פורום הריון ולידה (עמוד 2823)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי

מכתב פתיחה

שרשור חדש

לא נרדמת..אניחדשהכאן

(התרגלתי שלפעמים יש לילות כאלה)
אשמח שמי שערה תשתף למה היא עדיין ערה
ובאיזה שעה היא מתעוררת?

אני עדיין ערה כי מוצ"ש, וכרגיל בשבת אני ישנה טוב, והרבה.השם בשימוש כבר

צריכה לקום ב6 ורבע בערך לעבודה...

מקנאההה חחחאניחדשהכאן

למה אני לא מרגישה עייפות?? אני בתחילת הריון ומתה לישון ופשוט לא מרגישה מספיק עייפה כדי להירדם
(מעולם לא יושנת צהריים)

בתחילת הריון ולא מרגישה עייפות??? היאך???השם בשימוש כבר

אני בתחילת הריון ישנתי כמו מרמיטה...
מזל טוב! הריון תקין וקל🙂

משהו כנראה השתבש אצליאניחדשהכאן

תחילת הריון קודם ישנתי 10-12 שעותתת
היום אם אני יושנת 4 שעות זה נססס אוף

גםצלי בתחילת הריון היו מלא נדודי שינהנקודה טובהאחרונה

הייתי גם קמה פתאום באמצע הלילה ערנית..משו מיזר..

אבל זה עובר עם הזמן..חחח

היי בנותתיובלונת

היה לי ביוץ שבוע שעבר.. בחמישי לפי המקלות והחישוב..
אני ובעלי היינו יחד ראשון שני שלישי רביעי... וזהו ..
חמישי שישי לא יצא... (השבוע היה יומיומי כי ממש התגעגענו וקרה מצב שלא ראינו אחד את השנייה שבוע..)
כמה זמן הזרע מחכה לביצית? שלישי ורביעי הבנתי שזה טוב
ראשון שני גם יש מצב שהועילו?

ויש סיכוי למרות שחמישי שישי לא היינו יחד?

3 ימים ועד 6 ימים קראתי פעםשהזמן הכי טוב 24 שעותבתי 123

לפני הביוץ אז נשמע שמבחינת תזמון הזמן אצלך יש סיכוי טוב

מקפיצהיובלונתאחרונה

שרשור-סקר - בכמה ניקים פעילים אתן משתמשות כאן?😅קמה ש.

בס״ד

יוצאת מתוך נקודת הנחה שרובנו רוב הזמן עם ניק אחד.

אבל מדי פעם יש דברים אישיים שרוצים להתייעץ אודותם, פריקות מסוימות או יש מצבים עם חשש לאאוטינג...

ואז אפשר להשתמש בניקים האנונימיים של הפורום (״הריון ולידה״) או ליצור חשבון נוסף.

מסתקרנת לראות מה אתן עושות

:

* משתמשת אך ורק בחשבון שלך
* משתמשת גם ב״הריון ולידה״
* משתמשת בחשבון נוסף לנושאים מסוימים

רק בשליחסוי בהחלט

אין לי ניק נוסף, ולא ניק אנונימי ראשי

לייזרשלומית2

אני יודעת שיש הרבה שרשורים על זה אבל לא רוצה לנצלש...

1. חברה מומלצת?

2. אני אחרי לידה. התכנון למנוע שנתיים בערך. השאלה האם זה פרק זמן טוב ללליזר?

התכנון הוא רק במפשעות (כולל כל האזור) כנראה.
אני מניקה.
שואלת גם מבחינת ההנקה וגם מבחינת היעילות.
כי מקווה בעז"ה עוד שנתיים להיות שוב בהריון.

3. תגידו- מי שעשתה במפשעה- באיזה רמה זה נעלם?

אני עשיתי בcare ומרוצה מאודפה לקצת

עכשיו בהריון זה נהרס בחלק מהאזורים...

בכללי, חושבת ששנתיים זה אחלה
גם אם לא תספיקי שייעלם לגמרי, גם דילול משמעותי זה כייף ומקל

תודהשלומית2

בירושלים ממליצה על אפילוג'יקירושלמית טרייהאחרונה

מחפשת דרכים טבעיות לאיזון וטיפול בשחלות פוליצסטיותשדות אירוסים

אם יש כאן כאלו שניסו ועבד להן אשמח לשמוע.

( קוראת סמויה כבר הרבה זמן, פתחתי ניק לצורך השאלה)

לי עזר שיח אברהם וצמח הג'ימנאמה לאיזון הסוכר בגוףאמהלה

ממליצה מאד לפני שאת לוקחת משהו להתייעץ עם תזונאית/נטורופתית וכד'

יודעת על כאלו שעזר להן דיקור סיני

וכמובן- תזונה טובה ופעילות גופנית

בהצלחה רבה ובשורות טובות בקרוב

לא מנסיון - תבדקי את ״שיטת אביבה״קמה ש.

בס״ד

הבנתי שיש לשיטה תוצאות טובות במקרים של שחלות פוליצסטיות.

(נעזרתי בשיטה לבעיה אחרת שקשורה לאיזון הורמונלי וזה מאד עזר לי).

בהצלחה ❤️❤️❤️

לא מנסיוןמחי

שמעתי מכמה ששינוי תזונה ופעילות גופנית סדירה יכולים מאוד לעזור

^^ גם שמעתי על זהקמה ש.

תבדקי אצל אייל פוליטיקבוצת רוקיטנסקיאחרונה

אני מטופלת אצלו לאיזון הורמונלי (לא פוליציסטית) אדם מיוחד!

מטפל באבקות צמחים.

תחפשי בגוגל תגיעי אליו מהר מאד.

אם הוא יוכל לעזור לך הוא יגיד זאת כבר בטלפון ולא יטריח אותך להגיע אליו.

אבל אם הגעת והוא אומר שהוא יכול לעזור לך- תתעודדי כי כנראה שהוא יעזור..

בשורות טובות!

שאלת מנהגים בדיני פרישה וכתמיםמהמרחקים

שלום..אני מרגישה ממש מגוחכת..
נשואה 4 שנים. עכשיו עם התקן נובה טי ויש לי הרבה כתמים. אני מתעלמת מהם סתם ככה כי לפי הפסיקה שלנו כתמים על טישו ותחתונים חסרי משמעות ולא נחשבים.

עכשיו הבושה..גיליתי שבעונות פרישה אני אמורה לעשות בדיקה (!). הייתי בטוחה שפשוט לא להיות ביחד וזהו..

אז השאלה היא- למישהי יצא מקרה כזה? מה עשיתן?
הרי ברור שאם אעשה בדיקה פנימית זה יאסור כי בשוטף יש לי כתמים וגם לפני מחזור יש. אז הבדיקה תאסור עוד לפני שקיבלתי מחזור בכלל.

לא בטוח שיצא צבע אוסר. אבל תהיה לך שאלה לרב....יעל מהדרום

לק"י

עד כמה שזכור לי בודקים מלכתחילה, אבל אם שכחת, רק באחת מעונות הפרישה צריך לבדוק גם אחרי במידה ולא בדקת.

תבדקי בספר הלכות שאתם הולכים לפיו.

תודה. העונה הקרובה יוצאת בשבת בבוקר.מהמרחקים

אני ממש בדיכאון. למה שנהיה אסורים כמה ימים לפני המחזור בגלל החשש הזה?
יש לי כבר כמה ימים כתמים ורודים בניגוב. זה בטוח יאסור

מציעה לך לשאול רב מה לעשותיעל מהדרום

אל תבדקי בלי לשאול רב קודם האם תמיד המחזור שלךבתי 123

יותר ארוך מעונה בינונית?
אני יכולה לומר לך שכשהייתי עם התקן קרה הרב פעמים שהיה כתם בבדיקה ואף פעם לא נאסרתי למרות שזה היה ברור שזה כתם של לפני מחזור

ולפי איזה מנהגים אתם פוסקים?מהמרחקים

אוף אין לי את מי לשאול...שלחתי הודעה באתר של נשמת אבל לוקח לזה כמה ימים.

עונה בינונית זה לפי כל הדיעות עונה יותר חמורהבתי 123

את 24 חודשים מהלידה? כבר עברת את העונה בינונית? תמיד יש לך מחזור ארוך יותר?
בכל אופן את לא צריכה את נשמת את צריכה רב שאולי יתיר לך לא לבדוק או לבדוק בצורה מסויימת שפחות סיכוי שיצא עם מראה.
ואם כן שיגיד לך לאיזה רב כדאי לשלוח

עונהמהמרחקים

אני שנה אחרי לידה. לא יודעת מה זה עונה בינונית..
בודקת לפי תאריך, 30 יום, ומספר הימים בים המחזור הקודם.

אף אחד מהן לא עבר.

שלחתי הודעה לרב שחברה דלי נתנה לי מס והוא אמר לי לא לבדוק

עונה בינונית זה ה30 יום וטוב ששאלת רבבתי 123

תתקשרי לנשמת ליועצות הלכה..-הריונית

אולי יש במוצש ואם לא אז בראשון

לא כל כתם ורוד אוסר. תמיד לשאול רבחלושיאחרונה

היי דבר ראשון אין מה להתבייש תמיד יש מה ללמודבתי 123

וטוב מאוחר.. ותמיד אפשר לעשות תשובה
הבדיקה הכי קריטית היא של עונה בינונית ( או אם יש ווסת קבועה) לפי ההלכה אם לא בדקה לקראת סוף עונה בינונית היא אסורה על בעלה עד שתבדוק וגם אם עבר הרבה זמן.
במקרה כמו שלך את צריכה לשאול רב מה לעשות וכדאי לשאול כמה שיותר מהר חבל להשאר בחוסר ודאות

קודם כל ממש לא צריכה להתביישאני זה א

ממליצה לך לשאול רב יכול להיות שבגלל ההתקן יתנו לך הוראה אחרת לגבי הבדיקות של העונת פרישה..

