פורום הריון ולידה (עמוד 2856)

כולם בבית, אז אוכלים במשותף בזמנים די קבועים..
העניין שמהצהריים אני לא רעבה עד הערב ואז כשכולם ישנים אני נעשית רעבה אולי כאן טמונה הבעיה...

תפני ל@אמא3 המהממת

אבל אין אישה שנראת אותו דבר אחרי לידה!
וזה לאו דווקא השמנה, אני לדוגמא מאוד הרזתי אחרי עד שממש היו דואגים לי וזה לא רק הגוף הפנים משתנות, יש כאלה עם סימני מתיחה. יש לי כתם על הפנים שנשאר ולא ירד.
נראה לי זה יותר עמוק , צריך להתייחס לגוף הזה שהביא חיים בחמלה, באהבה. ו7 חודשים זה מעט ונורמלי שהגוף הזה שנמתח במשך 9 חודשים, עבר את טראומת הלידה עוד לא יחזור לעצמו.
תאכלי בריא, תטפחי את עצמך, תזמיני לך בגדים שיחמיאו לך. אולי זה גם שגרת הקורונה שלא יוצאים הרבה ובבית נשארים בבגדי בית משפיעה על התדמית והמצב רוח?

יש כמה עקשניים שלא מעוניינים לעזוב אותי 😣

לפעמים כשהתפריט כברמלא מזיז ספורט עוזר ובעיקר מחטב מזיז את המשקל לאיזונים נכונים ויפים יותר.
אם זה מעודד כולנו איתך. גם בעלי טוען שממש ירדתי מהלידה ואני יפה וכו'ואני יודעת שאני נראית הרבה יותר טוב (עליתי 22 בהריון. הייתי נראית פילה) אבל עוד רחוק מאוד מכמו בהתחלה
ושאלה לא קשורה... מכל לידה נשארת עם עודפים שעוד היו בתחילת ההריון הבא?

הליכה עד כמה שאפשר במסגרת ההגבלות
ולא.. רק בלידות מתקדמות יותר היה קשה יותר לרדת ונשארו העודפים ללידה שאחריה 🙄

כבר כתבתי על זה המון, דקות הפורום עוד רגע קופצות נופלות לבור שחפרתי מהעניין.
מחכה לסיים להניק. ו להיכנס בזה בראבק

10קילו מהמשקל הרצוי...
מתסכל ברמות....

טאטע עזור לי!!

בקושי אוכלת והקילוגרמים נשארים😥

אולי את לא שורפת מספיק קלוריות בפעילות גופנית??

אני ממש משתדלת עם כל העייפות והתשישות לצאת להליכה בערב פעמיים בשבוע מעבר לזה לא עושה משו רציני אחר...

)אומרת גם לעצמי)- שורף קלוריות!!

אצלי זה ככה כל עוד אני מניקה
יש נשים כאלו

ככ מבינה אותך
את מניקה?
על עצמי ראיתי שכל עוד אני מניקה , אני יכולה לאכול כמעט כלום ועדיין לא להוריד אפילו גרם!
כשאני מפסיקה להניק הכל יורד בלי להתאמץ

ניסיתי כמה שבועות לאכול מסודר לפי תפריט בריא והגיוני בלי נשנושים, מלא מים, פעילות גופנית, סיום ארוחה שעתיים לפני השינה
כמה שבועות כן?
אפס תזוזה במשקל. אפס.
כשסיימתי להניק- 5 ק''ג בשבוע בלי לעשות כלום
ואחכ המשכתי לרדת ולרדת
12 ק''ג ירדתי ואני אוכלת מה שבא לי

העניין הוא שכשמסיימים להניק, לפעמים מגיע הריון חדש...

אמא שלי תמיד אומרת
איזה יופי רזית, את בהריון?

נלמד לקבל את השינויים האלה באהבה...
בזכותם ואיתם יש בעולם האלה תוספת חיים...

אח"כ בסיום התקופה הזו- בע"ה נחזור למידות שלנו...

הגוף שלי
מסרב
בתוקף
תוקפני בהחלט
להיפרד מכל גרם עודף!! ויש לי מלאנתה..
לא יורדת בהנקה עם גלולות, לא יורדת בהנקה בלי גלולות. לא יורדת בלי הנקה ובלי גלולות!!! רק אם הורגת את עצמי.
בלעעעכס

המשקל בבית שלי יודע רק לעלות כנראה.
בטוח בעיה עם המשקל 😛

איך לשמור על המשקל בימים אלו?
לעטוף אותו טוב טוב
ולהכניס עמוק לארון...

כדאי לך לבקש מרופא המשפחה בדיקת דם לבלוטת התריס. זה בעיקר TSH. אם הוא אפילו גבולי, 3 ומעלה, זה כבר לא משהו.

וחוץ מזה, את בטוחה שאת לא אוכלת הרבה?
איך הייתה אומרת דודה של אבא שלי, "פון על חטא מאכט מען נישט פעט", מ"על חטא" לא נעשים שמנים.. מקווה שלא כתבתי בהמון שגיאות..

