קוראת בשקיקה את כל הסיפורי לידה שלכן, ומתחילה להרגיש צירים!!!
כמה זה פסיכולוגיהריון ולידה2
ואזהריון ולידה2
נזכרת שאני כבר לא בהריון ילדתי לפני חודשיים 
חחחחחחחחחחמשמעת עצמית
איזה חמודה את!
באלי גם לכתוב, אבל גמורהההה
אולי מחר בדרך לעבודה 🤔
באלי גם לכתוב, אבל גמורהההה
אולי מחר בדרך לעבודה 🤔
חחחחחחחחח גדול!!!!!!אהבתחינם
חחחחחחחחאמא3
הרגת אותי מצחוקאם ל2
חחחחחחחחחחחחחחחחחגהבגה
תגידי, הג'ינג'יות שלך כבר אכלו צהריים ומקולחות לשבתהשם בשימוש כבר
שאת מרשה לעצמך לשוטט פה
ולהגיב על כל שרשור????
ולהגיב על כל שרשור????
תגידי מהקרה לך את אמא שלי??חגהבגה
ההכל בסדר, מקולחות אכלו מסודרות הכל טוב
ומה איתך ככה מתרועעת פה??
אני צוחקת!!!! לא הספקת להכיר אותי? יורדת עלייך ועלהשם בשימוש כבר
הדרך גם עלי-
כי מי ששורץ פה הכי הרבה זאת אני...
שבת שלום אחות! ❤️🌷🙂
כי מי ששורץ פה הכי הרבה זאת אני...
שבת שלום אחות! ❤️🌷🙂
חחח גם אני צחקתי אחותי הכל טובחגהבגהאחרונה
מודה ומתוודה שיום שישי כשאנחנו בבית אין באמת צהריים נורמליים
אין לי הסבר
חנקת!
וואי וואי... אני מרגישה את הצורך ללחוץ חזק🙈חדשה ישנה
אני פתאום נזכרתי בכאבים שהיו... והספקתי לשכוח..פשיטא
מה שכן זה גרם לי לחזור לקרוא את הסיפור לידה שלי (שלא אפרסם בגלל אאוטינג)
ולהתרגש ממש.
ולהתרגש ממש.
גלולות ללא תופעות לוואיWeAreFamily
טוב, מניחה שאין כאלה בעולם...
אבל מישהי יכולה להמליץ על סוג שהיא לוקחת שלא עושה לה יותר מדי תופעות לוואי? מדובר על גלולות משולבות.
אשמח לשמוע מכן 🙏
אבל מישהי יכולה להמליץ על סוג שהיא לוקחת שלא עושה לה יותר מדי תופעות לוואי? מדובר על גלולות משולבות.
אשמח לשמוע מכן 🙏
מאוד אינדיבידואלי. מאוד. ממש אי אפשר להשוות בין נשים שונותקרן-הפוך
כל אחת והאינטראקציה של הגלולות עם המערכת ההורמונלית הטבעית שלה.
לא סתם יש הרבה סוגי גלולות. מינונים שונים של החומרים הפעילים (פרוגסטרון מסונתז כימי ואסטרוגן מסונתז כימי) כדי להגיע להתאמה מירבית עם הגוף ותופעות הלוואי.
לא סתם יש הרבה סוגי גלולות. מינונים שונים של החומרים הפעילים (פרוגסטרון מסונתז כימי ואסטרוגן מסונתז כימי) כדי להגיע להתאמה מירבית עם הגוף ותופעות הלוואי.
אני בעבר לקחתי מינס ולא סבלתי מכלום!!אנונימיות
גם אניאנונימי1306
הבנתי שמינס זה הגלולות הכי פחות הורמונליותאנונימי1306
תודה!! ושאלה בפנים-WeAreFamily
הגיוני שאני נוטלת גלולות עם כמות הורמונים קטנה יחסית(בלארה), וחווה תופעות לוואי??
בהחלט ייתכנו תופעות לוואי, גם בגלולות בלארה.קרן-הפוךאחרונה
בעיקר תופעות לוואי במערכת העיכול.
חיםוש קצר בגוגל יציג לך תלונות של נשים בפורומים רפואיים סביב תופעות לוואי בנטילת בלארה.
חיםוש קצר בגוגל יציג לך תלונות של נשים בפורומים רפואיים סביב תופעות לוואי בנטילת בלארה.
הכל התחיל מהתחלהחגהבגה
אז אחרי שהתחלתי מהסוף ושיתפתי בסיפור הלידה האחרונה, והשלישית במספר ישתבח הבורא, חוזרת אחורה ללידת הבכורה, המהממת, המתוקה האהובה, הקסם, חיים של אמא, שהיום הייתה בת 3!
תשיעי. חם לי, כבד.
הייתי יותר מדיי פעמים במיון סתם. לא רוצה ללדת בשבת, הרב שלנו פוסק שאם נוסעים בשבת מותר שרק מלווה אחד יצטרף. במי לבחור, אמא או בעלי?
יום ראשון39+2 (דרך אגב את שלושתן ילדתי ב39+3).
מעבירה את הזמן. קופצת לחברה שהרבה זמן לא הייתי אצלה.. אמא שלה שואלת- נו מתי את יולדת? ואני אומרת לה בצחוק- אתמול, אני מתה כבר ללדת!
חוזרת הביתה.. בדרך עוצרת קונה אננס ומנגו מיובש- אני חולה על זה.. ללא תוספת סוכר.
האננס מתחסל ברך הביתה, את המנגו מוסיפה לתיק שהכנתי לחדר לידה, שאספתי וארזתי בשקיקה ובשידה תוך כדי קריאה וצפיה בסרטוני המלצות, ועשיית ממוצע של כל ההמלצות.
שוכבת לנוח.
16:20, באה לקום מהמיטה. פתאום, משהו משפריץ על המיטה.. מה זה ברח לי?!
נעמדת.
הלב שלי דופק.
אני ממש מטפטפת.
אבל ממש.
מה עושים?
מתקשרת לאמא- אמא, יירדו לי המים! (אחותי ילדה שלושה שבועות לפני כן ילד 3 גם התחיל לה בירידת מים)
מה עושים?!
מתקשרת לבעלי- תבוא לבי"ח, יורדים לי המים.
זהו. זה קורה.
כמה חיכיתי, דמיינתי, איך זה יילך, איך אצא, מה אלבש.
הנה זה בא.
הלב שלי פועם בהתרגשות...
נכנסת להתקלח, מתלבשת, מתאפרת.
יוצאת, בפעם אחרונה מהבית כאשה.
נועלת-אחזור כאמא בע"ה.
פוגשת אותי חברה עם 2 בלוטות- cבטן הריון ותיק גב מפוצץ..
לאן את הולכת??
צריכה להביא משהו להורים.. ובלב חושבת- נכדושקה...
אמא אוספת אותי.
זהו זה, נוסעים.
18:00- מתקבלת לחדר לידה.
מחליפה לחלוק
מה עכשיו?
אמא מביאה משהו לאכול.
יושבים, מחכים, מתפללים...
שעה 10 מתחילים צירים כל 20 דק'.
אוקיי, אז זה צירים!!!!! כל מה שחשבתי שזה צירים- משחק ילדים..
הצירים מצטופפים. אני ואמא הולכות במחלקה. אני והבעל עולים יורדים מדרגות..
צירים כל 15 דק'. כל 13 דק'. 10, 8,7,...
וואו.
4 לפנות בוקר- חוקן..
פתאום הצירים מתרחבים ממש.
ב10 בבוקר- אותה פתיחה כמו כשהגעתי. 2.
מחליטים על פיטוצין.
אני בוכה.
מה, הגוף שלי לא יכול לבד?
אחותי בטלפון צועקת על אמא שלי- שלא יתנו לה פיטוצין לפני אפידורל!
אבל אני בנתיים עם ציר פעם ב10 דק' רבע שעה, לידה ראשונה, ואם אפידורל רק יעכב?
בהשגחה רופאת הנשים שלי הייתה במשמרת בבי"ח והמליצה לנסות בלי...
3 שעות שוכבת מחוברת לפיטוצין ומוניטור וציר כל 10 דק'.
אמא שלי מנסה לשכנע אותי לקחת גז צחוק- ואני מפחדת לאבד שליטה לא מסכימה בשום אופן...
השעה 14:00
פתאום
משום מקום
ציר של החייייייםםםםםם
רק נגמר, ומתחיל שוב!
ומאותו רגע, 3 צירים רצח ב5 דק'.
ואני תקועה באמצע מלהסתובב מהצד לגב.
צורחת אפידורל אפידורל
צרחות
בכיות
אני לא יכולה
בבקשה עזרו לי
אנילא יכולה
אחחח איהההה!
אמא שלי לא עומדת בזה ובוכה איתי (מי שלא זוכר מהאפיסודות הקודמות- אמא שלי רוסיה נטולת רגשות למראית העין)
ואני החלטתי לדחות אפידורל עד לא אשר מזמן.....
החלפת המשמרות!!!! קולולו גאון שכמותי..
צורחת 45 דק' סיוט של החיים.
מגיע אפידורל.
כולם יוצאים.
אחות נחמדה מאוד, בת 200 חושבת שהיא בת 5 עם שתי צמות אפורות,
ממש הצילה אותי. עזרה לי לשכב נכון. החזיקה אותי. נשמה איתי. הרגיעה ממש
ואני בוכה תוך כדי מכאב, ובשניה שהאפידורל משפיע נרדמת.. פשוט כך...
השעה 16:00 העולם מושלם עם אםידורל. קצת נחה. מסתובבת.
קצת תהילים
אמא הביאה ארטיק.
פתאום, משהו ממש לוחץ לי למטה. קוראת למיילדת- היא אומרת לי יופי פתיחה 6 מתקדמים. אני אומרת לה לא, אני מרגישה שצריכה להתפנות גדולים. היא אומרת לי לא זאת התחושה.
מזכירה- עשיתי חווקן.
אני אומרת טוב אם ככה, סבבה.
התחושה לא מרפה רק מתחזקת. אני אומרת לאמא שלי בצחוק שעוד שניה בורח לי.
היא קוראת למיילדת, והיא אומרת לי טוב נו אם את חושבת שיש לך תעשי- היא התכוונה שני אלחץ ולא ייצא כלום.
עכשיו אפשר להריץ קדימה מי שלא נעים לה
יצאו לי כמויות הזויות.
האחות הייתה צריכה להחליף סדינית באמצע.
הרופאה אומרת לה- מה זה לא עשית חוקן?
האחות אמרה- זה אחרי חוקן..
פאדיחות.
זהו, אני בנחת, נחה לי. כל שעה הפתיחה מתקדמת.
בעשרה ל10 בלילה בלעי יוצא להביא משהו לאכול. אמרנו לו בצחוק שאם משבהו יתפתח נתקשר.
המיילדת בודקת
פתיחה 10
ראש בפלוס 1
פותחת חבילת לידה.
מה? כבר??
אמא תתקשרי אליו שיבוא!
אמא מחזיקה רגל, המיילדת רגל שניה.
אני על הצד
לוחצת
לוחצת טוב
22:08, הנסיכה בחוץ
נשמה של אמא
ילדה מיוחדת שאין דברים כאלו
פוקעס של ילדה בת 5
לב ענק
וחיוך כובש
תודה לך ה'
חחח שבת שלום אהובה...אהבתחינם
הרהורים שכאלהאמא3
חברות...
רוצה להגיד לכן שזה ממש מרפא בי משהו בנפש לקרוא את הסיפורי לידה.... בחיי שכותבת לכן בדמעות
ב'ה זכיתי לשלוש לידות, כל אחת מיוחדת בדרכה (והשלישית חלומית לגמרי.... חסד ה' ממש. לא מעיזה לכתוב כי חוששת לאאוטינג של החיים)
בלידה הראשונה שהייתה ממש ארוכה קיבלתי אפידורל בפתיחה 10, לקראת הלחיצות... הייתי כבר מותשת אחרי שעווות של צירים, לקחתי אפידורל, ישנתי קצת, שלב הלחיצות היה ממש לא מורגש והופ- הנסיכה הייתה בחוץ
וכאב לי
אבל לא נורא..
הצירים התקדמו לאט והרגשתי שאני מכינה את עצמי לרמת הכאב הבאה. הייתי שקטה, ממוקדת, נשמתי, לגמרי הייתי שם בפוקוס.
אחר כך ששאלו את האיש שלי- וואו איך הייתה הלידה? אז הוא אמר באמון של איש צעיר, של אבא נרגש
וואו היא הייתה מדהימה. איזה גיבורה!
וזה הרחיב לי את הלב ההערכה הזאת שלו.... לגמרי.
ואז הייתה הלידה השנייה.
באתי ממוקדת מטרה: בלי אפידורל
והיו צירים.... העברתי את רובם במקלחת והיה ב'ה אפשרי
עד ש
לקראת הסוף צעקתי כמו שלא צעקתי בחיי...
הרגשתי שאני נשרפת
לא ידעתי איפה אני מתחילה
ואיפה אני נגמרת
והייתי כולי הכאב
והכאב אני
והלחץ הזה
ואני בוערת
ואז
דממה דקה.
הוא יצא החוצה
והעולם היה דממה אחת גדולה
רוגע. והכאב הנורא נגמר
והוא בכה
וחיבקתי אותו
וידעתי שזהו, אנחנו ב'ה אחרי.