תודה, שאלתי ואמר לא לבדוקמהמרחקים

בסוף גם ככה קיבלתי מחזור באותה עונה🤭

סיפור לידה לא שיגרתי יצא ארוךשני30

יש לי 5 ילדים מתוקים עברתי 6 לידות לידה אחת היתה בשבוע 26 מוקדמת שלצערי לא שרדה הרבה..
הריון ראשון ניתוח חירום לידה שינה לידה מוקדמת ובחרתי לספר את הלידה השלישית..
2 הליגות הראשונות היו ניתוחי חירום פלוס טראומה מלידה מוקדמת ופריסה מתינוקת
הריון שלישי שמחה ומאושרת ומאד חוששת כל שבוע שעבר אמרתי תודה להשם כל שבוע בלי דימום כמו פעם קודמת הייתי מאושרת
היתי אחרי 2 ניתוחים וכל הזמן ביררתי איפה אוכל ללדת רגיל היה ממש חשוב לי.. במעייניאמרו שאגיע בשבוע 37 ויחליטו שהגעתי לשם ישר דיברו על ניתוח וביטלואת העניין.
ניסיתי בביקור חולים ושוב לא הסכימו.. אז קבעתי שם תור לשבוע 38 לניתוח.. באותו שבוע דפדפתי לי באינטרנט וגיליתי על רופא שמיילד בבית התחלתי לחשוב רציני בעניין מה גם שאני ממש לקראת לידה התייעצתיעם המשפחה כולם נחרדו וחששו מעניין של לידה פרטית..
בעלי החמוד הבין לליבי ותמך נסענו שתינו לפגישת ייעוץ כנגד המשפחה שלא אהבה את הרעיון. הרופא היה מקסים בדק הכל והחליט שאני יכולה והכל יהיה בסדר ננסה..
שבוע 39 אח של בעלי מתחתן ביום ראשון אני ענקית ומותשת מכל ההתארגנות לחתונה שעוברת בשלום יום חמישי מתנדבת לעשות שבע ברכות בביתי כי יש שבת חתן למחרת אצל חמותי ורציתי לעכל עליהם. כל היום מבשלת ומכינה ערכתי וניקיתי בטירוף.. היה ממש כיף ונחמד לארח.. למחרת צריכה לפנות את הבית שלי לאורחים ולישון אצל גיסתי. כולם מחמיאים על האוכל ואומרים לי וואי הבטן ממש למטה מחר את יולדת מבטלת אותם ואומרת תנו להינות מהשבתחתן..
למחרת בבוקר יום שישי קמה לקחת את הילד בן ה4 לגן בכניסה לגן פתאום מרגישה זרם מוזר ופלאקק זרם מים . וואי בכניסה לגן קולטת שיש לי ירידת מים. מכניסה אותו מהר ורצה הבית בהתרגשות וחשש אז זה מתחיל? ומה יהיה על השבת? התחייבתי על קינוחים חוזרת לבית מנצלת שהצירים קלילים מארגנת את הבית לאורחים מכינה סופלה בכמויות וג'לי תיק לידה ופדים ענקיים שיספגו את ירידת המים..
מתקשרת לעדכן את הרופא ואומר שכל עוד אין צירים אין מה לרוץ רק לקחת אנטיביוטיקה שלא יזדהם. מחליטה לא לספר לאף אחד לא רציתי את הלחץ ול4 רציתי להלחיץ ביום שכזה כולם מתכוננים לשבת חתן.. ערב שבת מגיעה יורדת לאולם ישנו אצל גיסתי כולם אומרים לי שאני נראית מוזר פתאום התחלתי לבכות ונשברתי סיפרתי להם שאני עם ירידת מים והתחילו גם הצירים יותר לכאוב.. לא רציתי לנסוע בשבת התבאסתי בשביל בעלי רציתי שיהנה עם המשפחה.. וגם לא כאב נורא אז החלטתי למשוך..
בלילה הצירים ממש התגברו נכנסתי למקלחת אצל גיסתי וגם לא היה נעים להרעיש מידי התחרטתי שנתתי את הבית שלי.. היתי צריכה לבטל..
בלילה ממש כואב לי.. מעירה את בעלי ומתלבטיםמה לעשות בסוף החלטנו שנוסעים.. הזמנו אמבולנס והגענו לבית של הרופא מגיעה בהתרגשות בטוחה שתיכף יולדת.. בודק אותי פתיחה 1.5 התאכזבתי ברמות חבל שנסעתי .. מצד שני בעלי היה רגוע שאני בהשגחה.. לא לקחנו שום אוכל איתנו.. אכלנו שם את כל העוגיות המוצעות וחיילי אנרגיה.. לרופא יש צימר מהמם בבית ששם

ו...? זה לא חוקי להפסיק באמצע..ישועת ה' כהרף

המשךשני30

מתארגנים הרגשתי בבית מלון הינו דיברנו צחקנו הלכנו לבית הכנסת הקרוב וזה ממש צמוד לים ירדנו קצת לים נכנסו רק עם כפות הרגליים והיה ממש שבת כייפית וזוגית רק בלי אוכל חח
בנות אישתו המהממת שהיא גם דולה הקפיצה אותנו למרכז ואני ובעלי ישבנו לארוחת ערב במסעדה. היה ממש כיף רק שמידי פעם התקיפו אותי הצירים להזכיר לי שאני לא באמת בחופשה..
כל המשפחה היתה בטוחה שילדתי.. המון טלפונים ואני מודיעה באכזבה שזה לא נראה בכיוון..
לא יכולה לעשות שום זירוז כי אני אחרי ניתוחים צריך לחכות שיגיע טבעי.. ובנתיים אני עם ירידת מים..
עשו לי רפסולוגיה והתחלתי להרגיש שזה זז שוב נבדקת רק פתיחה שתיים וחצי לא זז..
החלטנו שנלך לישון ונראה מה יקרה למחרת..
יום ראשון הצירים מתגברים אך עדיין לא לידה.. שוב יוצאים לטייל שההליכות יעזרו עושים לנו ארוחת בוקר נחמדה.. הים ממש קרוב יורדים לים מטיילים ותיקים מתגברים חוזרת בצהריים בטוחה שעכשיו יקרה משהו הרופא מגיע לבדוק.. ואומר לי את לא בלידה את מידי נינוחה פתיחה 3 וחצי מאכזב זהו כבר רוצה ללדת הגעתי בשבת בבוקר עכשיו ראשון בצהריים הרגשתי לא נעים ומיליון טלפונים והלחצות שגם ככה חשבו שאנחנו משוגעים לנסות ללדת רגיל... לקראת 6 וחצי בערב התחלתי להרגיש את הכאבים אישתו המהממת שהיא דולה הציעה שנכנס לבריכה יש להם טיפול מיוחד ובטוחה שזה יזרז נכנסו למים ואני באמת מרגע לרגע מרגישה שמשהו מתקדם אבל פחדתי לצפות בשבע וחצי הרופא מגיע לבדוק ואומר שצריך להתקדם לבית חולים כי הלידה עצמה נעשית בחדר לידה 4 דקות נסיעה מהבית.. שאני יוצאת מהמים אני מרגישה את כל הכאבים באמת לא מצליחה ללכת הכל שורף ומסתחרר היא עוזרת לי להתלבש ולהתארגן אני בנסיעה מרגישה שזהו הכל כואב לא מסוגלת לשרוד נכנעתי כל הדרך חופרת שמגיעים אני רוצה אפידורל יורדים מהרכב בקושי זזה מגיע למעלית ומגלים שהיא תקועה איך אעלה לחדר לידה נשברת מתחילה לבכות לאט לאט בסיועם שורדת את המדרגות מגיעה לחדר לידה מתבקשת לעלות למיטה ואני מתעקשת שאני לא עולה עד שמגיע מרדים הכל כואב לי ואני בוכה השעה 8 בערב משכנעים אותי שהוא עוד שניה מגיע רק תעלי ונבדוק בסוף עולה הרופא אומר לי ללחוץ ואני לוחצת בכל הכוח תוך לחיצה אחת מרגישה זרם חם שבוקע ממני ולפתע שומעת בכי לא האמנתייי ילדתי זהו??
איך יכול להיות עדיין מחכה למרדים 8 וחמישה תינוקת מהממת מונחת לי הידיים ואני בוכה בהתרגשות לא מאמינה שילדתי רגיל והכל בסדר ברוך השם כמה ימים הלכתי ומילמלתי לעצמי ילדתי ילדתי.. בעלי מאושר מרים טלפונים וכלום שמחים ידענו שאת צריכה לנסות בטח.. אחרי שהלחיצו והפחידו.. היתה לידה מדהימה מעבירים אותי לחדר בכסא אני לא מרותקת למיטה כמו בניתוח משגעת את כולם שאני רוצה תהילים כל הלילה הייתי באופוריה נולדה לי תינוקת מדהימה מתנה מהשם פיצוי על לידה קודמת שיצאתי בידיים ריקות..

וואווו !!!shaer

מרגש ..יש תקווה אחרי 2 חירום ללידה רגילה ? הלוואי שאזכה גם בזמן הנכון והמתאים ..אני אחרי 2 חירום ואמרו לי רק קיסרי

היו לי 2 קיסרי ואחכ 4 לידות רגילותשני30

אבל שתיים פרטי

מדהימה אלופהshaer

אין מילים

בבקשה אל תלמדי ממנה...אמא אדמה

אמנם הסיפור מאוד מרגש ומחמם את הלב
אבל מדובר פה ברשלנות רפואית מטורפת
וזה היה יכול להסתיים באותה המידה בטרגדיה נוראית
בקרע של הרחם, במוות של התינוק, במוות של האמא.
אז אמנם הייתה אחלה חוויית לידה, אבל הסיכון שעומד על הכף הוא אדיר.

אל תעשו את זה. בבקשה.

מצרפת כתבה עדכנית: https://www.israelhayom.co.il/article/770811

גם אני אחרי שני קיסריים חירוםמתואמת

וגם אחרי ארבע לידות רגילות. ודיברתי עם רופאה מומחית, שאמרה לי שבהחלט אוכל לנסות ללדת רגיל בפעם הבאה. כמובן, בליווי של רופא פרטי ומן הסתם עם ניטור רציף וכדומה.

