פורום הריון ולידה (עמוד 2836)

הולכת לעבור עלינו תקופה מעניינת....
שיהיה רק בבריאות בע"ה!

בסין לקח להם בערך חודשיים של הסגר להתגבר על הקורונה,
אבל הם התחילו בשלב יותר מאוחר של התפרצות.
אני מקווה מאד שכאן יספיק עד פסח.

⭕ *_בהתאם להחלטת ראש הממשלה, שר החינוך, משרד הבריאות, והמטה לביטחון לאומי:*

_*מערכת החינוך תחל את חופשת הפסח החל ממחר*_

_*ילדי הגנים, ילדי החינוך המיוחד, נערים בסיכון ותלמידי כפרי הנוער ימשיכו את לימודיהם*_
▬▬▬▬▬▬▬▬

כדי לעצור את מגמת ההתפשטות של נגיף הקורונה ומספר החולים החליטו הערב ראש הממשלה, שר החינוך, משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי כי החל ממחר (ו') מערכת החינוך תחל את חופשת הפסח. החלטה זו *תחול על כיתות א'-יב'* ועל פעילויות בלתי פורמליות (כגון: טיולים) .
היא *לא תחול על גני ילדים, ילדי החינוך המיוחד הלומדים במוסדות חינוך מיוחד ונערים בסיכון. כמו-כן, היא לא תחול על תלמידי כפרי הנוער שאינם ברי פינוי. אלה יקבלו מענה חינוכי בכפרים*. אשר לילדי עובדי הצותים החיוניים בגילאי א-ג, נבחנים כעת פתרונות, והודעה בעניין תמסר בהמשך.

המשרד יחל לתת את המענים הלימודיים הנדרשים, ויעדכן באופן מסודר בהמשך אודות המשך המהלכים שהוא יקדם במהלך הימים הבאים.
--------------------------
_דוברות משרד החינוך_

גיל 3 במיטת תינוק המיטה נותנת להם תחושת ביטחון והם ישנים יותר טוב
כמובן במידה שהם לא קופצים מהמיטה בכל אופן לדעתי שימי מזרון קטן או כריות צוד למיטה למקרה שהיא תחליט לצאת

לקרוא על זה..
היא בכלל לא מנסה לצאת כרגע.. וישנה מאוד יפה..
סתם מרגישה אמא רעה שאני מונעת ממנה מיטה נורמלית כי אני דוחה את 'התקופה הקשה'

הגבולות של מיטת התינוק נותנים ביטחון לילד. למה למהר להוציא אותו? את לא אמא שמונעת ממנו מיטה רגילה. בעה יהיו לו עוד שנים רבות במטה רגילה. אין למה למהר

גיל ארבע.
אני יודעת שזה מוזר להרבה אנשים.
ניסינו להעביר לפני, אבל כמו שכתבה כאן לפניי, ראיתי שהוא לא שמח עם זה.
החזרנו למחות תינוק והיה לו ממש טוב.
בגיל ארבע באופן טבעי עבר למחות מעבר.
בגיל חמש למיטה רגילה.
לא הייתה שום תקופה קשה. היה מעבר טבעי ונעים.
אל תאשמי את עצמך שאת דוחה את "התקופה הקשה".
יכול להיות שאם תתני עוד קצת זמן, בכלל לא תהיה "תקופה קשה"

בהצלחה רבה!

אני העברתי לפני גיל שנתיים כי התחילו לצאת וזה יותר מסוכן לצאת מגובה של מיטת תינוק...

כרגע בן שנתיים במיטת תינוק, לא מנסה לצאת בכלל.
צריכה ללדת בע"ה עוד חודשיים-שלוש.
חשבתי להעביר אותו למיטת מעבר בגיל שנתיים וחצי בערך כשאגמול אותו בע"ה.

טיטול או הנקה?
בכל מקרה מציעה לא להעמיס יותר מידי שינויים בזמן מאוד קצר
גמילה
מיטה חדשה
תינוק חדש

סתם נקודה למחשבה לא אישי...לא מכירה את המקרה שלך

לא אגמול מיד אחרי הלידה, ברור..
גם לי לא יהיו כוחות לזה

כשביקשה לעבור - העברנו בשמחה!
למה למהר?
מה אכפת לך מה חושבת החברה?! לך זה טוב ונוח? לילדה זה טוב ונוח? - לי זה מספיק.

בהחלטה להשאיר אותה כרגע

לא רואה סיבה למהר להעביר כל עוד יש מקום
וגם כשקניתי לה אותה (בגיל חצי שנה) אמרה לי המוכרת שאפשר בכיף עד גיל 4

תנסי לכוון את הפטמה לכיוון החך שלה לפני החיבור. אחורה ולמעלה ושתפתח פה גדול

לדחוף אותה חזק אלייך - ככה היא תשחרר. ככה אמרה לי יועצת הנקה...לא לנתק בכוח- כי זה פשוט יכאב לך ממש!!

