פורום הריון ולידה (עמוד 2857)

אז ככה...
בהתחלה שמו לי בלון זה גולה כזאת שהחדירו לרחם במטרה שתרחיב את צוואר הרחם ותגרום לירידת מים בהיריון הראשון השפיע אחרי שעה ו20 דקות וגרם לפתחיה של 2 מפתיחה 0 ,בהיריון השני לא קידם אותי בכלל.
ואז שמו לי את הטבליות, כל 6 שעות שמים
בפעם הראשונה קידם לפתחיחה 1.5 בפעם השניה קידם לפתיחה 3.
פיטוצין זה דרך הוריד, מתחילים ממימון קטן ואז מגדילים לאט לאט
הכאבים בלידות עם זירוז בדרך כלל כבר מפתיחה 2 3 כואב, אני ישר ביקשתי אפידורל
בלידה נראשונה האפידורל השפיע, בלידה השניה לא
ששאלתי את המיילדת למה האפידורל לא משפיע אמרה לי שלקחתי בפתיחה קטנה מאוד והיה כדאי לחכות לפחות ל4 5.
תנסי בהתחלה גם צחוק לי עזר מאוד.. תסחבי עד 4 5 זה מאוד עוזר.

כואב, קשה, אבל שווה בהחלט.
חצי שעה אחרי הלידה הייתי במקלחת, ושכחתי מהכאב
בלידה הראשונה שהאפידורל הפשיע חיכיתי 6 שעות שתירד ההשפעה ואז התקלחתי.

הכל משתנה מאחת לאחת.. לא בטוח שיכאבו לך הזירוזים, ולא בטוח שיהיה קשה.
בע"ה הכל יעבור בשלום בקלות ובידיים מלאות

זה כמו קטטר, מחדירים את לרחם בנוסף עם עוד חומר ומפמפיםוזה פשוט יוצר לחץ על צוואר הרחם וגורם לפתיחה.

מנפחים את הבלון מעל צוואר הרחם, מבפנים. וזה יוצר לחץ על הצוואר שאמור לגרום להפרשת הורמונים ולהתחלת לידה.

אני חושבת שהוא סופח נוזלים ומתנפח

הוא מחובר לאיזשהו צינור

צינור דק שבקצהו בלון לא מנופח
מחדירים את הצינור דרך הנרתיק ומנפחים את הבלון מעל צוואר הרחם (מנפחים עי הזרקת נוזלים דרך פתח ייעודי).
קצה הצינור משתלשל לתוך הנרתיק.
הבלון נופל מאליו אם מגיעים לפתיחה של כ 3 סמ, או שמוציאים אותו אחרי 24 שעות. (מוציאים עי שאיבת הנוזל שניפח את הבלון ומשיכת הצינור החוצה)

זה יוצר לחץ פיזי על צוואר הרחם, מתוך מחשבה שיעודד פתיחה והפרשה חומרים טבעיים בצוואר הרחם שיעודדו צירים (מזכיר קצת את הסטריפינג)

מתחיל אם זה לרוב בתור התחלה ואז לפי זה מתקדמים...

חוויתי רק פיטוצין אבל קיבלתי המון מידע לפני הלידה על כל סוגי הזירוזים.
(אני עברתי זירוז בשע"צ אז לא יודעת להגיד על הדסה...)
בלון- כמו שאמרו, מכניסים בלון לצוואר הרחם ומנפחים אותו כך שילחץ על האיזור ואולי יגרום לפתיחה. (כששאלו אותי אם אני רוצה אמרו לי שבד"כ זה ממש לא גורם לפתיחה משמעותית, בטח לא בלידה ראשונה ושזה בעיקר מאוד לא נעים. אז בחרתי שלא לעשות.)
טבליות- פרופס... בשע"צ זה נקרא פרוסטין וזה בא בצורה קצת שונה.
הפרופס זו טבליה שמכניסים כל 6 שעות והיא נועדה לרכך את צוואר הרחם ולגרום לפתיחה (ומן הסתם גם צירים...). בשע"צ זה מין מדבקה שמפרישה את החומר ששמים באיזור והיא מחוברת לחוט. מחליפים אותה כל 12 שעות , אבל אפשר להוציא אותה מתי שרוצים אם רואים שלא משפיע/ עושה תופעות לואי וכו'.
אצלי בסופו של דבר מסיבות רפואיות נוחלט על פיטוצין בלבד.

בקשר למה שאהבתחינם כתבה על פתיחה 4-5, להבנתי ממש אין קשר. אני קיבלתי אפידורל מיד כשהתחיל לכאוב בפתיחה 2 והשפיע מצויין.
בהצלחה!!

האמת.. גם לי היה מוזר כי בהיריון הראשון קיבלתי מפתיחה 2 ולא הרגשתי כלום..
ככה ה' רצה שתהיה הלידה וזהו😅

שמים אותו למשהי עם פתיחה מזערית בכדי להביא לפתיחה של עד 2.5 ס"מ

ב-2.5 ס"מ הוא נופל

לכן מי שמגיעה עם פתיחה מעל 2.5, מביאים זירוזים אחרים

כלומר, ממה מתחילים וכמה מקובל להעלות?

