פורום הריון ולידה (עמוד 2835)

אבל יש כמה שממש מתעקשים שאחרי שבוע אין זכר להורמון בדם

ציור על דף. אולי ידבר אליו?
ועוד רעיון לתעסוקה פאסיבית-אולי תשמיעי לו סיפורים? יש המון סיפורים יפים להאזנה. גם סיפורי צדיקים וגם סיפורי ילדים(חרדי) אם יעניין אותך ארשום לך כאן שמות של סיפורים ומספריהם.

אם כן, אפשר להציע לו מגוון סוגים של מדבקות ולהנחות אותו היכן להדביק (כמסגרת, כמילוי, עיצוב חופשי... יש המון אפשרויות לדפי עבודה עם מדבקות)

אחרי חמש דקות כבר נמאס לו , קשה לו, משעמם לו, או שיש לו פשוט הסחות דעת (אני בעוונותי רואה משהו בפלא' והוא ישר בא לראות , או שהתינוק יותר מעניין, או שאחותו עושה משהו יותר מעניין שלפני רגע לא עניין אותו...)

כל מה שקשור למוטוריקה הוא לא אוהב כי קצת קשה לו, דווקא בגלל זה חשוב לי שהוא כן יבצע.

נשמע קצת הכיוון...
חוץ מזה- מגנטים, פליימוביל, חיות, מכוניות, קורקינט (יש עם שלושה גלגלים. ממש כיף לגיל), ספרים, אולי חול קינטי אם אין חצר? אמבטיה ארוכה עם משחקים.

והפנו אותנו לאבחון אבל בגלל הקורונה הכל נדחה...

חול קינטי זה רעיון מצוין. אולי באמת אני אקנה

אולי תתקשרי להתייעץ עם הגננת שלו, לשמוע אם יש לה רעיונות לדברים שבגן הוא כן נהנה מהם?

גם כשמעסיקה אותו במשהו שאני יודעת שאוהב הוא אומר תוך כדי שמאוד משעמם לו.. מתסכל
מחכה בשבילו לחזור לגן, אני לא יכולה להקדיש לו כי אני עובדת וקשה לו ההשתלבות של אמא עובדת תעסוקה עצמית ובלי גן.. וגם אני אנטי סרטים וסרטונים

אבל למדתי להרפות ולהבין שהחוסר תעסוקה זה חלק מההתמודדות. לאט לאט לוצד לחזור לשחק ולהעסיק את עצמו, אבל לא במשך כל היום..

ולחפש לאכול נראה לי אין כמעט מי שמתמודדת עם זה הילדים שלי צוחקים שהם אוכלים כל היום ומשתעממים

מהניסיון שלי, כשהילד מבקש שנעזור לו, ואני יודעת בוודאות שהוא מסוגל וסתם מבקש עזרה - הוא אומר במילים אחרות אני צריך עכשיו יותר יחס, שתהיי לידי..
הייתה לנו תקופה שכל פעם בערך 10-20 דק' אחרי ארוחת ערב הבן שלי היה אומר שהוא רעב.. והבנתי שהאוכל זה סוג של "תירוץ" או משהו פנימי אחר שגורם לו להיות רעב. ואז החלטתי שכל פעם שהוא מצייץ שרעב אחרי ארוחת ערב - קוראים לו סיפור. ועזר פלאים, גם לא ביקש יותר אוכל וגם קיבל את התשומת לב שהיה צריך.

רעיונות -
לבשל ביחד- שאת מבשלת שיעזור לך לקלף, לחתוך, שיעמוד לידך וישים דברים בקערה
כנ"ל אפיה - להפריש לו בצק ושיכין צורות/עוגיות/לחמניות

בניה - לבנות דברים כיד הדמיון, אצלי הבימבה הפכה להיות הרבה דברים - אוניה/אופנוע/רכבת/גרר
לקשור דברים, לקחת גרוטאות שאריות של המשחקים בשקל וליצור דברים

לגו, משחקי הרכבה

לשחק ביחד בחנות/מסעדה/מרפאה



לפני הקורונה, איך היה מעסיק את עצמו אחר הצהריים/בשבת?

קצת שמש..

אופניים/בימבה/קורקינט..

הרבה הליכות..

תחרויות.. ריצה/מחבואים/תופסת..

פעילות ממריצה.. האוויר ממריץ..

קודם כל צריך לזכור שהוא לא בסביבה הטבעית שהוא רגיל וזה קשה לו.
הוא רגיל בטח לחברים ריכוז גננות.
האם הגננת אצלכם שולחת צילומים או הקלטות? זה יכול לעזור לו מאד.
אפשר לשחק משחקי קופסא, לעשות ממש חוברות שמתאימות לגיל על מניה ועל מודעות פונולוגית,
אפשר לצאת יחד החוצה, לשתף אותובעבודות הבית.
ללמד דברים שבדרך כלל הוא לא לומד...
למשל להכין אוכל או לחתוך ירק בזהירות בסכין לא חדה,
אפשר ליצור דברים לבית... לסדר יחד דברים מיוחדים בחדר שלו כגון פינה חדשה.

צריך קצת לפתוח את הראש.

באופן אישי לא הייתי כופה יצירות רבות אם הוא לא אוהב.

כל מה שכתבת אני עושה איתו, הוא הבוקר הכין לנו ארוחת בוקר, חתך ירקות, מרח גבינה על הלחם...

אני רק לא מבינה את הקטע שהוא לא אוהב לא לשחק, לא להרכיב, לא יצירות, לא כלום כמעט. הכל מחזיק 5 דקות וזהו. דפי עבודה גם לא אוהב.

אשמח לרעיונות למשחקי קופסא מתאימים לגיל. תודה רבה!

אחרי הפירוט שלך, זה לא נשמע לי חריג.
הוא נשמע ילד מהמם וסקרן.
מהגן הוא רגיל להתעסק תמיד עם חברים, כנראה שבאמת משעמם לו לשחק לבד. לילדים שרגילים מגיל צעיר לגן ולחברה ושמספקים להם תעסוקה - הגיוני שקשה להעסיק את עצמם לבד.
יכול להיות שאם תראי לו איך משחקים משחק דמיון, הוא כן יהנה להמשיך לבד (מכוניות, בובות, אנשים, חיות, פליימוביל... אפשר להחליט שבונים מקפלה או ממגנטים גן חיות או בית ספר או לונה פארק...).
ואולי לקנות לו משחק חשיבה שמתאים לילד אחד (לנו אין, אבל שמעתי מחברות המלצות, לא זוכרת שמות), אולי זה ידבר אליו יותר.

בת כמה אחותו? הם לא משחקים יחד?

משחקים המון ביחד.. בעיקר דמיון.

תודה על ההרגעה , יש בזה משהו.

הכי מצחיק דווקא היום הוא שיתף פעולה המלא דברים, העסיק את עצמו, עשה עבודות.. כן הייתי צריכה מידי פעם להזכיר לו.

הגיוני שזו הצעה שלא תתאים לך אצלי בגיל הזה בדיוקנעובד נהדר.

לקרוא לילד ולהגיד לו בלב שלם ומלא שמחה(כמובן שתאמיני בזה גם את)
תרא חמוד מהיום לא יהיה בכלל זמן מסך(אפשרי!!)
יש לך המון צעצועים ודברים לעשות בבית, אני בטוחה שתמצא משהו להתעסק איתו.

ואז שימי חב מגיע הקטע הכי חשוב וזה לשחרר, לא לשאול אותו מה הוא עושה, לא להציע כלום כלום!

הוא יגיד שמשעמם, תעני לו שאת בטוחה שימצא מה לעשות, שוב בלב שלם ושמח, תאמיני בו.

ואז לרוב, כמו קסם הוא יתחיל לשחק כמו כל הילדים בגיל שלו שיודעים להפעיל את הדמיון נהדר.

לקח לי זמן להאמין בזה וברגע שכן הבית נרגע כאן פלאים והם מעסיקים את עצמם נהדר!

בזמן שמתאים ונוח לך, ובעיקר כי את רוצה בשמחה.

אבל להיות גננת כל היום נשמע לי קשוח.
להיות אמא כל היום והלילה בכייף ובשמחה

פעם בכמה ימים משהו קצר.

הוא גם לא אומר משעמם לי. הוא פשוט לא עושה כלום!! זה משגע אותי.

רק עסוק בלשאול אותי מליון שאלות כל היום, שזה נפלא כי הוא ילד חכם, (למה ה' ברא חיות טורפות? אפשר למות מקורונה? וכן הלאה) אבל אי אפשר כל היום לעסוק בשיח ופטפוט ברומו של עולם. אתה ילד. אתה צריך ליצור, לעשות.
אני אומרת לו - עכשיו אתה בוחר משחק, אז הוא בוחר משהו, משחק חמש דק' וזהו. פשוט לא אוהב לשחק, לא אוהב להרכיב, לא אוהב יצירות. מבחינתו כל היום לשמוע סיפורים , לפטפט, לאכול.. אתה בן 40 או בן 4? חחח

גם אצלי הבן שקרוב לגיל הזה כל היום בלמה.

