאת איתם

טיפ אחרון- אנחנו היינו בסדרים המוניים מאות איש ואבא שלי המנחה- לא היה לו רגע להסתכל על הילדים... הכיף היה בשבת הגדול היינו עוברים יחד על כל השירים בהגדה וחוזרים עליהם חזרה גנרלית, לומדים את המנגינה וכו'
ובסדר עצמו היינו בעניינים ושרים בקול רם (יעני עוזרים לאבא בסדר)

אין סיכוי שאגיע אפילו לרבע מזה, אשרייך!

הצגה עם מפת אלבד כחולה או 2שמיכות כחולות
מישהו משה רבינו, נחשון, מרים הנביאה וכו
מתפללים, קופצים, הים נבקע
אפשר להצפין באמצע פרסים קטנים
שוקולדים ודברים טעימים (כמו שקטפו פירות מהעצים בנס קריעת הים)
ממחיש באופן חוויתי..

לתסמונת דאון.
לא הייתי נלחצת בכלל!
זה סיכוי של פחות מאחוז אחד.
(השקיפות יצאה תקינה? אם כן אז בכלל הייתי עוברת הלאה)...

השקיפות יצאה 1:420.
רשמתי בסקירת מערכות הכל יצא תקין!

התכוונתי השקיפות עצמה.
(בדיקת האולטרסאונד).

בעקרון, ממש לא הייתי נלחצת.

אפשר לעשות בדיקת מי שפיר - אבל לעניות דעתי, במקרה עם סיכויים כאלו, זה סיכון מיותר.

יש בדיקת דם מיוחדת, אבל גם היא להערכתי מיותרת - כי היא בעלת אמינות של 99 אחוז. בכל מקרה יש אחוז אחד של טעות - ובמקרה שלך הסיכון הוא של פחות מהאחוז הזה אפילו.

ברור שאנחנו לא נביאים, ופתאום פתאום אפשר ליפול על הסטטיסטיקה הפחות נחמדה, אבל עם נתונים כאלו, סיכוי קלוש ביותר שזה יקרה.

היא יותר חשובה ומהימנה מהבדיקות דם.
אם השקיפות יצאה גבולית 2.5-3 ממ, הייתי עושה בדיקת ניפט ליתר ביטחון.
בכל מקרה, מכון פועה ימליצו לך על בדיקת ניפט ולא על מי שפיר.

תוצאות לבדיקות סקר לא מדברות על התינוק שלך, אלא על הסיכויים מבחינה סטטיסטית.

אין שום דרך לדעת איפה הילד שלך נמצא בתוך הסטטיסטיקה הזאת.

ולגבי סטטיסטיקה יש בדיחה ידוע:

יש שקר קטן, יש שקר גדול ויש סטטיסטיקה.

אני בת 23 לכן זה גם הדאיג.
זה לגיטימי?
עכשיו הייתי אצל הרופאה שאמרה שהnt תקין!
לא הבנתי כ"כ מה זה.
היא גם אמרה לי שזה בחירה שלי לעשות מי שפיר.
מה את ממליצה ?

תסתכלי באתר שיש לה בחתימה.

לק"י

ובאופן כללי, צריך לקחת בעירבון מוגבל מה שנכתב בפורומים.
כי לכו תדעו אם כל אחד שכותב שהוא איש מקצוע באמת כזה.

גדולה
הימים האלה מוציאים מאיתנו כל בדל יצירתיות

זה לא ממש החזיק מעמד🙄
די מהר התחילו מריבות ואז הקורונה פשוט נעלמה לה!

הלוואי שבמציאות היא הייתה נעלמת כ"כ מהר😵

כמו שהייתי משחקת 'משפחה' עם חברות כשהייתי קטנה ואחותי רצתה להשתתף- היא הייתה הסבתא שמתה והבית קברות היה בחדר השני.

וזה לא קורה לי בדרך כלל...
תודה
ימים טובים לכולן!

מזכירה לי שעשיתי פעם בייביסיטר, הייתי גמורה מעייפות והילדה רצתה שנשחק אבא ואמא,
אז כל שניה אמרתי לה - עכשיו לילה, בואי נלך לישון ונשכבתי על הדשא ועצמתי עיניים. והיא כל שניה-עכשיו בוקר! ואני- הנה שוב לילה!

שיכינו לך שירים והפתעות מרחוק

בין הרעיונות שלהם:

לא שמרת מרחק - כנס לבידוד והמתן שני תורות.

חשד לקורונה - עבור למלונית והמתן עד לקבלת תוצאה שלילית (6/6בקוביות..)

הקפדת היטב על ההוראות - קבל תור נוסף

הגיעו ביצים! - התקדם למכולת הקרובה

תפילה במנין - צא למרפסת וצעק בקול רם..

וכרטיסי "הפתעה": השכן מימין נדבק- כנס לבידוד לפי המספר שיצא בקוביה.
כנ"ל לגבי האורח מסעודת פורים, המוכר במכולת, וכן הלאה..



והציע משבצות של מים וסבון ומשבצות לחיטוי עם אלכוגל ומשבצות של מסכות.

ומשבצות של תחנות לבדיקת קורונה: זורקים את הקוביה ואם יצא מסםר זוגי נדבקת ואם יצא אי זוגי אתה בריא..

ומנצח מי שמגיע לסוף המסלול בלי לחלות בקורונה או אם חלה והחלים..

והין עוד רעיונות..

מתאים למשפחה עם מספר ילדים גדולים יחסית....

 

שם המשחק: ׳קורונה'
1. ילד אחד מתנדב להיות ה'קורונה' - הילד רץ בבית ומנסה לתפוס ילדים.
2. ילד נוסף בתפקיד שוטר/פקח.
3. שאר הילדים בורחים ושרים: "קורונה לא תגיע אלי"
4. במידה והקורונה תופסת מישהו הוא נכנס לבידוד מתחת לשולחן
5. כל מי שהיה בטווח של 2 מטר לידו סופר עד 14 בלי לזוז ממקומו.
6. אם זז - מגיעים השוטרים ושמים אותו בפינה...
7. אפשר להוסיף שחקנים נוספים לפי הדימיון.

בסיום המשחק, יושבים כולם מסביב לשולחן וחולקים את הרגשות שלהם.
כיצד היה להרגיש קורונה? איך היה להיות חולה קורונה? איך היתה ההרגשה להיות בבידוד? איך זה להיתפס על ידי שוטר? איך זה להרגיש שוטר?

מטרות המשחק:
» להכניס משחקיות בתוך המצב המדאיג של ה'קורונה', ובכך לשחרר פחדים.
» תרגול מיומנויות חברה ותקשורת הנדרשים לצורך הבנת המשחק
» להצליח להתחבר לרגשות האחר

ולילדים אחרים להיות ''חולים''
🤐