פורום הריון ולידה (עמוד 2878)

כמו העמסת סוכר,
חיסון אנטי די.
חיסון שעלת...

תוכלי לפרט איזה בדיקות נחשבות קריטיות? סקירה מוקדמת? מי שפיר? חלבון עוברי? סתם אולטרהסאונד למעקב אחר התפתחות העובר? 

נראה לי שמה שפירטת זה בשלב מתקדם יותר, אני כרגע מסיימת 14 איזה בדיקות בחודש וחצי הקרוב הן חשובות ושוות יציאה?

וככה בחודש וחצי הקרוב את לא צריכה לצאת לשום מקום

הדבר שהכי חבל לי הוא שיתכן ואפספס את הידיעה על מין העובר, אבל הסקרנות בפירוש לא שווה את הסיכון.

סקירה מאוחרת תעשי זה גם יותר מועיל למיטב ידיעתי

אבל עד סקירה מאוחרת לא עושה שום בדיקה.... (וכמוני יש עוד הרבה)
חוץ מהבדיקה הראשונה לבדוק שההריון ברחם ושיש דופק

אני מתקרבת לסקירה מאוחרת ומאמינה שעליה לא ארצה לוותר
מעקב הריון של אחות הרופא שלי המליץ לי לעשות מהבית, ולהעמסת סוכר גם אצטרך ללכת למרפאה

יש נשים שעברו הפלות למשל, או חס וחלילה ממצאים בסקירה..
וללכת רק לבדיקת דופק ראשונה ואז לסקירת מערכות זה המון זמן ולא לכולן זה מתאים

נכון שיש בדיקות חיוניות
אבל חיוני זה גם משתנה בין אחת לאחת

אבל יצאתי מנקודת הנחה שהיא לא מהנשים האלה כי לא ציינה שיש לה צורך מיוחד בבדיקות (ואז גם בטח לא הייתה שואלת וכן עושה מה שצריך)
אבל תודה על החידוד

וסקירת מערכות (שליש שני)
ושקיפות (שבוע 12)
ושתן ובדיקת דם כללית כולל נוגדנים של צהבת בי (כל שליש)
והערכת משקל (שליש שלישי)
אלו החשובות בעיני כל השאר הייתי מוותרת

בדיקות דם אז עדיף

קופות עכשיו גם הרחיבו את השירותים מהבית בגלל המצב
זה בתשלום כמובן..

לק"י

ולכי תדעי מתי יעבור זעם.

ובאמת יש לי שני ילדים ב"ה ובשניהם לא עשיתי שקיפות וחלבון וסקירה מוקדמת וכו'.
מספיק את הסקירה המאוחרת😘
כמובן אם לא ידוע לך על איזה בעיה ספציפית וכו'.
מזל טוב!!!

בסוף לא עלינו ולא על אף אחת נפטרה בסוף תשיעי,
בהיריון השני לא עשיתי שום בדיקה! חוץ מדם סוכר ואולטרסאונד וב"ה בלי עין הרע עד 120 בריאה ושלם!

לא אומרת לא לעשות, אבל בהחלט לא הייתי מתקרבת בתקופה כזאת.

בכי משטויות

ואז בחילות🙈

חולשה, כאב ראש, הרגשה כללית רעה, כמו כאב מחזור...

ממש כאב לי
וגדל לי.
הייתי בוכה מכלום בשניות הדמעות היו יוצאות (עדין🤭)
תחושת בטן חזקה (שבגללה הפסקתי לאכול מאכלים שאסורים בהריון כמו ביצת עין שאני מאוד אוהבת)
הלכתי לשירותים בתכיפות גבוהה יותר.
ואז הופיעו כאבי מחזור והרגשתי ממש שעוד רגע אני מקבלת

וככה הבנתי שאני בהריון..

אבל מה רעב?
ברמה שב3 בלילה הייתי זוללת את המקרר.
יומים אחרי בדיקת היריון אישרה את מקור הבעיה חחח

איך שאת מודעת וחושבת, בעזרת השם תצליחי ותצליחו. כי נשמע שהבסיס יותר מעולה!
כתבת מאוד נוגע, מאחלת לכם בהצלחה גדולה!

וזה שאת מודעת לבעיה ולכך שצריך טיפול יעלה אותכם על דרך המלך בעזרת ה'.
נשמע שיש ביניכם קשר טוב, ששניכם מוכנים להתאמץ אחד למען השני, ובכלל את נשמעת כזו רגישה ומקסימה, אני בטוחה שתצליחי.
ונורא באסה שהקורונה הזו עצרה את התכנון שלכם לטיפול אולי יש מישהו שמוכן להתחיל פגישות אונליין?

לא פשוט בכלל!
וזה שאת מודעת למצב ורוצה שיפור זה מעולה!!