אז כשנגמר לי הכוח אני פשוט אומרת שעכשיו אני לא עונה לשאלות, אפשר לעמוד לידי ולהסתכל או ללכת לעשות משהו אחר.

לרוב זה עובד, אבל רק אם באמת אני מפסיקה לענות.

נשמע ילד ממש חכם
בטח יעשה לו טוב לחזור למסגרת בקרוב

וגם את נשמעת אמא נפלאה, זה הכי חשוב לזכור!

הוא אומר- למה??.

חחח אמרתי לו- גם זו שאלה!

הקטע שהוא לא רוצה בכלל לחזור לגן, כיף לו פשוט לא לעשות כלום. באסה ממש

אפשר לקבוע תור טלפוני

זה קורה לפעמים שהאיזור לא היה כ"כ נקי ולכן נכנסו כל מיני חיידקים.
אני הייתי צריכה לחזור על הבדיקה ומאז הקפדתי לשטוף טוב את האיזור לפני...

יש לך מושג מה זה אומר אבל הבדיקה הזאת...

ולי יצאה תוצאה שלילית אח"כ. אבל באותה מידה יכול גם לצאת חיובי..

את צריכה לשטוף טוב טוב את השלפוחית לפני הבדיקה, אם את בקופ"ח אז האחות נותנת מגבון היגייני, תנקי איתו טוב ואז-סליחה על הפירוט-תתני זרם שתן לאסלה, ואז שתן לבדיקה ואת זרם השתן הסופי לאסלה.

תודה רבה לך

לא חושבת שיש קשר לגרבי לחץ.
אין הרבה מה לעשות, לקום לאט מישיבה לעמידה (ובטח משכיבה), לשתות הרבה, אם הסחרחורת ממש קשה לאכול דברים מלוחים יכול לעזור קצת. וזהו... באמת מה שאפשר לעשות בישיבה

לא לעמוד מידי הרבה זמן במקום אחד

ללכת מידי פעם לזוז, לקום

ואני מכירה רופאות שממליצות על שתיית קולה למי שסובלת מלחץ דם נמוך (קצת הזוי,אבל כנראה שאין הרבה מה לעשות)

יעזור לך עם הלחץ דם

תסמינים די דומים

אם שניהם ביחד זה הכי גרוע

סליחה שאני ככה נחרצת!
אבל את במציאות לא הגיונית שרק מלאכים לא היו מתעצבנים/כועסים/עצובים.

בבקשה בבקשה תנסי לראות איך את עוזרת לעצמך
הדבר האחרון זה להוסיף רגשות אשם לכל ההשתדלות שלך.
תזכרי שהמציאות הזאת שהקבה כפה עלייך היא גם על הילדים ולכן זה מה שהם צריכים לעבור כרגע!

ולגבי בעלך אני מעדיפה לא להגיב ברשותך, רק מעריצה את ההכלה שלך בטוחה שתקבלי שכר עצום על כך בשמים.

זה לא אשמתך המצב!!! לא רק הקורונה הכל, הניתוחים הילדים, את אחרי לידה!!
יש גבול לכוחות הנפשיים של כל אחד ובמיוחד לכוחות הפיזים.

כשיש אפשרות וזה מצאותי תקבעי עובדה שאת יוצאת מהבית לסיבוב!
לראות עולם ולזכור שאת ישות נפרדת מהמשפחה.

בהצלחה יקרה!! הלוואי והיית חברה שלי

חיבוווק
אוף... איזה יום
ואיזו מהממת את על כל ההכלה... והניסיון... והמאמץ..
הלוואי שהוא יפייס עוד.. כי באמת סליחה זה לא תמיד עוזר כשזה הרגשה ש''שם פס''
אוף.... פשוט חיבוק
מהממת שאת
והלואאאיייי שאת דואגת לעצמך. קצת! לפחות!
מיוחדת שאת... בהמון אהבה והערכה!

זה נראה שמלאי כוחות הנפש שלך התרוקן
את בן אדם
ואחרי נתינה בלתי פוסקת לכולם את פשוט התרוקנת
וצריכה להטען מחדש.
מותר לך לבכות
ולצעוק
ולהתאכזב כשלא מסייעים לך
וכשקשה
ולהיות עצבנית ועייפה מחוסר שינה
את בן אדם ולא מלאך
ולא יקרה כלום שגם הילדים ובעלך יראו את זה
המון המון כוחות

את כזו מיוחדת. כולך לב. וכשאת מתפרצת- אש להבה נכון?? ואז זה שורף לך בלב המיוחד.
אז זו את. חלק ממי שאת. כל כך מיוחדת. הכוויה תעבור. הלב ימשיך להזרים אהבה ואור.
חיבוק!

קשה מאד לחיות במציאות שרק אם הכל היה מושלם בהתנהלות שלך אז את בסדר. את בן אדם ומתוקף היותך אנושית, יש פשלות.
תלמדי להגיד לעצמך שמגיע לך חיבוק על הקושי שהתמודדת איתו, שהיה לך קשה ונשברת וזה טבעי, שמישהו שקשה לו צריך מילים טובות ולא מכות. שאת עושה מה שאת יכולה כבן אדם עם צרכים ורגשות.
זה לא סותר לעשות שינויים בהתנהלות היומיומית מול הדרישות שלך מעצמך, ההתנהלות עם הבעל וכו.. רק שלעשות שינוי ממקום חומל ומכיל ששואף ליותר טוב זה הרבה יותר יעיל מלעשות שינוי ממקום מבקר וכועס ששואף להפסיק להיות כל כך גרוע..
בהצלחה יקרה

גמני כזאת שתמיד מכילה ותמיד משתדלת לראות איפה להשתפר,מנסה לנתח כל מצב וכו׳.
אבל באמת צריך לשים לב שכל ההכלה שלנו לא תהפוך להיות הדחקה. מזה שמדחיקים רגשות ומנסים להיות מושלמים לא יוצא שום דבר טוב.
זה טוב שאת רושמת כאן בפורום ופורקת ואת יכולה גם לרשום מכתב לבעלך. אני כל הזמן רושמת מכתבים לבעלי ...רוב הזמן אני לא נותנת לו אותם, אבל עצם זה שפרקתי, נותן לי פורקן לרגשות שלי ואני מגיעה לשיחה איתו יותר שכלית ופחות עם רגש, שגברים כל כך נרתעים ממנו.
ויקרה, לא קרה שום דבר נורא, בעלך וילדייך ראו שיש להם אמא ואישה אנושית עם רגש ולב חם. תאמיני לי שום גבר לא רוצה אישה מושלמת, רוצים אישה אנושית עם רגש ולב חם וגם קצת פילפל לפעמים לא יזיק;) תמיד חוזרי אחרי אוהבים יותר.

תפוחונת יקרה, חיבוק גדול לך!!!
ואני חושבת גם שאת חייבת ללמוד לומר לא.
לא בריא להיות טובים מדי. את אנושית ולא מלאך. ובשביל למלא צריך גם להתמלא. וגבולות הם לא רק לילדים.
תגידי לא. אתה לא חייב ואני הולכת הרגע. וללכת.
אבל זו סתם דעתי חמומת המוח

אני מה זה מזדהה עם @מיואשת******
כמו שהוא יכול לקום וללכת גם את.
הנה עכשיו, הודעתי למתוק רשמית שאני הולכת לנוח שעה, והשארתי אותו עם שלושת המוסקטריות, אחרי שהוא ישן שעה, ולפני שהוא יוצא להתפלל.
אל תוותרי. תעמדי על שלך. את מנהלת את הבית, את מתזזת בין כולם. את יודעת מה הכוחות שלך, מה צריך ומה לא. מי שרוצה- שייקח את האחריות. ומי שנוח לו להיות מנוהל ולא מנהל- שלפחות יהיה קשוב.
לא אומרת את זה בתור ביקורת, חס ושלום. יודעת שאתם עוברים תקופה הזויה מבחינת קושי והתמודדות מטורפת .
אל תהססי להפעיל את הילדים. בכל הגילאים.
אל תהססי להוריד הילוך, לוותר.
קורה, לכולנו, בלי המצב שאת נמצאת. קל לחומר בהתמודדות שלך.
💟

את גם בת אנוש

וזכותך לצאת קצת

ושפעם הוא ירגיש מה זה השכבה לבד!

 

נראה לי שחלק גדול מהבעיה

זה שאת מצפה מעצמך להיות מלאך

ואת בעלך את מקבלת עם כל האי שותפות שלו והאנושיות שלו..אפילו יותר מידי.

 

אל תסלחי כל כך מהר, מי אמר שחייבים?

