שרשור חדש
אוזרת כח ועושה שינוי! אשמח מאד לחיזוקים, וגם לעזרתכן...[סתם אחת]
בשבת קראתי את הלוחשת לתינוקות (פעם ראשונה)
והחלטתי שאני רוצה לעשות שינוי... יותר נכון שינויים.

1. כבר ב"ה שני ילדים ועדין קשה לי ממש לשמוע אותם בוכים..
קראתי והסברתי לעצמי שאני אמא טובה וזה לא אומר כלום על האמהות שלי.. וזה לא נורא שקצת בוכים (לא מדברת על צרחות או בקשת עזרה שלהם, אלא בכי של פינוק כשאני יודעת ששבעים וכו)
אז בקטע הזה פשוט אשמח לחיזוק ממכן.
זה קשה לי נורא..
אתמול הרבה מהיום ישבתי עם הקטן ודיברתי איתו וליטפתי וכו במקום להרים אותו כל הזמן..

2. לגבי השינה, מתמקדת כרגע רק בפיצקוש,בן 4 חודשים.
היתה לנו תקופת גזים מאתגרת במיוחד,
כתוצאה ממנה ועוד עם הקורונה וכו הוא היה המון על הידיים וגם נרדם רק על הידיים.. זה כבר מתיש אותי ממש ומרגיש לי לא נכון
ואתמול הגדול חזר למשפחתון אז זה אחלה זמן לעשות שינוי.
אז כל פעם כשעייף מכניסה אותו לחדר מכבה אור ושמה ניגונים שקטים
אחרי כמה דק שהוא עלי ורגוע שמה אותו לישון כשהוא על המיטה אבל עדיין בידיים שלי (חצי גוף תחתון שלו על המיטה והראש על הידיים שלי כשאני רוכנת קדימה)
כשבוכה מרימה להרגיע ושוב ככה.
העניין הוא שעד עכשיו ישן בעיקר על הבטן, וככה הוא לא מצליח בכלל לישון לבד (זז עם הראש והמוצץ נופל כל הזמן)
השאלה היא אם זה לא שינוי גדול מידי שילמד לישון גם על הגב?
או שאם כבר שינוי ומרגילה אותו לאט לאט אז זו הזדמנות שיתרגל גם לזה?


3. לגבי השינה של הגדול אני אובדת עצות.
עד הלידה של הקטן היה נרדם לבד וישן לילה נורמלי.
אחכ השתבש לו ממש ועברנו תקופה די מתישה
ועכשיו הוא יחסית ישן יפה אבל חייב שנהיה איתו בעלי או אני עד שממש נרדם..
ולעפמים גם כשאנחנו איתו הוא בוכה כשנכנס לישון ונרגע רק אחרי כמה דק..
והוא גם לא ישן כזה הרבה (מסביבות 7 וחצי עד אזור 5 וחצי)
לא יודעת מאיפה להתחיל את השוינוי איתו..
יש לכן עצות?

תודה מראש לעונות
מקפיצה לך בהצלחה!מק"ר
אין לי נסיון של מלא ילדיםבאורות
אבל אגיד ממה שעוזר לי..
אישית לא מתחברת ככ ללוחשת לתינוקות, היא כותבת בצורה נורא אבסולוטית ומקטלגת ילדים תחת קטגוריות סופיות כאלה. התחושות שלי עם הילדים שלי זה שהדברים מאוד מאוד דינמיים. בטח שעם תינוקות. תינוק שמתנהג בצורה מסוימת עד גיל 4 חודשים, הכל יכול להתהפך בכלום זמן. ברור שיש תינוקות שעוד מהלידה הם יותר נינוחים ולעומת זאת יש ילדים עם ריפלוקס או רגישות תחושתית מאוד גדולה כבר מלידה מה שגורם להם להיות עם יותר קושי ובכי.
עם תינוקות אני אישית לא מתחברת ללא להרים. הם לא מבינים כלום בגיל הזה. הם תלותיים בך ב100%. סליהח על ההשוואה אבל תסתכלי על גורים של גורילה, הם צמודים לאמא שלהם ולא זזים ממנה בחודשים הראשונים. ולהם יש פי 100 יכולות פיזיות מאשר לתינוק. התינוקות שלנו נולדים חסרי אונים ולכן להניח שיש להם את היכולת להבין ולרצות להשאר בלי ידיים של אמא זה לדעתי האישית, חא נכון ככ. ברור שיש מצבים שאין מה לעשות והידיים לא פנויות. אבל זה לא שאם עכשיו הוא על היידים זה אומר שעד גיל 3 הוא יהיה לך על הידיים. אז בעיני כל גיל צריך ממש לעשות את ההפרדה. יש גילאים שגבולות פשוט לא רלוונטיים לטעמי.
לגבי לישון לבד זה משהו אחר, זה לעזור לו לישון טוב יותר. נשמע שאת בכיוון טוב, תנסי אולי להשכיב אותו על הצד? אצלנו זה זורם יותר מאשר עם הבטן או על הגב. לגבי המוצץ אפשר לעזור לו עם חיתול טטרה שיחזיקלו את זה. ובקרוב כשהוא יתחיל להצליח לתפוס חפצים ולהכניס לפה תנסי ללמד אותו איך לוקחים את המוצץ ומכניסים.
הרעיון הוא התמדה,מנסיוני תוך כמה ימים של התמדה רואים תוצאות, אבל חשוב לזרום עם הילד ועם זה ממש מעורר בו בכי קשה לא להתעקש. לעצור, להפסיק, ולנסות שוב בזמן אחר.
לגבי הגדול-
תנסו את שיטת הכסא. לנו זה עבד עם הגדולה שלי בגיל הזה(תקראי בגוגל, אם את לא מוצאת תגידי ואפרט לך כאן).
אפשר גם טבלת מדבקות שידביק מדבקה כל פעם קם בבוקר אחרי שהלך לישון יפה ואחרי 5 מדבקות מקבלים הפתעה.
כתבת בחל מה שרציתי לומר-ילדים זה לא רובוטיםמעין אהבה
בעיני בהתחלה זה טבעי שיהיו הרבה בידיים וזה לגיטימי ואין פינוק- יש צורך רגשי והוא חשוב לא פחות מצורך גשמי.

את אימא מקסימהעמקאביב
רק מוסיפה כמה נקודות. בקשר לקטן, בכל מקרה עוד רגע הוא מתהפך אז לא משנה כבר אם יישן על הבטן או על הגב.
בקשר לגדול. 10 שעות בלילה זה בסדר. יש ילדים שלא צריכים יותר אם הם ישנים עוד שעתיים שלוש בצהריים.
ולזכור שהוא בעצם גם תינוק קטן למרות שהוא אח גדול.
שלום לך, כאחת שקראה בתשומת לב את הספר הנפלא הזההשם בשימוש כבר
ונסתה ליישם ממנו המון עיצות-אני קודם כל מחזקת אותך. באופן אישי ממש התחברתי לתוכן כי ראיתי שעצותיה חכמות ממש. הוא עזר לי להבין את התינוקי שלי הרבה יותר טוב ובכללי אהבתי את הגישה המכבדת שלה לתינוק- להודיע לו גם בגיל מספר ימים לפני החלפת טיטול, או לדמיין אותו בחור גדול בן 18 או איש--וכך גם היחס אליו נהיה בהתאם. גם לגדל אותו בצורה נינוחה ושקטה ללא טרמפולינות רוטטות "ארורות" כהגדרתה, וללא מסכים כלל, זה משהו שממש ממש התחברתי אליו.
ממליצה לך מאוד לקרוא אותו מספר פעמים, וגם לעצור אחרי כל נושא. אני יודעת שהרבה טוענות שזה ספר קשה מדי ליישום ואפילו בלתי אפשרי, מודיעה לך שאפשרי ועוד איך ואין לי ספק שהילד שלי הפך, הרבה בזכות הקריאה המאוד מוקדמת בספרה,(כשהיה בן חודש) מתינוק "רטנוני" ל"תינוק מלאך" 🙂
בהצלחה יקרה
בידיוק!שירוש16
חייבת להגיד שקראתי גם אני את הספר. הייתי בטוחה שהתינוק שלי רטנוני, עקשן, עצוב... אחרי מספר שבועות עם תחילת השיגרה פשוט החל מהפך!
היום הוא מגיע להורים שלי ואמא כל היום אומרת -"הוא התינוק הכי רגוע שאי פעם פגשתי..".
הוא נרדם (כמעט לבד), לשעות ארוכות, משחק עם עצמו ויודע להעסיק את עצמו לפחות 20 דקות (בגיל 4 חודשים...), הוא למד להרגיע את עצמו אחרי בכי - לפני זה הייתי צריכה כ10 דקות כדי להרגיע אותו אם פספסתי את הסימנים של עייפות או רעב. היום הוא ממש זורם.