מקווה בע"ה בבוא העת לספר פה סיפור לידה משמח...

אם לא ילדת רגיל חוץ מהניתוחים אז לא ממש יקירתיאורוש3

כדאי לך כן ללכת לבי''ח עם דוחות הניתוחים. נגיד ללניאדו או מעייני הישועה שיותר מאפשרים ולבדוק איתם. ולבדוק עם רופא פרטי.
כל זה רק כדי שאם יגידו לך לא (ורוב הסיכויים שזה מה שיגידו לך) תוכלי להיות שלמה עם זה. לדעת שבדקת ובררת וניסית.
אם יגידו לך שיש סיכוי תשקלי עם הנתונים שלך והסיכון שאת מוכנה לקחת.
אם יגידו לך לא. ממליצה לך מכל הלב להשלים עם העניין, האופציה שהפותחת עשתה כבר לא קיימת. ואיך עוד אופציה (חפרתי בזמנו תוך כדי תהליך ההשלמה האישי שלי). תעביר עם עצמך תהליך. תודי ל-ה' שיש לך אופציה בטוחה להביא עוד ילדים. תדגישי לעצמך את היתרונות בניתוח (מתוכנן. בלי צירים. מתארגנים מראש לברית. לא תהיה ברית בשבת. מוצאים סידור מאורגן לילדים. ההחלמה ממתוכנן הרבה פחות קשה מאשר מחרום. את סוגרת הכל בעבודה נורמלי. לא סוחבת תשיעי ארוך ומתיש). ותביני שכל זה זה רק פסיק מחיים שלמים עם הילדים. הדרך שבא יצאו לאוויר העולם היא כלום לעומת כל מה שיקרה ביניכם לאורך השנים.
ממני. בוגרת חרום, בהול ואלקטיבי.

את מעודדת גם אותישני30

כרגע בהריון תאומים הכל לוטה באפילה חשוב לי ללדת רגיל חשוב מאד אבל מנסה למצוא יתרונות שאם זה בסוף יהיה קיסרי..

בהצלחה רבהאורוש3

איזה יופי כתבת.מוצץ!

ולידה רגילה אחרי 2 קיסרי??? לא ידעתי שאפשר

אמאל'ה. האמת נשמע מלחיץאורוש3

כל הזמן הזה מאז הירידת מים בלי מוניטור?
הסיפור מהמם. ומדהים שהייתה חוויה טובה ושבאמת ילדת רגיל.
אבל בשביל הקוראות.
יש בזה בהחלט המון סיכונים. ולדעתי שללו לרופא הזה את הרישיון או שזה במשפט או משהו. רק שבנות לא יתחילו לפנטז. סליחה.
את גיבורה ומהממת!

לא כתבתי כאן המלצה. אלא חווית לידהשני30

סליחה אולי הייתי צריכה לציין היום זה כבר לא ניתן המכון באמת נסגר . לא אפשרי לעשות את זה.
ובקשר למוניטור כל מהלך הלידה היתי מחוברת למוניטור רציף ואת הלידה עצמה היא נערכה בבית חולים תחת השגחה.. הדעות חלוקות לכאן ולכאן לא באתי להמליץ רק שיתפתי היתה לי לידה מהממת לצערי אין אפשרות בכלל לעשות את זה . לכן לא כתבתי שמות או המלצות על המקום עצמו

אני יודעתאורוש3

לכן כתבתי לך בנפרד על החוויה שלך וציינתי אזהרה בנוסף. לא כי את המלצת.. את בסדר גמור וכיף ששיתפת!! סתם בשביל הקוראות. לא התכוונתי בכלל בכלל לפגוע או לבקר אותך

מסכימה איתךים...

היום מדברים הרבה על חוויות לידה

אבל גם אם 99% מהלידות נגמרות עם סוף טוב והכל בסדר כדאי לחשוב על האחוזים שלא

יש סיכונים שחבל לקחת בסופו של דבר כולנו רוצים תינוק חי ובריא ואמא בריאה וזה יותר חשוב מכל מיני חוויות וסיפורי לידה מיוחדים

סיפור מרגש ממש!!מתואמת

איזה יופי של סיפור!!!השם בשימוש כבראחרונה

סיפור מדהים! תודה על השיתוף!קטנה67

ואיזה כיף שהייתה לך כזאת חוויה מתקנת אחרי על הקשיים⁦❤️⁩

תעודדו אותיאני זה א

שוב קמתי עם כאב גרון נראה לי מהמזגן ומה זה לא מתחשק לי לניות חולה.. חוץ מזה שיש לי גם מלא תוכניות לשבוע הזה צריכה מחר ללכת לסיים עם המתנות סוף שנה ..
הלוואי שאקום בלי כאב גרון בבוקר

הלוואי הלוואי! תרגישי טוב מותקמרגרינה

וואי... גם אני רגישה למזגנים... לא יכולה בלעדיהם ולא יכולההשם בשימוש כבר

איתם... פתרון שאני מצאתי לבעיית כאבי הגרון - להדליק מזגן בסלון ולישון בחדר השינה - תלוי, כמובן, כמה עוצמתי הוא. שלנו די עוצמתי אז ממש נעים לישון ככה-מצד אחד טמ' נעימה בחדר, מצד שני המזגן לא מקפיא אותך.
מאחלת לך להרגיש טוב ולסיים בהצלחה את כל מטלותייך🙂
שבוע טוב

אמן!!קמה ש.

תנסי לישון עם צעיף כלשהו (או מטפחת דקה) סביב הצוואר.

אני רגישה מאד למזגן, כמוך. אני שמה מטפחת סביב הצוואר כל פעם שהוא דולק. רק כך אני ניצלת מכאב הגרון ומהשיעול שמגיע אחריו...

תרגישי טוב!!!🌷

תודה יקרות על העיצות והתמיכהאני זה אאחרונה

אני בכלל לא כזו רגישה נראה לי סתם תקופה כזו.. בשבת חייבת מזגן גם בחדר כי הפלטה מחממת נורא את הבית אבל כנראה שזה באמת לא טוב לי המזגן.. בקיצור נקווה לטוב

רוזמרין בהריון - מישהי יודעת אם באמת אסור?שמחה!!

חמותי המקסימה אמרה לנו לקנות אוכל מוכן לשבת על חשבונה כדי שאני אוכל לנוח. מהמם מצידה!

אממה , אחרי שקנינו שמנו לב שיש בתפו'א ובעוף רוזמרין. נזכרתי שיש איזה מקור כל שהוא שאומר שאסור..
חיפשתי על זה באינטרנט ולא ראיתי מקור מוסמך לעניין...
מישהי יודעת?...

אף פעם לא שמעתי על זהטארקו

יש בעיה עם כמות גדולה של פטרוזיליה, אבל לא שמעתי על רוזמרין כבעייתי..

זה חידוש! פטרוזיליה בכמות רבה בהריון - בעייתית? האומנם?השם בשימוש כבר

מעולם לא שמעתי על זה שמעתי על בשר ודגים נאים או על גבינת עם עובש( כגון קממבר)או מאכלים לא מפוסטרים בכללי, או ביצים חיות, אבל פטרוזיליה? על זה לא....
שבת שלום! 🙂

פטרוזיליה ממיצוי.לפניו ברננה!

זה בעוצמה חזקה וזה יכול לגרום להתכווצויות. לא מדובר על כמה עלים בתוך האוכל...

^^מה שהיאמאמרה בדיוק.טארקו

👍השם בשימוש כבראחרונה

לא שמעתי על זה אבל גם כשרשום שאסור לא מדוברבתי 123

על תיבול באוכל אלא על מיצויים או כמות גדולה

ממ במה יש כמות גדולה של רוזמרין?..שמחה!!

תודה!

מיצוי רוזמרין כמו סןגשל תה, או שמן אתריטארקו

לא שמעתי על זה אבל..

לא שמעצי על זה בחייםעכשיו טוב

אם אני זוכרת נכון, יש בעיה בהריון עם רוזמרין בכמות גדולההשם בשימוש כבר

בתור מיצוי/חליטה. נהוג בחודש תשיעי לקראת התל"מ להכין חליטה חמה ממים ורוזמרין ול"שבת " על הכלי, לשים אותו עם החליטה החמימה מתחתייך. זה מזרז לידה.
כתיבול עדין באוכל במהלך חודשי ההריון אין בעיה.
שבת שלום, הצלחה, הריון קל ותקין וכל הכבוד לחמות המפנקת!!!

לא שמעתי על זה..נקודה טובה

תודה לכולן! שבת שלום ומבורך! נחת !שמחה!!

אם אני לא טועהבשורות משמחות

מדובר בשמן אתרי רוזמרין שהוא בעייתי
לא הכוונה ברוזמרין כתבלין

באיזה גיל אמורים לדעת לאכול לבד מכפית?כי לעולם חסדו

לא יודעת אם יש גיל ש"אמורים"מחי

כמה שמתנסים יותר הם לומדים לעשות את זה יותר טוב.
הגדול שלי למד לאכול ממש (כלומר לא רק להשפריץ עם הכפית לכל הכיוונים אלא להצליח לכוון את הכפית לתוך הפה ושרק חצי ישפך בדרך

) בגיל שנה וחצי או שנה ו7. השני היה זריז יותר, בסביבות שנה ורבע אם אני זוכרת נכון

בת השנה וחצי שלי אוכלת לבד כבר תקופהיראת גאולה

אבל זה לא אומר שהכל מגיע לפה

(לא זוכרת בדיוק מתי התחילה, כשהתעקשה לאכול לבד... לאט לאט למדה איך לעשות את זה)

שלי מגיל שנה ו3 אוכלת ככהפשיטאאחרונה

חמוד ממש בעיניי, היא גדלה והופכת לעצמאית בעוד ועוד דברים. (לטוב ולמוטב

)
אבל כל ילד והקצב שלו. הרבה ילדים בשלב הזה בכלל לא בכיוון. והרבה ילדים מתחילים לאכול ככה בשלב מוקדם יותר.