ולאט לאט הגדילו..
בפתיחה 8 כבר הייתי על 72 טיפות

בלידה הראשונה שהיתה בזירוז הייתי בשערי צדק, עם רופא פרטי (ד"ר פלוטקין), והוא זה שנתן את ההנחיה להתחיל במינון כזה נמוך, ולהעלות מאוד בהדרגה (3 טיפות נוספות כל חצי שעה). האחיות שם קצת התעצבנו כי זה שונה מהפרוטוקול הרגיל, אבל בגלל שהוא היה רופא פרטי הן נאלצו לעשות לפי ההנחיות שלו. בשבילי זה היה מעולה, הצירים התפתחו בהדרגה, וב18 טיפות כבר היו צירים אפקטיביים שקידמו את הפתיחה ולא היה צורך להעלות עוד (ולא הרגשתי שהם היו יותר עוצמתיים מהצירים שהיו לי בלידה הראשונה שלי שהיתה טבעית ובלי זירוזים).

בלידה הבאה הייתי בעין כרם, ביקשתי לעשות באותה שיטה - להתחיל ממש נמוך ולהעלות בהדרגה. שם האחיות זרמו עם הבקשה, התחילו מ-2 טיפות והעלו ב-3-4 כל 20 דקות-חצי שעה. כששהגיעו ל-22 היו כבר צירים מעולים ופתיחה טובה והאחות פשוט ניתקה את הפיטוצין כי היא אמרה שהגוף שלי כבר הבין שהוא בלידה ומייצר את הצירים מעצמו.
מה שהיה טוב יותר בעין כרם היה שגם אפשרו לי יותר תנועה - שמו את המוניטור והעירוי באותו צד של המיטה ככה שיכולתי לקום מהמיטה, הביאו כדור פיזיו, ואפשרו ואפילו עודדו תנועה (אחרי שהצליחו למקם את המוניטור בצורה טובה כך שלא זז מכל תנועה שלי).
אגב, לגבי המוניטור - כדאי להביא מטפחת אלסטית (נמתחת), זה יכול לעזור לקשור אותו מעל המוניטור (האחות שאלה אותנו אם יש לנו אבל לא היה, בסוף הסתדרו בדרך אחרת).
וכדאי גם לבקש בפירוש שימקמו את המוניטור והעירוי באותו צד של המיטה (בעיקר אם את בלי אפידורל, עם אפידורל זה מן הסתם פחות משנה).

בהצלחה, ושיהיה בקלות ובשעה טובה!

המון תודה על המידע. מקווה שיעזור בעז"ה.

בלידה ראשונה הכניסו בלון ובשניה פרופס
ולא הייתי צריכה פיטוצין כי תוך שעה מהרגע שהכניסו
הגעתי לפתיחה טובה והכניסו אותי לחדר לידה. ומהר מאוד ילדתי.....
אצלי זה הוביל ישר לצירים שהתגברו כל פעם..
בהצלחה

שכחתי לשאול:
1. איפה מתאשפזים, במחלקת נשים או בחדרי לידה?
2. האם מרגע שמקבלים טבליות או פיטוצין וכו' תקועים במיטה וזהו עד הלידה או שאפשר לקום? מותר לאכול? מחוברים למוניטור?
3. הרופא נתן לי לפני כשבועיים את ההפניה, אבל זאת הפניה למיון שתקפה רק ל 24 שעות..
האם צריך להשיג הפניה מעודכנת יום לפני שמחליטים לבוא, או שזה לא משמעותי אם ממילא אמורים ללדת ואז האשפוז מכוסה ע"י הקופה?
4. יש שעה עדיפה להגיע?

מתכננת בעז"ה ללכת לעין כרם. ניסיתי לתפוס אותם לשאול בטלפון ובינתיים לא הצלחתי, אז מקווה שלפחות לגבי חלק מהשאלות אחכים פה..

תודה בנות יקרות!

במילקת נשים, ואז העלו אותי לחדר לידה ושם התחילו את הזירוזים.
יש בתי חולים שמתחילים במחלקת נשים, ואז מפתיחה 3 מעלים לחדר לידה.

שקיבלתי בלון, וטבליות קמתי חופשי, שקיבלתי פיטוצין כבר לא היה לי נוח כלום, אז שמו לי אפידורל(שבסוף לא השפיע עלי)אז יצא שלא קמתי.

אני קיבלתי הפניה ללידה גם שבועים לפני ובשערי צדק זה היה תקף.

הגעתי ב12 בצהרים, ונכנסתי למיון נשים רק ב6.. סיוווט! תתכונני ליום לא קל, בכלל,
ההמתנה, הרעב, העייפות
תלכי מצוידת בדברים, אוכל, ספר טוב, מטען
ובעלך שבטוחה שיהיה איתך.

בלי לקבל שום טיפול, סתם לחכות?
נשמע נורא ואיום..
זה בגלל העומס בשערי צדק? כי אני מתכננת ללכת בעז"ה להדסה, ואחת הסיבות היא העומס שעוד בנות תיארו.
נשמע הזוי לגמרי.