בקיצור. עזר לי מאוד. שינה לנו את החיים.
וואי תודה, כיף לשמוע!! [סתם אחת]
אשמח מאד מאד אם תוכלי לפרט ( פה או בפרטי...)
איך עשית את השינוי של השינה..?
לפני כן היה נרדם רק עליך?
מצד אחד הוא קטנציק ותלוי בי ולא רוצה לתת לו לבכות או משהו כזה..
מצד שני אני גמורה.
מותשת להחזיק אותו כלכך הרבה, ב"ה הוא כבר גדול וכבד לזמן ממושך...
וחושבת שגם בשבילו יהיה טוב יותר להרדם לבד ולישון טוב..
אז איך עושים את זה?

זה לא קל. זה תהליך. אבל זה אפשרי.שירוש16
בגדול -
קשה לי להמליץ לקרוא רק את פרק השינה של הסופרת. כי זה לא נכון. צריך לדעתי לקרוא את כל הספר מההתחלה ועד הסוף לפני שמתחילים שינויים. אם צריך להיזכר במשהו ברור שאפשר לחזור לאותו פרק ספציפי - אבל לסופרת הזו יש שיטה ששזורה על פני כל היום. אי אפשר לבחור חלקים מסוימים מבלי להבין את הרעיון המרכזי.

שינה -
היה החלק הכי מתיש. באמת. כל לילה הייתי על סף דמעות בשעת ההשכבה. פשוט לא יכולתי יותר.
קראתי את הספר מתוך עייפות, בכי, רגשות אשם וייאוש מוחלט. אחרי שקראתי אותו ניסיתי ליישם את ה-כ-ל. כמובן שזה לא הצליח. כי כל תינוק הוא ייחודי ולא הכל יתאים לו. אבל הרוב בן.
זה פרק ספציפי שעדיין לא הצלחתי ליישם במלואו.
הוא עדיין נרדם על הידיים ואני שמה אותו במיטה שלו אחרי שנרדם.
אבל...
הוא נרדם על הידיים כשאני יושבת על הספה, עם כרית להגבהה (כמו בהנקה) ככה שהכובד שלו לא מונח על הידיים שלי, מזיזה אותו קלות - כמו כיסא נדנדה, כמה דקות והוא (חצי) רדום. מניחה אותו בעריסה ואת שאר הדרך לארץ החלומות הוא עושה לבד.
כבר לא זוכרת את כל התהליך. הוא היה מאוד מאוד איטי. עם אלף ריגרסיות. היו פעמים שחשבתי להרים ידיים ולחזור לשיטה של להרדים על הידיים ולהסתובב בבית. אבל (תודה לה') לא עשיתי את זה.
בהתחלה הפסקתי להסתובב בבית ולנענע אותו בו זמנית. אחר כך הפסקתי להסתובב בבית בכלל ורק נעתי טיפה במקום. אחרי שהוא היה סבבה עם זה ניסיתי להתיישב מידי פעם - פה הוא ממש התנגד, היה לו ריגרסיה וכמעט התייאשתי, התחלתי שוב את התהליך.
לקח כמה שבועות אבל בסופו של דבר הצלחנו להגיע למקום שפוי שמתאים לנו.
כרגע אין לי בעיה שיירדם על הידיים בישיבה. אולי בעוד כמה חודשים זה יפריע לי ואשנה משהו. העיקר - יש לי את הכילים ואת הידע איך לעשות את זה.

לדעתי הכי חשוב זה התמדה!, לא משנה איזה שיטה את עושה.
קחי בחשבון שיהיו רגרסיות. את משנה לייצור את כל ההרגלים שלו. כמה זמן לוקח לך להיפטר מהרגל רע? קל וחומר לתינוק שזהו הרגליו מאז שחיי.

לגבי הבכי -
בספר זה מוסבר בצורה מאוד טובה ופשוטה.
לי זה שינה את החיים. מאמא חדשה, מלאת רגשות אשם, כאב וצביטה על כל בכי - היום אני יודעת להסתכל עליו ולדעת מה הוא רוצה. (או אפילו להסתכל על השעון... אם הוא קם לפני שעתיים לא פלא שהוא בוכה - הוא עייף).
תינוק לא בוכה מתוך כאב או קושי, אלא כדרך התבטאות בריאה ותקינה. תינוק אמור לבכות! זו הדרך שלו לתקשר עם העולם.
התינוק שלי עד גיל 3 חודשים היה בוכה על רעב, עייפות, צומי, חום, קור וכו. היום הוא כבר משתמש בהברות. הוא יכול 'לדבר' שעות, כשהוא מתעייף ההברות הללו נשמעות כמו יללות/ילד כועס. ואני יודעת שהוא צריך משהו. נדיר שהוא מגיע לבכי.
לא בגלל שהוא לא רעב, עייף, חם או קר לפעמים - אלא בגלל שהוא גילה דרך חדשה לבטא את עצמו ואת הצרכים שלו בלי בכי.
ברור שהוא בוכה לפעמים, אבל זה לפעמים. ולא על כל דבר. זה כבר מקל.

לגבי הרדמות בצורה עצמאית -
קשה. עוד לא הצלחתי להגיע לזה סופית. אבל עדיין מנסה. פה ושם.
אבל לדעתי הכי חשוב שיישן במיטה *שלו*. ראיתי את זה בכמה תינוקות שהם נרדמים וישנים יותר טוב במיטה נפרדת מאשר במיטה של ההורים.

קיצר...
אם תקחי משהו אחד מכל המגילה הזו זה -
1. סבלנות. זה תהליך. זה לוקח זמן.
2. יהיו רגרסיות. לא להתייאש. לנסות שוב.
3. בכי הוא לא סימן לאמא רעה אלא לתקשורת בריאה.
4. את מכירה את ההתינוק שלך הכי טוב מכולם! תסמכי על האינסטינקטים שלך. (מסר מאוד חשוב של הסופרת..)

בהצלחה!
יפה השקעת בתגובתך.. מפורטת ויפה. אם ההערה לגבי קריאת הספרהשם בשימוש כבר
הייתה מכוונת אלי, אבהיר את כוונתי - יש לקרוא את כולו כמה שאפשר ברצף, ואח"כ לעצור בכל נושא ולקרוא את הפרק בנפרד, עדיף כמה פעמים.
נכוןשירוש16
הערה לא הייתה לך אלא לפותחת.
היא אמרה שרוצה לחולל שינוי בשינה. ונראה מדבריה שלא קראה את כל הספר מההתחלה ועד הסוף ולכן רציתי להעיר את תשומת ליבה לכך.
וואי תודה יקרה!!![סתם אחת]
עזרת לי מאד!
אני באמת באמצע הקריאה..לא סיימתי..

