חברות
סוג של פריקה והתלבטות- אשמח לתגובותיכן המחכימות והמרגיעות..
בת בכורה בת שלוש, מתחתיה עוד שניים תודה לה'. בן בן שנה וחצי ופיצית בת חודשיים.
שלושתם איתי בבית והגדולה היא לגמרי יד ימיני. מתוקה, אנרגטית, אופי של גננת, סופר אחראית.. היא ממש שמחה כשנולדה לנו תינוקת ועוזרת לטפל בה ובכללי אני נעזרת בה הרבה בעיקר בהנקה- תביאי את זה, תקחי את זה. כשאח שלה מבקש דברים אני אומרת לו לשאול אותה אם היא יכולה להביא לו, דברים כאלה..
חשוב לי להדגיש שזה ממש בקטע כיפי ובאווירה נעימה!! היא שמחה בזה, אני לא מרגישה שזאת הגזמה, להיפך.. היא ככ נהנית לעשות איתי המון דברים כולל בישולים וקיפול כביסה...
אני גם מדברת איתה המון המון. כשהקטנים ממנה ישנים אנחנו מספרות סיפורים, יצירות וכו'. ובכללי אני מדברת איתה ומסבירה לה הרבה והיא באמת עם אוצר מילים גדול ומפותחת לגילה. מותק של ילדה
רק מה?
בימים האחרונים
סיוט
סיוט
סיוט.
בהתחלה לא הרגישה טוב כמה ימים.
אח'כ כבר מרגישה יותר טוב אבל כאילו נתקעה בלופ הזה של להיות תינוקת. כל דקה אמא תרימי אותי/תעשי לי נעים בגב/תהיי לידי (אשכרה חזרנו לשלב הצרחות כשאמא בשירותים!! ) כל היום אייימאאאא.. כזה ארוך ומעצבן ובלתי נסבל.. בטח מכירות בעצמכן את הניגון אימאאא הזה..🙉
אז עד כאן הפריקה המתוסכלת....
ולהתלבטות....
כרגע אני במין ריחוק כזה ממנה (וואי לבכות ..)
לא מבקשת ממנה שום דבר (כי היא לא מסכימה והרבה פעמים במין חוסר מצברוח מתמשך כזה)
לא ממש מדברת (כי היא לא משתפת פעולה)
וכשיש שני אחים נוספים זה לא בעיה
אני מתייחסת אליהם וזהו..
הכוונה- אני מביאה לה מה שהיא מבקשת אבל מאד בריחוק ולא באהבה ובשמחה כמו שרגילה.
השאלה היא
- אני האימא! המבוגר האחראי! ולא מצליחה לשבור את הלופ המבאס הזה.. יש בי קול שאומר
יאללה, תפסי את עצמך, תציעי לה לשבת עלייך לקרוא סיפור ויעבור
וקול שני שאומר
לא בא לי! היא כזאת לא כיפית עכשיו (סליחה על הישירות. אני מנסה לכתוב הכי כנה שאפשר) ולא היא מנהלת העניינים... אולי אני צריכה לשדר ''מי שרוצה להיות עם אמא מוזמן ומי שלא בעיה שלו''....
מה אומרות?......
(חשוב לומר שעם אבא שלה היא ממש סבבה. קצת עושה פרצופים אבל בקלות נענית לזה שהוא יספר סיפור, יגיש לה צהריים וכו'. מה שמסובב את הסכין בלב ומחדד שיש פה משהו רגשי מולי...)
מה אומרות??
(#רק תגובות אוהדות יתקבלו..
אין לי כוח להאשמות או לזלזול, גם ככה מרגישה אימא מעפנה😶)
.
ויוצא שמעירים לו, מתעצבנים עליו, מלחיצים אותו) והילד כבר שנה וחצי כך. עצוב.
.