תקחי לך דף כל בוקר ותרשמי כל דבר שאת אוכלת, כל פירור. אולי תגלי תגליות. תנסי לעשות גם חישוב קלוריות בערך.

אני עכשיו עם 8-10 קילו עודפים שרובם העליתי אחרי הלידה. עם ערב פסח מתשיש, ואחריו פסח שתמיד אני עולה בו איזה שני קילו, המצב נורא. גם אחרי הלידה הקודמת העליתי ככה, וקיוויתי שהפעם למדתי לקח ואני אשמור, אבל זה לא קרה. זה מדכא אותי ממש.

אלה שמרזות בהנקה, אני כל כך מקנאה בכן.

אני הייתי מאלה שיורדות בהנקה
אבל במצטבר ככל שמספר הלידות עולה, כך קשה יותר לרדת.. לפחות אצלי.
ירדתי מעל 10 קילו ויש עוד עודפים 😥

להרגיע אותי קצת שאוכל ללכת לישון😅
זוכרת שיש את הכלל הזה של החלפת פד כל שעתיים שמעיד על דימום חריג..
תוהה לעצמי אם זה תקף רק לאחרי לידה

את אחרי לידה? זה המחזור הראשון שלך? איך היה המחזור שלך לפני הגלולות? 

אם זה רק היום הראשון למחזור זה לא נשמע מלחיץ הרבה פעמים יש דימום כבד בחלק מהמחזור תראי אם ימשיך ככה מחר ואז תתיעצי עם רופא

יכול להיות שעוד חודש חודשיים זה יתחיל להתאזן ואם לא אולתי תחליפי סוג גלולות

10 חודשים אחרי לידה, עברתי למשולבות מגלולות הנקה אחרי שקיבלתי מחזור.
כבר לא מניקה כמה חודשים טובים..
המחזורים שלי ארוכים בדר"כ אבל בכלל לא ככה חזקים. בדר"כ בסוף היום הראשון זה מתאזן ולא ממשיך דימום מסיבי כמו עכשיו..
רק רציתי לדעת אם באמת יכול להיות קשר לגלולות🙃
נראה שמה שצריך לעשות זה באמת לחכות ולראות..
אוףף שונאת מניעה! אבל כל כך לא מתאים לי עוד הריון עכשיו.. חבל שאין איזה פתרון קסם לתסביך הזה

המחזור עם גלולות משולבות אמור להיות חלש יותר מהרגיל. אמור להגיע כמה ימים אחרי סיום חבילה.

אבל בחודש הראשון ואפילו חודשיים יכולים להיות דברים מוזרים. אע"פ שמה שאת מתארת לא נשמע טיפוסי. אם כבר, יכולים פשוט להיות כתמים פה ושם.

איזה גלולות אלה? אם קיבלת מינס, אולי הן לא טובות לך.

גלולות מרסילון, זה כמו פמינט

ממה שידוע לי אכילת הסלק דוקא עוזרת לרירית הרחם להתעבות ופחות משפיע על גודל הזקיק אבל מודה שאין לי מספיק מידע בנושא. ועוד משהו אני יודעת שגם אם מקימים יחסים בביוץ ועושים כביכול הכל מהבחינה הטכנית יש 20 אחוז סיכוי להיקלט כל חודש אז ככה שלא הייתי ממהרת להסיק מסקנות שמקשרות את העניין לסלק. גם אם המחזור סדיר לפעמים יש שינויים בגוף שמושפעים ממגוון דברים. בהצלחה.

כי זה משהו שאני לא ככ רוצה , סתם ניסיתי, לראות מה יהיה. והופתעתי ממש.

בעיקר שלא תמיד אני מצליחה לבצע הפסק ביום ה-6 ולא רוצה לפספס

מתעבה בדרך כלל כמה ימים לפני הביוץ.
ההורמונים שמעבים את הרחם הולכים יד ביד עם ההורמונים שגורמים לגדילת הזקיק ואלו שגורמים לביוץ.
אם תרצי פירוט אוכל בשמחה אבל זה יחסית מורכב. (כל נושא הפוריות הוא מורכב וזה במיוחד..)

קווים כהים של בדיקת ביוץ מעידים על עלייה חדה (פיק) של הורמון LH. רק כ24-72 שעות לאחר מיכן (אחרי הפיק) אכן יש ביוץ.
לכן, אם היו קווים כהים 4-5 ימים אחרי הטבילה בבעבר- זה אומר שאחרי 24 שעות בערך התרחש הביוץ. זאת אומרת- ביום ה6-7 אחרי הטבילה.

יכול להיות מיליון סיבות לבעיות פיריון (ב"ה נראה שאתם לא בקטגוריה הזאת)
אל תשכחי שיש פחות מ20% סיכוי להיקלט בכל מחזור. וזאת באישה צעירה בגיל הפוריות.
לכן אין עיניין להתחיל לחפש בעיות או סיבות לכך שךא נקלטת.

בהצלחה!

אם המחזור לא קצר במיוחד, ואם לא הייתה לך בעיה בעבר עם רירית דקה או גבולית, אז יומיים פחות במחזור ארוך זה לא משנה.

