פורום הריון ולידה (עמוד 2907)

לא הייתי נלחצת בתקופה הזו יש שלל וירוסים ..

 

כן הייתי משאירה בבית לפחות יום אחד.

אם יש לך אפשרות להישאר איתה יום אחד, תישארי. אם לא, הייתי שולחת. במיוחד אם היא אוכלת כרגיל.

אפילו לא נשמע לי שצריך רופא

כי מ 35מעלות זה היפותרמיה...

לא מבינה אתכן שאמרתן לשלוח. באמת. פעמיים הקאה זה וירוס. לא כל וירוס בטן בא עם חום וסבל. וכל ילד חווה אחרת וירוסים שונים. זה מדבק

לק"י

לפעמים מקיאים מליחה/ עודף אוכל וכו'.

לק"י

והם היו בסדר חוץ מזה.
לא ברור לי אם זה היה משיעולים/ ליחה/ אוכל מסויים.

אם חוץ מזה, הילד בסדר, רגוע ולא נראה שמציק לו משהו, לא חושבת שזה וירוס.

שלחתי אותן למעון עד 10:00, כדי שאוכל ללכת לבדיקות (הייתי חייבת היום לעשות את זה).

לא נראה שיש כרגע וירוס, אבל יש גם יש דלקת אוזניים. לשתיהן.

 

וכמובן שאני כועסת על עצמי שכבר שבוע לפחות אני חושדת שזה המצב ולא עושה עם זה שום דבר כי בפעם הקודמת אמרו לי שיש הרבה סיבות שילד משחק עם האוזניים, והיינו בטוחים שזה בכלל שיניים, ובאופן כללי- אוף. מרגישה שפישלתי. 

בצד החיובי- הן רק בנות שנה, אז בעז"ה יהיו לי עוד הרבה שנים לטעות.

 

ואת שאר היום העברנו יחד בשמש. 

בסך הכל זו עסקה לא רעה בכלל.

 

 

תודה לכולן על התגובות

השארנו כזה אצל ההורים-

ישבנון KidsSeat לפעוט

ובבית יש כזה-

https://www.azrieli.com/o/679ffefa-1e6f-4bca-943a-1bb823277de1

לא התנסתי בהזמנה של מוצר כזה. אבל הזמנתי בכללית מהאתר הזה וזה היה אחלה.

אולי בעלך יכול לקפוץ ולקנות?

יש כל מיני חברות. רמת מחירים 3-4 אלף. 

תשובות מגיעות תוך כשבועיים

לכל חברה יש מקום אחר שעושים מתקשרים ומבררים.

קופח מחזירה אם את בביטוח הכי גבוה לאורך מספיק זמן, תלוי בכל קופה. ואז זה יוצא כאלף

אני עשיתי פנורמה.

תעקבי לראות שאין קרישי דם.
יש ריח רע?
אולי תתייעצי בטלפון עם אחות אם יש צורך להיבדק, אבל לא נשמע לי מדאיג במיוחד

מחזור רגיל. הגוף מתנקה כנראה

ולא היה לי מחזור לבערך 10 חודשים...ברור לי שזה יכול להשתנות מלידה ללידה אבל עדיין..

גם לא כואב לי כמו מחזור.

 

אגב, זה עוד ממשיך בכמויות האלה.. מתחילה קצת לחשוש, צריכה להחליף פד כל שעה-שעתיים

אבל זה בכלל לא אומר שהיה ביוץ. זה תופעה שקשורה למערכת אחרי לידה..

ככה אמרה לי רופאת נשים

)משהו כזה..)
במכבי בבני ברק.
הוא לא מהנחשבים בתחום, אבל הרופא ילדים שלנו המליץ עליו והלכנו עם ההמלצה. הוא גם עזר לנו לקבל תור דחוף.
עבר מצוין, אבל נראה לי שהמקרה שלנו לא היה מסובך או משהו.

אין מישהו כזה במרכז?, שרון?

לתת מטרנה. זה לא רעל. אצלי זה משולב עם הנקה , ומאפשר לי לצאת או סתם להתאוורר לפעמים.
אבל בכללי אני מרגישה שיש המון לחץ על הנקה!! ,ואם למישהי זה קשה, זה ממש בסדר לשלב תמ"ל! יש לנו מספיק רגשות אשמה. חבל! מבינה מאוד את הרצון להניק כמובן. חיבוק!

שמעתי שאוסתאופת יכול לעזור בנושא של התנוחה והתפיסה אבל אין לי עוד פרטים

בילדים הקודמים הייתי יותר פנאטית על הנקה, והתחלתי לשלב רק עם החזרה לעבודה.
עכשיו התחלתי מטרנה לפני חודש, אבל לא בצורה ממש סדירה.

כמה שזה מאתגר בהתחלה,מבחינתי זה שווה אחר כך..רק לחשוב על לקום להכין בקבוקים בלילה עושה אותי עייפה, שלא לדבר על זה שהנקה היא פתרון קסם בזמני חולי/שיניים וכו' מרגיעה, מבטיחה שהתינוק לא יתייבש, וכמובן שהכי טובה מבחינה בריאותית...

גם אצל הגדולים היו לי סתימות, אבל לא בכזו תדירות.
אצל הגדול הלכתי לכירורוג שד' לשלוח דברים.
יכול להיות שזה פשוט קשור למבנה גוף שלי, ולאופו זרימת החלב.

אולי להחזיק משאבה ידנית וחשאוב טיפה אחרי הנקות שאת חוששת שלא ינק מספיק ועלולה להתפתח סתימה.
סתם אולי זה לא קשור, אבל יועצת הנקה פעם אמרה לי שהיתה לה אמא עם סתימות חוזרות והסתבר שזה בגלל שהיא אכלה המון אגוזים ושקדים והחלב היה מאוד שומני ונדבק בצינוריות..אולי לנסות להימנע ממאכלים עם שומנים?

מספיק לומר שהתפיסה טובה היא צריכה להנחות אותך מה לעשות כשהוא יונק קצת ונרדם. מה לעשות עם הסתימות לשבת איתך הרבה זמן ולראות שאת מסתדרת

את יודעת... הנקה טובה כל עוד היא מתאימה לאם וליונק. מליוני ילדים בריאים גדלים על מטרנה והכל בסדר, בדיוק בגלל שההנקה כובלת/פוגעת בגוף/לא מאפשרת חלוקה בנטל.
בעיני זה בסדר גמור לעבור לתמל.