שיעבוד קשה לפייס ולשמח אותך

לעזור ולהיות שותף יותר מלא ואמיתי.

בהצלחה!

 

כי היא זאת שאחראית גם על התשוקה שלך בחיים,

על הרצון שלך, 

על הדחפים שלך.

 

זה כאילו הדחף העיוור הזה,

שלא רוצה כלום חוץ מקצת שקט,

ולכן מסוגל גם לצעוק ולהתעצבן 

ובעצם להרחיק בפועל את השקט, רק שמישהו ישמע אותי.

 

נשמה, מה את עושה בשביל עצמך בתקופה הזו?

הרי יש לך תינוק חדש ששואב ממך כוח,

וכמה כוחות צריך בשביל תינוק אחד? המון!

אבל יש לך גם חוץ ממנו עוד ילדים,

שכל אחד מהם רוצה ממך משהו אחר,

ומושך לך בחולצה כדי שתתני לו את מה שהוא זקוק.

 

ואחרי כל זה יש את הבעל (שמה לעשות? לפעמים מרוב צרכי הבית הוא נמצא במקום נמוך)

וגם הוא רוצה אותך,

והוא מושך לך בחצאית בשביל...

והבעל שלך הוא גם עם סיפור משלו,

ויש לו חרדה מכל הניתוח הקרוב,

חרדה שבטח משפיעה גם עלייך.

ובטח בצד יש גם שאלות על הפרנסה, ומה יהיה.

והקורונה הזאת בכלל..

משאירה את הילדים בבית ומעיפה את כל הסבלנות לחלל.

 

ואת?

את כנראה השארת את הטיפול בעצמך די בסוף,

כי כמו כולנו (גם אני חוטאת בזה.. אפילו שיש לי רק תינוקת אחת)

למי יש זמן לחשוב על קרם גוף חדש או על סבון אמבטיה מפנק.

הרי רק מלחשוב על זה מתפרץ לו גיחוך לא רצוני

 

את יודעת מה אני חושבת?

אני חושבת שאת צריכה להודיע לבעל ולילדים

שביום רביעי הקרוב יש מבצע:

"כולם מפנקים את אמא!"

ואת גם מפנקת את עצמך במה שאת רוצה וצריכה.

להחזיר לעצמך כוחות וחיוניות.

 

מה את אמרת?

הם עושים את זה יותר טוב ממני.
בשבת הילדים פתחו לי "ספא יוקרתי" ופשוט נרדמתי על המזרון בצהרים.
מאמצת את "יום רביעי" שלך, תודה!

אין לי מה להוסיף על כל התגובות הנכונות והחכמות שכבר נכתבו, אז רק רציתי לחבק אותך ולאחל לך שתתייחסי לעצמך באותה רכות ונחת כמו שאת רוצה להתייחס לילדים היקרים שלך.
לכל אמא יש את הרגעים האלה שכח הסבל נגמר והיא מתפרצת על הילדים, וזה לא סוף העולם, באמת. אם זו היתה תקרית ספציפית אם אחד הילדים, אני ממליצה אחרי שנרגעים, גם אם זה ביום הבא, לקרוא לילדה ולומר לה סליחה חמודה, אני מאוד מצטערת שצעקתי עליך אתמול. חיבוק, נשיקה, וזהו, חסל סדר רגשות אשמה. אם הגיל והסיטואציה מתאימים אפשר גם לחשוב ביחד מה נעשה בשביל שזה לא יקרה שוב.
בהצלחה אהובה! את אמא נהדרת!
(ואם את כל כך לוקחת ללב את ההתפרצות הזו, זה רק מראה עד כמה שזה נדיר אצלך וכמה שאת מהממת)

בבקשה אבל ממש בבקשה תחמלי גם על עצמך קצת.
אז נכון התפרצת ונכון היית אולי צריכה להתנהג אחרת אבל לםעמים פשוט אי אפשר..
ועכשיו למרות שאת מרגישה קטנה מול עצמך
ומול הילדים..
תנגבי את הדמעות ותראי להם איך מתקנים
תאמיני לי זו הדוגמא הכי טובה..
ואיך מתקנים?
נותנים בתוך כל ההכלה הזו לכולם גם הכלה לעצמך.
תאמיני לי שהם רואים את האמת שלך ואת אש האהבה שבקרבך וזה חזק יותר מהכל.
וחביום יכולה לשתף אותך ששבוע שעבר כשצעקתי בלי פרופורציות על הבן שלי ובכיתי כל כך איך ככה התנהגתי ואיך ככה לא שלטתי בעצמי והייתי כל כך שבורה.
ישבתי עם הבת שלי ודיברנו ולא זוכרת למה בדיוק אבל אמרתי לה שאני מצטערת שככה צעקתי והיא בפשטות ממש אמרה לי אמא יש לי רעיון כשאת כועסת תתגברי וזה היה כל כך תמים וטהור והרגשתי שיש תקווה ואפשר לתקן...

וכשאני מתפרצת זה רע. מאד.
הרבה שנים שאני עובדת על מידת הכעס שלי. מסעדת תיסכולים, מנציכה לבבות, נושמת, רוצות מבפנים אבל מדברת בשלווה.
ואתמול זהו.

בעלי עכשיו, שימו לב
*כועס עלי*.
כי יש לי יום מסובך ונמוך.
והוא הרי אמר סליחה.
וגם קנה לי מעדן שוקולד כפיצוי.

הוא חולה ואני לא רוצה להתחשבן.
אבל הוא גם ילד יחיד. ומפונק. ואין לו גבול.
והוא מצפצף עלי.

בלילה התקשרתי בוכה לחמותי.
אני לא יכולה להמשיך ככה לבד עד ספטמבר (או יותר).
בקרוב הם יבואו אלינו. ואני אהיה פחות לבד.

אני יודעת שזו לא אמורה להיות תקופת שיא לזוגיות ושהשהות ביחד מעוררת קשיים. אבל כשאני מרגישה שהוא אפילו לא מנסה לראות מה המצב שלי, זה פוגע בי. ממש. ומעציב אותי מאד.

את צודקת שאת פגועה

ואת צודקת שאת לבד

ואת צודקת שזה יותר מדי

ואת צודקת שהוא ילד מפונק.

את גם צודקת שזה לא הזמן להתחשבן, נכון. 

אבל זה כן הזמן לדאוג לעצמך. להתעלם מהכעס שלו הבלתי מוצדק, לא בגלל התחשבנות, ולא בגלל שאת כועסת עליו בחזרה ולא בגלל אני לא יודעת מה

להתעלם מהכעס שלו כי הוא לא מוצדק ואין לך כח כרגע. 

לחשוב מה באמת חשוב לעשות ולעשות רק את זה

לחשוב איך את בעצמך מתאווררת ולהתאוורר

 

אני לא יודעת מה רמת המחלה שלו, אבל אם הוא יכל לצאת לקניות כנראה שאת יכולה לצאת לחצי שעה להליכה בחוץ לנשום אויר.

לא בגלל שאת כועסת ולא בגלל שאת רוצה להראות לו מה זה להישאר לבד. לא. לצאת כי את צריכה להתאוורר, ואת אנושית ומותר לך לעשות מה שאת צריכה. ואת צריכה. אז תצאי. או תלכי לישון, או מה שזה לא יהיה שתחליטי לעשות

ותתעלמי מכל הדברים שהוא צריך. כי את צריכה אותך עכשיו יותר ממנו

ושניצל תירס ופסטה זה גם אוכל קביל

ותעשי עכשיו מה שאת צריכה לעצמך. בלבד. תשכחי הערב מכל אחד אחר, בלי כעסים מיותרים. תחשבי מה היית עושה עכשיו אם חוץ ממנו היה לך עוד מישהי כמוך לטפל בה, תחשבי איך היית מטפלת בה, ותטפלי. ותתעלמי מכל השאר

 

לפעמים זה טוב להיות שבלול. תשתבללי. תבני לך בית קטן על הגב, תכנסי אליו. תהיי את.

<והוא כועס כי הוא יודע שהוא לא בסדר וההגנה הכי טובה היא מתקפה. תתעלמי מזה>

 

 

ואהבתי את המשפט האחרון

באמת בניתי לי שבלול.
בלי כעס.
ואז הוא בא ובא ובא ובא
שאחזור אליו
בא אוהב וחם
חזרתי.
קיבלתי מסז ארוך בגב ובכתפיים.
קמתי עם כוח היום, מלאה, שמחה לקראת יום חדש.
שמחה לחזור לשיווי המשקל הפנימי שלי.

כדי שיבינו שאת את לא יכולה תמיד להיות בתפקיד 'המבוגר האחראי' , גם את בנאדם וגם לך יש צרכים...

אם את לוקחת תפקיד אז אין סיבה שבעלך ייקח אותו ממך. אם את מרפה את נותנת לו מקום לקחת את התפקיד בעצמו. לא הייתי קוראת לזה בהכרח להשתבלל כי יש לזה קונוטציה אולי קצת שלילית. אלא להרפות. לסמוך.