ורוצה להוסיף ולומר לך (בתקווה שלא יזרקו עלי עגבניות)
שהיום זה הרבה יותר נפוץ שלנשים יש פחות משיכה.
שמעתי את זה ממטפלת מינית.
הגיוני שהאשה פחות תמשך...ופחות תהנה
<לא אומרת שזה טוב או רצוי, ממש לא וצריך לעבוד על זה!
אבל אל תרגישי דפוקה או תחשבי שרק אצלך זה ככה, את לא היחידה>
ובכלל בהריון והנקה ידוע שהחשק (של האשה כמובן) ממש יורד..ולרוב עם מניעה גם.

חיבןק גדול יקרה!
והלוואי שיהיה לכם רק טוב וכיף יחד!!

תודה מעומק הלב על המילים החמות!
מרגישה שזה מה שהייתי צריכה עכשיו ממש...

ותדעי שזה מצב מוכר ובהחלט יתכן בו שיפור עם הכוונה נכונה וסבלנות
יותר מזה קשה לי לענות מהניק שלי

לשאלה שלך, האם אפשר לעבוד על משיכה?

אז התשובה היא כן וכן!
את כותבת שבהתחלה כן נמשכת, אבל לא נהנית אף פעם וזו יכולה להיות הסיבה שעכשיו זה כבר לא מעניין אותך.

הגוף שלנו "זוכר" חוויות. אם הייתה חוויה של מגע מספקת, הגוף יזכור את החוויה גם לפעם הבאה ויש יותר סיכוי שתהיה הנאה בפעם הבאה.

אבל אם לא נהנית? הגוף זוכר גם את זה, ובפעם אחר כך, יכול להיות מאוד שהגוף יגיב בפחות הנאה למגע. את תהיי סגורה יותר, פחות משוחררת, כי "פעם שעברה לא נהניתי, אז כנראה שאין למה לצפות". גם אם לא באמת חשבת את זה, הגוף שלנו מגיב ככה.

וזו מעין ספירלה, כלפי מעלה או כלפי מטה. אם היה טוב פעם קודמת, יש פוטנציאל להנאה גם בפעם הבאה ואפילו להנות יותר.
אבל אם היה פחות טוב, או שאפילו היה ניטרלי. הגוף לא מחכה ומכאן יכולה להגיע ספירלה כלפי מטה, שמתחילה בחוסר הנאה וממשיכה לחוסר חשק ורצון למגע כלשהו.

אבל אפשר לשפר את זה, מגע זה משהו שניתן ללמידה וזה נשמע מוזר, כי אנחנו נוטים לחשוב שמגע בין גבר לאישה זה הדבר הכי טבעי בעולם, ואם זה לא זורם אז אין מה לעשות

ואני כאן כדי לעודד ולהגיד שיש מה לעשות ואפשר ללמוד את זה.

אני חושבת שבאמת הכי נכון זה לפנות לייעוץ מיני, לכו למישהי מומלצת כדי שלא תכוו. אני ממליצה בחום על מרכז יהל, יש להם אתר אינטרנט תוכלי למצוא שם חומר לקריאה וגם פרטים ליצירת קשר עם המרכז.

ולגבי מה אפשר לעשות בינתיים, אפשר ללכת בשני מישורים.
1. להתחיל במגע פשוט. אפשר לקבוע שעכשיו למשל תקופה של שבועיים, אתם מחזקים את המגע היומיומי ביניכם. בלי קיום יחסים, כדי שלא תרגישי לחץ. רק מגע פשוט, חיבוק קטן, ליטוף. נסו להוסיף את המגע הזה, גם אם זה לא טבעי בהתחלה זה יכול ליצור קרבה.
2. מישור "רגשי". תחמיאו אחד לשני, נסו למצוא נקודות של טוב אחד בשני ותגידו את זה. זה נשמע מאולץ, אבל לפעמים צריך לאלץ את עצמנו לעשות משהו. אפשר לקבוע שכל יום צריך לתת אחד לשני לפחות 4 מחמאות למשל, או לקבוע שפעם בשבוע אתם אוכלים ביחד ארוחת ערב רק שניכם. כל דבר שיכול ליצור קרבה, גם אם הוא מלאכותי בתור התחלה.

חפרתי ממש, סליחה על האורך. מקווה שזה עזר קצת

המון בהצלחה!

לא יודעת עד כמה מותר לכתוב פה כי זה פתוח אבל מנסה כמה נקודות.
1. לנסות לשנות הסתכלות. תנסי לחשוב על זה בצורה חיובית, לדמיין את זה איך את רוצה שזה יקרה , מה יעשה לך טוב.
2. אם את פחות מתחברת למראה שלו אז אולי חושך יעזור לכם, כשאת לא תסתכלי עליו, יותר תתרכזו בנגיעה.
3. לכל אישה יש מקומות שאמורים לעורר חשק. האם אתם משתמשים בזה? בצורה וקצב נכונים לכם כזוג?
בעקרון יש מספיק מידע ברשת איך ומה לעשות.
4. לשלול בעיות שיכולות להפריע.
5. לא נראה שיש קשר ישיר בין מראה של גבר לעניין הזה , העיקר זה רצון שלו להיטיב לאישתו.