לא מנתקים בכח, שמים אצבע בצידי הפה של התינוק ומשחררים את הוואקום ואומרים בקול ברור: לא. זה כואב.

שככה אני מקרבת אותה אלי, כמו עוד חיבוק כזה, והיא מיד משחררת כדי לנשום... (היי, אני לא מנסה לחנוק אותה.. לא להגזים!)
וכמובן - להגיד בצורה נעימה אבל ברורה - זה לא נעים לאמא.

במיוחד שיועצת הנקה אמרה לה את זה....
אף אחד לא מנסה לחנוק את הילד שלו, אפשר להרגע, הגל טוב...
אפשר גם להכניס אצבע ולפתוח את הוואקום, אצלי עזר תמיד ולומר, זה כואב לאמא, לא לעשות ככה/לא לנשוך...

כי זה נשיכה ולא יניקה.
וגם עם הקירוב לא נעים לה אז ככה היא תלמד כי גם לאמא לא נעים...כמו שאמרת היא לא נחנקת מזה

לא לנשוך. לא לעשות לה טראומה, אבל כן להגיד איי, לא נושכים
או משהו בסגנון הזה.

יש לי גם גיסה כזו,זה פשוט נורא. מדברת בלי הפסקה. וכשאני כבר מצליחה להשחיל מלה,היא קוטעת אותי.

משהו הזוי

אין מה לעשות עם זה,גם אם תדברי איתה,היא תשתנה ליום יומיים. זה פשוט הרגל שאם אתה בעצמך לא מתכוון להשתנות ועובד על זה חזק,כלום לא יעזור

יש יותר סיכוי שתיפגע ממך,מאשר שמשהו ישתנה

אני פשוט הייתי משלימה עם זה

היא אולי אפילו לא שמה לב שיש צד שני, העיקר שיהיה מישהו שיגיב למה שהיא אומרת.

פשוט אל תצרי איתה חברות קרובה... ואל תשלחי לה תמונות של ילדייך, תשלחי למשפחה שלך הם בטוח יתלהבו

תודה על העצות

יש את moment in line אני מחכה כבר להזדמנות להזמין ממנה, עושה דברים מיוחדים ממש לטעמי. מעלה לך דוגמה
להורים- אפשר משהו לקראת פסח, נניח הגדה עם תמונות משפחתיות, קערת סדר מיוחדת.

עוד לא יצא לברר

כוסות קפה
שעון עם תמונות של כל המשפחה
קנינו לסבתא מסך קטן כזה עם תמונות שמתחלפות לבד של כל המשפחה (יש דיסק און קי ומטעינים אותו בתמונות) מסך קטן יחסית כמו נגיד 2 סמארטפונים גדולים, זה היה קצת יקר

שאר הדברים גם אם תיקחי יחד איתם זה יעבוד...

אם את אוכלת ארוחה מבושלת בשרית זה הזמן האידיאלי, צרפי לזה כדור ויטמין c או אפילו פרי הדר סחוט טרי (סוחטים במסחטה ידנית קטנה מוזגים לכוס ושותים, לא סחוט מראש כי זה פחות ויטמינים)

אבל גם אני לוקחת פולקס
עם כוס מים ממש לפני שהולכת לישון
שאלתי בבית מרקחת ואמרה לי שעדיף לפני השינה ככה את לא חוששת וצריכה לחשוב פעמיים ..
בטוח יש שעתיים לפני השינה שאת לא צורכת מוצרי חלבי או כל מה שכתוב שמה

התופעות החמורות של גלולות לעיתים זה חוסר חשק מיני ( לא לכולן , להרבה)  דימומים בהתחלה , לי היה כאבי בטן הרבה ורגישות לחלב.
אני לא חושבת שהשמנה זה תופעת לוואי , אלא רעב. יש מצב , לא יודעת ? הורמונים עושים הרבה דברים......
בקיצור.... ? עדיף דברים לא הורמונליים

או מעלימה לגמרי. ממש כיף

בד"כ אין איתו דימומי הסתגלות והיא ממש נוחה לשימוש

אבל טוענים שההשפעה של ההורמונים קצת יותר קלה כי זה לא עובר בכל מחזור הדם, 

והיתרון גם שאפשר לחבר טבעות וככה למנוע וסת כמה חודשים

והתקן מירנה בכלל ההורמונים בקושי מורגשים ואמור להעלים את המחזור באיזשהו שלב או שרק מופיעים כתמים שעם שימוש בצבעוני וכו אז בכלל לא אוסר..

