לק"י
הקטן שלנו ילד מתוק, יודע להביע את עצמו מצויין, אהוב על כולם (כמובן שלפעמים רבים איתו או מציקים לו, אבל גם הוא לא ילד טוב ירושלים) ושובב....נוהג לזרוק חפצים על בני הבית. והיום זרק גם על החברים, שקטנים ממנו🤦♀️ (הוא הכי גדול אצל המטפלת).
זה גם כואב וגם מסוכן, ולא תמיד אנחנו מספיקים לעצור אותו.
נתקלתן בתופעה כזאת?
יש לכן עיצות מה לעשות?
נגיד לנסות לקלוע בובות רכות לתוך איזה סל?
אולי זה יתן מענה לצורך שלו לזרוק בצורה שלא תפגע באף אחד...
(כותבת סתם מתוך מחשבה, לא התנסיתי במצב כזה)
אם חומר רך לא מספק אותו,
יש כדורים שעושים רעש או מדליקים אורות
וזה ממש מגניב ופחות כואב ומספק גירוי חזק יותר.
אני חושבת שהכי טוב למנוע ממנו בשלב הזה לגעת בחפצים שעלולים לפצוע ילדים אחרים.
אפשר לתת לו דברים כבדים שהוא לא יכול לזרוק (כל מיני לוחות שמהודקים היטב למעקה או לקיר, בדומה למשחקים שיש אצל רופא שמוצמדים לקיר)
או חפצים נתלים על עגלה, יש גם חפצים עם קפיץ שאפשר למשוך ולהרפות וזה חוזר לבד וכל מיני דברים בסגנון העיקר שהוא לא יוכל להשליך את זה.
בבית אפשר לתת לו לשחק בבלונים. צריך הרבה כוח כדי לזרוק למעלה וזה חוזר לאט. ובטוח לא כואב 😄
וגם לפוצץ בועות סבון.
לק"י
כי יש לנו הרבה משחקים, שגם לא מסודרים כרגע.
הוא זורק גם אותם.
תודה על הרעיונות!
אני מבינה שצריך להקדים רפואה למכה. רק שיהיה לנו כח לזה...
אם זה אצל המטפלת היא צריכה לשים לב שאין דברים מסוכנים באופן כללי בקרבת ילדים
אם זה בבית שלכם אז אולי לא נורא שהוא זורק מדי פעם, רק להרחיק דברים יקרים או שבירים כמובן.
ואם הוא הורס לאחים הגדולים אז ללמד אותם מה אפשר לעשות- ומי שחשוב לו שישים לב..
משחקים לא מסודרים- אפשר ליצור פינה גבוהה או סגורה או לא נגישה?
בלי לסדר הכל, רק הפרד ומשול
מקווה שיעבור מהר השלב הזה.
לק"י
עזבי שייהרסו דברים. זה פשוט כואב (יום אחד הוא זרק עליו רובה צעצוע גדול, ופצע אותי. אם אני אומרת לו שהוא הכאיב לי, הוא מיד מבקש ממני סליחה. אבל זה לא עוזר😅).
אין לי לאן להעלים הכל עכשיו.
אצל המטפלת הוא זרק משחקים. אי אפשר להעלים הכל. אבל שם כנראה שהוא עסוק יותר ויש יותר יחס צמוד, אז אולי בגלל זה הוא פחות עסוק בלזרוק.
ואני סומכת עליה שתסתדר איתו.
ואמן שיעבור מהר!
תמשיכו להגיד לו שזה כואב, עם הזמן הוא ילמד לקשר.
לא חייבים לחכות שזה ממש יכאב, מה שלא נעים, תגידו לו זה לא נעים לנו,
בוא נראה איך משחקים נעים.
משהו כזה עד שילמד את הרעיון איך לשחק בלי להשליך חפצים.
לק"י
אין לי מושג למה הוא עושה את השטות הזאת. חוץ מזה שהוא קונדסון.
יש לו מזל שהוא מתוק😅
באמת ננסה לתת לו לזרוק דברים בצורה מותרת, ולהסיח את דעתו ברגעי שטות.
ככה מהנסיון שלי
אבל לא זוכרת מה בפועל עשינו
בעיקר לא להפוך אותו ל'ילד שזורק' כדי לא לקבע
ובקשר ללהציע כל פעם תחליף כמו שכתבו לך- אולי לקנות כדור אם אין וכל פעם להביא לו כדור ולהגיד נשהו כמו מי שרוצה יכול למסור כדור חפצים אנחנו לא זורקים הנה כדור תמסור לי .
מקווה שיעבור לו מהר, כי זה פשוט סיוט🤦♀️
עם דברים שמותר לזרוק. כדורים קטנים, חיות מפלסטיק רך, בובות בגודל יד ודברים מסוג הזה.
כל פעם שהתחיל לזרוק אמרתי שמותר לזרוק רק חיות מצפצפות והבאתי לו את הקופסה. מידי פעם גם זרקנו ביחד דברים מהקופסה לקיר והתלהבנו כשפגענו.
זה לקח זמן, אבל הוא הפסיק לזרוק סתם חפצים. בהמשך גם הסברתי לו שאני מרשה דברים רכים ולא מרשה דברים עם שפיץ, או קשים, או גדולים כי הם יכולים להכאיב.
גם כי זה לא ישים וגם כי לגדולים לא מגיע עונש.