סיפור לידהאבןישראל

אז כמו כולם נדבקתי.ואולי זה יעשה לי סוג של עיבוד לידה.
לפני כ6 שנים:
שבת
מרגישה משהן שיורד ממני וחשבתי שזה ירידת מים.
לידה ראשונה אז לא יודעת באמת מה זה אבל אמרנו שנחכה עד מוצש אם יהיו צירים/ הפרשה גדולה אז ניסע בשבת.
מוצאי שבת
מארגנים את הבית, מכינים תיק ואני מתקלחת,
מתרגשת ברמות , בעלי כנל
יאללה עולים לאוטו ונוסעים לכיוון הבית חולים, שעה ורבע נסיעה.
אני הייתי בטוחה שאני יולדת עד יום ראשון.
הגענו לבית חולים סיפרנו להם שנראה לי שהיתה לי ירידת מים.
שכבתי על המיטה ובדקו לי אם זה ירידת מים והתוצאה היתה שכן.
טוב מגניב, מרגש ברמות!!
מעלים אותנו לחדר במחלקת נשים ושם אומרים לנו שאפשר לעשות זירוז עכשיו או לחכות הכי הרבה 72 שעות אבל לא כדאי.
אני העדפתי לחכות כמה שאפשר ולא להתערב.
מחכים יום ראשון שום התקדמות, כלום, כאבים וקושי לזוז בגלל סוף היריון אבל לא צירים בכלל.
24 שעות חלפו משכנעים אותנו שוב לבצע זירוז, לא רוצים, רוצים טבעי כמה שאפשר.
48 שעות עברו אני מתחילה להשתכנע שעוד מעט יתחילו זירוז, עושה הליכות בכל הבית חולים, מדרגות מה לא.
התחילו צירים בקטנה ממש, קצת כאבי גב.לא כואב.אבל חשבתי שזה מתקרב.
טוב עברו 72 שעות ואין התקדמות,
שמו לי פיטוצין.
מנה אחת
כמעט ללא התקדמות, ואני חשבתי כבר שהכאבים שהיו לי ( באמת בקטנה) הם מקרבים אותי ועוד מעט אני יולדת..
הביאו עוד מנה של פיצוטין,
עכשיו מתחילה להרגיש כאבים אבאל'ה.
בודקים פתיחה 3
אין מצב ,לא רוצה לקחת אפידורל אבל אם זה לא מתקדם אני לא יודעת מה אעשה.מכניסים אותנו לחדר לידה.
( בערך ב11 בלילה)
ועכשיו החלק הכואב,
מ11 ועד 7 בבוקר צירים מטורפים בלי סדר משהו כואב ברמות !
הייתי חדורה לא לקחת אפידורל למרות שהייתי עם זירוז ( לא ידעתי שלידה עם זירוז זה אומר כאבים חזקים ולא סדירים בעליל..אחרי הלידה כולם אמרו לי מה את משוגעת למה לא לקחת אפידורל.. לא ידעתי כלום לגבי זירוז..)
7 בבוקר בודקים פתיחה 10 יאללה היא אומרת לי ללחוץ
לוחצת את נשמתי ועוד כמה פעמים וב8 יצאה לאוויר העולם
נסיכה מהממת , איזה מרגש להיות הורים ליצור חי שיצא ממך איזה הרגשה עילאית.
אח''כ נשארנו בבית חולים עוד כמה ימים בגלל איזה בעיה שחשבו שיש.
בקיצור
היינו בבית חולים ממוצש עד שני שבוע ויומיים.
יצאנו עם תינוקת מתוקה(:
עד עכשיו מתוך 4 לידות הלידה שלה היתה הכי קשה, בלידות הבאות למדתי מתי לקחת אפידורל ומתי לא..
תודה למי שקראה עד כאן.

וואו.. איזו גבורה..ישועת ה' כהרף

לא לקחת אפידורל עם זרוז..

גם בלי זרוז זה נורא ואיום..

את כנראה עקשנית גדולה..

כל הכבוד לך על ההתמודדות!!

וואי איזה מרגש!!!אין לי הסבר

מהממת!קטנה67

ולא לקחת אפידורל בזרוז זו באמת גבורה מיוחדת!

וואי צירים של פיטוצין... כאבים עזיםנחכה לך

איזה גבורה.

מהממת...

וואו. נשמע סיוט הציריםאורוש3

עם פיטוצין. גיבורה! מהמם שלמדת אח''כ להכיר ולדעת מה טוב לך ומתי.

תודה אהובותאבןישראלאחרונה

עשה לי טוב לשתף!!

שאלה קצת מפגרת לגבי שינה..קרן84

אוטוטו בן 3 חודשים, על תמל, וישן לא רע טפו טפו טפו
שוקל 5קג אוכל 120 בערך כל 3 שעות במהלך היום ולרוב נרדם אחרי לשעתיים בערך..
בלילה יכול ללכת לישון ב 19 ולהתעורר לאוכל רק ב 2 פלוס מינוס..
בקיצור הוא ישן בערך 12 שעות פלוס מינוס..
משתדלת לטייל איתו ולשים אותו על הבטן ולשיר לו אבל עדין מרגישה נורא אנוכית שאני מרדימה אותו כל הזמן..
מרגישה מוזר לשים אותו בעריסה ב 7 ולהמשיך את הערב בלעדיו... תוך כדי שאני צמודה למוניטור כמובן..
זה בריא בכלל? להיות כל הזמן על הגב?
אניפשוט יודעת גם שעוד צפויים לי לילות קשים של שיניים וכו.. אז מנסה לנצל את זה שנרדם עכשיו בקלות

זה נשמע בסדר?

נשמע בסדר גמור כל עוד הוא מתפתח וגודל בסדר אזבתי 123אחרונה

הכל טוב
בזמן עירות שימי אותו על הבטן גם אם זה לדקות בודדות

שלום, למה אני אמורה לצפות במיון יולדות? הולכת ללדת בעין כרםהריון ולידה

התאריך שבוע הבא ואני רוצה לדעת מה קורה במיון יולדות, בחדרי לידה, במחלקה... כמה זמן נשארים בבית חולים? כל מידע יתקבל בברכה.

עונה קצת ומקפיצה לך.לפניו ברננה!

לא ילדתי בעין כרם, אבל עקרונית התהליך הוא כזה-
מגיעים לבית החולים, נרשמים בקבלה ונכנסים למיון להיבדק
עושים בדיקת שתן בסטיק (כמו במעקב הריון)
ואז בדיקת פתיחה, אולטרסאונד,מוניטור.
לפעמים לא הכל, תלוי מה בדיוק הסיבה שמגיעים- ירידת מים, צירים או משהו אחר.
אם יש gbs מקבלים עירוי אנטיביוטיקה.
במקרה שלפתיחה יותר מ4 נכנסים לחדר לידה

גם מפתיחה 3 נכנסים לחדר לידה (אולי משתנה בין בתי החולים)יעל מהדרום

יש מלא סרטונים ביוטיוברק אמונה

וואי, תודה לכן! שכחתי לכתוב למה לצפות בגלל הקורונה....הריון ולידה

חחח זאת באמת הייתה שאלה רחבה, לכן לא ענו לך הרבה..לפניו ברננה!

אהההההרק אמונה

בעיקרון כדאי להתקשר לברר על הנהלים.