אצלי ראיתי שכשהמחזורים היו טיפה פחות קצרים (הקצרים שלי היו 24) אז הרירית התעבתה קצת יותר. אבל שינוי בעובי הרירית הוא לא פרמטר משמעותי בכניסה להריון, אלא אם כן מדובר בעובי גבולי ממש מלכתחילה.

בקיצור, אם אתם מנסים להכנס להריון, אל תתלי דברים ברירית הרחם. אולי תבדקי שהחצוצרות לא חסומות ושרמות הפרוגסטרון תקינות. אלה סתם הצעות, כי נשמע שאת מחפשת מה לשפר..

תתקשרי ותגידי שאת בהריון וזה דחוף...
את לא ישנה עם הגרביים.. נכון?
תשתדלי להתאמץ פחות- בטוחה שאת יודעת ולשכב עם רגליים למעלה כל דקה פנויה

לכי בינתיים לרופא משפחה
לרוב זה בוריד שטחי ולא מסוכן
אבל הכי טוב שרופא יראה אותך

זה עלול להיות מסוכן.
אם הורידים הם גם גבוה בירך אז את כנראה צריכה מדללי דם.. תנחומי...

גרביים לוחצות מדי זה לא טוב, יש לי כאלה ונראה לי שהן אפילו מבליטות את הורידים בשוק כי הן לוחצות מדי מעל זה.

בקשר לבן, אולי שאת או בעלך או שניכם ביחד תשבו איתו תסבירו לו קצת על תחילת הריון, כמה הגוף שואב את כל הכוח במטרה לייצר חיים וכ'ו (בן כמה הוא?)

החזרת אותי ברגע לכיתה ו שאמא שלי הייתה בהיריון.. וההריון היה לה ממש קשה. שמירה (זוכרת אותה ימים שלמים על הספה בסלון .,) היפרדות שילייה אם אני זוכרת נכון...
ובהתחלה היה קשה לי- כבכורה-
הרגשתי שעושה הכל ומתפקדת כאימא וזה לא תמיד בא לי בטוב.. אבל ברגע שההורים סיפרו שאמא בהריון ולכן חייבת לנוח-
וואו
ככ התרגשתי
שהייתי מוכנה לעשות *הכל*
כולל לקחת את אחי הקטן איתי לסניף (מה ששנאתי לעשות...) לבשל ארוחצ בהדרכת אימא שלי
שתביני, כילדה בת 12 עשיתי פסח... אני והאחיות שצעירות ממני.
אמא שלי ישבה על הספה כשהיה לה כוח והסבירה מה צריך (שילמו לבחורים שיעשו את התנור..אבל את השאר אנחנו עשינו..)
והידיעה שזה זמני, וכי ''אמא שומרת על התינוק'' הייתה מאד משמעותית לי.

אז אולי זה כי אנחנו בנות... ואצלך כמו שכתבת דווקא הבן הוא זה שפחות בעניין.. מתייגת את @באר מרים מעוררת ההשראה שהגדולים שלה הם בנים אם אני לא טועה.
אבל כן רציתי לחזק אותך
שאת אמא מדהימה
ועושה מה שאפשר
וכן.... יש תקופות כאלה שדורשות יותר מהילדים
וזה בסדר...
זו ממש מתנה!
על עצמי מרגישה שהדברים שהייתי מחויבת לעשות בבית של ההורים כילדה צעירה (וגדלתי בבית שבאמת, מבחינת ההורים היו לנו הרבה תפקידים בסדר, ניקיון ובישולים..) ממש בנו אותי. ממש נתנו לי כלים.

אז יקרה זה לא מה ששאלת ממש
אבל כן הרגשתי שרוצה לשתף אותך....
חיבוק גדול של כוחות ממני אלייך....
💞

ממש עזר לי
אני הייתי הקטנה בבית זה היה ממש שונה

אצלי הם כבר מבינים לבד, אה, את לא מרגישה טוב, את בהריון?
אולי בכל זאת אפשר להביא עזרה חיצונית? לקנות אוכל מוכן לפעמים? להשתמש בחד פעמי, אולי להסביר לגדולים שזה מצב זמני , בעוד חודשיים תרגישי טוב יותר( אצלי זה נגמר בסוף חודש שלישי, מקווה שגם אצלך). ולשאול אותם במה הם מוכנים לעזור ובמה קשה להם לעזור . ולהוריד מהם את מה שמעצבן אותם.
לתת יותר זמן מסכים...