אם היא זורקת לוקחים אותה לחדר ונשארים איתה שם כמה דקות (גם אם ילד אחר יזרוק הוא ילך לחדר), ובמשך פרק זמן שהיא יכולה לעמוד בו אסור לה לשחק במשחק הזה.
זה עוזר
פעם אמרו שלא, לא יודעת אם השתנו ההנחיות..
(בן 8 חודשים)
שאפשר להושיב לצורך כמו אוכל, אם הוא יושב מספיק יציב.
לא כדאי להושיב למשחק כי זה מונע ממנו לזחול ולהתפתח. אין בעיה בתנוחה עצמה.
אחד הילדים שלי התיישב לבד רק בגיל שנה, אבל הרבה לפני הוא כבר ישב יציב וגם ידע לעבור מישיבה לשכיבה. אז כן הייתי מושיבה אותו.
בכסא אוכל מרופד לזמן קצר. רק לאוכל. (בן חצי שנה)
בלי יכולת לרדת.
לכן מותר לזמן קצוב (אוכל למשל) ואם הוא כבר יודע לרדת/ מראה סימנים שדי ואת מזהה אותם אז זה סבבה.
מישהי התנסתה ויודעת אם יכול להיות שזה גורם לי להיות חסרת סבלנות, חסרת חשק ומוטיבציה ופסימית?
חושבת שבעלון לא ראיתי שמוזכרות תופעות לוואי כאלה..
וגם הכל יכול להיות קשור לגורמים חיצוניים...אבל אולי זה פשוט מחזק לי את התופעות ההורמונליות של ההריון? כי לכאורה בגלל שזה מקומי זה אמור פחות להשפיע..
לא יודעת אם יש מה לעשות בנידון בכלל כי להוריד את התמיכה אני לא אמורה, אבל פתאום הבנתי שאולי שם נעוץ העניין...
זוכרת את עצמי עצבנית, נפגעת מכל שטות ובוכה יותר מהרגיל...
הייתי צריכה רק לשבוע אז פשוט חיכיתי שהימים יעברו
כי אם כן זה מאוד יכול להיות קשור להשפעה על מצב הרוח
נזכרתי שלקחתי פעם את זה גם בהריון
ובאיזשהו שלב החלטתי לקחת דרך הפה בגלל גירויים שזה עשה לי
אמאלההה זה עשה לי השפעות מזעזעות.. בעיקר פיזי
סחרחורות, חולשה
אז הגיוני שגם שאר הדברים יעולים להיות אחרת
בד''כ המחזור שלי לא מאוד סדיר, אבל עכשיו הוא מגזים.
כבר 46 יום מהפעם הקודמת..
בדקתי הריון לפני שבוע והיום, שלילי
הבדיקה בתוקף עד 2025, אז תוהה לעצמי כמה אמינה.
(פעם קודמת זיהתה מצוין..)
והיתה לי פעם אחת של איזה חמישים יום.
אני מרגישה מצוין לכן לא חושבת שאני בהריון.
וזהו, בקצב הזה או שאני בהריון או שאני טובלת לבד כי הוא במילואים.
יצא לי לבדוק פעם עם בדיקה לא בתוקף והיה שלילי כוזב אחרי איחור. אם כי נראה לי שלבדיקה ההיא פג התוקף ביותר מחמישה חודשים.
חיבוק, הצדעה ותודה מעומק הלב על המילואים 
שיהיו תוצאות כלבבך בע"ה!
זה גם יצא שלילי..
לא כזה אכפת לי מה התשובה כבר, רק לדעת מה מתוכנן..
אפשר רגילה רק שהחולצה לא תהיה קצרה מדי ..שמתאימה לבטן לש הריון🫢
ויפה...לא דמויות דובונים ומיקי מאוס
משהו עדין ויפה..
ושתהיה סבירה מצד צניעות.. מכנסים וחולצה זה בסדר. רצוי שרוול 3/4 או ארוך. אבל דק-לקיץ.. ואפשר גם קצר אבל קרוב למרפק..ובלי מחשוף גדול.
אני לא מסתובבת איתה אבל שאם קמה לילדים בלילה או בבוקר לרגע- שלא אצטרך להתלבש לגמרי..שיהיה סביר..
אה ומותר לבקש שלא יעלה מליון דולר?
לא מוצאת כלום
משיין הזמנתי והגיע גרוע
אז אשמח לקישורים מוצלחים
אני לא מסוגלת לקנות בגדים באינטרנט, כי חייבת למשש בעצמי את הבדים ועדיף גם למדוד כדי להרגיש אם הם נעימים לי (בכל בגד ככה, בפיג'מה על אחת כמה וכמה).
אין לי המלצה כי הפעם האחרונה שקניתי פיג'מה הייתה לפני כעשור לפחות... (ואני אוהבת כותנות)
ביישוב אז הכל רחוק ומסובך אז כן האינטרנט לפעמים עוזר
ולפעמים מפשל
וכאן אתן נכנסות לתמונה😃😃
וכן גם אני לא סובלת פחג'מות מבד מזיע או לא נעים
סימפוניה, ןיסקוזה וכמובן כותנה מלאה וכדומה
אבל אולי יש למישהו בסביבתך מועדון שיכול להוזיל
ומה שסגנון יותר נשי עולה מעל 200 לפיג'מה
זה מה שזכור לי לפחות
אבל אבדוק
קונה שם הרבה פעמים בפחות מ100 לפיג'מה.
