דיי נמאס, נמאס, החורף הזה יותר מידי קשה..
שוב הקטנה עם חום, שלשולים, הקאות ודלקת אוזניים .
לילה ממש לא קל, בכתה המון, בקושי ישנו .
חשבתי 'עד הבוקר זה ירד, להפתעתי ולצערי זה רק עולה..
אופ אופ אופ
ממה את פוחדת? תרגעי ונסי לחשוב בהיגיון:
הרי יום הכיפורים כבר מאחורינו!
למה שנחתמת - יהיה ולמה שלא - לא. אז ממה לפחד?
ואם את כ"כ מפחדת, אז את יודעת למי לפנות, נכון? רק הקב"ה יכול לשנות משהו. אז דברי אתו. הוא שומע אותך תמיד ובכל מקום.
הרב שלה אמר לה לא לעשות טיפולים
אחרי 6 שנים ילדה ויש לה היום מעל 10 ילדים
אם יש בעיה רצינית,אני מאמינה שאין כמעט סיכוי שזה יקרה
שנה ושמונה חיכיתי והרופאים כבר הפנו אותי להתחלת טיפולים וממש לפני שהתחלתי שכל הלחץ ירד גיליתי שאני בהריון טבעי לחלוטין אבל זה תלוי גם מה הבעיה.. לי היתה בעיה פשוטה יחסית..
על זה שכן, ויש גם לא מעט שלא... השאלה אם ועד כמה היא רוצה לתת לזה צ'אנס...
בכל מקרה לדעתי כדאי לעשות את המינימום:
לראות שהמחזורים לא קצרים מדי, שהיא טובלת לפני ביוץ, שהם יחד סביב זמן הביוץ, שיש בין 12 ל16 יום בין הביוץ לבין הוסת
לוודא שאין בעיה
נניח שאולי הבעיה בביוץ ?
אפילו כשהרופאים אומרים שאין סיכוי טבעי, עדין זה יכול לקרות, שמעתי סיפורים
כדאי לה ללכת ולהיבדק. לעשות בדיקות מקיפות.
ואם הכול 100% שגם בעלה יבדק.
לפעמים יש בעיה קטנה וקלת פתרון, אך היא לא מפתרת מעצמה, וכל עוד לא מטפלים בה, הזוג נשאר בבעיה.
מרגישה פסדר. סוחבת, קשה, בחילות והקאות אבל עם הרבהניק חדשהאלוקים ישמור,זה בלתי נתפס
עכשיו טובעכשיו יצא דו"ח מאיטליה,והיו 0 מיקרי מוות של מתחת לגיל 30
רק בשביל להרגיע


הוא לא בבית... התכתבנו קצת כשהיה לו זמןבאותה מידה שאנרגיות חיוביות יכולות לדבק
ממש ממש מעצבן מה שעברת,
מזכיר לי קצת איך אני מרגישה בחברת כמה אנשים. אני יודעת מראש להיזהר מהם....
תנקי את הראש, גם אם לא הליכה , תעשי משהו שעושה לך טוב
תרחמי עליה. היא מסכנה לחיות ככה כל היום בחשיבה שלילית על כל העולם.
את מקסימה, תוציאי את הזבל הזה ממך.

יש אנשים שרק מתחילים לדבר וכבר מתפוצץ לי הראש מכל התלונות האלו! במיוחד שהם כל כך לא נכונות...
וכבר היה עדיף לא לנסוע איתם בטרמפ לפעמים
ממש מכניסים לפי הטבעת. לא עמוק, רק שכל החלק הכסוף יהיה בפנים.
זה לא כואב. אולי קצת מציק.
אם הוא זז אז מישהו אחר מחזיק אותו. זה רק לכמה שניות סהכ.
בגדול זה מחליק פנימה אבל אפשר לשים על קצה המדחום קצת שמן טבעי (כמו שקדים, זרעי ענבים או זית)
לפני ואחרי השימוש לנקות עם צמר גפן טבול באלהוכול 70%.
אם אין, אז לשטוף טוב עם סבון.
תשכיבי אותו על כשהבטן על הרגליים שלך, תפתחי צד אחד של הטיטול, אפשר טיפה למרוח משחת החתלה או מעט ווזלין בקצה
תכניסי את הקצה לפי הטבעת (לפחות כל הקצה בצבע כסף ועוד טיפה)
תוך כ10 שניות אמורה להיות תשובה
בריאות שלמה....
והעיקר רוגע ושלווה....
אח"כ תחטאי שוב
בהצלחה
עצמו.
הכי נוח להכניס כמו שמחליפים טיטול. מרימים את הרגליים ומכניסים.
שימי מתחת טיטול כי יש לפעמים הגירוי גורם להם לעשות קקי.
נכון שבגיל קטן עדיף כמו שתארת
אני בדכ לא שמה כלום. רק לילדים גדולים יותר שמתנגדים ומכווצים את פי הטבעת ואז זה יותר קשה.
בגיל הזה אצלי בכלל לא הרגישו. לפעמים גם בדקתי תוך כדי שינה והמשיכו לישון. בלי שמן או משהו.
אני שמעתי מפורשות מאיש רפואה שזה לא! עובר שליה
לדעתי אם היו עובדות שהריון נכלל בקבוצת סיכון זה היה מתפרסם ע"י משרד הבריאות....

