ספרו לי מה הילדים שלכם למדו לעשות שהקל על ההתנהלות היומיומית בגילאי הנ"ל, וגם מה היה שהקשה עליכן.
לדוגמא (לא מהגיל הזה)
הבנות שלי למדו לא מזמן להחזיק לבד את הבקבוק. הצלה גדולה מאוד מבחינתי.
התחילו לזחול- מקל עלי שאני עוברת לחדר אחר והן יכולות לבוא בלי שאני צריכה להרים אותן אחת אחת.
מצד שני- הן למדו לזחול. ודי לחכימא... 
והשיניים. הו, השיניים... 
כי לפני כן הוא היה נורא מתוסכל כל פעם שלא הבנו מה הוא מבקש..
)
כי הבנתי ממי שאני סומכת עליו שבמקרה שתצטרכי אותם הם יוציאו לך את המיץ עד שתראי מהם משהו...
משמעותי בעיקר מכסה רופאים פרטיים ליעוץ וניתוחים (יש בדיקות שנחשבות ניתוח)
אבל יכול להיות שהביטוח הגבוהה בקופות גם מספיק
זה כולל בדיקות הריון בהחזרים גבוהים. אולי גם רופאים פרטיים וכאלה, לא בדקתי בעבר.
וכולל שני ייעוצים בשנה בהחזר גבוה יחסית למכבי, בלי קשר להריון ולידה.
זה ממש בערך וזה כמובן תלוי בפוליסה וכו', אבל בינתיים הם הועילו לי בחיים.
כל עוד את יכולה גופנית כמובן
כדאי להיזהר מנשיקות (כמה שניתן. אני מעולם לא הצלחתי)
אבל ההנקה מעבירה לה נוגדנים למחלה שלך ולכן זה בעצם דואג שהיא לא תידבק
תמיד הנקתי במחלות
אף פעם לא נדבקו ממני
תמשיכי להניק בנחת, תשטפי ידיים היטב, אל תתעטשי עליה כמובן, עדיף לא לנשק. וזהו.
תאכלי ותשתי טוב כי הנקה שואבת כוחות
אין שום בעיה לקחת אקמול ונורפון במינונים המותרים, ואם תצטרכי אנטיביוטיקה פשוט תגידי לרופא שאת מניקה ויתן לך משהו שמותר
תרגישי טוב!
אני הייתי בעבר עם חום ואנטיביוטיקה ושאלתי ואמרו לי שאם הנקתי עד עכשיו- זה לא יעזור אם אני אפסיק להניק עכשיו.
כי אם התינוק נדבק- אז הוא כבר נדבק. ואם לא- אז לא.
וחוץ מיזה שהוא מקבל נוגדנים בחלב...
ממש לא נכון מה שהרופאה אמרה לך
(גם היא יודעת שאולי תחזיק אותה המון כל הידיים וסבבה עם זה)קודם כל האם אמרת לו- אבל אני לא חוזרת? לקחת על עצמך שתדע שאתה צריך להסתדר, להרים על הידיים וכו? כי זה אלף בית.
אני הייתי פשוט מדברת איתה, שואלת אם היא בסביבה, אומרת שהוא שומר אבל אם לא יסתדר יקרא לה שתיקח את התינוקת או שתבוא והאיש ילך.
ותגידי לו שיש את האופציה הזו. או שמסתדר או שקורא לשכנה. את לא חוזרת.
<וסבבה את יכולה להעריך, אבל תכלס, את עושה את זה כל יום, וזה לא בקשה כזו מופרכת לצאת פעם ב... , אז אם לא בא לך אל תעריכי 
. >
️מקווה מאוד)בתוך הרשת שמיועדת לשלב של הטעימות
מבקשת לכתוב תגובות מכילות ומבינות ולא להאשים אותי ששיתפתי אותה בקושי..
היה לי משהו לא נעים עם המעסיקה שלי-
לפי איך שהיא דיברה איתי היה נראה שהיא הבינה שאני בהריון.
וגם היתה פעם שהגעתי לעבודה עם דפים של הבדיקה בתוך שקית לדפים ושמתי אותם הפוכים בצורה שלא יראו מה כתוב.