אצלי ברגע שהתחילו ההקאות (שבוע7) סיפרתי כדי שלא ידאגו, הסברתי שזה זמני עד הלידה, אחד קיבל בהבנה מלאה (בן 9) אחד בהבנה חלקית (בן 14)

14, 12, 10, 8, 5, 2

לי להפך כשאמא שלי סיפרה ממש כעסתי עליה
את רוצה ילדים יופי אני עוד לא אמא אני לא אמורה להיות האמא. שנים היתי עוזרת עם הילדים בארוחןת ערב אז לא הבנתי למה עוד ילדים בשביל מה
אז לא בטוח כשמספרים לילדים זה לטובה להפך זה יכול להביא לכעס
אני אמרתי לילדים כואבת לי הבטן יש לי וירוס כשזה היה ממש בהתחלה בשבוע שש שבע.
את יכולה לשכב בספה ולא להרגיש טוב ושהכל יהיה חורבן לא קרה שום דבר בלי שום צורך להתנצל לאף אחד גם לא לילדים ולבעל שכל אחד יאכל משהןא ויעלה לישון במקום כלשהוא איפה שתפס ובצןרה שהוא נראה לא קרה כלום
הילדה הקטנה בת שנתים היא היחידה אולי שנזקקת לך ברמה של להחליף טיטול ולעשות בקבוק כל השאר איכשהוא יאכלו משהוא ממתקים וירדמו כשממש יתעיפן

עד אז אמרנו שאני חולה ולא מרגישה טוב. ולא היתה אמא... אבא הסתדר וכולם חיו. כמובן לא היה בזמן קורונה. אחר כל כבר חשבתי שהן תיבהלנה מדי שאמא חולה כל כך הרבה זמן.
את לא צריכה להרגיש אשמה על כלום. אמא בהריון, כשאמא בהריון הגוף חלש והיא לא יכולה לעשות מה שאתם רגילים ועכשיו צריך לחשוב איך מסתדרים מחדש ומי יכול לעשות ולחלק תפקידים. אח תצפי שהבכור יחשוב מעצמו איך ומה לעזור. תחשבי מה המינימום החשוב ותחלקו אותי בצורה שלא תכביד מדי. זה תקופה עמוסה ולא לוטה אבל אם תתייחסי אל הילדים כמסכנים זה מה שהם ירגישו ואם זה שמחה גדולה שאמא עכשיו עושה לנו תינוק חדש מתוק ומהמם ולכן כולם יעשו עכשיו קצת יותר, הכל טוב.
ובאמת תנסי להוריד למינימום האפשרי
זה לא כזה נורא שילדים לומדים שאמא לא עושה הכל הכל עבורם וגם הם שותפים בבית ובעזרה. במיוחד בתקופה הזו שהיא קשה לכולם וכשיש הריון שזה ברכה גדולה אז יש קצת יותר עבודה. הם מתחנכים עכשיו. זה בסדר. תורידי מעצמך את כל רגשות האשמה, זה המצב ואתם מנסים להוציא ממנו את הטוב ביותר. וילד שרואה שאמא שלו מתמוטטת לא צריך לשלוח הודעות מה קרה לא א שלי אלא לשאול- איך אני יכול לעזור לאמא שלי. ואם הוא שולח הודעה כזו לאבא שלו אבא שלו צריך לתפוס אותו לשיחה ולהעמיד אותו במקומו. זה בדיוק הגיל הזה שהם חושבים רק על עצמם וזה התפקיד שלנו לפתוח את העיניים שלהם ולהראות להם שהעולם לא סובב סביבם ואם הם רואים שאמא שלהם לא מרגישה טוב הם אמורים לחשוב איך מנסים לעזור לה ולא לחשוב על לברוח מהבית. בנעימות כמובן אבל בתקיפות. יצא לנו לעשות את השיחה הזו כמה פעמים, זה קורה בכל מיני מצבים בחיים. אל תחששו מזה שצריך לפעמים לנער אותם זה חינוך וזה החיים. וגם אם אבא בעבודה עד אמצע הלילה את החלק של החינוך הוא כוח לעשות מרחוק גם בטלפון וגם כשהוא חוזר ותגידי לו שזה אחריותו לתפוס קצת את הילדים , את לא יכולה לעשות את זה כרגע אין לך כוחות לזה.
חיבוק גדול גדול. תנשמי עמוק. הקב״ה שלח לכם תינוק בתקופה המאתגרת הזו והוא סומך עליכם שאתם יכולים. ואתם יכולים. ❤️

כל יום במשך כמה שבועות
הם בישלו המון לשבת חג שבת חג
וטיפול בקטנים
מפרגנים להם המון ומצ׳פרים במה שאפשר
אין לי רגשי אשמה כי אני באמת עושהכל מה שאני יכולה
רק ניסיון להבין איך לצלוח את התקןפה הזאתי הכי נכון
תודה רבה על ההשקעה בתגובה

ובאמת שקיפות, כמו שכתבה תיתי החכמה. שיתוף באיך את מרגישה ולמה, אני הייתי מתארת להם בכל שבוע מה יש לתינוק עכשיו, השבוע יש לו אזניים יהוא שומע אתכם כמו מרחוק, השבוע יש לו עיניים, עכשיו הוא בגודל של עגבניה, וכו. זה מאד תרם להבנה ולשמחה שלהם ויותר הרגיש להם אמיתי ושיש בשביל מה להתאמץ. מבינה שזה אינטימי אבל צריך להתרגל למציאות של גדולים בבית... בפעם הבאה ברור לי (הלואי אמן) שהם יבינו מעצמם עוד לפני שאספר. אלו החיים. מוזר פתאום שיש שותפים גדולים בבית אבל כדאי לנסות לקבל את זה בשמחה
בהצלחה רבה ❤️