בעיני החיסרון העיקרי שם הוא צניעות.
רובן לא עונות על הדרישות שלי וזה ממש לחפש
וראיתי רק מיקי מיני וכדומה
יצשלהם גם אתר?
מבד ויסקוזה. לובשת רק אותה. ברמה שמכבסת בבוקר שתהיה מוכנה ללילה. אנסה לראות מחר או בראשון אם אני מוצאת קישור
מישהי יודעת למה שום פריט לא מתווסף לי לעגלת קניות בשיין פתאם?
נכנסתי לאזור האישי הכל תקין
ולא מסמן לי ברשימת משאלות ולא נותן להוסיף לעגלה
ושווה לעקוב אחרי מבצעים
לפעמים יש גם פרחוני או חלק לגמרי
וכן, גם אם יקר זה השקעה לשנים
אני חרשתי וכיבסתי מלא והיה שימושי לי כל כך גם בהנקה כשהכל היה רגיש כל כך
השקט הזהלא מסובך להשגה, ויש צנוע.
ומתחת טייץ/ מכנסיים?
מקווה שבסדר לשאול
לרוב חם לי עם מכנסיים (גם ביומיום אני לא לובשת. גם לא בחורף).
סט טי ומכנסיים עם הדפסי לב PJ / סט פיג'מה
לי יש מהם משהו מהבד הזה, וממש נעים לי...
אבל זה עניין אישי, לכל אחת נעים משהו אחר.
אמנם עם שרוול לא ארוך כמו שרציתי אבל מבד נעים ומחיר סבבה
יש להם פיגמות של בד ויסקוזה- שלמות!!!!!
אחפש קישור
ומרוב שלא הצלחתי להחליט הזמנתי 3 אימאלה בשוק מהבזהזנות
12 שנה לא קניתי פיג'מה חח
אבל הן עלו בין 50-70 אז יצא יחסית בסדר
ואני בשוק מהמחיר! עכשיו בודקת כדי להזמין לי גם 3 
חח זה עלה לי 200 בערך לאחת!
דפוקה?
אוף, תמיד יוצאת משבת שם בהרגשה נוראית.
אחת משתיים:
או שהן לא שמות לב שאת שם ושחשוב לתת לך יחס, נניח כי חשוב להן להשלים פערים בינן לבין עצמן ובטוחות שאת מסתדרת או שלא בא לך שיחה,
ואז הייתי מבקשת בשיחה כנה שישתדלו להבא,
או שהן יודעות את זה ומתעלמות -
וגםבאז את חא דפוקה ואם כבר הן הדפוקות, שגם עוברות על עשה של ואהבת לרעך כמוך, וגם על לא תעשה של הונאת דברים (וגם הלבנת פנים)
חיבוק!
היא צעירה ממני משמעותית בגיל
אין לי נושאי שיחה משותפים
מתעניינת מה קורה וזהו.. בדכ מקבלת תשובה הדדית של ב"ה בלי לפרט כלום אז על מה נדבר?!
ובעיקר
עד שאנחנו מגיעים להורים,
אני רוצה להיות עם ההורים והאחים ופחות יש לי פניות להתייחס לגיסה שלא ככ משתפת פעולה.
*אצלנו זה קצת חריג כי מגיעים בערך פעם בחודשיים אבל מתחלקים שבת חצי חצי גם אצל ההורים של בעלי.
מנסה להראות לך את הצד השני..
חיבוק על הסיטואציה
אולי יש משהו שהן כן מתחילות להתייחס ואת הודפת מאיזושהי סיבה?
אני מאמינה שכדאי לחשוב על מה *לי* יש שליטה... יכול להיות שאחרי כל מה שתבררי עם עצמך תגלי שככה הן ו*הן* לא מעוניינות בקשר איתך, ואז את גם תיהי בטוחה שזה שלהן והן מפסידות אותך ואת מוחלת להן בלב שלם...
ועד היום יכול לקרות מידי פעם אבל פחות - עשיתי בזה קצת שינוי בעקבות ובעזרת בעלי- הוא אמר לי פעם בעדינות ולא במילים האלו אבל זה היה הרעיו- שאני מגיעה לשם בגישה של- בטח לא ידברו איתי הם תמיד לא שמים לב אלי ואז זה פשוט מה שקורה גם היה קורה לי מלא באירועים שלא היה נשאר לי מקום לשבת ואף אחד לא היה שם לב...
ועבדתי על לשדר- אני שווה שיחה,זה הפסד שלכם וכו... אני שווה מספיק בעצם זה שאני מהמשפחה בשביל שתדאגו לי למקום.
ואז גם אם לא, אני יותר בקלות מבינה שזה פשוט מחוסר שימת לב ולא משהו אישי
כמובן לא בטוח שזה נוגע גם אליך וגם אם כן זה ממש קשה לשנות אני עדיין נופלת בזה המון
אבל לגמרי ככל שאני עם יותר ביטחון זה עובר יותר חלק
נשמע כואב
וברור שלא
אשמח לעזרתך הפורום היקר!
מחפשים המלצה להנחיית הורים שתתן לנו כלים להורות שלנו ולעניינים ספיציפים שקורים.
חשוב לנו שיהיה מקצועי ואקדמי-עוס/פסיכולוג עם התמחות בתחום.