יותר מאוחר באותו היום,שמעתי שהיא אמרה לאחד הילדים שלה שהיה איתה שהיא לא יודעת מה זה ולא נוגעת כי זה לא שלה.
כשלקחתי את הדברים ראיתי את 2 הדפים מקופלים בתוך השקית והבנתי שנגעו בהם.
חזרתי משם בהרגשה ממש לא נעימה.
וכמה ימים אחרי היא כבר אמרה לי שאם משהו כבד לי שלא ארים..בקיצור הבנתי שהיא כנראה יודעת
והחלטתי לספר לה לפני הזמן שתיכננתי,זה היה סוף חודש שלישי.
אחרי שבועיים בערך מאז שזה קרה,הרגשתי שקשה לי עם זה.
כתבתי לה בהודעה שאני מרגישה לא בנח מאז שזה קרה
ושאני חוששת לשים דברים בתיק,אז שתדבר עם הילד שלה שלא יגע.
היא לקחה את זה ממש קשה ושלחה לי הודעה קולית כשהיא מרימה את הקול שלה
ואומרת שממש הגזמתי ואם אני לא סומכת עליהם אז אני לא חייבת להמשיך בעבודה הזו ועוד..והיא גם הסבירה שנפלו לי הדפים בתיק והם החזירו אותם.
אח"כ הסברתי לה שכתבתי כי לא הבנתי מה קרה בדיוק באותו יום וחשבתי שאם נדבר על זה זה יעשה לי הרגשה יותר טובה.
אז היא אמרה אם יש לך משהו להגיד לי עדיף שתדברי פנים מול פנים.
אמרתי לה שאני מתביישת,לכן כתבתי לה.
אח"כ כשהגעתי לעבודה היא עדיין כעסה קצת ואמרה שזה לא נעים וכו'..
ושתבינו שאני אחת כזו שעד שאני מעיזה להגיד משהו לוקח הרבה זמן
ואני אומרת בצורה נעימה ואיך שהיא הגיבה היה ממש פוגע.
וגם התחרטתי בכלל שאמרתי לה..
מאז אני מרגישה לא הכי בנח איתה
וגם בלי קשר היא מבקשת דברים שלא מתאימים לי ולא נעים לי להגיד לה לא,
כי קשה לה לקבל את זה שלא עושים מה שהיא מבקשת.
לדוגמא ללכת לקנות לה דברים ולפעמים זה כבד לי,
או להישאר יותר שעות בעבודה והיא לא מודיעה מראש על זה.
יש לכן רעיון מה לעשות?
לא עם זה שהיא גילתה שאני בהריון. כתבתי לה מה שאני מרגישה והתגובה שלה היתה ממש לא נעימה,
גם בטון הדיבור שבו היא הקליטה את עצמה וגם במה שהיא אמרה שאני ממש מגזימה ואם אין לי אמון אני יכולה לעזוב את העבודה..
אין מחריד מדלקת בשתן... ליבי איתך
קחי שלושה גלולות של די מאנוז ביחד שלוש פעמים ביום, וחליטת פטרוזליה במים כמה שרק יכולה.
מחר בבוקר את בעז״ה כמו חדשה.
אבל, אבל גדול, מנסיון שלי זה חוזר... את צריכה אנטיביוטיקה לחסל את החיידק סופית. אבל זו חוויה אישית שלי, משיטוט באינטרנט אנשים מדווחים על מניעת דלקת בצורה טבעית בלי אנטיביוטיקה.
מייבשת את החלב
טיפול אנטיביוטי מניעתי אחרי כל קיום יחסים...
ז״א שנוטלים גלולה אחת אחרי כל פעם.
פריחת הפקאןאבל טוב שאת יודעת כבר איך להתגונן... פעם הבאה מיד לאמבטיה...
קיצר אם הבנתי נכונה את בהריון.. אז פטרוזליה - אאוט.. עושה התכווצויות ברחם.