נראה שכתבת פה בעירר כדי לקבל סוג של "אישור" לעבור לתמל. ואת לא צריכה אישור מאיתנו יקרה! לגמרי לגמרי אם ההנקה נמאסה עלייך(ההשפעות שלה עלייך נמאסו) אז תעביר לתמל וחסל. כי יבואו פה עוד תגובות של תביאי יועצת הנקה וכו' של לא לוותר על זה... אבל ניכר מההודעה שלך שליבך פונה להפסקת ההנקה . אז בלי יסורי מצפון! את אמא הכי טובה שיש. כי את דואגת לעצמך ולנפש שלך על מנת שלבן שלך יהיה הטוב בשבילו. הרבה הצלחה והחלטות טובות ללא מצפון מעצבן⁦♥️⁩

הבעיה שיש דברים טכניים שבגללם כדאי לי להניק עד לשלב מאוחר, וזה יחזור לטובתו בהפוכה.(קשור גם לעבודה)
כנראה שאם הייתי מצליחה לשלב טוב בין תמל להנקה זה היה הפיתרון..

זה עוזר נגד סתימות. תגגלי...
וגם להניק בתנוחה שהסנטר של התינוק פונה לאזור הסתום.

מבינה אותך לגמרי זה קשה ממש להניק כשיש סתימות...אאוצ'. בגד מהודק או כל לחץ על האזור (אפילו של תינוק שנשען עלי) היה גורם לי לסתימות ולבלאגן..כשגיליתי את זה אחרי די הרבה זמן הכל השתנה.. תשתדלי שלא יהיה שום לחץ על האזור

עשו לי לפעמים דלקות. אני כרגע על אנטיביוטיקה ברצף (2 דקות עוקבות), נראה מה יגיד הרופא שלי, אולי כדאי לקחת כמניעה, זה באמת מאד קשה.

ולתת לו נשכן לנשוך.

בשבת הוא קרע אחד כזה..
תןהה אולי כדאי לקנות מוצץ טוב ללילה ואחד פשוט ליום. ככה מה שהוא יהרוס לא יהיה יקר מדי

עדיף לתת נשכן.
שלא ייחנק חלילה מהחתיכות.

עם ילד יותר גדול אבל לקראת לידה שלא רציתי לקחת לו את אמצעי ההרגעה...
הרגלנו אותו שמוצץ זה רק במיטה. גם במהלך היום אם צריך להירגע הולכים למיטה ומוצצים שם.
עברתי לקנות את המוצצים הזולים (טוליפ).
שמעתי פעם טיפ ממש לקשור את הנוצץ לאיזשהו רהיט ואז הוא מוגבל בתנועה ומשתמש בו רק להירגעות. שימי לב שהיוו לא מדי ארוך כדי שלא יחנוק ח"ו. במיטה נראה לי ממש לא לשים חוטים...

תודה!

ואם יש לך התכתבות עם נציג מטעמם תספרי לו שאת הולכת לעשות להם שיימינג מטורף בארץ.. אולי זה יזיז להם קצת.

 

זה נראה ממש גוש קטן ולא חייב להיות הפלה

לא לעשות בדיקה פנימית בלי הוראה מפורשת מהרב.

אני לא יודעת מה ההלכה אומרת לגבי זה.

ובמקומך הייתי נזהרת יותר בימים הקרובים (מקפידה לא להסתכל בניגוב, תחתון כהה וכו).
אישית לא משפיע עלי איחור לקיחה עם הגלולות האלה.

ממש חוששת!
אוף, צריכה. טיפים איך לזכור לקחת בשבת!
השארתי שעון מעורר בחדר אבל לא שמעתי אותו🙄

הבעיה הייתה שנרדמתי לפני הזמן שבו אני לוקחת... זו לא פעם ראשונה שזה קורה לי בשבת, אבל בד"כ אני מתעוררת מהצפצוף שלו (משאירה אותו על היד) והפעם ישנתי עמוק...

חיבוק לך! כ"כ מבאס מתי התחיל לך הדימום?

מיום חמישי כבר בלי כתמים בכלל, אז התחלתי לספור. אבל בערב שבת איחרתי קצת, מקווה שלא יחזרו הכתמים.

למרות שאני עם הדרכה צמודה של מכון פועה מה לעשות במידה ויהיו כתמים, אבל סתם לא בא לי שוב את כל הבלאגן הזה...

לא חושבת שיש סיכוי שזה ישפיע

מניסיון אני התייאשתי. הקטן ממש בררן ולאחרונה הסכיםצלאכולצאורז
שזה נס!! כן גם אצלי עדין אוכל הרבה בקבוקים אבל מקווה שזה יסתדר מתישהו... בנתיים רק חיבוק

אוכל אחר גם אם היא לא אוהבת.
הרבה פעמים הטעמים הם נרכשים. כך היה אצלי לפחות

תגובה ארוכה בעניין. אולי יהיה רלוונטי גם לך

מעתיקה לך אותה:

מבוסס על מה ששמעתי מדיאטנית ילדים עדי אפרת רסולי.
בגדול, בהנחה שאין לתינוק בעיה רפואית שבגללה הוא לא אוכל- הוא כנראה לא אוכל בגלל סיבה התנהגותית.

המטרה שלנו, היא שהאוכל לא יהווה פלטפורמה להתנהגות רגשית, אלא לאכילה.

איך מגיעים למצב שבו האכילה היא רגשית?
למשל במקרה הבא: התיישבנו לאכול, הצענו לתינוק אוכל והוא סגר את הפה. בגלל שלנו כהורים חשוב שהוא יאכל, לרוב אנחנו לא מניחים לתינוק כשהוא מסרב לאכול, אלא מנסים לשדל אותו. מנסים לדחוף כפית בדיוק כשהוא צוחק, אווירונים, מחיאות כפיים, אכילה מול הטלוויזיה, בשעת משחק ועוד ועוד. העיקר שיאכל.