תודה על הפירוט הנרחב
והגדולה שלי היתה 'מלאכית' ולמרות שיישמתי הכל הפכה לרטנוניתמעין אהבה
היאך יתכן?? 🤔השם בשימוש כבר
כי לא הכל קשור לשיטהמעין אהבה
חשבתי שהיא מלאכית בזכות השיטה שהקפדתי עליה מצוין
ואז גיליתי שיש גם אופי של תינוק והתפתחות רגשית שונה לכל ילד
ואח''כ כשכבר לא הקפדתי עם הילדים האחרים לכולם היו תקופות שנרדמו לבד במיטה ופתאם לא.או שישנו טוב ואז לא.
והיתה אחת שבאמת נרדמת לבד מעצמה ולבקשתה מגיל קטן יחסית ולא עבר לה ב''ה .

זה לא שאני נגד שיטות
וגם בעד העקרון של הלוחשת של סדר והבנה של התינוק
אבל פשוט לא בעד נוקשות
ולהיות גמישים
ולהקשיב מה נכון לך ולתינוק

ולא להבהל שלא מצליח
הכל רק זמני בסוף הכל יעבור
דווקא נוקשה היא לא. יש לה פשוט סדר וכללים ברוריםהשם בשימוש כבר
וזה יוצר את הרושם הקשה. כל גננת או מורה או שוטר שידועים בהקפדתם על כללים מכונים "קשוחים".
לעניין התפתחות שונה מילד לילד ואופי שונה, ברור לי שישנם הבדלים רק שבמקרה שלי טרם יצא חי להתנסות בכך..(יחד יחיד בינתיים🙂 )
לא התכוונתי שהיא נוקשה. התכוונתי לאדיקות בכלליםמעין אהבה
יש פעמים שזה מצוין
ויש שלא

העיקר זה להיות בהקשבה
תודה על ההארה! מסכימה לגמרי...[סתם אחת]אחרונה
מחזקת את ענין האופירעותוש10
יש אופי לילד וזה כבר מהיום הראשון בחיים !!!
הייתה לי ילדה מסוג רגוע שהולכים איתה לכל מקום מתקשרת מדהים מגיל קטן
השניה צרחנית ברמות על מהיום השני של חייה לא הצלחתי להרגיע אותה, הגענו איתה צורחת הביתה (היום היא הילדה הכי נוחה בבית)
נכון, גנטיקה ותכונות מולדות משחקות תפקיד בהחלט,השם בשימוש כבר
אבל-והאבל גדול-אנחנו בהחלט יכולות לעצב ולהשפיע. כך זה גם בחינוך ילדים.
אין לי שיטות מוצלחות בנושא שינהאורוש3
רק אומרת. זה שקשה לך לשמוע אותם בוכים זה ממש לא כי את לא בסדר וצריכה שינוי. זה אינסטינקט הכי טבעי ונכון ואמיתי. ו-ה' לא עשה את זה סתם. זה לא החיזוק שבקשת. יותר לכיוון השני.
תקראי ''לישון בלי לבכות''.
בהצלחה. מתיש להיות אמא
לי יש ילדים הרבה יותר גגולים וממש קשה לי לשמוע אותם בוכיםתפוחים ותמרים
לא משאירה *ילד* בוכה לבד.
וודאי לא תינוק.
אצלי כולם ישנו רק על הגב עד גיל שבו כבר התהפכו לבד. והקטן שלי - קצת יותר מ 4 חודשים - הרבה בידיים. וגם האחרים היו.

תודה לכן.. וברור ברור שלא משאירה ילד בוכה לבד!![סתם אחת]
ובכלל לא משאירה בוכה..גם לא לבד..
התכוונתי לשאני מנסה להרגיע בעוד דרכים או יושבת איתו כשהוא על משטח ומדברת איתו וכו במקום ישר לרוץ להרים אותו...


ממש בהצלחה לך יקרהאמא3
בע'ה שה- יתן לך כח ודעת ולב לעשות הכל בטוב ןבנחת. את מהממת
בהצלחה 💞
שלום יקרות אשמח להתייעצותפוהדוב
המחזור שלי סדיר מגיע כל 29/30 יום ויומיים לפני שהוא מגיע בערך יש לי יומיים שלי הכתמות , אני גם מרגישה מתי אני מבייצת ויודעת בוודאות שהחודש בייצתי ביום ה-15
היום אני ביום שהייתי אמורה לקבל ביום ה30 ולא קיבלתי ולא היו יומיים לפני כן של הכתמות האם כדי לבצע בדיקה ?
או לחכות למחר ?
חוששת
אם את ביום ה30 תעשי, זה כבר אמור להראותבעזרת ה
למרות שאני עדיין לא באיחור ?פוהדוב
לדעתי זה כבר יזהה ביום של הווסת, תלוי גם איזה בדיקה יש לך?בעזרת ה
של איזה חברה
לייף מהסופר פאםפוהדוב
נראלי שהיא נחשבת אמינהבעזרת ה
תודה רבה לךפוהדוב
אני אעשה בדיקה
בהצלחה!! לפניו ברננה!
לדעתי כל כך בהתחלה כדאי מאוד לעשות בשתן הראשון של הבוקר, אלו גם ההנחיות בחבילה...
עשיתי בדיקהפוהדוב
מאמינה שזה חיובי
חיובי לגמרי בעזרת ה
חיובי! בשעה טובה!!יעל מהדרום
בשעה טובה!! לפניו ברננה!
שיהיה בשעה טובה!בתי 123אחרונה
אין לי כח.מיואשת******

טיפולי הפוריות חזרו , לגיל שלי לפחות

והתחלתי תהליך

מסמכים

ובדיקות

ותורים

ודקירות

ואני עייפה

מתחילה את כל זה עייפה כל כך. מהחיים. מהמאמץ. מהקורונה. מהעבודה מהבית, מלדאוג להורים שלי(הבריאו תודה לאל אבל חלשים, ומדוכאים מהבידוד). מהכל

לא שאין טוב, יש המון. סה"כ כיף לי בבית 

 דברים עולים על דרך המלך, התינוקת מהממת, הילדות מתוקות. אפילו נלך לטייל השבוע.

אבל גם ככה צריך המון כוחות נפש לטיפולים האלו

ועכשיו גם צריך בדיקות קורונה, לפני, ותוך כדי, לי , לבעל, לבקש מהרופא, ללכת לדרייב אין (איפה זה בכלל לעזאזל) שזה יהיה בטווח זמן הנכון

לחתום על טופס ארוך שמפרט באריכות את זה שלא יודעים כלום לגבי השפעות קורונה על שליש ראשון ועל ביציות וזרע ושהכל בלתי ידוע ואין אחריות ואלוקים יודע מה יכול לקרות ולא מבטיחים כלום וכסתח גדול וארוך. איזה כיף.

וכל הכוחות שלי נגמרו בחודשים האחרונים, 

זה לא שאין לי כח לחיים עצמם, בגדול, הכל טוב, ואת היום יום אני חיה בסבירות ובחיוך

אבל אין לי כח למעבר, לתיק הגדול הזה

זה כמו ללכת במישור, ולהתמודד, ולהמשיך, ואז להגיע להר גדול ו.... אין כח לעלות. אין כחחחחחחחחחחח!

אין תעצומות נפש, אין את הנשימה העמוקה של - יאללה קדימה להסתער

קשה לי 

ומנגד, כל חיבוק ונשיקה לקטנה מעלים בי כמיהה לעוד

רואה תמונות של בגדי הריון וזה עושה לי בומבה לבטן. רוצה כל כך!!!

