פורום הריון ולידה (עמוד 283)

נדמה לי שכבר כתבתי לך בעבר שאצלי ההערכת משקל בבילינסון היתה ממש מוגזמת.

לא רואה בעיה לעשות עוד סקירה, מה תפסידי?

וגם פה הלחיצו שעלולים להיות מומים וכו'

עשינו אצל דר' אייל מזעקי בשערי צדק הוא מאוד מקצועי אדיב נחמד

עוד סיבה לראות את הבייבי ולשמוע שהכל תקין.

נולד תינוק מתוק ממש

עד היום הוא קטן קצת, עלינו לאחרונה ב''ה לאחוזון 3

אבל ב''ה אין בעיה מוגדרת, באלו פשוט להיות קטן. 

אך מעולם לא על עוברים גדולים. זה הפתיע אותי ממש

היא עוד מציעה לי לעשות מי שפיר כאילו זה בקטנה

אם גם ככה לא מתכננת הפסקת הריון (זה היה בשבוע 30),

אם לא מתכננת אז ממש לא שווה לקחת את הסיכון הזה של דיקור.

החשד העיקרי היה לדאון בגלל איזה קטע של עצמות ירך קצרות, עשיתי ניפט ונרגעתי.

לא מכירה את הצד ההפוך בסקירה לעוברים גדולים.

מתוך ידיעה ברורה שזה לא יחזיק עונה

פשוט שווה את המחיר ובאמצע העונה קונה שוב.

אז לא יודעת איך זה יחזיק בשימוש של פעם בשבוע

אבל אל תבני על איכות 

לילד בן 3 והחזיק עונה שלמה. אני לא מרשה לנסוע בבימבה עם נעלי שבת

אבל זה כל כך זול שלא אכפת לי שייהרס אחרי כמה שבתות, במילא קונה במבצע של 2/3 זוגות במחיר מסויים

ניסיתי נעלי שבת לבנות

סנדלים דווקא נראה לי שהחזיקו עונה, אבל לא זוכרת בוודאות

באותו מחיר את יכולה לקנות בשיין - הנעליים שלהן החזיקו לנו עונה. לא בתור נעלי שבת אלא בתור זוג נוסף ליום חול. הלך עם זה לגן נגיד פעם פעמיים בשבוע לא יותר.

עבורי אני לובשת כבר שנה נעליים רק משיין, יש לי כמה זוגות גם עם ותק של שלוש שנים והן גם מחזיקות ממש טוב וגם נוחות לי ממש 

הסנדלים התבאסתי. מראש קונה שני זוגות, זה ברור.

אבל שני זוגות הייתי מצפה שיחזיקו עונה שלמה.

בסנדלים היה קרע באותו מקום בדיוק בשני הזוגות, אז לא יכולתי לחבר סנדל מזוג א' עם סנדל מזוג ב'.

אבל אולי יכולנו לזהות את תחילת הקרע מראש ולחזק שם.

אין לי ניסיון עם נעלי שבת, אבל בשביל שיהיה משהו חדש לחגים זה בהחלט אמור להספיק,

ואחרי החגים אפשר כבר לקנות מגפונים ללכת איתם גם בשבתות.

ונעלי שבת זה לא משהו יומיומי, אז יש יותר סיכוי שיחזיקו מעמד יפה.

לגבי נוחות - זה אישי לכל ילדה...

נעלי שבת לבן החזיק עונה שלימה ואפילו יותר, לבת נהרס מהר יותר

קניתי גם מגפונים בחורף החזיקו לי כל החורף לבשו אותם כמעט כל יום

גילאים 4,6

ממליצה לקרוא באתר של אמב"י, יש שם מידע חשוב שעושה סדר.

מידע להורים לילדים שמגמגמים - אמב"י עמותת המגמגמים בישראל. גמגום ילדים בני נוער ומבוגרים.

הכי חשוב זה לתת לו את הזמן לדבר בלי להלחיץ אותו, בלי לתקן אותו, בלי להשלים לו מילים, לתת לו ביטחון שיש לו את כל הזמן שהוא צריך כדי לדבר.

כדאי גם להסביר לאחים הגדולים, שלא יצחקו עליו, ויתנו לו את הזמן לדבר.

אם את מרגישה שהוא מודע לזה וזה מעצבן אותו, אז כדאי להתייחס לזה ולא להתעלם, להגיד לו משהו כמו 'אני רואה שלפעמים המילים קצת נתקעות לך וקשה לך להגיד מה שאתה רוצה, זה בסדר וזה קורה לפעמים לילדים, אנחנו תמיד מקשיבים לך עד שתסיים להגיד מה שרצית'.

הרבה פעמים גמגום מתאפיין בגלים, גם אחרי שיש שיפור, או שאפילו נראה שעבר לגמרי, יכול להיות שוב חזרה של הגמגום. אז לא להיבהל, ככה זה הרבה פעמים, וזה עדיין יכול לעבור בהמשך.

מכירה את התחום גם מהלימודים (אני קלינאית תקשורת, אבל אף פעם לא טיפלתי בגמגום), וגם מניסיון עם שני בנים שלי שהיה להם גמגום בגיל 2-3 שעבר ב"ה (אז קיבלתי קצת הדרכה מחברה שמטפלת בגמגום).

אם יש לך עוד שאלות מוזמנת בשמחה, פה או בפרטי...

בגדול כן, פשוט להתעלם.

מה שכן יכול לעזור זה לתת לו דגם של דיבור איטי. צריך קצת ללמוד איך לעשות את זה נכון (קלינאית תדע להדריך איך לעשות את זה).

אם את רוצה שאני אסביר יותר, מוזמנת בפרטי.

זה לא פתרון קסם. לאחד הבנים שלי לקח בערך שנה עד שהגמגום עבר לגמרי (היו תקופות תוך כדי שהיה נראה שעבר, ואחר כך חזר שוב בגלים). אבל זה כן לפעמים עוזר לראות שיפור.

יש לי נסיון עם ילד שגמגם בילדות ועבר לו,

ועם ילדה עם גמגום כרוני.

בגדול בארץ אהבתי כתבה את הנקודות החשובות,

אבל רוצה להתייחס לכאב שלך.

צריך לשים לב לא לכאוב על הנקודה הזאת יותר מדי.

הכוונה הוא צריך להתאמץ זה נכון אבל גם בפיזיותרפיה צריך להתאמץ. זה כואב לנו בבטן הרכה לא רק בגלל המאמץ אלא גם בגלל חוסר וודאות וסטיגמה שלילית וכל מיני דברים מסביב שעלולים להשפיע על הפגיעות שלנו כהורים לילד שמתמודד עם גמגום.

לכן חשוב שאת תבואי בגישה נכונה ומכילה כלפי זה כי הסביבה בד"כ מאוד לא מכירה את הנושא ויש הרבה בהלה סביב העניין וככה מתופעה פיזיולוגית חולפת עלול להפוך לבעיה רגשית ודימוי עצמי נמוך לטווח ארוך יותר.

בשבילך כדאי לדבר עם קלינאית מתמחה בגמגום ספציפית כדי לקבל תמונה ופרספקטיבה על הנושא וכלים להתמודדות מול הילד אבל לא פחות חשוב, מול הסביבה.

אני מבינה ששנה הבאה הוא ממשיך במעון ולא הולך כדיין לגן שפתי? אם כן צריך לוודא שהמטפלת יודעת איך לעבוד עם ילדים מגמגמים ולא שהיא תעשה דברים לפי שיקול דעתה אלא לפי הדרכה. (יש הדרכה  למורים וגננות באתר של אמבי שאפשר לתת בבוא העת)

אם לא מסתדר לך לקבל הדרכה מקלינאית עבורך, את מוזמנת להצטרף בפייסבוק לקבוצת הורים לילדים שמגמגמים. יש הרבה שאלות דומות לשלך ותשובות מפורטות שיכולות להסביר ולכוון אבל לא פחות חשוב, להרגיע באמת מתוך הזדהות וניסיון.

יוכל להיות שאני טועה כי לא זוכרת דברים שכתבת בעבר

כתבת שהוא יצטרך גן חנ''מ או סל אישי. את מניחה או שאת יודעת את זה?