האיש אמר לי מזל טוב, ואיזה התרגשות
ו... לא הצלחתי להשתחרר מהצרחות שצרחתי שם
לא העזתי להסתכל לו בעיניים.
התביישתי נורא
ממנו, ממני
מהמיילדת
כשהוא יצא לרגע המיילדת אמרה לי: גיבורה
ואמרתי לה: איזה גיבורה?.... סליחה שצרחתי ככה. בושות
והיא, תימנייה מבוגרת כזאת, אמרה לי: את בסדר את, מאמאלה, בואי נעלה אותך למחלקה.
אמרתי לו: סליחה, שצעקתי .. ש... היית צריך לשמוע את זה
והוא: השתגעת? את מדהימה.
ולא האמנתי לו
העברתי נושא
אחרי כמה שבועות התארחנו אצל ההורים שלו
ואימא שלו, היקית, שילדה שישה בלי אפידורל,
אמרה משהו על בית חולים וחדר לידה
ואיזה סיוט היה לה ללדת בבי'ח איקס
כי יש מלא ערביות
ו''הן צורחות.... איזה צרחות. נשמעות כמו חיות''
ומהר מהר הלכתי לחדר, נשרפת מבפנים
ויצאתי שוב רק לסעודה שלישית.
ולידה שלישית....
שואלת את עצמי עם אפידורל? בלי?
יש לי כוחות לזה?
זוכרת מה היה?
ומגלה שבקצות האצבעות
מדגדג לי נורא
האיבוד שליטה המטורף הזה
להסחף על גלי הכאב,
ולא להיות
לא להיות
לא להיות
רק לתת לדבר העצום הזה
שנקרא נשמה חדשה
לעבור בי
ברעש
בסלע
באש.
והשלישית שלנו....
שנולדה בארבע דקות (מבטיחה. כמעט ילדתי במסדרון)
בשלוש לחיצות
בארבע דקות של כאבים
של צעקות
אבל הפעם בגלי כאב עם קצת הפסקות
ולפני שהרשתי לעצמי לצעוק אמרתי לו מהר
תצא, תצא, ותתפלל עליי, עלינו
והוא יצא
והייתי אני
אני והשם יתברך
וצעקתי........
צעקתי תפילה
הייתי השופר בעצמו
וכל כולי צעקה אחת גדולה
מרוכזת
מחוברת
מבקשת
והיא הייתה בחוץ.
ולא התביישתי.
וכשהוא אמר לי: גיבורה
האמנתי לו.
עמוק בלב עוד מסתתרת בושה
ואי נעימות
מהחוסר שליטה
מהצעקות...
מהזעקות האלה
וקוראת אתכן
וכל צעקה שצעקתן
וכל צרחה
אני מצרפת לתוכי, לאוסף
ונרגעת,
מתרפה
מתרפאה.
תודה יקירות !!
רוצה להגיד לכן שזה ממש מרפא בי משהו בנפש לקרוא את הסיפורי לידה.... בחיי שכותבת לכן בדמעות
ב'ה זכיתי לשלוש לידות, כל אחת מיוחדת בדרכה (והשלישית חלומית לגמרי.... חסד ה' ממש. לא מעיזה לכתוב כי חוששת לאאוטינג של החיים)
בלידה הראשונה שהייתה ממש ארוכה קיבלתי אפידורל בפתיחה 10, לקראת הלחיצות... הייתי כבר מותשת אחרי שעווות של צירים, לקחתי אפידורל, ישנתי קצת, שלב הלחיצות היה ממש לא מורגש והופ- הנסיכה הייתה בחוץ
וכאב לי
אבל לא נורא..
הצירים התקדמו לאט והרגשתי שאני מכינה את עצמי לרמת הכאב הבאה. הייתי שקטה, ממוקדת, נשמתי, לגמרי הייתי שם בפוקוס.
אחר כך ששאלו את האיש שלי- וואו איך הייתה הלידה? אז הוא אמר באמון של איש צעיר, של אבא נרגש
וואו היא הייתה מדהימה. איזה גיבורה!
וזה הרחיב לי את הלב ההערכה הזאת שלו.... לגמרי.
ואז הייתה הלידה השנייה.
באתי ממוקדת מטרה: בלי אפידורל
והיו צירים.... העברתי את רובם במקלחת והיה ב'ה אפשרי
עד ש
לקראת הסוף צעקתי כמו שלא צעקתי בחיי...
הרגשתי שאני נשרפת
לא ידעתי איפה אני מתחילה
ואיפה אני נגמרת
והייתי כולי הכאב
והכאב אני
והלחץ הזה
ואני בוערת
ואז
דממה דקה.
הוא יצא החוצה
והעולם היה דממה אחת גדולה
רוגע. והכאב הנורא נגמר
והוא בכה
וחיבקתי אותו
וידעתי שזהו, אנחנו ב'ה אחרי.
האיש אמר לי מזל טוב, ואיזה התרגשות
ו... לא הצלחתי להשתחרר מהצרחות שצרחתי שם
לא העזתי להסתכל לו בעיניים.
התביישתי נורא
ממנו, ממני
מהמיילדת
כשהוא יצא לרגע המיילדת אמרה לי: גיבורה
ואמרתי לה: איזה גיבורה?.... סליחה שצרחתי ככה. בושות
והיא, תימנייה מבוגרת כזאת, אמרה לי: את בסדר את, מאמאלה, בואי נעלה אותך למחלקה.
אמרתי לו: סליחה, שצעקתי .. ש... היית צריך לשמוע את זה
והוא: השתגעת? את מדהימה.
ולא האמנתי לו
העברתי נושא
אחרי כמה שבועות התארחנו אצל ההורים שלו
ואימא שלו, היקית, שילדה שישה בלי אפידורל,
אמרה משהו על בית חולים וחדר לידה
ואיזה סיוט היה לה ללדת בבי'ח איקס
כי יש מלא ערביות
ו''הן צורחות.... איזה צרחות. נשמעות כמו חיות''
ומהר מהר הלכתי לחדר, נשרפת מבפנים
ויצאתי שוב רק לסעודה שלישית.
ולידה שלישית....
שואלת את עצמי עם אפידורל? בלי?
יש לי כוחות לזה?
זוכרת מה היה?
ומגלה שבקצות האצבעות
מדגדג לי נורא
האיבוד שליטה המטורף הזה
להסחף על גלי הכאב,
ולא להיות
לא להיות
לא להיות
רק לתת לדבר העצום הזה
שנקרא נשמה חדשה
לעבור בי
ברעש
בסלע
באש.
והשלישית שלנו....
שנולדה בארבע דקות (מבטיחה. כמעט ילדתי במסדרון)
בשלוש לחיצות
בארבע דקות של כאבים
של צעקות
אבל הפעם בגלי כאב עם קצת הפסקות
ולפני שהרשתי לעצמי לצעוק אמרתי לו מהר
תצא, תצא, ותתפלל עליי, עלינו
והוא יצא
והייתי אני
אני והשם יתברך
וצעקתי........
צעקתי תפילה
הייתי השופר בעצמו
וכל כולי צעקה אחת גדולה
מרוכזת
מחוברת
מבקשת
והיא הייתה בחוץ.
ולא התביישתי.
וכשהוא אמר לי: גיבורה
האמנתי לו.
עמוק בלב עוד מסתתרת בושה
ואי נעימות
מהחוסר שליטה
מהצעקות...
מהזעקות האלה
וקוראת אתכן
וכל צעקה שצעקתן
וכל צרחה
אני מצרפת לתוכי, לאוסף
ונרגעת,
מתרפה
מתרפאה.
תודה יקירות !!
איך כתבת יפה!! וואו!!!YNZS
צריך להוציא ספר המאגד בתוכו את על סיפורי הלידה המאלפיםהשם בשימוש כבר
עבר עריכה על ידי השם בשימוש כבר בתאריך כ"ו בסיון תש"פ 17:04
עבר עריכה על ידי השם בשימוש כבר בתאריך כ"ו בסיון תש"פ 17:04
של כל הנשים המדהימות כאן.בלי עריכה-כי כולן ממש סופרות, בכל רמ"ח ושס"ה!!
ואיזה סיפור-סיפורים!! אהבתי את-"הייתי השופר בעצמו"..
וואו!! באמת גיבורה.
כל מי שיולדת-
בין טבעי בין קיסרי,
בין ואקום בין מלקחיים,
ללא ביות/חלקי/מלא,
מניקה/שואבת/נותנת תמ"ל..
קמה בלילה, קמה ביום..
מאכילה, מלבישה, מקלחת, מקנחת,
מנשקת, מחבקת, מגפפת, מלטפת...
עושה הכל בעצם, תוסיפו את כל הפעולות...
היא לביאה אמיתית.
שתהיו תמיד בריאים ושמחים, הרבה נחת מכולם🙂
וואי, תשמעי אחותינו--אין לי הסבר
את כתבת מהמםם
ריגשת בטירוף!!!!!
מרגשת ממש!!!מקווה מאוד
גמרת אותי!מרגרינה
וואו וואו וואוושוב אתכם
את מדהימה. תודה שכתבת. כל מילה.
מהממת שאת .כתבת כל כךאני זה א
יפה ומדוייק.
ואם יורשה לי להוסיף כתוב (אני לא זוכרת איפה)שהתינוק יוצא אחרי שהאישה צועקת ק קולות..
הצעקה משחררת משהו בנפש
זה לא אובדן שליטה הפוך זו התחברות פנימה..
ואם יורשה לי להוסיף כתוב (אני לא זוכרת איפה)שהתינוק יוצא אחרי שהאישה צועקת ק קולות..
הצעקה משחררת משהו בנפש
זה לא אובדן שליטה הפוך זו התחברות פנימה..
אחוות הצועקות, אחוות נותנות החיים. תודה שכתבתמק"ר
מהממת. ריגשת...הרפו ודעו..
ואו יורדות לי דמעות על המסירות שלנו ללדת ילדים ולהכנס לזה שוב ושוב
צמרמרת אותיייי. תודה ששיתפת💕anonimit48
מנש ירדו לי דמעות לקרוא את התיאורים הכל כך מוחשיים !קרן-הפוך
תבורכי על השיתוף הכל כך מרגש.
כתבת מדהים!קטנה67
וכל הכבוד לך על התהליך והחיבור הפנימי
ואוווו, כתבת כל כך יפה!miki052
וואי מהממתחדשה ישנה
איך אני בוכה עכשיו.....
אץ כותבת תמיד כזה יפה,
כזה כנה, אמיתי, ישר מהלב.
גם אני צעקתי, והתביישתי.. אני כ''כ עדינה ומאופקת היומיום . אבל הצעקות לא עושה אותנו פחות גיבורות , זה אנושי, וטבעי הכי בעולם! כואב כ''כ אז למה לשתוק??
ודרך אגב , הערביות שצועקות זה באמת זוועה, זה לא צעקות של כאב, זה צעקות לשם הצעקות, שמעתי אותן ולא הבנתי מה נסגר, הן פשוט כמו חיות צורחות במשך שעות עד שהתינוק יוצא, זה חלק מהתרבות שלהן, לצעוק בלידה. אני הייתי כמה פעמים לידן, זה זוועה. ממש מפחיד. בטוחה שלא צעקת ככה.
אץ כותבת תמיד כזה יפה,
כזה כנה, אמיתי, ישר מהלב.
גם אני צעקתי, והתביישתי.. אני כ''כ עדינה ומאופקת היומיום . אבל הצעקות לא עושה אותנו פחות גיבורות , זה אנושי, וטבעי הכי בעולם! כואב כ''כ אז למה לשתוק??
ודרך אגב , הערביות שצועקות זה באמת זוועה, זה לא צעקות של כאב, זה צעקות לשם הצעקות, שמעתי אותן ולא הבנתי מה נסגר, הן פשוט כמו חיות צורחות במשך שעות עד שהתינוק יוצא, זה חלק מהתרבות שלהן, לצעוק בלידה. אני הייתי כמה פעמים לידן, זה זוועה. ממש מפחיד. בטוחה שלא צעקת ככה.
וואי הרגעת אותי עכשיו!אמא3
אמיתי
@חדשה ישנה תודה לך!!
@חדשה ישנה תודה לך!!
💕💕💕חדשה ישנה
רוצה להוסיף לגבי הצעקותושוב אתכם
לי בלידה האחרונה, כדי שלא אתבייש בעלי פשוט צעק איתי ביחד בכל לחיצה.
זה היה מדהים, האמת. היינו בזה ביחד לגמרי.
(אבל הוא היה איתי ממש עד הסוף, בגלל הקורונה קיבלנו היתר מרב, לא יודעת מה נעשה הלאה.. בלידה הקודמת הוא לא היה איתי בשלב הזה ובדיעבד ממש חבל לי על זה).
זה היה מדהים, האמת. היינו בזה ביחד לגמרי.
(אבל הוא היה איתי ממש עד הסוף, בגלל הקורונה קיבלנו היתר מרב, לא יודעת מה נעשה הלאה.. בלידה הקודמת הוא לא היה איתי בשלב הזה ובדיעבד ממש חבל לי על זה).
וואי כל הכבוד לואביול
אבל לא צריך להתבייש בצעקות בחדר לידה... כולן ככה. סבתא שלי סיפרה שכשהיא ילדה בארצות הברית , ההפרדה בין חדרי הלידה הייתה רק בוילונות... כך שכולן שמעו את כולן... ולא היה אפידורל...
