פורום הריון ולידה (עמוד 2848)

יש לי הפרעת שינה קשה ולא רק בהריון.
אחד הדברים הקשים והמתסכלים!

היה פה לפני כמה ימים שרשור של יעל מהדרום אם אינני טועה שהיו בו הרבה עצות
אולי משהו תצליח למצוא ולתייג לך, פשוט אינלי מושג איך עושים את זה...
אמן שתצליחי לישון!
שולחת אנרגיות מרדימות 😌😌😌😌

לי זה קורה הרבה,
את חייבת לשמור על עצמך יותר...

תקפידי לשתות הרבה ! איזה שני ליטר מים לפחות

חוסר שינה, לחץ דם נמוך, אולי קצת התייבשת...

תודה! ממש מנסה לשתות אבל יודעת שלא מספיק

התייבשות אפילו קלה
חוסר שינה
לחץ, סטרס
המנעות פתאומית מקפאין למי שרגיל או שתיה מרוכזת של הרבה קפאין

אם כואב לך בראש בעיקר במצח משני צידי האף (בסינוסים) כנראה זה צינון או הרבה ליחה שאמור לעבור לבד, לפעמים זה לא עובר ונהיה דלקתי

כנראה פשוט מחוסר שינה ואולי גם התייבשות קלה

חוסר שינה הכי בעולם גורם לכאבי ראש.
קחי כדור, תשתי הרבה ותשנייייייייייייייייייייייייי

אני נרדמת כל לילה מאוכזבת מעצמי
עם הבגדים
עם מטלות שאין לי כח לעשות ודוחה
ופוצי נרדמת עלי וזה התירוץ שלי להירדם איתה.

גם לי היתה תקופה שנרדמתי כל לילה עם הבגדים ועם רשימת מטלות שלא העפתי עליה מבט.
בעלי היה מעיר אותי כל לילה ללכת להחליף לפיג'מה
זה עובר...

האמת שזה קרה בשנים הראשונות
שנים אחרונות ממש רגע לפני שאני מרגישה שאני צונחת אני שמה פיזמה ממש בכח ולצחצח שינים. כי תכלס השינה אחרת
פשוט לא היתי שמה פיזמה כי תכננתי להתקלח מה שלא קרה ויותר גרוע נרדמתי עם בגדים
היום מראש אני יודעת שאם הרגע אין לי כח להתקלח אז לא להכנס עם בגדים אלא לשים פיזמה ולצחצח שינים ואם במקרה יהיה לי כח להתקלח אז אעשה זאת
מה שכן שנים אחרונות אני כל בוקר מתקלחת בלילה זה לא ריאלי במיוחד בחורף שקר

והוא היום בן חמישה חודשים!

אי אפשר לדעת מה יקרה..
תתפללי..
ותהיי מוכנה לשתי האפשרויות..

פיזית ונפשית אבל מתגברים והכל בסדר אתך!
אני ישר אחכ נקלטתי להריון תקין ב"ה אם מעודד אותך!

בשורות טובות

מבינה שזה נפוץ עדיין מבאס וכואב..
תודה ♥️

בשבוע 8 פתאום דימום, גם אצלי ראו שק הריון וחלמון
בדיוק כמו שאת מתארת אחרי הסדיקה התחיל דימום כבד ולאחר מכן ממש קרישי דם, מאמינה שעברתמ הפלה טבעית
עדיין לא ביקרתי באולטראסאונד.
מקווה שאצלך הסתיים אחרת בז"ה

מוכנה לגרוע מכל לצערי.. הלוואי ואני טועה
תודה מאמי

אבל בשבוע 8 אמור להיות דופק לא??
מתי זה קרה לך?

בהריון ראשון, ואחרי 2 ילדים שוב. קורה כמעט לכל אישה.
בהריון ראשון ,זו היתה לי ממש חויה טראומתית.
וגם החשש שאולי ההפלה באה כי יש לי בעיה.
חשוב לי לומר, הפלה לא מעידה על בעיה אחד מכל ארבע הריונות מסתיים בהפלה.
ב"ה היום אני אמא ל9 ילדים, שנולדו בהריונות תקינים ב"ה.

קורה לכל כך הרבה נשים לצערנו..
לא חושבת שכדאי לך לחכות עד יום שני כדי להבדק המתח הזה נוראי עדיף להבדק ולדעת מה המצב גם במקרה של הפלה ח"ו צריך לוודא שהיתה הפלה שלמה ואין שארית ברחם.
שוב חיבוק ענקק

יש בי תחושה פנימית כזו עוד מהרגע הראשון שראיתי את הדימום..בלי תיאבון ובלי בחילות פשוט תחושת ריקנות וישר הבנתי כבר מה קורה איתי.. גם אחרי שיצאתי עם המיון הרגיש לי שלא הכל תקין כמו שאמרו לי.. האמת כבר גמורה נפשית מכל העניין שרק בא לח לנוח וביום שני בע"ה אדע בוודאות את מה שהרגשתי לפני. תודה רבה על המענה והעידוד אתן מדהימות !! ובשורות טובות לכולן בע"ה ♥️🙏🏽

הכי טוב לנוח ולהתחזק לדעתי (פיזית ונפשית)
אין מה לבוא סתם לא.ס
חכי שהדימום יעבור או לפחות יחלש מאוד ואז תלכי לעשות א.ס לוודא שהכל יצא

מהתיאור שלך נשמע שזה הסוף..