ההתקן עלה משו כמו 600/700 שקל. וההתקנה עשיתי אצל רופאה פרטית - עלה בערך 300 שקל.
מקווה שאני מדייקת במספרים...זכור לי כל העסק משו באיזור 1000 שקל

כל טבעת מספיקה לשלוש שבועות /חודש.. תלוי

לשאוב מדי פעם?
לשאוב כל יום כשתחזרי לעבודה?

שמעתי שהספקטרה פחות מומלצת אבל בגדול זה עניין מאוד סובייקטיבי, כל אחת מעדיפה משאבה אחרת אז כדאי ממש למצוא דרך להתנסות ולפי זה לבחור

תודה לך!
את הסוג השני את מכירה? 🤔

אם את לא רוצה/יכולה להניק ורואה את עצמך שואבת כמה פעמים ביום לאורך תקופה אני ממליצה לך לקנות לעצמך משאבת דו"צ טובה.
בעקרון פחות מומלץ להעביר משאבות בין נשים (חוץ מדגמים ספציפיים שזה בסדר) וכדאי לך לקחת אחת שתהיה לך הכי נוחה וטובה כי שאיבות זה מאמץ וכדאי לייעל את זה כמה שיותר ...

זה יקר אמנם אבל תחשבי כמה זה יחסוך לך בתמ"ל ;)
(בלי לדבר על כל שאר הערך בחלב שאוב שאת יכולה לתת לבייבי)

אני יודעת שזה לא מה ששאלת וסליחה שאני מתערבת אבל את אין מבחינתך סיכוי להניק ישירות?
אם יש סיכוי כזה כדאי לך ממש להתאמץ לפחות חלק מההנקות כי אחרי שמתבססת ההנקה זה כל כך הרבה יותר נח מאשר להתעסק ולשטוף בקבוקים וגם ייצור החלב הרבה יותר טוב כי משאבה בד"כ פחות יעילה מתינוק.

עוד טיפ חשוב שיקל עליך את השאיבות - את יכולה לאחסן את חלקי המשאבה במקרר בין השאיבות ולשטוף אותם היטב רק פעם ביומיים-שלושה, בייחוד אם זה חלב לשימוש בימים הקרובים ולא להקפאה ארוכה.

בהצלחה!

יש להם את מילי, שגם היא מומלצת.
מזל טוב!
ולמה את רוצה לשאוב במקום להניק? זה המון התעסקות עם השאיבה והניקוי של הבקבוקים... אם את יכולה להניק- הרבה יותר קל לדעתי

יד שרה אצלנו ממוקם בתוך ביח בלינסון... נראה לי פחות הזמן ללכת לשם 😷
ולגבי ההנקה, אם השאיבה לא תלך כנראה רק תמל...
ההנקה בעייתית עבורי

מזל טוב!

ממליצה בחום על מדלה דו''צ פאמפ אין סטייל.
משאבה יקרה אבל שווה כל שקל!

עם התאומות שאבתי בלעדית שלושה חודשים (היו פגות) והמשכתי אח''כ להשתמש ולהנות, וגם עכשיו אחרי הלידה...
היא מעולה! נוחה וקומפקטית, יעילה - שואבת מקסימום במינימום זמן...

אם יש לך אפשרות, הכי מומלץ להתנסות לפני שאת קונה. תבררי עם יועצת הנקה שמשווקת משאבות - יש להן בד''כ אפשרות להתנסות.

וגם - שווה לברר החזרים מסל הריון ולידה אם יש לך ביטוח משלים.
ויש גם אפשרות של השכרה של משאבות טובות ויקרות כמו שיש בתינוקיה.

בהצלחה, ומזל טוב!

את זכאית לשמירת הריון- תנצלי את זה

 

לי היו מלא התקשויות כבר בשלב מוקדם אבל לא הלכתי לבדוק- הרופא אמר לי שזה נורמלי והסתפקתי בזה
ולא יצאתי לשמירה, עבדתי עד הסוף חודש שמיני שאז כבר היה מאוד כבד וכאבי גב חזקים וציפיתי ללידה שתגיע כל רגע...

לשתות הרבה, והכי טוב לצאת לשמירה

בקושי יוצא לי לדבר עם חברות שלי, שבזמנו היינו חבורה כזו מגובשת מאוד, עשינו הכל יחד ותמיד שמרנו על קשר.. ובשנים האחרונות ברוך השם כל אחת המשיכה לכיוון שלה וכבר נהיה קשר לשמור על קשר. גם אני לפעמים מרגישה געגועים לתקופה הזו...💝💝

זה ימלא אותך להרבה זמן

כיפי ממש של חברות שאת רובן ככולן לא ראיתי פנים אל פנים כבר למעלה משנה. זה לגמרי נותן תחושה של קשר וקרבה ומשמר את אווירת הפגישות היומיומיות מפעם שמה לעשות, לחלוטין לא רלוונטיות עכשיו...