בנוסף לזה, הרבה פעמים אנחנו לא עקביים בתגובה שלנו. לפעמים מוותרים ולפעמים מתעקשים.

אז מה התינוק לומד מזה? כלום.
מה הוא מבין? הוא מבין כשהוא אומר לא (כל תינוק בדרך שלו, סגירת פה, הזזת הראש, בכי ועוד) אנחנו לא מקשיבים לו. או לפחות, לא תמיד מקשיבים לו.
בנוסף, הוא לומד שאוכל זה משהו שדרכו אפשר "לשגע" את אבא ואמא. ככה אני מקבל עוד תשומת לב.

הוא לא מבין את הדבר החשוב באמת, אוכלים כי זה משביע. אוכלים כי זה חשוב. אוכלים כי זה כיף. האכילה צריכה להגיע מתוך רצון ורוגע. חשוב לפתח לתינוק חווית אכילה בריאה (תרתי משמע).

אז מה עושים?
1. קודם כל, לומדים לתקשר עם הילד. לנסות להבין, האם הוא רעב עכשיו? או שאני החלטתי שזה זמן האוכל?
לנסות לזהות סימנים של רעב לפני הארוחה, וסימנים של שובע בסיומה. להקשיב לה, כדי שתדע שכשהיא מסמנת לכם משהו, אתם מבינים אותה. ככה היא תלמד גם להבא.
2. דוגמה אישית. אם החלטת שהגיע הזמן לאכול והיא לא מראה התעניינות, נסי את לשבת ליד השולחן ולהתחיל לאכול. אם היא תראה התעניינות, תקרבי אותה, תושבי ותציעי אוכל. הרבה פעמים אכילה משותפת (במיוחד אם יש עוד ילדים) גורמת להם לאכול יותר.
3. בלי דרמות סביב האוכל. בלי מחיאות כפיים, שידולים והבטחות. אוכל זו חוויה נעימה ורגועה. אם אני רוצה לעודד את הבן שלי בזמן שהוא אוכל, אני לא מוחאת לו כפיים ולא אומרת לו כל הכבוד. אני שואלת אותו "טעים לך? איזה כיף. אני שמחה". והכל ברוגע
4. איך להושיב את התינוק. לוודא שנוח בכסא. שהוא יושב ורואה את כל השולחן, ככה הוא יכול לבקש מה הוא רוצה לאכול ורואה את כל מה שיש.
5. איך להגיש ומה להגיש. ההמלצה היא להגיש מספר דברים בצלחת מרכזית לשולחן ולתת לילד לבקש לבד מה הוא רוצה. תמיד תציעי דברים שאת יודעת שהיא אוהבת "מזון בטוח" לצד דברים חדשים. ככה היא תרגיש בטוחה שיש לה מה לאכול, אבל גם תחשף לדברים חדשים.
7. לא לדחוף בכוח אוכל. זה לרוב לא מועיל, ולפעמים גם מזיק. אפשר גם להגיד, כדי שהיא תראה שאת מבינה. "אני רואה שאת סוגרת את הפה, אני מבינה שאת לא רוצה יותר לאכול מתוקה?" לחכות רגע לתגובה כלשהי. להסתכל איך היא מגיבה. מה היא רוצה עכשיו? לרדת? לאכול משהו אחר?

זה בגדול מה שאני זוכרת, הכי חשוב זה להתמיד. להגיע בנחת ולא בלחץ.
אני יודעת שזה קשה כי יש כאן גם את העניין של השינה שהגיוני שהוא קשור גם כן.
אל תסתכלי על הכמויות שהיא אוכלת, אלא על איך היא אוכלת. בשמחה? או מתוך אילוץ?

יצא לי ממש ארוך. מקווה שזה מובן.
מוזמנת לשאול, גם כאן וגם בפרטי.

ברגע שהחלטנו איך אנחנו מתנהלים והצבנו גבולות וכללים- המצב נהיה הרבה יותר טוב.

גם בררנית לא קטנה וגם חיה הרבה מסימילאק, והיא אוטוטו שנתיים!

פירה, דג, קציצות (היו להיט, שניצל התחילה לאהוב ממש רק אחרי עוד הרבה זמן), קוסקוס מאוד אהבה! פסטה (כזאת שאפשר לאכול ביד ), ירקות לא הצליח לנו שום דבר, היום היא חסידה של עגבניות, ברמה שאני מחביאה אותם ממנה...

נשנושים: פריכיות, ביסקוויט הכי פשוט, בננה.

בהצלחה!

כולל חיבור לזונדה להזנה עקב סירוב לאוכל..

בגדול, להוריד לחץ..

להבין שהתינוקת מרגישה את הלחץ סביב האוכל והיא מגיבה אליו..

לסמוך עליה שהיא תצליח לספק לגוף שלה את מה שצריך..

להציע בטוב, בנחת, אוכל מגוון.. כולל בקבוקים.. מה שהיא אוכלת, לשבח אותה, לשמוח איתה, כנראה שזו היכולת שלה כרגע..

לנסות להציע אלטרנטיבות מלאות בקלוריות כמו גבינת שמנת, גבינה צהובה, טילונים..

המלצות:

- אומרים שלפעמים יש בעיה בבלוטות הטעם או בתחושת הרעב של התינוק ולכן ממליצים להתחיל ארוחה עם טעם חזק "שיפתח" את התיאבון כגון: חתיכת שוקולד, מעט קולה, מציצת לימון, מלפפון חמוץ..

- ללכת לדיאטנית של ילדים, הן ממש מאירות את העיניים באלטרנטיבות להעשרת מזון לתינוק.

- ניתן להוסיף כף שמן (זית או קנולה) לבקבוק..

- יש אבקות קלוריות שמוסיפים לבקבוק..

- להוציא את זה מהשיח התמידי, לא לדבר על נושא האכילה לפני התינוקת (עם הבעל, המטפלת). התינוק מבין את זה ומגיב לזה.. וגם את מעבירה את הלחץ הלאה למטפלת, לבעל, לאמא שלך.. ואז כל הסובבים את התינוקת מלחיצים אותה בנושא האוכל.. ככה קשה להתקדם..

חיבוק גדול!!

זה פשוט הגיהנום שלי..

החשש ממש לחיי התינוק..