הבית הפוךךךךך
אני מדלגת מעל המכשולים (כמו כולם)

גמרתי לאכול
אני קמה בלי לפנות (כמו כולם)

הכביסה גולשת
אני מטיילת בשמש

כל הכלים של הבית בכיור
(אני מסתכלת עליהם מהספה)

אין אוכל לשבת
(יש לי קטלוג של אוכל מוכן)

אם אני לא אדאג לעצמי אני אקרוס שוב
הניתוח השני של בעלי לקראת סוף החודש
אני עייפהההההההההה
לא בגוף. בנפש. אני נחה.

מסתבר שכשאני לא עושה *כלום*
(רגע.... אתמול החלפתי גליל נייר טואלט בשירותים, נחשב לי?)
בעלי עושה *הכל*
פתאום הוא מסוגל לקום מהספה

אני לא מחנכת
אני לא רבה
אני לא מכריחה
אני פשוט לא מסוגלת
ואני הרבה יותר חשובה מהבית שלי 😁

כמה שזה חשוב לפעמים
וכמה שזה בסדר
וכמה שזה נורמלי
והכי הכי טוב כשזה לא מגיע מדווקא, מלהראות לו, מעצבים . סתם פשוט כי אין כח ומותר לחשוב על עצמינו ולהיות לפעמים כמו כולם ולהסתכל מהצד.
בריא ונורמלי ו מצוין
תנוחי❤️❤️❤️

מהממת אחת כל הכבוד!!
ברצינות עכשיו לדאוג לעצמך זה לדאוג לבית.
בטוחה שזה רק יעשה טוב.

ולא מובן מאליו כל מה שכתבת, לפעמים לדעת לשחרר הרבה יותר קשה

זה כל כך נכון ההתנהלות שלך, כרגע את עושה מה שאת יכולה, ומי שמעוניין מוזמן להרים את הכפפה ולעזור.
אני ביום יום מתנהלת ככה, לדוגמה לא שוטפת את הבית, לא מטאטאה כמעט ולא מגהצת, וכשנחה הרוח על בעלי הוא עושה את זה בלי שאבקש כי הוא יודע שאני לא עושה את זה. אני עושה מה שאני מסוגלת וגם לא תמיד, אלא כשאני מרגישה שיש לי כוח ושצריך.

את מהממת. שמחה לשמוע אותך מאוששת יותר

ופשוט מעריצה אותך!! על הכוחות, התעצומות נפש,הגדלות,השלוות נפש(גם אפ מופרת לפעמים יש לך הרבה יותר ממני)
ועל היותך אשה ואמא מדהימה ממש!
מאחלת לך שהתקופה הנוכית תעבור מה שיותר מהר וכמה שיותר בקלות..
תעריצי גם את תצמך🤗

מותר לטעות ולהרגיש את כל קשת הרגשות , ככה הילדים שלך יודעים שאמא שלהם לא מושלמת אבל היא שלמה.
ונשמע שאת צריכה גם איזה משהו לנפש - לפעמים גם יציאה לסופר רק את עם עצמך זה אוכל לנפש , לא לוותר על הלבד על הניתוק גם אם זה לחצי שעה .

שנגמרים הכלים ....
והאור בורח
חיבוק יקירה
כל יום הוא יום חדש
איך הסתיים היום הזה?

את במצב מעולה אחותי 

אני אם יוצאת ממני מפלצת רק פעם ביום אני טופחת לעצמי על השכם 'איזה אמא רגועה אני, 14 שעות עם הילדים ומפלצת אחת

לשיניים היום אפשר לסדר הכל . בקשר לצלקת מתפרים או הדבקה יש משחה בשם קלוקוט שמורחים כל יום בוקר וערב וממש עוזרת.עכשיו זה ניראה מלחיץ וקשה אבל בעזרת השם היא תחלים ותיראי שזה הרבה יותר טוב ממה שניראה עכשיו.

הבכורה שלי פתחה פעמיים את המצח.
יפהפיה!
מרחנו קלוטקס, שימי לב שכדאי לשים פלסטר כי המשחה לא אוהבת שמש.
לגבי השיניים - יעלה כסף, אבל בר תיקון.
מחבקת אותך מרחוק, בהחלט נסיון קשה.

שמתם משחה ומעל פלסתר? איך בדיוק?

אצלה זה היה במצח.
אסור לחשוף את המשחה לשמש.

הבן שלי פעם נפל במדרגות וקיבל מכה מאוד חזקה שנפלו לו 4 שיניים, מתוכן 2 לדברי הרופאה בשריות ולא יגדלו שוב וב"ה פיו מלא שיניים ולא נראה שיצטרך טיפול להשתלה.
מוסיפה גם שאם הבת שלך בדכ במסגרת חינוכית אפשר להפעיל את הביטוח כדי לקבל החזר על כל הטיפולים עד 7 שנים אחורה. רק תשמרי את כל הקבלות והסיכומים

ככ מייסר המקרים האלו
שרק יהיו לנו בריאים
חיבוק יקרה לא נעים בכלל
אבל קורה לצערי..
תנו צדקה ותגידו מזמור לתודה
שנגמר רק בשיניים...

ומסכנה הילדונת שבטח סובלת ממש..
לא הייתי מגדירה את הניסיון "מוזר" כי דווקא דוגמאות ל"כפרות עוונות" עם מה שקשור לשיניים/צלקות כתוצאה מנפילות יש בשפע. גם לאחותי הגדולה כשהייתה בג' קרה משהו מעין זה.בהחלט כואב, לא נעים ויקר, אבל היום היא מחייכת בפה מלא שיניים צחורות וישרות, ואין זכר לצלקת.
מאחלת לכם שהכל יבוא על מקומו בשלום מהרה ובבריאות שלימה.

בטח היא מהממת ולכולם יש צלקות משטויות בילדות. חיבוק

מותג הבית. זול וטוב

קנינו של לייף

 אני מרוצה מהכוס של לייף נגד טיפטופים

מומלץ להאכיל בידיים בגיל כזה (תמ"ל, נכון?).

תשימי לך תומכים. כמו כריות.

ולא בידיים.
כאב כרוני בחוליות הצוואר נשמע שעלול לגרום לך לנזק ממשי.

שהיד שהוא עליה מונחת על הגבהה כמו ידית של ספה, תתמכי בכריות. שהמשקל שלו לא יהיה על היד שלך. את יכולה לקנות נדנדה ולשים אותו מדי פעם. אבל להאכיל קבוע כן חשוב במגע, בקשר ובחום. תמצאי דרך שיהיה לך נח.

איך אתם מרגישים?

תסמינים שחייבים להיות?

אם את חוששת תפני להתפתחות הילד לאבחון. ותתחילי מבדיקת שמיעה. סופר סופר משמעותי.
היא מצביעה לך על דברים שהיא רוצה או מבקשת? תוך כדי שהיא מסתכלת על החפץ ואז מסתכלת לך בעיניים? אותו דבר כשמתלהבת ממשהו?
התחילה לדבר? משחקת איתך נגיד מסירות או משהו הדדי?
בכל מקרה. לא מאבחנים בעיית תקשורת ביום אבל אם יש לך חשש כלשהו בלב תלכי לבדוק. מזיק זה לא.
חיבוקים

וואי אני קראתי עכשיו באינטרנט ולא מפסיקה לבכות אמאלה איזה לחץ, אוטיסיטים לא אפשר לראות לפי מראה בדר'' כ?
היא מצביעה לי ומסתכלת ומבקשת אומרת את זה, משחקת איתי מסירות בכדור

תקשיבי טוב טוב- היה לי אח כזה צמוד אליי בגיל ואני מכירה את זה מקרוב ממש

עכשיו שאנחנו כבר בשלב האחיינים כבר 3 פעמים ההורים שלי היו לחוצים מילד שלי או של אחיי אפילו פעם אחת ממש נלחצו שמשהו לא בסדר איתו וזה אוטיזם

לא כל ילד מנותק או שקט זה זה

יש תסמינים ברורים בהתנהגות, לא פיזיים, אני יכולה כמעט לאבחן ילד מצפיה ברחוב לפעמים...

