פורום הריון ולידה (עמוד 2822)

1.  כי להרזות חייב להפיק גלות כי קשה עד בלתי אפשרי לרזות איתן.

בתקופת ההנקה היה לי תאבון בריא וגם סוג של 2 קיבות

אז עליתי כי אכלתי הרבה

כשהתחלתי גלולות- העלתי 2-3 קילו בשביל הכיף

ושהחלפתי חפיסה (היה מחסור) אז העלתי עוד 3 קילו

אצלי גלולות זה אסון מבחינת משקל

רק שהפסקתי ועשיתי התקן נחושת - נובה טי- ירדתי 10 קילו

כל זה התחיל ככה רק אחרי לידה רביעית. לפי זה הייתי מורידה משקל גם עם גלולות

2. הפסקתי חפיסה קבלתי ואח"כ נקלטתי. מצד שני חיכיתי גם חצי שנה אחרי שהפסקתי בהזדמנות אחרת

אני התחלתי עם די קטן ועדיין, אין שינוי ממש בולט.. 

והשתנה לי ממש בסוף

לי גדל טיפונת, אם בכלל 

וגם לי יש חזה קטן, דווקא תמיד ציפיתי שיגדל קצת בהריון ובסוף לא.....

ויכול להשתנות גם בין הריונות לאותה האישה..

אין מה להשוות..

שתפרשני רק טוב את החיים שלך...

אוהד

אוריה

חן

יהל

הוא יותר רך אצילי ועדין

נווה, מעיין, הלל.

הייתי ממש מופתעת מהמחזור כי אף פעם לא קיבלתי בהנקה מלאה

ואפילו הפסקתי עם הסרזט לכמה ימים,בסוף חזרתי לקחת וזה הפסיק עד שסיימתי להניק.קרוב לגיל שנה

שעדיף לכם לחפש מסגרת כמו צהרונית או מטפלת פרטית שיותר גמישה עם השעות. 

כדאי מאד לשוחח על זה עם מנהלת המעון מראש.

יש מעונות שילדים אוכלים ארוחת בקר ב9 וזה גם מקשה עליהם להשתלב להגיע בשעה מאוחרת משמעותית.

באיזה שעה היא קמה בבקר?

אולי אם היא תקום מוקדם, למשל ב6 או אפילו 6 וחצי, ואז הוא יהיה איתה ויטפל בה,

גם אם תגיע למעון סביב 8 או 8 וחצי זה יתן לה זמן יחסית משמעותי איתו.

לא חייבת להיות כל יום במעון. חשוב שיהיה לה סדר קבוע, אבל אפשר יום קבוע בשבוע שבו היא לא הולכת למעון והם מבלים ביחד

אהבתי

זתומרת היא יודעת לטפל בילדים, יש לה נסיון?

אם כן לא הייתי דואגת

יכול להיות שזה מצב רפואי..

לשלול בעיה רפואית

ברור שזה לא תקין פעם בשבוע

ואם אין בעיה,צריך לשנות תזונה בסבלנות לאט לאט

ובד בבד לתת נורמלקס

איך לעודד את האמא לטפל? אם היא אדישה למצב הייתי מפחידה אותה

כי יציאות לא תקינות יכול להביא למחלות קשות בהמשך החיים

בן 4

ולא עושה הרבה..

יציאות גדולות הוא מתאפק ממש ומתפתל בבכיות וצרחות העיקר לא לעשות.

אין לה סבלנות לטפל בו. היא בת 25 עם 4 ילדים קטנים צפופים ממש.

הם בדקו וזה לא בעיה רפואית. אלא בעיה ריגשית. שלדעתי נובעת מהתנהגות כלשהי כלפיו

ראיתי בעיניים שלי איך הוא ביקש מאבא שלו ללכת לשירותים (כשעלה לישון) והאבא צעק עליו " לא עכשיו " ועוד דיבורים מיותרים.

הוא יושב בשירותים, האבא עומד מאחורי הדלת וכל כמה דק' פותח ושואל עשית בעצבים...

בקיצור מלחיצים אותו יותר.

ילד מסכן

הערתי לה בעדינות אבל היא לא מוכנה לשמוע.

הוא חי על נורמלקס שגורם לו בכוח ובלית ברירה לעשות. עצוב.

ומה יחשבו.. יום כזה גדול מבחינתי רק בבית

אני אפעם לא נתקלתי בתגובה כזאת.. גם בערים "חילוניות"

מי לא יודע היום מה זה אישה עם כיסוי ראש?

סבתא שלי (חילוניה) כל הזמן אומרת איך פעם לראות אדם עם כיפה זה היה מחזה נדיר ועכשיו הדתיים בכל מקום...

מעולם לא נתקלתי שממש התלחששו והצביעו..הזוי..

וזה היה מצד אחד מחריד

מצד שני מלא תשוקה והתרגשות

טוב, מקווה ומתפללת שזה יגיע במהרה..

עדיין בבית...

בע"ה.  את  האמת היה נראה לי שראיתי דופק, כי הייתה נקודה קטנה שפעמה באמצע מהר, אבל לא היה לי נעים לשאול את הרופאה.

ותודה על העצות! אני באמת צריכה להשתדל יותר