באמת כל הכבוד לו 
ושוב אתכם
זו הייתה לידה מדהימה.. אולי אי פעם גם אני אכתוב.
בכל מקרה, ברור שלא אמורים להתבייש, אין במה. אבל זה פשוט קורה אנחנו לא רגילות לצרוח סתם ככה בפני אחרים..
בכל מקרה, ברור שלא אמורים להתבייש, אין במה. אבל זה פשוט קורה
אנחנו לא רגילות לצרוח סתם ככה בפני אחרים..כתבת כל כך יפה ונוגע ללב.הנורמלית האחרונה
תהיי גאה בעצמך ותרשי לעצמך לקבל את המחמאות שנאמרו לך!כי לעולם חסדו
את אלופה!
כן כן כן!
לידה היא תהליך מדהים, אבל גם קשה וכואב ומלחיץ ומפחיד.
מותר לצרוח
מותר לפחד
מותר לבכות
אני צרחתי שם לאלוקים...
באיזה שהוא שלב כבר לא ידעתי מי נמצא לידי,
לא שמתי לב,
לא הסתכלתי.
רק צרחתי וצרחתי.
כל צרחה - תפילה.
השתחררתי לגמרי, שזה משהו שהוא מאוד לא אופייני לי, כי אני עם מקסימום מודעות עצמית
ו-וואווו
כמה שזה משחרר
כן כן כן!
לידה היא תהליך מדהים, אבל גם קשה וכואב ומלחיץ ומפחיד.
מותר לצרוח
מותר לפחד
מותר לבכות
אני צרחתי שם לאלוקים...
באיזה שהוא שלב כבר לא ידעתי מי נמצא לידי,
לא שמתי לב,
לא הסתכלתי.
רק צרחתי וצרחתי.
כל צרחה - תפילה.
השתחררתי לגמרי, שזה משהו שהוא מאוד לא אופייני לי, כי אני עם מקסימום מודעות עצמית
ו-וואווו
כמה שזה משחרר
^^^נקודה טובה
את אלופה!!!!!
ממש כאב לי על איך שהרגשת בגלל חמותך
ממש כאב לי על איך שהרגשת בגלל חמותך
אימל'ה, איך ריגשת!!!סורבה
גם אני צעקתי בלידה
והכי לא מתאים לי
אבל לא התביישתי כי חשבתי לעצמי- נראה אותם שורדים כאבים כאלה. זה היה בלתי אפשרי ולצעוק היה הדבר היחיד שיכלתי לעשות (אני מאמינה שהכאב אצל כל אחת הוא שונה).
את באמת גיבורה!
והכי לא מתאים לי
אבל לא התביישתי כי חשבתי לעצמי- נראה אותם שורדים כאבים כאלה. זה היה בלתי אפשרי ולצעוק היה הדבר היחיד שיכלתי לעשות (אני מאמינה שהכאב אצל כל אחת הוא שונה).
את באמת גיבורה!
וואו. העלית לי דמעות...פשיטא
מהמם. מרגש. נוגע בעומק הלב..שלומית2
וואו, אמאלה גמרת אותיאנייי12
מתארת כמעט את מה שהיה לי בלידה השניה, וואי וואי..
ועוד אצלי בעלי לא היה שם בלידה בא אחרי..
אז לשמוע מאמא או אחות זה גם משהו..
זוכרת כל בכי, כל כאב..
כתבת מרגש ממש..
התחברתי ממש
מדהימההבוקר יעלה
ולגבי החמות, גם חמותי אמרה לי לא פעם- שבאחת הלידות שלה אחת הנשים צרחה ממש, ומה זה, איך אפשר, איזו התנהגות. והיא יודעת שגם אני צרחתי בלידה הראשונה את חיי.
ומבינה אותך, זה ממש מעצבן. אני האמת עניתי לה שכל אחת מתמודדת עם כאב בדרך שלה. ומה שהיה נוח לה לא טוב לי..
תרגישי בנוח, עם צעקות או בלי, את לביאה!
ומבינה אותך, זה ממש מעצבן. אני האמת עניתי לה שכל אחת מתמודדת עם כאב בדרך שלה. ומה שהיה נוח לה לא טוב לי..
תרגישי בנוח, עם צעקות או בלי, את לביאה!
תודה לכן כולכן אהובותאמא3
על החיבוק
המילים החמות
האהבה שזורמת מכן....
החיזוק הזה, המפעים
מרגישה ששמתי פה משהו, שפתחתי מקום עמוק ושהכלתן אותו בכזה אהבה וחיבוק
תודה!
המילים החמות
האהבה שזורמת מכן....
החיזוק הזה, המפעים
מרגישה ששמתי פה משהו, שפתחתי מקום עמוק ושהכלתן אותו בכזה אהבה וחיבוק
תודה!
תודה על השיתוף!רותי7
ואיזה כיף שהצלחת לזקק את הצעקות בלידה האחרונה!
וגם חמותי אמרה פעם משהו כזה - שהיא לא צעקה בלידות. זה לא שייך (לא מנומס או משהו כזה)
וזה עשה לי קצת קוועץ' בלב.
וגם חמותי אמרה פעם משהו כזה - שהיא לא צעקה בלידות. זה לא שייך (לא מנומס או משהו כזה)
וזה עשה לי קצת קוועץ' בלב.
כתבת מרגש. נשמה. אין לך מה להתביישאורוש3
מהמם. תודה ששיתפת.❤️לפניו ברננה!
את כותבת ממש יפה.
ומדהים אותי התהליך שאת עוברת..
ומדהים אותי התהליך שאת עוברת..
כתבת מהמםרסיס אמונה
בא לי גם לפעמים לצרוח ככה שוב 🙈
וואו בכיתי!!! איזה כתיבה..... הבעת אותידפני11אחרונה
וגם אני התביישתי.. לא מהצעקות כמו מההרגשה של האיבוד שליטה..הפחד המטורף שהייתי בו.. ואני ככ לא כזאת... הלוואי שיהיה לי אומץ לכתוב בהמשך את הסיפור שלי...
מדהימה את
תודה ענקית ממני
על כל מה שכתבת
מדהימה את
תודה ענקית ממני
על כל מה שכתבת
לידת מים, מי התנסתה? אשמח לשמוע המלצות/ דיס המלצות...חרות
בונוס- מי ילדה בשערי צדק לידת מים?
לא ילדתי,אין לי הסבר
אבל ילדתי בחדר לידה הזה(בשערי צדק) לפני שהוא הוסב לחדר לידת מים.
חדר שווה בטירוף! בגודל של אולם שמחות
תודה על התגובה! מעניין אותי אם לידת מים מפחיתה באמת כאב...חרות
במיוחד את הכאב של הסוף של יציאת התינוק...
מנסיון שלי בהחלט כן!מרגרינה
הלידה כואבת. ברור. לידה זה כואב
אבל בהשוואה ללידה שלא ילדתי בתוך המים, לידת מים יותר קלה. לי..
אבל בהשוואה ללידה שלא ילדתי בתוך המים, לידת מים יותר קלה. לי..
מכירה מישהי שילדה לידת מים בלידה החמישית שלהנועה נועה
מבחינתה זה היה גן עדן... אבל אין לי פירוט כמובן
מכירה שתייםבת 30
אבל אף אחת לא בשערי צדק
לא שמעתי על חדר לידת מים בשערי צדקצעד בחולאחרונה
חדש??
מצטרפת אשמח גם לשמוע ממי שחוותה לידה כזאת
מצטרפת אשמח גם לשמוע ממי שחוותה לידה כזאת
התייעצות דחופהאמא שלה.
שבוע 38 בדיוק, Gbs חיובי
לידה קודמת לידה חטופה, וגם עכשיו התנאים מרמזים על משהו בסגנון (נבדקתי לפני יומיים, פתיחה פיזיולוגית של 3.5-4)
יש לי לחצים קלים לכיוון הישבן. לא כואבים, אבל כן דורשים יחס..😏
לא משהו שללא הgbs הייתי ממהרת לצאת בגללו....
מצד שני, החודש תשיעי הזה מלא במיחושים שונים ומשונים, שבאים והולכים, ולא על כל אחד אפשר לרוץ להיבדק....
מה עושים?
לידה קודמת לידה חטופה, וגם עכשיו התנאים מרמזים על משהו בסגנון (נבדקתי לפני יומיים, פתיחה פיזיולוגית של 3.5-4)
יש לי לחצים קלים לכיוון הישבן. לא כואבים, אבל כן דורשים יחס..😏
לא משהו שללא הgbs הייתי ממהרת לצאת בגללו....
מצד שני, החודש תשיעי הזה מלא במיחושים שונים ומשונים, שבאים והולכים, ולא על כל אחד אפשר לרוץ להיבדק....
מה עושים?
הממ. יש אולי מוקד אחיות שאפשר להתקשר אליו 24/7?אין לי הסבר
אני יודעת שבכללית יש...
בכ"מ, תעדכני כשילדת!!
לדעתי כדאי להרים טלפון לחדר לידה להתייעץ.מוריה
מאמינה שיגידו לך לבוא להיבדק.
*לא יודעת מאיזה שבוע כבר לא צריך הפנייה מהקופה. אבל כדאי להוציא הפנייה אם אומרים לך לבוא להיבדק. שלא תצטרכי לשלם אחרי זה על ביקור.
*לא יודעת מאיזה שבוע כבר לא צריך הפנייה מהקופה. אבל כדאי להוציא הפנייה אם אומרים לך לבוא להיבדק. שלא תצטרכי לשלם אחרי זה על ביקור.
אני הייתי נוסעת להיבדקמרגרינה
קודם כל לא נלחצים! פלא הבריאה
לידה חטופה זאת ברכה שהרבה מתפללות אליה...
לגבי הג'י בי אס. הרבה רופאים בארץ ובכללם הרופאה שלי טוענים שכמעט אין משמעות לנתון הזה. הרבה מהרופאים היום בכלל לא שולחים לעשות משטח לפני הלידה! כמה סיבות: 1. יש נשים שהם נשאיות של החיידק הזה. אז תמיד יצא להם חיובי במשטח אך הוא לא פעיל ולכן אין סכנה.
2. רוב הנשים לא עושות נכון את הבדיקה. אחות ליווי הריון הסבירה לי שלרוב האנשים יש את החיידק בפי הטבעת. אך בנרתיק לא לכולן. אבל לפעמים יש הנחיה לעשות גם וגם ואז לא יודעים אם באמת יש לך את החיידק בנרתיק כי רק שם זה בעייתי.
3. גם אם כל התנאים התקיימו. לטענת הרופאים הנזקים של החיידק קטנים מאוד והסיכוי שילד יידבק הם אוד קטנים ואחוז התינוקות שהגיעו למשהו מסכן חיים הוא אפסי...
בקיצור הרופאה שלי טוענת שבכלל לא צריך לעשות את הבדיקה והיא ממש מיותרת.
ממליצה לעשות גוגל לברר על הנושא.
בכל מקרה יש המון נשים שלא מספיקות לאנטיביוטיקה פשוט בודקים את הילד מיד אחרי הלידה ואם יש איזשהו חשש יתנו לו אנטיביוטיקה ישירות.
לידה קלה מופלאה בידיים מלאות ובריאות!
לגבי הג'י בי אס. הרבה רופאים בארץ ובכללם הרופאה שלי טוענים שכמעט אין משמעות לנתון הזה. הרבה מהרופאים היום בכלל לא שולחים לעשות משטח לפני הלידה! כמה סיבות: 1. יש נשים שהם נשאיות של החיידק הזה. אז תמיד יצא להם חיובי במשטח אך הוא לא פעיל ולכן אין סכנה.
2. רוב הנשים לא עושות נכון את הבדיקה. אחות ליווי הריון הסבירה לי שלרוב האנשים יש את החיידק בפי הטבעת. אך בנרתיק לא לכולן. אבל לפעמים יש הנחיה לעשות גם וגם ואז לא יודעים אם באמת יש לך את החיידק בנרתיק כי רק שם זה בעייתי.
3. גם אם כל התנאים התקיימו. לטענת הרופאים הנזקים של החיידק קטנים מאוד והסיכוי שילד יידבק הם אוד קטנים ואחוז התינוקות שהגיעו למשהו מסכן חיים הוא אפסי...
בקיצור הרופאה שלי טוענת שבכלל לא צריך לעשות את הבדיקה והיא ממש מיותרת.
ממליצה לעשות גוגל לברר על הנושא.
בכל מקרה יש המון נשים שלא מספיקות לאנטיביוטיקה פשוט בודקים את הילד מיד אחרי הלידה ואם יש איזשהו חשש יתנו לו אנטיביוטיקה ישירות.
לידה קלה מופלאה בידיים מלאות ובריאות!
לדעתי לא כדאי לחפש בגוגל.מוריה
זה סתם עלול להלחיץ.
כל מילהיראת גאולה
אם לא מספיקים לקבל אנטיביוטיקה - לא קרה שום דבר, פשוט יעקבו אחרי התינוק, ואם חלילה יעלה חום - יתנו לו אנטיביוטיקה.
תודה אמא שלה.
אבל אני לא רוצה מעקב בתינוקיה... ממש מכוונת לאפס הפרדה ומניחה שבמצב כזה שלא אספיק אנטיביוטיקה זה יכול להיות בעייתי
עוקבים אחרי כל התינוקות! אמורים לעקוב גם באפס הפרדהיראת גאולה
אם חלילה יש בעיה - מניחה שזה תלוי מדיניות בכל מקום.