יש לך אחות טיפת חלב ? יש רופאת התפתחות ראיתם אותה לאחרונה ?
הם הכתובת באופן כללי

כל התיאורים שלך בהמשך השרשור לא נשמעים בכיוון בכלל. אגב, קרה לי בלילה לפעמים שהייתי נלחצת מוות מדברים. והאנטרנט המזעזע והכל. בבוקר. אור. יום חדש. כלום לא מלחיץ באותה מידה. שימי לב לזה.
מה שחכמות פה כתבו ולא חשבתי עליו בלילה- זכותך לראות רופא התפתחות מטעם טיפת חלב! חלקם ממש מקצועיים.. תבקשי מהאחות לארגן לך תור. לדעתי זה כיוון טוב..
להתפתחות הילד צריך לקבל הפניה מרופא ילדים ואז המזכירה שולחת לקופה הם מאשרים אבחון ואת מוציאה טופס 17 וקובעת תור. יכול לקחת חודשים עד שיהיה לך תור. לכן, אישית, הייתי מוודאת שכתוב על ההפניה תינוקת בת שנה וחצי חדש לתקשורת כדי שיקדמו אותך. את הולכת לאבחון קלינאית תקשורת. היא לא תאבחן אוטיזם לרוב אבל היא יכולה לראות אם יש קושי שפתי ואם בכלל יש חשש לתקשורת ואם כן אז להפנות הלאה. מי שמאבחן אוטיזם זה לרוב פסיכיאטר או יש מכונים מיוחדים שזה צוות רב מקצועי. חושבת שיש באסף הרופא או תל השומר. אבל אין לי מושג איך מגיעים אליהם בדיוק.
תתחילי מרופא התפתחותי מטעם טיפת חלב. כי הם מבינים בתינוקות יותר מסתם רגילים.
ונחת ורוגע בתקשורת איתה- הכי חשוב.
ובדיקת שמיעה- סופר חשוב!

קראתי את זה, והיא כן מקשקשת עם עצמה הרבה
ואני בכלל חשבתי שזה טוב 😱

זה הגיל שהם עושים את זה וזה מתוק ונהדר.
בכל מקרה בשביל להרגיע את הדאגה, את יכולה לפנות למכון להתפתחות הילד. צריך בשביל זה הפניה מרופא ילדים למיטב ידיעתי.
חיבוק

צריך הפנייה? איפה זה בקופת חולים?
אין לי מושג ילדה ראשונה

כלומר, מהתיאור שלך לא נשמע שיש כאן בעיה,
אני הייתי מתחילה מטיפת חלב, ומרופאת התפתחות בטיפת חלב, יש להן רשימה מה הילד אמור לעשות "לפי הספר" (לדוגמא לומר 10 מילים / ביטויים המתכוונים למשהו מסויים).
התפתחות הילד - תשאלי את המזכירה במרפאה שלכם.

איך היתה ההתפתחות שלה?
חייכה בזמן? (סביב גיל חודשיים)
יוצרת קשר עין?
מבקשת ממך דברים?
מביעה רגשות באופן ברור?
הבן שלי חי בעולם משלו -- והוא ממש לא אוטיסט, לא הייתי מתרגשת כל כך מהערה.

מכירה כמה ילדים על הרצף מקרוב.
התשובות של ההורים שלהם היו שליליות.
זו כנראה אינטראקציה ספציפית ולכן זניחה מבחינת ההתפתחות הכללית.

ובבקשה תקראי מה כתבתי לך למעלה

עבדתי עם ילדים על הרצף בתפקוד גבוה, ואין להם את הדברים האלה...
אין הבעת/הבנת רגשות, אין קשר עין, אין חיוך חברתי...
את יכולה להמשיך ולברר אבל בנחת ממש..

ממש לא הייתי חוששת לאוטיזם בגלל שעם אדם ספציפי היא עושה כזה דבר. זה קורה עם עוד אנשים?
אולי היא לא מעניינת אותה או שהילדה לא רוצה פשוט לשחק איתה??

יש לי בן בגיל הזה וגם אחיין באותו גיל, הם לא מתייחסים לאף אחד אם לא מתחשק להם. תקראי להם מאה פעמים והם לא יסתובבו, כי משהו אחר מעניין אותם יותר/כי הם לא מכירים מספיק את הבן אדם אז לא מתייחסים אליו/כי הם החליטו שזה משחק כזה להתעלם. הכל בסדר

קראתי רק את ההודעה הראשונה שלך-
אני עובדת עם אןטיסטים קרוב ל 20 שנה. כבר מהודעת הפתיחה שלך לא היה נשמע לי שהייתי חושדת באוטיזם.

מדגישה! אני לא מאבחנת אוטיזם, את זה עושה רק פסיכיאטר!!!
כותבת רק מה שנשמע לי. אם היא יוצרת קשר איתך ועם אחרים שקרובים אליה, בדיבור או משחק, הייתי מורידה את מפלס החרדה.

חוזרת ומדגישה שזה רק ממה שקראתי את ההודעה הראשונה. אני לא מוסמכת לאבחן שום דבר.

ממליצה בכל זאת לבדוק. גם כי אמא רגועה זה תמיד חשוב וגם כי אם כן חלילה יש איזושהי בעיה אז עדיף להתחיל לטפל כמה שיותר מוקדם.

אם היא מפנה תשומת לב למשהו יחד איתך. לדוגמא אם אתן רואות חתול/מטוס/משהו ואת מצביעה ואומרת לה "תראי, הנה חתול" והיא מסתכלת יחד איתך, אז סביר אני אישית לא הייתי חושדת באוטיזם.

אוטיזם זו אבחנה שצריך שיתקיימו כמה תנאים עבורה. פרט אחד לבד (נגיד- משחקת לבד), לא מספיק.

היה לו עיכוב שפתי - מגעל 3 התחיל לדבר . עכשיו מדבר . אבל יש קצת בעיות של שליפה ושל החלפת אותיות וכמה כאלה,כשמתרגש קשה לו לשלוף מילים

- בבית משחק עם אחיות שלו ואם יבוא חבר מאוד שמח ומשחק יפה איתו
אבל בגן משחק לבד. לא מדחיה. אלא מחוסר בטחון ליצור קשר .
בכללי יש לו דפוס המנעותי- כשמשהו מאיים עליו וחושב שלא יצליח לא מנסה- ולכן נמנע מללמוד הוראות למשחקי קופסא, גם לצייר - לא מצייר עדיין נורמלי רק קשקושים קווים ועיגולים וכדומה. גזירות והדבקות כן ומילוי שטחים גם יכל.
פשוט לא מוכן לנסות כי מפחד להכשל

-אוהב מאוד לשחק בבישול בסירים - יכל שעות להתעסק בזה- לשים שם קוביות או מגנטים וכדומה לערבב להגיש לצלחות להעביר בין הסירים. יכל גם לשתף את אחותו בכיף אם היא רוצה.
משחק גם בדברים אחרים -כלי עבודה מאוד אוהב, וגם מגנטים ועוד משחקי דמיון
אבל זה בעיקר..

מאז ומעולם יצר קשר עין
חייך מגיל פיצפון, בטח שהסתכל כשהראיתי לו צשהו. סקרן מאוד

ברור לי שזה לא אוטיזם ברמה הקלאסית
אבל כן איזו בעיית תקשורת

קשה לו לפעמים להבין נכון סיטואציה חברתית כמו שצריך-במיוחד במריבות..
מערבב דברים מהדמיון במציאות
ממציא דברים

ובכללי פחות קולט טוב - לא שלא מבין בכלל.
אבל פחות מבני גילו זה בטוח.

ניסיתי לכתוב כל מיני מאפיינים..יש גם עוד ניואנסים מן הסתם..
ברור שצריכה אבחון מקצועי ובדרך לזה- זה נתקע בגלל הקורונה

אבל אשמח לחוות דעת לא מקצועית.
סתם מנסיונך האישי.
או מישהי אחרת פה שעובדת בתחום
אפשר גם בפרטי

אני עובדת עם מתבגרים, וילדות האישיות שלי עדיין קטנטנות.

אולי תגיע מישהי שמבינה ותוכל לעזור

בוודאי הוא צריך אבחון קלינאית תקשורת ואבחון ריפוי בעיסוק בהקדם. המקומות ברובם חזרו לעבודה. יכול לקחת לך גם שנה מתחילת התהליך ועד טיפול בפועל. אז אל תדחי את זה. זה לא נשמע אוטיזם אבל לא לוקחת שום אחריות. נשמע בוודאי שצריך טיפול שפתי ואולי גם גן שפה ואולי טיפול ריפוי בעיסוק. הוועדות תכף מתחילות אז ממליצה לך ממש ממש להתחנן לאבחון קלינאית ובמקביל לבקש מהגננת למלא טפסים לוועדות. שיהיו לך את כל האופציות פתוחות ביד ואח''כ תקבלי החלטות בהתאם לתמונה שתתקבל. בהצלחה

לא הסכמתי איתה האמת

ופה היה לה תורים פנויים בלי לחכות אפילו שבוע
וגם אישור היה ממש מהר

תבקשי מישהי אחרת

פשוט היה חופש בכל התקופה הזאת אז מתכננת עכשיו לשלוח.

אז כן כדאי להעלות את זה בטיפת חלב? לא ילחיצו אותי סתם בגלל זה?