ואו שרה, כמה טוב לשבת לשוחח איתך אחרי חודשיים שלא נפגשנו...חסרת לי כל כך.
לא היה סיכוי לנסוע אליכם, במיוחד כשהחל הסגר...
הילדים כל כך שמחים לשחק יחד, בחצר שלכם,
ושירת הלווים מתמזגת ברוח הקרירה של ירושלים...
היינו כחולמים!!!!

כן, יהודית, בכל הזמנים ובעיקר בתקופה האחרונה, היו לי כ"כ הרבה שאלות...
האמנתי כל כך שזה יגמר בטוב, הקורונה הזאת.
ראינו איך כל המעצמות קורסות, רבים מאיתנו קישרו את זה לעמים שהזיקו ליהודים במשך הדורות, הרומאים..- איטליה, האיראנים- פרס...
ספרד- האינקויציה
אבל כשיהודים החלו להיפגע מזה, הרגשתי בקריסה, כשזה הגיע לארץ הקודש- שתמיד אומרים עליה ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, לא יכולתי לשאת זאת,
כל הזמן השתדלתי להתחזק בביטחון, אבל שוב ושוב השאלות עלו ... בית הכנסת נסגר, המקוה, המפגש עם החברות, שיעורים...
אני צוחקת על עצמי עכשיו, אבל היינו כאלה גלותיים, לא יכולנו לשאת שמשהו לא מסתדר כמו שנראה לנו...
אם רק היינו מפנימים שמה שנראה לנו זה כלוום.
ש"כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם.."

היום אני גם מבינה שאומרים שזה רק חלק מפאזל, תראי איך היום הכל ברור כל כך,
וכמה התלוננתי, וקיטרתי...
על הבידוד עם הילדים, על המשכורת המקרטעת..

אם רק הייתי יודעת שאלו *הימים* *האחרונים* *של* *הגלות*
הם היו קשים.
קשים כל כך

אבל זה היה הסוווף.
הסוף להכל

אם רק היתי מאמינה יותר, ונותנת צדקה, זהו..עכשיו אין למי..
אין לי מה לעשות אפילו עם הקצבה מהחל"ת....

כל כך התרכזתי בחולים, בנפטרים, ספרתי כל בוקר כמה התווספו
העברתי בלי סוף סרטונים ותמונות...

אם רק הייתי מאמינה יותר...
ורואה, כמו שהיום רואים בחוש, שהכל היה רק מראית עין, רק נסיון, פסיעה אחרונה אחורנית בשביל הקפיצה הכי גדולה אי פעם

ג-א-ו-ל-ה
גאולה שאין אחריה גלות...

ודווקא אנחנו זכינו...
הייתי מאמינה שרה??
הייתי מספיקה עוד קצת תהילים, עוד כמה זכויות..
תראי כמה אור יש פה מהזכויות, כל הגשמיות התמוססה....

אבל לא הצלחתי לעכל את המציאות שחיינו בה.

מה שהחזיק אותי כל הזמן זה שהמשיח יתגלה ואליהו יתרץ לנו את כל הקושיות.

ועכשיו, עכשיו כשאנחנו פה בגאולה, ואני עדין לא מעכלת
אין לי כבר שאלות,
אני רואה, איזה רואה..
מרגישה בבשר את האלוקות, שעונה לי על כל התשובות..
היינו קצרות רוח, אין ספק,
אם רק היינו מאמינות ממש, לא סתם...
שבליל הסדר נאכל קרבן פסח, שנשמע את קול השופר הולך וחזק עד מאוד ככה כשכולנו באמצע הנקיונות....
כמה טוב שלפחות סגרו לנו את החנויות.... התעסקנו יותר בבית, התכוננו לגאולה עם הילדים, ביחד... כמשפחה... פחות הריצות וההספקים של עבודה וקניות בלי סוף...

ואו השופר, שרה
לעולם לא אשכח את הרגע הזה.
הייתי באמצע לתזז בין השיעור של הגדולה במחשב לתעסוקה של הקטנים ולבין המקרר שהחלטתי לנקות בדיוק.
תמיד דמיינתי אותו, את השופר, ובכל פעם, עם כל התשוקה, נחרדתי שזה הולך לקרות,
אבל אז זה הגיע, השופר, והקול שלו, החזק כל כך, עם כל העוצמה, ליטף אותי, ממש כך. עטף לי בחום כל דמעה שירדה, וירדו, הוו... כמה דמעות....
ובעלי והילדים צוהלים בחוץ למראה העננים הקרובים אלינו...
הרגשתי עונג פושט בכל אברי, כך, לאט לאט, מהראש, לבטן, עד לרגליים...
הרגשתי איך הקב"ה בא לקחת אותנו, בכף ידו...
ולמולי הפסוק "הנני מביא אותם מארץ צפון וקיבצתים מירכתי ארץ..."
כמה חיכינו לו...
ושוב הדמעות..