לא משנה אם גבר או אישה
אזור בנימין/שומרון/ירושלים
שאני ממליצה על מישהי שלא עוסית...
אפרת וקסלר המדהימה!!!
חכמה, אנושית, בגישת התקשורת מקרבת....
יש לה מלא ערוצים לעקוב אחריה כדי להתרשם....
בכל מקרה, בהצלחה רבה רבה ומחזקת את ידיכם!!
אני חושבת שהיא גם מדריכת הורים, צריך לוודא.
מקצועית ונעימה.
היא עם תואר שני בעוס אם אני לא טועה ...
פסיכותרפיסט, עו"ס. מומלץ!
וכשיש לי שליה קדמית?
הריון רביעי חושבת שהתחלתי להרגיש 🥹
פשוט אמרו לי שעם שליה קדמית מרגישים יותר מאוחר.
היה לי הפעם איחור של שבוע
כשבדרך כלל המחזור שלי סדיר ואפילו מקדים מעט
אחר שבוע איחור התחיל ישר דימום אדום מסיבי כמו מחזור
בדכ המחזור שלי מתחיל בהרדה עם כתמים חומים מעטים ואז מתגבר
הפעם ישר דימום מסיבי שמלווה בכאבי ראש ) פחות כאבי בטן) ערב לפני שקחבלתי היו לי כאבי גב תחתון אחרי הליכה של כמה שעות( בקניון)
במהלך שבוע של האיחור עשי.י כמה בדיקות שתן להריון וכולן יצאו שלילי
האם זה אומר בוודאות שאין שום סיכוילהריון וזה מחזור שהגיע פשוט באיחור?
לא על הריון ולא על מחזור.
יש נשים שהבדיקות הביתיות לא מזהות אצלן, אז צריך בדיקת דם כדי לוודא.
מצד שני לפעמים פשוט הביוץ משנה את הזמן, בלי סיבה או תקדים. זה גם קורה.
כדאי לעשות בדיקת דם כדי לדעת בוודאות
השתרשות זה לרוב דימום מועט קצר יותר בהכתמות
חודש שישי
מי שלא מידי מסתכל לא רואה
מה אומרות?
נשים בהריון
השאלה אם זה שטות או לא
לא בא לדבר על זה עם המורה נהיגה כי לא אמרתי לו..
אבל לא קשור להריון
כשטעי י נכשלתי
ובשלישי נהגתי טוב זה הכל
לא חושבת שזה משפיע בכלל
3 חודשים אחכ עשיתי טסט שני וזה היה בדיוק אחרי הרפורמה שהוסיפה מצלמות וטאבלט שקובע מסלול, ואז עברתי..
ב"ה כבר מזמן אני עם רשיון ונוהגת מלא..
בהצלחה!!
כי זה גורם לחשוב שבטח את לא מרוכזת ולתפוס על דברים קטנים
בקיצור
תשאירי את זה לקב''ה
הפסקתי פרימולוטנור בתחילת שבוע שעבר
ברביעי קיבלתי והוא ממש ממש דליל בקושי דימום קצת על הפד
אני בד"כ רגילה לדימום מסיבי וכאן זה מרגיש כמו היומיים האחרונים כזה שמתלבטים אם צריך פד
ביום הראשון יצא גוש כזה גדול שהתרגלתי אליו שיוצא כל פעם אחרי פרימולוטנור ומאז בקושי ממש
האם זה אומר שייקח יותר זמן למחזור להיגמר? או שזה לא אומר (חושבת ככה בהיגיון שאם יש כמות מסויימת שצריכה לצאת אם בקודי מדממים ייקח זמן עד שייגמר)
וגם האם יש דרך והאם יש סיבה להגביר את הדימום כדי שייגמר בימים יותר מהר.
אשמח ממש לכל מידע או עצה
תודה
פרימולוט לא מונע....
ובהחלט יכול להיות שינויים בכמות אחרי פרימולוט. גם במחזורים הבאים.
מונעת עם נרות - יודעת שזה לא הרמטי ופתוחה למצב שאהיה בהריון
את רוצה לצחוק
בבוקר יום רביעי כל כך נחרדתי שעוד לא הגיע המחזור ישר עשיתי בדיקה ויצא שלילית
במהלך היום אחרי כבר קיבלתי
ידעתי שאמור להגיע מחזור אז מייד שראיתי תחילת דימום על טישו אסרתי את עצמי
אפילו לא חלמתי שזה לא זה
חושבות שייתכן שזה הריון?!?!
או פשוט דימום שונה בגלל הפרימולוט
אני רק רוצה למצוא דרך לוודא שזה לא יתארך - כמו כולם קשה לי כשאסורים במיוחד כשזה יותר מהרגיל
על הבדיקה
אני יכולה להתמודד עם הכל במילואים האלו, באמת.
אבל עוד לא התרגלתי לפחד הזה שאולי הוא לא יחזור לי.
מה עושים עם זה, תגידו לי מה.
אני לא מסוגלת לשאת את המחשבה הזו בכלל.
כל לילה
אבל כל לילה
הן היו מגיעות
הדמיונות על הדפיקה
איך אגיב
הלב שמרגיש שחרב עליו הכל הווא לא רוצה לחיות יותר..באמת לא .. אבל העובר..והילדים...