עוד שאלה, לאחרונה היא עושה סוג של הצלפה עם האצבעות במהלך היום ולפעמים הולכת על קצות האצבעות ממש לפעמים (אני יודעת שזה תקין והרבה ילדים עושים את זה) אבל קראתי שזה גם תסמין מישהי מכירה את זה מהילדים שלה את ההצלפה עם האצבעות?

שוב, אני כמעט בטוחה שאין לה כי יש הרבה דברים שהיא כן עושה היא מאד מבינה דברים ומראה לי אבל כן יש כמה תסמינים לפי האינטרנט.
אבל בגדול נרגעתי, בבוקר הכל נראה הרבה יותר טוב תודה!!

כל הקשר החברתי לקוי ווהורים מרגישים תסכול כל הזמן עד שזה מאובחן, זה לא רק בחברת זרים

כאן את מדברת על ילדה שבחברת זרים חיה בעולם משלה וזה בסדר גמור, יש ילדים שלוקח להם זמן להיפתח או להיקשר

מבחינה התפתחותי מאוד מקובל שעד גילשלוש הם משחקים לבד או אחד ליד השני.
ורק מגיל שלוש אחד עם השני, כמובן שישיוצאים מהכלל לכל דבר.

תפוחים ותמרים מיקדה לך נהדר.

ותרגישי בנוח באמת יש משפטים שיכולים להוריד ביטחון ברגע אחד.

בטוחה שאת אמא נפלאה

מה שאני עושה זה פעילות ספורטיבית קבועה אוכלת מאוזן
בנוסף אני גם צליאקית אז בכלל חגיגה
בכל אופן מה שהכי חשוב בשחלות פוליצסטיות זה לאזן את הסוכר בדם (אינסולין)

יש כל מיני דרכים לעשות את זה, תזונה וספורט זה הבסיס, על זה אפשר לקבל עזרה מנתורופתיה, הומאופתיה דיקור וכדו'.
אם תלכי לרופא פוריות הוא ייתן לך סדרת.בדיקות והורמונים...לדעתי שווה לפני זה לנסות.דברים טבעיים ולא למעגל של הורמונים...אבל זה ממש תלוי כמה זמן אתם מנסים וכמה סבלנות יש

למיטב ידיעתי זה יכול לעבור, אל תדאגי יש את זה להרבה מאוד נשים, אל תהיה בלחץ. תהיה במעקב ופעם בשנה עושים בדיקת פאפ אבל זה לכולן.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות, זה בעצם חוסר איזון הורמונאלי וזה גורם לתופעות שונות-
כאבים חזקים במחזור
מחזורים ארוכים מאוד
חצ'קונים
וכו'.
לאחוז דיי גבוה מהנשים יש שחלות פוליציסטיות.
הטיפול העיקרי הוא איזון הורמונלי שמאוד קל לסדר עם תזונה מתאימה, פעילות גופנית למעקב.
אם את רוצה, אחותי דיאטנית קלינית, מתחמה בpcos.. אם את רוצה פרטים, תפני בפרטי..

אבל סירבתי וחייתי עם זה ולא היו לי מחזורים ארוכים או כאבים חריגים אבל נראה לי שזה מאוד אישי.
ויש נשים שהכל תקין אצלהם ועדיין מתקשות לנקות בטבעיות גם עליי ״איימו״ עם זה ו״הכינו״ אותי שיהיה לי ״קשה להיכנס להריון בדרך טבעית״ אבל מה לעשות הבורא מסדר את הדברים אחרת תודה לאל.

אני קוראת את מה שכתבת פה ועולה לי השאלה... יש לי אקנה מגיל 13 בערך ואפילו אחרי רקוטן זה חזר (לקחתי פעמיים) ואני בת 23 ועדיין זה לא עובר, יכול להיות שזה מזה? אבל נכנסתי להריון בקלות ב"ה. איך בעצם יודעים על זה?

הגיוני מאוד. צריך לבקש בדיקות מרופאת הנשים. בדיקות לשחלות פוליציסטיות.

ושחלות פוליציסטיות לא אומר שחייב שיהיה קשה להיכנס להריון. יש מקרים שזה מתפתח לציסטות וזה כבר בעיה יותר מורכבת. לפי מה שאני זוכרת אם אני לא טועה שחלות פוליציסטיות משמע שיש להן נטייה לפתח ציסטות אבל לא אומר בפועל יש או שבוודאות יהיו זה רק נטייה ל.

ואם אני אגלה שיש לי את זה זה יעזור לי למגר את האקנה?

את יכולה להתייעץ עם הרופא נשים שלך, לרוב יתנו גלולות אני אישית סירבתי.
את יכולה כמו שכתבו כאן לדאוג שהתזונה שלך תהיה כמה שיותר בריאה ונקייה וכמובן את יכולה לשלב גם קוסמטיקאית שמתמחה באקנה, העיקר שתזכרי שהכל בא מבפנים החוצה רק קוסמטיקאית וקרמים לא יעזרו צריך לשתות מספיק מים ולאכול מאוזן ובריא.
אם את בקטע של בפורט עוד יותר מבורך.
חשוב לי להדגיש שאני לא מומחית בשום צורה ואופן זה הכל מניסיון אישי שלי ושל מהלך חיי.

לא מכניסה את זה לגוף שלי. בד"כ אוכלת בריא (אולי בשבת קצת פחות) ועושה ספורט פעם בשבוע עד פעמיים... אין לי עודף משקל ואף פעם לא היה לי אבל מסקרן אותי לדעת אם האקנה בגלל זה אבל אני לא אלך במיוחד בשביל זה לרופאה עכשיו אז נחכה להזדמנות שאני אהיה במילא אצל הרופאה
בכל אופן תודה רבה!

עד שעשיתי תזונה מוקפדת וכל המסביב וזה ממש נעלם, עכשיו יש לי מידי פעם ואני לא הכי מאוזנת עכשיו

אז גם לקחתי צמחי מרפא
אבל בגדול זה להוריד סוכרים לגמרי, אותי הוא הנחה להוריד חיטה לגמרי ולאכול רק כוסמין ושיפון, בלי מוצרי חלב, הרבה ירקות, פרות.מסויימים...

שיש רופאים שסתם מאבחנים.
כמו רופא נשים נוראי שהלכתי אליו שחרץ את גורלי בגיל 20, חשב שהוא אלוהים, ועוד מעז לומר לי "כשתרצי ילדים תבואי אלי".
על סמך מה הוא קבע את זה? אולטרהסאונד בו ראו 2 ציסטות בשחלה אחת ובדיקת דם של פרופיל הורמונלי.
כל רופא נשים אליו הלכתי מאז שלל את האבחנה הזו. ב"ה נכנסתי להריון אחרי 3 חודשי ניסיון.

וואו איזה לחץ. ממש חוסר אחריות ככה להלחיץ מכלום. סיפור מזעזע. חיבוק!

כתבתי רק את קצה הקרחון על התנהלותו הארוגנטית והנרקיסיסטית. בחיים לא נתן לי לסיים משפט, אמר לי שהוא רואה על הפנים שלי שיש לי שחלות פוליציסטיות ולא הסכים להסביר לי מה זה נקרא רואה על הפנים.
עד שפעם אחת לא שלטתי בעצמי יותר. שאלתי אותו אם הוא ממליץ על שיח אברהם, אז הוא ענה שהוא לא יודע מה זה. אמרתי לו : אתה רואה, גם אתה לא יודע הכל.
וזהו, לא חזרתי אליו 👿

לפני ההריון החמישי שלי הגעתי לרופא חדש והוא פשוט לא האמין שעם המצב של שחלותיי נכנסתי להריונות ללא טיפולים.

הוא כמובן הציע לי גלולות (הגעתי אליו בשל חוסר איזון הואמונאלי ודימומים בלתי פוסקים). גם הפעם סרבתי...

לאחר חצי שנה (עם תזונה טובה, ואיזון הסוכרים בגוף נדמה לי צמח הג'ימנאמה ושיח אברהם) חזרתי אל הרופא בהריון....

ובUS הראשון התגלו תאומות זהות ומדהימות...

מציעה לך מאד על תזונה בריאה ואיזון הסוכר בגוף באופן טבעי. מומלץ להתייעץ עם נטורופת מומחה.

בהצלחה רבה ובשורות טובות בקרוב

ב"ה

ואחרי שרזיתי ממש זה נעלם כלא היה.

נקרא גם אגנוס קסטוס וזה ממש איזן לי את התסמינים. תוך חודש המחזור היה מאוזן בחודש הבא כבר נכנסתי להריון.

סליחה על הדילאי, אני חדשה בפורומים ולא ידעתי בכלל שהגיבו לי...

אין ספק שאתם ממש מעודדות!!

אפשר רעיונות לאוכל? איך לרדת במשקל? אני בלחץ קצת...

פרסמתי פה מאמר שלה, תנסי לחפש... לא יודעת איך להוסיף פה שרשור..