אבל רובן עסוקות עם קטנטנים או עבודה וכזה...
וכבר בקושי נפגשים.. זה ממש קשה לי.
ואין לי כלכך רעיונות...

אצלי כרגע מה שממלא זה חברות ממקום המגורים. רמת הקשר ממש לא באותה רמת קרבה וזה יותר דיבור יומיומי אבל לפחות זה נותן משהו. ואנ משתדלת פעם בחודש לפחות להרים טלפון לחברות הקרובות לשיחת עדכונים, וכל כמה חודשים יוזמת מפגש שדורש בדרכ השקעה מרובה ממני כי הן רובן גרות קרוב אחת לשניה ואני הרחוקה שצריכה לנסוע שעה וחצי בשביל זה, אבל זה שווה לי.

בעבר, יצאנו מידי פעם לערב באיזה מקום (בד"כ מסעדה). כמה חברות טובות.

יושבות, מפטפטות והיה ממש כייף.

 

היום, הקשר שלי בעיקר עם חברה אחת טובה.

מדברות בימי שישי תוך כדי הכנות לשבת (שתינו חופשות בשישי).

ופעם ב... עושות מפגש באיזה פארק, יחד עם הילדים.

בד"כ בחופשות וכאלה

או שיוצאים יחד לאכול פיצה עם הילדים. גם נחמד.

קורונה אהובתי.
כולם עסוקים באיך לסלק אותך?!
ואני עסוקה בלמה את הגעת??

הרי אני תמיד אומרת שאתגר לא בא סתם.
הוא בא לשקף לנו משהו.
בא ללמד אותנו.
בא לפקוח לנו את העיניים
במקומות שבחרנו לעצום.
הוא גורם לנו לחטוף מכה ולהתעורר,
כשאנחנו לא עושים את זה מבחירה.
הפעם זה הגיע ברמה העולמית,
כי יש כאן משהו ברמה הגלובלית.

אז מה קורונה באת להגיד?

אולי
לעצור מתרבות הקנייה והצריכה המטורפת
כנראה לא סתם זה התחיל בסין,
פתאום נראה שאפשר להסתדר בלי אליקספרס.

אולי
לדעת שכדי להיות מאושרים ושמחים
אין צורך לדפוק חותמות בדרכון,
אפשר לטייל גם כאן בארץ המהממת שלנו.

אולי
לעצור את המרוץ המטורף של החיים
להיכנס לבידוד כדי להסתכל לתוכנו פנימה,
ולדעת שגם כשאנחנו בבידוד זה לא אומר שאנחנו לבד.
ללמוד שאנחנו עם עצמנו זה המון.

אולי
ללמוד לשתף פעולה ולקחת אחריות אישית
כדי לא לפגוע באחרים.
וברמה העולמית במקום לפתח כלי לחימה
למצוא תרופה למחלה.

אולי
ללמוד לשחרר, להרפות, להיות
לבטל טיסות, תוכניות, כנסים ואירועים
וואלה , לדעת, שהכדור ממשיך להסתובב

אולי
זה בא לשנות דפוסים, הרגלים, צרכים
כדי לאפשר לנו לבחור משהו חדש,
שלא ידענו שאנחנו רוצים או יכולים

אולי...

תודה לך "קורונה אהובתי" על כל השיעורים,
הבנו.
עכשיו את מוזמנת לצאת לנו מהחיים.

נקודה למחשבה

לעומת התגובה המזעזעת שכתבת למעלה
רווי שנאת חינם
"ללמד אותנו לפתוח עינים" כמובן לא אקווילנטי זה לחפש אשמים בדרך השפלה ביותר

מקווה שהמנהלות ימחקו את התגובה המזוויעה ההיא שלא קשורה להריון ולידה ולא מתאימה לפורום בשיח מכבד

אנחנו לא יודעים חשבונות שמים..

על הכלל. ולגבי חשבון נפש, זה כל אחד יעשה לעצמו.

ועוד יותר אני לא אוהבת שמאשימים אחרים. מילא כשבן אדם אומר "אני לא בסדר, אני צריך לעשות תשובה" זה מעורר את האדם לשפר מעשיו וזה בסדר, אבל לבוא ולהאשים "אתכם"?! למה מי שכתב את זה הוא צדיק תמים?

אף אחד לא צריך לעשות חשבון , כל אחד יעשה חשבון לעצמו

אבל זה ברור שזה לא סתם .

 

לב יודע מרת נפשו....

 

 

תתחברו לטוב זה לא סותר .

 

הוא עוד קטן אבל בעז"ה זה יקרה

לטפל טכני, בחושך. אווירה רגועה. ביום להשכיב עם מעט אור יום. לחייך ולשחק. השניה שלי הייתה כזו בשלב הזה. ממש קשה. בסוף זה מסתדר....