מנסיון שלי בוועדות זכאות ילדים עם עיכוב שפתי שלא קיבלו סיוע של קל''ת הרבה פעמים לא מקבלים זכאות לחנ''מ ונשלחים לקבל קודם לפחות שתי סדרות טיפול לפני שיקבלו זכאות לשירותי חנ''מ 

יש לו עיכוב בכל התחומים, לא רק בשפה , גם מוטורי , הבנה בהכל. יש לו בערך 10 חודשים של עיכוב

מתפללת שנקבל, אם יש ילד שזכאי לגן חנ"מ זה הוא...

בוועדות בהן אני יושבת, אבל אני חושבת שזה גישה שקיימת.

שלפני שמאשרים זכאות, גם אצל ילדים שיש להם קושי רוצים לראות האם היה שיפור על ידי טיפולים שמקדמים את הילד.

אני מסכימה לגמרי שילד עם מגוון קשיים זקוק למענה תומך נרחב, אבל לא פעם בעיקר אצל ילדים צעירים רוצים לראות אם הילד מתקדם ע"י טיפול בקהילה לפני שמכניסים למערכת של החינוך המיוחד.

יש לך המלצה מהניסיון שלך איך כן יהיה ניתן להתקבל לגן שפתי? אני יודעת שאצלו זה קריטי, שוב בשילוב של העיכובים האחרים שיש לו

כתבת שיש גם עיכוב מוטורי? הוא טופל בזה?

אולי לנסות ללכת לקלינאית שמקבלים החזרים מהקופה? אם תגיעו לועדה ותראו שהתחלתם ושהוא לא התקדם כ''כ יש יותר סיכוי מאשר אם יש קושי אבל לא התחיל טיפול בשום תחום 

הקופה לא מביאה לכם תורים? הם חייבים בגיל הזה מקסימום תוך 3 חודשים להביא תור!! לא הגיוני שאתם צריכים אבחון חדש, זה ממש מחדל.

את צריכה לשבת עליהם ולא לרדת עד שהם מביאים לך תור. הם מחויבים לכך חוקית.

אני בגיל יותר גדול לא נתתי להם להמשיך למרוח אותי ואז הם הבינו שאין להם ברירה אלא לאשר לי ללכת לפרטי והם הביאו החזר.

ואם אין לך אופציה לפרטי הם מחוייבים להביא לך תור מיידי. אין שום אפשרות להמשיך ככה. בגיל הזה זה פשוט קריטי

אל תוותרי

בבקשה 

בשביל הילד שלכם

מהכיס שלי עוד 150 שח לטיפול? אחרי ההחזר שלהם זה מה שהיה בזמנו שבדקתי, כל שבוע 150 שח זה חתיכת כסף אמרתי שאני לא מןכנה , לא ידעתי מראש שככ זה יסחב והמצב שלו רק ילך אחורנית

ועכשיו שאני רוצה אמרו לי זה נגמר וצריך אבחון חדש

הזוי, אנסה לבדוק מחר שוב

ועכשיו.

זה פשוט מחדל 

ואני במקומך הייתי מבקשת לדבר עם מנהלת הסניף או מנהלת קשרי לקוחות

הם חייבים לך!!!!!!

זה לא לפנים משורת הדין, זה בדיוק מה שצריך להיות

ואת צריכה להבהיר להם שההמתנה הלא הגיונית הזו גרמה לרגרסיה

וזה עילה לתביעה!!!!

לא מבינה בהיבט המשפטי, אבל לא חושבת שמבחינה מקצועית גמגום נחשב כרגרסיה. על אף שזה בהחלט מרגיש כמו נסיגה, כי זה ללא ספק פוגע ביכולת הדיבור וההתבטאות. אבל זה לא נחשב שיכולות השפתיות שלו נפגעו, אלא שנוסף עוד קושי שגם הוא צריך טיפול, אבל זה ככל הנראה לא נגרם מזה שהוא לא טופל עד עכשיו.

[יש הרבה ילדים שדווקא כשהשפה שלהם מתפתחת יותר אז מופיע גמגום, כי יש פער בין היכולות השפתיות לבין היכולות המוטוריות של ההגייה, והפער הזה עשוי לגרום לגמגום. זה לא נחשב כנסיגה מבחינה שפתית...]

(@shiran30005 אני מבינה נכון שהרגרסיה שאת מתארת זה הגמגום? או שמעבר לזה יש גם נסיגה ביכולות השפתיות עצמו - אוצר מילים, בניית משפטים וכדו'?).

אבל חוץ מזה מסכימה עם @אמהלה שממש כדאי לנסות ללחוץ כמה שיותר שיתנו להתחיל טיפול כמה שיותר מהר. בגילאים האלו זה ממש קריטי, וזה ממש לא לעניין שזה מתעכב כל כך הרבה.

 אין התקדמות בחצי שנה האחרונה בכלל, ועכשיו נכנס הגמגום הזה וזה מטריד אותי מאוד

חוץ מזה שהוא שואל כל היום "מה זה" 😅

שללנו לגמרי (לפני כשנה) אוטיזים או משהו אחר, אמרו לנו שזה רק עיכוב התפתחותי בכל המישורים וזהו.

בגלל שזה ילד ככ יקר לי קשה לי לראות אותו ככה

בכל אופן מחר אנסה לבדוק שוב

וזה שאין התקדמות חצי שנה זה באמת חבל ומתסכל מאוד.

מקווה שתצליחי להזיז שם משהו סוף סוף ותקבלו את הטיפול שמגיע לו...

אולי כי את בקופה אחרת/במיקום אחר. אבל במכבי במרכז - פשוט אין להם. זה לא משנה אם הם חייבים או לא, כי פשוט אין. אפשר ללחוץ, תוך יום באמת יתקשרו ויציעו לך תור במיקום לא רלוונטי/שעה הזויה לקטנטנים. למה הדבר דומה? שלהבנתי, גם לא בכל הגני שפה יש קלינאית תקשורת!

לגבי החזרים מלאים - בררתי את זה. יש איזשהוא מחירון של משרד הבריאות שמציין כמה עולה מפגש מבחינתם (אגב, להבנתי זה באמת מה שנותנים במגזר הציבורי וקופות החולים לצוות פרא רפואי ולכן יש מחסור). באזור המרכז, צריך להוסיף בין 150 ל 200 שח על ההחזר המלא הזה שאת מדברת עליו.

ולגבי השאלה למה לך? כי זה הבן שלך. כי יש לך אינטרס שהוא יתקדם. כי התערבות מוקדמת יותר מועילה יותר. כי לחכות עכשיו עוד שנה עד שהוא ילך לגן שפתי זה לחכות שנה. אם אין אפשרות בכלל אז כמובן שאין. ועדין הייתי מעדיפה ללכת אפילו פעם בשבועיים או בחודש לקבל הנחיה איך לעבוד איתו בבית, גם אם את משלמת מכיסך.

האחריות שלך

אל תצפי מאחרים להילחם בעבורו

או להיות הוגנים

בעיקרון את צודקת

במציאות הוא בלי טיפול

תלחמי כמה שאת יכולה

אבל במקביל הייתי מתחיחה טיפול כבר אתמול

שהיה אצל קלינאית במצטבר 3 שנים

שנתיים בקופה

ושנה פרטי

בשנתיים שהיינו בקופה אמנם שלמתי השתתפות עצמית נמוכה

אבל התור היה תקוע באמצע היום ככה שהפסדתי חצי יום עבודה או יום שלם אם לא היה לי כוח לפרפר מעבודה לקלינאית

וזו היתה עבודה שלא קבלו בה חצי יום מחלה או תשלום על יום בודד של מחלה

ככה שבפועל הפסדתי יותר כסף על ימי עבודה מאשר כמה שעולה טיפול פרטי

לכן כשהוא היה צריך עוד תקופה עם קלינאית

העדפתי לקחת פרטית

שנתנה אבחון וטיפול בשעות אחה"צ בלי המתנה וגם בפועל עלתה פחות כסף

והטיפול בגילאים האלה הוא קריטי

לחכות יותר משנה זה פספוס עצום

שווה כל שקל ההשקעה הזו בילדים

ומסכימה עם התגובות מעלי 

הקופה חייבת לממן לך מזמן 

ודאי לא להסכים לחכות כעת לאבחון נוסף 

הרבה ילדים מגמגמים בגיל הזה. בדרך כלל זה עובר לבד.

צריך להקשיב בסבלנות ולתת לו לסיים את המשפט.