לא יודעת מה יכול לקצר יש כל מיני עצות סבתא של לימון וקינמון אבל לא ניסיתי מעולם.

אם החזה מאד גדל או כואב לך בגלל גודש אז חזיה מקלה.

החזה אחרי הנרות והריונות לא נראה כמו שהוא היה לפני...
יש דרכים לחזר אותו כמו תרגילים לשרירי החזה שאפשר לעשות כל הזמן...

לגבי השאלה הראשונה... אומרים שלימון עם קינמון מקצר דימום.
וגם לעשות חליטה ממליצות רימון.
בפועל אני לא ראיתי כזה הבדל כשניסיתי

התוצאות של האולטרסאונד של השקיפות היו תקינות לחלוטין,

השקלול עם התוצאות של הבדיקת דם הוא כבר היה ממש לא תקין... 1:97...

אז כן יש לזה חשיבות כנראה 

התייעצנו עם מכון פועה, עשינו בדיקת ניפט שב"ה יצאה תקינה, אז אחרי התייעצות נוספת לא עשינו מי שפיר.. בעז"ה מתפללים לבשורות טובות

ולא עשיתי מי שפיר... סמכתי על הרופא שלי שאמר שאם התוצאה באולטרסאונד טובה, הכל תקין...
בהריונות שהיו אחר כך, לא עשיתי את הבדיקות דם, של השקיפות והחלבון עוברי...

השקלול יכול להיעשות כמו שצריך רק בשילוב שניהם

 

יודעות אולי אם צריך לקבוע תור או פשוט באים?
בכללית
תטדהט

את הבדיקת דם עושים אחרי האולטרסאונד?
קבעתי לרופא והוא לא אמר לי משהו על בדיקת דם
הוא אמור להגיד לי שנפגש באולטרסאונד ?
איך זה עובד אשמח להסבר 🙏🏼

עושים באותו יום או יום אחרי,
אבל אם באותו יום אז זה לא משנה מה קודם.
אני תמיד עשיתי את הבדיקת דם בבוקר, בדרך לאולטראסאונד (לא באותו מקום)

אני בחודש שישי, לא חושבת שצריך לרדוף אחרי בדיקות האמת...

רק לציין שזה שאת בחודש שישי כבר זה לא ארובה לצורך או חוסר צורך בבדיקות... (מחילה מראש אם לא לזה התכוונת, רק מציינת)

מזל טוב בבריאות ובידיים מלאות

ההנחיה היא שהב.דם אחרי הus ורוב המקומות נוהגים כך.

שזו ההנחיה הגורפת, ואני לא בטוחה שזה נכון,
והיה לי חשוב לכתוב כי הרבה פעמים זה הרבה יותר מסתדר ככה מבחינת השעות (מעבדה נפתחת מוקדם בבוקר..)
אני עשיתי ככה בכל הפעמים נראה לי
אבל שתדע שיש את האופציה, ותבדוק בעצמה מה רלוונטי🙂

בזמנו כשבדקתי זה ההנחיה שאני קיבלתי, וגם שאלתי כאן באותו זמן וזה מה שענו לי.

בתאומים למשל אין לזה משמעות אז אין בשביל מה לעשות ומסתפקים ב US, למרות שהייתי שמחה לעשות גם את בדיקת הדם.

יש נשים שגם לא עושות את האולטרסאונד 

ויש נשים שעושות הכל ודואגות מכל דבר קטן

 

שאם האולטראסאונד תקין
אז לבדיקת דם אין שום חשיבות.
אם לא תקין אז כנראה שיש...

הרופא שלי גם טוען שהאולטרסאונד זה מדעי, ולתוצאות יש משמעות גדולה. במקרים רבים שהשקיפות לא תקינה ממש העובר לא תקין, לעומת זאת כשבדיקות דם יוצאות תקינות סבבה, זה מוסיף לתקינות, אבל כשהתוצאות לא תקינות לרוב הכל בסדר, זה סטטיסטי לחלוטין ולא מדעי.
ככה הוא הסביר לי כשהתוצאות של הבדיקות דם שלי יצאו על הפנים, לעומת השקיפות שיצאה 1, הוא אמר לי תסמכי עלי, שהכל בסדר, ותשני טוב בלילה.

שמעתי דעה שאומרת שכל בדיקה שלא בסל סימן שלא באמת דחופה.

יכול להיות שאת סתם בונה בניינים באוויר..

לא בטוח שהיא חשבה על זה בכלל..

מה שתארת יכול להראות שכן ויכול להראות שלא.. תלוי במינון.. תלוי באיכות הקשר.. ובעוד מיליון דברים אחרים..

אם יש לך שאלות נוספות, את יכולה להעלות..

זה התחום שלי..

 

היא אמרה שבגלל שהוא מידי פעם פשוט לא התייחס היא היתה צריכה לחזור על כמה מילים כמה פעמים..ניסתה לעבור למשחקים אחרים והוא לא רצה .התעניין במשחק שלידו ולפעמים לא הגיב.סוג של כמו בעיות קשב וריכוז..מאבד עניין מהר..גם בבית הוא תמיד אוהב את הפינה שלו ולשחק לבד אבל גם לפעמים הוא רוצה שאני ישחק איתו בבר בצק. קוביות לבנות לו. דברים לצייר לו.

אבל עדיין..אוטיזם.? השם ישמור בעיות התפתחות אחרות?

בואי תשקיעי בו מה שאת יכולה...

בגילאים האלו ההשפעה של כל התערבות דרמטית מאוד..

ראית אצל הקלינאית את הטיפול.. תעתיקי לבית.. תיישמי את מה שראית..

תלמדי את בעלך ואת הדמויות הקרובות לו..

זה יכול לעזור מאוד..

את צודקת

מכוונת יותר..

לשים לב לפרטים..

ליזום הזדמנויות לאינטראקציה..

פחות לאפשר הרבה זמן התבודדות..

ככל שיהיה לו כיף בקשר הוא יישאר שם..

בנוגע לשפה, ככל שהוא יתרגל שימוש בשפה הוא ישתפר בה..

ספרים.. מדרשי תמונה.. קלפים.. משחקים פשוטים..

לשיים הכל.. לבנות משפטים קצרים שיחזור עליהם.. ולהתקדם בהדרגה..

בכל שבוע תבקשי מהקלינאית מטרה ועליה תשימו דגש במהלך כל השבוע..

בהצלחה..

כייף שיש אתכן

יש ילדים שלוקח להם זמן להיפתח למישהו זר

איך הוא בגן?

בבית איתי מאז שנולד..והוא מאוד ביישן ועדין..כנראה שהוא ילך לגן שפתי בספטמבר

אם לא עשית לו תעשי דחוף דחוף. חוץ מזה. תלכי לאן שהיא מפנה אותך, תקשיבי לה, תיישמי בבית את מה שהיא מראה. ההשפעה של היישום של הטיפול בבית משמעותית יותר מהטיפול עצמו. אין לנו דרך להרגיע או לא להרגיע אותך מהתיאור. אבל בהחלט בהחלט זה גיל מעולה לטיפול ובירור והוא בטוח בע''ה יתקדם המון. מלא בהצלחה מותק!

בדיקת שמיעה עשינו לו לא מזמן שומע מעולה ! וכמובן אני ילך לכל מה שצריך אני יעשה הכל בשבילו ותודה רבה

ותנסי לשמור בכל זאת על שמחה וטבעיות בקשר שלכם. יצאתי קודם שאת המטפלת. את קודם כל אמא.. אז גם נחת. חיבוק

אם עשיתם לפני יותר מחצי שנה זה הזמן לחזור על בדיקת השמיעה מכמה סיבות:

א. מצב של נוזלים באוזניים אצל ילדים הוא מצב דינאמי כך שיכול להיות שבבדיקת השמיעה הוא שמע מצוין אבל מאז הצטברו נוזלים והוא שומע פחות טוב. 

ב. מן הסתם בדיקת השמיעה הייתה חלקית מאד (גם בגלל הגיל הצעיר וגם בגלל העיכוב בהתפתחות) כדי לוודא שהשמיעה תקינה יש צורך בחלקים נרחבים של הבדיקה (לפעמים בדיקת שמיעה של ילדים צעירים מראה שמיעה תקינה אבל זה רק בגלל שלא עשו את כל חלקי הבדיקה ואם היו עושים חלקים נוספים היו רואים שיש ירידה בשמיעה, בגלל זה חשוב להמשיך לעקוב כשהילד גדל)

ולכן המלצתי היא לקבוע כבר מחר תור לבדיקת שמיעה, ולנסות לבקש שיכניסו אותך לרשימת המתנה כי התורים ארוכים נורא. במקביל ללכת לרופא א.א.ג לוודא שאין נוזלים באוזניים ולבקש הפניה לבדיקת שמיעה

בהצלחה!