אין לו כלכך ארוחות מסודרות..
יחסית הרבה פעמים קורה שהוא יונק כל שעה-שעה וחצי בערך(מתחילת ההנקה הקודמת) זה בעייתי? ואולי זה קשור ללילות הלבנים?

חברה אחת אמרה שזה לא טוב להם לינוק הרבה פעמים כי זה לא טוב למערכת העיכול שלהם ועושה כאבי בטן..
וחברה אחרת אמרה שאין כזה דבר בהנקה, אם הוא יונק אז הוא צריך אתזה..

מה דעתכן??
אני מבולבלת..

מהסיבה שכל שעה- שעה וחצי זה לא ממש אכילה. זה נישנוש. ואז לא אוכלים טוב. ואז רעבים, והגוף לא מייצר מספיק חלב. מן גלגל כזה שלא כדאי להיכנס אליו.

בהצלחה.

אלא שמייצר קצת כל פעם ברווחים קטנים בהתאם להרגלי האכילה.

כי הטיפות הראשונות זה לא החלב המשביע.

שזה לא נכון, החלב השומני הוא לאו דווקא יותר אחורי כמו שחשבו פעם

אני ראיתי שזה גורם לבעיה ההנקות הצפופות מידי.

(פירטתי קצת בתגובה ל"להשתמח"...)

הנקה לא עושה כאב בטן מאיפה הביאה את זה?!

תקשיבי לעצמך ולאינטואיציה האמהית שלך ולא לחברות...

כשהוא מתעורר להאכיל, אח"כ לתת לו לשכב על הבטן ולהסתכל על משחקים עד שקשה לו ואז מעבירה לגב. כשמתעורר להשכיב לישון. וכך חוזר. ממש עזר לי להבין מה הוא צריך מתי. וכמו שאמרו ביום שיהיה באור ובלילה-בחושך בלי דיבורים ולמשחקים.

ואז זה מבלבל אותי..
לא יודעת מתי זה באמת רעב ומתי כואב לו או סתם רוצה פינוק...
וככה אנחנו נגררים לארוחה כל שעה-שעה וחצי :/

תשימי עלייך. תחבקי. תנשקי.
אולי זה קפיצת גדילה וזה יעבור. אפשר גם להניח על הבטן.

בשלב הזה זמן פעילות היה בערך 20 דקות. הוא אכל ממש לפני זה אז אם בכה הייתי מנסה לשנות תנוחה/ משחק / להרגיע בידיים ואם בכל זאת לא עבד אז מנסה להרדים. ככה שבד"כ היה לפחות שעה וחצי- שעתיים בין ארוחות. רק בימים שהיה ממש לא רגוע יצא שהנקתי יותר כדי להרגיע.
ממה שהבנתי להניק הרבה לא פוגע ברוב התינוקות ( חוץ התינוקות רפלוקס)

למה בדקת הכפלה?

היתה החזרת עוברים לפני שבועיים. עשיתי בדיקות בטא לפי ההנחיות מהרופא.

שזה לא תקין?
תקין זה בין פי 1.5 לפי 2 לפחות ביומיים,
לפעמים חושבים שרק פי 2....

במילים שלהם: "הבטא לא הכפילה את עצמה כפי שהיינו מצפים לראות"

נותן לי לגיטימציה להילחץ קצת, לא?

אם יהיו לך מספרים התמונה תהיה ברורה יותר

80.81
231.89

עליה תקינה לחלוטין
תתעודדי יקרה, בוודאי שיש סיכוי!

שמתן לב שתיקנתי את הימים של הבטא- רביעי וראשון (ולא חמישי וראשון)

ממש מוזר מה שאמרו לך

בערך בבטא כזו התחיל לי עם ההיריון האחרון והיום היא בת 9 חודשים

כי יודעים פה בפירוש מתי היתה ההחזרה ובן כמה היה העובר
וכנראה לפי החישוב הזה הבטא עדיין נמוכה ולא עולה מספיק ⁦☹️⁩⁦☹️⁩
ממש מבאס...
העידודים פה תואמים להריון טבעי ולא מטיפולים
לצערי יש לי ניסיון די דומה עם בטא אחרי החזרת עוברים שבאמת לא נגמרה טוב.
הייתי סומכת על זה שאמרו לך בבית חולים שזה לא נראה טוב, ומפתחת ציפיות נמוכות. מקסימום תופתעי
כמו שהרופא שלי אומר: "אופטימיות זהירה"🙂

הלוואי שתבשרי לנו בשורות טובות

איזה דיכאון.
אני שבורה.
יעבור, אבל כרגע אני שבורה.

תודה שכתבת.
מעריכה את זה.