יש עליהם כרגע הרבה אחריות
(זה המצב. והם מסוגלים להתמודד באופן כללי.)
אפשר לתת להם גם את השותפות בחשיבה לגבי המצב
לא רק את הסינג'ורים... התפקוד...
כלומר, להתייעץ איתם
אני רואה שמאוד קשה לכם. לך ביתי יש יותר מוטיבציה כשאת מבינה בשביל מה המאמץ, לך בני קצת יותר קשה.
אני רוצה לשאול אתכם איך אפשר לעבור את זה יותר בקלות? מה יעזור לכם? מה אתם מצפים ממני?
איזה שינויים אפשר לעשות כדי שתרגישו יותר טוב?
מה הקווים האדומים שלכם שאתם רוצים שכולנו נשמור עליהם?
אתם שותפים שלי כרגע בהצלחת המשימה לעבור את השליש הראשון!
אולי פינוק מיוחד לסיום התקופה?

מצד אחד, את אכן מטילה עליהם משימה
מצד שני, את נותנת את מירב הבחירה כיצד לבצע את המשימה... ואת מירב התמיכה שאת יכולה לתת.
ומכילה את התגובות. גם אם הן לא קלות.
מצטרפת לתגובה לגבי מידע ברור. אני הייתי משתפת מיד, גם אם זה שבוע 5, במידה והילדים היו צריכים להיות שותפים באחריות לתפקוד הבית מעבר לרגיל.
חשוב לתת מידע, פרספקטיבה, צפי...

זה ככ קשה לי להיות חשופה ככה מולם
רק לספר אפילו היה לי קשה
בעידוד של בעלי סיפרתי
אבל זה מידע ככ אינטימי מבחינתי לא אוהבת שותפים 😏
את צודקת צריכה למצוא זמן מתאים לדבר איתם

כשאמא שלי היתה בהריון ולא ידעתי, רק ראיתי שהיא ממש לא מרגישה טוב, היו לי פחדים נוראיים ולא העזתי לשאול. כעסתי על ההורים שהם מסתירים ממני משהו, ובאופן כללי לא ידעתי מה לחשוב. ברגע שהבנתי שהיא בהריון וגם ראיתי שהיא מתחילה להרגיש יותר טוב הרגשתי שאבן ירדה ממני, אה אז זה רק הריון, ב"ה...
אז טוב שהבן שלך מעז לשאול (יחד עם זאת מסכימה עם מיואשת שמומלץ שאבא שלו ידבר איתו על זה שנדרשת ממנו עזרה אפילו שקשה לו) ומצוין שסיפרת להם, במקומך הייתי מספרת אפילו יותר מוקדם אם הייתי רואה שזה כל כך משפיע עליהם. מה הם אמורים לחשוב כשרואים את אמא בחוסר תפקוד כזה? שהיא חולה במחלה סופנית ח"ו? הם לא יכולים לנחש שזה תופעות של הריון.
עד כמה שהשיתוף קשה והריון זה דבר אינטימי, אני חושבת שצריך כאן קצת שינוי חשיבה. להבין שכרגע ההריון הוא יותר משפחתי ופחות אינטימי... כולם מושפעים ממנו, וכמה שיותר תדברו על זה באופן גלוי ומשתף יהיה יותר קל לכולם. מסכימה מאוד עם מה שתיתי כתבה, רעיונות מעולים.

דימום השתרשות מופיע בסביבות הזמן שהיית אמורה לקבל.

גם אצלי זה ככה. מחזורים של 35+ ימים.
לגבי הדימום-ענו לך. אבל יכול להיות שזה מפצע,
וגם לפעמים הגוף שלנו משתבש(במיוחד לאור התקופה המשובשת שאנחנו נמצאות בה עכשיו שלא מוסיפה שום טוב למערכת ההורמנלית)
כאחת עם מחזורים ארוכים, יכולה קצת לעודד, שאצל הגדולה שלנו (האמת גם בהריון עכשיו,3 ב"ה) הכל היה כ"כ ארוך וחלק משובש(דימום מסיבי יומיים אחרי טבילה/המחזור הגיע אחרי 47 יום) ופתאום מחזור קצרצר של 27 ימים(אצלי זה היה נחשב קצרצר)שכבר לא ידעתי מה לחשוב ואז ב"ה נקלטנו.

בעז"ה תראי ישועות! חיבוק לכח!

לוקח איזה שבוע מרגע ההפריה עד להשתרשות, דימום השתרשות יכול להופיע רק לפחות כשבוע לאחר הביוץ והלאה

זה דווקא יכול להיות סימן מעודד שאכן זיהית ביוץ..

דימום השתרשות מופיע כשבוע-שבועיים אחרי ההפריה.

דימום אחרי קיום יחסים זה לא כזה הזוי. במיוחד אם האזור קצת רגיש.

אחרי 5 ימים. לא כל כך מהר ...