אם זה הולך להיות מריחה נוראית אז אני דווקא מתכננת לשחרר את בעלי להיות עם הילדה, ככה אוכל לחכות יותר בשלווה..
וואי וואי, לא דמיינתי מריחה שכזאת.

אז כבר עדיף לחכות לטבעי ודי, בנוחות בבית.. אבל הומלץ לי לא לעבור את התאריך, איזה ברוך.

ההפניה שקיבלת הייתה הפנייה ללידה או הפניה למיון? את בטח כבר לא זוכרת. יש מצב שהרופא הרחפן הזה ייתן את הטופס הלא נכון, אע"פ שאלה אמורים להיות דברים שהוא עושה הרבה.

תודה!

ועמוס אצלם,הם לא ימהרו לזרז. מה שכן למדתי זה לשבת להם על הראש.כי הם מורחים אותך. "כן,כן,כבר לוקחים אותך" "עוד רגע אני מבררת" וכו

אותי סחבו ככה 3 ימים,הייתי מאושפזת במחלקה.

עם בלון הייתי מאושפזת במחלקה,פיטוצין נותנים רק בחדר לידה.

לדעתי עדיף לא לבוא בבוקר,אז הכי עמוס. השעות הכי פחות עמוסות הן לפנות בוקר,אבל לא נראה לי שיתנו לך זירוז.

בהצלחה

חיכיתי 20 שעות במחלקת נשים...

צריך לבוא בלי קשר לאיזה בית חולים עם הרבה מאוד סבלנות וחומר לתעסוקה

בשערי צדק כשעמוס אז מחכים הרבה

בעין כרם. יש תור והוא מושפע ממה קורה בחדרי לידה, מדחיפות וכמה נשים מחכות. וכן, היא הייתה באשפוז. לא חושבת שיש כ''כ מה לעשות נגד זה חוץ מלהעדיף את תחילת השבוע ולהביא הרבה סרטים לראות. בהצלחה נשמה

היה עומס מטורף ב"ה כן..
האמת שחיכו איתי שאגיע לשבוע 37, ביום שנכנסתי ל37 הכניסו לחדר לידה
לא רצו ליילד לפני
ילדתי הפעם בזירוז ובשבוע 37 בגלל שבלידה הקודמת עברתי לידה שקטה בשבוע 37 בול, ולא רצו שאסחוב יותר מיזה.. ומיד יילדו איך שהגעתי ל37

קיבלתי הפניה למיון והפנייה ללידה

 

את תמיד יכולה לומר שבאת עם צירים או חשש צירים וירידת מים ויקבלו אותך.

אסור לך אפידורל? פיטוצין עושה צירים חזקים.

הגעתי בשלישי, אחרי שהרופא שלי אמר שיום רביעי זה הכי מאוחר שאני יכולה להגיע.
הכניסו אותי בחמישי אחה"צ. הסבירו שיש 4 חדרי לידה שמיועדים לזירוזים וכל פעם כשמתפנה חדר בודקים מי הכי דחופה להיכנס מבין הנשים שמחכות (כך שיכול להיות שנשים שהגיעו אחרי נכנסו לפני).

אז בשביל מה לבוא לזירוז, עדיף כבר לחכות לטבעי ודי..
כל מי שבאה זה עם סיבה רפואית, לא?
אם אפילו מישהי עם מיעוט מי שפיר מחכה, אז אחת כמוני שסתם הומלץ לה לא לעבור את התאריך תחכה עד אינסוף..
הסיבה אצלי היא קלקסן, זאת סיבה "חלשה" - אני אמורה לבוא בחלון קלקסן כדי להוריד סיכום לדימומים, אבל מצד שני זה לא משהו משמעותי. וההמלצה לא לעבור את התלמ היא גם כן כי הסיכון עולה עם קרישיות וכו'.
אז נראה לי די מפחיד לשכב שם יומיים, בלי קלקסן ובלי מוניטור..

אבל אם יש סיבה רפואית למעקב יותר צמוד אז יכול להיות שאצלך יהיה שונה.

חוץ מזה שאצלי זה היה ממש לא מוצלח כי כשסוף סוף קראו לי לזרוז העובר היה במצוקה (מבעיה שנגרמת במיעוט מי שפיר...)

את באשפוז אז את בהשגחה. לגבי הקלקסן לא יודעת. זה בעיקר עניין של מזל. לגבי לחכות או ללכת תתייעצי עם הרופא. אם יש סיבה לזרז אני הייתי הולכת. רק לוקחת בחשבון שזה עשוי לקחת זמן ומתכוננת...

והם לא מיהרו לזרז אותי. כי היה להם לחץ מטורף. הם טענו שאני בהשגחה ולכן זה לא מלחיץ אותם.

עד שלא התחלתי להזיז ענינים שום דבר לא זז.

 פשוט ישבתי להם על הראש והפסקתי לקנות תירוצים.