בפסח, כשהחלפנו בקבוק (הגדלנו את הפטמה בבקבוק של החמץ ולא הצלחנו לחקות את החור במדויק בזה של פסח) היא סרבה לאכול לגמרי.. שלחו אותנו לחבר אותה לזונדה בבי"ח..

לסיכום, רוצה לנחם שהתקופה עוברת.. התינוק מצליח להתגבר ולספק לעצמו את הצרכים שלו..

והוא מתפתח יפה..

היום, תענוג לראות את בתי.. מפותחת, יפה, גדולה (יותר מאחיה בגיל הזה)...

 

שבת שלום

 

נ.ב- לדעתי, יש לבתי כנראה מעט בעיה בקשב וריכוז ובוויסות חושי והם אלה שגרמו לקשיי אכילה.. כל גירוי הסיח את דעתה וכל שינוי קטן בטעם, הרגיש לה בעוצמה..

קצת קושי עם מרקמים..
הייתי מתייעצת עם מרפאה בעיסוק של הגיל הרך שמתמחה באכילה.

שלי כן אוכלת עוף, אבל רק כזה שמבושל במרק ורך רך. ניסית כזה?
את רב הדברים היא זורקת (וכוחה הולך וגןבר, מגיעה למרחקים מרשימים) ויורקת. מוציאה מהפה. עושה קולות הקאה.... וכו.
הכנתי לה עוגיות טחינה והיא די מחבבת את זה. לפחות קצת ברזל וסידן
חיבוק

באמת..יש לה פולקעס הכי מכובדים שהיו פה בבית.
לא תחשדו שהיא לא אוכלת
ב'ה אלף פעמים


והאמת אני לא בלחץ
ולא חושבת שמשדרת לחץ
וכן משתדלת לומר שבחירה שלמה ומה יש לי לעשות
וגם בכנות אין לי כח להשתגע
לא מכינה לה כל יום במיוחד -
לפעמים כן אבל לא תמיד

מושיבה אותה קבוע עם הילדים מגישה לה מהאוכל שלנו
לא הולך- אז לא
מקסימום אחרי שעה מנסים שוב משהו

פירות היא ממש אוהבת
ונראה לי בכללי יש נטיה למתוק חח

אבל אני בהחלט מאמצת את מה שכתבתן ואנסה להתחזק יותר בלא לשדר לחץ

וכן יש לה העדפה לדברים מרוסקים-
נגיד קוטג' מסוגלת לאכול כל ערב חצי קופסא לפחות
ודייסה ותפח מֿוסק ומרק טחון אוהבת

אבל כל סוגי התוספות-מחוספסות וכנ''ל עוף וקציצות וכדומה -ולא אוהבת כלום

אולי אנסה פירה..אני מתה על פירה
אבל אני היחידה בבית שאוהבת אז לא מכינה כמעט

וסליחה שבגלל שכבר אמצע הלילה לא מגיבה אחת אחת

לק"י

נכון שזה קצת מעצבן למעוך כל דבר.
אבל זה מן הסתם יעבור לה בסוף....

אוהבת רך ומרוסק ?
קציצות רכות- מרוסקות.
עוף במרק רך מאוד ואז לרסק
פירה יכול להיות גם מבטטה עם עדשים כתומות (מתבשל טוב הילדים לא שמים לב...)

תני לה לגעת באוכל גם אם בהתחלה היא תעשה מזה מיש מש, ולאט לאט היא תכניס לפה ותתרגל

העיקר שהיא נהנית

לבדוק בהתאם יכול להשפיע מאד. בנוסף אולי לתת לה אוכל מתובל כמו של שאר המשפחה.

יש תינוקות שלא מתחברים לאוכל של תינוקות...

ואם כבר -אוהבת רק דברים של תינוקות..באוכל שלנו בכלל לא אוהבת כלום
ואגב גם לתינוקות אני מתבלת-בחיים לא נגעו אצלי במרק בלי מלח למשל ...ובדייסה בלי משהו מתוק...


וכן ברזל נבדוק לה בהקדם
נדחה מיום ליום כי בעלי חסר זמן בבוקר ואני עם הפיצי והחורף..
אבל בעז''ה השבוע נדאג לזה

אצלי היו כמה ילדים שרק אחרי גיל שנה ואף יותר מכך באמת התחשק להם אוכל של גדולים.

חשוב לבדוק ברזל ולנסות, אבל אם זה לא עוזר לפעמים רק סבלנות....

 

היתה אוכלת יחסית הרבה תמ"ל ובקושי אוכל, עם הזמן גדלה והתחילה לאכול יותר...

היום הוא בן 9 ואוכל כל היום אותו דבר

אני החלטתי לקחת את זה פחות קשה.

טיפ לגבי המרק כתום, תוסיפי עדשים אדומות, זה יעשיר את המרק


בהצלחה!

אני דוקא בטוחה שזה יעבור
אצל כולם פה בגיל שנה עד שנתיים היתה נסיגה באוכל ואכלו כמו ציפורים
ומגיל שנתיים התאזן יותר

היא לא בנסיגה כי מעולם לא ממש התלהבה על אוכל ולא הצלחתי להכניס אותה לזה כמו את הקודמים

אבל אני מקווה שעוד לפני גיל 9 זה יעבור לה🙈

תודה רבה!!

בגיל הזה יש הרבה תינוקות שלא אוכלים חתיכות
הבן שלי בן 9 חודשים רק מסכים מרוסק לגמרי וככה היה עם רובם
חוץ מאחד שהיה באמת יוצא דופן ואכל מגיל חצי שנה הכל ממש והכי אהב את החתיכות...

ובהחלט תמשיכי בדרך הזאת שלא לעשות מזה עסק
אחרי שהלכתי לרופא ילדים מומחה בתזונה ועקבנו מה שהילד אכל במשך שבוע הוא אמר שיש ילדים שממש יכולים להסתדר עם קצת אוכל
ואם לא מפטמים בשטויות אז הכלל הוא שילד רעב- יאכל. ואם לא אוכל אז לא רעב ולא להיות עם מצפון. מאז הורדתי לחץ אין שיח ודיבור על הנושא ויש שיפור משמעותי ( שגם לא עושים מזה עסק ...)