לא יודעת מה אני מנסה לומר

תקופה מטורפת בחיים. מטורפת

לכולנו

פשטו צריכה למצוא איפשהו את הנשימה העמוקה הזו

ה', אני יודעת שאני לא עושה מספיק את כל מה שיהודיה אוהבת ה' צריכה לעשות, אני יודעת שלא מגיע לי בזכות, שיש לי הרבה איפה להשתפר

בבקשה תאהב אותי כמו שאני, קטנה וטיפשה ואנוכית

תאהב אותי כי אתה אבא שלי

ואבא אוהב בלי תנאים, בלי זכויות

תן לי בחסד חיים חדשים.

אמן!!!! בטוב שמחה קלות ובריאות לכולן מקווה מאוד


היluisa
הי בנות מתחילה מחר שבוע 24 .
התחיל לי אתמול בכאב בעצם הזנב ..
כאבים עזים ..
משהי חוותה כאבים כאלה?
והאם זה נמשך כל ההריון או שזה פסק?
קראתי באינטרנט במקרים מסוימים עושים זירוז/קיסרי .
כואב לי ממש . .
לא יודעת אם זה התרחבות או שזה בעיה שנוצרה עקב ההריון
מקפיצה לך..לפניו ברננה!אחרונה
תרגישי טוב!
הפסקת גלולותאנייי12
אז הפסקתי גלולות לפני שבוע + ועדיין לא קיבלתי
ממה שאני זוכרת מהגדולה לקח לי ממש כמה ימים עד שקיבלתי.
יכולות בגלל שיש עוד קצת הנקות בלילה זה ככה או לא קשור?
או לחשוש שיש היריון
אם הפסקת לפני שבוע את הגלולות אין סיבה להריוןבאורות
זה גלולות הנקה? אם כן לוקח איתן זמן לפעמים. ובטח אם את מניקה עדיין.
כן הנקהאנייי12
יכוליות שההנקה מונעת לי עדין?
אולי..באורות
יש כאלה שעד שהן לא מפסיקות לגמרי להניק המחזור לא חוזר
הגיוני שתהיה עכשיו תקופה של בלאגן עד שיחזור לרגילאורוש3אחרונה
למה ילדים צריכים ללכת כל יום למקום שהם לא רוצים??חולת שוקולד
נמאס לי מהמריבות על יציאה לבי"ס!!
מוצאת את עצמי מוציאה אותם בכח ופשוט מרחמת עליהם (וכן, אני יודעת שהכל מתחיל מההרגשה שלי)
חבל שאני לא מסוגלת להשאיר אותם בחינוך ביתי עם הקפדה על מפגש חברתי,לימוד וסדר יום, מתחילה כבר לחשוב על חינוך ביתי זורם אבל חשוב לי גם שיהיה להם ידע ומסגרתיות מסויימת, הם לא יכולים לגדול בהפקרות, איך הם יסתדרו אחכ עם לימודים גבוהים, עבודה וכל מיני מחויבויות?
קיצור קישקשתי לכם קצת מהגיגי בנושא, אשמח לשמוע גם את הגיגיכם
למה הם לא רוצים ללכת לבית ספר?קרן-הפוך
זה באמת קשהאורוש3אחרונה
ילד בית הספר שלי עוד לא חזר.. לא רצה. שבוע הבא אני חוזרת לעבודה ואז ילך. ילדת הגן הלכה השבוע בעיניים נוצצות מאושר. ממש שמחה שקטני לא במעון ולא צריך הסתגלות מחודשת כשאסור לי להיכנס איתו (מטפלת. נלך שבוע הבא. נקפוץ אח''צ השבוע לסוג של הכירות מחודשת). מתה מפחד מה יהיה במעון בספטמבר.
בעוד חצי שעה לוקחים את הבנות למעוןשלומצ'

ואני יושבת ובוכה.

 

 

וואי ככ מבינה!!תבאחרונה
תהיי חזקה זה עובר מהר!
אז מחר הוא חוזר למעוןסגול חציל
אמנם כבר קצת מאוחר, אבל הודיעו לנו שהתפנה בשבילנו מקום במעון אז מחר הוא ילך. לא יודעת איך הוא יקבל את זה אחרי כל התקופה הזאת.
יש איך להכין אותו קצת? לעשות את המעבר כמה שיותר רך?
בן שנה
אולי להשאיר אותו פחות שעות אם את יכולהחולת שוקולד
וכמובן לדבר איתו ולהסביר לו מראש.
מעבר לזה לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות כי אסור להישאר
בהצלחה!!!!יעל מהדרום
לק"י

מציעה להגיע מספיק זמן לפני שאת צריכה להפרד ממנו, כי גם אם אי אפשר להכנס, תוכלי להפרד ממנו בקצב שלך ליד השער.

אני גם בחששות מהחזרה (ילד בן חמש וילדה בת 2.4).
אני סיפרתי להבתאל1
היא בת שנה ושלוש.
הזכרתי את השמות של המטפלות, אם היא זוכרת אותן... היא הנהנה כי ככה היא עושה על כל שאלה חחח
ובקיצור דיברתי איתה על שהולכים למעוני, ותשחקו ותשירו וכו'...כנראה עזר כי היא הייתה רגועה.
וואי כיף לכםבית חלומתי
אצלנו שינונאת הרכב הכיתה שמו עם קטנים
אז הוצאתי אותהבית חלומתי
ונורא התבאסתי כי השנה נגמרה ככה
בלי פרידה בלי מילה מהמטפלת
משהו עצוב כזה
פתאום אני לא חשובה וגם מנהלת המעון שום מילה כלוםעצוב
עד הקורונה הינו שלכם
לא הבנתי, למה הוצאת? כי היא מהגדולים?בתאל1אחרונה
לדעתי לא נורא. גם אצלנו חיברו קבוצות... כדי שיהיה יותר כח עזר של מטפלות ויותר מאוזן...
אז הם תינוקיה עם פעוטות...
תודה על העצות סגול חציל
נקודות שחורות על הפטמהמקווה מאוד

שלום חברות,

רציתי לשאול אם מישהי תוכל אולי להכווין אותי מה זה אומר..

אני בחודש שביעי ב"ה, ויש לי נקודות שחורות שהן כמו לכלוכים כאלה על הפטמה וסביבה.. גם על הפטמה וכם על העטרה.

בהתחלה חשבתי שזה לכלוך או סיבים מהבגדים כי זה היה ממש קטן וירד בקלות כשקילפתי את זה,

ואני רואה שזה ממשיך וממשיך.. וזה מהעור עצמו.

זה נקודות ממש פיצקיות, והן מתקלפות בקלות יחסית כשאני מגרדת.. לפעמים זה נראה שהן ממש טבועות בתוך העור עצמו.

יש למישהי מושג מה זה?

זה טבעי היה לי את זה גם בהריוןמחכה להריון

גם לי זה הציק והייתי מורידה את זה ומקלפת .אני חושבת שזה מההורמונים..אצלי היה גם פס שהופיע מלמעלה עד למטה.. תופעות הריוניות

לא מפריע בהנקה? חשבתי שזה מראה על משהו בעייתי אולימקווה מאודאחרונה


על האש קנוי ממסעדה בהריון-אם זה well done זה סבבה נכון?Batyam


זה אומר שזה מבושל לגמרי? אם כן אין סיבה שלאמקווה מאוד


בעיקרון כן, רק תפרידי חתיכה ותבדקי את הצבע-השם בשימוש כבראחרונה
אם הוא כהה ממש נוטה בצבעו לרוד כהה-בורדו ולא ורוד בהיר,אין בעיה.
הייתי בכ"ז אוכלת כמות מעטה..לא מתפרעת עם הכמות הכוונה.
לשובע ובהנאה, יקירה...
איך מגישים תביעה לדמי לידה לפני הלידה?פולניה12
איזה טפסים צריך למלא?
אם אני כרגע בחל"ת ומקבלת דמי אבטלה, אני צריכה אישור של המעסיק?