וקול השופר עדין נשמע, מסוף העולם ועד סופו,
אנחנו על העננים, רואים את עם ישראל בתפארתו, נגאל...

ולא תאמיני, מרוב שהייתי שקועה בגלות דמיינתי ענני בידוד לחולי הקורונה
עד שהגענו לירושלים, עיר הקודש, וראינו את העננים מבתי הרפואה....
לא יכולנו להבחין מי החולים ומי הרופאים, כולם רקדו וצהלו יחד...

ואו ואני זוכרת שרה, שאנחנו היינו במרפסת, ממש פה ממול, איפה שאנחנו רואים את הלווים, ירד גשם חזק, והכל היה שומם, הכותל, הר הבית, החומות... ופתאום אש ועשן... ובית המקדש...
כאן מתוודה שחשבתי שאני הוזה, שעלתה לי האקונומיקה לראש, שהלחץ שיבש אותי...
עד שאני מתמקדת, שומעת את השופר ואת בעלי באמצע ברכת גאל ישראל, אחר כך עבר לשהחיינו ....

עדין היינו אפופים בהתרגשות, אוחזים זה את זה, מחכים לראות עוד ועוד יהודים מארצות הניכר...
ואז שמענו רחשים מהר הזיתים, ממול..
ואט אט, הצטרפו אלינו היהודים מדורות קודמים, בתחיית המתים ממש למול העיניים..
והנה מגיעים על עננים יהודים מבתי החיים ברחבי הארץ...ולאחר מכן מהעולם, אי אפשר לתאר מה הלך שם.
אנשים ונשים בוכים, נפגשים עם יקירהם, כל העם בקבוצות קבוצות.. כל משפחה חוגגת עם אלה שחסרו כל כך, ומתחילה להתארגן על הקרבן תודה,

ואז, אז הבנתי שזכינו, זכינו להיגאל...

יאוו בואי, נראה לי הודיעו שהיום משיח מלמד עוד פרק בתורה חדשה, בואי נרוץ שלא נפסיד...

הגאולה היא לא דווקא פתאום ענני כבוד ואופוריה

יש את המדרש המפורסם-
בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש משמיע לישראל ואומר-
ענווים הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח.

יכולה להיות מציאות שיהיו חלק מהעם שכבר יבנו בית מקדש, ועדיין יחלקו עליהם ולא יקבלו את הגאולה.

אנו רואים את זה כבר היום כשארגוני המקדש השונים מנסים לדחוף לשם וחלק נכבד מהעם מסתכל עליהם כעל קיצוניים והזויים

והרמב"ם הוא הפוסק האחרון שקיבץ את הלכות מלכויות וביניהם כל ההלכות על הגאולה, אז הולכים לפיו.
אבל לא באתי לפתוח דיון על זה ולהתווכח,
אני מקבלת את זה שיש גם דעות אחרות ושיש כל מיני דרכים לפרש את הרמב"ם

המטומה שזה אזור של דימום שיכול להעלות את הסיכון להפלות בעיקר בשלבים מוקדמים של ההריון וחרטב או שההמטומה יוצאת(יכול להיות שזה הגוש שראית) או שהיא נספגת ברחם. אם לא רואים אזור של דימום זה יכול להיוצ שהיא כבר נעלמה(יצאה או נספגה) לי יש לצערי דימומים כל תחילת הריון והרעון אחד זה אפיחו נמשך עד ממש הסוף.. בהצלחה וממליצה לך לשמור ולנוח כמה שאפשר וגם להימנע מיחסים זה גם יכול להיות טריגר לדימום

ובעיקר הדברים של הרופא השני נשמעים לי נמהרים וחסרי אחריות. נסי ליצור קשר עם מכון פועה

למישהי יש מושג? כי גם אני עם דימומים בהיריונות.
לא ידעתי שיש קשר בין הדברים

בחיים לא שמעתי על זה שתסמונת גורמת לדימומים בהריון.

כולנו מתמודדות עם היציאה מהשגרה ותופעותיה הנלוות. גם הילדים שלי היו רגילים לישון ב7:30 ובשבוע האחרון לא נרדמו לפני 9, זה מתיש ממש!
אם אתם לא בבית אז בכלל, זה הכי הגיוני בעולם שהשינה שלה השתבשה. ממש לא קשור אליך ולאיזו אמא את, זה פשוט המצב.