עשו לי 7 פעמים ביום, ועוד 3 באמצע הלילה

הייתי גם בזירוז וחיכיתי יומיים, אבל זה גם בגלל שתאומים זה מורכב יותר והם מכניסים רק כשיש רופא בכיר, אז לא הכניסו בלילה
 

כדי לזרז אצלי ניסו גם להוריד את המים- היה בלי מי שפיר בכלל

כששאלתי אם זה לא מסוכן, אמרו לי שאפשר אפילו יום בלי, כך שמיעוט מי שפיר זה כנראה לא כזה נורא

הייתי שואלת רופא שמבין קצת בגנטיקה וגם במה עובר בשיליה ומה לא..
מעניין לשמוע מה תהיה התשובה שלו

כלומר, גם לבעלי יש g6pd, ,ואמרו לי שאין מצב שזה עובר לילדים (כי לי אין). אפילו לא בדקו אותם לזה אחרי הלידה.

זכור לי שפעם ראיתי את זה שם.
אולי השתנה.

עריכה:
עכשיו רואה שיש בתי חולים שעושים את הבדיקה מיד אחרי הלידה. ע"י לקיחת דם מחבל הטבור.

יש לנו במשפחה יוצאי עיראק - כורדיסטן - איראן זה מאוד נפוץ,
אבל יחסית בארץ זה בירידה ולמיטב ידיעתי בודקים רק במשפחות שיש בהם מקרים כאלה.
זה מופיע באחד השאלונים ששואלים את היולדת לפני הלידה או באשפוז

לנשים יש שני איקסים אז הן סובלות פחות מהתופעוצ ובעיקר נושאות את זה,
יש גם בנות שסובלות מהתופעות בצורה קלה

הכוונה מאם לבנים זכרים שהם יהיו עם אלרגיה לזה, אבל לבנות כנראה זה רק נשאות כמו צבע עניים שלא חייב להתבטא אבל הוא קיים

ילדתי בבית חולים איקס ושם שאלו אותי אם יש רגישות לפול או בשמה האחר :G6PD במשפחה. עניתי שכן (אח שלי ואחיין שלי)

ושלחו אותי  לעשות בדקת דם לתינוק לאחר הלידה בקופ"ח ולא בדקו בבית חולים

ברוך השם ילד אין. לבאים אחריו הם לא בדקו (בבית חולים אחר) ולמען האמת לא שאלו

בכל מקרה אני לא מכניסה פול הביתה. מסתדרת טוב בלעדיו. אבל בכל מקרה עדיף שתשאלי

אבל אשאל את הרופאת ילדים בכל מקרה

תודה לך

המון פול! לא קרה מאום.. בהנקה כבר חששתי... שאלתי רופא אם מותר לאכול בהנקה והוא אמר שלא כדאי. לא לוקחת סיכונים... בא לי לסיים להניק רק בשביל לאכול פול קלוי....

שאני סומכת עליה, וככה ההגיין שלי אומר. לרוב ילדי יש g6pd, לי דווקא אין, ולבעלי יש.
כנראה שאין בזה כללים... כי אחרי שנולדה הבת הראשונה אמרו לי בבית חולים שהבעיה אצלי, כי זה עובר מהאמא, וכנראה זה לא ככ מדויק

אבל זה משתנה. את השניה שלי השארתי עד גיל חצי שנה כי היה לי יותר נוח באמבטיה. תלוי בגודל האמבטיה

בגלל הקור והגשם עוד נמנעת

בימים נעימים מוציאה אותו בסלקל והוא ממש אוהב,

כבר מנסה להתרומם עם הכתפיים

בהתפתחות של הילד...

בגלל שחורף עוד משאירה באמבטיה
ברגע שיתחיל האביב ויהיה חמים יותר אחליף לטיולון.

בעיקר תלוי בהתפתחות.
כשאת מרגישה שהם כבר לא רוצים לשכב שכיבה מלאה, מוסתרים מהעולם.
וכמובן אם הם מתהפכים, מתיישבים וכו בצורה שזה כבר לא בטיחותי.

מאוד עוזר

אולי יש פה מישהי שתוכל לעזור

של לנסינו, בשפורפרת סגולה.
רק *לא* אלוורה של פוראבר..

אין צורך במרשם רופא פטריון (Pitrion) | רפא

עוזר הרבה יותר לפטמה מהדקטרין

צריך רק לשטוף לפני הנקה, תוך יום יש שיפור

אני אלופת הפטריות לצערי, פעם ראשונה שהרופא אמר לי לשים עלי פטריון 3 פעמים ביום ל5 ימים, זה מיוחד לפטריות,

הציל אותי ממש

הלנסינו לא עוזר למגר את הפטריה, עוזר לה להתקיים בגלל המתיקות @אתחירותי

 

 

מה שאת צריכה זה שימון מסיבי של הפיטמה,
לא לחות (לחות מעודדת פטריות)
תקפידי לא לסבן פטמות ולשים בדחיפות משפחה טובה של לנולין, יש כל מיני חברות לנסינו סגולה מומלצת מאוד.
אם עד עכשיו היה בסדר בהנקה אז רוב הסיכויים שהפצע יעבור מהר.
שימי משחה אחרי כל הנקה או מקלחת !!

להמשיך עם הדקטרין או לעבור ללנולין?