והיא אוכלת יחסית מכובד לגילה. בגיל הזה לדעתי אין מניעה להמשיך עם הנקה/תמ"ל באופן קבוע כדי להשלים - ולאט לאט להוריד.

ואם המשקל שלה בסדר - אז בכלל לא הייתי דואגת...

ושלי כבר גדולה..
שלי אוכלת בערך שלושה דברים בריאים והשאר מתוקים.
איכשהו כבר מגיל שנה היה לה את הכישרון לזהות אריזות של ממתקים וחטיפים ולרצות מיד..
נשמע לי קצת דומה.

אם היא אוכלת איזה פרי וגם מוצרי חלב אז נשאר רק לדאוג למשהו בשרי, לא הייתי דואגת בכללי.
אנחנו נותנים דייסות של B&D ואת זה היא אוהבת עד עצם היום הזה. בת מעל ארבע.. אולי תנסי, זה קלוריות אבל גם מועשר בויטמינים וכו'.

וכדאי לתת טיפות ברזל שתהיי רגועה מהבחינה הזאת.

ובעקרון לא אכפת לי לא מגוון
רק שתאכל כמות נורמלית
ודברים משביעים מקוטג' לא דבעים וגם לא מבננה
הדייסת קוואקר זה הדבר היחיד שמשביע שאוכלת

וואי בת 4 ואוכלת בעיקר גמיסות? ומה יקרה אם לא תתנו תקופה?

אותי בננה משביעה,
וחצי קוטג' גם נשמע לי משביע לתינוקת

היא אוכלת דייסה רק לפני השינה.
בהמשך היום אוכלת לחמנייה בגן, דגני בוקר, לפעמים שמנת או דני או קוטג', רסק תפוחים.
ואחהצ יש עבודה של שעתיים על שניצל וקצת אורז..

מנסיוני להמשיך להציע דברים וגם לאכול איתה מתי שמתאפשר..
זה משתנה הרבה וזה גם בא בתקופות..
סהכ הדברים שתיארת נשמעים בסדר גמור ויחסית מגוונים (גם אם לא מאוד כרע) זה לא שחיה על גאנק

מבינה אותך מאד .
התינוק שלי גם יונק ורוצה רק אותי, אבל אני חייבת פעמיים בשבוע לצאת לבד לשעתיים שלוש ומשאירה אותו עם בקבוק ואבא שלו מסתדר .
בשביל הבריאות הנפשית שלך ובשביל שיהיו לך כוחות את חייבת את זה לעצמך....

מבינה את המורכבות זה מצב ממש חונק וקשה!ש

אולי תנסי לעשות לך בתוך הבית מרחב אישי?

לא את שומרת אלא מישהו אחר (בעלך, קרובת משפחה)

ואת נסגרת בחדר - סרט טוב, ספר , קפה , גלידה

הולכת לעדות אמבטיות קצף ארוכה ומפנקת...

תדאגי לעצמך!!!!

חיבוק שוב

אני מנסה, בעלי לא ממש זורם עם זה.
הוא דיי חסר אונים איתו, והבית שלנו קטנטן אז לא שיש לי אפשרות אמיתית לניתוק. אני כן עושה מקלחות ארוכות ארוכות כי זה הדק היחידות שיש לי עם עצמי בלי שיש לי מישהו שצמוד אלי.
(ולשמוע אותו בוכה מבעד למים, כ"כ מבאס את זה..)

נשמע כל-כך קשה ומתיש ומתסכל..
מחבקת אותך מרחוק ושולחת הרבה הרבה כח!!💞💞

לא הצלחתי לראות במה שכתבת.

אולי האוכל לא מספיק לו?

עולה מצוין ממש במשקל, ב'ה. לפחות זה!! שההנקה זורמת ואין קשיים עם זה טפו טפו. גם התפתחות יפה לגיל, מחייך ממש כבר מגיל חודש, מתקשר איתנו יפה, מרים יפה את הראש כשהוא על הבטן וכו.
זה לא רעב, מכירה לצערי איך תינוק רעב נראה מהגדולה שלי שאיתה לא היה לי מספיק חלב בהתחלה.
הוא מקבל אנטיביוטיקה כל יום(בגלל המצב הרפואי) שלדעתי עושה לו כאבי בטן. וזה פשוט נראה כאילו החיים קשים לו, שלא כיף לו כאן לפעמים. וכל הקשיי נשימה מידי פעם והשתנקויות וכאלה, הקושי שלי זה שאף פעם לא ברור לי מה בגבולות הנורמלי ועל מה צריך לרוץ להבדק.

את מתארת ואת פשוט גיבורה!! איזה קושי זה....
חיבוק יקירתי!!!
אני רק חייבת לומר שזה ממש מרגיע שהוא מתפתח יפה לגילו.
וכן.. יש ילדים שכאילו קשה להם ההסתגלות פה בעולם.... החיים קשים להם. רק יכולה להרגיע שאני מכירה כמה ילדים שהיו כאלה והיום הם אנשים ככ שמחים אופטימיים וכיף להיות איתם!! יותר מאנשים אחרים... אז מאחלת לכם גם❤ וחיבוק גדול שוב

ממליצה לך פעם הבאה שאתם אצל הרופא שעוקב אחריו לשאול אם יש גבולות שהוא יכול לסמן לך כאדומים שידרשו ממך ללכת להבדק..
ובכל אופן. תמיד ץסמכי על החושים שלך, אם משהו לא נראה לך תלכי להבדק... עם כל הקושי והנסיעות... מאמינה שלאט לאט תדעי כבר מה צריך ומה לא...

אולי תנסי לשאוב כוחוצ מזה שעוד כמה חודשים מקסימום זה ירגע בע"ה ואת תחזרי לעצמך הוא יהיה קצת יותר גדול,ויותר פעיל,והזמן עושה את שלו, את ממש ממש אחרי לידה , עדיין עם הורמונים ולט ישנה טוב.... רק התקווה שזה נגמר, וזה ייגמר !!!! חיבוק אלייך יקירה.

אין לי עצות, נשמע מלחיץ. אולי תקחי למומחה ריאות בילדים, משהו פרטי. ואז תהיי רגועה.
מלא מלא חיבוקים וחיזוקים! 💕💕💕💕💕

צריך בשבילה מרשם רופא

והסבר קצר לסיבה לבקשה.