והמה אומר עליו בהלוויה
במיוחד כש...באותה תקופה נפגעתי ממנו מאוד אז זה היה כל כך מורכב
היתי בוגה לילות שלמים
אפילו שהוא בכלל לא היה בעזה אז!!
כל הטלטלה וההלם מכל מה 'שהיה ..
והחיים שבבת אחת נעלמו למציאות הוזיה
והמלחמה והאזעקות בלי סוף
פשוט איבדתי את זה
מאז
אני משתדלת לא לא לא לתת מקום להתחלה לש המחשבות
רק מתחילה לדמיין
ישר משתדלת לחסום את הגישה לשם
ולפעמים לא מצליחה
אבל כרגע קל לי כי אמנם הוא במקום מסוכן
אבל לא בתוך לחימה בעזה
אז זה לא אותו הדבר
אני לא יודעת לענות לך האמת
אני רק יודעת שבא לי לתת לך חיבוק
ותדעי שזה נורמלי
אולי יש לכן קבוצת מגוייסות? אולי תפגשו ותעשו קבוצת תמיכה קצת לשתף ולחשרר ולשמוע מה עוזר לכל אחת
לא יןדעת
והרבה הסחות דעת
ושוקולד
היחידה של בעלי מיועדת רק ללחימה.
אז זה תמיד יהיה בדיוק במוקד העניינים.
מבינה ממש מה שאת אומרת, לחיות מעל זה.
לרחף מעל המחשבות האלו.
זה מה שעשיתי פעמים קודמות
עכשיו אנחנו רגע לפני
ובגלל שיש מסביב את כל השיח הזה של בחירה - ללכת כן או לא. אני כאילו מרגישה אחריות.
שאם אני אומרת סבבה, לך. זו אחריות שלי מה קורה לו שם.
מבינה?
אבל עדיין לי נח לא לקחת אחריות
הז לא אני ששולחת אותו
זה בחירה שלו או אצל אחרים- של הצבא
לא מזדהה עם הדיוני הטלת ספק אם צריך בכלל להלחם..
אנשים שכחו מהר מדי מה המטרה היחידה לש האויבים שלנו
נח להם לחשוב שאם החטופים יחזרו זהו נחיה בשלום ושלוה לנצח
הז רק עניין של זמן
.
אלא אם נלחם עד הנצחון
בעיני אין ספק
והאמת
שדוקא מהחויה שלי י אני מרגישה שצריכה מלאאאאא תפילות לדון לכף זכות את כל מי שלא מתגייס
באמת הלב שלי כואב
לא פוליטית
לא מופנה לאף מגזר
פשוט צריכים את כולם כרגע
גם כדי לנצח
וגם בבקשה- כדי להקל מעל מי שכבר הקריב מספיק
לדוגמא
אם עוד 3 אנשים ביחידה של בעלי שהיו מצטרפים-
יכלו לתת להם יציאות שפויות!!
ומבחינתי זה האויר לנשימה
אבל חסר
אז קשוח
וזה גבה מלא הקרבות
מבחינתי הז השנה וחצי שטלטלו לי את החיים מקצה לקצה
כמעט הרסו זוגיות יציבה ובריאה של מעל עשור
וחרטו בי כאלה טלטלות נפשיות
ועומס פיזי מעל לכל דמיון
והרבה מעבר למה שאפשר לכתוב.
שמחה על הזכות
אבל לא מקבלת את זה שזה מותרות ואקסטרא ורק מי שמרגישה מסוגלת ויכולה ולא קשה לה וכו
זכות לש כל אחד להרגיש שקשה לו אבל זה מאוד מכעיס שאנשים פוטרים את עצמם אבל הכל נופל על מי שלא מוכנה לעשות דבר כזה לאחרים ולא להשתתף כי קשה לה.
לכולם קשה מנשוא.
בעיני זאת זכות וחובה בו זמנית של כולם
מלבד פטור מסיבה רפואית או קושי פיזי או נפשי לא רגיל..
זאת דעתי
ולכן המחשבות שלי מעדיפות לא להכנס לפינות של הספק .. האולי זה מיותר...
הז רק עושה רע
מאוד מאוד עוזר לי לשמוע שעורים על בטחון בה'
גם שער הבטחון לש הרמח'ל' י ש עליו ספרים מעניינים עם פרושים
ובכלל להיות ליד אנשים עם אנרגיות טובות ורוח ואידאלים נותן לי כח
החוברות לימוד יומי של הרב ראובן ששון על הקשר לכלל ישראל מהממות
ומחזקות
ומותר גם לפחד ❤️זה הכי מובן וטבעי
תודה על ההודעה הזאת
חיזקת ממש
כרגע לא קראו לבעלי אבל אם יקראו לו אני לגמרי אחזור על ההודעה שלך שוב ושוב
תודה לך על כל מילה שכתבת ועל השיתוף. זה משמעותי לי מאוד!
ומבינה אותך
תנסי להקיף את עצמך רק ה
באנישם שעושים לך טוב
ולא שמחלישים אותך
הרגע לפני... לפעמים כבר מעדיפה שיצא, במקום התנודות האלו לפני כן.
(כמובן שדקה אחרי שהוא יוצא אני כבר רוצה שיחזור😅).