נהיה לי שם ממש חתך

וכל פעם זה טיפה מגליד ואז אני מניקה שוב ושוב החתך נפתח

 

מניסיון של חתכים - כמה שעות בלי הנקה מהצד הפצוע יכולים ממש להחלים אותו.
אבל בכל הפעמים שהייתה לי פטריה, החתכים נעלמו יחד איתה... לכן נראה לי אולי הדקטרין אורל ג'ל לא מספיק חזק בשבילך.

זה בוודאות פטריה כי היה גם לבנות בפה

וגם לי סימנים מובהקים של פטריה...

יש משחה חזקה יותר לפטריה? צריך לזה מרשם רופא? צריך לשטוף אותה?

כדי להסביר למה כדאי - אמרתי שאצלי כמה שעות "מנוחה" הספיקו.

משחות חזקות יותר - פטריון שכתבו לך למעלה, ויש עוד. אין לי ניסיון איתן. צריך לשטוף (רק את הדקטרין אורל ג'ל לא צריך לשטוף, לכן מתחילים איתו...)

איך משתמשים בהם ומה בדיוק תפקידם....

מניקים איתם? 

למה שהן יסכימו לינוק עם זה- הן כבר בנות שנה וחודש. רגילות כ"כ להנקה...

זה "מתלבש" על הפיטמה והתינוק מוצץ כרגיל.. אבל בגלל שזה לא ישירות מהפטמה- זה מונע הרבה מהכאב..

אבל באמת בכזה גיל לא יודעת אם הן תסכמנה... זה מגע כמו של בקבוק...

אם לא נגמרה- צריך להמשיך עם הדקטרין
אם נגמרה את עדיין יכולה (וסובלת) מהיובש הקיצוני שזה מייצר וחתכים וכו' ולכן מומלץ לנולין או משחות שומניות אחרות ללא ויטמין e וגם לא קרם לחות (שני האחרונים מעודדים פטריות)

יש רפידות שעוזרות לפצעים. אבל אם לא בא לך לשלם כל כך הרבה תשאלי במרפאה אם יש פולילם. זה פשוט לוקח את כל הדברים הרעים ומברייא, ואז לא צריך שום משחה

אבל ביחס לחתך, רפידות טיפוליות של נרסיקר, ממש ממש עוזרות.
הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה, כי לא משתמשים בהן יחד עם משחות אחרות, ואם עדיין יש פטריה אז היא צריכה טיפול..

אולי אפנדיציט... אם זה צד ימין כדאי לבדוק

תנסי לדבר איתה שתשמע אותך. אולי יעזור. אם היא לא שובבה מדי אפשר להכניס אותה אם זורם לך. או שתבכה רגע...

משמעותי?

ומזה את כנראה לא חוששת?

שפעת - כי רוב אוכלוסיה לא מתחסנת, ורבים חולים החורף בשפעת.
חצבת - יש הורים שלא מחסנים, והיו התפרצויות בשנים קודמות.


ובינתיים תודה לאל לא ידוע על חולי קורונה שמסתובבים ברחובות.

אבל שפעת בוודאות יש בציבור הכללי.

ומכיוון שזה נגיף חדש, גם לרפואה אין תשובות לכל השאלות.

 

מנתונים שאני ראיתי, (סליחה שלא מצרפת, אני לא מוצאת את זה כרגע) יש קשר בין הגיל לבין המוות מקורונה. כך שככל שהגיל עולה - יש יותר סיכוי למוות. ככה שבהקשר הזה דווקא התינוקות כנראה בטוחים יותר.

 

אני מאמינה שבדברים שאין לנו שליטה אנחנו צריכים לשחרר, בעיקר בשבילנו.

 

תנסי לחשוב על זה באופן רציונאלי.

יש הרי הרבה מחלות שלא בהכרח יש להן טיפול, ובכל אופן אנחנו לא מעסיקים את עצמנו בכל יום בשאלה האם נחלה בהן, נכון?
ואלו מחלות שאין לנו שליטה האם נחלה בהן או לא, אז מה אנחנו עושים? לא חושבים על זה רוב הזמן, ובפעמים שכן, מתפללים לה' שאנחנו והקרובים לנו לא נחלה.

 

אותו דבר גם כאן, אין לנו הרבה מה לעשות. ובינינו, גם לא לגמרי ברור האם באמת יש ממה להילחץ. אז נסי לא לחשוב על זה יותר מידי, תגידי לעצמך- "אני עושה את ההשתדלות שלי". תקפידו בבית על היגיינה נכונה, להקפיד לשטוף ידיים עם סבון, להשתעל אל תוך המרפק ולא לכף היד או לאוויר, לא ללחוץ סתם ככה יד לאנשים זרים. ואם את רוצה- את יכולה לנסות להימנע מלקחת את התינוק למקומות המוניים וצפופים. עד כאן ההשתדלות שלנו, מעבר לזה- רק תפילות לה' בתקווה שאף אחד כאן לא ייפגע.

