אני אמא לתינוקת מהממת ומתוקה. (בת שנה וחודשיים) אבל דורשת ועקשנית ממש.
היא לא ישנה טוב בכלל, קמה המון בלילה, כל פעם זה סרט להרדים. (אני מורידה לה בהדרגה הנקות לילה).
אני לא ישנה טוב, ובעלי גם קם אליה ואז גם הוא לא ישן טוב, ואנחנו פשוט מרוטים עצבניים ומצוברחים כל הזמן.
גם ביום היא עושה הפגנות על כל דבר קטן. פעם רוצה לאכול בלי סוף, פעם לא רוצה כלום...
אני מרגישה איך לאט לאט הדיכאון מתחיל להשתלט עלי, הגוף והנפש צועקים הצילו, אין לי אנרגיה, אין לי כוח, כל לילה זה רצף מקוטע של מעט שעות שינה כל פעם.
ואני רגישה מאוד. אם אני לא ישנה טוב, אני מרגישה רע ממש ביום.
אני פשוט מתוסכלת, לא מסוגלת להיות אמא, מרגישה שה' נתן לי את הילדה בלי כלים לגדל אותה.
במיוחד בתקופה הזאת שאין מסגרת, אין אפשרות לבייביסיטר שתיקח אותה לשעתיים, כלום.
אוף

אבל בגדול, הרבה יותר נעים וכיף להיות איתו, והוא מחייך ושמח.
בהצלחה!!
אבל הקטנים גדלים וההרגלים משתנים ומה שהיה בלתי אפשרי לפני רגע הוא השגרה של עכשיו. 