תודה לך
את עושה את החלק שלך
בעלך עושה את החלק שלו ובקביל שומר על עצמו
ושניכם ביחד צדיקים ונותנים מעצמכם למען הכלל
מפה זה כבר לא בידכם ואני משליכה את העתיד על הקב"ה
אשנן את זה לעצמי
זה ממש שרשור לחזור אליו בזמן קושי וכשהיצר הרע מעלה בי מחשבות שכאלו.
תודה❤️
(בעצם לא מזדהה עם התחושה שיכולה להתמודד עם הכל, פחות🙈)
אני לא לבד🩷
זה מנחם
גורם לי להרגיש נורמלית
זה באמת מפחיד ככ
אין טבעי והגיוני כמו לפחד...
לא באמת אפשר כל הזמן
אבל אני משתדלת
מידי פעם יש איזשהו שאלה מהילדים או סיפור שלו שאני מוצאת את עצמי בלי אוויר
אני גם עושה עם אלוקים שיחות
שאני לא בנויה לזה, אני לא מאלו שיעמדו בזה
ושזה גם לא הגיוני וחכם
כי האהבה שלנו היא הגאולה אחרי הגלות הארוכה של הרווקות
וחורבן לא יכול לבוא אחרי הגאולה
זה לא הגיוני
כתבת כל כך יפה
וגם כואב💔
להימנע מחוסר אונים.
טראומה היא תוצאה של חוסר אונים מול מצוקה חיצונית או פנימית.
המוח רוצה להגן עלייך, ולכן הוא מדמיין תרחישים אפשריים של כל מיני דברים, כדי שתהיי מוכנה לכל תרחיש וככה לא תגיעי למצב של חוסר אונים.
אבל, הוא גם לא כל כך מבדיל בין מציאות לדמיון.
לכן צריך ממש להגיד לו: אני מבינה שהמחשבות האלה באות לעזור לי, אבל כרגע זה יותר מזיק לי מעוזר לי. תודה, ועכשיו אני רוצה להפסיק.
ואז ללכת ולעשות משהו פיזי או לשמוע משהו שיעסיק את הראש.
ל - אם הגיע הזמן שלו, אז זה יכול לקרות בכל כך הרבה דרכים שלא המילואים הם שמלחיצים אותי..
מאוד מקווה שהקב'ה לא ינסה אותי בזה,
מספיק לי בהחלט מה שיש לי.
אני גם מדברת איתו על כל מיני דברים שחושבת עליהם בהקשר הזה..
קשורות אלינו וקשורות בכללי לחוויות שעוברות אלמנות מסביב..
אבל איכשהו תמיד היא מתעצבנת והורסת את האווירה שיכלה להיות טובה. או שהיתה טובה.
אני אומרת לבעלי בבקשה אל תתן לי להיות כמוה. אמן.
פרקתי.
יודעת שלא ביקשת אבל אולי
ממליצה על הספר לחזור הביתה, משנה חשיבה וקשרים
של איתי שאוליאן עם אסתר סולטן,
בדיוק על זה
כי חופשה זה ממש לא
לא דומה לחופשה
לא מרגיש כמו חופשה
לא מריח כמו חופשה
תודה מראש
לק"י
אבל בשבילי זו תקופה יותר רגועה מאשר תקופה שאני עובדת בה גם מחוץ לבית.
רוצה לספר קצת מה את מרגישה?
כי אני נשמעת בעומס....
סתם קשוח החוסר שעות שינה
צריך להמשיך לתפעל הכל, בית כביסות בישולים
זה שפתאום בבום אני לא מפרנסת גם את הבית..
שכל יציאה מסורבלת הכל כבד
זאת בוכה לזה וזאת בוכה לזה
וכל בכי תנחשי מה ולמה
תודה מליון פעם.. אבל באותה נשימה זה מאתגר וקשוח
כך הקפידו לקרוא לזה היכן שעבדתי פעם
כדי לראות אם באמת יש שם מחירים משתלמים.
אז כן, חלב זול יותר ב-3 שקל מהאושר עד,
ובצל זול בשקל לקילו,
והרבה מוצרים אותו מחיר,
אבל לחם יקר יותר בשקל מהלחם הזול של אושר עד,
קמח יקר ב-0.9 לקילו,
גבינה צהובה יקרה יותר ב-16 שקל לקילו,
וזה רק מה שאני זוכרת,
מה אני מפספסת? 🤔
אתן קונות רק מוצרים ספציפיים ששם זול יותר? או שנוח לכם לאסוף משם? או שיש מבצעים נוספים?
מחכה להחכים
צריכה לקחת קלקסן מההתחלה בעקבות הפלות בשבועות מאוחרות (לא מצאו לי קרישיות ועשיתי את כל הבידוקת האפשריות( אבל בכל זאת לאור הרקע ההמוטולוג המליץ לקחת מההתחלה.. אפילו לפני דופק..
שבוע שאני כבר לוקחת וקשה לי..גם בצד הנפשי וגם בצד הפיזי.. יש צד אחד בבטן שנראה זוועה כבר.. אשמח לטיפים , להקלה..
ויצא לכם להזריק גם בירך? האחות אמרה שאפשר, אבל בהוראות זה לא מוזכר...
אני גם הזרקתי כל ההריון האחרון, ואחרי בערך שבוע שזה היה כואב ומעיק, וגם קצת שרף אחרי,
החלטתי שאני עושה סוויץ' בחשיבה. לא מתמסכנת על זה, כי תודה ד' שיש הריון והעובר מתפתח.