תודה!
לא הבנתי איך את רוצה להגיש לפני שילדת?אמהלה

אפשר רק אחרי הלידה...

ותצטרכי טופס מהמעסיק שכולל את פרוט הכנסותייך בשנה האחרונה ומס' החודשים שעבדת אצלו

במידה ואת חותמת אבטלה תצטרכי אולי טופס המוכיח זאת...

בעצם אולי לא כי ביטוח לאומי משלם אבטלה

לא יודעת, סליחה

מה שכן

בהנהלת חשבונות אצל המעסיק שלך אמורים להגיש לך את הטפסים(יש כאלו ששולחים ישירות לביטוח לאומי)

וודאי שאפשר לפני הלידה. הרי אפשר לצאת לחופשת לידה לפני הלידהקרן-הפוך
אוקי. לא ידעתי. סליחהאמהלה


תודה רבהפולניה12
תודהפולניה12אחרונה
אז עשיתי בדיקת היריון היום..יהיה מה שיהיה
והיא יצאה חיובית.
ואני כל כך עצובה.. אני יודעת שזה נשמע קשה. ושזכיתי ויש שמחכים ולא זוכים.. אבל לא ציפיתי שזה יקרה ככ מהר, ויש כמה וכמה קטנטנים בבית.. ואף פעם לא הרגשתי ככה, תחושת אכזבה כזו.
הלידה האחרונה הייתה מאוד מלחיצה, ועשתה לי טראומה.. אז חוץ מזה שאני לא רוצה תינוק עכשיו, אני גם ממש מפחדת..
אוף
רק רצתי לפרוק..
אני רק חיבוק גדולדפני11
חיבוקאין ייאוש בעולם
אני אחרי אובדנים וציפיה ועדיין כן מסוגלת להבין אותך ואת הקושי שלך, מקווה שתעכלי לאט לאט
מבינה אותך מאוד למרות שבכיף מוכנה להתחלף עם מצבך🙂השם בשימוש כבר
וואי חיבוק גדול!אם כל חי

ממש הגיוני מה שאת מרגישה

הריון זה באמת דבר יקר, אם הוא מגיע שלא בזמן טוב.... מאתגר מאוד!

תכילי את עצמך, את אמא טובה ועכשיו קשה לך

תפנקי את עצמך קצת בדברים שאת אוהבת

עוד מעט את תתחילי להתרגל לרעיון ולכל מה שמסביב 

עכשיו זה באמת נראה מפחיד מלחיץ לא משמח

קחי תקווה מהעתיד שיבואו ימים ותחושות נעימים יותרחיוך גדול

 

 

חיבוקחיבוק

לא פשוט להרגיש ככהתפוחים ותמרים
אל תצפי מעצמך להיות איפה שאת לא.
כרגע אכזבה, פחד, קושי ועצב הם הרגשות הדומיננטיים - אל תילחמי בהם. הריון יכול להיות מסע מורכב, זה בסדר גמור ולא אומר כלום לגבי ההמשך. נשמע שהצלחת שלך מלאה ועמוסה, וקשה להוסיף לה עוד משהו כרגע.
מזכירה לך שהריון הוא ארוךךך מאד, ובינתיים, חמלי על עצמך וקבלו את הקושי בהבנה.
אוי יקרהאביול
יש לך עכשיו תשעה חודשים להתחבר לזה מחדש, ולתקן את הטראומה. אולי הכנה ללידה משמעותית, אולי דולה... מה שמתאים לך. בכל מקרה קחי את זה כהזדמנות
כשגיליתי על ההריון האחרון שלי הייתי ממש בהלם..באר מרים
ממש לא הייתי מוכנה לזה.. ואפילו ניסיתי למנוע (אולי מישהי בפורום זוכרת ששיתפתי אז..)
ואכן לקח לי כמעט כל השליש הראשון לעכל ואכן להשלים עם ההריון (היו לי דימומים לאורך כל השליש הראשון ולמען האמת שהייתי קרועה בתוכי האם להתפלל שההריון יחזיק או שעדיף שלא..)
אבל בסקירה הראשונה כשממש ראיתי עובר ולא רק נקודה עם דופק משהו התחיל להשתנות אצלי..

כן.
הייתי עם קטנים וצפופים ממש והגוף עוד ממש לא התאושש מהלידה הקודמת, ובתקופה של עומס בעבודה וכמה אתגרים גדולים בבית.

והיה הריון קשה וסיוט.
והיו הרבה רגעי בכי ושבירה.

אבל חיזקתי את עצמי שזו הזדמנות להבין שהקב"ה הוא זה שמנהל את העולם ולא אני והוא יודע מה הכי טוב לנו באמת.
וכדברי בעלי: זה הריון הכי רצוי שלנו - הקב"ה כל כך רצה את ההריון הזה עד כדי כך שהוא התעלם מההשתדלות שלנו למנוע..

וכיום..
הבובון הקטן כבר בן שבעה חודשים וכזה מתוק ומהמם שאני לא יכולה אפילו לדמיין את המשפחה שלנו בלעדיו..

אז אני יודעת שזה לא קל.
ומותר לבכות.
ולא צריך להרגיש רגשי אשמה לגבי התחושות המעורבות..

אבל מבטיחה לך שבע"ה בסוף תתאהבי בו/בה ותזכרי עד כמה הקב"ה האמין בך ונתן לך את המתנה הזאת ברגע שנכון לו, אפילו שזה כרגע לא נראה לך כל כך..

בהצלחה וחיבוק ענק!

מוזמנת לאישי אם את מרגישה צורך..
כתבת יפה ממש, אבל עוד מסקנה היאבעזרת ה
למנוע במשהו רציני כשלא רוצים, ולא עם שמ"פ..
זה קצת מוזר בעיניי לומר שהקב"ה רצה את ההריון הזה לכן הוא הגיע, כשבפועל לא באמת מנעתם.
מחילה שאני אומרת.
נכון. אם המצב הוא שהריון מכניס את האשה לכזהפרח חדש
דכדוך וקושי בלקבל אותו
לא לסמוך על הנס שיום יבוא ואני אתחבר לעובר ואשמח איתו..
תרגישי חופשי... כל כך מבינהMamina
מזדהה.. כי הייתי שם עם הילד השני שלי .. גם הייתי אחרי לידה טראומטית ובקושי מנעתי ונכנסתי מהר. בקושי הספקתי לסיים חופשת לידה.. הייתי כל כך בדיכאון... כל כך היה לי קשה לחשוב על לגדל 2 צפופים... ולהיות בהיריון... שכל המיץ שלך יוצא ואיך תגדלי תינוק פיצי תוך כדי. אז בטח שאת עם הקטנטנים שלך... אני מרגישה את הלחץ והכאב והחשש שלך... אני יכולה להרגיע אותך שזה נס שיש 9 חודשים עד הלידה.. כי יהיה לך זמן לעכל וכשתגיעי לחודש רביעי תרגישי תנועות ופתאם תתרגשי ותתחברי.. אל.תדאגי... הכל בסדר. מותר לך להרגיש רע. כל אחת והחבילה שלה. בעזרת ה' התינוק/ת יהיה כל כך מיוחד.. ותשמחי בו.. ותהי מאושרת...
תזכרי גם ההורמונים משפיעים על התחושות שלך.. אצלי בהיריון הכל נראה סופני.. מצבי רוח פסיכים... הכל יגמר... יעבור... בעזרת ה'.
בינתיים רק תתפנקי לך. תעשי לך דברים שעושים לך טוב..
בהצלחה

קרה לי עם האחרון ניכנסתי להריון 3 חודשים אחרי לידה שבכללהיכונו
לקחתי פרוגינובה כדי להיקלט בהריון לפני. וכשגיליתי שאני בהריון טיבעי בגיל 42 עם תינוק התחלתי לבכות אבל היום הוא האור של הבית והוא הכי חמוד . ממש ככה.
יקרה.. התחברתי במיוחד...לילך88אחרונה

ממש ככה היה לי...