למה לחכות שבוע בספק?!

יחד עם זאת, כשהייתה לי הפלה דומה לשלך..

התייעצתי עם חברה שלי שעברה דימומים באותו זמן..

היא תארה דימומים כבדים כולל גושי דם..

וזה נגמר בתינוק חמוד..

אז.. אי אפשר באמת לדעת..

הלוואי וזה הסיפור אצלי.. בכל אופן תודה

לקיים אורח חיים הכרוך בהימנעות מיחסים בשבוע של השבעה נקיים - נראה לי שלא יתקבל בהסכמה מצידה.

ובעיני קשר קרוב בין אחיות זה קשר שאפשר לפתוח בו נושאים אינטימיים. מצד שני הציפייה שלך קצת תמימה... הם כבר מקיימים יחסים. היא לא טהורה הלכתית. מה משתנה בעצם באקט החתונה...?

(הריון כאילו...)
עכשיו היא מונעת... כמובן
אבל ללדת ילדים לא בטהרה 🙈 באסה נוראית (אין לי מילה יותר טובה כרגע)

לפני החתונה זה משהו אחר
אחרי שכבר נשואים מחוייבים בשמירת טהרה

בכל אופן הם חיים באיסור, לפחות אחרי החתונה הם נשואים כדת משה וישראל שזה כבר דבר גדול.
נכון שיש עוד איסורים שהם עוברים/יעברו עליהם, אבל זה לא או הכל או כלום.
בנוגע לעצם השאלה, אני חושבת שדווקא כדאי שתלך למדריכה מוסמכת מטעם הרבנות, אפילו למפגש אחד (למיטב ידיעתי הרבנות מחייבת רק מפגש אחד עם מדריכת כלות) אבל שתיהיה מדריכה שמתמחה עם כלות לא דתיות.
הייתי גם ממליצה לדבר איתה על הנושא ממקום שזה לא מחייב אותה, אבל אם כבר עוברים את התהליך, כדאי שזה יהיה בצורה הנכונה והמקורית- להמשיך את שרשרת הדורות שהיא חלק מעם ישראל וכדו׳.
תבקשי מה׳ שיתן לך את המילים הנכונות... דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, ואנחנו לא יודעים מה ישפיע, איך ישפיע ומה יהיו התוצאות לאורך זמן.
התפקיד שלנו זה לנסות ולהשתדל... המון הצלחה! 🤗

לדבר על המצווה ממקום של הקשר כמה זה מעמיק ועוזר.
ואפשר בהתחלה להציג את זה לא מתוך שיחה מעמיקה, לפתוח את זה כדרך אגב ולהגיד כמה אצלך זה משפיע ועוזר.

וכמובן לקחת בחשבון שיכול להיות שלא יהיו מעוניינים.

את אחות מקסימה!

הלוואי שאחותי היתה מבינה כמוך..(באופן כללי בלי קשר לדת)

וכמו שאני מניחה שהיא מכבדת את דרכייך
אז תכבדי גם את את דרכייה הרעיון להציע לה שיחה עם מישהי מצוהר כמו שחשבת גם בעיני אין בזה שום דבר רע וזה איםחו רעיון יפה..הכי גרוע היא תמשיך לא לרצות בכך אבל לפחות הקשיבה בראש פתוח והגיעה בעצמה להחלטה תהא אשר תהא

כדאי לדבר יאתה על זה ממקום אוהב, חברי ומציע. ברור שלא תכריחי אותה וגם תנסי למצוא את הגבול בין אמירה לחפירה - אבל אני חושבת שזו חובתנו כנשים, במידה ויש לנו השפעה מסוימת על אישה אחרת ויש אפילו סיכוי קלוש שהעניין יתקבל.

ממליצה לך למצוא אישה שמתמחה בנושאים האלה ולהתייעץ איתה, אולי יהיו לה רעיונות לדברים שיכולים לתפוס את הלב.
ולהתפלל...
בהצלחה!

שיציע לה טבילה דאורייתא, כלומר בלי שבעה נקיים?
אני יודעת שזה נושא שנוי במחלוקת לחלוטין ( זאת הגדרה עדינה.. לא יודעת איך לבטא.. ), אבל למישהי שלא מתכננת לשמור כלום זה כנראה שווה ניסיון.
אולי דווקא מפני שזה לחלוטין לא מקובל בציבור התורני הסטנדרטי, זה יכול לדבר אליה. לא יגרום לה להרגיש דוסית..

מדתיים. פגישה אחת של שעה-שעתיים וזהו. יותר חשוב שעכשיו היא תתחתן ברבנות מאשר שתשמור טהרה.
יש הרבה חילוניות ששומרות טהרה רק אחרי 10שנות נישואין.. אבל להתחתן רפורמי.... בעיה אחרת לגמרי. אז תגידי לה שזה רק מפגש אחד . שתסתום אוזניים וזה יגמר בצ'יק. אל תעשי לה כבד בלב אחרת היא לא תלך בכלל...