לפני 3 שבועות כשילדתי

חבישת מסכה

מדידת חם בכניסה

2 מלווים בחדר לידה

במחלקה רק מלווה אחד

לידה קלה וטבעית!! ידיים מלאות!! 🙂❤️השם בשימוש כבראחרונה

אז ברוח הפורום.. סיפור לידה,שגרה ברוכה

אז .. אחרי לידה שהיתה טראומתית בשבילי .. הייתי בקבלה כמעט עד פתיחה מלאה כי הכל היה עמוס... צירים מטורפים כמה שעות טובות.. וללא יכולת לקבל אפידורל כי אין חדר לידה חיכיתי מאוד לחוויה מתקנת. אז הלידה שלאחר מכן הגיעה. והנה הסיפור:
שבוע 37 מתחילים לי צירים בלילה.. מתזמנת כמה שעות רואה שהם די סדירים בהתרגשות נוסעים לבית החולים. איך שמגיעה לשם הם מפסיקים(כמובןןןן) בודקים, מחיקה 80% ופתיחה 2.5) שולחים אותי להסתובב כי אין צירים. פעם ראשונה פתאום אני מייחלת לצירים החצופים האלה שאשכרה התעופפו להם ונעלמו. מסתובבים שעתיים אין כלום
.עולה בחזרה מבקשת להשתחרר מחכים כמה שעות כיאה למיון עד שיש בדיקת רופא וכו'. משתחררים. לבנתיים.. חוזרת לעבודה בתחושה הזויה שאשכרה קצת פתיחה מחיקה ומיודע מתי זה ימשיך.
לאחר שבועיים הופפפה.. מתעוררת שש בוקר עם כאבים. מתלבטת אם בכלל זה צירים או שסתם כאבים של סוף הריון. אחרי כמה כאלה מחליטה שזה צירים.
(לא חשבתי על זה שהיות וכבר התחיל שם משו להפתח שבועיים לפני כן אז עכשיו זה ירוץ.. אז החלטתי לנסוע לביהח אחר רחוק יותר ממני שאולי יהיה עמוס פחות)
מתארגנת והצירים חזקים!! מגיעים ב7 וחצי לביהח! כל הנסיעה שארכה כחצי שעה בערך הצירים ללא הפסקה וכבר לא יכלתי לתזמן. קלטתי שאני לא בפתיחה 4-5 אלא יותר.. בקושי יורדת מהאוטו ומדדה כברווז למיון יולדות. שם בין ציר לציר עולה על המיטה לבדיקה.. וכל הזמן אומרת ודורשת אני רוצה אפידורל. לידה קודמת לא קיבלתי . חייבת אפידורל!!!!
בודקים אותי ואני שואלת כמה פתיחה?? האחות ממלמלת לי משו ולא עונה ברור. אני שואלת שוב ורק שומעת הוא בשול!
לא עונים לי מספר כלשהו..
מריצים אותי על המיטה לחדר לידה פנוי(ללא מוניטור/פתיחת וריד/ שאלות של קבלה וכו')
איך שאני עם הבגדים מורידה רק את החצאית ויאללה גברת תלחצי רואים את הראש!!! (אחכ שחשבתי על זה וניסיתי לעכל מה היה פה קולטת שהלכתי מהאוטו לביהח כשהראש בין הרגליים)
אני בהלם לא לוחצת בכלל רק צועקת אבל אפידורל!!! לא יכולה לעשות את זה בלי!!! ובאותו רגע פתאום הצירים כביכול נעלמו.. היה לי הקלה של שתי דקות אחרי שעת צירים מטורפת..
המיילדת אומרת לי: מאמי, אין אפידורל.. התינוק פה. אני רואה את השיער שלו!!! את בשניה יולדת.
פה התנערתי, לחצתי בכל הכוח.. לחיצה אחת והוא היה בחוץ! על הבגדים שלי הכל. שמים אותו עלי, ואני רק ממלמלת: אני לא מאמינה! אני לא מאמינה! השעה שיצא היה 7:50 בבוקר. ב6 בבוקר התעוררתי מהצירים...
אצלנו נוהגים שהבעל לא בחדר ברגע היציאה של התינוק. זותומרת ברגע הלחיצות. פה הוא עוד לא סיים לארגן את התיקים וכו' ולחצתי. שתבינו את המהירות..
כולפ היו בהלם. קולטת תצמי כבר אחרי הלידה ואז לוקחים לי דם, שואלים שאלות, מכניסים נתונים למחשב.. זה היה מצחיק והזוי בו זמנית.
מתקשרים למשפחה.. אחותי היתה בהלם! "מה , היא ילדה??? לפני חצי שעה התקשרה אלי שהיא נוסעת לביהח!"
😁😁😁😁
עד היום לא ברור לי איך זה שאני זוכרת בעיקר את הכאבים של הצירים בנסיעה לביהח ופחות את כאבי בלחיצות וכל זה. דווקא אז כאילו נרגעו לי הכאבים וגם הלחיצות לא היו טראומתיות.
החתיך הזה שיצא בשלוף ממני היום כבר בן 4 .. שובב ביותר 🙂

וואו! הלם!אין לי הסבר

איזו לידה מהירהה

ב"ה!

הרגשת חוויה מתקנת?

איזה יופי ברוך השםשני30

לידה משמחת וכייפית
ומהירה..
מאחלת לכולן בקלות
לעזעזל למה אני בוכה בכל סיפור חחח
כנראה הורמונים כפולים יש בתאומים

סוג של..,שגרה ברוכה

למרות שגם היא היתה עם טראומה משלה

יאוו טירוףףהתמסרות

כייף שכתבת

סיפור מדהיםמצטרפת למועדון

דוקא גם לי כאב תופת בצירים ולא הרגשתי כאב בכלל הלחיצות. זאת תחושה מוכרת

וואו איזה כייףמחי

לא לכולם זה ככה

וואוו איזו לידה!!אשה שלו

וואו איזו לידה!!מחיאחרונה

מזכיר קצת את הלידה הקודמת שלי, גם אני לא הספקתי מוניטור

אימאלה!! פיצוש החליטה להיות עצמאית🙄זמרת מיוחדת

מה נסגר?! כפרה את רק בת 9 וחצי חודשים מה עובר????!!!!
היא לא מוכנה שנביא לה בכפית או ביד, היא רוצה לבד!!!!!
ניסיתי לתת לה כפית ואז תוך כדי ואין היא פשוט לא מוכנה!!
וזה טרור! בעלי נתן לה מרק לבד אחרי ששטף את הבית, הכל טינופת!

אז עכשיו כל רעיון שיגרום לה לתת לנו להאכיל אותה יתקבל בברכה!!!
וגם אם יש רעיונות לאוכל שאפשר לתת לה ביד ולא מטנף אותה ואת כל הסביבה גם כן יתקבל בברכה!
יאללה בבקשה שוטו על רעיונות ותצילו אותי משטיפה אחרי כל ארוחה😫🙈🙄😏

אני בעד לתת להם לאכול לבדאהבתחינם

זה כיף אני אוהבת
כדי לשמור על הבית נקי שמה לו ניילון מתחת לכיסא אוכל
הוא מסיים,מנקה את הכיסא מרימה את הניילון
הכל נקייייייייי

אבל לא חבל על הניילון???זמרת מיוחדת

חחח אז תשטפי רחרי כל ארוחהאהבתחינם

🤣

אין מצב

😫🙈זמרת מיוחדת

אוףףף אני יפסיק להכין אוכל עם תיבול כדי שלפחות יהיה פחות טינופת

והיא גם תמיד יוצאת עם פרצוף צהוב כי אני שמה חוויג בכמעט כל דברררר

חחחחחחאהבתחינם

גם הבן שלי
אני שמה כורכום וכולן צהוב
זה התמונות הכי חפות אני ישר מצלמת
אני מאוד אוהבת לנקות, אבל גם רוהבת לראות אותו משחק בכיף שלו, גם אם מתלכלכך לא נורא אני ינקה העיקר שיהנה.
בעיני מאוד חשוב השלב שהוא יאכל לבד..

ברוכה הבאה לעולם האמיתי!יעל מהדרום

לק"י

היא עוד לא זורקת אוכל בכוונה לרצפה?
צפי גם לזה....

אפשר לשים נילון מתחת לכסא שלה בזמן האוכל.
תנסו לתת לה כפית ביד וכפית אחת אצליכם ולהאכיל תוך כדי.

בטח שזורקת

אבל גם בלי שזורקת הכל טרור!!!זמרת מיוחדת

מה היא גודלת לי כזה מהר????!!!!🙈

הבת שלי מאז ומתמיד רצתה לאכול לבד

כי לעולם חסדו

ממש לא אהבה אוכל טחון...
את יכולה לפרוש מפת ניילון מתחת לכיסא שלה וככה הרצפה לא מתלכלכת.
אפשר לתת לה פירות חתוכים, ירקות, לחם, קציצות קטנות, אפילו פסטה, פשטידות, עוף.
כמובן שהכל בהשגחה

וואי לגמרי אצלי הם ככה מההתחלה כמעט..ליבי ער

וזאת רק ההתחלה חח

מוותרים על המרק ומתחילים להביא אוכל אמיתימחי

טיפה פחות מלכלך

באמת אני מפסיקה לתת מרק... סיוטיראת גאולה

גם לא גבינה,
אפשר לתת קוביות ירקות מאודים, תפוחי אדמה, קציצות, אפונה, פסטה, פשטידה, חתיכות עוף או שניצל, חתיכות חביתה, ביצה קשה
את כל אלו אפשר לאכול עם היד.
הרצפה כמובן מתלכלכת היטב... אבל אני מסתפקת בטאטוא.
כשלומדים קצת יותר להסתדר עם הכף, אני נותנת גם אורז ובורגול, עגבניה, מאכלים עם קצת רוטב.

יפה שרק עכשיו זה הגיעת.מ.

הקטנה בת 5 חודשים וכבר מנסה לחטוף את הכפית עם הטעימות.
כולם אצלי היו בקטע לאכול לבד ופחות בקטע שיאכילו אותם. פשוט נתתי להם חתיכות של דברים רכים והם הסתדרו יופי...(ובהמשך גם דברים פחות רכים. גם בלי שיניים הם מסתדרים עם זה. החניכיים שלהם חזקות) וכן נמרחו ומרחו זה חלק חשוב בהתפתחות שלהם וחובה לפחות תמונה אחת מרוחים בבטטה או שוקולד או אבקודו אחרת זה לא נחשב! 🤪

כי לעולם חסדו

רעיון שראיתי אצל גיסתיאני זה אאחרונה

לפרוס מפת נילון כמו של שולחן על הרצפה מתחת לכיסא ואז גם אם זורקים הכל נופל לנילון ואפשר לזרוק אותו.אני לא עושה את זה מטעמים של איכות סביבה

פריקה... (ארוווווווווך)אמא3

מרגישה ככ מוצפת... וחשופה
נראה לי מחליפה ניק מחר בבוקר 🤦

הערב התחיל רגיל, בעיקרון.. ממש בטוב
ואז בשיחת אגב שהפכה למלחמת עולם האיש שיתף שהייתה לו מחשבה לנהוג מידת חסידות על עצמו באיזה משהו שקשור לצניעות (לא מפרטת כי אין לי כוח שזה יהיה הדיון)

כמובן שממש לא הסכמתי- כותבת כמובן כי זה מידת צניעות מסוימת שהוא רצה ללכת בה בבית. כאילו בחוץ תמיד מקפיד על זה ובבית לפעמים לא, אז שיתף שהיה רוצה להקפיד יותר בבית מתישהו. אז למה הכמובן שלא, מבחינתי? כי אני ממש רואה את הבית שלנו כמרחב פתוח, ולפעמים אני בלי מטפחת בבית, ושומו שמיים גם יוצאת עם מגבת מהאמבטיה.
וחשוב לי שהבית ישאר פתוח ומאפשר מבחינת נינוחות עם הגוף גם אם בחוץ אנחנו כאלה דוסים (שנינו. ואני עם חצאית ארוכה וגרביים, שתבינו)
וגם.. הפחד הגדול (טוב, ואת זה אמרתי לו) שהחמרה בצניעות ומידת חסידות מביאות להחמרה גם ביחסי אישות, ואני שמחה ככ על מה שקורה שם בינינו שממש לא הייתי רוצה לשמוע שום הסתייגות ממנו
(אוח. זה היה מובן? זה פחד שלי, לא משהו מבוסס. הקשר בין החמרות בצניעות לריקון ההנאה מחיי אישות. השערה שלי בלבד)