לא לזרז אותו ולא להשלים לו מילים.

כדאי גם ליידע את הסביבה כדי שגם הם יתנהגו איתו בהתאם.

אם זה מפריע לו, אפשר להסביר שלפעמים כשמדברים המילים נתקעות, וזה קורה להרבה ילדים.

לבן שלי היה בגיל שלוש +. עבר אחרי כמה חודשים.

בגלל ששהבן שלך עם עיכוב התפתחותי, נראה לי כדאי להתייעץ גם עם הרופא התפתחות.

אני יסביר- זה לא שהוא עם 0 התקדמות הוא פשוט בקצב שלו כמו בכל התחומים- איטי מאוד. הגמגום כאילו "תקע" הכל ככה מרגיש לי.

שוחחתי הבוקר עם המכון אמרו לנו להמתין לבדיקת רופא התפתחות עוד שבועיים בע"ה וביחד נחליט

במידה והוא ימליץ להתחיל במיידי נלך לפרטי

דברתי עם הפיזיו שלו שהיינו אתמול אמרה לא להתרגש מזה בכלל לרוב זה עובר לבד, זה חלק מבניית שטף של הדיבור, היא גם מכירה אותו מגיל 0 כמעט אז לא התרגשה בכלל

אז תודה רבה לכן, נתתן כיווני חשיבה!! 

גמגום מגיע בשלב התפתחותי מסויים, והילד הגיע לשלב הזה והתחיל לגמגם, ובע"ה גם יעבור אותו.

את מתארת ילד רגיש מגיל אפס. הגן רק מחמיר אצלו את האופי שקיים ממילא. אני חושבת שכדאי לקחת אותו לטיפול של ממש (אולי בהדרכת הורים ולא דרכו ישירות), ואולי גם לאבחון מעמיק.

בכל אופן, בתור עזרה ראשונה - אפשר לנסות לדובב אותו באמצעות ספרים שמדברים על הקושי שלו.

ולעניות דעתי כדאי להרגיל אותו לישון במיטה משלו... הוא כבר ילד גדול... אולי בתור התחלה שיישן במזרן לידך ולא ממש במיטה שלך?

כי יש תחושה שמשהו מאוד קשה לו מבפנים, והיה לו הריון ולידה מאוד קשים.. הייתי בסטרס מטורף כל ההריון..

הוא עובד על התת מודע ולמעשה אפילו הילד בעצמו לא צריך להיות נוכח (אפשר לטפל דרכך).

ובונוס - יחסית זול... (לפחות מה שאני מכירה)

אם לא יצליח (ומטפל הוגן ידע לומר אם הטיפול לא עובד) אז תפני לקווים הרגילים, של טיפול רגשי קלאסי.

בהצלחה❤️

יש כאן נקודה חשובה של ילד בן חמש שישן עם אמא כמעט תמיד וזה לא טבעי ולא תואם גיל.

צריך לבדוק מה המניעים לכך ואיך ניתן לעזור לו. אני פחות חושבת שהייתי הולכת למח אחד, להתחיל בקובנציונאלי. אבחון של רופא התפתחותי, הדרכת הורים. 

יתכן שזה דווקא יושב על משהו תקשורתי, קוגניטיבי ומשם זה עובר לרגשי. או שמשהו בדרך ההורית שלכם בעייתי (בלי לשפוט אותך! כולנו בני אדם) דווקא השינוי שיחול בגישה שלכם יביא למרפא. 

חיבוק גדול. 

אבל אני מניחה שזה משתנה בין ערים/ מועצות שונות.

תנסי ללחוץ עליהם. כבר עוד רגע מתחילה שנה, מתחילים מפגשי הכרות בגנים, לא שייך להשאיר אתכם באוויר.

אני מתקשרת כל שבוע וכל פעם אומרים לי כמה ימים, מיום ראשון האחרון אז אומרים לי יום יומיים. אני מדברת בטלפון רק עם נערות נחמדות שאין להן שום השפעה וכל מה שהן יכולות לעשות זה לפתוח לי פניה.

או מפקחת, או אחראית שיבוץ בעירייה, לא יודעת איך קוראים לתפקיד?

אפשר לנסות לברר מי אחראי אצלם, ואם צריך אפשר להתקשר ולהבהיר שאת לא יורדת מהקו עד שמביאים לך מישהו בכיר יותר לדבר איתו. יש סיכוי טוב שזה יזיז יותר מהר...

חומוס

חביתה

גבינה לבנה (אפשר עם זיתים)

טוסט

טונה

סלטים (כרוב סגול במיונז, חצילים בטחינה/מיונז)

אצלנו הכי עוזר שזה ימים קבועים של מי אוכל מה ולא צריך כל ערב מחדש לתכנן מה יאכלו מחר

בהתחלה ניסינו לגוון מתוך הנחה שיאכלו מה שיש, בסופו של דבר מעדיפה שישבעו גם אם זה לא הכי בריא.

אחרת הילד הבררן שלי מסוגל לא לאכול כלום יום שלם (גם בצהרון..)

הם מוציאים הרבה אנרגיה אז לא נורא שיאכלו קצת סוכר ושומן בגילם.

אם קשה לך להחזיק מי אוכל מה תעשו טבלה על המקרר

מאכלים עם מיונז לא מומלץ להחזיק מחוץ למקרר לזמן רב. המיונז מאוד רגיש ומתקלקל.

מיונז שעמד מחוץ למקרר שעתיים, צריך לזרוק 

שלי מאוד בררנים...

מקבל גבינצ, נקניק, חמאת בוטנים (לרוב טבעית), שניצל תירס/עוף, ובחלק מהימים שוקולד

טוסט עם גבינה צהובה

לחם עם גבינה

מצה בלי כלום

לחם בלי כלום

בדרך כלל ביחד עם מלפפון.

לפעמים פרי/ ירק אחר- גמבה, תפוח, עגבניות שרי

אין להם בעיה לאכול כל יום אותו דבר בלי לגוון.

מידי פעם נמאס, אז הם מחליפים בין האופציות.

תמיד...

השני רוצה רק שוקולד אבל אני מערבבת לו עם טחינה בטעם שוקולד

טוסט

חביתה או ביצה קשה

שוקולד.

זהו.

וילדה אחת שרק שוקולד...

(לזמן של הקייטנה, כי בשותף יש אצלנו הזנה)

זה מה שהיה, מדובר בבררנית:

חביתה בפיתה

טוסט

ממרח תמרים

לחם מטוגן

ביצה קשה

רעיונות נוספים:

חומוס

טחינה

חמאת בוטנים

גבינה לבנה

גבינת שמנת

פסטו

ממרח זיתים

טונה

אצלנו גם עשינו בטבלה מקום לתוספת של פרי/ירק, שגם זה היה די מצומצם...

היה:

עגבניה/זיתים/תפוח

כמובן שכל הירקות ופירות יכולים להצטרף לרשימה

אז האפשרויות אצלינו הן:

גבינה לבנה

גבינה צהובה

חמאת בוטנים

חומוס

טחינה

ההכי מפנק שאני מדי פעם נותנת זה ממרח חלווה...

טונה

ביצה בכל מיני צורות (חביתה, לחם מטוגן, סלט ביצים)

לפעמים אבוקדו אפילו שזה בלי חלבון.

הבררן שלי יודע שזה האפשרויות, אז הוא בוחר מתוכן, לרוב חמאת בוטנים. כשהצעתי לו לגוון כי גם אתמול ושלשום הוא אכל חמאת בוטנים הוא אמר "אני אוהב גם ממרח תמרים אבל את לא מרשה" (הוא לא נראה לי ממש מודע לקיומו של ממרח שוקולד, אצלינו בבית זה אף פעם לא היה אופציה, ממרח תמרים קיים בשביל עוגיות ופעם בחצי שנה אני גם נותנת להם בסנדוויץ') אם ממרח תמרים היה אופציה, או ממרח שוקולד אז גם חמאת בוטנים הילד לא היה אוכל.

טחינה

חמאת בוטנים זה מתוק? לדעתי לא

חביתה/ביצה קשה/לחם מטוגן

לק"י

תחליף פרווה של גבנ"צ- בטוסט פחות מרגישים הבדל.

פיצה עם טונה.

לק"י

יש דברים שאכל בבית ולא אצל המטפלת, ולהיפך.