הבת שלי הייתה במעקב סוכר, בביות מלא. הכל נעשה לידי.
הבת שלי הייתה במעקב סוכר, בביות מלא. הכל נעשה לידי.
עונהBL
אצלי המעקב היה ב ביות מלא- התינוקת הייתה לידי כל הזמן י פשוט כמה פעמים האחות נכנסה לבדוק לה חום.
מכירה לפחות שני מקרים שלטרכיאדה
GBS חיובי שלא הספיקו לתת אנטיביוטיקה, יומיים אחרי הלידה התינוק חלה בדלקת קרום המוח קשה ועד היום הוא פגוע מאד מאד! המטרה שלי היא לא להלחיץ כמובן, וככל הנראה ברוב המקרים אכן הילד בסדר, אבל לא הייתי מסתמכת על זה בכלל, כי אם הילד כן נפגע אז הפגיעה עלולה להיות מאד מאד קשה. אגב, גם אני הייתי במשך כל חודש תשיעי עם פתיחה של 3.5 ובציר הכי קל שהיה לי הלכתי להיבדק כדי להספיק את האנטיביוטיקה
לא יודעת לענות, מאחלת לך לידה קלה קלה, שהכל יהיה תקיןהשם בשימוש כבר
בזמן, ובבריאות שלימה! ידיים מלאות! 🙂
אני הייתי באותו מצב לפני שנה וחצישבעבום
כל הלידות שלי חטופות, לידה שביעית,gbs חיובי. גם האחות וגם הרופא הרגיעו אותי שמספיק רבע שעה למנה אחת אנטיביוטיקה, ידעתי שאפילו רבע שעה אין לי, הרי לא ישימו לי אנטיביוטיקה ברגע שאכנס בדלת קודם מעבירים לחדר לידה...
הלידה הזו הייתה מהירה מהרגיל, פחות מ20 מלקיחת הפתק בחניה, כל מה שצעקתי למילדת שהגעתי זה עזבי gbs קודם כל נלד.
לאחר הלידה אמרו לי שעשו לו מדד סיכון שכולל משקל התינוק, כמה זמן היה בתעלת לידה, וכמה זמן הייתה הלידה לאחר ירידת מים. החליטו שהוא לא בסיכון ואפילו לא עקבו אחריו...
בקיצור, לא להלחץ , לא להגיע על כל פיפס לבית חולים ,
הכי גרוע יהיה מעקב חום אחרי התינוק
הלידה הזו הייתה מהירה מהרגיל, פחות מ20 מלקיחת הפתק בחניה, כל מה שצעקתי למילדת שהגעתי זה עזבי gbs קודם כל נלד.
לאחר הלידה אמרו לי שעשו לו מדד סיכון שכולל משקל התינוק, כמה זמן היה בתעלת לידה, וכמה זמן הייתה הלידה לאחר ירידת מים. החליטו שהוא לא בסיכון ואפילו לא עקבו אחריו...
בקיצור, לא להלחץ , לא להגיע על כל פיפס לבית חולים ,
הכי גרוע יהיה מעקב חום אחרי התינוק
רק עונה לגבי הג'יביאסאביול
אצלי לא הספיקו לשים לי את האנטיביוטיקה לפני הלידה. ולא קרה כלום. פשוט בדקו את התינוקת יותר. לגבי הכאבים אני לא יודעת לייעץ... ענו לך פה טובות ממני. אני חושבת שהייתי הולכת להיבדק. בהצלחה
אני במצב כזהרסיס אמונה
הייתי הולכת אם מה שדורש יחס בא במרווח קבוע..
יש נשים שלא חוות צירים וישר צירי לחץ
יש נשים שלא חוות צירים וישר צירי לחץ
לי יש תמיד ג'י בי אס ולידות מהירותליבי ער
האמת לא ממש מתייחסת לזה כבר כי במילא לא מגיעה 4 שעות לפני לא משנה מה
3 פעמים קבלתי בין שעה -לחצי שעה לפני הלידה
ובפעם האחרונה כמעט ילדתי באוטו בלידת בזק מהירה אז רק אחרי הלידה פתאם נזכרתי -וואי יש לי ג'י בי אס בכלל..
בדקו חום הביאו רופא לראות נשימה וזה הכל
3 פעמים קבלתי בין שעה -לחצי שעה לפני הלידה
ובפעם האחרונה כמעט ילדתי באוטו בלידת בזק מהירה אז רק אחרי הלידה פתאם נזכרתי -וואי יש לי ג'י בי אס בכלל..
בדקו חום הביאו רופא לראות נשימה וזה הכל
תודה על ההרגעה!!!אמא שלה.אחרונה
למומחי נובה-רינגפרטים נוספים
שלום וברכה.
חיברתי 2 טבעות נובה-רינג, וזה הצליח למנוע את המחזור עד סוף השבוע השני של הטבעת השנייה. למרות זאת, השארתי את הטבעת עוד מספר ימים אחרי תחילת המחזור. מתי להכניס את הטבעת הבאה, בתום שבוע מהוצאת הטבעת הקודמת (השנייה), או בתום שבוע מתחילת המחזור הפעיל?
תודה לעונות...
לפי הנחיות אתר מוסמך - לא יאוחר מ 7 ימי הפסקה.קרן-הפוך
עבר עריכה על ידי קרן-הפוך בתאריך כ"ז בסיון תש"פ 12:06
ללא קשר ליום הגעת הווסת, עוצמתה ומשכה, יש להחדיר טבעת חדשה לנרתיק לאחר לא יותר מ- 7 ימי הפסקה. Baby4U :: הטבעת הנרתיקית (נוברינג): תשובות לשאלות נפוצות
ולהקדים?פרטים נוספים
תודה על התשובה.
אבל השאלה לא הייתה אם אפשר לאחר, אלא להפך, אם אפשר להקדים ולהכניס את הטבעת החדשה 7 ימים אחרי תחילת המחזור (למרות שמזמן הוצאת הטבעת עדיין לא עברו 7 ימים).
(את הקובץ, אם אפשר לשלוח לא כקישור. אפשר גם בפרטי).
תודה ושבת שלום
כן, בטח שאפשר להקדים.קרן-הפוך
תודה רבה!!!פרטים נוספים
לדעתי לא כדאי לך להקדים...שמחהאחרונה
הגוף צריך את ההפסקה הזאת.
אם התחיל דימום מוקדם מדי- זה אומר שצריך להשתחרר
תני לו שבוע הפסקה
ורק אז תכניסו טבעת חדשה
אם התחיל דימום מוקדם מדי- זה אומר שצריך להשתחרר
תני לו שבוע הפסקה
ורק אז תכניסו טבעת חדשה
עשיתן לי חשקshaer
לספר על הלידות ..אעשה זאת בקרוב בעז"הנ
שבת שלום מדהימות
שבת שלום מדהימות
אז התחילו דימומים.....עובדת אצות
היינו באילת, חזרנו היום, ראיתי קצת בניגוב כבר אתמול והבנתי שכנראה זהו...
קצת כבר השלמתי עם המצב (למרות שממש הייתה לי תקווה כי בבדיקה האחרונה כבר ראו עובר) אבל ברור שזה מאוד מאוד עצוב לי
אבל אני עכשיו בעיקר מפחדת. מה אני אמורה להרגיש? מה לעשות? כמה דימום יהיה לי? אני צריכה להבדק? איך אני אמורה להתנהג? מחר כבר שבת מה אני אמורה לעשות אם יקרה משהו? איך אדע אם מה שקורה זה חריג??
בקיצור...
אנא עזרו לי...
מזכירה, לפי הווסת אני אמורה להיות שבוע 9. בדיקות לפני שבועיים הראו שק ללא עובר ובטא שעלתה אך לא הוכפלה. יום שישי לפני שבוע כבר ראו הד עוברי קטן, אבל לא דופק.
הרופא אמר שזה או הריון שלא התפתח, או הריון צעיר מאוד וכל עוד אין דימומים הכל בסדר... אז מהיום גם כבר יש דימומים...
לקבוע תור לרופא למחר...?
קצת כבר השלמתי עם המצב (למרות שממש הייתה לי תקווה כי בבדיקה האחרונה כבר ראו עובר) אבל ברור שזה מאוד מאוד עצוב לי
אבל אני עכשיו בעיקר מפחדת. מה אני אמורה להרגיש? מה לעשות? כמה דימום יהיה לי? אני צריכה להבדק? איך אני אמורה להתנהג? מחר כבר שבת מה אני אמורה לעשות אם יקרה משהו? איך אדע אם מה שקורה זה חריג??
בקיצור...
אנא עזרו לי...
מזכירה, לפי הווסת אני אמורה להיות שבוע 9. בדיקות לפני שבועיים הראו שק ללא עובר ובטא שעלתה אך לא הוכפלה. יום שישי לפני שבוע כבר ראו הד עוברי קטן, אבל לא דופק.
הרופא אמר שזה או הריון שלא התפתח, או הריון צעיר מאוד וכל עוד אין דימומים הכל בסדר... אז מהיום גם כבר יש דימומים...
לקבוע תור לרופא למחר...?
על כל דימום בהריון צריך להיבדקמקווה מאוד
הייתי ממליצה לך ללכת היום או מחר
נשמה תלכי להיבדק... הדימומים בהריונות שלי הסתיימו אומנםהשם בשימוש כבר
בהפלות אבל קראתי כאן על דימומים בהריונות שהסתיימו אחרת לגמרי-עם תינוקות בריאים ושלמים בידיים...
אל תמהרי לחשוב שלילי..
תבדקי, ובינתיים תפילות...מחשבות חיוביות ונשימות עמוקות.
בשורות טובות שיהיו!
אל תמהרי לחשוב שלילי..
תבדקי, ובינתיים תפילות...מחשבות חיוביות ונשימות עמוקות.
בשורות טובות שיהיו!
קשה לי להאמין שזה המצבעובדת אצות
וכבר אין לי כוח לפתח תקוות זה פשוט התיש אותי השבוע הזה היה כמו מטוטלת...
מחר בבוקר אני אלך לרופא...
מחר בבוקר אני אלך לרופא...
מאחלת לך בשורות טובות!!!השם בשימוש כבר
מה איתך יקרה?מקווה מאודאחרונה
לא משנה מה אני עושהזכיתי_לאהוב
תמיד בשעות הערב יתחילו לי (סליחה אם הניסוח לא נעים..) גזים של גרעפסים שלא יוצאים ומפריעים לי מאוד..
יש למישהי טיפים איך למנוע או להתמודד עם זה כשזה קורה?
התחיל לי רק בשבוע האחרון (שבוע 7)
יש למישהי טיפים איך למנוע או להתמודד עם זה כשזה קורה?
התחיל לי רק בשבוע האחרון (שבוע 7)
תזונה כלשהי לשפר? או את שעת האוכל האחרונה..?וואוו
ניסיתי את שניהם היום, נמנעתי ממוצרי חלבזכיתי_לאהוב
באמת הפחית אבל לא לגמרי☹️
אבל עכשיו בכלל גיליתי דימום והבחילות זה כלום לעומת הלחץ הזה
אבל עכשיו בכלל גיליתי דימום והבחילות זה כלום לעומת הלחץ הזה
אולי יש לך עצירות קשה?ניצנוצי תקווה
לא לאזכיתי_לאהוב
אולי תה קמומיל?בת 30
זה תה שמרגיע ענייני בטן, והוא בטוח לשימוש בהריון
קורה לי כל פעם בשליש הראשוןהריון ולידה2
ממש לא נעים. תוצאה של מערכת עיכול שמאטה את הפעילות שלה אז נוצרים גזים שמשתחררים.
עזר לי להתקלח הרבה, בשביל הרגשה ריחנית וטובה.
תרגישי טוב!
עזר לי להתקלח הרבה, בשביל הרגשה ריחנית וטובה.
תרגישי טוב!
תודה! 💕זכיתי_לאהוב
לשתות הרבה תה קמומיל, ולקחת פרוביוטיקה של אלטמן עם אנזימיחיוךאחרונה
עיכול
מצטרפת גם לשרשורי סיפור הלידהאני זה א
בחרתי לידה אחת מתוך ה4.
לידה מספר 3.
אז ככה קצת הקדמה ב2 ההריונות הקודמים הייתי בשמירה בגלל המטומה וצירים מוקדמים.
אז גם בהריון הזה הייתי במעקבים ואפילו אושפזתי כמה פעמים להשגחה אבל סכה הכל היה תקין ..
בשבוע 32 התחילו צירים הגעתי למיון וגילו קיצור צוואר
נשלחתי לשמירה בבית לשבועיים ואז להגיע למעקב.
לא קיבלתי הבשלת ריאות כי בשבוע כזה לא נותנים
נחתי בבית וממש שמרתי אפילו שעם 2 קטנים לא היה פשוט בכלל.
אחרי שבועיים הגעתי למעקב הרוםאה בדקההאת מצב הצוואר אמרה שהתארך והכל בסדר ואפשר לחזור לפעילות רגילה.
ביקשה רק שאשלים למחרת מוניטור וזהו מבחינתה עד הלידה יש לי זמן.
בלילה בעלי נורא שמח מבשורת ההיתרים שקיבלנו כי כבר כמה חודשים לפני כן אסרו עלינו קיום יחסים וזה היה מנש מורכב ומאתגר.