יותר הגיוני

ואז אני בטוחה שאני בהריון ועושה בדיקה ומגלה שלא ואז כמה ימים אחרי הבדיקה מגיע המחזור... לפני כמה חודשים וגם בפעם האחרונה הלכתי לרופאה בגלל האיחור, אפילו עשו לי א"ס...

ולכן אם ביום שישי נגיד היה 2 פסים חזקים, הביוץ הוא רק עכשיו בערך..

כי זה נשמע כמו ביוץ מאודדד מאוחר אם זה באמת היה ביוץ...

לפעמים לגוף לוקח זמן להתאפס.. כל אחת והקצב שלה.. פשוט ראיתי שכתבת שאתם לא נשואים הרבה זמן בשרשור אחר. בכל מקרה אצלי אחרי החתונה אחד המחזורים היה מוקדם בקטע קצת מוזר שהייתי מבואסת עליו אבל מסתבר שזה עשה לי סדר עם הביוץ ובדיוק בטבילה אחרי נקלטתי.. 

למה עשית של ביוץ והריון יחד?

רק רציתי לבדוק ולפעמים ביוץ מזהה הריון (:

שיהיה לך הריון תקין ומשעמם

מזל טוב!!

איזה כיף בשעה טובה!!!!!

הכחול מראה חיובי!

בשעה טובה שיימשך בקלות ובידיים מלאות

כ״כ שמחה איתך אחרי הציפייה....

כבר קרה לי כל-כך הרבה ):
מתה לעשות בדיקת דם אבל אחכה עוד כמה ימים לראות אם הפס מתחזק

תתפללו בשבילי ואני בשבילכן כמובן ⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩

אני רואה את הפס אבל הוא באמת קצת חלקי ובהיר כזה. לא הייתי שמחה עדיין. סליחה. רק מתפללת ובודקת עוד יומיים. חיבוקים

ויהיהההריון קל משעמם ובריא

לא תקין ,לצערי .

חולה וקשה לה להבין אותו כי כשהיא חולה היא עדיין חייבת לתפקד

חשבתי שרק אני המוזרה

זה באמת מעצבן

בגלל זה אנחנו ממשיכות לתפקד גם כשלא מרגישות טוב. עוזר לי במצב כזה להגיד לעצמי שהוא לא אשם, ה׳ פשוט נתן לי כוחות מיוחדים שלו אין.
וברור שאת נורמלית, עוד עם הכנות של יום שישי הכל ביחד!קשה שלא להתעצבן מבפנים! וכל הכבוד שאת לא מתפוצצת עליו!
הכי קשה לי שכשהוא חולה אז אני מרגישה שנוסף לי עוד ילד שצריך הכי הרבה תשומת לב

תעשי דימיון מודרך שהוא בעבודה ופשוט לא נמצא בבית...

כל כך מרגיז אותי כשאני עובדת ומזיעה ויש מי שנח לידי, אני יודעת שזה יצר הרע אבל פשוט אני מבקשת מהמסתלבטים לעבור לחדר (או שיעזרו..)

אבל מציעה לך אם פעם אחרת יכאב לך הראש לא להיות קדושה מעונה וללמוד להיכנס למיטה בדיוק כמוהו ולא להכין שבת. לא בקטע של דווקא אלא כי זה מה שנכון לעשות. זה שאנחנו הנשים לא שומרות על עצמינו ומנסות להיות סופרוומן זה לא דבר טוב.

גם אצלי אם הוא לא מרגיש טוב אני מתעצבנת. חושבת. וסליחה על האנטי פמיניזם שזה ממקום פנימי שבוטח בבעל וכשהוא מפורק יש תחושת חוסר ביטחון שאותי מלחיצה ומיתרגמת בלהתעצבן. לא תמיד רק בלב. וברור שזה לא הגיוני ולא הוגן בכלל.

שאני נורמלית (:
מזדהה עם מה שאורוש3 כתבה, באמת נראה לי ממקום פנימי שמתערער...ורק אוסיף שעכשיו הוא קם ועוזר לנקות את הבית (:

לי מרגיש שבעלי מפתח משהו כל פעם שיש לחץ דחוף.
והכי מרגיז שאם הייתי במצב שלו הייתי מתפקדת רגיל על כדור, וסובלת.

מה שלומכם ואיך עברה שבת?

הרבה פעמים התסמינים נעלמים ואז חוזרים, 

או שנעלמים לגמרי....

לגבי בטא- מדובר בשלב מאוד התחלתי שכדאי לבדוק הכפלה, כשהבטא עד 1000. את כבר בשבוע 8 זה לא רלוונטי מדובר בבטא של אלפים כבר

בהצלחה

וגם יכול להיות סימן להליקובקטר

מה זה אומר לבדוק את התזונה?

יכולים להיות מאכלים שגורמים לך לצרבות,

וזו גם יכולה להיות צורת האכילה.

תנסי להוריד מאכלים חומציים כמו עגבניות, מטוגן, אחד אחד ולראות אם יש שיפור.

להפסיק לאכול מיד כשבעים לא להתמלא יותר מידי, לשתות הרבה מים

זה מלמעלה....

נטורופתית טובה יכולה לעזור

מה הסבירה שהבעיה?