האיש בחכמתו הפסיק את הדיון (''אני רואה שזה טעון'' הוווו מה א ת ה אומר!!! גררר) והייתי צריכה ללכת והוא להשכבות וזה...
סגרתי את הדלת
ופשוט
התחלתי לבכווווווווות.,.
מה לבכות...
להתייפח.
מצאתי לי פינה, בכיתי את נשמתי. בחיי

עכשיו שתי הקדמות, שתבינו

יש לנו דיון ישן נושן על הנקה... שנינו בעד הנקה. אבל הוא חושב שזה לא צנוע וצריך להניק בחדר. ואם בסלון אז עם סינר. ובטח שלא בגן שעשועים!! בחיים לא
ואני... טוב, במילים פחות עדינות: מניקה איפה שאני, עם מה שאני לבושה, ובלי סינר כי חם לי וחם לתינוק.
עכשיו תקשיבו, אני באמת לא חושבת שזה אידיאל. אפשר לעשות את זה יותר צנוע ומוסתר (כל לידה אני אומרת לעצמי. הפעם סינר! ומפסיקה אחרי דקה) אבל כרגע מבחינתי זה מה יש זה חלק מהחיים. נקודה.
ואני יודעת שזה מציק לו... בבית פחות (הוא פשוט לא מסתכל) אבל אצל ההורים שלי הוא ממש לא אוהב שאני מניקה על הספה. אצל ההורים שלו אני מניקה רק בחדר, סגורה שם רוב השבת...
הייתה סיטואציה שהינקתי פעם לידו כשהיינו בבנק (מכןסה הרמטית) הפיצית הייתה בת חודש וצרחה... יואו הןא בער... והיה לו סיוט. לא עושה את זה שוב, בקיצור

ואני מתעצבנת מזה כי אני מרגישה שזה לא קשור ל''לא צנוע'' אלא ל''לא רגיל'' כי במשפחה שלו הנשים לא מניקות, כולן נותנות בקבוק מגיל אפס. אז הוא לא מכיר מציאות של הנקה כמו שאצלי רגילה לאימא שלי מניקה על הספה... לא ביג דיל, חלק מהחיים.,.
אבל הוא אמר לי כמה פעמים, את לא מבינה מה זה עושה לגברים.. זה לא שייך....

ופתאום קלטתי על איזה בועת מוגלה ענקית הקטע הזה יושב לי....

יש קטע בזוגיות שלנו (יואו כמה אני חשופה עכשיו.. אמאלה. נראה לי נמחוק אחכ את השירשור🤦) שאני מרגישה ש''אני רוצה יותר''. הןא מבחינתו יומיים בשבוע. ולי לפעמים בא יותר...
ומדברים על לרמוז, להראות שאני רוצה
וואוו. איזה קשה זה היה לי הלהראות לו....
כי הוא אשכרה לא נרמז....
לא אפרט פה (בכ'ז פורום פתוח... וגם מביך אותי) אבל בנות מבטיחה שניסיתי וזה כמעט לא עבד....
משהו ש הסברתי לעצמי זה שמרוב שהוא גדל בסביבה מאד פתוחה ומעורבת והתחזק בסוף התיכון, הוא היה צריך לעשות עבודה מאד חזקה עם עצמו ''לא לתור אחרי העיניים''....
אז הוא כאילו לא נותן לדברים להכנס אליו.
רק בזמנים שהחלטנו..
אבל לא לתת לעצמו ''להתעורר''.

וזה תיסכל אותי נורא ובאזשהו שלב החלטתי להרפות. כן שיתפתי פעם שקשה לי שחסרה הספונטניות והחלטנו יחד שיש יום קבוע ועוד פעם ספונטנית ואני קבעתי כלל גם שאני לא נעלבת🙂 וזהו, זה היה טוב.

עכשיו שתבינו
בחיי אישות שלנו הוא אחלה! הוא נמשך אליי, הוא נהנה
כיף לנו! הכל טוב

אבל כאילו בשביל להגיע למצב של ''רצון מצידו'' (סוג של פיתוי מצידי... מקווה שזה בסדר להשתמש בביטוי) אין מצב... אין מצב! הןא לא כזה

אז מה אתה אומר לי ''את לא יודעת מה זה עושה לגברים'' אם אתה בעצמך לא חושב כלום?
כאילו, אוף, הכוונה
אני ממש שמחה שהוא שומר עיניים
ולא מסץכל על אף אחת אחרת
באמת. באמת. באמת
זו ממש מתנה
וזה קודש קודשים

אבל.
למה.
אתה
לא.
שם
לב.
לחיזורים
שלי
מידי פעם?!?!

אווףףף
למה אין מקום לי כאישה שאני יודעת שאני ''עושה לך את זה''??
ושוב
בחיי אישות שלנו טוב ומדהים וכיף.
הכי אמיתי.
הוא קשוב,הוא רגיש,הוא... באמת. טוב ומדהים

אבל הלפני הזה הורג אותי..........

ואז הוא עוד אומר לי שהוא היה רוצה להחמיר קצת בצניעות, ששוב, קשורה רק אליו בכלל
אבל אני שומעת פה ביקורת סמויה על זה שאני יוצאת עם מגבת מהאמבטיה...
ואוף לי
ככ אוף לי

כי מרגישה שברגע הוא פתח לי הפצע המדמם
ואני כל כולי הפצע הזה עכשיו....
של הפער הזה בינינו
של הרצון
של התשוקה
של הכיסופים להיות אישה, עם כוח של אישה

אוווווווף.....
דוקר לי כל הבפנוכו
מאמינות לי?
פיזית כואב לי נורא בבטן התחתונה עכשיו
מרגישה את הגוף שלי תוכק את הפגיעה
את העלבון
ושום טיעון רציונאלי לא עובר כרגע את מחסום הלב

יקרות... וואי לא מאמינה שכתבתי את כל זה!
תודה עליכן .
תשלחו חיבוקים
ובאמת באמת
אל תגידו עליו דברים רעים... הוא מהמם
ורגיש
ואיש טוב ומכבד ומדהים.
רק מרובע
הוווו כמה מרובע.

תודה יקרות ✨

איזה מדהימים אתם!!!!אוהבת טבע

זה בדיוק כמו שכתבה פה אחת הניקים - זוהי הזדמנות להצעיד את הזוגיות שלכם קדימה, לרובד נוסף ועמוק יותר - ועשיתם את זה!!!
בעז"ה ששיחות כאלה, ושיתוף עמוק כזה יהיו חלק משגרת חייכם. אתם זוג מהמם!!

התייעות שלא באמת קשורה לפההריון ולידה2

אבל חכמת נשים פה שבתה אותי

אז ככה,

איך הייתן מחלקות הכנסה של 10,000 ש"ח בחודש לזוג עם ילד

בהנחה שועד בית עולה 500 ש"ח (כן כן טירוף)

ומטפלת 2000

חסכון חודשי באיזור 700 ש"ח

אנחנו חושבים ברצינות על לקנות רכב וכרגע לפי כל החישובים שעשינו אנחנו לא מצליחים להכניס את זה בתקציב.

נראה לכן הגיוני?

לא מסכימההמקורית

יש חברות שנותנות מימון גם של 100 אחוז
אבל לא חייב לקחתמהם בכלל אפשר גם הלוואה לכל מטרה מהבנק

אין לי כח לעצמיגלויה

בטח שלא לפוצ.
ובעלי הכי מכיל שבעולם וזה לא מגיע לי.
ולמה הייתי טיפשה כל כך כשהכסמתי לבחור ההוא שהיה פעם בעלי.
ונמאס לי מאמצעי מניעה שגורמים לי לעוד מערבולת רגשות
ולא יודעת מתי יהיה לי כוח לעוד ילד.
בינתים אני ילדה
תודה לכולן
סליחה שאני רק פורקת פה ולא מחזקת.

חיבוק! תשעני חזק על בעלך האוהב והתומך.קרן-הפוך

ואנו כאן לפרוק מולינו את כל מה שמעיק וקשה.

שבת שלום לך, גלויה!

תןדה רבה!!גלויה

יקרהחולת שוקולד

אני ככ מבינה אותך, הייתי שם לגמרי.
אבל תדעי שאפשר לצאת מזה! אני כעסתי כשאמרו לי את זה ולא האמנתי והנה- יצאתי מזה כמעט לגמרי
ממליצה בחום על טיפול בט.א.ט, יש מצב גדול שזה מה שגורם לי לשינויים הטובים לאחרונה

את כותבת שאת ילדה, אבל את גדולה ממני פי כמה...בארץ אהבתי

אם מסתכלים על כל מה שעברת בחיים, על כל הכוחות שמושכים אותך למטה ואת צריכה להתגבר מולם, את באמת גדולה מהחיים...
(יש לך שיר חזק, על ערך מוחלט, שמבטא בדיוק את זה...)
תדעי שגם הפוסטים הכי חלשים שלך מראים את החוזק שלך, ונותנים לי כוח להתמודד מול הקשיים שלי שהם כלום לעומת שלך...

גלויה

וואו ממש ריגשת אותי.
מגניב ששיר נכנס ככה ללב.
תודה רבה! חיזקת.

כמה נקודותאמאשוני

מותר לך להיות ילדה,
מי אמר שאם יש לך ילדה אז את כבר לא ילדה??
מותר לך להרגיש צורך במבוגר בסביבה שיראה אותך וידאג לך.
האם יש לך טיפול שמעצים אותך?? אני זוכרת שהיה לך תאקר עם הפסיכולוגית.. השאלה מה עכשיו ומה יכול לגרום לך לחבר ולהרים את עצמך.
יש טיפולי אימון שזאת בדיוק המטרה שלהם (מבלי להחליף טיפול פסיכולוגי)
לגבי אמצעי מניעה האם בדקתם את כל האופציות?? אולי כדאי להסיר מחסומים ולהשאיר על הפרק אמצעים שבעבר נפסלו על הסף?

לגבי המשך ילודה, לא חייבים צפופים ולא חייבים 10 ילדים.
מותר לשחרר מבלי להצטדק. אם לא מתאים אז לא עכשיו. הכל בסדר!! את לא בתחרות עם העולם!