זה איזה 6 מפגשים בני שעה.. שעה וחצי. ויכול להיות שאני טועה ולא זוכרת נכון

והיה אמור להיות עוד שיעור אחרי החתונה שלא יצא לפועל

אצלנו היא עשתה שיחה לשנינו יחד
והיא היתה די חמודה (נראה לי רגילה לעבוד עם חילונים)

החתן למד בנפרד אצל מדריך חתנים

לו הייתי היא, דיבורים רכים ומקרבים על חשיבות המצווה ועל האור שבה היו מעצבנים אותי. היא מכירה את הדת, ובחרה לעזוב. הדיבורים האלו עוזרים כנראה במקרה של אנשים שאין להם קשר לדת.

מה שהייתי מציעה לך הוא להיות כנה. לדבר על כמה *לך* זה חשוב. לא לנהוג בפטרנליזם אלא להגיד באופן גלוי ופתוח שהמחשבה מעציבה אותך כי את רואה בזה חלק מהותי מאוד מהזוגיות/מהולדת ילדים/מה שזה לא יהיה.

בקיצור, דיבור בגובה העיניים, לא כזה שמנסה באופן עקיף 'ליישר'.

ואולי לחפש לה מישהי בגישה עניינית ולא מטיפנית

אני מעריכה מאוד את המחשבה שלך ולא מתכוונת לפגוע אבל לו הייתי במקום האחות אמירות של למה זה חשוב *לך* דוקא נשמע לי די פטרנליסטי.

הייתי אולי שואלת רק פעם אחת בעדינות אם זה מעניין אותה וזהו. אם לא- להניח לזה לגמרי. היא הרי באה מהעולם הזה.
אמירות המתייחסות להולדת ילדים שלה שלא בטהרה- בעיני זו חדירה למרחב האישי שלה.
כמובן שאני עונה מעולם המושגים שלי. יש משפחות שדיבור כזה פתוח יותר מקובל.

כדאי למצוא את הזמן הנכון ולדבר איתה על זה. לעשות עבודת מחקר קטנה מראש כדי לדעת מה לומר ואיך, להתייעץ עם מדריכות כלות שמתעסקות עם הציבור הזה, ולשמוע מהן מה אומרים ואיך משכנעים לשמור טהרת המשפחה. כשתרגישי שאת מוכנה ויודעת מה לומר, תפתחי את זה איתה. ולדעתי כן לומר לה: מילא שבת, כשרות, צניעות וכו'... מילא... אבל טהרת המשפחה זה משהו בסיסי שהמשכיות עמ"י תלויה בו, והרבה מאוד נשים לא דתיות שומרות על זה.

אם תתחילי להגיד לה כמה זו מצווה חשובה , זה ייפגע באמון שלה בך..
ככה בעיני

אני הייתי שטתקת... ואולי יום אחד אם היא תרגיש שהיא רוצה להתקרב קצת לזה היא תרגיש בנח לעשטןת את זה דרכך כי היא תראה שאת לא נבהלת מזה שהיא לא שומרת את ההלכה

כמה *אני* מקבלת את אי שמירת בשבת, כשרות, צניעות, אבל שבתמימותי היה נדמה לי שטהרת המשפחה זו סקלה אחרת. ואז הייתי מקשיבה.

נשמע שיש ביניכן שיח פתוח, שאתן קרובות מאד ושאת לא שיפוטית.

שתגידי לה מה שאת מרגישה.שזה חשוב והכל...
מה תפסידי? תתעצבן? אז מה.
תנתק קשר?נשמע שלא.
מישהו צריך להגיד לה את האמת. בכל מקרה בסופו של דבר היא תבחר מה שהיא רוצה אבל כן חשוב שתשמע כי תכלס רווקות דוסיות לא מכירות את הנושא לעומק, נשמע שאת הכתובת.אל תפחדי!!

לק"י

הגדול שלנו בן 5 גם מחמיא לפעמים לבת השנתיים, וזה מקסים ממש

לי היה יום קשה קצת.. הייתי איתו כמעט לבד כל היום, וזה מתיש. רק עכשיו שותה את התה של אחרי ההרדמה, ובעלי עוד לא הגיע..

לא משהו כואב. רופא ילדים עשה לה את זה..

נראה לי שכבר שיתפתי אותך פעם שהיה לי איחור של חודשיים!!!!

עם אין סוף בדיקות שליליות וזוג תאומות זהות יפיפיות (וצרחניות) שמונחות לי כרגע בידיים...ב"ה!

מכיוון שהמחזור שלי לא סדיר כל הריון היה מתגלה לאחר זמן די רב...

מאחלת לך בקרוב ממש הריון תקין ובידיים מלאות

אבל זה בגלל שהביוץ היה מאוחר משחשבתי, ולכן ה"איחור" שבו בדקתי עוד לא היה איחור בכלל.

מניחה שאת אחרי לידה?
הגיוני לגמרי שדברים יוזנחו בתקופה אינטנסיבית שכזו...אני בטוחה שהם לאט לאט יחזרו ושזו רק תקופה..
אני בדיוק כמוך לקחתי לי את החופשת לידה הזו גם כדי למצוא כיוון בחיים כי כרגע בצומת...מה יצא מזה כרגע לא יודעת משתדלת לקחת את הדברים לאט לאט ולא להלחיץ את עצמי (אם כי מן הסתם זה לא תמיד כזה קל)
מאחלת לשתינו נחת ואורך רוח ושנצמח מהתקופה הזאת בבריאות ובשמחה גדולה
ואם את אכן אחרי לידה כפי ששיערתי אז גם המון נחת מן הרך הנולד..