הריון שהגיע ממש בלי כוונה.

אותי חיזק כל הזמן לומר לעצמי שהקב"ה הוא אדון כל הנשמות, ובוודאי יודע הרבה יותר טוב מאיתנו מתי כל נשמה צריכה להגיע לעולם.. ושהוא יודע מה הכוחות שלנו- ואם בכל זאת שלח הריון- זה כי אנחנו יכולים ובגדול להיות עם זה בטוב.

אני אוהבת את הילדון הזה אהבת נפש היום. מממש

הוא מתוק באופן בלתי רגיל והוא הפלא שלנו...

כבר גדול.. בן יותר משנתיים

באמת יש לי חיבור פנימי עמוק אליו (התחיל רק אחרי הלידה, אבל לא הפריע לכלום)

כשאומרים שהמחזור מגיע 14 יום אחרי הביוץ הכוונה מתחילתהריון ולידה2
הביוץ או מסוף הביוץ?
בדקתי ביום ה13 כולל יום הביוץ והתשובה שלילית יש עדיין סיכוי?
14 יום זה לא על הדקהשילוביםאחרונה

זה מדד כללי

תחילת הביוץ וסוף הביוץ זה הפרש של 12 שעות.....

 

עוד קצת סבלנות ובעז"ה תדעי....

 

מרגישה אמא גרועההריון ולידה2
עבר עריכה על ידי הריון ולידה2 בתאריך י"ז באייר תש"פ 06:50
עייפה. חסרת סבלנות. לא נהנית מהדברים הקטנים אלא בעיקר מתבאסת ומתעצבנת מהדברים הטכניים שלא הולכים כמו שצריך (נניח שינה).
מבואסת שאני לא האמא הטובה והחמה והסבלנית והאוהבת שחשבתי ודמיינתי שאהיה. אני יותר האמא העייפה והמותשת.
מתבאסת בשביל הבת שלי שהגרילה כזו אמא גרועה.
ובכל יום כזה שאין לי סבלנות אליה (אני לא צועקת עליה או משהו, סתם אין לי אנרגיות אליה ואני מוצאת את עצמי מחכה שהיום כבר יגמר) אני מסתכלת עליה ישנה עם דמעות בעיניים ושונאת את עצמי.
בכלל שנאה עצמית זה משהו שהולך אצלי חזק לאחרונה...
ממש עצוב לי.
(היא בת שנה).
מאמיייי.... אוווווףףאמא3
חוסר שינה זה דבר נוראי
הוא מוציא מאיתנו דברים גרועים נורא....
איזה עצוב שעם זה את מסתובבת
''מסתכלת עליה ישנה עם דמעות בעיניים''
''שנאה עצמית זה משהו שהולך אצלי לאחרונה''
''עייפה, חסרת סבלנות''
''לא נהנית מהדברים הקטנים''

אחותי את ראויה להרבה יותר מזה!!!
לחיים טובים, שמחים, רעננים, מלאי עונג!
קודם כל חיבוק....
איזה קשה זה...!!
ודבר שני.. עשית בדיקת דם? מה עם הברזל שלך? והבי12?
ודבר שלישי....
לדבר על זה!, אל תישארי עם הרגשות האלה לבד...... תפתחי את זה עם חברה קרובה, תאווררי קצת את מה שקורה בפנים...

ממש ממש חיבוק. בהרבה אהבה
💞
היו לי תקופות כאלה. ממש.אורוש3
אחד הדברים הקשים בחיים הבוגרים זה התנפצות החלומות. לא חלומות גרנדיוזיים. אלא כל מה שתארת שחשבת שתיהי. בול זה. הפער המטורף הזה בין מה שרוצים וחושבים שנכון ומאמינים שלא בשמיים לבין מה שקורה בפועל. ואז מגיעים רגשות האשם והשנאה העצמית. הייתי שם ממש. וזה חוזר בגלים מדי פעם.
הדבר הכי הכי הכי הכי גרוע זה השנאה העצמית. היא לא מובילה לשום שום כלום טוב. היא מפילה מטה מטה בבור השחור. מה שמרחיב את הפער ואז גורם לעוד שנאה במעגל קסמים צורב.
כדי לעלות מתוך התהום הזו חייבים חייבים חייבים חמלה ואהבה עצמית. לא להסתכל מסביב. לא להצטער על החלומות. להבין שהמציאות מורכבת יותר. שכולם מתמודדים עם זה. מה שרואים בחוץ זה לא מה שבפנים (כי הכי קל להסתכל על המושלמים ולהרגיש אמא הכי גרועה, בת זוג הכי לא תומכת וכו'). לפרגן לעצמך דברים קטנים בשבילך. שיחה עם חברה. משהו טעים. בגד. מקלחת שווה. לומר לעצמך שזה בשבילך. שגם לך יש מקום. למצוא מה את אוהבת. לומר לעצמך שאת עושה את זה כי את אוהבת את עצמך. לומר לעצמך בראש משפטים אוהבים. להתיפות לבעל. לעשות משהו כיף יחד.
גיל שנה זה גיל מטריף. אבל מאוד שואב. השגחה מתמדת. בעיות שינה שגומרות את כל האנרגיה (לא רק אצלך). הכל מובן. לחלוטין.
ההשקעה באהבה ובחמלה לעצמך זה לחלוטין לא ממקום אגואיסטי. זה ישפיע טוב על כל הסובבים. כולל הנסיכה. מבטיחה לך..
קחי תקופת ניסיון. לא שיש קסמים. בשבילי זה עבודת חיים ממש. אבל אפשר להצליח להרגיש יותר טוב.
אם את לא מצליחה לבד. לכי לטיפול. לי זה עזר.
אמאלה אורוש3 לגזור ולשמוראמא3
תגובה ככ משמעותית
תודה!
מותק את אורוש3
אחרי 2 התגובות החכמות והיפות שמעלי אין לי הרבה מה להוסיףהשם בשימוש כבר
מצטרפת...
שולחת לך כוחות נשמה.
ועוד משהו: דברי עם ה'... ספרי לו הכל, כמו למישהו שיושב ומקשיב בהכלה ואהבה ואמפתיה. והוא הרבה יותר ממישהו שיושב ומקשיב... התקצר ידו??
❤️
תודה על התגובותהריון ולידה2
פשוט חושבת הרבה לאחרונה אם בכלל היה נכון שאהפוך לאמא. אולי זה לא בשבילי. לא יודעת אם כולן בנויות לזה. אולי אני לא.
אני אוהבת אותה, אבל כואבת לי המחשבה שיש לה כזו אמא גרועה.
יש לי הרגשה שהעייפות מדברת ממךבתאל1אחרונה
וזה לא את.
אנשים עייפים או צוברי עייפות נוטים לדבר שלילי...בעיקר על עצמם...
אז...היא לא נותנת לך לישון? אולי תנסי להשלים שעות במהלך היום? תשני איתה צהרים... הולך? או שהיא בכלל במעון ואת בעבודה?
אני רואה שלא רק לי נדפק משהו בתגובות..(מבחינה טכנית כן? 🙂)השם בשימוש כבר
יש כאן כמה תגובות שחוזרות על עצמן באותו שרשור. אני מצליחה להגיב רק לאחר שלוחצת מספר פעמים על "שלח". יש לי הודעת שגיאה אדומה בכל ניסיון שליחה.
נכון. גם לי. מעצבןאורוש3
גם אצלי יש תקלה. מניחה שזה בטיפוליעל מהדרום
כבר כמה שעות.. דיווחתי למשה אבל לא ידעתי שזה כללי.השם בשימוש כבראחרונה
תינוק בן חמישה חודשים וחצי שמסרב לבקבוקבימבה אדומה
מדי יום מגדיל את כמות המוצקים ב"ה אבל בקושי שותה משהו. מעט במזרק...