בהצלחה ושבת שלום!!

תודה שאת זוכרת ומתייחסת להכל...גלויה

כן עזבתי אותה ב'ה
מחפשים פיתרון אחר.

הי גלויה יקרהקמה ש.

בס''ד

תראי כמה שרשורים נפתחו בימים האחרונים סביב הנושא הזה.

כמה נשים כאן העידו על עצמן

שקשה להן עם עצמן,

שקשה להן לחיות עם עצמן,

שאין להן כוח לעצמן.

אני לא רוצה לתייג

אבל באמת שזה קרה כמה פעמים

רק ביממות האחרונות

ובכל שרשור כזה

עוד נשים הזדהו

וכתבו שהן מכירות את ההרגשה הזאת

ומבינות.

זה לא רק את.

הרבה מאד מאיתנו (כולנו?)

מרגישות ככה חלק מהזמן.

זה כנראה משהו מובנה באיך שהקב''ה ברא אותנו

רגעי קטנות

ורגעי גדלות.

***

והכי טבעי שאת לא פנויה

לחזק אחרות

או לטפל בקטנה

כשקשה לך כל-כך.

כאב נפשי

זה משהו ששואב מאד

כמו כאב פיזי גדול.

וכעת

את

כאובה!

וביחד עם הכאב,

את עושה משהו גדול.

את פונה כאן

לעזרה

לתמיכה

לעידוד

למילה טובה

להזדהות

לחיזוק.

בכך את עושה חסד גדול

עם עצמך.

ה'גלויה' הגדולה

דואגת ועוזרת

לילדה

שבתוכה.

(ובכל אחת מאיתנו שוכנת ילדה כזאת)

את כרגע ב'כמוך' של 'ואהבת לרעך כמוך'

ואשרייך על זה ❤

***

לגבי בעלך שמכיל אותך

ואי הנעימות שלך לגבי זה.

בטח שמגיע לך.

לכל אחד מגיע להיות מוכל.

לכל אחת מגיע להיות מוכלת.

גם לך.

***

וביחס לנישואייך הקודמים,

אנחנו כאן עדות לעוצמות ולכוחות הגדולים מאד שלך!

אני מאמינה

שיום אחד

תצליחי לעשות שלום

עם עצמך

ועם הסיפור שלך.

את תגיעי לזה!

בעזרת ה'.

שולחת לך ים של כוח

אף פעם לא פשוט

לעבור תקופה לא פשוטה...

ומקדישה לך את השיר המרגש הזה:

שבת שלום אהובה ❤

וואו תודה רבה !!גלויה

אני חושבת שהקטע של הבעל לשעברהמקורית

לא ממש מאפשר לך להתקדם וקצת תוקע אותך
למה את ממשיכה לחשוב על זה ולא בטוב שיש לך עכשיו? אנחנו עושים הרבה החלטות לא טובות בחיים אבל הן הן שהופכות אותם לטובים יותר בהמשך.
מה שהיה היה. נגמר.
עכשיו יש לך את הבעל שלך והמשפחה שלך וזה מה שחשוב.
טוב לך איתו ממה שאני קוראת אז תנסי להתרכז בזה ולהיות שם. ממש לחיות את הרגע ולהנות.
לכולנו יש ימים לא טובים ואין כח והמחשבה על עוד הריון גורמת לי לרצות לישון ( מדברת גם על עצמי. מאוד רוצה במחשבה אבל אין אין אין כח)
ולגבי אמצעי מניעה - אולי התקן לא הורמונלי??

חיבוק ענקינגמרו לי השמות

את ממש לא צריכה לבקש סליחה שאת פורקת!

כולנו לפעמים פעם למעלה פעם למטה

כולנו!!!

מותר לך להרגיש חסרת כוחות עכשיו!

מקווה שהשבת תביא איתה הרבה מנוחה ורוגע ותתמלאי בכוחות חדשים וטובים

בהצלחה רבה יקרה ושולחת לך המון תמיכה ואהבה :לב:

מתוקות כולכן!גלויה

תודה רבה!

יקרה... תמיד מדהים אותי מחדש עד כמה כולנו, הנשים, בסוףהשם בשימוש כבר

מתמודדות עם אותם הדברים... אני קוראת פה שרשורים ואומרת לעצמי - יואו! זה בדיוק מה שעובר עלי/חברה שלי/( בחיים הויזואלים) שכנה שלי/אחותי/גיסתי...

אני חייבת להגיב על- "למה הייתי טפשה כ"כ.... "-חברה, זה מה שהיה כתוב למעלה... ולא,לא היית טפשה בכל מקרה...אולי תמימה. ותהא ההגדרה אשר תהא-
ז ה ה י ה ר צ ו ן ה'...
זהו.
הכל כבר מסודר למעלה בהשגחה פרטית ארוגה היטב...
והכל לטובה.
איך?
איך להתחתן, לעבור מה שעוברים (אין לי מושג מה עברת) ולהתגרש---זה טוב? איך??
אולי כדי שתהיי בן אדם מבין יותר רגיש יותר, מכיל יותר?
אחד שנגע בכאב וצלח לו-ולעד יבין את הזולת?
אולי כדי שתוכלי לסייע לנשים במצב דומה?
ואולי לא בגלל הסיבות הללו, אלא בגלל סיבות אחרות לגמרי ונסתרות?
לאלוקים הפתרונים.
לפעמים אני רואה/שומעת/חווה בעצמי או על סביבתי כל מיני דברים שאני כמעט ומתפלצת-מה, מה טוב בזה ריבונו של עולם? מה לטובה בסרטן בילדה בת שנתיים, או בילד צעיר שעכשיו כורים לו קבר כי שכחו אותו ברכב לוהט.
ומה לטובה בילדה שעוברת אונס, באיש המבוגר שנפטר מקורונה, באמא ההיא שרק נסעה לעבודה ובדרך חזור התהפך רכבה ולא שבה לילדיה, בהפלות שעברתי, באי הצלחתי להכנס להריון, ביחסי העכורים עם עמיתתי לעבודה? במתחים ובשנאה בין דתיים לחילונים, בכל ניסיונות העמים סביבנו לפגוע בנו כעם, כאומה? ויש לכולנו אינספור דוגמאות.
אז מה לטובה בזה? -
אין לי מושג.
אין לי מושג בנסתרות דרכיו של ה'.
זה היסוד שאני משננת לעצמי בכל תהיה שעולה בי.
לא תמיד אני רואה את הטוב,
כמעט תמיד אני לא מבינה,
לפעמים אני כועסת,
עצובה
או חלשה,
אבל באמת הפנימית שלי אני יודעת-
הכל לטובה,
תמיד.
תראי איזה פלסף שלם עשיתי ממשפט אחד שכתבת, ובכלל לא התייחסתי לשאר...
חיבוק גדול והרבה כוחות...
שבת שלום
❤️

וואו.גלויהאחרונה

בינתים אין לי מילים.

חלב אם ישןרק טוב!

יש לי שקיות חלב ששאבתי לפי כחצי שנה.
אוחסנו בפריזר רגיל, אולי גם התחילו להפשיר פעם אבל לא הפשירו לגמרי.
הקטנה לא צריכה את זה. בת שנה, אוכלת מצוין. כשבאמת היתה צריכה, לא התלהבה מלקבל בבקבוק, העדיפה את המקור...

מצד אחד ההגיון אומר לזרוק. מצד שני קשה לי נפשית כשאני חושבת בכמה מאמץ נשאב החלב הזה...

יש משהו מועיל לעשות איתו? כמו שאומרים נניח שחלב אם טוב לדלקות עיניים.. יש רעיונות/הצעות?

שלום לך(:תמרי.

יודעת שיש גמ''חים לחלב אם בכל מיני מקומות, לא ממש מבינה בזה. את יכולה לחפש מידע באינטרנט על זה.
אבל בעצם אם הפשיר מעט פעם אז אולי זה כבר לא טוב?

ואני הכי מבינה אותך בעולם! גם אצלי מעט היה חלב שנשאר אצלי איזה חצי שנה במקפיא, עד שעברנו דירה וזרקתי כי באמת כבר לא היה למה לשמור..

נכון גם אני תרמתיאמאשוני

ולא האמנתי שתהיה כזאת היענות אבל הייתה.
יש תינוקות שאסור להם תמל וכל ארוחה כזאת זה נס בשבילם וההורים/ מתנדבים מוכנים לנסוע חצי מדינה בשביל זה.
אבל באמת בגלל שהפשיר אז בעיה.
אולי שווה להתייעץ עם ליגת לה לצ'ה
תתארי מה וכמה ולמה הפשיר ויגידו לך אם אפשר לתרום או לא

אסור לתרום חלב במצב כזה גם אם לא היה מפשירבתי 123

בפריזר רגיל עד3 חודשים

אומרים שלעשות אמבטיות עם חלבבתי 123

יודעת מה היתרון של זה?רק טוב!

גם אני שמעתי על זה. אומרים שזה טוב לעור התינוקחדשה,,

תנסי, מה אכפת לך. עדיף מאשר לזרוק

אחרי 3 חודשים במקפיא גם אם לא הפשיר אסור להשתמשליד ה'

במה שהעליתי כתוב עד 6 חודשים בהקפאה עם דלת נפרדתיעל מהדרום

לק"י

בקישור היה כתוב שלושה חודשים. לא ברור...

אחסון והפשרת חלב אם, משרד הבריאות

זה בדיפ פריז עד 6 חודשיםבתי 123

לא בהכרח. כתוב גם "מקפיא עם דלת נפרדת מהמקרר"יעל מהדרום

רשום מינוס 18 זה דיפ פריז בכל אופן אם יש ספקבתי 123

עדיף לא לקחת סיכון במיוחד שהיא חושבת שזה הפשיר קצת

אז ההגדרה שלהם לא ברורהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לגבי הקפאה רגילה כתוב 3-4 חודשים.