אבל הוא גם ככה מבקש אוכל מיד כשהוא קם, אז ננסה לתת לו בבוקר מה שהוא אוהב (בעיקר טוסט, פיצה וקוטג'), כי גם ככה בגן אוכלים מאוחר. ולגן נשים מה שאפשר.

וננסה להרגיל אותו לגבנ"צ פרווה (הבת הגדולה יותר אלרגית לחלב, אז יש לנו בבית).

אני בכל מקרה מתכוונת לשים לו יותר מגוון לגן, בתקווה שכן יאכל מתישהו (לא במקום מה שהוא אוהב. אבל נניח פירות וירקות שבבית הוא לא אוכל, נשים לו קצת לגן ונקווה שיתחיל לאכול).

חביתה

אבוקדו

טחינה

הבררנים אצלי, דווקא זורמים עם חומוס ביתי.

וכמה מים לתת? הצואה שלה מאוד יבשה בימים האחרונים

מים- כמה שיותר, בעיקר בימים החמים האלו...

בגיל הזה אפשר כבר להפחית תמ"ל ולהביא מזון טחון, או אוכל רך בידיים.

הרבה רופאים לא יודעים לזהות את זה.

תרגישי טוב!!

בתחילת ההיריון חוויתי גם שבועיים ויותר שיעולים ממש קשים

הלכתי לרופאה אמרה ויראלי

גם בדקו לי שעלת וכלום

באופן כללי לפחות פעם בשנה סובלת מיזה ותמיד אומרים ויראלי🤷‍♀️

אז לא עזרתי אבל מבינה אותך מאוד❤️

אף פעם לא סבלתי מזה, וזה הריון ראשון אז אין לי למה להשוות

ותודה ❤️

משיעולים עמוקים ובלתי נסבלים, הייתי בדיוק אצל רופאת הנשים והיא שמעה אותי משתעלת ואמרה לי ללכת מיד למוקד, זה ממש שיעול רציני, לא להניח.
עבר בסוף, כנראה סתם וירוס מעצבן, יחלוף לך בע"ה.
 

התקשרתי גם למוקד של הקופה ואמרו שאין דרך לשלוח פניה לרופא נשים (כללית)

הרופאת משפחה יכולה לתת גם הפניה?

שהוא שולח אליהן וליצור איתך קשר.

בכל מקרה, בתוצאה כזו ישלחו אותך להעמסה של 100, את לא צריכה להיות פיזית אצל הרופא. תשלחי פנייה באפליקציה

וכדאי לעשות אותה בהקדם..

אבל את לא צריכה תור אליו בשביל זה

תתקשרי למרפאה ביום שהוא נמצא ותבקשי שיכתבו לו שקיבלת תוצאה חריגה של ההעמסה ותשמחי שיעיף מבט כדי לקבל הנחיות.

אבל מניחה שאלה הימים הראשונים, לא? ימים של הסתגלות... הגיוני שעדיין יהיו לא מעט תינוקות צורחים...

בכל אופן, חיבוק על החוויה❤️

ולא ניסתה לייפות את המציאות

לגמרי עומדת לזכותה

זה אחד הדברים שאהבתי אצל המטפלת של הבן שלי (היה במשפחתון פרטי), גם כשהיה לו יום פחות טוב, היא אמרה לי. או שלחה לי הודעה מה היה בבוקר והתעניינה.

לא צריך להלחיץ. אבל כן לדבר בכנות.

המטפלת לא יכולה לגשת לכולם גם אם נורא תרצה

הגיוני שטיטול זה עדיפות אחרונה בימים האלו

זה לא יהיה ככה בהמשך

אולי אם יש לך אפשרות לא לשוח לימים הראשונים, או לזמן קצר...

ובינתיים לרחרח לנסות חהכיר ולהבין,

וכן לנסות לא להיות שיפוטית מדי..

שגם במשפחתון בימים הראשון יש בלאגן.

סבלנות

הכל חדש לו לך ולמטפלת.

וזה בהחלט יכול לקרות...

אבל כדאי לא לתת לזה משקל, לא לפתח את התחושות שעולות, להבין שזה טבעי וזהו לשחרר

כי המקום מול הבעל צריך להשאר נקי.

במיוחד שאת כותבת שלא בטוח שנכון לקרוא לזה משיכה.

אני מודה שיש גברים חתיכים יותר מבעלי, רזים יותר, מטופחים יותר

וזה לא סותר את העובדה שאני מתה עליו ונמשכת אליו.

כי המשיכה היא לא רק מהיופי החיצוני שלו, אלא גם מהאופי שלו, מהדברים שעברנו ביחד... ומהעובדה שהוא בעלי, השותף שלי, החצי השני שלי.

אני מתקשה לא לחשוב על זה

יש לי תמונות בראש

לא שאני עם מישהו אחר ממנו חלילה

אבל חושבת עליהם

זה קורה לך

אבל כשזה קורה לא להבהל, לא להתחיל לנתח ולהסיק מליון מסקנות למה כמה איך

מראש להבין שזה קורה ושאין לזה משמעות מבחינתך ולהסית את המחשבה למשהו אחר.

זו העצה הכי קשה שגם נשמעת מוזרה בהתחלה, אבל מהנסיון שלי בדברים אחרים זה הכי עוזר.

יש לי ocd קל באיזה תחום וכשהייתי בטיפול למדתי שכשמחשבות באות ומלחיצות, באינסטיקט אני "עונה" להן - למה זה לא הגיוני, לא אפשרי, לא בסדר, לא יקרה.. והדבר הזה רק מגביר אותן. וברגע שלמדתי להגיד לעצמי בראש "הכל בסדר, זו תחושה טבעית, אני לא עושה שום דבר כי אין צורך" ואם צריך אז לנשום ברוגע ואקטיבית לעבור לחשוב על משהו אחר - התדירות של זה רק תפחת ותפחת. מה שמביא את זה זה הלחץ - אולי אני לא בסדר, אולי אני בעצם רוצה את זה, אולי זה מסמל משהו מודחק וכו. וכשמבינים שזה סתם מחשבות חולפות שתקעו יתד דווקא כי התעסקנו בהן, מפלס החרדה יורד

תמיד יהיה גבר יותר יפה מושך

זה יותר משיכה מאשר יופי

גם לי זה קורה שאני מסתכלת

אולי פשוט פחות להסתכל , זה יכול לעזור

ואם את מסתכלת זה הכי הגיוני שזה יקרה.

לפעמים  אני מסתכלת וזהו, אבל לא מדמיינת כלום

אם את מדמיינת , כאן את צריכה לעצור, וזה אפשרי

ממש מבינה אותך

גברים מתמודדים עם זה תמיד,  גם אם הם מאוד אוהבים, המשיכה שלהם לשאר הנשים עדיין קיימת.

לכן גברים דתיים צריכים לשמור על העיניים.

אצל נשים זה קיים אבל פחות נפוץ, כי משיכה קשורה אצלנו גם בביטחון מסוים ויחס ולא רק למראה עיניים, (אבל  זאת הכללה גסה, יש נשים שנוטות לכאן או לכאן)

לא הייתי נבהלת אבל תשאלי את עצמך - האם זה משהו חדש או שזה משהו שמאפיין אותך תמיד.

אם זה חדש אולי זה מצביע על חוסר בקשר הזוגי , או אולי תקופה הורמונלית שעוברת עלייך.

וגם כשזה קורה, אוקי.

את נמשכת למישהו אחר ו?

המשיכה והיצר לא נמחקים כשנשואים, אולי להפך, זה נפתח.

זה לא אומר כלום, הוא נאה בעיניך, זה לא אומר שתעשי עם זה משהו.

זה לא מצביע על כלום חוץ מעל זה שיש לך עיניים משיכה לנראות ויצר וזה טבעי ונורמלי.

היום התחלתי ללמוד ספר תשובה חדש וכתבתי שיר בעקבות הלימוד (אף שבקושי הבנתי מה שקראתי),

ומקודם הפעלתי את עצמי ואת הילדים בציור בעקבות התחושות שיש באלול (אבל רובם לא הצטרפו) -

ובכל זאת אני לא מרגישה שמשהו בתחושות שלי נפתח...

שמעתי עכשיו קצת שירים מעוררים.

אבל אני עדיין רדומה.

מרגישה שאפילו הלב שלי ישן...