היא העירה את הקטנה משינה.
ולא רוצה לישון, התנהגתי אליה ממש לא יפה שבאתי לבכות, לא מכירה את עצמי ככה.
בחיים לא יצא לי להיות איתה ככה קשה ורעה

😭😭

המצב הזה מוציא מכולנו את כל הקשקע וזה בדיוק בשביל שנעבוד על עצמנו קצת.. ונתקן את מה שאפשר אבל לא מתוך הלקאה עצמית מתוך שפשוט אנחנו רואים את המציאות..
גם לי יש ימים במיוחד עכשיו שאני מצטערת שאני לא באיזה תענית דיבור כי אני לא מפסיקה לצרוח פה על כולם.. אז אני משתדלת יותר מתי שכן אפשר מצי שקל לי להיות יותר רגועה להוריד מהמוח את מה שמפריע לי להתרכז..
ובלי כל קשר חיבוק כי זה באמת באמת קשה אני אמרתי אתמול לבעלי שהאויר שלי בימים האחו זההשבבוקר הוא איתם עד שיוצא לעבודה ובערב הוא גם עוזר מקלחות ארוחת ערב והרדמות אחרת אנינאקרוס.. ממש לגיטימי התחושות שלך ואת לא לבד

שאני על סף קריסה הוא פשוט אמר יש רק 2 מה קריסה

את חייבת למצוא דרך להסביר לו!!
שזה לא רק טכני, זה גם נפשי כל הלחץ מסביב ומה יהיה, והשעמום, ונחוסר שגרה שמחרפן ילדים (ומבוגרים גם)
וגם אם זה היה רק טכני זה היה מאד קשה.
והוא צריך למצוא דרך לעזור לך בזה, לא להגיד משפטים מחלישים - את זה כולנו עושות מספיק וטוב מאד 😐

חבל עליכם...

את תנוחי לך והוא מטפל בהן
נראה מה יגיד אח''כ

וגם, ככל שיש יותר ו יותר גדולים, יש צד שמקל כי נם יכולים לעזור. ברור שזה מאוד קשה כי יש הרבה יותר רעש, בלאגן, צורך להעסיק, לפתור מריבות, לשעשע, לחנך, להאכיל וכל זה, אהל יש גם חלוקת תפקידים. ופה זה 2 זעטוטים קטנים שנלחמים על היומי.

וגם אז כשדיברתי עם חברות שיש להן יותר ילדים והרגשתי 'לא נעים' מזה שאני מספרת שקשה לי, הן גם אמרו שעם שניים קטנים זה אחד השלבים היותר קשים כי צריך כל הזמן להעסיק אותם ולטפל בהם, והם כמעט לא יכולים להיות שותפים ולעזור. אחר כך זה נהיה יותר קל מהרבה בחינות...

שהוא גם מכור יותר ממני להנקה בצורה מדהימה
שאני מבקשת ממנו לעשות בקבוק לקטנה הוא אומר לי לא תניקי

הוא לא התינוקת שדורשת את זה. יכול להיות שהוא רוצה שתניקי כי יותר נוח לו, כי זה יותר בריא או כי זה יותר חסכוני. בגלל מלא סיבות. אבל, ואני מאוד נחרצת, אם קשה לך להניק את האחראית הבלעדית על ההנקה ואת תחליטי אם עכשיו התינוק יקבל בקבוק או לא.
מחילה אבל היה קשה לי לקרוא את זה

תקשיבי יקירה

בעלך חייב ניעור רציני!

עם כל המשפטים המחלישים והפוגעים שהוא אומר לך,

הוא צריך ללמוד איך לתמוך ולהיטיב עם האשה שלו ולא להפך.

 

מה שהוא עושה כרגע זה רק לקחת ממך כוחות,

ומשום מה נראה שאת לא שמה לו גבולות.

ולגבי ההנקה-זו נשמעת כבר שתלטנות ממש.

'הוא' לא יכול להיות 'מכור להנקה'. כיון שהוא לא יונק ולא מניק. עם כל הכבוד לו שיתכבד להכין את הבקבוק שבקשת

כי תפקידו לעזור לתמוך ולא לבקר.

 

חייב פה שינוי וטיפול זוגי מהשורש.

 

בהצלחה

 

וזה כ''כ שונה בין כל אישה לאישה...

אבל זה כנראה נדיר.. אז לא אומר עלייך כלום

כי בשלב הזה מבחינת הגוף אין משמעות להריון

קבוע באותו יום (גג יום למחרת) מתחילים הכאבי בטן ובהנקה בכלל הבטן שלי מתהפכת...