החלטנו שאם הרופאה מתירה זה מספיק בטוח וגם למחרת יש מוניטור ככה שבאמת לא דאגתי.
בלילה התעוררתי לאחד הילדים הרגשתי כאב גב מתמשך אבל נרדמתי חזרה.
בבוקר הרגשתי עדין את הגב אבל לא היה נראה משהו רציני.
שכבתי לי קצת במיטה התלבטתי עם בעלי איך לנסוע למוניטור כי לא רציתי ללכת לבד והיה לו משהו חשוב בעבודה אז סיכמנו שאבקש מחברה שתבוא איתי.
אבל מהרגע שקמתי מהמיטה התחילו צירים קצרים אבל צפופים לא הצלחתי לעמוד בכלל
ופה מתחילים עם שינוי התוכניות.
הודעתי לבעלי שהוא בא איתי ומצידי אחכ יסע לעבודה אבל שיודחע שמאחר.
מפזרים את הילדים ויוצאים כדי להגיע ראשונים
מתקבלים במוקד מופנים לאולטראסאונד בנתיים הכאבים קצת מתגברים אבל אני שורדת
בעלי בכלל עבוק בלברר מה יש לנו בבטן כי אני החלטתי שזו הפתעה וביקשתי לא לדעת.
האולטראסאונד בסדר ממשיכים למוניטור.
מתקבלים באמת מהר ואני כבר מרגישה ממש צירים כואבים
משום מה האחות טוענת שאומנם יש צירים אבל המוניטור תקין.
מחכים לרוםאה ואני כבר ממש עם כאבים ופה יש עיכוב כל רגע מכניסים אנשים לפנינו עד שאיבדתי את זה כבר ואמרתי לבעלי שיגיד לאחות שדי אני חייבת להיכנס לרופאה.
בנתיים בעלי אומר לי אולי תיקחי אופטלגין ויעבור לך אני מתחילה להאמין לו כי למרות הכאבים אני עדין בפוקוס ומחייכת.
אחרי חצי שעה נכנסים בשעה טובה לרופאה
איך שנכנסנו השאלה הראשונה שלה היתה איך הלידות שלי אמרתי לה שמהירות
טוב בודקת אותי ואני עוד אופטימית תוך כדי היה לי ציר אז הרוםאה שאלה אם אני מרגישה ציר אמרתי לה שכן
ואז היא יורה לאוויר טוב פתיחה 5 עכשיו אמבולנס לבית חולים
אני בשוק ומתחילה לבכות בין לבין בכלי מתקשר לחברה שלי שתבוא(היא הדולה שלי)
אני נוסעת באמבולנס בעלי מגחע עם הרכב וחברה שלי באה במונית..
בבית חולים ביקשו ממני לא לקדם את הלידה כדי שאספיק לקבל אנטביוטיקה.ניסיתי אבל אחרי שעה נשברתי אמרתי להם אני לא מסוגלת די אני רוצה כבר ללדת המילדת היתה מקסימה ואמרה לי תקשיבי לי אסור לקדם לך את הלידה אבל אני זורמת איתך..
היא אמרההלי שיכנסו כמה רופאים כי זה לידה מוקדמת ואני עוד צחקתי אמרתי לה תביאי את מי שאת רוצה העיקר שאהיה אחרי..
הרוםאה בדקה אותי ואמרההשאסור לפקוע את המים כי הוא קטן ופחדו שיסתבך בתעלה.
ביקשתי להסתובב על 6 וככה היה לי יותר קל לעבור את הצירים.
חברההשלי עשתה לי עיסויים בגב
אחרי כמה דקות הרגשתי צורך ללחוץ ופשוט ילדתי.
מיד לקחו את התינוק אבל ביקשתי שיתנו לי לנשק רק ובאמת הרופא החמוד נתן לי אותו לשניה
הרופאה היתה בהלם(אחכ פגשה אותי ואמרה לי שהיא אהבה איך ידעתי מה אני צריכה בדיוק)
הקטנציק עבר לפגיה ואני ממש חיכיתי לראות אותו היה לי כל כך מוזר להיות לבד.
רק אחרי יומיים נתנו לי להרים אותו הוא היה מחובר לחמצן מיוחד שאסור להרים איתו.
לא היה לי בכלל זמן להתאושד מהלידה הייתי עסוקה בלשאוב ולהיות כל מתי שאפשר ליד הקטן וגם אחרי השחרור שלי הוא עוד נשאר ונקרעתי בין הילדים בבית והבית חולים..
ההנקה לא היתה פשוטה עברנו גם התרת לשון ובנתיים שאבתי כל הזמן..אחרי חודשיים וחצי רק התחיל לינוק ממש והיהההיונק הכי מצטיין עד שנה ושמונה לא רצה להפסיק.. אני חושבת שמה שהציח אותי בכל התהליך שפשוט לא קלטתי עד כמה זה מסוכן ללדת בשבוע 34 ושמחה שזה היה בבית חולים כי אם לא היה המוניטור הייתי נשארת בבית.
הקטני נולד 2400 שזה פג גדול ממש ובאמת חוץ מקשיי נשימה שהסתדרו די מהר נולד בריא תודה לאל.
היינו בפגייה 10 ימים וזו בהחלט היתה טראומה .
הריון הבא הייתי ממש בחרדות ובצורה אירונית ביותר עברתי את התאריך. וגם בלידה הזו היה נס אבל זה כבר לסיפור אחר..
תודה על הבמה.
לידה מספר 3.
אז ככה קצת הקדמה ב2 ההריונות הקודמים הייתי בשמירה בגלל המטומה וצירים מוקדמים.
אז גם בהריון הזה הייתי במעקבים ואפילו אושפזתי כמה פעמים להשגחה אבל סכה הכל היה תקין ..
בשבוע 32 התחילו צירים הגעתי למיון וגילו קיצור צוואר
נשלחתי לשמירה בבית לשבועיים ואז להגיע למעקב.
לא קיבלתי הבשלת ריאות כי בשבוע כזה לא נותנים
נחתי בבית וממש שמרתי אפילו שעם 2 קטנים לא היה פשוט בכלל.
אחרי שבועיים הגעתי למעקב הרוםאה בדקההאת מצב הצוואר אמרה שהתארך והכל בסדר ואפשר לחזור לפעילות רגילה.
ביקשה רק שאשלים למחרת מוניטור וזהו מבחינתה עד הלידה יש לי זמן.
בלילה בעלי נורא שמח מבשורת ההיתרים שקיבלנו כי כבר כמה חודשים לפני כן אסרו עלינו קיום יחסים וזה היה מנש מורכב ומאתגר.
החלטנו שאם הרופאה מתירה זה מספיק בטוח וגם למחרת יש מוניטור ככה שבאמת לא דאגתי.
בלילה התעוררתי לאחד הילדים הרגשתי כאב גב מתמשך אבל נרדמתי חזרה.
בבוקר הרגשתי עדין את הגב אבל לא היה נראה משהו רציני.
שכבתי לי קצת במיטה התלבטתי עם בעלי איך לנסוע למוניטור כי לא רציתי ללכת לבד והיה לו משהו חשוב בעבודה אז סיכמנו שאבקש מחברה שתבוא איתי.
אבל מהרגע שקמתי מהמיטה התחילו צירים קצרים אבל צפופים לא הצלחתי לעמוד בכלל
ופה מתחילים עם שינוי התוכניות.
הודעתי לבעלי שהוא בא איתי ומצידי אחכ יסע לעבודה אבל שיודחע שמאחר.
מפזרים את הילדים ויוצאים כדי להגיע ראשונים
מתקבלים במוקד מופנים לאולטראסאונד בנתיים הכאבים קצת מתגברים אבל אני שורדת
בעלי בכלל עבוק בלברר מה יש לנו בבטן כי אני החלטתי שזו הפתעה וביקשתי לא לדעת.
האולטראסאונד בסדר ממשיכים למוניטור.
מתקבלים באמת מהר ואני כבר מרגישה ממש צירים כואבים
משום מה האחות טוענת שאומנם יש צירים אבל המוניטור תקין.
מחכים לרוםאה ואני כבר ממש עם כאבים ופה יש עיכוב כל רגע מכניסים אנשים לפנינו עד שאיבדתי את זה כבר ואמרתי לבעלי שיגיד לאחות שדי אני חייבת להיכנס לרופאה.
בנתיים בעלי אומר לי אולי תיקחי אופטלגין ויעבור לך אני מתחילה להאמין לו כי למרות הכאבים אני עדין בפוקוס ומחייכת.
אחרי חצי שעה נכנסים בשעה טובה לרופאה
איך שנכנסנו השאלה הראשונה שלה היתה איך הלידות שלי אמרתי לה שמהירות
טוב בודקת אותי ואני עוד אופטימית תוך כדי היה לי ציר אז הרוםאה שאלה אם אני מרגישה ציר אמרתי לה שכן
ואז היא יורה לאוויר טוב פתיחה 5 עכשיו אמבולנס לבית חולים
אני בשוק ומתחילה לבכות בין לבין בכלי מתקשר לחברה שלי שתבוא(היא הדולה שלי)
אני נוסעת באמבולנס בעלי מגחע עם הרכב וחברה שלי באה במונית..
בבית חולים ביקשו ממני לא לקדם את הלידה כדי שאספיק לקבל אנטביוטיקה.ניסיתי אבל אחרי שעה נשברתי אמרתי להם אני לא מסוגלת די אני רוצה כבר ללדת המילדת היתה מקסימה ואמרה לי תקשיבי לי אסור לקדם לך את הלידה אבל אני זורמת איתך..
היא אמרההלי שיכנסו כמה רופאים כי זה לידה מוקדמת ואני עוד צחקתי אמרתי לה תביאי את מי שאת רוצה העיקר שאהיה אחרי..
הרוםאה בדקה אותי ואמרההשאסור לפקוע את המים כי הוא קטן ופחדו שיסתבך בתעלה.
ביקשתי להסתובב על 6 וככה היה לי יותר קל לעבור את הצירים.
חברההשלי עשתה לי עיסויים בגב
אחרי כמה דקות הרגשתי צורך ללחוץ ופשוט ילדתי.
מיד לקחו את התינוק אבל ביקשתי שיתנו לי לנשק רק ובאמת הרופא החמוד נתן לי אותו לשניה
הרופאה היתה בהלם(אחכ פגשה אותי ואמרה לי שהיא אהבה איך ידעתי מה אני צריכה בדיוק)
הקטנציק עבר לפגיה ואני ממש חיכיתי לראות אותו היה לי כל כך מוזר להיות לבד.
רק אחרי יומיים נתנו לי להרים אותו הוא היה מחובר לחמצן מיוחד שאסור להרים איתו.
לא היה לי בכלל זמן להתאושד מהלידה הייתי עסוקה בלשאוב ולהיות כל מתי שאפשר ליד הקטן וגם אחרי השחרור שלי הוא עוד נשאר ונקרעתי בין הילדים בבית והבית חולים..
ההנקה לא היתה פשוטה עברנו גם התרת לשון ובנתיים שאבתי כל הזמן..אחרי חודשיים וחצי רק התחיל לינוק ממש והיהההיונק הכי מצטיין עד שנה ושמונה לא רצה להפסיק.. אני חושבת שמה שהציח אותי בכל התהליך שפשוט לא קלטתי עד כמה זה מסוכן ללדת בשבוע 34 ושמחה שזה היה בבית חולים כי אם לא היה המוניטור הייתי נשארת בבית.
הקטני נולד 2400 שזה פג גדול ממש ובאמת חוץ מקשיי נשימה שהסתדרו די מהר נולד בריא תודה לאל.
היינו בפגייה 10 ימים וזו בהחלט היתה טראומה .
הריון הבא הייתי ממש בחרדות ובצורה אירונית ביותר עברתי את התאריך. וגם בלידה הזו היה נס אבל זה כבר לסיפור אחר..
תודה על הבמה.
וואו. איזה מדהים!!!אין לי הסבר
סיפור מיוחד ממש!
כמה ניסייםםם
איזה סיפור יפה ומרגש! המון נחת בע"ה, ובריאות תמידית!השם בשימוש כבר
וואורסיס אמונה
וואוshaer
גם הקטני שלי עם סיפור דומה
העיקר שאתם אחרי בבריאות
העיקר שאתם אחרי בבריאות
וואו. ניסים! ב''ה! ומה שלומך?אורוש3
הרבה הרבה יותר טוב תודה ל-ה'אני זה א
ב''ה!!!!!!!אורוש3אחרונה
אז הנה אחד מסיפורי הלידה שליmiki052
לידה (3) - הטובה ביותר שהיתה!!!! ובהזדמנות אספר על הלידה ה-2 מורכבת יותר. ה-1 היתה גם מדהימה. ב"ה.
הכל התחיל ביום שישי.
טילפנתי לאחותי שתבוא לשהות איתנו שבת כי אי אפשר לדעת לאן יתפתחו הדברים- אני בשבוע 38.
יוצאים לקניות, דודה של בעלי פוגשת אותנו בסופר ומזמינה אותנו לארוחת שבת. כייף 
הולכים ברגל . הדרך רצופה בעליות מתישות.
ואני מרגישה מוזר. מתחננת כל כמה דק' שיאטו את קצב ההליכה.
אחרי הסעודה חוזרים הביתה.
מתעוררת ב-7 בבוקר מכאב חד מחכה והנה שוב כאב חד.