יש סיכוי שעד סוף החודש משהו שם יזוז?

שמים מעוררים יחלחלו בסדקים שבלב האבן?

להגיד כל יום את מזמור כז' בתהילים

לדוד ה' אורי וישעי,

ואולי גם לשמוע שיעורים וללמוד קצת מספר שיש לי לחודש אלול.

מלווה אותי כבר כמה שנים בחודש הזה.

כל יום בעצם מגלים רמז שטמון במילה אלול שמגלה בחינה אחרת שיש בחודש.

ממליצה מאוד

כתוב בשפה בהירה ומובנת וחודרת

זה פחות מ 10 דקות ביום של חיבור למהות שאחכ מלווה אותי במחשבות גם אחרי

אלול מבחינתי זה זמן של עצירה וחשיבה על הדרך שלי, על מה אני עושה פה, על החלומות שלי לעתיד ואיך אני רוצה להתקדם אליהם.

זה חודש מתנה, שהקב"ה נותן לנו כדי לאפשר לנו לעשות האיפוס הזה, ולהתכוונן מחדש על המטרות האמיתיות באמת בחיים.

זה קשה יותר להגיע לזה כשאנחנו עוד בחופש עם הילדים. וגם תחילת שנה והחזרה לשגרה דורשת אנרגיות (השנה אני מאריכה חופשת לידה אז יהיה לי יותר נחת כשהילדים יחזרו למסגרות בעז"ה).

אבל אני מנסה למצוא את הזמן והפניות גם ללמוד, וגם לעשות את החשיבה הזו עם עצמי לקראת השנה החדשה (כי לימוד לבד זה חשוב, אבל אני מרגישה שזה קצת פספוס אם אני לא מפנה גם זמן להתבוננות על עצמי ותשובה באמת).

בשנים קודמות שיתפתי פה בתהליך של כתיבה לאורך החודש, עם שאלה מנחה לכל יום.

לי זה היה ממש משמעותי, לא יודעת כמה הצליחו באמת להצטרף לזה. אם מישהי רוצה אני אחפש את הקישור לשרשור שהיה אז.

השנה בעז"ה אני אשתתף בבית מדרש נשי 'תורת הלבנה' (בזום), כבר שנה שניה, שממש נותן לי הרבה. מקווה לשלב יחד עם הלימוד שם גם את ההתבוננות העצמית והחשיבה לקראת השנה החדשה.

מי שמעניין אותה לשמוע על זה יותר אשמח לשתף בפרטים בפרטי.

ויש גם כנס חינמי מושקע ממש (גם של ליאון קנדיל, שמנהלת את בית המדרש 'תורת הלבנה'), עם המון שיעורים על התשובה ברבדי החיים השונים, שהשנה גם יוצא לי לקחת בו חלק.

מצרפת פה קישור למי שמעניין אותה.

הרשמה לכנס תשובת הלבנה3

שבעז"ה יהיה לכולנו חודש אלול מצמיח ומחזק...

הלוואי שהיה לי משהו לכתוב אבל לפחות להיזכר שאלול זה גם משהו.

ולשיר שירי סליחות וימים נוראים כשאני משכיבה את הילדים לישון...

מחכה לקרוא מה שאתן כותבות!

עבר עריכה על ידי לב אוהב בתאריך ב' באלול תשפ"ה 20:00

מה לא לעשות בשלב הזה של הגיל.

יותר להציג מה כן, דרך מעשים, אפשר לשלב את זה עם דיבור, אבל זה פחות הדגש אני חושבת.

גם יכול להיות מלא סיבות ללמה הוא זורק, הם נהנים לראות את ההשלכות של הפעולות שלהם בגיל הזה

נהנים מעצם הרעיון שמשהו נופל מהידיים, שרגע זה היה ביד ורגע על הרצפה, נהנים מהעצמאות, מעצם האפשרות, החקר, המשחק שבזה

לכן זה קצת לא רלוונטי להגיד את זה עושים או לא עושים חח

הבת שלי עשתה ככה, ושמתי לב מאיפה זה נבע, בהתחלה כן ניסיתי להעיר ראיתי שזה לא רלוונטי אז התעלמתי

והיום היא יותר "קלטה" את העניין וכבר פחות זורקת.... 

כן יש משמעות לחזק התנהגויות חיוביות תמיד. בכל שלב לדעתי... גם שכביכול אין ככ הבנה...

מדייקת רק משהו

אולי כן יש הבנה אבל גם היא לא כל כך רלוונטית כי הילד בשלב הזה מחפש התנסות, חקירה, הוא לא שם לב אם נעים לצד השני או נח

זה גם לא מעניין אותו. והוא בטח לא עושה בכוונה, גם אם הוא יבין שזה לא בסדר, אז כנראה שגם כאן הוא יראה את זה כחלק מההתנסות או המשחק שבזה.

לכן מה שחשוב זה לשדר חיוביות.

להגיד לא, בטון ברור ונחרץ.

להסתכל עליה ולהגיד לא זורקים

ואם היא זורקת שוב אפשר להוריד מהשולחן.

הבת שלי בת 10 חודשים ומבינה מזה לא

אם היא מיישמת ומפסיקה אחרי שאני אומרת לא? לאו דווקא

אבל לדעתי האמירה שלך והטון כן משפיע

כמובן בלי כעס או עצביים;)

להגיד שאסור, ולעבור לדבר אחר מושך יותר.

לעשות את זה

לדעתי

תודה רבה, הבנתי

באיזה גיל כן חשוב להציב גבולות ולעמוד עליהם? 

יש גבולות שגם בגיל שנה ו- 4 (הבת שלי גם בגיל דומה) ילד אמור להבין והורה אמור לעמוד על כך 

כל מה שמסוכן, להתקרב לתנור חם, לצאת לחדר מדרגות לבד וכדו'

זה כמובן לא סותר שלא לסמוך על הבנת הגבול שלהם וחובה השגחה תמידית

כל מה שלא מסוכן לדעתי זה תלוי בך כאמא,

יש אמהות שלא יכולות לשאת זריקת אוכל על הרצפה ויתעקשו על כך, יש כאלו שיזרמו

יש נשים שבבית יש להם ספה שקשה לנקות ולכן לא ירשו להתקרב אליה עם אוכל

ויש כאלו שהספה מתנקית בשניה עם מגבון ולא אכפת להן שמתלכלך קצת

וכן הלאה לגבי כל דבר.

ולגבי גיל, בגיל כזה קטן את יכולה להציב גבולות כמה שבא לך

לא בטוח שהילדון יעמוד בגבול. הם בכל זאת קטנים עדיין.

הבן שלי בן שנה וחצי היום- גרר כסא באופן מחריש אוזניים בדיוק שניה אחרי שהרדמתי את כולם

אמרתי לו שאני לא מרשה

הוא הסתכל עלי חייך

וגרר

שוב אמרתי מאוד בברור

הוא המשיך והמשיך

והוא לגמרי

מבין שלא(בכללי הוא מבין כמעט הכל בוודאות)

והוא גם מבדוט ומחייך כי הוא חווה הרבה את עצמו דרך זה שהוא מגלה שהוא יכל לבחור בעצמו .. אפילו שאמא אמרה לא🫢

הוא לא מתמרד ועושה דווקא!!

משפט חשןב לזכור- הוא לא נגדך. הוא פשוט בעד עצמו.

זה נותן לו עוצמה וכח וחוויית מסוגלות שעושה לו טוב

עם ההתפתחות והשכל הוא מבין יותר וגם מקשיב יותר

לכן זה בסדר ז

שיפגוש גבול

אבל ה לא גיל חינוך

הציפיות לא צריכות למשמעת

אלא לחשיפה למושגים והתרחשויות

למעשה- בפןעל בסוף כ

קמתי ולקחתי את הכסא למקום אחר. וזהו

הוא ה.באס לרגע כמובן והתעצבן..

אבל בסדר. מותר לו להרגיש

לא אמורים לכעוס כי לא הקשיב.

או לצפות לזה בשלב הזה

לאט לאט...

זה לא כדי ללכלך

פשוט ההגיון שלהם אומר

סיימתי אז אני לא צריך -אז אני זורק

פשוט לומדת לזהות את הרגע לפני

וכשטיפה מבינים יותר -הם עצמם אומרים - קח..ואני לוקחת להם את הצלחת או האוכל מהמגש

לדעתי, היא פשוט להפסיק את ההתנהגות.