אני סיימתי רק בגיל 10 חודשים ורק אח"כ קלטתי כמה עומס ולחץ זה עשה לי, ואני הכי העד הנקה מלאה בד"כ ולא תוספות ולא כלום, רק כשראיתי מה זה גורם לי אני חושבת שיש סדרי עדיפויות, ההנקה גומרת פשוט גומרת, על הלילות על הימים, אל תרגישי טיפת מצפון

רעבהההההה חבל על הזמן
עייפה כ-ל הזמן
בכוננות נון סטופ
בלי עין הרע, הוא גדל נהדר, מתוק אמיתי!

רק מתלבטת לגבי המחירים.
בינתיים החלטתי להניק לפחות עד פסח ואז לעשות חושבים מחדש.

כתמיד חח

תראי יקירה את עוברת הרבה! את צריכה לדאוג ל5 ילדים ביניהם התינוק הקטן, ובעלך שעתיד להתנתח בקרוב עם תקופה החלמה על כל המשתמע מכך, והבית עם השיפוץ והכל.. את ממש גיבורת חיל בעיניי!

קודם כל זה לגיטימי שהכל עמוס ולא רגיל, ובטח שההנקה קשה. זה לקום הרבה בלילה וביום זה לפי דרישה, כולל השוטף של הבית וכו.. אין לי מושג איך נשים מצליחות.

אני ממליצה אם קשה לך ואת לא רוצה לוותר לגמרי על ההנקה להתחיל לשלב תמל או שאוב. זה יוריד ממך לחץ ויאפשר לך לישון יותר טוב. לא ייאמן כמה שינה טובה משנה את ההסתכלות על הדברים, בשבילי זה כמעט כמו אוכל, אם לא יותר!

דבר שני, את אומרת שאת לקראת שינוי כיוון בחיים - למה הכוונה.? היית עובדת לפני ועכשיו את חושבת לעזוב או להפך? לא הצלחתי בדיוק להבין. אשמח אם תאירי את עיניי בנושא 

לייק

יש לי עסק עצמאי כבר המון שנים, ואני אוהבת אותו וזקוק לפרנסה שהוא נותן, אבל הוא לא ממלא אותי כמו פעם. בעבר שקלתי להרחיב אותו, אבל
א. אני לא טיפוס עסקי, יותר טיפוס מטפל (לקח לי הרבה מאד זמן להבין את זה)
ב. אני פחות מתחברת לזה עכשיו
ג. לא שעות נוחות עם ילדים
ד. בעלי עובד יותר ויותר, ואנחנו מקווים ומתפללים שתגיע מהעסקה שלו פרנסה טובה, מה שיאפשר לי לשמור את העסק על אש קטנה

ואז.... מרגישה שחסר לי כיוון. שלי. לעצמי בלבד.
מעבר לבית, למשפחה (המהממת!) שלי, לזוגיות (שדורשת המון השקעה עכשיו, דווקא כשכל כך עמוס)

מקווה שהצלחתי להסביר בערך מה יושב לי על הלב.

אבל לפעמים צריך לבחור את המלחמות. אי אפשר לנהל בית ביד רמה, מה שנראה מה תגובות פה ואני פשוט מתפעלת!! וגם לחשוב על איך אני מתפתחת. יד תקופות שצריך לעבוד כדי להביא כסף. זהו. יותר מאוחר דברים יסתדרו ותרגישי אולי יותר פניות לעשות חושבים. תניחי לזה. את עדיין בחופשת לידה. זה שאת מספיקה להיות עם הילדים תוך כדי זה המון, מדהים! זה שאת מארגנת את הבית בבוקר, מעורר השראה! זה שאת לוקחת צעד אחורה ונותנת את הבמה לבעלך גם מבחינה מקצועית וגם תומכת בו נפשית זה מדהים!
אז זמן לכל דבר ועת לכל חפץ תחת השמים.. יש מצב טוב שאני ממציאה פה, אבל כך שלמה המלך אומר במשלי... או קהלת? הטפשת...
בהצלחה יקירה, מתפללת לרפואת בעלך השלמה שה' ישלח עצה טובה, כוח, ונחת!

אני הייתי בשנה שעברה בחופשת לידה מוארכת. היה לי חשוב ושמחתי להיות בבית עם התינוק, ועדיין הרגשתי לפעמים ריקנות כזו, שהימים עוברים ואני רק מטפלת בכולם, או בבית, או רק נחה, או מבזבזת את הזמן (בקריאה בפורומים, למשל...).
בשלב מסוים התחלתי להשמיע לי שיעורים בבית, בזמן שאני עושה דברים. זה ממש שינה לי את כל ההרגשה - ממש הרגשתי שאני לומדת ומתפתחת ועושה משהו משמעותי. (ובאמת שכשחזרתי לעבודה היה לי חשוב להמשיך עם השיעורים כי זה כל כך ממלא אותי, אז עכשיו אני משתדלת לשמוע בנסיעות, וכשאני מבשלת לשבת אם אני מצליחה).

זה לא עונה לגמרי על מה שכתבת, אבל אני חושבת שזה כן משהו שיכול למלא אותך בינתיים, בלי יותר מידי מאמץ.

אני אוהבת בעיקר שיעורים תורניים (שיעורים מדהימים על פרשת שבוע של הרב ראובן ששון, וגם סדרות שיעורים של לימוד ספרי קודש שונים, יש המון אפשרויות והכל ממש נגיש). אם זה פחות מדבר אלייך אני מניחה שיש כל מיני הרצאות בנושאים מעניינים אחרים (אפילו סתם להרחיב את הידע בכל מיני תחומים).

