כבר עם 2 שיניים וגם מקבל בקבוקים ואוכל רגיל
בשבועיים האחרונים נושך המון ולא יונק כמו תמיד, מה לעשות?? להפסיק להניק?
זה ממש כואב לי, הוא נושך איך שהוא מתחבר לפטמה
אישית אני לא מפסיקה הנקות בגלל זה.
יש כמה ימים כואבים בהם אני מנתקת ואומרת ״לא נושכים״ בטון כזה רציני
מהר מאוד הם לומדים, גם בגיל צעיר , שזה לא משתלם ומפסיקים.
אם את עושה טון מסכן או צועקת איייי
הם ממש נהנים מזה וזה מחזק את הנשיכות
להישאר רצינית, גם כשבא לך לצרוח מכאבים ופשוט להגיד לא!

היא ישנה איתך בחדר? אם כן את יכולה לשים אותה במיטה שלה ואת תשכבי במיטה שלך בהתחלה עד שתתרגל לישון לבד
גם אם תבכה בהתחלה זה לא נורא
תמרחי לה דקטרין אורל ג׳ל שלוש פעמים ביום (נמכר ללא מרשם)
אם את מניקה תמרחי גם על עצמך

מבינה אותך כ"כ
עברתי גם הפלות,וזה ממש טראומה בכל הריון מחדש
מאחלת לך שהכל יעבור בשלום
גם לשמור סוד במצב כזה לוקח המון כוחות שאין לך
ובתשלום באים עד בית הלקוח
אולי שווה לנסות
חושבת שכדאי לטפל בזה..
טיפול רגשי..
לשוחח עם מטפל..
לא בריא לעבור ככה כ"כ הרבה זמן..
לא לך.. לא לבעלך.. לא לילדים..
את מתארת סבל אדיר..
יש לזה טיפול ואין צורך לחוות את הגהנום הזה..
יש היום הרבה מטפלים שמטפלים דרך הטלפון..
נשים עוברות הריונות טובים מבחינה נפשית אחרי הפלות..
אין הכרח להיות במקום החרד שאת נמצאת בו..
חיבוק גדול!!
חייבת לומר משהו שאני משננת לעצמי כל הזמן....
גם בהריון אחרי ההפלה שעברתי..
גם בפחדים ממוות בעריסה..
גם בתקופה הזו..
אי אפשר למנוע מדברים רעים לקרות.. או שיקרו או שלא.. אין לנו שליטה על זה..
מתפללת שלא יקרה..
וחיה את חיי..
למה להעצים את הסבל לפני..
אני בוחרת להנות מחיי העכשוויים..
תודה על מה שיש..
ודבר שני, כשמגיעות מחשבות שליליות וקודרות.. על כל מחשבה שלילית, אני חושבת במודע שתי מחשבות חיוביות.. נותנת קונטרה לשלילי..
חיבוק!!
קודם כל אני שולחת לך חיבוק חם!!
אני ממש מבינה אותך כי ההסטוריה שלי גם מאוד קשה. רוצה רק להרגיע אותך קצת לגבי הדימום החום שנמשך. באחד ההריונות שלי היה לי בשבוע 12 הפרדות שיליה חלקית עם דימום של 50 אחוז מהדם שבגוף שלי. כמעט מתתי בעצמי, אבל בנס העובר נשאר בפנים. גם אחרי שהדימום הגדול נגמר, נוצרה כמין בריכה ברחם שמשם יצא כל הזמן דימום חום / שחור במשך שבועות. בשבוע 18 הראש של התינוק היה מספיק גדול והוא חסם את המעבר של הדם (שנשאר פשוט ברחם ) לנרתיק וכך בעצם נגמר הדימום ונשאר בפנים בלי לצאת. רק בלידה זה יצא ולאורך כל ההריון זה נשאר ככה ברחם בלי להספג. אז בהחלט יכול להיות מצב של שאריות שנמשכות שבועות והכל תקין עם התינוק בפנים. טוב שאת במיטה, ממש חשוב לנוח הרבה במצב זה, אפילו אם הרופאים לאו דווקא ממליצים. תחזיקי מעמד!!!!