הוא זורק אוכל- אומרים 'אסור לזרוק' ולוקחים את הצלחת.

הוא מטפס למקום מסוכן- מרימים את השרפרף.

וכו' וכו'.

זו הדרך היחידה שראיתי שהם באמת מבינים ומפסיקים (אבל עדיין, צריך כמה וכמה חזרות עד שזה מוטמע).

יש אפשרות לשלוח תמונות ולקבל ייעוץ של רופא עור טלפוני תוך יומיים שלושה.

אולי גם אצלכם?

יש רופא עור אונליין עם זמינות מיידית.

אפשר גם לעקוב אחרי ביטולים

אני כל פעם מתלבטת אם לסמוך על זה.

בסוף תמונה זה לא כמו מראה עיניים

הם בכללית, יש את האופציה הזאת

ולאסטמה של העור יש עוד דרכי טיפול ומניעה מלבד משחה (איזו משחה קיבלתם? יש לי ניסיון בזה).

לק"י

יש עוד דרכים למנוע התפרצויות של אסטמה של העור. כמו שכתבה לך אמהלה.

לא מומלץ לשים משחה עם סטרואידים לאורך זמן.

ואם זו ההמלצה היחידה של הרופאה, הייתי מציעה לפנות לרופא עור ולוודא שזה אכן אסטמה של העור.

(לנו יש 2 ילדים שהיתה להם אסטמה של העור בגיל קטן ועבר להם. אחת מהן אלרגית לחלב, כך שהיינו אצל אלרוגולוגית, שנראה לי שמבינה גם בזה, כי לפעמים זה קשור.

לא היינו אצל רופא עור).

לבדוק אם זה תקין לשים לזמן ארוך, היא טענה שכן...
 

יש לנו תור לרופא עור לנובמבר...

אפתח פנייה אונליין וזהו. נראה לי עדיף מלהמשיך עם המשחה עד נובמבר

ולמשך כ"כ הרבה זמן.

עדיף שתתייעצי עם רופא אונליין. הם חוזרים בד"כ עוד באותו היום.

כבר פעמיים שעשיתי את זה וזה ממש עזר.

וזה כמובן לא תחליף לרופא עור שיראה אותו פנים מול פנים.

אני לא חיכיתי לקופה והלכתי לרופא פרטי וקבלתי החזר

וגם רופאה אחרת שהלכנו כשהוא לא היה

*לא יותר מחמישה ימים*

היא אמרה שאם יש הפסקה של יום-יומיים בין פעם לפעם אז בסדר

וחושבת שזו בהחלט בעיה

צריך רופא עם הרבה ענווה שיגיד- זה כבר מצב שעדיף לפנות לרופא עם התמחות בתחום.

שלנו כזה אבל זה ממש לא מובן מאליו.

ולגבי אסתמה של העור- היה לבן שלי לתקופה קצרה. הוא טופל אצל רופאת ילדים.

חוץ ממשחה לטיפול, עברתי לקלח אותו עם שמן אמבטיה ולמרוח לו קרם גוף.

אחר כך הורדתי את הקרם, ובהמשך הורדתי את השמן.

בינתיים לא חזר.

כרגע אני כן מקפידה לסבן אותו בסבון לתינוקות, ולא בסבון רגיל.

יש דרכים למנוע..

אנחנו כרגע אצל רופא ילדים שהסביר לנו איך למנוע את ההתפרצות הבאה ובינתיים זה די עוזר ( קרם לחות פעמיים ביום, מקלחות עם שמן אמול, לייבש טוב אחרי מקלחות)

הייתי הולכת לרופא עור

אצלינו הרופא ילדים יפנה לרופא עור כשזה חמור 

הלכתי שוב לרופאת ילדים (לא מהמקרה הראשון, אןתה עזבתי ברגע שזה קרה כי הייתה לה עוד פאשלה קודם)

ואם מה שנתנה לא יעזור אז אפנה לרופא עור אונליין

אם את מעוניינת אעתיק לכאן.

יש דרכים למנוע התפרצות כדי לא לחזור שוב ושוב על המשחות שבד"כ מכילות סטרואידים.

הבן שלי שאובחן בגיל חודשיים עם אטופיק ברמה חמורה כמעט חלק כיום. למעט 2/3 התלקחויות בשנה הוא פשוט נקי....

וד"א זה היה קצת יותר מפאשלה שהיא לא זיהתה המנגיומה והרופאה בטיפת חלב מדי הבינה שזה משהו חריג.

זה באמת לא בסדר וטוב שעזבת אותה.

אם זה קל לך

איפה מאבחנים? שני רופאי ילדים אמרו שזה כנראה זה, יש סיבה ללכת גם לרופא עור?

היא הייתה לא משהו עוד קודם אבל רק אחרי כמה חודשים הבנתי מאנשים שזה לא היה תקין.

היא נתנה אנטיביוטיקה לבן שבוע בגלל דלקת בשתן במקום לשלוח אותי למיון.

אני גם לא יודעת אם זה באמת היה דלקת בשתן בגיל כזה....

וואי ממש ממש חריג

טוב שמצאת רוםאה אחרת

בכזה גיל חייבים לשלוח לבית חולים מיד.

@בוקר אור (אני כן ממליצה ללכת לרופא עור לאבחון מקצועי, הרופא ילדים שלנו שהוא מאד מיומן ומקצועי אמר בענווה שזה לא בסמכותו לאבחן אבל כך זה נראה לו, והפנה לרופא מומחה)

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

יש לך המלצה לרופא עור במאוחדת?מופנה לכל השאר גם

ועוד שאלה- עד עכשיו התפרצויות היו בפנים ובצוואר, זה עדיין קריטי הכותנה?

-הרופא אמר לנו דווקא כן לעשות אמבטיות עם אמול ונראה שזה עוזר, אבל אנחנו משתמשים גם בסבון לפני . עם שמן זה מספיק נקי?

-קרם לחות רק פעם אחת ביום? אנחנו שמים שלוש.. בשבת קצת חיפפנו ושוב היתה התפרצות

-המשחת אלידל זה במרשם? למה לא על כל הגוף?

-קרם הגנה שמים? משהו מיוחד?

- אם לא מגרד, יש סיבה לשים סטרואידים או לנסות להרגיע את ההתפרצות בדרכים אחרות? כמובן כשזה עוד בהתחלה וברמה קלה..

סליחה על ההצפה 😬

בזמנו כך המלית לי הרב בני פישר. הוא היה מקצועי ואדיב. לא יודעת באיזה קופה הוא מקבל כי הלכתי פרטי וקבלתי החזר.

* הכותנה מאד משמעותית לסובלים מאטופיק, ממליצה ממש להשתדל בעניין, אם יש בצוואר זה בהחלט יכול להיות הגורם.

* כל הרעיון זה לא להשתמש בסבון כי הוא מגרה את העור לאטופיים וממש יכול להזיק. השמן רחצה אמור להחליף את פעילות הסבון לא להיות כתוספת.

באופן אישי מהנסיון שלנו שמן אמול היה לא מוצלח, גם מאד שומני וגורם להחלקה באמבטיה, וגם לא תרם לאטופיק.

כמו שכתבתי אני משתמשת רק בליפקאר באום, לראש ולגוף ללא שום סבון אחר. מנקה ומשאיר ריח נעים ומרענן. בנות אחרות כאן כתבו שמשתמשות במוסטלה.

* אלידל זה במרשם, היא עוזרת במיוחד לאזור הפנים והצוואר שתמיד רגיש יותר משאר הגוף.

* קרם הגנה- לאחר כמה שנים שלא הבנתי למה בתקופת הקיץ יש התפרצויות ואז נפל לי האסימון שזה קורה לאחר שימוש בקרם הגנה, קניתי גם את הקרם הגנה של לה רוש פוזה, ומאז השקט חזר למחננו.

* אם יש התפרצות, גם אם לא מגרד צריך לטפל כדי שלא יהיה החמרה, החשש הוא שהילד יגרד והפצעים יזדהמו. כמובן שעם טיפול מונע יש פחות התפרצויות ואז יש פחות צורך בשימוש בסטרואידים.