הכל ממש טרי ועוד יש לך קצת לעבור שאני חושבת שהכי נכון עכשיו להתאזן בבית ורק אחרכך לצאת החוצה לשינויים

נכון, זה לא מה שאת רוצה, ואולי תצטרכי לחרוק קצת שינים עד ש.. אבל לדעתי קודם כל זה יאפשר לך לחשוב על כיוון מחדש

וגם, אי אפשר להוציא מאיזון את כל המערכת - גם תינוק חדש, גם ניתוח לבעלך, גם מעבר שלו משכיר לעצמאי.. תנו לעצמכם זמן להתארגן על הדברים ואז תעברו לדבר הבא לדעתי

 

אני חושבת שזה זמן לדאגה עצמית. בהחלט. לא לשקוע בתוך כל העומס. לדאוג לעצמך לדברים שמשמחים אותך. אפילו טיפה ביום- פרק מסדרה, מקלחת טובה, שוקולד (רק שזה יש תוצאות מבאסות למרבה הצער), עיסוי, מוזיקה, לצאת קצת. בקיצור לדאוג לעצמך למילוי מצברים גם אם מינימלי. צמיחה ושינוי כיוון בעיני זה כשהחיים יותר מאוזנים. ואת עדיין קרובה מדי ללידה כדי לדמיין איזון. ויש גם את הניתוח וההתאוששות הצפויים. באמת שאת כבר חודשים על חודשים בטירוף וזה קשה. אז מליון חיבוקים ומקווה שכן תצמחי ותמצאי את עצמך גם בתוך התקופה הזו. עם האתגרים. בריאות נשמה

באמת מרגישה חזק את חוסר האיזון שפשוט נמשך.
הריון, שיפוץ, אבחון בעית לב, פגיה, ועכשיו המשך בבירורים + 'שאר החיים שנדחו (נניח הריפוי בעיסוק)

בהצלחה רבה בכל העניינים

בדרך לחוות דעת נוספת.

בהצלחה רבה

אם הקושי בהנקה הוא בעיקר נפשי, אולי עצם ההחלטה שלפעמים יקבל בקבוק תקל עליך?
לא נשמע שיש כל כך מישהו אחר שיאכיל במקומך אז לא יודעת אם באמת וויתור על הנקה זה מה שיעזור אבל בשביל התחושה שאת לא "חייבת" להניק כי כבר החלטת ש"מותר" לך לשלב יאפשר לך לשחרר לפעמים

בהצלחה!
ובאמת חשוב לשים לב לעצמך ולזכור שאמא ובת זוג רגועה ושמחה זה הכי הכי חשוב בשביל שתוכלי בכלל לתת הלאה.
ובשלב כזה של חודשיים אחרי לידה זה ברור שמתעסקים ביומיום. אין שום סיבה לדרוש מעצמך לחשוב על צמיחה הלאה אפילו בלי כל הבלאגן שנפל עליכם

לרוב ממש שמחה בחלקי, לא יודעת למה השבת הזו הולידה ככ הרבה הרהורים כבדי משקל.

שלא בטוח שויתור יעשה את החיים יותר קלים.
בדיוק היום אמרתי לבעלי שהשלב שאני הכי אוהבת זה שיונקים בלעדית כי זה מוכן מייד, נוח, זמין, נותן לי זמן לשבת לבד קצת, בלי לשטוף בקבוקים, זול...

אבל אולי לשלב בקבוק פעם פעמיים ביום, בהנחה שיש מישהו שייתן במקומך (כי אם את נותנת, כבר להניק עדיף. הוא גם ככה עלייך..)

ובגדול לפגים הנקה עוד יותר חשובה מלכל תינוק שנולד במועד.
תצמצמי ענייני "ראש גדול" ותתמקדי בדברים החשובים. לא זמן לפרוץ לדעתי. חכי לזמן יותר פנוי רגשית וטכנית, ואחרי שבעלך יתאושש מהניתוח

הפיץ זקוק לי (בקבוק 1 ביממה שאבא נותן), בעלי זקוק לי, השגרה היתה ועודנה שלי.
חושבת גם שמזג האויר משפיע, אני המון בין 4 קירות וזה לא עושה לי טוב, תכף האביב מגיע ואצא

גם אני בדיוק חשבתי על זה..
איך בהתחלה רק שולפים שד וזו ארוחה ואחכ צריך לשבור תראש מה לבשל להם חחחח
להנות מהשלב הזה

מהבחינה שזה עול?
מהבחינה שלהילחם בלא לתת תמ"ל?

וכי אני בכוננות תמידית, בגלל זה בערב לרוב בעלי נותן בקבוק ואני מתקפלת בשקט וקוראת קצת לפני השינה בלי הפרעה.

לתת לו בקבוק עוד פעם פעמיים ביום.

ומעיפה כל מה שכבר לא מדבר אלי

ואנחנו כבר בוחרים בפעם השלישית...

 

 

ואמחק את ההודעה שלי

לפי היידוע לי אסור בהנקה.

שלא לקחת פרימולוט נור אם לא מונעים הריון !