מזדהה איתך ממש.. קשה לי בטירוף. ובטח שאת בהריון זה קשה פי כמה!!!!!! שולחת לך חיבוק וירטואלי מקווה שזה יעבור כמה שיותר מהר !
אפשר לעצב להורים אלבום תמונות יפה של הנכדים.. זה ממש מתנה מרגשת לימים אלו.. את יכולה לעשות באינטרנט יש מלא אתרים אם את רוצה המלצה בכיף

כדאי לבדוק

מבינה לגמרי את המצב.
אומנם אין לי מספר ילדים אבל מרגישה היטב את הרגשת הניתוק מהמשפחה.
אנחנו היינו אמורים לטוס לחו"ל למשפחה המורחבת לפסח. סבא שלי (שאישתו נפטרה בשנה האחרונה) היה אמור לראות את נינו החדש. אבל זה לא יקרה בקרוב...
ההורים שלי רחוקים ממני מרחק כשעה וחצי נסיעה.
ההורים ובני המשפחה של בעלי רחוקים עוד יותר.
את ליל הסדר ככל הנראה נאלץ לעשות כזוג לבד בבית.
בלי משפחה, בלי חברים, וכמעט בלי אמצעים (כי אין עבודה ואין אפשרות להוציא הלוואה לחג בימים כאלה שלא יודעים מאין נחזיר...)

רעיון אחד-
להכין 'הגדה' לפסח ע"י יצירות מעניינות של הילדים.
להניח בדלת של ההורים.
אם לא תיהיו שם בחג עצמו לפחות תיהיה להם תזכורת נחמדה מהנכדים.

בהצלחה!

אנחנו גרים קרוב להורים של בעלי ובעלי מאוד רוצה שנלך אליהם לליל הסדר, ואני מנסה להסביר לו שזה לא יקרה. יש שם כמה ילדים בוגרים שחזרו ממדינות אחרות וצריכים להיות בבידוד ובפועל מסתובבים בכל הבית, אז מבחינתי כל המשפחה עכשיו בסימן שאלה.
קשה להשלים עם המחשבה של ליל הסדר שקט של זוג/זוג עם ילד/כמה ילדים... עצוב. אבל כרגע נראה שזה מה שיש השנה...

לפני שנתיים בערך היה 12
בטח מאז הוא גדל,
אבל זה טווח לא גדול וכן אפשרי להכנס להריון טבעי ,

את נכנסת להריון מאז?

והיו לי לפני 2 כימים רצוף
עכשיו בהנקה יצא לי fsh 22 זה היה חודשיים אחרי לידה

כן.. משום מה יש לו נטיה לעלות אחרי לידה אני גם בשתי הנסיונות להרות היה בעליה ושהיה בירידה נקלטתי ואני לא לוקחת אמצעי מניעה כבר שנה וכלום מקווה שבקרוב כי עכשיו אני רוצה

הרופא פריון ממש דיכא אותי אמר שהסיכויים מאוד נמוכים ויכול להיות שלא יאשרו לי הפרייה

קודם כל אני מבינה אותך כי זה מה שאמרו לי לפני שהריתי לראשונה וגם בפעם השניה הfsh שלי גם היה גבוה ולא נתנו לי סיכויים רק טיפולי פוריות מה שאני ממליצה לך מהידע שלי זה לעשות דיקור סיני אצלי זה ירד משמעותית וככה נקלטתי בסוף שיטת אביבה ושיח אברהם כמוסות לבליעה זה דברים שעוזרים תבררי קצת על הדברים האלה בגוגל

ותתקשרי לברר..
ככה אני הישגתי דיקלקטין.. לצערי לא שמרתי את המספר של הגמח, וגם לא מוצאת בגוגל אבל יש הרבה גמחים כאלו.

אני מהמרכז יכולה להעביר לירושלים עוזר לך?

את יכולה לקנות, את אמנם לא רואה את העובר אבל יכולה לשמוע את הדופק..

זה דופלר,ואפשר לשמוע איתו רק דופק

ורק משבוע 15

לכי לשקיפות וסקירות כשיגיעו

יש לי בבית דופלר ביתי שמשמיע דופק, מעלי אקספרס,אםאת רוצה לשאול לכמה ימים.

גם בבית חולים עוד לא עושים מוניטור בשלב הזה

לא זוכרת באיזה שבוע של הריון השתמשתי בזה לראשונה, אבל די מוקדם והרבה לפני שהתחלתי להרגיש תנועות..

אפשר לטעות ולשמוע את הדופק שלך ולא של העובר

וקשה קצת להתבלבל בין הלב שלך שממוקם בחזה עם כ70 עד 80 פעימות לדקה, לדופק של 150 פעימות לדקה באיזור בטן תחתונה.. במיוחד בתחילת הריון שמדובר ממש למטה.