יש פה משהו לגבי אחסון חלב אםיעל מהדרום

וואי, אני בדיוק עם אותה שאלהשם שם

תשישות נפשית בימים אלה...לפרקים

עבר עריכה על ידי לפרקים בתאריך ד' בתמוז תש"פ 10:16

מחקתי, סתם התבכיינות...
אפשר למחוק.

וואו. את מתארת מצב מה זה לא פשוט

אין לי הסבר

לצערי אין לי רעיונות או עצות...

רק שולחת חיבוק גדול גדול

בטוחה שהתקופה הקשה תעבור בקרוב ותשובי לאיתנך בעז"ה!!

שיתוף זה לא התבכיינות!מכחול

לא קראתי כי מחקת, אבל שולחת לך חיבוק גדול!

אם זה רלוונטי (הריון, אחרי לידה) אני ממליצה לפנות לארגון "ניצה". אם לא, שוב לחפש כתובת אחרת לדבר איתה.
ובשביל זה אנחנו פה!

וואי למה ככה?אין לי הסבר

ממש ממש לא התבכיינות!

מותר שיהיה קשה ומותר להוציא את זה החוצה! חייבים כי אחרת מתפוצצים מבפנים!

אולי עצם שכתבת כבר פרק ממך חלק מהקושי?

בכ"מ, יבואו ימים טובים

קראתי אותך בבוקר.המקורית

את כל הפוסט שקראת ומצאתי רק עכשיו זמן להגיב
את עוברת תקופה קשה מאוד. ואת צריכה קצת להוריד עומס
זה שהכל מתקתק וזורם מבחוץ לא אומר כלום. מי שצריכה לזרום זו הנפש שלך. ואם את מרגישה שאת עמוסה מדי אז תרשי לעצמך קצת לשחרר.
קצת חופש מהעבודה אולי. כמה שעות בערב עם הבעל אם יש בייביסיטר. אפילו לסיבוב קצר ותוכלי להסביר לו את התחושות שלך ותחשבו ביחד על פתרון.
זה ממש קשה להיות כלכך לבד
חיבוק גדול!! וזה ממש לא התבכיינות. זה בסדר גמור להרגיש מפורקת וחסרת כוחות ועצובה. אנחנו לא מושלמים ואם לא נשים את האצבע על מה שלא בסדר ונתקן בסוף נתפוצץ

תודה...לפרקיםאחרונה

סוחבת...

סיפור לידה ראשונהשמחה7

הקטנטונת שלי כבר בת שנתיים וחצי אבל עשיתם לי חשק לכתוב את סיפור הלידה ...

אז ככה.. יום שלישי, עשר בבוקר .. אני מתעוררת משינה עם כאבים לא ברורים אחרי שלא ישנתי לילה לפני (מסיבה שלא קשורה להריון).

לאט לאט מתברר לי שאלו צירים. בעלי אברך .. נמצא בכולל . מתקשרת לבשר לו שכנראה התחילו צירים והוא שמח מאוד ושואל אם לבוא.

בנתיים לא צריך , תשאר ללמוד.. ככה יהיה לי זכויות ולידה קלה בעז"ה .

מדברת עם אמא שיחה רגילה כזאת .. ולא אומרת שיש לי צירים כי היא רוצה להגיע איתי ללידה והיא אשה ממש לחוצה, ורציתי ללכת ללידה רק עם בעלי ... לא היה לי נעים להגיד שלא רוצה שהיא תהיה אז לא שיתפתי אותה בהתחלה.

בנתיים הצירים ממש נסבלים ועוברים דיי בכייף. קוראת תהילים.. מתפללת שיהיה בקלות ותינוקת בריאה.

ב17:30 בעלי חוזר מכולל .. אוכלים ,מפטפטים ... מעבירים את הזמן עם הצירים. (כל הזמן הזה אני מתזמנת את הצירים, צירים סדירים ובהדרגה הופכים ליותר צפופים יותר ארוכים ויותר כואבים)

23:30 בלילה - בעלי הולך לישון קצת שיהיה כוח להמשך.. עושה מקלחת ומרגישה שזה עוזר עם הכאבים.

01:00 - מרגישה כאבים הרבה יותר חזקים וצירים מצטופפים.. מרגישה שזה הזמן הנכון לצאת לבית חולים, אני גרה במרחק של 2 דקות הליכה מהבית חולים.

מעירה את בעלי ... קדימה הולכים, אני יולדת! והוא בתגובה- את נראת ממש רגועה ואת לא נראת שאת יולדת..בואי נחכה קצת כאן..

(הסברתי לו לפני שאני רוצה להיות בבית כמה שאפשר ופחות בבית חולים) . בסוף החלטתי שיוצאים כי יש ממש שינוי בצירים ואני עם צירים מ10:00 בבוקר אז בטוח נהיה איזה פתיחה..

מגיעה לבית חולים.. אומרים לי אה זה לידה ראשונה יש לך זמן.. תחכי תכף נבדוק לך פתיחה.. ואני אומרת אני עם צירים מ10:00 תבדקו כבר .. יש לי צירים חזקים.

בודקים פתיחה - 1 וחצי .. מההה אין מצב אני 15 שעות עם צירים. ואז מכניסה שוב את היד - אה לא סליחה.. פתיחה 4 .*אנחת רווחה*

עושה סיבובים בבית חולים.. מצב רוח נפלא.. ממש מתרגשת שתכף אפגוש את התינוקת שלי.

אומרת כל הזמן פרק ק' בתהילים(מזמור לתודה). (סגולה ללידה קלה מרבי נחמן מברסלב)

אחרי שעתיים פתיחה 5. רוצה כבר לקבל חדר לידה נמאס להסתובב.

חברה אמרה לי שיטה לבקש גז צחוק ואז הם חייבים להכניס לחדר לידה כדי לתת את זה. ואז אח"כ להגיד שלא רוצה.

אז ביקשתי גז צחוק ומכניסים אותי סופסוף לחדר לידה המיוחל..

הם באים ואומרים לי סליחה.. נגמר הגז צחוק (ואני חושבת וואי נהדר אפילו לא הייתי צריכה להגיד שאני בסוף לא רוצה)

מצעים לי מלאא פעמים אפידורל.. אני מסרבת מרגישה שאני בשליטה ומצליחה לסבול את הכאבים. ותכננתי מהתחלה ללדת בלי אפדירול (כל עוד שאני רואה שמצליחה להעביר את הצירים בשפיות).

7:00 בבוקר - פתיחה 7 . אני עדיין סובלת את הצירים בשפיות וברוח טובה. מקשרת לאמא להגיד שאני עם צירים בבית חולים(היא גרה רחוק אז אמרתי בשלב זה בשביל שהיא תגיע אחרי שאלד).

"אמא אני תכף יולדת , אני בפתיחה 7"

"מההה מי אמר לך??"

"חחחח מה זה מי אמר לי?! אני בבית חולים בדקו לי פתיחה.."

"את לא נשמעת בלידה, טוב אני ואבא יוצאים אלייך "

הצירים מתחזקים מרתקים אותי למיטה עם המוניטור ונהיה לי כבר הרבה יותר קשה עם הצירים... קשה יותר להתמודד עם הצירים בלי שיש יכולת לתנועתיות.

ופתאום נכנסה מישהי ואמרה לי "שלום אני מטעם בית החולים אני עוזרת ליולדות שבוחרות לא לקחת אפידורל, את לא לקחת נכון? "

"לא, איך את עוזרת?"

"אני עושה דיקור סיני בלידה"

אני חושבת לעצמי לא יועיל לא יזיק...

"טוב תודה רבה אז תעשי לי"...

היא מכניסה לי את המחטים ברגליים בידיים וכל מיני מקומות בגוף .. והולכת..

אני כבר עם צירים ממש חזקים וכואבים ונהיה ממש ממש קשה.. ואני עוד עם המחטים המציקים האלה .. סיוט.

שלחתי את בעלי לקרוא לה שתבוא להוריד את זהה דחוףףף , אני כבר לא מסוגלת לסבול את הצירים ועוד בנוסף כאילו חסר לי כאבים היא שמה לי את המחטים האלה (אולי דיקור מתאים לסוגי כאבים אחרים אני לא ממש יודעת.. אבל בכאבים של לידה אין לזה שום תועלת וזה סתם מעצבן ומציק).

לקראת 9 בבוקר כבר לא יכולה צועקת תביאו לי אפידורל דחווווף!!

המילדת באה לבדוק פתיחה- עדיין 7... מה אין מצב ששעתיים זה לא התקדם.. ישלי כבר שעתיים צירים מטורפים, הרבה יותר ממה שהיה לי בפתיחה 7.

ואז באה אחראית חדר לידה ואומרת לבעלי אם היא עד עכשיו לא ביקשה אפידורל ועכשיו מבקשת אז היא כבר יולדת..

היא בודקת פתיחה .. והפלא ופלא.. בניגוד למה שהמיילדת אמרה לפני חצי דקה פתיחה 7 . אחראית חדרי לידה אומרת לי את בפתיחה 9 וחצי.

תלחצייי.

ואני לוחצת וצועקת את נשמתי .. המיילדת אומרת לי זה לא עוזר שאת צועקת.. תפסיקי .. רק תלחצי ..

אני לוחצת חצי דקה .. ואז הראש כבר בפתח. היא אומרת לי לא ללחוץ. שמה שמן שמה. לחץ מטורף למטה..

ואז הראש יוצא ב"ה וכל הגוף מחליק החוצה, ישתבח שמך לעד!!! תוך דקה הייתה בחוץ כבר.

הקלה עצומה בשניה.. שום דבר לא כואב כבר. השיליה יוצאת..

נולדה במשקל נמוך 2100, בריאה ב"ה . המילדת שואלת איזה שבוע אני? בפליאה בגלל שהיא קטנה ומשקל נמוך .. אני 39+3 זה לא מוקדם כ"כ... פשוט נולדה קטנה..

מניקה בחדר לידה.. מודיעים להורים.

ואז ההורים שלי הגיעו רבע שעה אחרי הלידה כמו שרציתי..