ותודה לכל מי שניסתה לעודד. אתן מקסימות שפיניתן זמן עבורי

שאם החזרת שניים ואחד פרש אז המספרים ממש טובים..
בשורות טובות!!! (אני תמיד בודקת עד שעובר את ה-1000 כדי להרגיש בטוחה)

אשמח אם תעדכני

ניסים יכולים לקרות, ואם לא הפעם אז בפעם הבאה בע"ה!! הלוואי!!

בזמן שעבר נשלחתי לעוד כמה בדיקות דם. הבטא עלתה בהתמדה, אבל עדיין לא בצורה תקינה.
בשבוע שעבר עשיתי גם אולטרסאונד. היה שק הריון ריק. הבטא עלתה מעל 1000. הרופא אומר שזה לא נראה תקין, אבל להמשיך לקחת תמיכה.
היום באולטרסאונד ראו שוב שק הריון ריק, ועוד משהו שיתכן והוא שק הריון נוסף, עם ספק שק חלמון בתוכו (הוחזרו 2 עוברים).

עד כמה שידוע לי אני בשבוע 7.


נותרתי בלי מילים.
רק מנסה להבין מה ה' רוצה ממני ואיך להישאר עם תקווה אבל בלי ציפיות (כן, כן, זה קצת סותר).

ימיםלא קלים

מקווה בשבילך שהכל יעבור בשלום

תודה על העדכון

אנחנו לא יודעים חשבונות שמים... הלוואי והספקות יותרו בקרוב. זה בטוח תיקון כלשהו בעולם. תרבו בתפילות לה' שהכל יהיה לטובה! (גם אני עברתי מסכת ייסורים עד שגילינו על חוץ רחמי שהיה לי ואז סוף סוף נשמתי לרווחה כי לפני כן עמדתי להתחרפן מהחוסר וודאות)

 

שכשאני אחרי לידה אני בכיף יכולה להגיב ככה.

אבל בהריון אני חושבת רק על כמה טוב עוד נשמה עוד ילד.

 

נשמע לי שהיא לא מדברת מתוך אידיאולוגיה

אלא מתוך תחושה של קושי או מחשבה כזו של עכשיו.

 

ונכון יש מחירים אבל יש גם מלא יתרונות.

 

לפעמים אני חושבת ומתעודדת שכשאני אהיה סבתא

אני אעשה כל מה שאני חולמת ואישן טוב ויהיה לי שקט והכל יהיה רגוע וצפוי.

 

אז זה מה שנותן לי כח בזמנים של עומס..

זה לא שאני לא רוצה ילדים זה שב"ה אני מלאה ועסוקה עד אפס מקום.

זה כמו שמישהי תגיד לך- בשביל מה להתחתן ולעבוד על הזוגיות? זה קשה, מאתגר, דורש המון השקעה.. מעדיפה להישאר לבד..

וואלה, נכון
אבל להיות נשואה זה הרבה הרבה יותר "שווה" והמחיר משתלם פי כמה וכמה...

את השאלה על הכמות כאילו זוגיות ברור שרוצים ומוכנים להשקיע. אבל השאלה שלה הייתה למה אני צריכה יותר מ5?מה ההבדל בין 5 ל9 למשל?מה התגובה הנכונה? בתור אחת שרוצה הרבה

 

בכלל זה עניין אישי ולא לשיחת חברות.

 

ובגדול יש עניין פרו ורבו והורדת נשמות ולהרבות נפשות לעמ"י

כל נשמה יהודית זה עולם מלא.

אין תגובה שהיא "נכונה".
האמת שגם אנחנו חשבנו פעם שנרצה מספר מסוים של ילדים והיום כשאנחנו יודעים כמה זה קשה הורדנו את המספר הזה.

בגלל מגוון סיבות שלה. מציעה לך לשאול את עצמך, מה נכון לך? למה את רוצה הרבה ילדים?
יכולה לספר על מה שהביא אותי לרצות הרבה ילדים.
רציתי משפחה גדולה, עם המון משפחתיות. פשוט כל פעם רציתי עוד ילד, הסתכלתי על הקיימים ופשוט רציתי עוד כמוהם. וגם עודד אותי השיקול האמוני, שיש משמעות לכל נשמה נוספת שאני מסוגלת לאפשר לה לרדת לעולם.
גם עכשיו אם היתי צעירה יותר, היתי שמחה לעוד ילד. פשוט כי הוא עוד ילד.
ולגהי המחירים, כל אחד בוחר את הבחירות שלו בחיים, אין השג בחיים שלא בא בעבודה קשה, יש נשים שבוחרות לעשות דוקטורט, ומשלמות מחירים זוגיים ומשפחתיים, אני בחרתי לעשות דוקטורט בילדים. ולגבי המחירים, וודאי שהם קיימים, אבל זה לא אומר שהזוגיות שלי פחות טובה ממישהי שיש לה פחות ילדים. זה הרבה עניין של מודעות ותקשורת , ברור שיש אתגרים, אבל החיים זה אתגרים. וזוגיות טובה , לפי דעתי , היא לא תוצאה של חיים עם פחות אתגרים, אלא של תקשורת טובה, אהבה, אכפתיות וכו...