אנחנו באופן אישי לא השתמשנו בסטרואידים כבר כמה שנים, אבל- לא מורידים את הרגל מהגז אף פעם. מקפידה מאד על השמן רחצה (גם בשטיפת ידיים יומיומית אחרי שירותים לדוגמא)

ובשניה שאני רואה שמשהו מתחיל מתגברים את מריחת הקרם וזה פשוט הולך כלעומת שבא.

* בעקרון אפשר לשים כמה שרוצים את הקרם, לדעתי אין צורך ביותר מפעמיים ביום.  שימי לב כשיש פצעים זה יכול לשרוף, אני למדתי את הילדון שנכון זה שורף שניה אבל זה מונע לו גרד וכאבים לימים שלמים.

ואם שורף לו אחרי המריחה אני מניחה על זה את היד שלי וזה קצת מרגיע, עצם ההבנה גם עוזרת....

אני לא שמה קרם לחות בשבת, שמים לפני ואחרי וכשיש התפרצות חלילה שמים משחה אם יש צורך. אם את רואה שבשבת יש התלקחויות תנסי לראות אם יש משהו שהוא אוכל / לובש שעלולים להחמיר את זה.

לנשים יש הרבה דלקות בדרכי השתן, מסיבות אנטומיות...

לגברים לא אמורה להיות דלקת בדרכי השתן, זה אירוע חריג ובגדול הוא דורש בירור יסודי ולא סתם לקחת אנטיביוטיקה. הרבה רופאים ימליצו לכל גבר בכל גיל להגיע למיון אם מתגלה דלקת בדרכי השתן, במיוחד אם יש גם חום וכאבים (להבדיל מנשים שאצלן זאת מחלה הרבה יותר שכיחה שבדרך כלל לא דורשת בירור).

היה לא נכון.

רפואת עור היא אחד מהם.

לכן הייתי הולך לרופא עור...

אכתוב הפוך:

אני סומך על רופאי ילדים רק בדברים הכי בנאליים. דלקת גרון, דלקת אוזניים, מחלת חום קלה וכאלה.

לצערי בגלל ניסיון לא טוב עם רופאי ילדים, בכל נושא קצת יותר מורכב אני מעדיף ללכת לרופא מקצועי שזו ההתמחות שלו.

כמו כללים מושלם, מאוחדת שיא וכו'

אבל החוויה שלי מרופאי ילדים הפוכה ב180 מעלות.

אני פגשתי רופאי ילדים מעולים עם ידע נרחב בתחומים שונים (שניים מהם היו מנהלי מחלקות בבתי חולים שונים) שגם יודעים מה הם יכולים לטפל ובמה להפנות הלאה

בעיני רופא ילדים טוב הוא נכס ששווה בשבילו גם לסוע

ברור שמנהל מחלקה בבית חולים יהיה מומחה עם ידע מטורף, אין מה להשוות לרופא ילדים ממוצע בקופת חולים שב-80% מהזמן מטפל בדלקות אוזניים בלבד.

ואני גם בטוח שיש רופאי ילדים ''רגילים'' בקופת חולים שהם אלופים ומצוינים בתחומם.

הדגשתי שהניסיון *שלי* לימד אותי פחות לסמוך עליהם, ולכן אני מעדיף ללכת לרופאים מקצועיים (שגם הם לא כולם מעולים כמובן, צריך לברר מראש).

אחרים היו פשוט רופאים טובים

הם קיימים במגוון מרפאות בארץ, מנסיוני יותר במרפאות ייעודיות לילדים, אבל פגשתי גם רופאים מעולים במרפאות רגילות, ולכן אני ממליצה לחפש וללכת דווקא לרופא מעולה ולא לרופא קרוב

היא כזו מלכתחילה-

במה שהיא מבינה, היא מעולה.

אבל כל דבר שבו היא לא בטוחה היא שולחת הלאה.

ובעיניי זה בדיוק מה שמצופה ממנה.

לא הגיוני שתבין לעומק בכל סוגי המחלות הקיימות, אבל כן שתדע לזהות מתי התופעה רגילה ומתי חריגה, ולדעת מי הכתובת להמשך בירור כשהתופעה חריגה.

לא צריך בשביל זה מנהל מחלקה בבי''ח. מספיק רופא עם ענווה פשוטה.

רבקי 0526819805

היא מתוקה נעימה זורמת

אני לקחתי אותה לליווי לידה טבעית במים

משערת שתדע לתת מענה מעולה גם ללידות מסוג אחר (התכנון שלי היה לנסות טבעי ולזרום עם מה שיהיה)

היא עושה לפני הלידה במסגרת החבילה 2 טיפולי איזון לרחם וגם רפלקסולוגיה אמאלה זה מרגיע ברמות רוצה עוד לידה רק בשביל זה

לקחה לי 2500

היה לי החזר מהקופה של 1600 ועוד 300 שח החזר עם חשבונית של קורס הכנה ללידה

למישהי יש תשובה על השאלה השנייה?

אני ממש סובלת מהכאבים האלה

ובחודש אחרי היה דימום מאסיבי

לא יודעת למה, ככה היה אצלי.

לגבי זה שיש אצלך שינוי בדפוס הדימום

אפשר ללכת לעשות פרופיל הורמונאלי בימים 2-5 למחזור

ואולי כדאי להתייעץ עם רופא נשים. לא נשמע מלחיץ

את אחרי גלולות? כי לפעמים הן גורמות לדיקוק הרירית

המטבח הקיימים, עם דלת מקורית וזהה לדלתות האחרות?

(כי זו המהות של אינטגרלי- משולב בארונות המטבח בלי לזהות שזה מדיח ולא ארון)

מדיחי כלים - התקן שבת: מתאים להתקן שבת - חשמלית בית אל | מוצרי חשמל לבית ,%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%9C%20%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%95%D7%9F%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20Heat%20Exchanger%20%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%A3

באמת סיוט התקלה הזאת 🤦🏻‍♀️

אמרו לי שעובדים על זה ואין צפי כרגע לסיום..

בבוש יש כמה סדרות, סדרה 4 הכי טובה ביחס בין מחיר לתמורה.

כל הדגמים שם סביב המחיר שכתבת אפילו פחות

אני בגישה של:

לקחת קורס הכנה ללידה זוגי קליל פשוט (יש בחינם בחלק מהבתי חולים, תלוי איפה את מתכננת ללדת)

לקחת דולה שתלווה אותך בלידה 

לוותר על נוכחות של אמא

זו הגישה שלי בטוחה שיש מלא דיעות גישות כיווני מחשבה וכדומה

זה מה שהרגיש הכי נכון עבורנו כזוג.

יתרונות של דולה:

יש לה ניסיון מקצועי

יש לה כלים לעזור לך אם זה פיזית או מנטלית (כן, גםעזרה מנטלית מאוד חשובה בלידה. אם לא האמירות של הדולה והמיילדת על כמה אני מסוגלת כנראה עוד לא הייתי יולדת)

היא לרוב נעימהורגישהתדע להיות נוכחת ולוותר על הנוכחות שלה כשנראה לך שאתם צריכים את הלבד שלכם

חסרונות:

נוכחות אדם נוסף ברגע הזוגי המרגש הזה

עלות גבוהה - ניתן לקבל החזר אם יש לך ביטוח משלים גבוה (כמו פלטינום, זהב, שיא וכו)

לגבי המרחק נסיעה, לרוב (נכון - לא תמיד) אבל לרוב לידה ראשונה מתפתחת יותר לאט כך שיהיה כנראה מספיק זמן לאמא שלך להתארגן בנחת בבית ולהגיע אלייך דרך אילת ועדיין תיהיי בשלב הראשוני של הלידה.

לדעתי לגבי אמא שלך אין לך מה לחשוש

לידה ראשונה לוקחת הרבה זמן בדר"כ.

אני אישית לקחתי דולה בלידה שניה והייתי מאוד מאוד מרוצה

אבל בגלל שכבר הכרתי את עצמי ידעתי מה חשוב לי וכיוונתי אותה

לא בטוחה שזה היה לי טוב בלידה ראשונה אם הייתי לוקחת דולה.