עולה למעלה... ואז את מרגישה שריפה (צרבת).
יכול להיות שהקיבה חומצית יתר על המידה ואת זה בודקים אצל אאג.

יש לי  בירושלים  של מדלה- pump in style

אם רלוונטי תצרי קשר באישי

במקום, אין צניחה של אברי האגן.

אז גם אם הדימום יתחזק אני מבינה שלא כדאי לבטל תור
ומה צפוי לי בבדיקה? מקווה שלא וגינלית...

קיוויתי שזו בדיקה כמו אחרי לידה בביח...
מסתכלים חיצונית על המקום, ממששים את הבטן וכאלה
באסה. מקווה לפחות שלא יכאב

האגן והכל במקום.
לוודא את גודל הרחם ושהוא במקום.

ואולי גם בדיקת פאפ, אם לא עשית כבר כמה שנים.

השתמשנו בסימילאק. סימילאק ar טוב יותר לרגישים במערכת העיכול. כדאח לבתייעץ עם רופא הילדים לפני שינוי.

אבל סתם שתדעי, שזה בדיוק השלב של הגזים. בדכ זה ללא קשר לאוכל, אלא קשור להבשלת מערכת העיכול. זה קורה אצל רוב התינוקות בגילאי חודש-4 חודשים. יונקים, אוכלי מטרנה סימילאק ונוטרילון. ללא הבדלים.. כך שאולי שינוי תמל ישפר קצת את הכאב אבל ממש לא בטוח שזה יחלוף. זו תופעה שכיחה מאוד ומעצבנת.

מה שכן, כדאי לראות סרטונים על עיסוי לשחרור גזים. לקפל ברכיים לבטן, רפלקסולוגיה לשחרור, ויש גם טיפות שונות, טבעיות וכאלו שפחות.

אנחנו משתמשים בליקצ'יק של חברת דר' קיי וזה כמו קסם. יש כאלו שלא עובד עליהם, אז עד שלא תנסו משהו לא תדעו.
הרבה מזל טוב!

אם ופחות בריא אולי תנסי קודם להחליף חברה 

הייתי מתייעצת עם רופא (אולי אפשר טלפונית).
ותעקבי...
באופן כללי זה מכיל את כל מה שצריך אז את לא באמת צריכה לדאוג, אבל כן תהיי עירנית אם זה עושה עצירות ואם זה לא עוזר לגזים כדאי לחזור למטרנה עם לקטוז. אולי להחליף חברה

חשוב לי לומר שגזים זה תופעה טבעית. לפעמים אין מה לעשות

כבר דיברתי עם רופא. המליץ לי על סימילאק אלימנטום אך יש לו ריח רעה מאוד לכן חזרתי למטרנה 🤦‍♀️
כפי שאמרת זה טבעי וב"ה עוד מעט יעבור

סיוט
מקפיצה לך

לא מירושלים אבל קרוב.

יש מקרים של דימומים מסיביים עקב המטומה ברחם.
וההריון ממשיך והכל תקין.

המטומה שבוע 14 - הריון ולידה

ציסטות בגדלים שונים.. היא לא הזכירה המטומה.. זה יכול להופיע פתאום??

דימום אדום טרי זה יותר טוב, זה יכול להיות פצע או המטומה

אם זה דם כהה וגושי זה כבר הרבה יותר מלחיץ

אני דיממתי משבוע 15 עד 30 בגלל המטומה והנה יש ילדה שובבה מארץ השובבים שעוד לא ישנה

למרות שאני רואה את הכל לטובה לכאן או לכאן... פשוט אתבאס מהסיטואציה עצמה במידה וזה כן, כל הפרוצדורה וזה... ותאמת שלא כ"כ הרגשתי מוכנה להריון הזה... יש לי 3 קטנים וכרגע אני מרגישה עמוסה..
אז נחיה ונראה בע"ה
תודה על העידוד 😘

תלכי בראש פתוח אולי זה כן ואולי זה לא... באמת שאי אפשר לדעת

ב"ה יש דופק והכל בסדר עם העובר...
הרופאה ביקשה שאהיה במנוחה, היא לא פירטה לי כ"כ.. אשמח אם בנות שכבר עברו את זה יוכלו להגיד לי מה מותר ואסור בתקופה הזו...

חבל שהרופאה לא פירטה אבל בעיני מנוחה זה :
לא לכבס
לא לבשל
לא לעמוד פרקי זמן ארוכים
לא לנקות את הבית

בקיצור לעבור מישיבה לישיבה או הליכה נינוחה כמובן שלא להרים משקלים כולל קניות או כביסה

אני הייתי מעסיקה המון את הילדים בדפי צביעה וכד'
או לשבת איתם בחצר והם משחקים
אני הייתי מכניסה מכונות ובעלי מוציא ותולה, אני מקפלת

יש כאלו שאומרים שמנוחה לא עוזרת,
רוב הנשים שחוו את זה יאמרו לך שמנוחה עוזרת מאוד...