מעירה את בעלי והוא אומר "תשתי מים שירגעו הצירים" 
הוא הולך לבית כנסת קרוב והתחלתי לתזמן, כל 5 דק' במשך חצי שעה יש ציר.
כולם ישנים.
מעירה את אחותי ומעדכנת שכנראה הגיע הזמן.
פתחה עלי זוג עיניים "מה , מה " מסכנה הבהלתי אותה כהוגן.
לא הספקתי לענות ותוקף אותי ציר,
בעלי חוזר ב-10 ושואל נו? ואני עונה: יוצאים.
יורדים לקניון בעלי מביא טלפון מזמין גוי של שבת.
עולים לרכב ו.................אין צירים כל הדרך לבית החולים.
לא נעים........... אני אומרת לבעלי והוא מביט עלי ועל הנהג, ושוב עלי. "את בטוחה"? הוא שואל, ואני חושבת "רק שלא חיללנו שבת לחינם"
והוא מהמם שכמותו מסביר לי שלא משנה אם הפסיקו הצירים זה מצב חירום.
נכנסים לבית חולים החלטנו להתאמץ מעט לעלות ולרדת שיחזרו הצירים.
ואין...נעלמו להם.
הולכים לפחות לאכול ארוחת שבת.
פתאום זה חזר. באמצע הביס. ציר עוצמתי. בעלי מבסוט. ו....גם אני. תוך כדי התקפלות מנסה לחייך.
יורדים לחדר לידה, בודקים פתיחה 3 ואומרת לי כנראה תלכי הביתה, כי בנוסף הצירים לא היו (לדעתה) חזקים/אפקטיבים. שולחת אותנו לסיבוב של 3 שעות ואחכ להבדק שוב. ואז יחליטו.
אני אומרת לבעלי "אין מצב שאנחנו מחללים שבת על כלום אני יולדת בשבת."
יצאנו לסיבוב. ופתאום זה בא אחד אחרי השני.
כואביםםם.
ואני נעצרת כל 5 דק' מתקפלת. אחרי 30 דק' כן? 30 דק! לא 3 שעות, אני אומרת לבעלי אין מצב.
אני עוד שניה יולדת פה. הרגע יורדים חזרה.
יורדים במדרגות חירום ופתאום מרגישה לחץ מטורף למטה.
אני מחזיקה עם היד שם (מדמיינת שעוזר ,אולי אתפוס בזמן) וצועקת לו אמהלה יש לי לחץ מטורף ,משהו יורד ממני.
והוא "תרוצי תרוצי" ופתאום נתקפת בציר מטורףףף. ואני אומרת לו "אני עוד שניה יולדת"
והוא נלחץץץץ ואומר עוד פעם "תרוצי , תרוצי". אחרי שנרגע הציר. טסתיייייייי.
בהמתנה יש מלא זוגות ואני פשוט נכנסת אחוזת טירוף. ואומרת לה "אני יולדת"
והיא באדישות בואי נבדוק אותך. באה לעלות על המיטה, פתאום ציר מטורף. אני תופסת את היד של בעלי, כמעט תלשתי אותה מהמקום מרוב כאב וכשזה נרגע אני חושבת ואומרת אולי אסור לנו לגעת בכלל.
עולה על המיטה.
שוב ציר, שיואוווווווו. היא ממשיכה באדישות ופתאום צורחת תפנו לי חדר לידה על מרגישה את הראש או משהו כזה. כבר לא זוכרת.
מטיסים אותי לחדר לידה.
לא נעים בחוץ כולם מסתכלים על הצעירונת שלפני רגע עקפה את כולם. מובלת אחר כבוד לחדר לידה.
עצמתי את העיניים מבושה.
בקושי מגיעים לחדר לידה ואני צועקת יש לי לחץ חזק. אכשהו מעבירים אותי מהר למיטה של חדר לידה .לא מספיקה להחליף לחלוק.
ואני אומרת להם אני לוחצת זהו.
הם (היו 3 אחת מיילדת, אחת סטאג'רית, וזו שהביאה אותי) עסוקות בלארגן דברים ללידה ואני מתחילה ללחוץ לבד.
הם קלטו זריז שאני יולדת. ומיד באו , תלחצי. לחצתי פעם אחת והנה היא.
יצאה. היפייפיה שלי.
ואני אומרת להם תסתכלו בעיניים שלה היא בסדר? היא נורמלית? והם "היא מתוקה ומהממת"
ואני עוד פעם שואלת בטוח?
(באו"ס ראו נקודה אקוגנית בלב, סחבתי את הפחד כל ההריון)
אמרו לי גברת יש לך תינוקת מהממת. תנשמי עמוק. נרגעתי.
וזהו.
השלייה יצאה שלימה אבל נותרו מעט קרומים. מוציאים אותם.
ואני יושבת. מניקה את הנסיכה שלי.
רגועה.
איזה הרגשה נפלאה להיות אחרי הלידה.
מרעש מטורף נהיה שקט וחמים כל כך.
תודה לבורא עולם.
מהמם!!שושנית78
אני עדיין לא מבינה לגמרי את ההגדרה "תלחצי"( קיסרית להזכיר)השם בשימוש כבר
אבל מבינה שכשיולדים בלחיצה אחת זה הכי מדהים שיכול להיות?!
וואו. איזה סיפור.
התקפלתי איתך בצירים...( אותם אני כן קצת מכירה.. )
המון נחת ממנה ומכולם!
והריון תקין ובריא בקרוב🙂❤️
וואו. איזה סיפור.
התקפלתי איתך בצירים...( אותם אני כן קצת מכירה.. )
המון נחת ממנה ומכולם!
והריון תקין ובריא בקרוב🙂❤️
אמלה איך הכל רץ כמו סרט...אהבתחינם
יואו איזה לידה חלומית
ב"ה
ב"ה
וואו, איזה לידה!!! את גיבורה!ליד ה'
אמאלההה! שיגעוןאמא3
איזה טירוף זה שלא מבינים שאת תכף יולדת...!!
ב'ה שעברתן את זה שתיכן בטוב
ותודה על השיתוף🙂
ב'ה שעברתן את זה שתיכן בטוב
ותודה על השיתוף🙂
הצחיק אותי בעלך עם ה "תרוצי"!!!אקונהמטטה
כן...שניה....
חוץ מזה קראתי בשקיקה...
נשמע נפלא וחסד ה לגמרי!!!!
איזה כיף!!
חוץ מזה קראתי בשקיקה...
נשמע נפלא וחסד ה לגמרי!!!!
איזה כיף!!
לגמריי, עד כמה שהם לא מבינים, שיהיו בריאים miki052
איזה סיפור מהמם. אחלה לידה.אורוש3אחרונה
מזל שלא ילדת במדרגות אמאל'ה
מה ההמוגלובין הכי גבוה שהיה לכן בהריון?קורונה משמחה
והאם ואיך הרגשתן שזה משפיע עליכן?
הכי נמוך 9 נקודה משהו, והרופאה הוסיפה לי מינון משמעותיהשם בשימוש כבר
עבר עריכה על ידי השם בשימוש כבר בתאריך כ"ו בסיון תש"פ 15:03
של ברזל. והכי גבוה עלה לקרוב ל11. באופן כללי ההמוגלובין שלי לא גבוה בכלל. בהריון הייתי עייפה מאוד. ווואווווו נמוך !!!!! זה הכי גבוה??קורונה משמחה
לא, תקנתי... ראיתי שלא קראתי נכון, קראתי מה הכי נמוך..השם בשימוש כבר
בדרך כלל בסוף ההריון עולה ההמוגלובין או יורד?קורונה משמחה
תוהה לעצמי...
טוב גם קרוב ל11 זה נמוך ממש....
טוב גם קרוב ל11 זה נמוך ממש....
יורדמרגרינה
נראה לי שבהריון זה תקיןיעל מהדרום
13+ בסוף ההריוןיעל מהדרום
לק"י
אבל עייפות של הריון היתה לי (נראה לי שבהתחלה בעיקר).
אבל עייפות של הריון היתה לי (נראה לי שבהתחלה בעיקר).
13 בערך . ועדיין הייתי עייפה מאודואילו פינו
אחרי הלידה גם היה לי 13...
מעודד (במצבי)קורונה משמחה
11.5 הכי גבוהאנונימיות
הייתי עייפה וחלשה
אחרי הלידה דווקא ממש עלה ל12.5 והרגשתי טוב
אחרי הלידה דווקא ממש עלה ל12.5 והרגשתי טוב
11.8 והייתי עירנית ממש!אין לי הסבר
היה לי היריון אחד שהיה לי בערך 13מתואמת
(הרגשתי אז כבדה וחלשה, אך זה היה היריון תאומים)
בשאר ההיריונות זה נד בין 12 בערך לבין 8.5. כמובן, כשהיה 8.5 הייתי גמורה מחולשה... וגם כשהיה בסביבות 9 לא היה נחמד 
היה לי 11.10אהבתחינם
ביום הלידה
13.6 ממש בשבוע שילדתיהרפו ודעו..
הרגשתי שהגעתי עם כוחות ללידה ולא הייתי כבדה בכלל
וואו אני בהלם מהתגובות פה על 13 בהריוןמחי
גם לא בהריון אין לי 13 אף פעם!
13.3 בינתייםפה לקצת
מקווה שבהמשך יעלה
משום מה הוא עלה לי מחודש קודם, אבל החודש הזה אני הרבה יותר עייפה
משום מה הוא עלה לי מחודש קודם, אבל החודש הזה אני הרבה יותר עייפה
אין לו הרבה לאן לעלות 
מתואמת
רוב הסיכויים שהעייפות נובעת מן הכבדות... או מחוסרים אחרים.
לא הרבה, אבל גם קצת זה טוב.פה לקצת
ככל שהוא יהיה יותר גבוה לקראת הלידה ככה פחות יהיה חסר לי אחרי, לא?
הכל תקין בבדיקות דם חוץ מדבר אחד שאין לי מושג מהו.
יום אחד הרופא שלי יחזור לעבודה ויגיד לי מה זה ואם זה אמור להטריד
בינתיים נתלה את זה בכובד ובחוסר שינה שמתחיל להצטבר אצלי
הכל תקין בבדיקות דם חוץ מדבר אחד שאין לי מושג מהו.
יום אחד הרופא שלי יחזור לעבודה ויגיד לי מה זה ואם זה אמור להטריד
בינתיים נתלה את זה בכובד ובחוסר שינה שמתחיל להצטבר אצלי
כן, נכון. אבל גם אם ירד לך ל-12 ואפילו ל-11 - זה לא כ"כ נוראמתואמת
אצלי המוגלובין תמיד גבוה יחסיתרבה אמונתך!
הכי גבוה שהיה בהריון הוא 14,בתחילת הריון (בסוף בדרך כלל קצת יורד ל13 בערך). וגם כשהיה 14 הייתי עייפה וסמרטוטית לחלוטין, כנראה בגלל הבחילות.
מעודד לשמוע שמותר לי להיות סמרטוטיתקורונה משמחה
למרות שגבוה.....
או לפחות שאני לא היחידה😅
או לפחות שאני לא היחידה😅
אצלי תמיד גבוה..לא רואה קשר לבחילותמהמרחקים
מגיעה ללידה 13+
אחרי הלידה 12
ואני עייפה ועם בחילות ומרגישה רע רוב ההריון.
הכי נחמד לי זה לקראת הסוף כי לא אכפת לי כמה אני כבדה, העיקר שהבחילות האיומות עברו
אחרי הלידה 12
ואני עייפה ועם בחילות ומרגישה רע רוב ההריון.
הכי נחמד לי זה לקראת הסוף כי לא אכפת לי כמה אני כבדה, העיקר שהבחילות האיומות עברו
המוגלובין גבוהה בהריון? או שהתכוונת להכי נמוך?בתי 123
לידה קודמת הגעתי עם 8.4.....אקונהמטטה
מקווה להגיע עכשיו עם יותר..
אני מגיעה לחדר לידה עם 12-13 ב''הפרח חדש
זה מאוד משפיע
אני ממש מרגישה שיש לי כוח בהריון, לא כל הזמן עייפה
הייתה פעם שאחרי הלידה איבדתי המון דם וירד לי ל8 וממש ראיתי הבדל עצום בהתאוששות
אני תמיד עם 12 ומעלהפשיטאאחרונה
בהריון כן ירד קצת ל10 ומשהו
ללידה הגעתי עם 13
אבל אבל
המחסנים אצלי נוטים להתרוקן מהר.
ללידה הגעתי עם 13
אבל אבל
המחסנים אצלי נוטים להתרוקן מהר.
חסדי ה כי לא תמו...אני זה א
אחרי ערב סיוט של בחילות והקאות
והיעצות עם מוקד אחיות שהציעו לי ללכת לקבל עירוי למשהו נגד בחילות ונוזלים..בעלי אמר שננסה עוד קצת בבית
מצצתי קרח זה קצת עזר והרגיע.
נרדמתי לחצי שעההואז התעורררתי מבחילה נוראית רצתי להקיא ולא יצא לי כלום בעלי אמר שאני סתם מנסה בכוח להקיא הסברתי לו שלא ושזה צריך לצאת כדי שתרגע הבחילה..
הוא ניסה לעזור לי לקום מהרצפה ודקה אחרי הקאתי את חיי
וזהו הרגשתי מרוקנת בלי כוחות אבל גם בלי בחילה.
הצלחתי להרדם חזרה וקמתי מרגישה טיפה יותר טוב.