ומנצלת את הכמה דקות אחרי הזריקה בשביל לבקש על העובר ועל כולנו, עלי, על בעלי ועל הילדים.
בדיעבד, לא היה לי הריון שהתפללתי כל כך הרבה על העובר כמו ההריון הזה, (ועל כולנו..)
ונולדה ילדה סוכריה ב"ה!
ממליצה בחום!
ועוד משהו שעזר לי, כמה דקות כל יום לדמיין את האחרי... בידיים מלאות בעז"ה
אצלי ספציפית מאוד רציתי תמונות ניו בורן, צפיתי בכל מיני תמונות של צלמות וחשבתי מה אני רוצה...ובאמת עשיתי לה.
אולי את תבחרי לך משהו אחר שיתן לך כח.
ולחשוב טוב תמיד...
מאחלת לך הריון קל, בעז"ה בעיתו ובזמנו, ובידיים מלאות בע"ה, אימא בריאה ותינוק בריא.
ואחרי שהם יוצאים זה שווה את כל הדרך הארוכה הזאת..(שלפעמים היא נראית בלתי נגמרת..)
זה ממש קשה...
שמעתי מחברה שסיפרה שאם הזריקו לה בשכיבה זה פחות כאב לה, בישיבה יותר כאב..
אני הזרקתי רק בבטן, לא בירך.
אני חושבת שמתרגלים לזה ובהמשך זה יותר קל…
אולי תעשי לעצמך איזה פינוק כל פעם אחרי ההזרקה? למשל קוביית שוקולד/ כוס קפה/ לשמוע שיר שאת אוהבת…
רוצה להסביר מה הקושי הנפשי?
שימי במקום כמה שניות לפני
ואז לא תרגישי כמעט את הזריקה
זה הריון אחרי 3 הפלות בשלבים שונים אז המתח גדול, וזה רק ההתחלה ממש..
יש לי הרבה ניסיון עם קלקסן אבל לא בהריון
גם לי היה ממש קשה נפשית להזריק אבל הכרחי את עצמי. כל פעם חשבתי על זה שהזריקות יגרמו שלא יהיה לי בלאגן ואשפוזים, את יכולה לנסות לעודד את עצמך שזה יעזור לך לשמור על העובר בעזרת ה.
אני הזרקתי בוקר בצד ימין של הבטן, ערב בצד שמאל ככה נתתי למקום שבו הזרקתי קצת זמן להתאושש.
אחרי שאת מזריקה אל תגעי במקום גם אם כואב לך כי זה מגביר את הסימנים הכחולים.
לי אמרו לא להזריק בירך אבל אני מכירה כאלה שכן הזריקו שם. בהצלחה❤️
קודם כל צריך להחליף מיקום כל פעם... אחרת זה גם יכול לעשות סימנים כחולים וגם יכול לדלל את האיזור השומני (ואז זה יוצר חוסר סימטריה)
אפשר בקו רוחב של הטבור, בזרועות, ובירך.. מה שנקרא, איפה שיש שומנים
תופסים את העור עם השומן ומזריקים..
אני ראיתי שפחות שורף כשמזריקים לאטטט אבל כת אחד ומה שעושה לו טוב..
וגם- תנסי בזמן הדקירה לומר לעצמך משהו טוב או לחשוב על משהו שאת אוהבת ומשמח אותך. זה מסיח את הדעת ומקל 💜
בשורות טובות!!
לקרר את המקום היטב לפני עם קרח לפחות 20 דק חצי שעה עד שכמעט אין לך תחושה במקום
לשבת מעט שפוף ששרירי הבטן רפויים כואב פחות
לצבוט חזק את המקום שאת רוצה להזריק הכאב של הצביטה מעמעם את השריפה של החומר
אחרי הזריקה אם עדיין כואב תשימי עוד פעם קרח
לא להזריק לתוך סימנים כחולים או סימני מתיחה
בירך זה כואב יותר
את החומר להחדיר לאט לאט
תנסי לשחק עם הזויות של הזריקה, בעקרון אומרים לעשות 90 מעלות אבל לפעמים דוקא באלכסון 45 מעלות כואב פחות
אם ממש קשה לך תחפשי אם יש באזורך אחות שמוכנה להזריק לך, זה כואב פחות שמישהו אחר עושה את זה
תנסי הקשיב למוסיקה או לראות משהו תו"כ להשיח את הדעת
ותנצלי את הזמן להתפלל על העולל שיהיה בריא
אם הזמן תצברי ניסיון ויהיה לך פחות סימנים בע"ה
בהצלחה וחיבוק
מעל 130 יןדעת שמפנים להעמסה של 100 כי גבולי
אבל 129 זה גבולי לגבולי
אין היסטוריה של סכרת
כל התינוקות לא גדולים
מלבד אחד מעל 4+=נשללה סכרת בודאות!סתם שמן חח
מתלבטת מה הרופאה תגיד והיא לא עונה לי א זנעזרת בינתיים בנסיונכן
טגם כמה אחראי לסרב לעושת 100?
היא בטוח תמליץ כי מההתחלה רצתה בגלל התינוק היחיד ששמן
אבל לא בטוחה למה זה הכרחי ועד כמה כשיוצא 129
הרופא אמר שאם במעקב גדילה יראו שהעובר מעל הממוצע ויש ריבוי מי שפיר שאעשה העמסה של 100.