את המחלה ותינוק בן 5 חודשים הוא כבר גדול יחסית לעניין שציינת להבדיל מפגים או תינוקות שממש נולדו
לא הייתי נלחצת מהקורונה
אבל... כמו שאת שומרת עליו משפעת או וירוסים אחרים אז ככה גם כאן. לדעתי חורף זה ממש לא הזמן לבקר עם תינוק במקומות הומי אדם ולא ללכת למרפיאות איתם בלי צורך

צריך לשים לב להבדלים.
יש אנשים שהם נשאים של הנגיף ויש שחולים בנגיף.
יש גם דרכי הדבקה- שזה מגע בנוזל של הגוף.
הקבוצה מדרום קוריאה היו נשאים, בינתיים כל מי שהיה במגע קרוב איתם, וזה ממש לא שנגעו בנוזלי הגוף שלהם, נמצאים בבידוד, רק ליתר ביטחון.
איך המחלה מתפשטת אם אין אפילו אדם אחד שממש חולה?
מצד שני שפעת, יש כבר כמה וכמה שנפטרו השנה לצערנו מהשפעת..
ולכן החשש שלך לא ומצא אבל קחי בפרופורציה. אי אפשר לא לחיו. בגלל נגיפים שונים.
בסין, שיש שם מיליארד אזרחים ושם המחלה התחילה, נפטרו פחות מ2000.זה המון, כל אדם שנפטר זה המון אבל תעשי חישוב כמ זה מאוכלוסיית המדינה..
הנגיף מסתובב כבר 3 חודשים, יש הנחיות ברורות ואני בטוחה שמשרד הבריאות מנחה את הציבור עם המידע הטוב ביותר ערה וקשובה להנחיות, אם את רוצה עוד יותר להיות בטוחה תלכי עם אלכוג'ל בתיק ואחרי שאת נוגעת במשטחין ציבוריים תנקי עם אלכוג'ל. אפשר גן מסיכת בד על הפנים..

כן זה לפני של איחור הווסת ב 10 ימים

בכל מקרה תחכי לאיחור שלך, ותבדקי אז , כי לפעמים יש הריון כימי וכו' שסתם לא תצפי יותר מידי


המון המון בהצלחה , מבחינתי זה הריון מה שיש לך ⁦❤️⁩🙏

מזל טוב!

אבל קליר בלו לא אמינה

חכי עוד קצת, גם לי היה ככה כ10 ימים לפני שקיבלתי עם איחור משמעותי ובסוף כלום
תחכי לאיחור

אחרי הלידה- יש את ראקוטן שאני יודעת שעובד אבל הוא נורא חזק... בהצלחהץ\

ואי לא ידעתי שקרמים בעייתים,  למה?

קרמים ,יש חזקים ויש מותרים כנראה. בגלל זה רק רופא עור..

משחות מסוימות

יש לי עכשיו תינוק שהתחיל להוציא שיניים בגיל חצי שנה לעומת זאת האחים שלו בגיל שנה רק יצאה של ראשונה...

יש גם ליד קניון איילון. פעם קנינו שם משהו אחר. נראה לי שזו חנות גדולה יותר (האיילון)

בהריונות הקודמים הרגשתי בשבוע 7

יכול להתחיל משבוע 6-7-8

לא חייבים שיהיו בחילות או הקאות

אני עכשיו בשבוע 7 ורק עכשיו מתחילה להרגיש בחילות...

 

לק"י

מדהים החיקויים שלהם.

ואמהות הן עם עייף....לפחות הרבה מהן.

חברות קרובוצ משפחה וכו..

שלנו. כשאני נתקלת במקרים כאלה שמציבים אותי בביקורת מול עצמי אני משתדלת להשאיר את נקיפות המצפון בצד ולחשוב איך אני יכולה לעשות אחרת.

וגם אם כרגע לא ניתן וזה מעבר לכוחותיי זה  בסדר, אני אנושית ומוגבלת ואני עושה את הכי טוב שלי

ובטוחה שגם את

ויכול להיות באמת שזה לא בא ממך בכלל

אולי אני לא אומרת את זה הרבה, אבל בפועל היא רואה אותי נרדמת בצהריים לידה על הספה.. ובבוקר מבקשת מהם שיתנו לי לישון עוד קצת...
אני ממש מסכימה עם מה שכתבת. עורר אותי לחשיבה ולמודעות.

פריווילגיה
תהיי גאה

כבוד והערכה שאמא עובדת ככ קשה וכן היא עייפה
נראה לי שרובנו ככה...
הלילות לא לילות, והידיים שלנו מלאות עשייה ב״ה
אז היא תגדל ותרגיש טוב עם עצמה כשגם היא תנוח צהריים בתור אמא!! לא תנסה להיות סופרוומן
בדיוק לפני שבוע קרה לי מקרה דומה עם הבן שלי...
שאלו אותם בשיעור ילדים מה זה אומר כיבוד הורים?
והבן שלי מיד ענה: ״אסור להעיר את אמא!!״
טוב קצת התפדחתי
אגב, נראה לי, שבהכללה, בציבור החרדי זה ממש מקובל
שאמא ישנה צהריים...