שמשפחות הן אבני הבניין של עם ישראל, פשוטו כמשמעו.
כל זוג שמתחתן מוסיף עוד לבנה. ומכל זוג יכולים להיוולד עוד ילדים שיגדילו את העם שלנו וכך הוא ימשיך להתקיים.
לאור זה, אני לא חושבת שהאידיאל הוא בהכרח משפחה גדולה. האידיאל בעיניי הוא לחזק ולהגדיל את עם ישראל וכל אחד יבחר איך הוא יכול לעשות את זה. הכי חשוב זה משפחה חזקה, ילדים שגדלים להיות אנשים טובים שמוסיפים טוב לעם ישראל ולעולם בכלל. אז אם יש זוג שיכול לעשות זאת עם הרבה ילדים, מצויין! זה מבורך!

אבל אם יש זוג שמרגיש שאם יהיו לו הרבה ילדים זה יבוא על חשבון החוזק של המשפחה, על חשבון החינוך של הילדים ועל חשבון דברים אחרים חשובים- אז אין כאן אידיאל להמשיך להביא הרבה ילדים, אפילו להיפך.

בקיצור, כל זוג ומשפחה ומה שמתאים להם האידיאל הוא להמשיך את עם ישראל, וכל אחד יעשה זאת בדרך שבה הוא יכול לעשות זאת.

אז פשוט תזרמי עם הרצון שלך
לא מביאים תשע ילדים בבת אחת. יש ילד ואז עוד ילד ואז עוד ילד...

החלטה של כמה ילדים רוצים במשפחה זו החלטה מאוד אישית והיא נובעת מהמון שיקולים וסדרי עדיפויות שמאוד שונים בין משפחות שונות.
אם את רוצה הרבה ילדים, את לא צריכה לענות לה שום דבר, את לא חייבת לה לא תשובות ולא הסברים. השיקולים שלך שונים משלה וזו זכותך המלאה לחשוב אחרת גם אם את לא יודעת לנסח תשובה שמספקת אותה.

אבל אם את מרגישה שבעקבות השיחה איתה את גם שואלת את עצמך, אם בעצם גם את לא לגמרי בטוחה בסיבות שלך, אז זו הזדמנות טובה לברר את הנושא.
נשים פה כתבו דברים שונים שגורמים להם לרצות משפחות גדולות, וזה אולי יכול לעזור לך לברר גם אצלך את הדברים.

אצלי באופן אישי הגישה היא שהקב"ה' ברא את העולם כך שמחיבור בין איש לאשתו נולדים ילדים. מניעה זו פעולה של התערבות שמשנה את המציאות הזו. זו ברכה גדולה שיש את הכלי הזה כי יש בו צורך אמיתי, אבל מבחינתי כל עוד אין סיבה למנוע אז לא מונעים ומשאירים לקב"ה להחליט מתי יהיה לנו עוד ילדים (וממילא גם כמה ילדים).
כמובן ברגע שהמחירים של משפחה גדולה נהיים כבדים מידי (או שנראה שעלולים להיות כבדים מידי) זו סיבה למנוע, ולכן לכל משפחה הנתונים יהיו אחרים (וגם בכל תקופה יכול להיות שונה).
ואני מזדהה עם אורי8 בהקשר של מחירים - אני מעדיפה לשלם מחירים בתחומים אחרים בשביל להשקיע יותר במשפחה.

ואחרי כל אחד.... רציתי עוד אחד.
עכשיו, חודשיים אחרי לידה, ממששש לא יכולה לחשוב על הריון נוסף (והגיל שלי גם לא מאפשר), אבל במצב אחר, סביב גיל 8 חודשים מתחילה להרגיש כמיהה, עד גיל שנה, אם לא נקלטתי, זה כבר רצון בוער.