תנו לי בבקשה את העצות הכייייי טובות שלכן לסרבנים!!
ועוד אמי בעצמי בוגרת סרבנית (היום בת 4) והיא לקחה יותר ממנו... (30 ביום, כן?)

תודה רבה!!!
מה שלומך??לפניו ברננה!
חברה לתלמ.. ;)
גם הבן שלי עכשיו לא מסכים לקחת בקבוק!! (אני בינתיים חוזרת בקטנה... מקווה עד שאחזור באמת זה כבר יסתדר...)
עוקבת אחרי ההמלצות...
ב"ה מעולהבימבה אדומה
מה איתך? אני ב"ה מרגישה ממש טוב.... מי עם התינוקי בינתיים? כשאת קצת בעבודה?
ב"ה טובלפניו ברננה!
פעם אחת עם אבא ופעם אחת לקחתי אותו איתי.. נראה מה יהיה הלאה...
מניסיון שלי וותרי על זה..שירה רננה
את הבת שלי הכנסתי למטפלת מגיל 4 חודשים במשך חודשיים!!! היא ניסתה בקבוק כל היום בערך טיפטפה לה בסוף ככה היה נגמר הבקבוק( רק בטפטופים)... עד היום היא לא מוכנה להסתכל על בקבוקים.
אני כל הזמן הייתי בלחץ מזה וממש הייתי מחורפנת בעבודה.אחכ שחזרנו היא השלימה את כל ההנקה.. שהייתה בת חצי שנה עברנו בעיקר למרוסקים אפשר גם דייסות. גיל חמש וחצי חודשים זה כבר גיל גדול אפשר להסתמך הרבה על מוצקים אולי חלב קצת בכוס. ואת השאר ישלים בבית.
מניסיון שלי וותרי על זה..שירה רננה
את הבת שלי הכנסתי למטפלת מגיל 4 חודשים במשך חודשיים!!! היא ניסתה בקבוק כל היום בערך טיפטפה לה בסוף ככה היה נגמר הבקבוק( רק בטפטופים)... עד היום היא לא מוכנה להסתכל על בקבוקים.
אני כל הזמן הייתי בלחץ מזה וממש הייתי מחורפנת בעבודה.אחכ שחזרנו היא השלימה את כל ההנקה.. שהייתה בת חצי שנה עברנו בעיקר למרוסקים אפשר גם דייסות. גיל חמש וחצי חודשים זה כבר גיל גדול אפשר להסתמך הרבה על מוצקים אולי חלב קצת בכוס. ואת השאר ישלים בבית.
אצלי היתה כזאת עקשנית שגם טפטופיםבתאל1
לא רצתה. נעלה את הפה ועשתה לא עם הראש...
מגיל חצי שנה ןעד עשרה חודשים.
וגם מוצקים לא הסכימה לבלוע... רק לירוק...
לא עזר כלום-רק שבועיים במעון של שביתת רעב, ושכנוע של המטפלות המסורות.
בסוף למדה לאכול ושתתה מכוס.
היום היא שותה עם בקבוק אימון כזה עם ידיות ופיה שונה מבקבוק רגיל... מה שנקרא-הצלחתי לעבוד עליה.
בהצלחה!
אולי בכפית או בכוס? לתת לגימות קטנותליד ה'
אולי.. המטפלות היום ניסו בקבוקבימבה אדומה
ודי התבאסו אפילו שאמרתי מראש שהוא לא הכי בקטע
שאלה נוספתבימבה אדומה
הגיוני שמאז שאני חוזרת ינק כל שעה וחצי-שעתיים וחצי? לאיזה 4 הנקות ככה?
נשמע לי הגיוני. הוא משלים את החסכים של כל היוםיעל מהדרום
כן. אמא שלי אמרה לילפניו ברננה!אחרונה
מראש שאם זה ככה- הוא ישלים אחר כך או על חשבון הלילה שלי.
אצלי לא עבדאורוש3
המטפלת נתנה דייסת דגנים בתוך חלב אם בכפית. ופרות מרוסקים. עד שגדל קצת.
הריון צעיר, כאבי ראש חזקיםגברת רדה
היי , אני אחות עובדת במחלקה די קשה ופיזית , זה הריון אחרי שני הפלות מוקדמות, שבוע 12 אחרי כל משמרת לילה יש לי כאבי ראש מטורפים ברמה שאני כל היום במיטה, חייבת לציין אני שותה הרבה מנסה לאכול קצת , למה זה קורה? משהיא חוותה דבר כזה ?
תתייעצי עם רופא.תיתי2
את אחרי שני הפלות.
עשית בירור הפלות?
כי אם יש לך קרישיות יתר וכאבי ראש חזקים - זה עשוי להיות מסוכן.
תתייעצי.
מקפידה על חומצה פולית?הריון שישי
מניסיון זה פיתרון, ולי בתחילת הריון קודם היו כאבי ראש נוראים ובסוף כשהפסקתי שוקולד, נעלם!
תודה רבה על המענהגברת רדה
לוקחת חומצה פולית עוד מלפני, כל הבירורים של תפקודי קרישה תקינים
מנצלשת, ברשותךשמחה!!
שבוע 5 ממש בהתחלה..
כאבי ראש כל ערב בשבוע האחרון.. משתק אותי.
זה אמור להטריד אותי?
ביומיים האחרונים שותה המון וזה קצת עוזר אבל עדיין קיים ממש..
רק להגיד שמשלב מסויים בהריוןמקווה מאוד
את יכולה לבקש לא לעבוד לילות והם מחוייבים על פי החוק לאפשר לך את זה. אולי יעזור לכאבי ראש
נכון, בררתי זה רק משבוע 20גברת רדה
בהצלחה עד אז מקווה מאוד


קורה לי בכל הריון בשליש ראשוןמיואשת******
כאבי ראש מטורפים ממש כמו מיגרנות
אין לי פתרונות אבל זה נורמלי
חוזרת לשירשורגברת רדה
בדקתי אם הרופאה ואחות מלווה , מסתבר שיש חשיבות לקחת חומצה פולית בזמן קבוע לא על הדקה, אלא רגילה בבוקר אז בבוקר, ולשתות ליטר מים עד הצהריים ועוד אחד עד הערב וכל השאר זה בונוס לגוף, ובגלל שאני עובדת משמרות מטורפות אני הפכתי את כל הסדר, ב"ה בימים האחרונים אין כאבי ראש . מקווה שזה עוזר לעוד בנות
תודה שעדכנת!! טוב לשמוע שזה עוזר לךמקווה מאודאחרונה


צריכה קצת חיזוק...22252

אני חמישה חודשים אחרי לידה, לפני חודש קיבלתי מחזור ועדיין מדממת!!

לא רואה התקדמות לקראת הסוף...

הייתי אצל בודקת שעשתה לי הפסק, באותו יום המשכתי לדממם.

הייתי אצל הרופאת נשים, היא גילתה לי שחלות פוליציסטיות.

אני מתה מפחד מזה, תמיד חלמנו להיות משפחה ענקית עם מלא ילדים, וכנראה שזה יהיה מאוד קשה.

במיוחד אם אני לא אפסיק לדמם.

רק המחשבה שזה יהיה קשה גורם לי לרצות עוד הריון כבר מעכשיו!

הזמנתי טיהורית, תקועה בדואר בגלל הקורונה.

ביטלו את החוג ארובי, אז אני עדיין לא בכושר מחודש שביעי כזה.