לא יודעת בדיוק מה הסיבה אבל ממליצה לך לברר עם הרופא שלך 

לפי ההבנה שלי יש מחלוקת בין הרופאים

אני לקחתי פרימולוט נור,
וניסיתי לוודא שאני לא בהריון -
קניתי בדיקה של סנסוטסט של 4 ימים לפני האיחור..
ולא עבד לי. הייתי בטוחה שהכל בסדר לאפשר להמשיך,
בסופו של דבר, חברה הלחיצה אותי בזמן שהייתי אמורה להיות יומיים איחור -
שפרימולוט נור עלול לגרום להפלה ח''ו.
אז עשיתי שוב בדיקה, רגילה של לייף - וגיליתי שאני בהריון...
הייתי בלחץ מטורף שבועיים - כי הרופאת משפחה שלי אמרה שיש סיכוי שיקבל מחזור, ושזה יסבך את העסק...
בסוך ב''ה לא קרה כלום,
אבל זה מפחיד....

רצוי להיות ביחד היום.
וגם מחר תבדקי עם הסטיק ושוב להיות ביחד.

או שמהיום להתחיל?

ההורמון בשיא יממה לפני הביוץ.
ובשיא הרמה של ההורמון הגוונים אמורים להיות זהים במקלון.

כרגע יש טיפה הבדל בגוונים.

שיא הרמה של ההורמון מגיע יממה לפני הביוץ - כך שהמקלון מתריע על ביוץ שיתרחש בעוד 24-36 שעות.
לכן המקלון לא מראה שהביוץ היום, אלא שיתרחש מחר.

גם יומיים ושלושה לפני הביוץ זה הזמן המתאים לקיים יחסים.
כי הזרע מסוגל להפרייה גם שלושה ימים אחרי היחסים.

שלא היה ביוץ??

זה היה אתמול.. והיום זה לא התחזק זה נחלש יותר.. זה אומר שאין לי ביוץ??

והביוץ היום.
(מזכירה שהמקלון מבשר שהביוץ יהיה ב24-36 שעות לאחר הזיהוי)


ייתכן והגוונים של הפסים לא יהיו זהים.

אתמול הגוונים היו די קרובים.

אז ....
קדימה ...
ושיהיו בשורות טובות.

אם אתמול היה ממש זהה כמעט אותו דבר.. והיום הפס ניהיה חלש יותר , זה לא אומר שהביוץ עבר? כי אם היה היום ביוץ זה היה צריך להיות פס יותר חזק מאתמול לא?

הסברתי לעיל את התהליך הכימי של המקלון.

המקלון מזהה עליית הורמון.
לא ישירות מזהה את תהליך הביוץ.

וההורמון עולה 24-36 שעות לפני הביוץ.
כך שאם היה זיהוי במקלון - הביוץ למחרת.

ולכן - יאללה להתארגן לעניינים החשובים ... יש זמן לזה היום!

יש כאלה שאצלן הפיק הזה קצר - נניח בטווח של עשר שעות - והן פשוט מפספסות אותן. שוב, זה לא אומר שהתהליך לא תקין, רק שהבדיקה הזו לא מזהה טוב.

לי היה פעמיים בתחילת ההריון הנוכחי וב"ה הכל תקין.

לק"י

אבל אם את לא רגועה, תרימי טלפון למוקד אחיות.

בכל אופן הכוונה לא היתה לפגוע בשום צורה וסליחה אם זה יצא ככה.
מאחלת לך המון כוחות ושהתפילות שלך יענו במהרה.

על מה מדובר? מה שבא אותך?
חבל חבל חבל

ובשביל עוד הרבה אחרות

אין יאוש בעולם היקרה,
שתעשי תמיד מה שעושה לך טוב ושמחה.
אני מאמינה באמונה שלימה שתזכי לחבוק עוד הרבה ילדים ..
הלוואי ונשמע ממך את הבשורות הטובות
את אישה מיוחדת וכנה.. מלאת כוחות..עוזרת אפילו שלך לא פשוט במסלול האישי שלך...
אין יאוש בעולם.. כשמך כן את.. לא מתייאשת.
ואת גם לא תתייאשי לעולם..
את תזכי בקרוב בעזרת ה'. להיות אמא.
אני מרגישה בלבי עמוק.
😘

את כל כך מוסיפה פה לפרופורציות של הדברים

כשאני רואה אותך אני לומדת כמה חשוב להודות

וכמה דברים הם לא מובנים מאליהם

וכמה שום דבר לא תלוי בנו

וכמה אנחנו קטנים, ושום כלום לעומת ה'..

וכמה התכנונים שלנו והתקטנויות שלנו למול הבעל והילדים וכו, הם כלום כלום לעומת עצם קיומם

וכמה הדשא של השכן ירוק יותר זו אימרה לא נכונה- כי זה תלוי ממש מאיפה מסתכלים וכשמסתכלים בזכוכית מגדלת מגלים שאנחנו לא מבינים כלום ודברים שרואים משם לא רואים מכאן....

 

גם אם היו דברים שנאמרו ופגעו, התנצלת והסברת ולא צריך יותר מזה

את ממש אצלי בתפילות ובמחשבות

ואת כל כך מוסיפה.

 

בבקשה תחשבי שוב?

 

 

בפורום בו כל הנשים טעונות רגשית והורמונליות כמעט כל דבר עלול לפגוע

יש כאן מקום לנשים מצפות, לנשים אחרי לידה, לנשים מאותגרות פוריות ולנשים בכלל.