עדין חלשה אבל לא כמו אתמול
הגרון כואב אבל גם כבר פחות.
מודה שמפחדת לקחת את האנטביוטיקה הבוקר כי כל הסרט קרה אחרי שלקחתי אותה בערב אתמול אבל מתפללת שלא יקרה.
תודה ה'
והיעצות עם מוקד אחיות שהציעו לי ללכת לקבל עירוי למשהו נגד בחילות ונוזלים..בעלי אמר שננסה עוד קצת בבית
מצצתי קרח זה קצת עזר והרגיע.
נרדמתי לחצי שעההואז התעורררתי מבחילה נוראית רצתי להקיא ולא יצא לי כלום בעלי אמר שאני סתם מנסה בכוח להקיא הסברתי לו שלא ושזה צריך לצאת כדי שתרגע הבחילה..
הוא ניסה לעזור לי לקום מהרצפה ודקה אחרי הקאתי את חיי
וזהו הרגשתי מרוקנת בלי כוחות אבל גם בלי בחילה.
הצלחתי להרדם חזרה וקמתי מרגישה טיפה יותר טוב.
עדין חלשה אבל לא כמו אתמול
הגרון כואב אבל גם כבר פחות.
מודה שמפחדת לקחת את האנטביוטיקה הבוקר כי כל הסרט קרה אחרי שלקחתי אותה בערב אתמול אבל מתפללת שלא יקרה.
תודה ה'
ב"ה! תרגישי טוב יקרה!miki052
תודהאני זה א
כנראה דלקת גרון אבל תודה ל ה'הבוקר שיפור משמעותיאני זה אאחרונה
כי לא תמו חסדיו".... תרגישי טוב יקרה!!השם בשימוש כבר
שבוע 5+1 קצת מודאגת...הריון ולידה
לפני יומיים ניסיתי לעשות תרגילים לחיזוק שרירי רצפת אגן, זה גרם לי להכניס את הבטן וזה יצר לי אי נוחות, אבל המשכתי..
במהלך היום חשתי כאבים, לא משהו רציני..כמו כאבי מחזור כאלה..אבל כן עוצרים אותי קצת בעוצמת הכאב..
מאז אני ממש בלחץ..........
פתאום אני מרגישה פחות עייפה/חלשה, וגם התכיפות במתן שתן ירדה קצת...
אבל אין כאבים או משהו...
וגם הבטא הרגישה לי נמוכה (אני האנונימית שכתבה שהיה 2327) אבל הרגיעו אותי בפורום ..
והרופאת משפחה כתבה שזה תקין אעפ"י שלא ברור לי איך - כי היא בכלל לא יודעת איזה שבוע אני. אז על סמך מה היא כתבה שזה תקין??
מה אתן מציעות לעשות? אולי לנסות לבקש בדיקת בטא חוזרת?
אשמח לשמוע כל דבר,גם אם התיאורים נשמעים לכם תקינים...וגם מנסיונכן. כי אין חכם כבעל ניסיון
תודה רבה על הזכות להיות חלק מהפורום המופלא הזה♥️
במהלך היום חשתי כאבים, לא משהו רציני..כמו כאבי מחזור כאלה..אבל כן עוצרים אותי קצת בעוצמת הכאב..
מאז אני ממש בלחץ..........
פתאום אני מרגישה פחות עייפה/חלשה, וגם התכיפות במתן שתן ירדה קצת...
אבל אין כאבים או משהו...
וגם הבטא הרגישה לי נמוכה (אני האנונימית שכתבה שהיה 2327) אבל הרגיעו אותי בפורום ..
והרופאת משפחה כתבה שזה תקין אעפ"י שלא ברור לי איך - כי היא בכלל לא יודעת איזה שבוע אני. אז על סמך מה היא כתבה שזה תקין??
מה אתן מציעות לעשות? אולי לנסות לבקש בדיקת בטא חוזרת?
אשמח לשמוע כל דבר,גם אם התיאורים נשמעים לכם תקינים...וגם מנסיונכן. כי אין חכם כבעל ניסיון
תודה רבה על הזכות להיות חלק מהפורום המופלא הזה♥️
חששות בנוגע להריון זה ממש נורמליבתי 123
הבטא בסדר גמור בשלב כזה עם בטא כזו אין טעם לעשות שוב בדיקה אם יש איזשהו חשד כבר אפשר לעשות בימים הקרובים אולטרסאונד ולראות שיש שק
בנגע לתרגילים שעשית לא נראה לי שזה יכול להזיק בשלב כזה אבל באופן כללי נראה לי שבהריון לא עושים תרגילים כאלו אלא רק אחרי הלידה אבל יד כאן יותר מומחיות ממני בעניין הזה
בנגע לתרגילים שעשית לא נראה לי שזה יכול להזיק בשלב כזה אבל באופן כללי נראה לי שבהריון לא עושים תרגילים כאלו אלא רק אחרי הלידה אבל יד כאן יותר מומחיות ממני בעניין הזה
הי, כיף!אמאשוני
כמוני כמוך.
כאבי בטן תחתונה בתחילת הריון זה נפוץ.
אבל כדאי לעשות תרבית שתן. (בכל מקרה כדאי לעשות בתחילת הריון)
לגבי בדיקות, תראי, אני יכולה להגיד לך עלי- ריבוי בדיקות לא מביא לי את השקט המיוחל.
אני מעדיפה להתמודד עם הדאגות בדרכים אחרות.
הרופאה אמרה תקין, מיואשת אמרה שתקין, למה את חושבת שתוצאת בטא נוספת תרגיע אותך?
אבל תפרסי את כל טווח הבטא האפשרי שאת עשויה לקבל ותהיי אמיתית עם עצמך ותחשבי אם זה ירגיע אותך.
בהצלחה!
כאבי בטן תחתונה בתחילת הריון זה נפוץ.
אבל כדאי לעשות תרבית שתן. (בכל מקרה כדאי לעשות בתחילת הריון)
לגבי בדיקות, תראי, אני יכולה להגיד לך עלי- ריבוי בדיקות לא מביא לי את השקט המיוחל.
אני מעדיפה להתמודד עם הדאגות בדרכים אחרות.
הרופאה אמרה תקין, מיואשת אמרה שתקין, למה את חושבת שתוצאת בטא נוספת תרגיע אותך?
אבל תפרסי את כל טווח הבטא האפשרי שאת עשויה לקבל ותהיי אמיתית עם עצמך ותחשבי אם זה ירגיע אותך.
בהצלחה!
תודה לכן. הקטע הוא שפתאום התכיפות במתן שתן ירדה משמעותיתהריון ולידה
וגם העייפות שהייתי מרגישה..
לא היו עוד יותר מידיי תסמינים לפני...
אבל תכיפות במתן שתן שדועכת בשבוע כזה זה לא מחשיד?
הייתן מבקשות מהרופאה בדיקת בטא חוזרת?
לא היו עוד יותר מידיי תסמינים לפני...
אבל תכיפות במתן שתן שדועכת בשבוע כזה זה לא מחשיד?
הייתן מבקשות מהרופאה בדיקת בטא חוזרת?
לא אמורה להיות תכיפות במתן שתןYaelL
כלומר, אם יש זה לא נורא, אבל זו לא תופעה ש'אמורה" להיות, כך שאם חלפה זה סבבה ולא סיבה לדאגה. להפך. מותר לעשות תרגילים בהריון, זה בטח לא משפיע בשלב הזה, העובר קטן מאוד והרחם שלך כמעט לא השתנה בגודלו, לגמרי עמוק בתוך האגן.
בכלל לא מחייב שיהיו תסמינים בשלב כזה. הבטא תקינה, יש טווח רחב מאוד שתקין. בקיצור לא לחפש בעיות, אין טעם לעשות בטא, אם כבר לכי לאולטראסאונד לראות שק הריון ברחם. אם זה יהיה עוד כמה ימים אולי אפילו תראי דופק. בהצלחה.
וואו הרגעת אותי, מודה לך ממש! ואשמח לשמוע עוד תגובות דומותהריון ולידהאחרונה
מעקב הריון עודףהריון ולידה
לא פעם ראשונה שלי. אבל כנראה שהחליטו על שינויים, וזה די מעיק.
מה הקטע שרוצים לעשות בדיקה פנימית אם אין צירים ואין כלום? או שיש רק צירונים שהמוניטור מראה? (הפעם סירבתי, והרופא לא לחץ. אבל בכל זאת, יש חשש כלשהו שאולי טעיתי).
איזה בדיקות עושים אצליכם?
(ומשבוע 41 המעקב בבית חולים, ואני ממש מקווה שאם אני אגיע לשם, לא ילחיצו אותי סתם).
מה הקטע שרוצים לעשות בדיקה פנימית אם אין צירים ואין כלום? או שיש רק צירונים שהמוניטור מראה? (הפעם סירבתי, והרופא לא לחץ. אבל בכל זאת, יש חשש כלשהו שאולי טעיתי).
איזה בדיקות עושים אצליכם?
(ומשבוע 41 המעקב בבית חולים, ואני ממש מקווה שאם אני אגיע לשם, לא ילחיצו אותי סתם).
ממש אין צורך לעשות סתם בדיקה פנימית זה לו נותן שוםבתי 123
אנדיקציה אם אין צירים משמעותיים חשד לירידת מים או דימום הם סתם עובדים לפי פרוטוקול
תודה! חיזקת אותי....הריון ולידה
פעם גם זה לא היה בפרוטוקול....
ועוד משהו- קיבלתי הפניה למעקב בבי"ח במידה ולא אלד עד שבוע 41הריון ולידה
והרופא אמר "אשפוז".
לא יודעת אם הוא טעה והתבלבל עם מיון או מה....
נכון שאין סיבה לאשפז אם הכל בסדר, רק כי הגיע שבוע 41?!
(ואני בכלל אחרי קיסרי, אז זירוז בלי סיבה טובה לא יציעו לי. מסתבר שיש גם פלוסים בקיסרי).
לא יודעת אם הוא טעה והתבלבל עם מיון או מה....
נכון שאין סיבה לאשפז אם הכל בסדר, רק כי הגיע שבוע 41?!
(ואני בכלל אחרי קיסרי, אז זירוז בלי סיבה טובה לא יציעו לי. מסתבר שיש גם פלוסים בקיסרי).
אותי ביקשה לבדוקאמא חדשהה
שאלתי האם זה נותן מידע חשוב וסירבתי.
מבחינתי אין סיבה להיאסר סתם אם אין עדיין צירים וגם סתם סובלת מאוד בבדיקות כאלה
על כל פרוצדורה רפואית (בוודאי פולשנית כמו בדיקה פנימית) כדאי לשאול "למה"
לא מדברת על מצב חירום או משו, אבל יש דברים שהם סתם נהלים
מבחינתי אין סיבה להיאסר סתם אם אין עדיין צירים וגם סתם סובלת מאוד בבדיקות כאלה
על כל פרוצדורה רפואית (בוודאי פולשנית כמו בדיקה פנימית) כדאי לשאול "למה"
לא מדברת על מצב חירום או משו, אבל יש דברים שהם סתם נהלים
בדיוק...לא נעים לי סתם בדיקה מיותרת, ועוד ע"י גברהריון ולידה
ובטח שאני לא רוצה להאסר סתם.
כששאלתי למה, התשובה היתה שצריך לראות שינויים
אל דאגה, אני בטוחה שכשתתחיל לידה, אני ארגיש צירים מצויין
וכבר עשיתי בדיקה פנימית אחת השבוע, כי הרופאה משומה היתה לחוצה מהמוניטור, שהיה רציף יותר מהיום אפילו.
לא ברור לי מה עבר עליה....
(אח"כ הייתי בהתייעצות עם עוד רופאה אחרי מוניטור תקין, והיא אמרה שאין צורך בכלל בבדיקה פנימית).
כששאלתי למה, התשובה היתה שצריך לראות שינויים
אל דאגה, אני בטוחה שכשתתחיל לידה, אני ארגיש צירים מצויין
וכבר עשיתי בדיקה פנימית אחת השבוע, כי הרופאה משומה היתה לחוצה מהמוניטור, שהיה רציף יותר מהיום אפילו.
לא ברור לי מה עבר עליה....
(אח"כ הייתי בהתייעצות עם עוד רופאה אחרי מוניטור תקין, והיא אמרה שאין צורך בכלל בבדיקה פנימית).
חח איזה הזויאמא חדשהה
לפעמים הם באמת מגיבים מוזר הרופאים האלה
יופי שעמדת על שלך!
לגבי הזירוז.. והעניין של הריון "עודף".. יש גבול מאוד עדין בין לא להתערב לגוף, לעובר יש את הזמן שלו לצאת (כל עוד כל המדדים תקינים) והעניין שזירוזים מביאים הרבה פעמים ל"מפל התערבויות".
מצד שני מבחינת הרפואה כיום זה "ללכת על בטוח". כי יוצא תינוק חי בע"ה וגם האמא.. (גם אם הזירוז יוביל להאטות בדופק ובעקבות זה לניתוח)
אז יש בתי חולים שיגידו ששבוע 41 זה מספיק וצריך להוציא את התינוק.. העיקר שיצא
אז זה חבל מאוד דק.. צריך ללמוד את הדברים כדי לדעת לקבל החלטות, לשאול שאלות, לזכור שזה הגוף שלך ומצד שני לשמור מאוד על הבריאות שלך ושל העובר.
