מתוסכלת
כועסת
בא לי לצעוקקקקקק
לבעלי יש הרבה אחיות
הן מהממות
הן מושלמות
הן יהיו איתי במשברים הכי גדולים- אנחנו משפחה!
אבל אני לעולם לא יהיה חלק מהן.
תמיד רק הגיסה
זה לא אחותן
זה לא אחיהן
זה משהו חיצוני כזה
נוח מאד!!
כשקוראים- אני באה
כשמבקשים עזרה- אני תמיד אתנדב(וגם כשלא)
אני אחייך אני אסביר פנים
גם כשקשה לי איתן, או כשמישהי תזרוק הערה הכי פוגעת-אני תמיד אשתדל לא לעשות סצנות!!
(אבל אני בן-אדם אז זה יוצא רק בדרך כלל)
יש ביניהן אחווה כזאת
הן סנוביות על
הן תמיד בקשר (רובן)
חמותי?
היא מדהימה
תכלס הגישה העקומה הזאת התחילה ממנה
וחלחלקה עמוק
ואני ספגתי בשקט
למשל את המילים "את לא הילדה שלי"
(ביולוגית אני לא, אבל היי אני נשואה לבן שלך!!)
או את הדאגה לבנות שלה בחגים מסוימים- אבל לא לי
פשוט כי כנראה ככה גדלה . או מטראומות או לא יודעת מה
עכשיו היא ממש משתדלת
משנה גישה לאט לאט
מקשיבה, מכילה , סופגת מכל כיוון
בכבוד
מעריצה אותה!
אבל היא טכנית מדי
מדי!
ולכי תסבירי לה- שזה קצת מאוחר מדי
ושהבנות שלה לא יקלטו לעולם....
ושאני פשוט כל כך לא חסרה להן
ולא מזיז להם אם אני אבוא או לא אבוא.
פשוט עציץ.
זה מתבטא בהמון ניואנסים קטנים
עשרות
ולכי תפרטי כל על הרבה...
הן כמובן-
מותר להן לריב עם החמות
להתעצבן
לנתק קשר עם המשפחה של הבעל
הן תמיד צודקות
נפגעות
רגישות
כל מילה שיגידו להן שהיא לא במקום- אסון
(וכל פירוש שלהן הוא כזה אוטומטית)
אבל המשפחה שלהן- פשוט מושלמת!!
בעיניהן, כן?
כי הן מבפנים.
ותמיד יש להן את המקום שלהן.
כמה קל לומר.
ובעלי?
הוא מהמם
הוא באמת מושלם
הוא כואב איתי
אבל נקרע- מרגיש "באמצע"
וזו ההרגשה האחרונה שאני רוצה לתת לו.
הקשר שלו שנשמר עם המשפחה -הוא בעיקר בגללי.
לא שהוא לא אוהב אותם
הוא כן. ומאד!!
אבל גרוע בלשמור קשרים
זה התפקיד שלי
אן הם רק היו יודעים את זה
ומעריכים
הוא מאד נוח
תמיד שמח
לא נפגע מכלום
למלם כזה
יקראו לו הוא יבוא
לא יקראו לו הוא לא יתלונן
לא יגיד שרע לו
לא יגיד "פגעתם"
רק מאז שאני הופעתי ...
קצת הרסתי כנראה
וזה לא נעים.
אני אדם חברותי
מסתדר
כ"כ הייתי רוצה להיות חלק
מהמשפחה הכיפית שלו
אבל תמיד תהיה חומה חזקה
אני יודעת שאם הייתי גרה קרוב- הייתי חלק
אבל אני לא
אני יודעת שזה לא מרוע
שזה לא כי שונאים אותי
זו פשוט גישה כזאת
שהכתה בי עם אסון שפגע במשפחה
והכתה בי בעוצמה כל כך חזקה
פשוט לא עניינתי אף אחד שם
עזרתי, לקחתי פיקוד מעל ומעבר
אבל זו מהפעמים היחידות שחטפתי התקף בכי כזה
שםשוט הרגשתי לבד.
מזל שיש גם לי משפחה.
ועדיין הם כאלה
גם בעניין הזה. בכאב שלהם.
ולכן אני מבינה כמה זה שקוע עמוק בהם.
בא לי עכשיו פשוט להתנתק רגשית
לא להעלב
לא לכעוס
לא להיות
אבל צר לי עלי
וצר לי על בעלי שלא עשה שום דבר רע
ורק מנסה לחבק
ולתת לי את ההרגשה הכי טובה בעולם
המשפחה שלו הרבה יותר טובה משלי
בהרבה מובנים
אבל אם יש דבר שאני אקח מאמא שלי בוודאות
זה את היחס לכולם
באופן שווה!!
אהבה בלי גבולות
בלי תנאים.
לילדים שלה
לגיסים שלה
כולם אותו דבר
ואפילו יותר מזה-
את הגיסים היא תמיד תכבד יותר.
תמיד תתן להם הרגשה שהם יותר רצויים
לא תעיר להם-
אם צריך תעביר דרכנו
ופ-וט תאהב אותם כמו שהם.
הלוואי עלי
אני לא מאמינה שיש מישהי שקראה עד כאן
אבל תודה בכל זאת על המקום לפרוק
מרגישה בודדה
במיוחד היום
רק שיעבור כבר...
אבל מודה לה' על כל הטוב שיש
ויש המון!!!