מהנקה וכד'

יובש בנרתיק נגרם כתוצאה ממחסור / מרמה נמוכה מידי של הורמון האסטרוגן בגוף.

יחסים במצב כזה, של דופן נרתיק יבשה ולא גמישה וללא הרטיבות הטבעית בעוררות מינית - גורמים לכאבים, סדקים בעור, פצעים ודימומים.

כדי לא להתנזר מיחסים, וכדי לאפשר לתפקד בטבעיות הנדרשת ליחסים, משתמשים במשחה המכילה אסטרוגן והודות לכך דופן הנרתיק חוזרת לחיוניות והגמישות הנחוצים לקיום יחסים בלי כאבים ובלי להזיק לעצמנו.

אגב, יודעת מאמא שלי..
נשים בשנות החמישים שלהן והלאה, בעקבות הפסקת הווסת וירידה קבועה בהורמון האסטרוגן בגוף - משתמשות באופן קבוע, במשך שנים, במדבקות הורמונליות המכילות אסטרוגן, כדי להמשיך ולקיים אורח חיים אינטימי ללא הפרעה.

לכי לרופאה מומחית לאזור הזה אחרי לידה(אורו-גיניקולוגיה)
יש את ד"ר רויטל ארבל בשערי צדק ויש עוד כמה טובים נוספים בארץ.
זה איזור בגוף שלא הרבה מבינים בו אחרי לידה.
יכול להיות שזה לא יתרפא לבד כי זה צריך טיפול.
לי גם היה איזור שמדמם וכואב ורופאים אמרו שזה יתרפא לבד. בסוף הלכתי לד"ר ארבל והיא צרבה לי אותו ומאז זה התרפא

מזל שהיית במצברוח טוב....

אם לא ירד - אז תהיה לנו מזכרת נהדרת מהשובבות שלה

(אולי לא מאוד מפריע לי, כי מדובר בסוודר שקיבלנו במתנה לילדה הקודמת ובמכנסיים שעלו עשרה שקלים...)

תהנו ממנה⁦♥️⁩

ב"ה הצבע ירד כמעט לגמרי.

תכל'ס לא אכפת לי להלביש לה גם בגדים עם קצת כתמים - היא גם ככה איתי בבית, ובקושי יוצאת איתה ליד אנשים...

לק"י

פה יש ילדה בת שנתיים שאוהבת לצייר בטושים (שזה חופשי פה), רק חבל שהיא נוהגת לצייר גם על הפנים (והקירות, והספות היחסית חדשות.....)

זה מה שהבן שלי עושה לפעמים כל פעם כזאת הטושים עולים אחר כבוד למדף העליון בארון לכמה ימים...

לא הכי בריא אבל לפחות קצת פחות מלכלך...

אשרייך על הרוגע.. זה לא רק העניין של הבגדים שנהרסו זה גם העניין שאת צריכה לנקות אחר כך...
זה מזכיר לי שפעם הבן שלי היה קם בחמש בבוקר ואני הייתי ישנה על הספה. פעם אחת הוא מצא רסק עגבניות שבטעות השארתי על השיש ולא הכנסתי למקרר באיזה שהוא שלב אני פותחת חצי העין ורואה אותו מלא ברסק עגבניות כולו!! גם אני באותה הזדמנות תפסתי את עצמי ולא התעצבנתי רק צילמתי וצחקתי על הסיטואציה.. וואלה באמת סיטואציה מצחיקה למה להתעצבן 😅 אבל אם זה היה צבע שלא יורד הייתי נלחצת על הספה ועל הבגדים שלו ושלי על השמיכה שלי אז זה היה נראה אחרת לגמרי נראה לי...

אם זה היה קורה רגע אחרי שניקיתי - הייתי מתעצבנת הרבה יותר...

לק"י

ואמרה שצריך לשים גם שמן
מזל שהייתי שם כדי למנוע את הקטסטרופה הזאת.....

היא בכלל שובבה לא קטנה.

אצלנו גם היו כמה "תספורות" כאלו במהלך השנים...

בן חמש שגזר לעצמו את אחת הפאות כמה ימים לפני חתונה של דוד שלו...

בת ארבע וחצי שעשתה לעצמה "פוני" מכוער...

והשיא - בני חמש שגזזו לאחותם בת השלוש את כל השיער כמעט - בעיצומו של יום הכיפורים!!...

בכל פעם שסיפרתי לאחרים למה הילדונת עשתה חלאקה למרות שהיא בת - הם הסתירו את הפנים בידיים שלהם, וכעסו שאני מספרת את סיפור התספורת...

שהצדיקים שלי חידדו את כל העפרונות בקלמרים שלהם על הרצפה, אחר כך "ניקו" עם מיני מברשות ויעים ושפכו חידודים על הראש של אחותם התינוקת. לחמניות שוקולד הם כבר לא קיבלו.
בתחילת השבוע נשפך לי אורז על הרצפה והם התנדבו לעזור עם היעים הנ"ל. מאז כל יום כשאני מטאטאת את הבית אני מוצאת עוד ועוד אורז.
זהו. הייתי צריכה לפרוק.

עד היום יש לתאומים שלי שובבויות שכאלה. אני לא אספר מה הם עשו הבוקר...

לא רואים ולא שומעים כלום כלום כלום
מאז שהיה להם את היום חופש בגלל האזעקות, הם המציאו להם בית ספר דמיוני בבית ומלמדים תלמידים דמיוניים עם שמות וציונים ומבחנים, יוצאים איתם לטיולים ומחלקים פרסים. אחותם יכולה להיות המנהל או המזכירה או המפקח, לפי הצורך. אני אחראית לארוחות

שעה לפני כניסת הצום- הגדולה החליקה על הספונגה חששנו לזעזוע מוח
טחותה הקטנה ישבה בעגלה עם הגגון סגור והסתפרה להנאתה

מה יש לילדים עם יום כיפור, שבו הם עושים את כל השטויות??