לדעתי תנוחי ברמה שאת מסוגלת. כמובן לא לעשות עבודות בית פיזיות, לא להרים דברים כבדים,
אבל בית עם ילדים קטנים שנמצאים כרגע בבית... אין הרבה אפשרויות תמרון.

גם אני הייתי עם ילדים קטנים בשמירה מאוד ארוכה

ההבנה הבסיסית הייתה אצלי- שמנוחה שווה להמשיך לגדל חיים וזה עזר לי מאוד... כל פעם שהתאמצתי חזר הדימום...

נכון שחייבים לאכול והכל אבל אפשר למצוא בכל מציאות אופציה לנוח
אוכלים בחד פעמי
יושבים על שרפרף כשמכניסים כביסה והבעל תולה (הוא יעמוד בזה) גם במטבח אפשר להביא כיסא ולעשות חצי מהבישולים בישיבה

מומלץ לפחות עד שהדימום יפסיק...

אם את אומרת שכשהתאמצת חזר הדימום, אז ברור שזה מה שאת צריכה לעשות.

מצד שני, לי גם הייתה המטומה והמשכתי לעבוד (בניקיון) וללמוד כרגיל. אבל לא סחבתי דברים כבדים

 

אלו ההנחיות שאני קיבלתי וב"ה עבר בשלום. אבל באמת צריך לשים לב איפה הגבול עובר

הגודל זה ענין שאפשר לבדוק יש הבדל גדול בין המטומה קטנה לגדולה או לאחת שהולכת וגודלת... לצערי כך חברה שלי איבדה הריון בשבוע 25 ילדה תינוק שלא שרד

וגם אם הדימום הוא בכמות זה מעיד לא לטוב שההמטומה מדממת, שונה מאוד מאישה שיש לה כמה כתמים או טפטוף קטן של מעט דם

הרופאים לא כל כך יודעים איך משפיעה מנוחה על ההמטומה ולכן יש דעות שונות.

 

אותי הרופאה הנחתה לא לקיים יחסים ולא להרים דברים כבדים. היא אמרה שהיא לא יודעת אם זה יעזור, אבל ליתר ביטחון...

 

והיום הוא בן שנתיים אם זה מעודד

לא לעבוד עבודות בית,לא ללכת הרבה,לא להרים
היה לי ב2 הריונות ורק מנוחה עזרה!
כשקצת התאמצתי- ישר כתמים

אבל ב''ה הכל עבר בשלום

הייתי 10 ימים במנוחה מוחלטת ממש.
לא קמתי מהמיטה
עבר כלא הי

שהמטומה נראה ממש גדולה..
ורשמה שהיא גם עכורה.. מישהי יודעת מה זה אומר?
כרגע אין לי דימום..
מה התווך שזה יכול להיספג??
יש לי תור עוד שלוש שבועות...

זה צריך להיות כתוב בממצאים.
הטכנאית אמרה "ממש" או שזה פרשנות שלך?
(אם ההמטומה באמת ממש גדולה אז לא לחכות 3 שבועות, תקדימי את התור או לכי לרופא תורן להמשך מעקב)

אבל מה שאני זוכרת המידות שלהם קטנות יותר ממידה מקהילה של גולף למשל. בכל מקרה עדיף לקנות בגד שהוא טיפה יותר גדול מאשר קטן

אני באמת שמה לב שהמידות קטנות.
אני רואה שבמידה שאחרי 2y הם אומרים שזה מיועד ל89-96 ס"מ וזה מרגיש לי יותר מדי גדול לבת שלי..היא בדיוק באמצע

את יכולה לבדוק ברשתות אחרות. אני מוצאת שפוקס, הוניגמן קידס, וזארה הם מידות די מדויקות. גולף וקסטרו קצת גדולים, כך שאם היא אוטוטו בת שנתיים את יכולה בכיף להזמין לה 2y מ2 הרשתות האחרונות שהזכרתי, ליתר בטחון תבדקי את הסנטימטרים...

למצוא כי יש להם מבצעים שווים..
אבל תכלס אני רואה שכמעט אין מידות אז כנראה שבאמת אזמין מגולף קידס, שם אני כבר מכירה את המידות.
תודה לך

תמצאי דברים שווים, נוחים, טובים וזולים!!

אז לפחות 10 ימים לאחר ביוץ..
ואם את מנסה להיכנס להריון אז מציעה לך לא לחפש סימנים, המון מהסימנים שנשים מתארות הן פסיכולוגיים.. חבל לחפש סימנים ואז להתאכזב

זה קרה פתאום ורק אז חשבתי שאולי זה קשור

במחזור, והם-עייפות פתאומית ותכופה, בחילות, דימום קל, רגישות לריחות ולמאכלים ונפיחות ושינויים בחזה.
כל הסימנים יתכנו כולם ויתכנו חלקם ולעיתים לא יהיו סימנים,או שיופיעו מאוחר יותר.

אשמח לעוד תשובות

בדקת הריון? למרות שלא כלכך יכול להיות כי את עם גלולות..

לדעתי אין סיבה לדאגה אם לקחת את הגלולות כמו שצריך ולא היית על אנטיביוטיקה, הקאת וכו.