ובהריון כן הייתי ממליצה לקחת אנטיביוטיקה. (עלול חלילה לגרום ללידות מוקדמת וכאלו)
שאלת תוך כמה זמן האניטביוטיקה עוזרת? בד״כ אחרי שתי מנות. אם יתנו לך מונרול בד״כ אחרי כמה שעות.
ואם את מקבלת זינט - קחי פרוביוטיקה עם זה. שלא תקבלי חלילה גם פטריה
אני חושבת שזה הסיוט הכי גדול שלי בחיים האלו
יש לי גם שם לחבורה
״המדליקות״ בע״מ. איך?
מק"ראולי תנסי לשים אותו אחרי צהריים עם משחקים במיטה שלו ותשבי לידו. שירד לו הפחד מהמיטה.
ורק אח"כ להשכיב אותו לישון שם.
כי לעולם חסדוהוא יכול בשניות להתגלגל לרצפה. עוד לפני שנספיק להגיע מהסלון נניח (וזה בכלל אם התעורר והתחיל לבכות, יכול גם שלא נשמע אותו מתעורר בכלל). אנחנו לא לוקחים סיכון ולא משאירים אותו במיטה שלנו לבד. ולכן זה אומר שכל ערב אחד מאיתנו מושבת.
לא נוח בכלל כמו שפירטתי בהדעה הראשונה שלי, אבל אם האלטרנטיבה זה להסתכן בגלגול חופשי שלו מהמיטה - לגמרי מעדיפה להיות מושבתת.
ממש תודה על התגובות, על הטיפים וגם על ההזדהות!
סליחה שלא הגבתי לכולן באופן אישי, אבל קראתי כל מילה.
עוד משהו שלא ציינתי זה שהמיטה שלו כמובן גם בחדר שלנו, אם זה לא היה ברור.
בעלי אגב ממש לא מתרגש מזה לאורך כל החודשים האחרונים, מבחינתו זה גם לא אידיאלי כמובן אבל זו תקופה וזה יעבור והכל בסדר.
דיברתי איתו אתמול ואמרתי לו שאנחנו צריכים להחליט ולעשות תהליך. ואמרתי לו שחבל שלא התמדנו כשניסינו את זה לפני חודשיים (הייתי אומרת לו בתחילת הלילה שמרגיעים בידיים ולא מעבירים למיטה שלנו. והוא תמיד היה מתייאש ומעביר...).
ואז יצא המרצע מן השק הוא אמר לי שדווקא כיף לו שהוא איתנו במיטה ויש לו את מי לקווצ'ץ' בבוקר
זה מאוד חמוד (מתה על בעלי!), אבל אז קצת קשה לצפות לשיתוף פעולה מאוד גדול בעניין הזה
הריון תאומים זהים (שליה אחת), כיום בני חודשיים והכל בסדר
הסבירה לי רופאה בעבר שזה לא לזרז את הדם שיצא. אלא סוג של פצע.
אולי רק השבועיים הראשונים זה דם שחייב לצאת.
המליצו לי לנוח ורק לנוח.
אחרי שהדימום ממש נגמר ואלו רק כתמים אפשר ילקוט הרועים או עלי פתל.
יש לי חברה אחרי 3 שבועות טבלה.
בהצלחה. ומאחלת לך שהפעם יסתיים מהר .
על הרצפה (אם יש מקום)
זה באמת קצת מסורבל
אבל זה מה שעשינו כשלא היה לנו כח לשבת ליד הילד באמצע הלילה.
כשהעברנו אותו לקחנו את המזרון שלו (וגם את הדובי, והשמיכה.. ממש מעבר דירה)
בכל מקרה לא חושבת שילדה בת שנתיים צריכה הסבר.
אין מקום כי יש רווח באמצע, כלומר להסביר טכנית.
באסה באמת, אבל תשמחי על ה9 חודשים האלה, זה כיף חיים.
לגבי הילדה שלכם היא נשמעת חכמה ברמות על.
אני חושבת שברור שלהפריד, אבל מה לומר לה?
אולי ככה זה עכשיו ואולי עוד פעם נחזיר.
בטוח שהתשובה צריכה להיות חזקה ופשוטה ובהירה
ולהיאמר בביטחון.