איך שהחלטנו שמתחילים בערב לעשות ספורט- התחיל גשם כמה ימים.

לא רואים אנשים.

תקועים בבית.

בעלי ברוך ה' עובד, אז אני לבד עם התינוקת.

אין מה לאכול בגלל כל ההגבלות כדי לטפל בשחלות הפוליציסטיות.

תכף כבר נמאס משייק וסלט ושייק וסלט...

ועכשיו אפילו ל"ג בעומר אסור לחגוג???

מה יהיה???

את אחרי לידהים...

כלומר כבר נכנסת להריון ולא נשמע שזה בא בקושי

עכשיו שאת יודעת שיש לך שחלות פוליציסטיות את מפחדת שיהיה לך קשה- אל תדאגי, עצם הפחד שלך יכול לדגרום לזה להית קשה, תבטחי בה' ותאמיני, זה יבוא בלי שום קושי כמו קודם

נשמע לי שאת עדין מאוד הורמונלית וכנראה שזה גם קשור לכל הדאגות והפחדים והלחץ

את לוקחת מניעה? יש מצב שזה דימום הסתגלות

וואי נשמה! חיבוק גדול[סתם אחת]
אחרי לידה זו תקופה מאתגרת ממש!
במיוחד במצב העכשווי
ועוד דימום שלא נגמר

הלוואי היה לי איך לעזור..
רק חיבוק ענק
מחזקת אותך ממש💕
^^^ מחזקת את דברי החכמות שמעלי ומוסיפה-אמהלה

גם אני אובחנתי עם שחלות פולוציסטיות

וב"ה אני אמא ל6 ילדים בליעה"ר. ב5 הריונות ללא שום טיפולים!!!

נכון שתזונה טובה עוזרת לטיפול בשחלות פולוציסטיות

אבל אם זה מביא אותך לרעב כזה בין אם הוא רגשי ובין אם אמיתי (וזה נשמע לי שתיהם)

הייתי ממליצה לך להפסיק עם הדיאטה הקיצונית

לחשוב טוב (אפשר להתייעץ עם תזונאית כמובן) מה הכי חשוב לך להוריד

ומה את חייבת לאכול בשביל הבריאות הנפשית שלך...

לי עזר מאד כשלקחתי שיח אברהם בקפסולות וגם כדורים של צמח הג'ימנאמה (הכל טבעי)

ועוד משהו-

5 חוד' אחרי לידה זה מאד יתכן שהגף עדיין לא מאוזן הורמונאלית....

אני עברתי הרבה בנושא... אם תרצי עוד תמיכה וייעוץ אשמח להיות אתך בקשר בפורום או באישי.

בהצלחה רבה

אנחנו כאן

חיבוק

 

את לוקחת גלולות?להבת-כוחאחרונה
דיקור סיני וצמחים יכולים לעסור.
כמה זמן מהביוץ אפשר לעשות בדיקת היריון?רותם וקנין
12 יום כמדומניהשם בשימוש כבר
חכי לאחרי איחור. תעשי טובה לעצמך. למרות שזה קשה בטירוףאורוש3
אני כבר 3 ימים עם כאבי בטן... לא יכולה עם התהייה מה זהרותם וקנין
מניסיון של הרבה פה. פשוט לא כדאיאורוש3אחרונה
מתחילים לדמיין פסים כמעט שקופים. מקווים והכל. ובסוף זה שלילי. זה פשוט לא אמין. למרות שהם כותבים שאפשר. יום אחרי איחור יש כבר פס חפה וברור אם זה חיובי. ברור שזה מטריף. גם אני הייתי בטירוף הזה. וזה רק הורס נפשית. חכי.
מסכימה. חוסך אכזבותיעל מהדרום
מסכימה. חוסך אכזבותיעל מהדרום
מנסים להכנס להריון...מיכאלונת
אמורה לקבל עוד יומיים שלוש...
עד עכשיו לא היה כלום גם לא הפרשות חומות..
היינו יחד עכשיו.. ובסוף כשיצא היה דם ..

זה אומר שזה אבוד גם החודש?.. התחתונית עכשיו ריקה..
אבל היה כמו דימום על הסדין ועליו ועלי... 😔

שיתפת אותנו בעבר שיש לך כתמים חומים שבוע לפני הוסת.קרן-הפוך
יש לי הפרשות חומות שבוע בערך לפני המחזור... זה בעיה להכנס - הריון ולידה

כנראה הדימום כתוצאה מהיחסים - קשור לזה.
רירית הרחם שלך מתחילה לנשור בצורה קלה כמה ימים לפני שיש דימום שוטף.
ועכשיו ערב קיום יחסים, יצאה כמות יותר משמעותית, אך עדיין זה לא בשטף.
נכון.. אבל החודש לא היה כתמים חומים בכלל....מיכאלונת
כתבת שאת צריכה לקבל עוד יומיים - שלושה.קרן-הפוך
בעבר היו כתמים.

גם אם החודש, כלומר עד עכשיו, לא היו לך כתמים מקדימים, היחסים יכולים להיחשב כסיבה לדימום שיצא ממך.
זה לא יכול לקרות לפני הריון..? אין מצב שזה השתרשרות?מיכאלונת
יכול להיות שקשור להשתרשות. תצטרכי לחכות לאיחור ולבדוק.קרן-הפוך
תודה ענקית על התגובהמיכאלונת
שלום יקרה, ראשית-בכל מקרה של דימום יש לשאול רב,השם בשימוש כבר
ביחוד אם ישנו כתם גם על הסדין.
אבל לגבי ההריון-דימום וגינלי לא בהכרח שולל הריון. בעיקר שבמקרה שלך הדימום הוא לאחר קיום יחסי אישות. זה יכול להיות גם פצע בנרתיק.
גם בהריון ישנו מצב של דימום השתרשות- העובר משתרש ברחם.
תאלצי להמתין קצת.. אין מדי מה לעשות.
מאחלת לך הצלחה ובשורות טובות! 🙂
תודה ענקית על התגובהמיכאלונת
את יכולה כבר לבדוק לדעתימחכה להריון

אם זה לא מתגבר למחזור..לי היה דימום כמעט שבוע לפני מחזור ובסוף זה התגלה כהריון וגם זה היה אחרי יחסים..כמובן לא רוצה לאשלות אותך

דחוף לפנות לרבאנונימיותאחרונה
דם בעקבות תשמיש הוא ממש בעייתי.
בטח אם היה עליו ועליך ועל הסדין
אז עשיתי בדיקת הריון הבוקר ויצאה שלילית 🙁 מחרהריון ולידה2
צריכה לקבל מחזור וממש מבואסת לא חשבתי שיקח לי זמן הפעם להפקד
מצד שני אני חושבת שאולי זה לטובה גם הקורונה עכשיו וגם אולי טוב שיהיה מרווח יותר גדול
אבל עדיין... מחזור זה מבאס ממש
חיבוק! מסכימה ממש עם השורה האחרונה...[סתם אחת]
מחזור תמיד גורם לביאוס והרגשה לא משהו..

חיבוקים!
והלוואי בע"ה חודש הבא
מזדההתב
מאחלת לך הריון בקרוב בשמחה ובבריאות ❤️🙂השם בשימוש כבר
אמן! תודה בנותהריון ולידה2
כמה זמן אתם מנסים?פרח חדש
לא כזה הרבה כמה חודשים אבלהריון ולידה2
אחרי תקופה של מניעה טבעית די ארוכה בהנקה והריון כימי אחד שכנראה גרם לי לרצון🙁
בע"האמא וגם
נקווה שבפעם הבאה
גם אני שנה וחצי אחרי כימי ועוד מחכה.....אנונימי054אחרונה

בע"ה מאחלת לך עוד החודש! מבינה את התסכול לגמרי