כשאת לא יודעת למה לצפות

ברור שתמיד כשקונים מכשיר חשמלי צריך לדעת וללמוד איך להשתמש בו, זה לא נכון רק לגבי דופלר עוברי. ויש איורים והסברים וכנראה גם סרטונים ביוטיוב שמראים איך להשתמש בו נכון.
ואפשר תמיד להתייעץ במידה ולא מצליחים..
זאת לא סיבה בעיניי מלהמנע משימוש במכשיר, אבל כמובן שכל אחת תעשה כראות עיניה.

השתמשה בזה ושמעה בטעות את הדופק שלה ולא של העובר

וחשבה שהכל תקין

אבל אם היא היתה קוראת את ההוראות ובכלל יודעת שדופק של עובר זה 140 עד 160 פעימות לדקה היא לא היתה מתבלבלת.. הדופלר מראה בצג כמה פעימות לדקה.

אז זה לא העובר!!
העובר 150 בערך !זה לא ר שמיעה, כתוב מספר.

תודה מחמם את הלב הרצון הטוב

מיותר לציין שזה מעסיק את המחשבות כל הזמן..
לא מכירה את הגוף שלי ככה

בכ"ז נשואה טריה שלחוצה וממש לא מבינה..

מה תפסידי? (את העלות של הבדיקה...)

בדרך כלל שמצפים ..
מפחדים לא ממה נפסיד, אלא מהתשובה עצמה.
שחיכיתי שנים להיריון וילד,
היו לי איחורים של חודש שלא בדקתי בכלל מהפחד.

בתחילת ההריון יש הרגשה שהולכים לקבל אבל ... לא מקבלים... ויש רגישות בחזה...
כדאי לבצע בדיקת הריון.

לא, אין לי בדיקה בבית.. אצטרך לקנות... מתי לעשות לדעתכן? ואיפה קונים ואיך עושים..?? מחילה על ההתנפלות בשאלות. חדשה לגמרי בעסק

איפה שיותר נוח לך להגיע אני אישית הייתי מזמינה מסוםר םארם ועושה משלוח ככה גם לא תצטרכי לצאת

ואיך עושים את הבדיקה?

סתם חברה. היה כתוב שאפשר בכל שעות היום.

יצא שלילי. מרגישה טיפשה שבכלל חשבתי על אופציה של הריון!😔😔
הרגישות בחזה עוד פה, אתמול בשיא הדרה.
מה זה למען ה' ?????

אם לא תקבלי עדיין לעשות עוד בדיקה.. אולי ביוץ מאוחר.. ואם יצא שלילי אז לפנות לרופא לבקש בדיקת דם..
ורגישות בחזה יכול לקרות משינויים הורמונליים שונים..

מקווה בשבילך! בעזרת ה'..

אגב, ייתכן שלא יזהה? למשל בבדיקת משטח גרון מיידי כל שנה עושה ואף פעם לא מזהה לי למרות שיש דלקת. רק בבדיקת מעבדה.
יש לזה קשר?

לק"י

וככל שההריון צעיר יותר יותר קל לזהות אותו בבוקר.

וכן, יש כאלה שבדיקה ביתית לא מזהה אצלן.
שווה לנסות בדיקות שונות.

מהמחזור הקודם

המחזור שלך סדיר בדרך כלל?

משום מקום, עם התופעות הארוכות ארוכות האלה הוא הגיע. שה' ישלח כוח. ושיסתיים לפני טבילה בליל הסדר! אמן! אוף

ואל תרגישי טיפשה. לגיטימי לחשוב על הריון וטבעי לרצות את זה.. בעז"ה מתפללת בשבילך שזה יגיע בזמנו!

אמן שיהיה מהר! רק איזה סיכוי יש לפעם הבאה יותר מלפעם הזו?

ממליצה לך להיעזר במקלוני ביוץ.. על מנת להגדיל סיכויים.
לא לכולן זה עובד, אבל יכול להיות שאת תהיי מאלו שזה כן.
בהצלחה בעזרת ה'!

זוכרת כל התרסקות שלי כשקיבלתי..
חיבוק חזק!!
ובעזרת ה' תזכי להגאל- "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל"

שולחת כח... בשורות טובות!

אבל את כלה ממש טריה
חבל שאת כבר בלחץ ככה

אבל אם גם ככה את יודעת שהמחזורים שלך לא סדירים ושלקחת פרימולט, דבר שיכול לגרום לאיחור.. כך שלאיחור יש הסבר.
וזה החודש הראשון שאתם מנסים אחרי החתונה.
בעיניי, ולטובתך, הציפייה לא בריאה כעת.
שוב, מחילה שאני אומרת. פשוט נשמע לי חריג לעקוב כך חודש חודשיים אחרי החתונה.

האמת שאני עובדת אז קצת קל לי יותר. אבל יש לי לחץ גדול יותר מפסח נניח שעוד לא התחלתי וכדומה.

מנסים לנשום עמוק. אין מה לעשות כל כך. ולזכור תמיד שעדיף שאנחנו יושבים בבית ולא חלילה שנדבקנו.