אני שוב אקבע תור תודה רבה רבה לך

האמת ממש מבינה אותך, גם הבן שלי עם עיכוב שפתי ויש לו קטעים שמעסיק את עצמו מהמם ולא עונה כששואלים אותו משהו, ואינלו אוטיזם

ברוך השם משמח ומרגיע לשמוע

ובהצלחה גם לך!! תודה על ההזדהות

בקיצור טבעי לגמרי!

זה אחד הסימנים העיקריים לאוטיזם

לבן שלי היה דיבור מאד משובש בגיל שלוש שנמשך עד גיל חמש עם טיפול של קלינאית במשך שנתיים וביקור אצל רופא התפתחותי פעמיים, בגיל שלוש עם אבחון מדאיג, בגיל חמש עם אבחון מעודד יותר. בגיל שש עברו כל הבעיות..
לפי התאור שלך לא נשמע מדאיג אבל חשוב לעקוב ולטפל, רופא התפתחותי, בדיקות שמיעה וראיה, להמשיך עם קלינאית ומה שהרופא ממליץ.

והוא לא דיבר עד גיל 3. הלכתי לרופא בגיל 3 והוא הסתכל וראה שהוא משחק ומתעניין ואמר שהוא לא יפסיק לדבר עוד מעט ובאמת זה ככה. אם את רואה שהוא משחק ומגיב לך והוא מבין אותך ויוצר קשר מחבק ושמח את יכולה להיות רגועה.

תמיד יש סיפורים כאלה. אבל רוב מוחלט מוחלט של הילדים. גם אם הם מתקשרים ומתעניינים והכל- מי שלא מדבר עד גיל שלוש ממש ממש לא יקום בוקר אחד וידבר תקין!!! ממש לא! ב''ה שזה קרה לך. אבל זה ממש לא הנחיה לכלל!! מילים ראשונות אמורות להופיע בגיל שנה (גם חצאי מילים והברות- נחשב). בין שנה וחצי לשנתיים צירופים של שתי מילים ביחד. מעל שנתיים כבר משפטים קצרים.
ילד שמאחר עשוי להדביק את הפער לחלוטין. ועשוי גם להיות ילד עם לקות שפתית. אם רואים עיכוב בהחלט בהחלט ללכת לקלינאית תקשורת. ככל שהטיפול מוקדם יותר הוא אפקטיבי יותר!!!!

והוא היה בן שנה הוא דיבר ממש מילים. איך שהאח הגיע הוא הפסיק לגמרי.

אל תדאגי...

מקסימום... חח סתם..

אני רק זוכרת שמישהו פעם הסבה את תשומת ליבי שלא שיניתי מרווקה לנשואה ולא היה מדי מסובך לשנות... יש איזשהו לחצן של עריכת פרטים אישיים.

ליד הכינוי שלך יש ריבוע עם ציור של עיפרון.

נראה לי שאם נכנסים לעריכה של הכרטיס האישי זה נתון לשינוי.
אפשר להמציא שזו סגולה לחיי נישואין ארוכים

היה לי 1000
בהצלחה מזל טוב ♥️♥️

אבל את ממש ברת מזל שהיתה לך עבודה מהבית עכשיו
זה לא פשוט בכלל לאמהות לצאת לעבוד זה לא משתלם כלכלית ולא תמיד יש מישהו שיכול להתחלק גם בעינייני הילדים והבית.
לדעתי התקופה הזו זה רק 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך' רק להתחזק באמונה ולחשוב על תרחישים טובים.
אם את בטוחה שיפטרו אותך תתחילי לחפש היום בגלל הקורונה הרבה חברות נותנות לעובדים לעבוד מהבית ואולי בדיוק צריך עובדת ותוכלי לחתום אבטלה עד אז
שיהיה בהצלחה

אולי את חוששת לחינם?
עבודה במצבים של חולי כרוני היא באמת מורכבת, וודאי כשיש ילדים בתמונה.
הייתי חוזרת לישון בלילה ומחכה כמו כולם לראות מה ילד יום.
אם באמת תעמיד בפני פיטורים - הייתי נלחמת על המשרה הזו בכל הכלים שיש לי.

אני מקווה מאוד 🙏🏻
בעלי לא כל כך מבין מה הבעיה ללכת לשירותים במקום העבודה, קשה להסביר לאדם *בריא* מה זה כשאתה צריך לרוץ לשירותים בין 5-10 פעמים ביום.. (ואני מתכוונת לרוץ באותו רגע)..
שלא לדבר על נושא ההיגיינה במקומות ציבוריים 🙃

זאת לעומת הנוחות בידיעה שיש לך שירותים זמינים בבית, אין לחץ.. צריך (אפילו 5 פעמים) אז הולכים- אף אחד לא יעיר לך על כך.

תסמכי על ה' שכמו שדאג לך עד עכשיו בעבודה שמדוייקת לך לצרכים הרפואיים והמשפחתיים, ידאג לך גם כעת.

מכירה את המחלה שלך מקרוב ורק רוצה להגיד שמבינה את הרצון שלך להשאר בבית, יותר מהטכני ( הריצה לשירותים וההגיינה) , גם הפן הנפשי מאוד משפיע. מבינה את הרצון במחלה הזאת ליצור לעצמך חיים כמה שיותר רגועים ונטולי לחצים, כי זה ישירות משפיע על הבריאות.
מאחלת לך הרבה בריאות ותקופה של נסיגה מהמחלה.
בת כמה הבת שלך? יש לה עוד הרבה זמן עד גן עירייה?

היא בת שנה ושלוש.
וכן, זה מורכב.. הלוואי ובישראל הייתה אפשרות לעבוד (אם לא באופן מלא אז חלקי מהבית) אבל לצערי זה לא כך.
יש היצע של משרות אבל 99% מהן דורשות הגעה למשרד למשך 9 שעות ביום ובמצבי זה כמעט בלתי אפשרי.
הלוואי וזה יסתדר 🙏🏻

יהיו יותר מעסיקים שיאפשרו עבודה מהבית.
הלוואי...

באופן אישי אצל הבן שלי הוא בדיוק עבר מ2 שינות ביום לשינה אחת בסוף הבוקר. ואני חושבת שהוא איחר לבור - כלומר שיש הרבה שמורידים את אחת השינות כבר לפני.

 

 קם איזור 7-8

שינה איזור 11-12 לשעה שעתיים

הולך לישון ב6-7

 

אני חושבת שהוא ישן הרבה יחסית אז תחכי לעוד תגובות

 

בהצלחה

קם בסביבות 7 ישן מ 13-15:00 הולך לישון בסביבות 20:00

ישנה בלילה בערך 12 שעות מ7 בערך עד 7 בבוקר פחות או יותר

בבוקר נרדמת בערך בעשר
או שישנה שעה וחצי-שעתיים ברצף
או
שישנה שעה בעשר
ועוד חצי שעה- שעה בסביבות 12וחצי-13:00

לילה: מ7 עד 7
צהריים: מ12 עד 2

הולכת לישון ב7:30 וקמה בערך באותה שעה וישנה שוב מ11:30 עד אחד

מתעוררת באיזור 9-10
בצהריים לפעמים לא ישנה בכלל או ישנה מ3 עד 4
ובלילה... עד שהיא הולכת לישון...לא לפני 11
😥

ואז הוא משך עד 19

קמה בבוקר סביבות 7, כשהייתה יושנת צהריים סביבות 12-14, בערב היה סיוווווווטטטטט להרדים אותה, ב21 במקרה הטוב..
עכשיו ויתרתי על שינת צהריים, ב19 הולכת לישון תוך שנייה. היום בכלל נרדמה ב18.

מ9 בערב עד 9 בבוקר

ומ2 בצהריים עד 4

סביבות ה14 שעות

שנת לילה מלאה סביב 12 שעות,
ועוד שינה באמצע היום סביב 13 (או 12 או 14...)
לזמן משתנה. יש ילדים שזקוקים לשעתיים יש לשעה יש לשעתיים וחצי...

את מוציאה מתי שבא לך. בתוקף שלו זה לחמש שנים. בעיניי שווה כל שקל. נותן שקט ( לא הורמונלי)

גם במניעה לחצי שנה התקן יכול להיות אמצעי נהדר ולא הורמונלי. זה פשוט יוצא יקר יותר מגלולות ...

אני ממליצה מאוד.
יש נשים שזה גורם להן לדימומים בין ויסתיים , וסתות ראשונות גם עשויות להיות חזקות יותר.
וקצת מעצבן שבשביל להכניס ולהוציא צריך תור לרופא וכל האי נעימות הכרוכה בכך

אבל- בין לבין את לא צריכה לדאוג לזכור כלום ואת לא משבשת את המערכת ההורמונלית.

וגם לגלולות יש תופעות לוואי

תלוי בקופה. בסביבות ה500

בשביל מה להכניס הורמונים אם אפשר שלא.

אצלי ב"ה לא היו בכלל תופעות לוואי