כבר כמה שנים.
בינתיים שחררתי (רוב הזמן) כי אין לי שום תובנות בנושא. אבל מתבאסת בכל פעם שצריכה לקנות פריט ריהוט חדש, כי אולי בעתיד זה לא יתאים לנו, והבית הנוכחי מזעזע בעיני, אבל אנחנו נשארים בגלל כמה יתרונות אחרים שיש לו, ואין מצב לשפץ על חשבוננו כי רוצים לחסוך לבית משלנו.
אז מבינה לליבך. זה בעצם מה שרציתי לומר

איך לכוון אצ המחשבות או אם יש תובנה בעניין.

שלדברים יש דרך להסתדר כאילו מעצמם. עם הזמן דברים מתבררים. המציאות שלנו משתנה והופ! פתאום יש תשובה לשאלה.
אז מנסה על סמך זה לשחרר. כרגע אנחנו כאן. זאת המציאות. והיא תשתנה כשיגיע זמנה להשתנות.

שזה לא טוב אף פעם לחיות בתחושה של ארעיות - לא טוב לנפש. מצד שני - הנשמה דווקא כן צריכה לחוש תמיד ארעיות, כי הרי נוכחות הנשמה בעולם היא ארעית...

איך משלבים בפעול בין שתי התחושות האלו?

מנסים להתייחס למקום המגורים הנוכחי כאל "בית" עם כל המשתמע מכך - משקיעים בו פיזית ונפשית, נהנים מכל מה שיש לו להציע, לא חושבים כל הזמן על העתיד... ומצד שני - לא מתקבעים במחשבה על המקום הנוכחי, מקבלים את הרעיון שאולי בעתיד משהו ישתנה, ושזה יהיה בסדר.

לי עוזר "להיתפס" לחפצים בבית, במקום לבית עצמו (חפצים קטנים שיקרים ללבי). אם כי אני לא בטוחה שגם זה טוב, כי גם הם עלולים להיות ארעיים...

את יודעת מה יהיה בעתיד?
את יכולה לשלוט במקום המדויק שתהיו בו 5 שנים מעכשיו?
בגלל שאין לך שליטה, ואין לך אפשרות לדעת.... הכי טוב להתרכז בהווה ולהניח כרגע לעתיד, הוא עוד יגיע ויהיה הווה גם הוא. חבל שתפספסי את הטוב של עכשיו על הדאגות של אח"כ.

אבל לא מחליטים.
נסיון חיי לימד אותי שאין ודאות. יש לחיים זרימה משלהם, שאינה תלויה בנו.
לטוב ולרע, אגב.
הנה, אני זכיתי בהריון ובילד, בעוד שהמוני נשים נלחמות בעור שיניהן ובכל מה שיש להן כדי לזכות בהריון בריא.
מנגד, פתאום גילו לבעלי בעיה בלב והוא לקראת ניתוח.
וכל זה רק בשנה האחרונה.

מקפיצה לי 😏

מקפיצה שוב...
ושואלת אם מישהי הזמינה "על עיוור"...
מפחדת שיהיה לי לא נוח

140 ש''ח במעליאקספרס
משתמשת בו רק חודש, וממש טוב לי איתו ונח לתינוקת ב'ה
קניתי את האומני 360

בדיוק הגיע בדואר אבל לא הספקתי עוד להשתמש..
מאזור ירושלים, אבל אולי כן אשתמש בו בקרוב.. אוכל לתת חו"ד..

₪ 165.94 | 360 omni ארבעה עמדת ארגונומי אורגני כותנה מנשא נייד רב תכליתי ילד תובלה לעטוף מתכווננת תינוק קלע
₪ 165.94 | 360 omni ארבעה עמדת ארגונומי אורגני כותנה מנשא נייד רב תכליתי ילד תובלה לעטוף מתכווננת

נהנית ממנו כבר הרבה שנים

 

אם תרצי יש קישורים פה בפוסט: הכל לתינוק

 

תכננתי להשתמש בהם במידה שאחליט על חיקוי. תודה!!

שיהיו החלטות טובות

לגמרי סבבה! ויש לגיסתי את המקורי אז השוותי, אותו דבר אחד לאחד. גם מבחינת התחושה(שמתי את שלה כדי לנסות לראות אם באמת יש הבדל). מבחינת נוחות נשיאה ממש נוח, אישית כן מתחילים לי כאבי גב איתו אחרי שעה בערך עם התינוק אבל ניסיתי גם מנשאים אחרים(בייבי ביורן וכד) והם גם ככה בשבילי.
החיקוי היה איתנו בשימוש אינטנסיבי מאוד יותר משנה, כולל טיולים שעשינו איתו ושרד מצוין, כולל כמה כביסות. אני באמת ממליצה.

טוב לדעת!

כמה שכל מי שמשתמשת בו עפה עליו 😑
לכן אני חוששת לקנות על עיוור..

מוכנה לתת לך אבל אני בת"א. אני יכולה לשלוח לך.
זה מ-5 ק"ג ומעלה אם אני לא טועה. נהנתי ממנו מאוד אבל כבר כבד לי מדי.
יש לי גם צ'יקו שמתאים ממשקל 3.5 ק"ג אם את רוצה לנסות גם אותו.
יש לי גם מנשא בד ארוך ומנשא צד מבד עם טבעות. כולם מוצלחים. אני יכולה לפתוח גמ"ח מנשאים מסתבר..
דברי איתי בפרטי.

ארגו מקורי יש גם לשכנה שלי דלת ליד, פשוט מישהי אמרה לי שיכול להיות שכן יש הבדל בין המקור לחיקוי ואני עלולה להתאכזב...
אבל אולי באמת אשאל ממנה וזהו...
מנשא בד ארוך יש לי, אבל נשבר לי הגב ממנו...
אם אחליט שכן בכל זאת אפנה, תודה!

היה לי כמה שנים את המקורי
ומכרתי וקניתי את החיקוי(אדפט כי זה מה שהיה הכי חדיש כשקניתי)
ויש לי אותו שנתיים
ובדוק הם כמעט זהים.
יש הבדל שניים מצד איכות אבל ממש ממש בקטנה ולא משפיע בעיני על כלום
מצד המבנה והנוחות אותו הדבר בדיוק

בעלי אומרים נראה לי עדיף איכותי יד שניה ולא חיקוי חדש.. 😏
לא יודעת באמת..