באמת לא חייב הרבה. מקיימים מצוות פרו ורבו גם עם 4-5. אבל, כל ילד הוא עולם ומלואו, זכות עצומה, עוד הזדמנות להביא נשמה לעולם שתגדל ויכולה להשפיע כל כך הרבה לעולם גם בדור הזה וגם לדורות הבאים בע"ה. אז מי שיכולה- אז וואלה זה הדבר הכי גדול שהיא יכולה לעשות.
לגבי מחירים, באמת לא שווה כל מחיר. עם מישהי מרגישה שהיא לא מסוגלת נפשית וכבר נורא קשה לה, אז לא. כנראה עכשיו לא מתאים לעשות את זה.
האם ילדים מקבלים פחות יחס במשפחה גדולה, אני חושבת שזה באמת דורש מההורים יותר כדי לדאוג שכל ילד מקבל את היחס שצריך, יותר לתכנן את הזמן תוך ראיית הצרכים של כל ילד, אבל נראה לי שזה אפשרי שהילדים יקבלו את היחס שהם צריכים בצורה טובה.
לגבי זוגיות, כמו שאמרו לפניי בשביל זוגיות טובה הכי חשוב תקשורת, אהבה ואכפתיות. ברור שיותר קשה לעבוד על זוגיות כשיותר עמוסים, וזה דורש יותר תכנון ועבודה. אבל צריך לזכור שההשקעה הנוספת, היא לא סתם. היא בשביל המטרה הכי חשובה בעולם.

מדאורייתא צריך בן ובת ומדרבנן להרבות יותר מזה

שכל זוג צריך ללדת לפי כוחותיו ויכולותיו ורצונו. ילדים זה לא אוסף, ואישית אני לא מעריכה משפחות עם הרבה יותר ממשפחות עם קצת ילדים. אני ילדתי את הרביעי לפני חודש ונראה לי שלמרות שאני צעירה ויכולה יוצאים לנו ילדים מדהימים לא נרצה יותר מ5 ונתמסר לגידול שלהם בנחת...

כל אחד עם החלטותיו ,

אבל נהיה מין מצב כזה שאנחנו מחליטים מה טוב לנו ע"פ הסתכלות אנושית . וקצת נעלם לנו האמונה שמה שהקב"ה עושה זה מה שטוב לנו וזה נכון לנו גם אם זה "על-חשבון" דברים אחרים.

לגבי מחירים-? העולם שלנו יקר!!! אין פתרונות זולים לערכים של חיים.

 

וכן אני יודעת שאמורים להיות פסים ממש ברורים

לצערי זה לא ככה .כנראה עוד הריון כימי שאני צריכה לעבור

רק מחכה למחזור שיגיע ..

תעשי בטא !
יכול להיות ביוץ מאוחר
גם אם את חושבת שזיהית ביוץ
או השתרשות מאוחרת

לק"י

והשובבה כבר בת שנתיים+

פס חלש זה גם פס...

כרגע הבדיקות עדיין יוצאות עם פס חלש אבל איפה יותר חזק מלפני יומיים ..




9 או 10 ימים איחור כבר לא בטוחה

לא היו דימומים או כאבים

אם יש פלוס זה אומר חיובי בחלון הגדול
אם זה היה רק פס אחד (החלון הגדול) זה שלילי

היום עוד לא יצא לי לעשות בדיקה
מפחדת לעשות למען האמת

מיכה לבדיקת דם נמאס לי לבזבז כסף על הבדיקות האלה וסתם להתאכזב ולפחד ומה לא

זיהית ביוץ בוודאות?
אם כן כמה ימים עברו מאז
לצערי כמה פעמים היו לי פסים כאלה אצלי זה היה כימי
מקווה שאצלך זה יהיה הריון תקין
בכל אופן הבדיקה הזו לא אמינה

אני כבר באיחור של 10 יום
לא מבינה איפה המחזור
והבדיקות מוזרות
אחכה לבדיקת דם ונראה בוודאות
בעזרת השם הכל יהיה בסדר וסוף סוף אקבל את התינוק/ת שלי

אני יודעת שקשה לשמוע (לי לפחות)
אבל הכל לטובה!❤️

לא ממש מכירה את הבדיקה הזאת לא משתמשת בה אף פעם .
אבל רציתי לבדוק איזה תוצאה זה יתן לי עם דיו ורוד

משתםת אתכן למקרה שזה מעניין

קשה לדעת אם באמת יש שם משהו או שזה הפס בקרה.
בהצלחה בבדיקת בטא בקרוב!

גם פה יש משהו. אבל מאוד חלש. לא הייתי בונה על זה בינתיים נשמה. ממש קשה.

גם בקודמת ראיתי אבל חלש
הלוואי שיצליח בעה!

וחוץ מהשריטות (אגב אולי תשימי לו כפפות?), אין אדמומית, קילופים, יובש, משהו כזה?

אם יש דלקת בשתן מטפלים באנטיביוטיקה, אני טופלתי מספר פעמים בכל הריון והכל תקין-
הבעיה היא אם לא מטפלים אז הדלקת יכולה להסתבל- חצי לתרבית שתן

שאר הבדיקות זאת רוטינה לפני / בתחילת הריון

בעזרת השם הריון תקין 🙏
תודה על העידוד רעותוש❤️