אוי בשורות טובותאם כל חי![]()
והרבה כח
איזה כאב לב![]()
משתתפת בצערך
וחיבוק , נשמע מאתגר כל העניין 
קודם כל תשימי לב שגם עם בחילות וחולשה את אוכלת ושותה טוב
לפעמים בבית ובתקופות. בלגן אנחנו לא שמות לב לצרכים שלנו ואחר כך זה מתנקם בגדול
אני במקומך-
הייתי עושה פסח הכי הכי בסיסי- ממש נקיון של חמץ מלמעלה (לא זוכרת איזה רב אמר שאפשר לעשות פסח תוך שלוש שעות, רק לפנות חמץ וזהו)
ואת כל הניקיונות המשוגעים משאירים לשנה הבאה
או לסוף חופשת לידה אם יש קצת כוח
הרבה כוחות ובהצלחה
לא פשוט אבל אני בטוחה שתסתדרו עם זה
נשמע לי סביר לגמרי, זה גם לא בדיוק כל 3 שעות
אם הם מוכנים בשמחה ולא חוששים שתבואו הייתי באה...
עם כל מה שאת כותבת אני לא חושבת שאת צריכה להיות עצובה ובלב כבד
יש לך את כל הסיבות הכי טובות בעולם למה את נוסעת
לא סתם לכייף ובלי סיבה
את נוסעת כדי לדאוג להכי טוב לך לבעלך ולילדך.
תהיי שלמה עם זה. זה נכון מאוד, ואם אני הייתי במקומך הייתי עושה בדיוק את אותו דבר
מאחלת לך הריון קל ותקין בלי בחילות וקשיים
שלום, אשמח להתייעץ עם בעלות ניסיון שכמותכן
אני ב"ה בהריון, סוף רביעי. לבושתי הייתי רק פעם אחת אצל רופאה ובזה הסתכם מעקב ההריון שלי עד כה - לא אחות, לא בדיקות... הרופאה עשתה לי אולטראסאונד (ממש בהתחלה כן?) וזהו. גם לפני הקורונה, מכל מיני סיבות לא הלכתי לבדיקות (לא אופייני לי, אני בדכ ילדה טובה) ומאז שהתחילה הקורונה אין לי בכלל חשק להתקרב למרפאות וקופות חולים.
אני תוהה אם בכלל נותנים/ממליצים בקופה להגיע לבדיקות. מצד שני - מה, אני לא אעשה בדיקות? ב"ה ההריון לא בסיכון או משהו עד כמה שידוע לי. כבר מרגישה תנועות מדי פעם... לוקחת ויטמינים וכו. תוהה אם מספיק חשוב לגשת להיבדק ולעשות סקירת מערכות, או שלחכות עם זה (עד מתי?) לא יכולה לדמיין את עצמי שוכבת על משטח של אולטרסאונד ונוגעת בכל הדברים שם. אני לא היסטרית בטבע שלי, אבל חושבת שהקורונה הזאת מדביקה מעבר לכל דמיון שלנו, רופאים נדבקים ומדביקים למרות כל אמצעי ההגנה. אז למה להכניס את עצמי לסיטואציה כזו? ומצד שני...
מה הייתם עושות במקומי?
אני לא בטוחה אבל הברזל שלך ממש ממש בסדר.
משרד הבריאות ממליץ על:
• תוסף חומצה פולית במינון של 400 מיקרוגרם לפחות שלושה חודשים לפני ההריון ובמהלך כל ההריון. אחרי השליש הראשון אפשר ליטול תוסף ברזל שיש בו גם חומצה פולית. חלק מהנשים יזדקקו למינון גבוה יותר לפי המלצת הרופא/ה או הדיאטנית.
• תוסף ברזל במינון של 30 מיליגרם מהשליש השני של ההריון ועד 6 שבועות לאחר הלידה. במידת הצורך ולפי בדיקות הדם ייתכן ותזדקקי למינון שונה.
• תוסף יוד במינון של 250-150 מיקרוגרם לפחות חודש לפני ההריון ובמהלך כל תקופת ההריון וההנקה.
• תוסף ויטמין D במינון של 400-200 יחידות בינלאומיות למשך כל ההריון ותקופת ההנקה.
ניתן ליטול את התוספים האלה במסגרת תוסף ויטמינים ומינרלים לנשים הרות (פרנטל).
חשוב להתייעץ עם הרופא/ה או הדיאטנית לפני שמתחילים ליטול תוספי תזונה. במידת הצורך, הם עשויים להמליץ לך על תוספים נוספים. למשל, עבור נשים שאינן אוכלות 2 מנות דג בשבוע מומלץ ליטול תוסף חומצות שומן מסוג אומגה-3 DHA במינון של 200 מיליגרם ליום.
ואגב לא בטוח שא"א לקחת את הברזל ההוא
יש תוקף שהוא המלצה ויש תוקף אמיתי.
שויטמינים ותוספי תזונה פגי תוקף לרוב יעילים רק מאבדים
את יעילותם יותר ויותר עם הזמן. כך אמרה לי רוקחת.
יעל מהדרוםאחרונהאני אף פעם לא שואלת
גם כשאני רואה מישהי שהיתה לה בטן לפני חודש,אני אף פעם לא אומר מזל טוב
רק אם אומרת לי בפירוש שילדה,או ששמעתי ממישהו שהיא יילדה
אנחנו בני אדם.
לדעתי לא כדאי בכלל לשלוח הודעה או לדבר על זה שוב.
היה נגמר.
ככה הייתי רןצה וככה הייתי עושה.
כתבתי שאני ככה
כי הרב כתבו כמוך.