כמו בכל ציבור יש ויש
נראה לי שאצל החילונים זה גם מקובל

שהם מחנכים שאמא צריכה לנוח ואסור להעיר אותה

אישית אני גם ישנה צהריים

ואנחנו עובדות קשה מאד מאד.
אבל נראה לי שילד צריך לחיות בתחושה שאמא שלו חזקה. שיש לו אמא עם כוח וחיוניות.
לא אמא שמשדרת עייפות ולאות תמידית.

גם הבת שלי בת שלוש וכשמשחקת עם אחותה הקטנה אני שומעת אותה אומרת לה:״ אני אתן לך עונש״ ,״ את משגעת אותי״ זה גם מצחיק אבל גם נותן כאפה כמה הם סופגים מאיתנו וכמה צריך להזהר בדיבור.
מצד שני אני שומעת (ואני בטוחה שגם את )דברים שממיסים לי את הלב ונותנים לי להיות גאה בעצמי בתור אמא ,כמו תודה לה״ ,תודה לאבא, אבא אתה מלך, בעזרת ה׳.

שאני יודעת שהיא למדה את זה ממני.
הבת שלי גם מחכה אותי שאומרת אני עייפה ואין לי כח ושהייתי בתחילת הריון היא גם הייתה מקטרת סתם שלא מרגישה טוב ולא באמת.
מראות קטנות שלנו, טוב שיש אותן , ככה אנחנו לומדות לקטר קצת פחות;)

 

זה המחמאה הכי גדולה עבורך.

(וקרה לי גם סיפור כזה חח)

מערכת העיכול עובדת קשה יותר בזמן מחזור ושיבושים בעיכול נפוצים מאוד בתקופות כאלה..
יכול להיות שזה טחורים או משהו כזה.
אל תדאגי...

וחוץ מזה, רשמת שאת לפני טיפולים אז בטח עשו לך אולטראסאונד של חלל הרחם? הוא יצא תקין? אם כן אל תחששי..

מבינה לליבך עם כל הדאגות, ומקווה שבע"ה יילך מהר ותתבשרי בטוב 😍

עשיתי אולטרסאונד וגינאלי לפני שנה,
כאילו החדירו לי מתמר לרחם והוא אמר שזה תקין.
ואני צריכה לעבור את הבדיקה שוב בקרוב, כי אחד הרופאים מאוד הכאיב לי.

אבל יש לציין שאת התסמין של דם באיזור היה לי מאז ומתמיד, ואפילו שאלתי את אמא שלי
והיא אמרה שזה קורה לה גם, כי מתאמצים.
יש לציין שגם לה הייתה בעיית פוריות (חצוצרות חסומות).

לא נשמע אנדו

אנדו זה כאבים לא פורפורציונליים של מחזור

ואם לאמא שלך היו בעיות פוריות ,זה ממש לא אומר שגם לך יהיה. אין שום קשר

יכולה להבין מה את מרגישה, פעם מישהי רשמה על זה שאין לה מספיק חלב ואני היתי חדשה בפורום והיתי בטוחה שהיא אחרי לידה (כי זה פורום הריון ולידה) אז איחלתי לה שבעה החלב יגיע ושתנוח ותאכל הרבה וזה בטוח יקרה...והיא תקפה אותי ממש...מאיפה אני אמורה לנחש שהיא כבר אחרי 6 ילדים ונסיונות ואולי משהו רפואי אמיתי? ?
יש המון חוסר הבנה ברשת ותקשורת לקויה וזה הרבה פעמים יוצר הרבה כאב לחינם...
לדעתי בפורום הזה השיח הוא דווקא (כמעט תמיד) מהמם ומכבד ואין מה להשוות לכל מיני טוקבקים ופייסבוק ששם אללא איסתור...
בכל אופן כולכן מהממות ושתהיה שבת חלום...

יודעת מה היה.
אבל זה באמת לא פשוט לםעמים.
אני בטוחה שלא התכוונת לפגוע. לפעמיםדברים מתפרשים שונה כשהם כתובים.
חיבוק גדול ומקווה שכל מי שנפגע יתאושש.
לא קל להיות מאותגרי פוריות או מאותגרים בכל תחום
אבל אכן לעולם אי אפשר לחוות את הקושי של השני בצורה מלאה.
לםעמים יש למישהו קושי מסויים והוא מתנהג בצורה לא נעימה מתוך הפצע שלו. זה אכן פורום הריון ויש בו מקום לכולן גם למי שמאותגר וגם למי שפחות ולרוב השיח פה הוא מכבד אבל לפעמים דברים יוצאים מהקשרם או משליטה..
ובנימה אוםטימית זו מאחלת לכולן רק טוב

קודם כל, כל הכבוד על הרצון לברר.
מעריכה מאד את הכנות.