תודה לכן
כועסת
בא לי לצעוקקקקקק
לבעלי יש הרבה אחיות
הן מהממות
הן מושלמות
הן יהיו איתי במשברים הכי גדולים- אנחנו משפחה!
אבל אני לעולם לא יהיה חלק מהן.
תמיד רק הגיסה
זה לא אחותן
זה לא אחיהן
זה משהו חיצוני כזה
נוח מאד!!
כשקוראים- אני באה
כשמבקשים עזרה- אני תמיד אתנדב(וגם כשלא)
אני אחייך אני אסביר פנים
גם כשקשה לי איתן, או כשמישהי תזרוק הערה הכי פוגעת-אני תמיד אשתדל לא לעשות סצנות!!
(אבל אני בן-אדם אז זה יוצא רק בדרך כלל)
יש ביניהן אחווה כזאת
הן סנוביות על
הן תמיד בקשר (רובן)
חמותי?
היא מדהימה
תכלס הגישה העקומה הזאת התחילה ממנה
וחלחלקה עמוק
ואני ספגתי בשקט
למשל את המילים "את לא הילדה שלי"
(ביולוגית אני לא, אבל היי אני נשואה לבן שלך!!)
או את הדאגה לבנות שלה בחגים מסוימים- אבל לא לי
פשוט כי כנראה ככה גדלה . או מטראומות או לא יודעת מה
עכשיו היא ממש משתדלת
משנה גישה לאט לאט
מקשיבה, מכילה , סופגת מכל כיוון
בכבוד
מעריצה אותה!
אבל היא טכנית מדי
מדי!
ולכי תסבירי לה- שזה קצת מאוחר מדי
ושהבנות שלה לא יקלטו לעולם....
ושאני פשוט כל כך לא חסרה להן
ולא מזיז להם אם אני אבוא או לא אבוא.
פשוט עציץ.
זה מתבטא בהמון ניואנסים קטנים
עשרות
ולכי תפרטי כל על הרבה...
הן כמובן-
מותר להן לריב עם החמות
להתעצבן
לנתק קשר עם המשפחה של הבעל
הן תמיד צודקות
נפגעות
רגישות
כל מילה שיגידו להן שהיא לא במקום- אסון
(וכל פירוש שלהן הוא כזה אוטומטית)
אבל המשפחה שלהן- פשוט מושלמת!!
בעיניהן, כן?
כי הן מבפנים.
ותמיד יש להן את המקום שלהן.
כמה קל לומר.
ובעלי?
הוא מהמם
הוא באמת מושלם
הוא כואב איתי
אבל נקרע- מרגיש "באמצע"
וזו ההרגשה האחרונה שאני רוצה לתת לו.
הקשר שלו שנשמר עם המשפחה -הוא בעיקר בגללי.
לא שהוא לא אוהב אותם
הוא כן. ומאד!!
אבל גרוע בלשמור קשרים
זה התפקיד שלי
אן הם רק היו יודעים את זה
ומעריכים
הוא מאד נוח
תמיד שמח
לא נפגע מכלום
למלם כזה
יקראו לו הוא יבוא
לא יקראו לו הוא לא יתלונן
לא יגיד שרע לו
לא יגיד "פגעתם"
רק מאז שאני הופעתי ...
קצת הרסתי כנראה
וזה לא נעים.
אני אדם חברותי
מסתדר
כ"כ הייתי רוצה להיות חלק
מהמשפחה הכיפית שלו
אבל תמיד תהיה חומה חזקה
אני יודעת שאם הייתי גרה קרוב- הייתי חלק
אבל אני לא
אני יודעת שזה לא מרוע
שזה לא כי שונאים אותי
זו פשוט גישה כזאת
שהכתה בי עם אסון שפגע במשפחה
והכתה בי בעוצמה כל כך חזקה
פשוט לא עניינתי אף אחד שם
עזרתי, לקחתי פיקוד מעל ומעבר
אבל זו מהפעמים היחידות שחטפתי התקף בכי כזה
שםשוט הרגשתי לבד.
מזל שיש גם לי משפחה.
ועדיין הם כאלה
גם בעניין הזה. בכאב שלהם.
ולכן אני מבינה כמה זה שקוע עמוק בהם.
בא לי עכשיו פשוט להתנתק רגשית
לא להעלב
לא לכעוס
לא להיות
אבל צר לי עלי
וצר לי על בעלי שלא עשה שום דבר רע
ורק מנסה לחבק
ולתת לי את ההרגשה הכי טובה בעולם
המשפחה שלו הרבה יותר טובה משלי
בהרבה מובנים
אבל אם יש דבר שאני אקח מאמא שלי בוודאות
זה את היחס לכולם
באופן שווה!!
אהבה בלי גבולות
בלי תנאים.
לילדים שלה
לגיסים שלה
כולם אותו דבר
ואפילו יותר מזה-
את הגיסים היא תמיד תכבד יותר.
תמיד תתן להם הרגשה שהם יותר רצויים
לא תעיר להם-
אם צריך תעביר דרכנו
ופ-וט תאהב אותם כמו שהם.
הלוואי עלי
אני לא מאמינה שיש מישהי שקראה עד כאן
אבל תודה בכל זאת על המקום לפרוק
מרגישה בודדה
במיוחד היום
רק שיעבור כבר...
אבל מודה לה' על כל הטוב שיש
ויש המון!!!
תודה לכן
וכוחות!