ואני לא מקבלת אחוזים
אם הייתי מקבלת היתי קונה לי חדש

אבל אותה כן קניתי חדשה כי בסוף השאיבות של הילד הקודם היא נהרסה...

ברצינות שואלת

Online Shop Real Bubee Single/Double Electric Breast Pump With Milk Bottle Infant USB BPA free Powerful Breast Pumps Baby Breast Feeding | Aliexpress Mobile

אחרי הלידה הקודמת נתתי לאיזה 6 חברות את הקישור...
לקח לי בהתחלה קצת זמן ללמוד להשתמש בה ואז הייתי ממש מרוצה...

אפשר חד צדדי ודוצ', היא קטנה ונוחה, וחזקה..
רק עכשיו אני יודעת לומר, שהיא זולה אבל גם לא מחזיקה מעמד.. בסוף השאיבות של הבכור היא נהרסה לי. בכל זאת החלטתי ששווה לקנות אותה שוב במחיר הזה, במיוחד שהייתי כל כך מרוצה, אז לקראת הלידה קניתי, והיא הגיעה ממש מהר.

זה עדיין יוצא יותר זול ממשאבות יקרות שעולות בין כמה מאות לאלפים, ומחזיקות לרוב לא יותר מ3-4 ילדים..

גם השתמשתי בה ונהנתי מאוד

והיא באמת שואבת חזק וטוב..
היא נהרסה לא במנוע אלא בחיבור של המטען (ויש מצב שגם אפשר לתקן את זה.. לא בדקתי)

אני לא כ"כ אהבתי את החיקויים

אני מתפללת שאזכה להשתמש בהם עוד..

אבל אני מאזור המרכז

ראיתי אותו על משהי בסופר שעשתה קניות והחלטי שכזה אני רוצה. למזלי הגוזל שיתף פעלה ואהב לביות במנשא אבל הגוזלית כרגע ממש לא מתחברת אליו

 

והוא עולה 850 במקום 900 (היה מבצע)

אח"כ נכנס השכל וראיתי מנשאים שנראים טוב גם בחצי מחיר

או 16 מתוך 22

15 מתוך 22

לא חייב מעון ולא חייב כל יום. ולא כל היום.
יש הרבה אופציות במיוחד אם אתם קצת גמישים כלכלית

זה פחות עניין כלכלי,
בעלי ממש מפחד לשים אותה במעון (בגלל החדשות)..

כל פעם כשאני מנסה לדבר איתו על אופציה כזו הוא לא מוכן לשמוע (בגלל שהיא עדיין לא מסוגלת לדבר). יאמר לזכותו שהוא נשאר איתה כל הבקרים כשאני בעבודה (אז אני לא יכולה לבוא אליו בטענות).

אם כל הנטל כמעט עליו אז באמת אין מה לעשות.
במקרה הזה אז תשקלי פשוט להפוך את הבית ליותר ידידותי לתינוקות. ותמתחי את גבולות הסבלנות עד כמה שאפשר.
תפרשי לה שטיח פעילות עם משחקים. תנעלי ארונות מטבח וכל מה שעלול להיות מסוכן. ותוציאי לה קופסאות פלסטיק, הרכבות, צעצועים מנגנים, וכל הרעיונות היפים שיש פה.. הייתי מקפידה לעשות לה סדר יום עם יציאה אחת לפחות בימים שאפשר.

אני הכנסתי בגיל שנה וחודשיים למעון עם מעקב שלנו. הפתענו. בדקנו. שלחנו סבתא וכו

כל יום מגלים משהו חדש, חוכמות חדשות. מתיקות אינסופית.
תפני ארון מטבח למטה ותמלאי בקערות בקבוקים, כפות עץ וכלי פלסטיק אמיתיים ותני לה גישה. הם מתים על זה. שימי מגנטים על המקרר שהיא תוכל לשחק כשאת במטבח. תני לה מכוניות, כלים, דופלו וסתם חפצים מעניינים. בימבה. חמור קופץ. בגילה משחקי תינוקות כבר לא מעניינים להם. בוודאי שצריך השגחה. אבל מה עם זמן השינה? היא אמורה לישון פעם- פעמיים ביום ובערב. אולי לשקול יעוץ שינה (אין לי עצות בתחום הזה חח). עוד חודשיים יהיה יותר נעים ואז גינה או סתם טיול בשעות הבוקר (במקום בטיחותי. ברגל) ממש מספק המון כיף וגירויים. את יכולה לשים במעון. אבל אין כמו אמא.

פירות צעצוע, בובה חמודה רכה.
אגב עשר עשרים דקות בלול זה המוןןןן!!
היא נשמעת נורמלית ומתוקה. תהני ממנה

לברר טוב טוב על מעון איכותי

להתרשם לבוא לשמוע לדבר עם הורים 

אני הכנסתי בתחילת שנה ילדונת בת שנה פעילה וצמודה לאמא למעון (לפני כן היתה במטפלת עד 13 ממש קצת שעות לא כל השבוע...)

אחרי שבועיים הסתגלות היא ממש פורחת...

מעון מעולה

כל היום רוקדים ושרים שם

היא מוציאה מרץ עם חברים ופעילויות מותאמות

היא מתה על המטפלות ורצה אליהן

גם בבית היא משחקת המון עם האחים הגדולים

לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה להישאר עם פצצת המרץ הזו בבית לבד ללא ילדים נוספים ובחורף...

 

כמובן שזו דעתי האישית. וכל אחת מה שמתאים לה. תעשי את השיקולים שלך...

וגם אז רק לשבוע חלקי. (ולמטפלת שאני לגמרי סומכת עליה).

מרגישה שלפני כן זה מוקדם מדי בשביל הילד.

ובינתיים - מנסה לנצל בכיף את הזמן בבית עם הקטנטן. משחקים קלים, ובעיקר מאפשרת להסתובב חופשי אחרי אבטחת הבית. אין חוטי חשמל מסתובבים, אין דברים שבירים, ארונות המטבח סגורים (כמעט לרוב) וכך גם דלתות השירותים.

[מודה ששני האחרונים שלי איטיים בהתפתחות, אז הם לא ממש טיפסו/מטפסים לגובה... אבל זו שלפניהם הלכה לפני גיל שנה, אז באמת היה מאתגר יותר...]