היי לכן..❤
אשמח לשמוע הגיגים בנושא כי אני מאוד מתלבטת.
הקטני יהיה בן חצי שנה כשמתחילות המסגרות.
מטפלת- יחס יותר אישי, רוגע.
מעון- התפתחות רבה יותר (ואולי לא?), הוא גם ככה בכור ואני לא רוצה מצב שאין לו כמעט אינטרציה עם עוד ילדים.. זה גם מרגיש יותר מסודר כזה.
בעלי מעדיף ממש שלא לשים במעון אבל מוכן להתגמש איתי.
מרגישה ממבולבלת ממש ולא יודעת מה כדאי, אשמח לשמוע מניסיונכן וחכמתכן!
אז מיד אחרי החיסון עלה חום
בקושי מוריד עם נורופן ואקמול, כל הלילה לא ישן, כלללל הלילהההה
בבוקר מדדנו שוב 39.8 חום
איך עבר אצלכם החיסון?
מה עוד צפוי לנו?
למחרת היה קצת חום פעם 1 וירד, אבל מאז היא נודניקית ברמות, לא יןשנת בלילות, ממעטת לאכול ורק בוכה.
לפני כמה ימים שוב עלה חום וזה הגיע ליותר מ 40 מעלות, נסענו למוקד וגילינו דלקת ריאות
באה להגיד שלנו זה עשה אי שקט מטורף וקושי בשינה. אבל אם את רואה שהחום ממש גבוה גם ביום א' תלכו להיבדק ואל תזלזלו. יתכן שיש קשר לחיסון ויתכן שלא. כמו אצלינו ששה סתם התנגש 1 בשני
היינו אצל הרופא אמר שזה תקין ואמר גם לצפות לחום עוד שבועיים שזה תגובה של הגוף לחיסון של החצבת
מעניין בדיוק ראיתי שעוד אחת פה (שירן) כתבה שהחום עלה אחרי שבועיים (?) וגילו דלקת ריאות
אצלה אבל החום היה ממש גבוה 40.6 שלא אופייני ככ לחיסון. מה גם שלפני חודש בדיון היה לה דלקת בדם אז אמרו אם החום הגבוה חוזר שוב ללכת להיבדק
גם אני יצאתי מבולבלת
אוף איזה מבאס זה
ועכשיו אני מגלה שיש לו כיניםםםםם
הוא תינוקי בן שנה, מה הקשררר
היא כבר כמה פעמים העלתה חום 40.6, 40.7 ועכשיו רק התעקשות שלי היא זו שגרמה ללכת להיבדק במוקד. עשינו בדיקות דם , שתן וצילום
הרופאה בצהרים אתמןל זילזלה ואולי בצדק -כל חום תעשו בדיקות דם? אבל הנה פעמיים יצא שיש משהו לולא התעקשות להיבדק נורמלי זה לא היה קורה (השבת שבפתח גרמה לי כן להיבדק בלי זה לא הייתי נוסעת)
והרופאה במוקד אמרה- כן כל חום גבוה מעל 3 ימים צריך בירור
יצאתי ממש מבןלבלת
ובאמת ההנחיה של הרופא זה שחום גבוה מעל 72 שעות להיבדק, גם אם חושבים שזה מגורם מסויים (למשל חיסון)
לרוב ב"ה זה היה סתם וירוס.
אבל ככה גילינו דלקת גרון אצל אחד, דלקת בשתן אצל השניה וכו'...
כנראה הרופאה שלנו דוגלת בשיטה אחרת
מקווה שלא נגיע לשם שוב
ברוב הווירוסים (או אחרי חיסון) החום עובר תוך שלושה ימים.
אז אם הוא מתמשך יותר, זה חשוב לבדוק. אצלנו פעמיים גילינו דלקת ריאות ביום הרביעי עם חום (הרופא זיהה בהקשבה לריאות, אז לא היה צורך גם בבדיקת דם).
פריחה בגוף, מסביב לפה, בידיים קצת, רגליים, בטן לא הרבה אבל יש. אין פצעים בתוך הפה, היא אוכלת, מיום שישי בלילה כבר אין חום, אין ריור מהפה
יכול להיות פריחה אחרי חום? או מחלת הפה והגפיים? איך אפשר לזהות? יש רק פצע 1 או 2 שנראה כמו הפה והגפיים השאר לא
אנחנו היינו מאושפזים וממש בשחרור התחילה פריחה והרופאה אמרה שזה סימן מעולה שהגוף מתנקה
לא רוצה להגיד שלא תבדקו, אבל אולי ירגיע קצת..
ולא רגוע בכלל
אבל אצל 1 מתוך 4 ילדים (אצל האחרים עבר בקלות ממש ב"ה) אז מקווה שאצלכם זה חד פעמי
לוקחת כדור אחד ביום בבוקר, שבוע 15+
ורוצה להפסיק, איך עושים את זה בהדרגה?
צריך בהדרגה
הפסקתי יום אחד ובדקתי אם בסדר
אחר כך עשיתי יום כן יום לא בערך חמישה-שישה ימים.
ופליז אל תעשי את הטעות שעשיתי לפני כשניסיתי להיגמל ולא לקחתי יומיים ברצף, בלילה השני הייתי סמרטוט ולא הפסקתי להקיא.
בהצלחה!