א. אכן לא תמיד יודעים. אבל לנסות לחשוב!
למשל אם שכנה שלך נשואה שנתיים ללא ילדים, לחשוב שאולי יש קושי ולהיות רגישים (לא להחליט בוודאות, כי אולי היא מונעת, אבל לקחת בחשבון).
יכולה לומר לך שהייתי בכל כך הרבה סיטואציות שאם אנשים היו קצת חושבים, קצת מנסים לראות מי האדם שעומד מולם, הם לא היו נכנסים איתי לכל מיני שיחות. ולמה אני בטוחה שזה ככה? כי לפעמים אנשים יודעים מה הסיפור שלי ובכל זאת משוחחים לא לעניין, מה שאומר שזה פשוט לא בראש שלהם, הם פשוט לא מספיק מכווננים לזה. לעומת זאת, אנשים שאכפת להם אני מרגישה את זה, גם בלי מעשים.

למשל יצא לי שאנשים ידעו שהתחתנתי ומאז לא ראו אותי, אחרי שנים ראו אותי ושאלו "מה עם הילד שלך?"
שאלתי איזה ילד, ענו אה לא ידעתי שאין לך. אז למה הסקת שיש לי? כי התחתנתי ואז לוחצים על כפתור ויש ילד? זו שאלה שהיתה יכולה להימנע אם האישה הזו היתה קצת חושבת.

אגב, הרבה מההסתרה שיש בנושא היא לא בגלל שזה נושא אינטימי, אלא בגלל התגובה של החברה שגורמת לך לפעמים לרצות לשתוק עם הכאב...

ב. נכון, אכן זר לא יבין זאת.
וגם יש אנשים שיותר קל להם להבין אחרים גם אם לא חוו את הקושי בעצמו, ויש אנשים שמסוגלים להבין קושי רק אם חוו אותו.
אבל - אפשר לנסות להבין או להבין שוואלה אני לא מבין מה האדם מולי עובר וכמה קשה לו.
מתוך 2 ההנחות יסוד האלו אפשר להיות רגישים יותר.

כל הדברים שכתבתי הם כלליים ועונים לשאלתך אבל ממש לא מכוונים אלייך אישית.

לגביי זה שיש אדם מאחורי המקלדת, את צודקת. מודה שהקפיץ אותי לשמוע את המילים "קצת פורפורציה" ממישי שאין לה מושג מה זה לעבור את מה שאני עוברת ואיך היא היתה מגיבה לזה... אבל כנראה שהייתי צריכה להתאפק יותר בתגובה ומבקשת מחילה. בטוחה שלא היו לך כוונות לא טובות.

שוב כל הכבוד על הרצון לדעת.
מעריכה את זה מאד.

אני חושבת שהתשובה היא, להיות קשובה לצד השני
להסתכל על מישהי ולהגיד - אם היא שנתיים בלי ילדים, יכול להיות שהיא מונעת. ויכול להיות שהיא מחכה לילדים.
אז אולי עדיף, שלא אכנס יותר מידי לפינות.
בכללי, לא רק בקשר למאותגרות פוריות, אלא גם רווקות
לחשוב מי הבן אדם שעומד מולי, ואולי אם אספר לה כמה שהבעל שלי מדהים זה רק יגביר לה את תחושת החוסר, כי היא בדייטים ועדיין לא מצאה ושבורה! או בדיוק התגרשה לא עלינו.
אני לא מאשימה אותך, מי שלא חוותה את זה ובעזרת ה שאף אחת לא תחווה גם, קשה להיות רגישה ולהבין את המצבים הללו.
אבל באמת, זה נתן לי יכולת רגישות והבנה.


בנוסף - הקושי של נשים מאותגרות פוריות, הוא יותר מהסביבה מאשר מהטיפולים.
וברור שאם את פוגשת מישהי שמחכה, את לא מרחמת עליה. ולא מראה את זה! תברכי אותה בלב שלך.

גם אחרי יממה..
כרגע היא לוקחת שאוב- כלומר רגילה לשילוב של בקבוקים והנקה?

זה מפחית הסיכון... אבל עדיין קיים

שאר היום הנקה מלאה.

אם ההנקה מאוד מאוד חשובה לך, ואת תהיי ממש שבורה אם היא לא תחזור לינוק, לא הייתי לוקחת את הסיכון, אם זה פחות חשוב לך, ואת מרגישה שלא נורא אם היא תפסיק לינוק, ומקסימום לא תניקי אותה עוד, אז תקחי את הסיכון.

לא רוצה שתפסיק.

כי ההנקה כבר מבוססת טוב

כי אחרי יומיים של רק בקבוקים היא יכולה לפתח העדפת בקבוק

זו הזדמנות שלא תחזור?

אישית, עם האמהות, הבנתי שיש תקופות שלא מתאים בהן להיעדר מהבית לזמן ממושך 

וכשהילדים קצת גדלים ואין תינוק יונק האפשרויות שוב יותר גמישות

שווה לפעמים לחכות עוד קצת ואז לממש חלומות...

זה ישמע קטנוני אבל זאת היומולדת שלי.
תאריך עגול שלא נעים לי בו..
רציתי לפנק את עצמי בחופשה פרטית..
בלי בעל..בלי ילדים..
לפני החזרה לעבודה.

אנחנו טסים כולם באוגוסט אבל זה לא אותו הדבר.

ע'י האכלה קצובה, נקראת גם 'האכלה תומכת הנקה'

היא כבר די גדולה, והיא רגילה לאכול שאוב.
לא רואה איפה הבעיה