לנצל לדברים שהיית רוצה להספיק

לעשות ספורט ביוטיוב, יוגה, מה שבאלך
ללמוד שפה חדשה (כן, כן!)
לנקות לפסח- אולי סיימת...
לסדר ארונות
לארגן מגירות לפי קופסאות אחסון
יש כל מיני פרוייקטים של diy לבית
תפתחי את כישרון הבישול שלך
תקראי ספרים טובים
להבדיל- אפשר קצת תהילים...

ליצור/לשפץ דברים בבית. זה יוצא מהמם, המון תעסוקה וזול פי כמה. זה קטע כזה בזמן האחרון יש המון סרטונים ביוטיוב, ובפינטרס...

יש משפחה ב"ה. להעמיק קשרים.. עם ילדים, בעל (או בן זוג או איש.. ;)) הורים, אחים...

קסטרו, זארה, שילב לכולם יש אפשרות למשלוח עד הבית, בקסטרו יש עכשיו 30 אחוז הנחה

רק עד הלילה בחצות למבצע באתר גולף קידס! 30% + אקסטרה 15% הנחה על כל קולקציית הקיץ החדשה, עם קוד הקופון EXTRA15 אל תפספסו > Golf Kids | חדש באתר גולף קידס, בגדי ילדים אונליין, בגדי תינוקות אונליין בכפוף לסייגים. להסרה השיבו "הסר"

יש רופאים חיצוניים של קופות חולים שיושבים במרפאות משלהם
תשאלי את המוקד של הקופה או שתחפשי באתר דוקטורים

בורק שירותי בריאות

פרופסור אייל סיוון. מנהל מחלקת יולדות בתל השומר. הוא גם פרטי. ממליצה.

או מספרים
אין לך איזה עבודה מהבית?
לחפש תחביב חדש. תפירה, יצירה, סריגה חחח כל מה שעולה על דעתך. תכתבי בפינטרסט באנגלית

אבל בא לי שישעמם לי.

 

חיבוק!!!

 

תלמדי משהו שמעניין אותך,
יש עכשיו המון הזדמנויות..

אני רוצה להתחיל ללמוד בעצמי אבל אנחנו כל היום מנסים להעסיק את הבת שלנו בת שנה.. הבעיה היא שאי אפשר לתת לה לרוץ בגינה, וכתוצאה מכך היא לא ישנה לנו כל היום ( מאוד מתיש).

עד שהיא תתעייף, וגם אתם....

אנחנו צריכות לזכור להודות על מה שיש. וכן גם לי קשה ואני מתלוננת מלא. מותר. לא סותר רגישות והודיה

בדיוק מה שרציתי לומר

הייתי רוצה פה ילדים שישגעו אותי
אבל מבינה גם את התלונות על זה
אז הכל טוב❤️

מאחלת לך לשנה הבאה להשתגע עם פיצפון בבית

או מדי פעם להתנדב באריזות מצרכים למשפחות נזקקות דרך עמותה (הם מוחרגים מהתקנות)

ולתכנן לטווח ארוך את הזמן הפנוי בבית. (יש תחומים שהיית מעוניינת להתמקצע בהם?)

לנקות ולבשל זה לא תעסוקה, זה כיף כשהבית מתוקתק אבל אח"כ הבית יתבלגן והעוגיות יאכלו.
תנסי למצוא אתגר שאפשר להשיג בשלבים ולהתקדם ולא כל פעם להגיע לאותה נקודה.
יש המון דברים שאפשר לעשות מהבית ויתנו לך עניין וסיפוק וגם לשלב יציאה נצרכת מהבית.

אם לנקות ולבשל זה התחום שאת אוהבת את יכולה אחרי שסיימת לבשל חמץ לזמן הקרוב,להכשיר את המטבח לפסח ולמכור אוכל/ עוגיות כשרות לפסח. אני בטוחה שיהיה לזה ביקוש

אפשר גם לעשות סבב שיחות טלפוניות לקרובי משפחה מבוגרים או מבודדים לחיזוק

הקורונה הזאת לא קלה לאף אחד, אה?

 

הלוואי שתמצאי מה לעשות!

שאת יוצאת עם הכלב תנסי כל פעם ללכת למקום חדש תחקרי את היישוב שאת גרה בו ואולי תגלי דברים מעניינים

אז תסעי לאנשהו עם אוטו אם יש לך

אסור?

יש מוקדי התנדבות עירוניים וארציים.
מגוון של צרכים

אין מי שיעשה.
מי שיכול שיתנדב

או לייצר דברים... לסרוג כיפות בהזמנה או משהו אחר שמתאים לך

אתן מקסימות
נראה לי שחטפתי דלקת בשתן משעמם אז ארבוץ בספה 😫