זה לא אומר כלום לגביה ולגבי האהבה שלכם אליה (ואגב גם אחד לשני)
(ו
בטח את גם עם ההורמונים וגם לא מרגישה טוב , הכל כזה מעורבב.
והדאגה לילדה.
נ.ב
זה קלאסה של בכורות כן?
אבל הבכורה שלי בגיל הזה לא שמה לב למרות שהיא מאד חזותית,
אבל לא היתה ישנה איתנו.
אתם יכולים לעשות לה משחק שתבחר עם מי היא ישנה
או שזה הזדמנות לגמול אותה מהשינה איתכם
איך שתחליטו,
ותזכרי
אתם ההורים- היא הילדה.
היא קטנטונת, וגם אם היא חכמה - יש סיכוי שלא תשאל כלום.
ואם היא תשאל - לענות בפשטות: היום לאבא ואמא נוח יותר שהמיטות לא מחוברות. התשובה הזו עבדה אצלנו עם ילדים הרבה יותר גדולים (אף שבאופן כללי מגיל שלוש בערך, ועדיף לפני, אנחנו לא נותנים לילדים להיכנס לחדר שלנו סתם כך).
לגבי השארת המיטות מחוברות - לא חושבת שההלכה משתנה לפי החשק של בני הזוג... ולכן לא חושבת שמותר להשאיר את המיטות מחוברות בשום מצב.
בהצלחה! וחיבוק על האסורים... הלוואי שהתקופה הזו תהיה קצרה ותביא לתחושת התחדשות ביניכם...
אם את מעוניינת בזה (פותחת השרשור).
לומר לה שעכשיו המיטות של אבא ואמא לא מחוברות, ולכן אי-אפשר יותר לישון איתם בחדר. אולי זה יכול לעזור...
(ולגבי הרווח - גם אני מכירה את הפסיקה שקיווי ציינה).
אני חושבת שלאט לאט כולכן תתרגלו למצב.
הבן שלי גם היה כזה. מתעורר ובא לחדר. (כשהיה בן שנתיים)
וזה לא הכי נוח....
ולכן לילה אחד כשהתעורר החלטתי שדייייי, הרמתי אותו, ליטפתי, נישקתי, חיבקתי והסברתי לו במילים שלכל אחד יש חדר.
יש חדר לאבא ואמא ויש חדר של איתמר, לכל אחד יש מיטה, יש מיטה של אבא ואמא ויש מיטה של איתמר...ונתתי דוגמאות גם של אחותו הגדולה. ושלא באים למיטה של אבא ואמא.
ככה כמה פעמים עד שקלט, והרווחנו שגם לא מתעורר בלילה וגם לא בא אלינו.
אולי פעם ב...ולוקח מוצץ.
מתוק שכמותו.
לקחתי את הרעיון משיטוט בגוגל.
או "אבא נוחר וזה מפריע לי..."..
הם מכירים את זה מעצמם..
הם בועטים ואבא נוחר (שומעים אותו)..
צוחקים וממשיכים...
היום כבר למדתי לחשוב קודם כל על כל האפשרויות האחרות
שאולי זה וירוס ארוך
או שהגוף מתכונן למחזור
....
כי הסיכוי להריון הוא באמת ככ קטן שחבל על הבדיקות הריון וההתעסקות מסביב.
אגב אני תמיד קבלתי מחזור בהנקה מלאה אחרי חודשיים מהלידה והפעם משום מה חזר רק בגיל 8 חודשים...
זה היה הריון חוץ רחמי ישר בסיום הנקה... והיו לי את אותם סימנים כמו שלך..
עשיתי בדיקת הריון ויצא שלילי- כי בהריון חוץ רחמי לא מזהים הריון מיד.
זה עדיין נדיר אבל כדאי להקשיב לגוף ולהמשיך לעקוב.
שבוע אחרי שהלכתי לרופא נשים לבדוק עם ההתקן במקום, ההתקן היה בסדר וברחם לא היה כלום...
מה שהחשיד אותי היו תופעות של הריון שלא חלפו, בחילות, עייפות ודימום שהזכיר דימום השתרשות.