עלה לי 2000

לידה שנייה 2500

יותר זולות לא נתקלתי,

יצא לי לדבר גם עם אחת שלוקחת 7000

יכול להיות שיש לך החזר מהקופה של 1600 שח, כדאי לבדוק

כנרהא הייתי מוותרת על התענוג

יצא לי לשלם כמה מאות ככה שזה השתלם לי

לי דולה אחרת משאר הלידות כי עברנו דירה ולא הייתי מרוצה ממנה. אז חשוב לברר היטב.  (אמרה לי שבגלל שיש עיכוב תצטרך תוספת תשלום שזה סתם לא נוח ליולדת לדבר על זה, עודדה אותי לזרז לידה סטריפינג והביאה לי טיפות שיעזרו, הייתי מבולבלת ולא שאלתי איזה טיפות ואחרי הלידה היה שאריות ורציתי לברר מה שם הטיפות והשפעתן, היא לא הסכימה לומר שזה הלחיץ אותי)

בלידה הראשונה והשנייה אמא שלי היתה איתי והאמת שהנוכחות שלה היתה מיותרת והדולה תמכה בה 😂 (למזלי הכל הלך אצלי מהר) והיא אמרה לי שלהבא עדיף שאמא שלי לא תבוא וכך עשינו.

אשמח לנצלש ולקבל המלצות לדולה באיזור גב ההר בשומרון. 

בלידה הראשונה הייתי כמעט 30 שעות בחדר לידה 

מתוכם הדולה הייתה ל 14 שעות והיא לא דרשה שקל אחד יותר (או שאולי הדרישה קיימת ביותר שעות מזה, לא מכירה את הנהלים שלהן)

ואם היא עם רגישות לחומרים בפנים?

זה הזיה ברמה שהייתי בודקת למי אפשר להתלונן. אני יודעת שיש ארגון גג לדולות אולי ידעו להפנות. אבל זה ממש חוצפה, מעבר לחוסר המקצועיות

ממליצה על מירי גולדיס מרבבה

אשה מהממת 

תחשבי מה יעשה *לך* טוב

אני באה עם אמא שלי ואנחנו בקשר הרבה יותר ממצוין וזה מספק אותי, לא רואה את עצמי מכניסה בכזאת חוויה אינטימית אישה שאני לא בקשר קרוב שתתחיל לעודד אותי ועוד יותר לעשות לי עיסויים ןמגע

אבל זאת אני ובטוחה שיש כאלה שזה עושה להן רק טוב

לידה ראשונה התלבטתי אבל בסוף לא לקחתי ושמחתי. בתכלס אני רואה שבלידה אני צריכה את עצמי, את בעלי ואת המיילדת. יותר מדי אנשים היה מעצבן אותי.

מצד שני אנחנו נוגעים עד סוף הלידה, אז מניחה שזה פער משמעותי אם אתם יודעים בוודאות שלא תגעו.

אמא שלי גרה מרחק שעתיים++ ממני והיא לא נוהגת גם ומתניידת בתחבצ.

ב"ה הספיקה להגיע לשתי לידות שלי.

כל אחת יולדת בקצב אחר

חברה שלי גרה שעה וחצי מאמא שלה

והיא לא הספיקה להגיע

לי הלידה הראשונה היתה מהירה מאוד. תוך שעתיים מקצה לקצה.

וגם הלידה השניה נגמרה תוך שעתיים מאז שנכנסתי לחדר לידה.

והדולה הצילה אותי, ממש הצילה, בשתי הלידות.

לא הייתי יכולה ללדת אותו דבר בלעדיה.

מסייגת שאני יולדת בלי אפידורל, מן הסתם קשור...

אני אגיד לך מה היתי עושה במקומך

אם טוב לך עם אמא שלך- לא היתי מביאה דולה

אבלל

א. מעדכנת אותה ממש כשמתחיל

ב. משריינת דולה- בלי מחוייבות ..עשיתי את זה כמה פעמים.. מסכמת איתה שבשבועיים-שלוש האלו בסדר מצידה שתתקשרי אם תצטרכי בזמן אמת

ואם היא תוכל להגיע מצוין..ואם לא- אז גם זכותה..

וגם את לא מחויבת לשלם אם לא

אולי כן לשלם סכום כלשהו על עצם הזמינות בלילה נגיד ..

אבל ככה את יכולה להיות רגועה

אם אמא שלך תספיק -מצוין

תראי שהקצב מהיר והדולה גרה קרוב- אז תקראי לה

לא יסתדר - בהשגחה

לי בלידה הראשונה הדולה מממש עזרה כי היה ארוךךך .היתי עם בעלי ואכן הינו אסורים מההתחלה

ולא ידעתי עוד איך נכון לי להתמודד עם הצירים

בשאר הלידות לא רציתי ולא היתי צריכה למדתי עוד דרכים שעוזרות לי מלבד המגע

הרבה הרבה עבודה תודעתית במחדבה

מוסיקה

נשימות

וללמוד להרפות לתוך הכאב

אני היה לי את אמא שלי ובעלי שבהחלט הספיקו לי וידעו מה לעשות.

אז לא הרגשתי צורך…

בלידה עכשיו ממש התלבטתי לדולה ובסוף ילדתי תוך כמה דקות עם אמבולנס אז שום דולה לא יכלה להספיק להגיע חחח (בעלי ב"ה היה איתי כשזה קרה)

חושבת שאם את מרגישה שאת רוצה תמיכה נפשית ופיזית וטכנית ויש לך חששות והתחושה שתהיה לידך מישהי מקצועית תרגיע אותך ותביא אותך מוכנה אז למה לא?

אבל לא בטוח שאקח שוב

בעיקר כי כנראה שפעם הבאה אני רוצה אפידורל מיד ולא לסבול סתם

עם אפידורל לא כואב

כן עזרה לי גם איתו לעשות תרגילים קצת במיטה וכו

אבל לא הייתי לוקחת רק בשביל זה

כן יש קצת זמן מתחילת הצירים ועד שאפשר לקחת אפידורל

אני ניסיתי לא לקחת אז משכתי זמן עם הצירים והעזרה שלה הצילה אותי

אבל פעם הבאה אני לא רוצה לסבול ככה אז מתכננת אפידורל מיד כשאפשר

לק"י

שאת צירי הלחץ מרגישים, גם אם לוקחים אפידוראל.

(לא יודעת אם כדאי לקחת דולה בשביל זה, אבל חשוב לדעת שלפעמים אפידוראל לא עוזר בכל הלידה)

הרגשתי בדיוק אותו הדבר וגם הרגליים שלי היו לגמרי עם תנועה ברגליים כאילו כלום

לי הז היה מעולה

אבל כדאי לדעת שזה יכל לקרות

אבל דולה ךטעמי לא נועדה לצירי לחץ

אז התפקיד שלך בעיקר זה ללחוץ (או לנשום ולא ללחוץ וכו)

ולהוציא את התינוק

אם את רוצה ללחוץ יד תחזיקי במיטה

דולה עוזרת בצירים עצמם..

גם פיית וגם נפשית

ואם את עם אפידורל אז לא היתי מביאה

זאת החוויה שלי לפחות כי אם לא כואב לי רוב הזמן

גם אם בהתחלה כן או בסוף אז אפשר להתמודד בדרכים אחרות ולא חייב דולה

וכשלא כואב אז לא רואה תועלת בעוד נוכחות בחדר

דולה זה לא רק בליווי בלידה זה גם לפני

הפעם ילדתי עם אפידורל, (5 לידות בלי והראשונה עם)

היא היתה הצלה בשבילי לארוך כל הדרך וגם בחדר לידה.

למרות שבכל הלידות בעלי ואמא שלי מגיעים לדולה יש ניסיון והמון ידע שעוזר

מלא דרכי הגעה ומקצועיות שלא סותרים נוכחות של בעל ואמא בעייני

אני לקחתי דולות עוד לפני שהיו החזרים של הקופה, בעייני שווה כל שקל

זה ממש אישי

לרוב מדיעה לא מוקדם לבי''ח

לא אוהבת אף אחד חוץ מבעלי איתי

ואוהבת שקטטט בחדר לידה

לא צריכה כמעט כלום מאף אחד רק שיתנו לי להתרכז בעצמי

כשצריכה חיזוקים בעלי מספיק לי

מגע- כשיכל זה עוזר

כשלא- למדתי לנשום ולהרפות גם בלי המגע

ומבחינתי זה רק מעיק עוד נוכחות

וגם יולדת טבעי..

אבל באמת דולה זה מהמם

פשוט לא לכל אחת מתאים

❤️

ובלידה ראשונה כן ממליצה