וכמובן בלי סוף להתפלל לשליחים טובים ולידה קלה
בהצלחה יקרה
יופי שעמדת על שלך!
לגבי הזירוז.. והעניין של הריון "עודף".. יש גבול מאוד עדין בין לא להתערב לגוף, לעובר יש את הזמן שלו לצאת (כל עוד כל המדדים תקינים) והעניין שזירוזים מביאים הרבה פעמים ל"מפל התערבויות".
מצד שני מבחינת הרפואה כיום זה "ללכת על בטוח". כי יוצא תינוק חי בע"ה וגם האמא.. (גם אם הזירוז יוביל להאטות בדופק ובעקבות זה לניתוח)
אז יש בתי חולים שיגידו ששבוע 41 זה מספיק וצריך להוציא את התינוק.. העיקר שיצא
אז זה חבל מאוד דק.. צריך ללמוד את הדברים כדי לדעת לקבל החלטות, לשאול שאלות, לזכור שזה הגוף שלך ומצד שני לשמור מאוד על הבריאות שלך ושל העובר.
וכמובן בלי סוף להתפלל לשליחים טובים ולידה קלה
בהצלחה יקרה
תודה ואמן!!הריון ולידה
כמו שכתבתי, אני עם קיסרי באחת הלידות הקודמות, אז לא ימהרו לזרז בלי סיבה מוצדקת.
ושליחים טובים זה חשוב!
ושליחים טובים זה חשוב!
לא יודעת לענות, רק אאחל לך לידה קלה, מהירה וטבעית,השם בשימוש כבר
וידיים מלאות בע"ה!! 🙂
אמן!!הריון ולידה
אצלי הרופאה עושה בדיקות פנימיות בחודש תשיעימחי
לא היה לי נעים לסרב והרגשתי רע עם זה שאני נכנעת ושאין סיבה לחטט לי סתם בגוף וכו'...
בסופו של דבר זה היה לטובתי. בתחילת תשיעי הייתי עם פתיחה 1 (שזה לא נקרא פתיחה בלידות חוזרות) ובהמשך זה עלה ל3, והרופאה אמרה לי לא להתעכב בבית כשיתחילו צירים כי הלידה תתקדם מהר, ואכן כך היה.
אם לא הייתי יודעת שאני בפתיחה 3 הייתי מושכת יותר והתינוק היה נולד בבית, או במונית
אז יש לזה גם יתרונות, זה לא לגמרי בלי סיבה, ובפעם הבאה אני אבקש בעצמי שתבדוק פתיחה כדי לדעת איפה אני עומדת. אבל אני מסכימה שלרוב הנשים באמת אין סיבה לבדוק, במיוחד אם לאשה לא נח עם זה, ואם את אחרי קיסרי אז גם כן יש פחות סיכויים ללידה מאוד מהירה
בסופו של דבר זה היה לטובתי. בתחילת תשיעי הייתי עם פתיחה 1 (שזה לא נקרא פתיחה בלידות חוזרות) ובהמשך זה עלה ל3, והרופאה אמרה לי לא להתעכב בבית כשיתחילו צירים כי הלידה תתקדם מהר, ואכן כך היה.
אם לא הייתי יודעת שאני בפתיחה 3 הייתי מושכת יותר והתינוק היה נולד בבית, או במונית
אז יש לזה גם יתרונות, זה לא לגמרי בלי סיבה, ובפעם הבאה אני אבקש בעצמי שתבדוק פתיחה כדי לדעת איפה אני עומדת. אבל אני מסכימה שלרוב הנשים באמת אין סיבה לבדוק, במיוחד אם לאשה לא נח עם זה, ואם את אחרי קיסרי אז גם כן יש פחות סיכויים ללידה מאוד מהירה
מעניין מה שכתבת על זה שאחרי קיסרי יש פחות סיכוי ללידההריון ולידה
מאוד מהירה.
היתה לי גם לידה רגילה, לא רק קיסרי. מעניין אם זה משפיע.
וכשהיתה לך פתיחה 3 היו לך צירונים שהמוניטור הראה, אם לא הרגשת כלום?
והאמת שאני מפחדת שנאסר סתם כמה ימים לפני הלידה. חוץ מזה שלא נעים לי שרופא גבר סתם יעשה לי בדיקה פנימית.
(ואנחנו גרים קרוב לבי"ח. אז סביר להניח שאם הלידה לא תתפתח ברגעים, נספיק להגיע לבי"ח בזמן. אני לא מושכת בבית עד צירי לחץ).
היתה לי גם לידה רגילה, לא רק קיסרי. מעניין אם זה משפיע.
וכשהיתה לך פתיחה 3 היו לך צירונים שהמוניטור הראה, אם לא הרגשת כלום?
והאמת שאני מפחדת שנאסר סתם כמה ימים לפני הלידה. חוץ מזה שלא נעים לי שרופא גבר סתם יעשה לי בדיקה פנימית.
(ואנחנו גרים קרוב לבי"ח. אז סביר להניח שאם הלידה לא תתפתח ברגעים, נספיק להגיע לבי"ח בזמן. אני לא מושכת בבית עד צירי לחץ
).כן זה משפיעמחי
אם לא היתה לך לידה רגילה לפני זה, אז הלידה אחרי הקיסרי היא כמו לידה ראשונה מבחינת הגוף (אם היה קיסרי חרום בפתיחה מלאה אז זה שונה כנראה, לא יודעת איך זה נקרא במקרה כזה) ולידה ראשונה לוקחת יותר זמן, לרוב.
במקרה שלך זה כמו לידה רגילה, זה שהיה קיסרי באמצע לא אמור להשפיע, בעז"ה. אבל אם את גרה קרוב אז הכל בסדר
רק לא הבנתי, ממתי בדיקה פנימית עם היד אוסרת? לגבי רופא גבר מבינה מאוד, יש לי רופאה אשה...
לא יודעת אם היו לי צירונים, לא עשיתי מוניטור. היו לי התקשויות מדי פעם, אבל מחודש שביעי כבר
במקרה שלך זה כמו לידה רגילה, זה שהיה קיסרי באמצע לא אמור להשפיע, בעז"ה. אבל אם את גרה קרוב אז הכל בסדר
רק לא הבנתי, ממתי בדיקה פנימית עם היד אוסרת? לגבי רופא גבר מבינה מאוד, יש לי רופאה אשה...
לא יודעת אם היו לי צירונים, לא עשיתי מוניטור. היו לי התקשויות מדי פעם, אבל מחודש שביעי כבר
לידה ראשונה קיסרי ושניה רגילההריון ולידהאחרונה
ואוסרת התכוונתי, אם יראו פתיחה שאוסרת מבחינתינו (נדמה לי פתיחה של 2-3)/ דימום.
לא שהבדיקה עצמה אוסרת.
לא שהבדיקה עצמה אוסרת.
אזהרה! קריאה קשה!! על לידת בית שהסתיימה באסוןקופלה
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ו בסיון תש"פ 12:59
מחקתי את התוכן, כי מדובר בצילום מתוך קבוצת פייסבוק סגורה.בשורות טובות!
יעל
שימו לב, ייתכן שמישהו מבני המשפחה מסתובב פה ורואה את התגובותיעל מהדרום
לק"י
לא רוצים לפגוע ולהכאיב לאף אחד, ובטח לא לשפוט אותם.
לכן אני נועלת את השרשור.
בשורות טובות!
לא רוצים לפגוע ולהכאיב לאף אחד, ובטח לא לשפוט אותם.
לכן אני נועלת את השרשור.
בשורות טובות!
התכווצויות.חדשה כאן27
10 חודשים אחרי לידה, מניקה חלקית לוקחת גלולות.
מרגישה פתאום כמו התכווצויות באיזור הנרתיק שגורמות קצת לאי נוחות.
היה לי גם לפני חצי שנה בערך ונעלם אחרי שעה אז לא בדקתי.. עכשיו כשזה חוזר שוב אני כבר תוהה מה זה יכול להיות.
הרגשתי את זה הרבה גם במהלך ההריונות ואמרו לי שזה טבעי אבל פעם שניה בסך הכל שזה קורה לי כשאני לא בהריון
מרגישה פתאום כמו התכווצויות באיזור הנרתיק שגורמות קצת לאי נוחות.
היה לי גם לפני חצי שנה בערך ונעלם אחרי שעה אז לא בדקתי.. עכשיו כשזה חוזר שוב אני כבר תוהה מה זה יכול להיות.
הרגשתי את זה הרבה גם במהלך ההריונות ואמרו לי שזה טבעי אבל פעם שניה בסך הכל שזה קורה לי כשאני לא בהריון
עצות לדרך הכי יעילה ומהירה להוציא גרעפסתוהה לי
לתינוקי פשושי
במיוחד בלילה, אני רוצה שיעשה גרעפס מהר לפני שיספיק לקום ולהחליט שבוקר. עכשיו אני או שמה אותו על הכתף שלי עם תפיחות על הגב שלו, ואז זה יכול לקחת מלא זמן, או מושיבה אותי במין תנוחה עוברית כזו ואז זה לוקח לפעמים פחות זמן.
תודה
במיוחד בלילה, אני רוצה שיעשה גרעפס מהר לפני שיספיק לקום ולהחליט שבוקר. עכשיו אני או שמה אותו על הכתף שלי עם תפיחות על הגב שלו, ואז זה יכול לקחת מלא זמן, או מושיבה אותי במין תנוחה עוברית כזו ואז זה לוקח לפעמים פחות זמן.
תודה
חח אופס21
בכל מקרה עצה מומלצת
למה חמותי מתעקשת להגיע בלי לתת צלצול לפני?!אם_שמחה_הללויה
אני לא צריכה התראה עכשיו של שעה..כשאת למטה תתני צילצול.. גם אני גרה קומה רביעית בלי מעלית ומזל שלה שלא יצאתי בדיוק.
רמזתי, אמרתי במפורש, גם נראה לי דיברתי על זה עם בעלי כבר. ובאמת הרבה זמן שהיא לא הייתה עושה את זה והיום שוב.
חוץ מהקטע הזה היא באמת בסדר ועוזרת לי המון, וחמודה הביאה לי אוכל.
היום כשאמרתי לה ״מזל שלך שלא יצאתי בדיוק״, היא אמרה: ״צודקת, פעם הבאה אביא מפתח״ (יש להם מפתח מהבית שלנו)זה עוד יותר הרגיז אותי:/.
רמזתי, אמרתי במפורש, גם נראה לי דיברתי על זה עם בעלי כבר. ובאמת הרבה זמן שהיא לא הייתה עושה את זה והיום שוב.
חוץ מהקטע הזה היא באמת בסדר ועוזרת לי המון, וחמודה הביאה לי אוכל.
היום כשאמרתי לה ״מזל שלך שלא יצאתי בדיוק״, היא אמרה: ״צודקת, פעם הבאה אביא מפתח״ (יש להם מפתח מהבית שלנו)זה עוד יותר הרגיז אותי:/.
סיפור לידהמצפה להריון.
בשבוע 40 באתי ללדת עם בעלי היקר
ובשלב הלחיצות כל מה שהוא עשה זה לנפנף לי המצח עם סיר חד פעמי, כי ממש היה לי חם!!!
אחרי רבע שעה של לחיצות שנראות כמו נצח יצא הבונבון במשקל 4.500 ק"ג
ואחרי זה אני מספרת לכולם שהוא בכלל לא עזר לי בלידה, והוא נעלבבב ואומר , מהה??! אני עשיתי לך רוח כשהיה לך חם,
תודה רבה לך באמת נשמה
ובשלב הלחיצות כל מה שהוא עשה זה לנפנף לי המצח עם סיר חד פעמי, כי ממש היה לי חם!!!
אחרי רבע שעה של לחיצות שנראות כמו נצח יצא הבונבון במשקל 4.500 ק"ג
ואחרי זה אני מספרת לכולם שהוא בכלל לא עזר לי בלידה, והוא נעלבבב ואומר , מהה??! אני עשיתי לך רוח כשהיה לך חם,
תודה רבה לך באמת נשמה
הרסת אותי.... אמא...השם בשימוש כבר
גם מהאורך של הסיפור,
אבל בעיקר -
מהתוכן
אבל בעיקר -
מהתוכן
יואו תודה לה' שברא בעל שמנפנףחגהבגה
מה את מנגל?
חולה עליהם
-קושר שרוכים- פייייייי איך אני עייף
-שמה מכונה,תולה,מורידה,מקפלת,שוטפת כלים, מבשלת צהריים, מגישה, מפנה, מניקה-
איזה עייפות.. יאללה ילדים מי בא לגינה??
חחחח... בול!!!!השם בשימוש כבר
בעלי אלוף בלנפנףמצפה להריון.
לי על המצח בלידות
אבל לנפנף במנגל הוא מתחמק
אבל לנפנף במנגל הוא מתחמק
פסדר נו... קחי זאת כמחמאה. אני הייתי נעלבת אם בעלי היההשם בשימוש כבר
מעדיף לנפנף על איזו פרה... מאשר עלי.
לא?
לא?
מיואשת******
מאמי, את מתעלמת מזה שהוא אוכל את הפרה בסוף 😁
סיפור לידה מושלם! קצר ומצחיק מיואשת******
חנקת אותי מצחוקמטילדה
מה שנקרא- קצר וקולע!
גם אותי..באר מרים
הילדים לא מבינים למה אני מתפוצצת מצחוק..