הרבה פעמים מקלים איפה שאנחנו לא מדמיינות אפילו.
חיבוק!
בהצלחה.
כמו שכתבו פה על מטפלות וגננות - גם בלניות ישמחו להכרת תודה, מחווה קטנה יכולה להיות חשובה ולשנות את כל ההרגשה.
השבוע למדתי כמה חשוב להכיר תודה לבלניות שעושות עבודת קודש, בשעות קשות ובימים קשים כולל שבתות וחגים
אמנם זה לא נקרא "התנדבות" אלא "עבודה בשכר" אבל השכר לא מי יודע מה גבוה...
ותכלס מה היינו עושות בלעדיהן??
ומעשה שהיה כך היה:
לפני כמה שבועות הייתי צריכה לטבול בערב שבת. שבוע שלם עסקתי בתכנון אליבי מול הילדים (ובעיקר הילדות הסקרניות) שלי.
בסוף יצאתי מהבית עם עוגה ש"הבטחתי להביא למישהי שקשה לה"
העוגה מונחת על מגבת כי "היא עדיין חמה כל כך שקשה לי להחזיק אותה".
לא רציתי לחזור עם העוגה הביתה. יכולתי באמת לעבור אצל איזו שכנה שילדה או משהו, אבל החלטתי להשאיר את העוגה לבלנית, שתיקח הביתה לשבת ותהנה, מגיע לה.
אם בשבילי זה קשה לצאת פעם אחת בערב שבת למקווה - הרי היא עושה את זה כל שבוע.
והיא כל כך התרגשה מהמחווה! לא תיארתי לעצמי עד כמה. אמרה שהיה לה יום קשה, והערב במיוחד היה לה קשה לעזוב את הבית בכניסת שבת.
שמחתי שעשיתי את זה,
אבל רק אתמול אחרי שקיבלתי ממנה משלוח מנות מושקע בטירוף, הבנתי מה זה עשה לה!
באמת היא מוסרת את נפשה על המצווה והחיזוק הזה היה כל כך חשוב לה.
במקרה שלי המקום קטן, ולכן אני מכירה אותה אישית, גם לא מהמקווה. אבל זה נכון לגבי כל בלנית אני חושבת.
אם הייתי כותבת אתמול בבוקר הייתי מציעה (לירושלמיות לפחות) לנצל את ההזדמנות במשלוח מנות עם מילות הערכה, אבל אפשר גם בדרך אחרת, לפחות להגיד כמה מילות תודה כשיוצאים מהמקווה.
אז קחו לתשומת לבכן.
אז באמת בהתחלה המטרה היתה אליבי, ופשוט חיפשתי איפה להיפטר מהעוגה.
אבל אם הייתי יודעת כמה זה ישפיע, הייתי מביאה עוגה מלכתחילה, רק בשביל הבלנית.
וכעת אבקש מכל מי שהולכת במקרה לטבול מחר -
שתביא איתה משהו קטן לבלנית, אולי משהו שנשאר ממשלוח מנות, ותגיד לה משהו כמו "היה לי קשה היום לצאת וחשבתי על כך שאת עושה את זה כל ערב אז מגיע לך לפחות משהו קטן, תזכי למצוות!"
או "אני מעריכה אותך על העבודה שלך, לצאת מהבית בשעות כל כך קשות. מה הייתי עושה אם לא היית פה היום"
או "הייתי מביאה לך משלוח מנות בפורים אבל אני לא מכירה אותך ולא יודעת איפה את גרה אז הנה בשבילך"
אולי בזכות זה הקב"ה ישלח לנו בשורות טובות ויצילנו ממגפות..
והמון בהצלחה עם ההתארגנות בערב שבת! במיוחד עכשיו כשכל הילדים בבית
שבת שלום
וגם אמא שלי לא..
וגם אחיות שלי לא..
וגם הדודות שלי לא..
כנראה, שזה כמו כל דבר בחיים..
צריך להסתפק במועט.. לשמוח במה שיש..
להבין שאין מושלם בחיים וזו עבודת המידות האמיתית..
זה פשוט מגיע דרך העוזרת..
️
רקלתשוהנעם כל הבלאגן של הקורונה
שואלת על הדבקה
שקיימנו יחסים כמה ימים אחרי שקיימנו שוב היה לי קצת טיפות בסוף זה התברר כהריון..לא יודעת לגבייך אבל יכול להיות גם פצע אולי..
לפעמים צוואר הרחם עדין מאוד וכלי דם מתפוצצים מהחיכוך..
לחברה שלי זה קרה מספר פעמים..
דימום ממש וצרבו לה את כלי הדם הבעייתיים ונפתרה הבעיה.
נטלי סוקולוב
מחכה להריוןהיא פה לידי בת שנה..חחחח