אמנם אין מה להעליב או לומר לבנות שנכנסו להריון דברים מזלזלים, אבל גם בנות בהריון צריכות להבין שהן בנות מזל, ולא לכולן יש את המזל הזה, ולהתחשב.

אני לא חושבת שרק בגלל זה את צריכה לעזוב, וצר לי שאת מרגישה ככה.

ואגב, יש באמת פורום מיוחד לנשים מאותגרות פוריות, ושם באמת אפשר למצוא נשים שעוברות את אותו התהליך שלך, ונמצאות באותה סיטואציה.

נשמח שתמשיכי לכתוב כאן, אל תיפגעי אם חלק מהניקיות אומרות דיעות השונות משלך, ככה זה באינטרנט.

נשים יקרות, בבקשה אל תפגענה זו בזו...

ממש אוהבת את הפורום הזה
מקבץ נשים מדהימות
אשרייכן
ולפותחת מאחלת לך כל טוב ושכל משאלותייך יתגשמו בקרוב בעה

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם

את אישה מיוחדת ורגישה

בהצלחה בכל

שמחתי לקרוא את כתיבתך הכנה בשרשורים, גם אם לא תמיד הסכמתי.
מאחלת שיח מכבד ומקבל אלייך, ולכל אחת אחרת.
מבקשת את סליחתך אם נפגעת ממני באופן אישי

אוף איך מתרוקן פה
נתגעגע אליך!
מקוות שתחזרי אלינו בקרוב!

אני ב"ה בהריון עכשיו, אחרי קשיים לא פשוטים.
עדיין מרגישה רב הזמן שאני לא בעניינים...... אאוט כזה.
זר לא יבין...

מקווה מאד שתחשבי שוב על הדברים, תחסרי לנו מאד!

כי זה אולי יכול לאותת שזה שאריות.
בעקרון זה נורמלי שהדימום נפסק ואז מתחדש.
לא התחלת גלולות נכון?

ממליצה על תל השומר.


משאירים להשגחה קצת עד התאוששות מההרדמה ונותנים לך לאכול גם.

אין לי כוח להימרח עם דימומים ארוכים. מפחדת שזה יקח כמה שבועות..
בסוף ההליך של הגרידה הוא כנראה לא עם תופעת לוואי כל כך נפוצה, אחרת לא היו ממליצים עליה. אני צודקת?

אשמח אם מישהי מכירה מהביח ששאלתי עליהם..

בהצלחה

שיעבור בשלום

סבב אחד הספיק.

נכון שזה חוויה לא פשוטה כי יוצא ממך כמויות דם בשעות הראשונות וגם צריך לקחת בחשבון שיכול לצאת גושים (אני לא הסתכלתי). וגם לא תמיד זה עובד ולפעמים צריך עוד סבב או בסוף גרידה / היסטרוסקופיה.
אבל אני העדפתי לנסות פעם אחת בדרך שהיא יותר טבעית לגוף.

זה היה לפני יותר מ10 שנים

רק זוכרת גוש ענק ממש,כמו כדור. זה היה נראה כאילו יצא שלם

דימום מאסיבי ממש ביום הראשון. עם גושים.

אחכ שבוע כמו מחזור רגיל.. 4-5 ימים נוספים היו כתמים וסיימתי

טבלתי אחרי שבועיים וחצי משהו כזה

הספיקה מנה אחת

ממני למודת 3 גרידות בהצלחה וחיבוק!
ולמי ששאלה למה לא ציטוטק.. אז דעתי ברק אישית ולא מקצועית בעליללל מעדיפה תמיד גרידה כל ציטוטק שמעתי דברים לא משהו..
בהצלחה

וגם לגרידה יש תופעת לוואי נפוצה - הידבקויות.

והכל יצא

מה שכן,ממש לא נעים היה לי לראות את כל העסק בחוץ בעיניים שלי

עשה לי ממש טראומה להרגיש את זה לצאת

את מגיעה לניתוח ובצום,
בדרך כלל משתחררים באותו יום, אבל לסיכוי הקטן שלא תביאי איתך מעט בגדים תחתונים וכד' שלא תתקעי

סבלנות- לא כל בית החולים מחכה רק לך... לצערנו זה תהליך

אם את מחכה הרבה זמן אולי יכניסו לך אינפוזיה , זה לטובתך לקבל קצת נוזלים.. תרגישי יותר מאוששת

נכנסים לניתוח בחדר קררר מאוד, אני בזמן הזה משתדלת להתנתק קצת מהמציאות, לעצום עיניים קצת לחלום על משהו אחר, נשימות עמוקות ומרגיעות...
תכל'ס תוך כמה דקות תהיי מורדמת.

מטפלים לך בידיים וברגליים מתאימים אותך לניתוח, שמים לך מדבקות, מכשיר לחץ דם וכד'
יגיע מרדים לתשאל אותך לגבי אלרגיות וכאלה, ואז הוא שם לך את החומר הגואל- לרוב בהתחלה טשטוש- נסי להתמסטל ולא לנסות להיות כל הזמן בשליטה !
ודי מהר ישימו לך מזרק עם חומר לבן- לילה טוב !!
)גם אם תנסי להישאר ערה לא יעזור לך...)

הניתוח עצמו קצר,
בסופו את מתעוררת בחדר התאוששות קצת מסוחררת, לפעמים כואב לך (לרוב לא)
חשוב שיהיה איתך מלווה שיוכל להגיש לך לשתות כשזה מתאפשר, אחרי זה יעבירו אותך למחלקת נשים עוד קצת להתאושש עד שתוכלי לקום לשירותים לאכול קצת וללכת הביתה...

אם כואב לך- תבקשי ממשכך כאבים מקבלים דרך הוריד, אני לרוב כמעט ולא לוקחת אבל בניתוח ממליצה מאוד ולא ללכת הביתה כל עוד כואב לך !! חשוב לצאת עם ממשכך כאבים טוב שייתן לך שקט בדרך הביתה

גם אם את מרגישה ממש טוב- תני לך כמה שעות לנוח, ההרדמה מסובבת אותנו לפעמים מרגישים מצוין ואז פתאום עייפות וסחרור.

שוב- בית חולים זה בקצב שלו, חשוב שבעלך אם הוא המלווה יידע את זה ויכין את עצמו ליום שלם שם

הרבה כוחות ובהצלחה !!

מפחיד ממש. והקושי הנפשי כל כך גדול, שבכלל...

לדעתי העיקר הוא הסחת הדעת לדברים שמחזקים אותך,
שירים עם אוזניות, ספרון קליל מעניין
קחי איתך משהו כזה אם את בעניין

בעז"ה תיזכי בקרוב להריון תקין וילד בריא !

שזה מרחיבים לצוואר הרחם?

עשו לי את זה לפני המון שנים,אז מעניין אותי אם עושים את זה גם היום

זה מרחיבים לצוואר הרחם (אמרו לי ששמים את זה למי שעוברת הפלה ועדיין לא עברה לידות-כלומר הריון ראשון)

תלוי בית חולים אבל זה לא ככ נעים...

לברר מראש אם עושים ועם כן לברר עם רב האם זה מטמא

שכחתי מזה עשו לי בהפלה הראשונה לפני 13 שנה...
מה שתיארתי בהודעה שלי ניסיתי לשחזר הפלה אחרת קצת יותר קרובה..

חיבוק.

אשמח לשמוע..
קבעתי לשם תור

אם עדיין רלוונטי תפני אלי לאישי..

אם זה עוד רלוונטי.. היה בסדר גמור, רופאה מקסימה והצוות גם היו סבבה. מקום די עתיק והשירותים נגיד בהמתנה היו דוחים.. אבל חוץ מזה היה די בסדר.
ובאמת תהיי מוכנה להמתנה.. ועצה שלי תביאי איתך תחתונים להחלפה!

רק עכשיו ראיתי,
עשיתי אתמול.
אעדכן איך היה אם מישהי תחפש מידע בפורום.
הרופא היה נחמד ממש ואכפתי, וגם האחיות.
הזמינו את כולנו ל6:45 ולכן היה מאד משמעותי שהגעתי ראשונה. כמה שעות של המתנה והכנה, ב8וחצי נכנסתי לניתוח וב11 וחצי כבר הייתי מחוץ לבית חולים.
לא הכניסו את הבעלים לחדר התאוששות כי היו עוד נשים שם, האמת שבסוף זה עשה לי טוב. דיברנו ביננו וחיזק אותי לדבר עם עוד נשים במצבי.
בשורות טובות

חיבוק גדול🤗

היה ממש טוב (עד כמה שאפשר להגיד על חוויה שכזו) הגעתי לא מחכה בתור בקושי. נכנסתי בזמן שקבעו לי. חדר ניתוח הרדמה מהירה התעוררתי בחדר התאוששות ולאחר חצי שעה בערך כבר שוחררתי(אחרי שראו שאכלתי הלכתי לשירותים וכו') לא היו לי כאבים אחר כך.. וכמה ימים לאחר הגרידה עשיתי הפסק . הבאתי טופס 17 מהקופה (כללית) וקיבלתח החזר. היה שונה מביהח ציבורי כי לא חיכיתי בתורות כלל. הגעתי לשם ב6 ומשו בבוקר ןב8 יצאתי משם

אני הייתי חוששת שזה מגיע ממצוקה נפשית

אם עד לפני שנה הייתה מרטיבה בלילה, זה נשמע לי סביר שהקור מחזיר את זה.
(אמנם אין לי ניסיון עם הגיל הזה בכלל. אומרת מה שקורה אצלי עם הצעירים יותר, ומהזיכרונות שלי כילדה)
תנסי לתת לה לישון עם גרביים חמות, או מכנסיים חמות יותר.

כשאני לימדתי את בתי בת ה6 להחליף לעצמה, ההרטבות כמעט נעלמו

זה סוג של נטילת אחריות- לא בתור עונש, אלא להפך- את גדולה, ואני סומכת עלייך שאת יכולה להסתדר לבד.

גם אני נתתי בהתחלה לבעלי- כי אני הייתי מתעצבנת וזה היה גרוע, ובשעות האלו בעלי היה השפוי יותר.

אבל באמת נראה לי שהיא כבר צריכה להסתדר לבד... (אם קשה לה לצפות שמיכה- אז היא תישן בלי ציפית של שמיכה... לא קרה כלום...)

כמובן שצריך לבדוק אם קרה משהו בכיתה/עם החברות וכד'

ויתכן שפשוט היה לה קר....

בהצלחה וחיבוק אהובה זו התמודדות לא פשוטה!!(יש לי שניים כאלו עכשיו...)